שירלי גיגר

[אל_דנטה*]

שלום שירלי!
אעביר לאיבי את דבריך ואני מסכים - אכן לידה מדהימה זו היתה )והנולד אפילו יותר (
הסיפור המלא מופיע באנגלית ב- http://leida.co.il/message.asp?qt=21507

תודה!
אורי

[ענת_גיגר*]

אהלן שירלוש, ברוכה הבאה! כלומר, מזל טוב על החשיפה!
אוהבת אותך

[שירלי_גיגר*]

תודה יקירתי

[ורד_לב*]

אולי תגלו לנו מה הקשר?
>ורד מברכת בסקרנות<

[שירלי_גיגר*]

ענתי תגלי את... מה שבטוח שזהו קשר מאוד עמוק

[ענת_גיגר*]

אבא שלה, אח שלו, אבא שלי.

[שירלי_גיגר*]

אהבתי

[איבי*]

הי שירלי
הנה גם אני. תודה שכתבת לנו.
מזל טוב על ה דף בית אישי
אני עוד לא.. איך היה הסדר? אמא שלי מאוד התפעלה מהצאצאה והוסיפה שגם את ב"טרנד הזה" של לידה טבעית..

[תוספות_יוםטוב*]

ברוכה הבאה, שירלי! @}

האם זה אומר שאת בתו של אריה?
(אה, לא הצגתי את עצמי לפני שאני מחטט ככה: יאיר. חבר של שי וענת, וחבר-זוטר בביצה הדתית-ירושלמית.)

[שירלי_גיגר*]

הי יאיר אני לא הבת של אריה אבל הוא חצי אח של אבא שלי. הסיפור המשפחתי שם די מורכב בכל מה שקשור לאבא של האבא... אז הם שנים לא היו בקשר ולאחרונה הקשר התחדש. אריה היה בחתונה שלי ודי התרגשתי לראות אותו למרות שאנחנו כמעט לא מכירים. הוא נראה לי איש מקסים.

[שירלי_גיגר*]

איבי אהלן. אז כן, אני בעד לידה טבעית והיתה לי אחת כזאת. הייתה לי לידה מאוד מרגשת. זו היתה חוייה מעצימה עבורי. ריגש אותי לגלות כמה כוחות יש בגופי ואיזה כיף להקשיב לו. הגוף החזק שלי ידע את הדרך והוביל אותי וכל מה שהייתי צריכה זה להקשיב לו. עשינו הרבה הכנה לפני אני ויואב בן זוגי. גם זה היה מרתק עבורי ללמוד על תהליך הלידה. מבחינתי זו היתה הכנה כאילו אני הולכת ללדת לבד בלי לסמוך על הרופאים. ילדתי בחדר הטבעי בליס. הלידה הייתה קצרה ואינטנסיבית. היתה לי ירידת מים ואח"כ לקח זמן עד שהיתה פתיחה של 4 ס"מ. כשהייתה לי פתיחה של 4 ס"מ, האחיות קבעו שאני עוברת לחדר הטבעי (עד אז הייתי בהמתנה). לקח להם 20 דקות לארגן את החדר ובינתיים תוך זמן קצר זה, היתה לי פתיחה של 10 ס"מ וכבר התחילו לי צירי לחץ. את צירי הלחץ המשכתי בחדר הטבעי והרגשתי כמו חיה רעה. הרגשתי שיש לי כוחות לכבוש את האוורסט, ואז תוך 20 דקות יצאה נגה אהובתנו. יואב היה מדהים במשך כל הלידה הוא היה כל כך תומך והאמת שכמעט הוא יילד אותי כי רוב הזמן היינו שנינו לבד חוץ מבצירי הלחץ. הוא עשה לי עיסויים ועודד אותי: "איזה גיבורה את". החוויה הייתה מאוד אינטימית בשביל שנינו והנוכחות שלו נתנה לי המון כוח. אני מספרת לך ממש בקצרה אבל גם עכשיו אני מתרגשת כשאני נזכרת. נגה לא בכתה היא זחלה לציצי ינקה והתבוננה בי במבט עמוק שעד היום יש לה אותו. היום נגה בת שמונה חודשים והיא מביאה לביתנו מלא אור. אני אתה בבית ואני לא יכולה לחשוב על חזרה לעבודה.
ספרי לי מה אתך? איך החיים בגרמניה? הסדר הי בסדר.... ודווקא בסדר הזה הרגשתי שההורים שלי השתנו קצת והם שיחררו ולא היה להם כל כך חשוב לשלוט ולעשות סדר. הם זרמו בתוך הבלאגן שהיה ועם קולות הרקע של הילדים. בכל מקרה שיהיה לשלושתכם חג שמח

[תוספות_יוםטוב*]

אופס. טעות שלי. (כן, היה זכור לי איזה משפחולוגיה מורכבת שם). בכל מקרה - ברוכה הבאה!

[שירלי_גיגר*]

תודה יאיר.

[איבי*]

וואוו, נשמע מקסים. אצלי לא היה בדיוק ככה - טוב, קראת בטח את הסיפור, אבל אני מתכוונת מבחינת הכוחות ותחושת הביטחון בגוף. אם הייתי בבית חולים בטח הייתי נכנעת לקסמי האפידורל. נורא נבהלתי כשהתקרבה ירידת המים כי לא הבנתי מה אני מרגישה. מאותו רגע למעשה הפכתי מבמאית למריונטה. למזלי זה נגמר מהר מאוד והלל יצא כמו סופרמן - עם יד מורמת לצד הראש. אבל לקראת הפעם הבאה כשתגיע אני מרגישה שאני אצטרך די הרבה עבודה על עצמי. בכל מקרה אני לא מצטערת על אף רגע ממה שהיה, אפילו לא על כל השעות המיותרות האלה בבית החולים - הן נתנו לי פרספקטיבה.
אנחנו פה קצת לא יציבים פתאום, למעשה די נגמר לנו כאן ובקרוב נעזוב. לא ברור מתי או לאן כי הכל נפל עלינו בפתאומיות. בעיקר אנחנו מנסים להיות אופטימיים ולראות בכל זה פתח לשינוי וצמיחה.
חג שמח גם לכם-

[מיכל_מ*]

הי שירלי, ברוכה הבאה @}

תענוג לקרוא את דברייך, תודה לך על השיתוף