שאלה דחופה בענייני הנקה

אני עומדת לעבור בדיקה שנקראת pet-ct , שכוללת הזרקה של חומר רדיואקטיבי.
מבירורים לא הצלחתי לקבל תשובה חד משמעית כמה זמן אסור להניק אחרי הבדיקה.
במרכז הטרטולוגי אין להם מידע על החומר הזה , משיחה עם טכנאית הרנטגן קיבלתי תשובה לא להניק בין 24 ל48 שעות (שזה כמובן הבדל גדול , מבחינת להשאיר תינוק בלי אמא וכד').
וראיתי שמירה ליבוביץ' מבקשת לא להשאיר שאלות בפורום שלה.
אולי מישהי יודעת איפה אוכל לקבל מידע מדוייק יותר?

תנסי להתקשר למרפאה של מירה לייבוביץ, וגם דרך האתר של תומאס הייל. אפשר גם לפנות ליועצות מתנדבות בליגת ללצ'ה ולגבי המרכזים הטרטולוגיים יש כמה תנסי את כולם !

בריאות

נסי בפורום הזה, אולי ידעו לאן להפנות אותך
http://www.starmed.co.il/Forum/31
ובהצלחה

הזרקה של חומר רדיואקטיבי.
בררי קודם כל אם זה חומר רדיואקטיבי, או רדיוקונטרסטי. יש הבדל עצום. אם מדובר בחומר כמו זה שמזריקים/שותים בבדיקות CT או MRI - סביר להניח שאין איתו בעיה. כמו כן, התעקשי לדעת את שם החומר הפעיל מבעוד מועד. אני יכולה לבדוק לך בספר של תומאס הייל אם תעדכני כאן בדף. את יכולה גם לשלוח לי במייל: [email protected]

תודה על התשובות.
החומר אכן רדיואקטיבי ושמו FDG , אשמח מאד אם למישהי יש מידע בנושא,
ובכל מקרה אשאל גם בפורום ההנקה

FDG - לפי הספר של דר' הייל ההמלצה הרשמית היא לשאוב ולזרוק את החלב למשך 12-24 שעות. הוא כותב שמכיוון שלחומר ישזמן מחצית חיים יחסית קצר, סביר להניח שכעבור 12 שעות ממתן החומר רוב רובו המכריע כבר לא יהיה קיים בגוף, וגם לא בחלב. הוא ממליץ (שוב, עפ"י הספר) לרוקן את השד במרווחים יחסית תכופים (נגיד, כל 2-3 שעות, ולא לחכות יותר מידי) כדי להמעיט ככל הניתן את החשיפה של השדיים לחומר, משום שהוא נוטה להספג באזורים מסויימים בגוף יותר מבאחרים, וזה כולל את השד. אם את שואבת (וזורקת ;-( ) את מקטינה את החשיפה של השד שלך לחומר.

אני לא יודעת בן כמה התינוק שלך, אבל אם מדובר בתינוק קטן יחסית, ואת יכולה לדחות את הבדיקה, אולי כדאי לשקול זאת... אם הבדיקה דחופה, כמובן שחשוב לבצע אותה, ואולי לברר האם ניתן להשתמש בחומר ניגוד אחר שמעט יותר ידידותי להנקה... אם את עושה את הבדיקה עם החומר הזה, את יכולה לשאוב מבעוד מועד טיפין טיפין כל פעם, כדי שיהיה לך מספיק חלב לשעות שלאחר הבדיקה, ולשאוב ולזרוק בשעות שלאחריה כדי לשמר את האספקה וגם בשביל כל מה שכתבתי למעלה... ואח"כ לחזור להיניק. ולקחת בחשבון שיש תינוקות שקשה להם לחזור לינוק אחרי פרק זמן ארוך יחסית, אז צריך הרבה סבלנות

רק בריאות!!

מציעה לך להסתייע גם בד"ר רונן לובשטיין בפורום http://nashim.sheba.co.il/197/
לעניות דעתי הוא מהמעודכנים ביותר. אגב גם לי יצא להפסיק הנקה בשל עניין בריאותי שלי למשך יומיים, נדרשה מעט נחישות להחזיר את הינוקת הקטנה לשד אבל תוך יום יומיים נוספים חזרה לינוק בשמחה.
הרבה בריאות ובהצלחה!

ואם את צריכה תרומה של חלב לזמן הזה אז לחברה שלי שנוסעת לחול יש מקפיא מלא והיא מחפשת מישהו שזקוק לו

המון תודה קודם כל,
התינוק שלי כבר בן שנה, אז נראה לי שאין צורך בתרומה של חלב,
אני חושבת שהוא יוכל להסתדר עם אוכל רגיל ושתיית מים, לפחות מבחינה תזונתית, רגשית זה אולי יהיה יותר קשה.
אכן דחיתי את הבדיקה כדי שנצליח להסתדר יותר בקלות.

תודה רבה על ההמלצה לשאוב לעיתים תכופות. נראה לי מאד משמעותי.

אני מקווה שאוכל לחזור להניק בקלות יחסית, אני בונה על זה שהוא די גדול וההנקה כבר מבוססת.

בכל מקרה אשאל גם בפורום שהוזכר כאן ואבדוק אם קיבלתי תשובה בפורום ההנקה שבו שאלתי אתמול.

אין כמוכן

אני מקווה שאוכל לחזור להניק בקלות יחסית, אני בונה על זה שהוא די גדול וההנקה כבר מבוססת.
בעניין הזה רק רציתי לספר שיש לי בת דודה שעזבה את התינוק שלה כאשר היה בן כשנה לעשרה ימים ולא התייבש לה החלב והבן שלה המשיך לינוק... די מדהים.
בהצלחה אהובה.

התינוק שלי כבר בן שנה
אה.... זה משנה את התמונה

רוב התינוקות בגיל הזה יסתדרו בלי הנקה למשך יממה או מחציתה. ואני מסכימה שבד"כ גם יוכלו להסתדר פשוט עם אוכל, בלי תחלופות "חלביות". אם הוא מאוד צריך, אפשר גם חלב עיזים אורגני

או משקה שקדים משקדיה. וחוץ מזה, סביר גם מאוד להניח שיום אחד לא יגרום לחובב הנקה בן שנה להפסיק לינוק. תרגישי טוב, ושיהיה בריא ותקין!

שואלת בשביל חברה עם תינוקת בת שבועיים
לדבריה ביומיים האחרונים התינוקת מסרבת לינוק ומרחיקה את הראש מהשד. החברה נפגשה עם רופאה שהיא גם יועצת הנקה לדבריה. היועצת איבחנה מיד פיטריה בלשון וגם בשד וטוענת שזאת הסיבה לחוסר הרצון לינוק. היא רשמה לשתיהן תרופות ואמרה לה בשבוע הקרוב לשאוב ולהאכיל מבקבוק עד ההחלמה, ופעם ביום להניק כדי שהתינוקת לא תשכח. נשמע הגיוני כל זה? לתינוקת שלי גם היתה פטריה על הלשון בערך מיום הוולדה ועוד הרבה חודשים טובים אח"כ וזה לא גרם לשום בעיה בהנקה. ההצעה לא להניק בינתיים מוזרה ונשמעת כמו מתכון לכשלון בהנקה. אני לא רוצה להגיד כלום כי אני לא אשת מקצוע. יש אשת מקצוע שיכולה להגיד מה היא חושבת על הסיפור הזה? לא אכפת לי להתנדב להניק, אבל זה עלול למנוע את צמיחת משק החלב של החברה, על אף השאיבות, לא?

גם לנו הייתה פיטרית הנקה, ומה שהכי עזר היה ניקוי בעזרת גזה ומים של הלשון. לעטוף את האצבע בגזה רטובה במים (מותחים כמובן ומצוננים) ולגרד בעדינות את הלשון. מספר פעמים ביום. חוץ מהטיפול המשחתי הניתן. אני באופן אישי בשום פנים לא הייתי מפסיקה להניק בטח שלא בגיל כ"כ צעיר, כי בקלות התינוקת יכולה להתרגל לבקבוק ולשכןח מהציצי.

שליחה על ידי שרון* » 15 יוני 2010, 21:15

קשה להבין מהתיאור שלך מה באמת המצב. הפרטים שאת נותנת מאד חסרים.
יש מעט מאד יועצות הנקה בארץ שהן גם רופאות, זו לא בעיה לברר... את נשמעת סקפטית (-:
יתכן שפטריה מפריעה לתינוקת לינוק, אבל החלפת הנקה בשאיבה הגיונית רק אם האמא סובלת מכאבי תופת בהנקה.
אם האמא תשאב במשאבה ברמה טובה (לקטינה), בתדירות טובה, אז לא צפויה בעיה ביצור החלב. יכול להיות שיהיה קשה להחזיר את התינוקת לשד, אבל אפשרי בהחלט.
אם אכן היא מתחילה לתת בקבוקים- כדאי שתעשה זאת בפטמה בזרימה איטית, כשהתינוקת בתנוחה זקופה ככל האפשר וההאכלה היא איטית ומדודה, ולוקחת לפחות 15 דקות.
תינוקות מסרבים לשד מהרבה סיבות אחרות. הסיבה העיקרית היא דחיפות אגרסיביות של ראש התינוק לכיוון השד.(דווקא בפיטריה לא הייתי מצפה לסירוב, אלא לחוסר יכולת להשאר על השד וניתוקים רבים)
אם זה המצב יש דרכים להתגבר על זה. אם תרצי, אפרט.

ולסיום- לא נשמע שלתינוקת שלך היתה פטריה (-: . קודם כל- זה לא דבר שקורה מיום הוולדה ושנית זה לא נמשך חודשים ארוכים בלי להחמיר או להשתפר או להתבטא בצורות נוספות גם אצלך. להמון תינוקות יש שכבה לבנה על הלשון שאינה פטריה. גם לזה יש כל מיני סיבות...

שרון, תודה על התשובה המפורטת. יכול להיות שלבת שלי באמת לא היתה פטריה, אבל יכול להיות שזאת הסיבה שהתינוקת מסרבת לינוק? מהתיאור של האם לא נשמע שהיא היתה מודעת לזה שיש לה פטריה על הפטמה עד שהרופאה אמרה לה את זה, אם כי אמרה שיש לה כאבים מסויימים, שקשורים אולי לתחילת הנקה. השאלה העיקרית שלי היא, למה המלצה להפסיק הנקה בינתיים? והאם כדאי להציע את עצמי כמניקה בינתיים?

אום
יש רופאת שיניים מומחית למחלות בחלל הפה שכותבת הרבה בפורום הנקה בתפוז. היא טוענת שיש המון אבחונים שגויים של פטריה. לטענתה רק רופא שיניים מומחה למחלות בחלל הפה יכול לאבחן פטריה בודאות (או לחילופין יועצת הנקה מאד מאד מנוסה, ולא כולן כאלה). כמו כן לטענתה פטריה לא יכולה להופיע ככה סתם אצל תינוק רך בלי איזה טריגר כמו טיפול אנטיביוטי ממושך או סטרואידים.
אני מציעה לך לשלוח את חברתך לקריאה בפורום הנקה, היא יכולה להתחיל מהמאמר הזה
שורה תחתונה:
סביר שהבעיה היא לא פטריה. אין לי מושג מה כן.

שליחה על ידי שרון* » 16 יוני 2010, 07:18

תזמורת- ליועצת הנקה, גם לא מאד מנוסה, די קל לאבחן פטריה כי הסימפטומים הם מאד מוגדרים. למעשה יועצת הנקה תאבחן את הפטריה הרבה לפני רופא כיוון שהיא יכולה להבין על פי התאורים של האמא ולא צריכה לחכות להופעה של כתמים לבנים בפה התינוק- סימן לפטריה מבוססת מאד.
אכן, הטריגר הוא אנטיביוטיקה- ולמרבה הצער הרבה מאד נשים מקבלות אנטיביוטיקה בלידה מכל מיני סיבות, וחלקן אפילו לא מודעות לכך שהוסיפו להן את זה לעירוי.
הטיפול לא צריך להיות ממושך בכלל- אישה אחרי הריון ולידה היא גם ככה פגיעה מאד לקנדידה, והאנטיביוטיקה נותנת את הפוש הסופי.
בכל מקרה, יש טיפולים שמרניים שאינם מערבים תרופות, ואם יש ספק בקשר לפטריה, אפשר לנסות שבוע של טיפול אינטנסיבי ולראות אם יש שינוי. (פרוביוטיקה, שטיפות חומץ, GSE, הרתחת בגדים וכו' וכו'.)

אום- אם זו אכן פטריה אצל חברתך, לא הייתי ממהרת להניק את בתה כדי שלא להדבק.
האם הכאבים היו מהיום הראשון להנקה, או שהיתה תקופה שההנקה היתה נעימה ואז הפכה ללא נעימה?
חברתך יכולה לפנות לייעוץ נוסף לחוות דעת אחרת, אם היא מרגישה שהטיפול שהוצע לה אינו מתאים.

תודה לעונות. מסתבר שאני לא הבנתי, ושההמלצה לשאוב לא היתה בגלל הפטריה אלא בגלל הסירוב לינוק. ההמלצה היא קודם לתת לינוק ואח"כ לשאוב, כדי להגדיל את משק החלב.

האם יכול להיות שסחיטת השד תוביל לפגיעה ברקמות באיזשהי צורה?

חזרתי לעבודה-בשכר ואני מקפידה לשאוב שם, כרגע בעזרת אוונט Isis ידנית (אם כי אני מתכננת לשאול או לשכור משאבה חשמלית). כדי לרוקן טוב יותר את השד ובנסיון למנוע את התמעטות החלב, אני סוחטת אותו ומועכת אותו בתנועות גליות לכיוון פעמון המשאבה. כיוון שהיו לי לאחרונה מספר שאיבות-ערב לא מספקות דיין וגם בעבודה נדמה היה לי שאולי הזרימה כבר לא חזקה כמו בימים הראשונים, אני חוששת שאולי הזקתי לשד. האם זה אפשרי ועלי להפסיק "לעזור" למשאבה?
אולי כדאי עוד לציין שהתינוק עוד מעט בן חמישה חודשים.

אני לא יודעת אם פעולת ה"סחיטה" מזיקה (לא נראה לי בכלל משמעותי מול פעולת המשאבה..)
בכלאופן הזרימה מתמעטת באופן טבעי מהתקופה הראשונה, כלומר טבעי שיש פחות זרימה .
אני לא מומחית בתחום, אבל יודעת שכל עוד עד שואבת
אין לך מה לדאוג

תודה.

באתר נכתבו לא פעם אזהרות מפני נזק לרקמת השד, וכיוון שלא פורט מהו אותו נזק חששתי שאולי פעולות הסחיטה והמעיכה איכשהו משטחות את צינוריות החלב או מפוררות אותן. אבל אם לא, אז לא. נרגעתי.

עד כה, בשעות שבהן הייתי בעבודה הקטנצ'יק חיסל פי שתיים ויותר ממה שהספקתי לשאוב, אבל הערב כבר שאלתי משאבה חשמלית וכולי תקווה שהיא תסייע לי לשאוב יותר, ובפחות זמן.

ושוב תודה.

טוב, די. אני קורסת.
עברתי למשאבה חשמלית של ספקטרה, אבל זה לא שיפר את הכמויות שאני שואבת בעבודה. אני שואבת שלוש פעמים במהלך יום העבודה, במרווחים של שעתיים עד שעתיים וחצי, וחוזרת הביתה עם 300 מ"ל - בדיוק כמו עם האוונט. בזמן הזה הקטנצי'ק (חמישה חודשים) מחסל 650-750 מ"ל. אני שואבת גם בערב ואם הציצי פנוי אז גם בבוקר, אבל זה לא מספיק.

היום הוא אכל יותר מהרגיל, ובצהריים בן זוגי הזעיק אותי לאחר שכל מנות החלב במקרר נגמרו (680 מ"ל בין 10:00 ל-15:00!). במקפיא נותרה מנה אחת אחרונה, אז חזרתי הביתה מוקדם ומחר אעבוד מהבית ואנסה לשאוב מספיק כדי שנוכל לשרוד את יום חמישי. אבל זה לא עסק ככה. אני אוכלת הרבה, שותה המון מים, לוקחת תוסף ברזל, לא נוטלת גלולות, מניקה המון כדי ליצור ביקוש, שואבת בכל רגע פנוי - וזה לא מספיק. מה עוד אפשר לעשות?

מצטערת,אין לי פתרונות

הפתרון היחיד שאני חושבת עליו בוודאי ירגיז...

680 מ"ל בין 10:00 ל-15:00!)
נשמע לי (לאוזני הלא מקצועיות) ממש, אבל ממש המון. הפטמה של הבקבוק בזרימה איטית? אבא מאכיל אותו לאט לאט עם הפסקות כשהבקבוק מאוזן עם קו הרצפה?
(כלומר לא נטוי לכיון פיו של הקטן) מה לגבי מים? למה לא להוסיף קצת מים לתפריט שלו בימים טרופים ולוהטים אלו?

כן, זה המון, אבל עזרה בהנקה הילד שחיף אז שיאכל, שיאכל. אולי הוא יעלה קצת במשקל (על מי אני עובדת. אין סיכוי. הוא קיבל את מבנה הגוף שלי ויישאר שרוך). מה גם שבשבוע האחרון הוא מגלגל את עצמו לדעת ברחבי הבית ומוציא המון אנרגיה בנסיונות להגיע לכל מיני דברים, אז ברור לי שהוא צריך שהאנרגיה הזו תגיע מאיפושהו. זו גם הסיבה שאני מעדיפה לא להוסיף לו מים - הם לא יתנו לו את הקלוריות שהוא צריך.

אנחנו מקפידים על פטמות בזרימה הכי איטית, אבא יודע להאכיל עם הפסקות ודואג לרשום כמה זמן לקחה כל האכלה (לרוב 15 דק'). לגבי בקבוק מאוזן - לא, עד כמה שאני יודעת הבקבוק דווקא כן אמור להיות נטוי לכיוון הפה, בזווית של 90 מעלות, כדי למנוע בועות אוויר וגזים. בקבוק מאוזן אמור רק להאט את היניקה מהבקבוק או שיש לו רציונל נוסף?

נשמע לי (לאוזני הלא מקצועיות) ממש, אבל ממש המון
גם לאזניי (הכן מקצועיות הפעם) נשמע כמו כמות עצומה. זו כמות כמעט של יממה שלמה, לא של 5 שעות בלבד! לפי מה שאת כותבת, נשמע שהבעיה היא לא בשאיבות שלך, אלא בכמויות שמאכילים את הילד. התינוק לא אמור לאכול כל כך הרבה, וצריך אולי לתדרך את אבא לגבי כמויות ולגבי ההאכלה באופן כללי... אם התינוק יונק, למשל, מיד לפני שאת יוצאת מהבית, אין שום סיבה שהוא יקבל בקבוק חצי שעה אח"כ ועוד אחד שעה אח"כ ושוב ושוב... בקבוק זה לא כמו הנקה - בהנקה הוא יכול לינוק לעתים מאוד תכופות ולקבל מעט חלב כל פעם. בבקבוק הכמויות פשוט נשפכות ויש על זה הרבה פחות שליטה, עם תינוקות מסויימים ועם מטפלים מסויימים. כמו כן - הכמויות בבקבוק לא אמורות להיות גדולות כמו אלה שרואים אצל תינוקות מתומ"לים.... אלה עשויים לקבל בקבוקים של 200-250 מ"ל כמו כלום, אבל תינוקות יונקים לרוב לא זקוקים לבקבוקים של יותר מ-150 או גג גג גג 180. פעמים רבות המטפל נלחץ ונותן בקבוק בכל פעם שהתינוק מצייץ, במקום למצוא דרך אחרת להרגיע. לא כדאי להאכיל בבקבוק בכל פעם שכזו, כי כמו שכתבתי קודם בקבוק זה לא ציצי ולא כדאי להשתמש בו כאמצעי הרגעה. אפשר לנסות מוצץ, מנשא, טיול, וכד'.

אגב, אין שום בעיה עם סחיטת השד, כל עוד את לא מכאיבה לעצמך או גורמת נזק נראה לעין (כמו שריטות או מעיכה שמשאירה סימנים חזקים כחולים או אדומים). אפשר גם לעבור מצד לצד שוב ושוב כמה פעמים בכל פעם שאת שואבת. להרבה אמהות הספקטרות לא טובות - באופן כללי זו לא משאבה איכותית במיוחד

יש טובות ממנה, רק לא בהכרח להשכרה.

ואגב 2 - חשבתם על מוצקים?

בקבוק מאוזן
לא, לא, לא 90 מעלות! כמה שיותר מאוזן. אויר בפטמה לא גורם לגזים - מקסימום הוא ייצא בגרעפס. את הקצה של הפטמה ממלאים כמובן בחלב, אבל את שאר הפטמה (החלק הרחב) ממש לא. כמו כן, לוודא שהילד יושב ולא שוכב על גבו - כמה שיותר זקוף.

כמה זמן לקחה כל האכלה (לרוב 15 דק')
קצר יחסית להנקות... למרות שלא תמיד אפשר לשלוט בזה. אבל גם אם ההאכלות ארוכות יותר, ועדיין מאכילים יותר מידי בבקבוק או לעתים תכופות מידי, זה לא ישנה הרבה. כדאי להקציב לאבא כמות יומית (ברור שלא נוקשה, אבל שיידע איזשהוא כיוון) כי נשמע שהוא פשוט מאכיל אותו יותר מידי.

בקבוק זה לא ציצי ולא כדאי להשתמש בו כאמצעי הרגעה
בן זוגי דווקא מבין את זה, ויודע להבחין מתי הילד מקטר על דברים אחרים ומתי הוא רוצה אוכל, ומשתדל לספק לו עניין כדי שלא יאכל לעיתים תכופות מדי. הוא משתדל לשמור על מרווחים של שעתיים, אבל כמובן, זה לא משטר צבאי.

עד כה נטינו לתת לילד לאכול כמה שירצה כי כאמור, הוא רזה מאד ומוציא המון אנרגיה. ממחר דיאטה.

שלום וכבוד רב!
יש לנו ילד בן שנה ו7. יש לו ריפלוקס כבר יומיים שהוא משתעל בלילה בילבד וקם באמצע שינה פולט משתעל ובוכה . זה הריפלוקס? אוש זה תוצאה של סיוט? או משהו אחר? הוא קם הרבה באמצע הלילה לאחרונה ובוכה לא מרעב זה בטוח אז אני מניח מסיוט...על מה ילד בגיל כזה יכול לחלום על סיוט? הוא צועק אימא אימא וכשאני לידו אני מנסה להרגיע אותו אבל לוקח לזה יותר זמן מבדרך כלל...

שכחתי לציין שאנחנו עדיין מניקים אותו.

שלום,
אישתי סובלת כבר יומיים מדלקת בשד...
תחילה עלה לה החום (אתמול) ל - 38.1 ובעזרת קצת מנוחה היא כבר הרגישה טוב יותר, הכאבים נחלשו, החום ירד כמעט לגמרי .
היום היא התחילה להרגיש כאבים בצד השני ולקראת חזרתי מהעבודה מצאתי אותה עם 39 חום!
כרגע החום טיפס ל - 39.6. אנחנו מטפלים בכרוב ובקומפרסים קרים...

הבן שלי בן שישה חודשים ובהנקה מלאה... מצב הרוח שלו מעט השתנה היום והפך קצת חסר סבלנות ועצבני.
תחילה ייחסנו זאת למצבה של אישתי, אך עכשיו היה נראה לי שהוא קצת חם וכשמדדתי לו חום ראיתי - 37.7.
האם זה חום תקין לתינוק בגילו? (לי נראה מעט גבוה מהנורמה..?!)
איך אני יכול לטפל באשתי (מבלי לערב אנטיביוטיקה) מה אפשר לעשות?
מה יכול להיות הגורם?
מתי כבר אין ברירה אלא לקבל לטיפול רפואי?

בבקשה עיזרו לי...
תודה

שלום,
אישתי סובלת כבר יומיים מדלקת בשד...
תחילה עלה לה החום (אתמול) ל - 38.1 ובעזרת קצת מנוחה היא כבר הרגישה טוב יותר, הכאבים נחלשו, החום ירד כמעט לגמרי .
היום היא התחילה להרגיש כאבים בצד השני ולקראת חזרתי מהעבודה מצאתי אותה עם 39 חום!
כרגע החום טיפס ל - 39.6. אנחנו מטפלים בכרוב ובקומפרסים קרים...

הבן שלי בן שישה חודשים ובהנקה מלאה... מצב הרוח שלו מעט השתנה היום והפך קצת חסר סבלנות ועצבני.
עכשיו היה נראה לי שהוא קצת חם וכשמדדתי לו חום ראיתי - 37.7.
האם זה חום תקין לתינוק בגילו? (לי נראה מעט גבוה מהנורמה..?!) למעשה, הוא ממש אנרגטי ואפילו צוחק, פשוט מעט פחות נינוח מבדרך כלל אני מייחס את זה כרגע למצבה של אשתי...
איך אני יכול לטפל באשתי (מבלי לערב אנטיביוטיקה) ?
מה יכול להיות הגורם?
מתי כבר אין ברירה אלא לקבל לטיפול רפואי?

בבקשה עיזרו לי...
תודה

מנוחה רבה לחולה
המון הנקה אם אפשר מזויות לא רגילות אז עוד יותר טוב
ומקלחת חמה או אפילו כרית חמה או רטיה חמה על השד המודלק
בשום אופן לא קומפרסים קרים אלא חמים
מקווה שעזרתי אתה נשמע בן זוג טוב ותומך
לגבי ילדים אני תמיד אומרת שאם יש להם מצב רוח טוב והם מלאי עזוז סימן שהכל בסדר
חזור לעדכן אותנו בשיפור

המון תודה אני אחזור לעדכן...

אני מבין שהחום הגבוה מאד הוא תופעה אופיינית לדלקת מהסוג הזה...?!

שלום,
מציעה לקרוא את הדף דלקת בשד וגם סתימת צינורית חלב.
אני הבראתי ממצב כזה מהר יחסית בעזרת העצות ש אילה א כתבה לך לעיל: המון המון מנוחה, המון המון הנקה (היונק שתף פעולה), מקלחות ורטיות, כרוב, אומגה 3 (לא מועיל לא מזיק, קראתי שמישהי לקחה אז לקחתי גם).
קראתי גם שאם החם לא יורד, כדאי לשקול המשך טיפול. ויש גם עצות שלא יישמתי בדפים האלה - ארניקה למשל.
החלמה מלאה לאם וליונק.
@}

רק לגבי התינוק -- אפילו רופאים קונבנציונליים שבקונבנציונליים טוענים שעד 38 זה בכלל לא נחשב חום אצל תינוקות (ולגבי הורדת חום לתינוק -- כל אחד וגבול הפאניקה שלו).
מכל מקום, נשמע שבאמת כדאי להתמקד בדלקת הנבזית של אמא שלו. הוא יהיה בסדר.

תודה לכולם על העזרה!

החום של אישתי ירד כמעט לחלוטין - והקטן ישן שנת מלאכים

מצטער אם שאלתי את השאלה במקום הלא נכון (מבחינת האתר), אך לאחר מספר ימי עבודה מפרכים (בחג) ולאחר
שמצאתי את אשתי במצב שהיא הייתה (ותוך כדי טיפלתי גם בה וגם בנועם הקטן), הראש שלי לא היה בדיוק
במקום של לחפש איפה הכי מתאים לכתוב בשביל עצה - אז פשוט כתבתי וקיוויתי שמישהו יראה...
ראיתם, ועזרתם לי מאד בשעת לחץ לא נעימה, תודה.
במיוחד תגובתה המהירה של אילה א - תודה לך, הוויית הרוגע שלך חדרה דרך המילים שכתבת והישר ללב...
(גדלתי בבית שבו התייחסו לחום בצורה מעט אובססיבית, ולחום גבוה כסימן לחולי אמיתי וכדבר שיש לטפל בו מיידית ע"י כדורים כדי להורידו,
כנראה שעדיין קיימים בי שרידים מאותן תחושות ילדות. אף על פי שאיני לוקח כדורים ומבין שחום הוא צורה טבעית של הגוף לפתרון בעיות שונות ...)

שנה טובה לכולם

החום של אישתי ירד כמעט לחלוטין - והקטן ישן שנת מלאכים
כמה טוב לשמוע!
מצטערת אם קראת את דברי כנזיפה על פתיחת דף חדש... לא לכך התכוונתי, אלא רק לקבל את אישורך להעביר את השאלה והתשובות לדף המתאים (-:

אני רוצה להפסיק להניק,רציתי לדעת מהן הדרכים הטבעיות לייבוש החלב,מכיוון ששמעתי שהכדורים לייבוש מסרטנים

פלונית אלמונית
חסרים המון פרטים
כמו בן\בת כמה היונק ?
כמה פעמים ביום את מניקה?
ועוד
אבל ככה בכללי הדרך הטובה ביותר ליבוש החלב היא פשוט להפחית הנקות לאט לאט
כל פעם יורדת עוד הנקה באופן טבעי
אבל זה מאוד תלוי בגיל היונק וזה לא קורה בלילה אחד

היונק בן חודש,מניקה בתדירות גבוהה,אחל לשעתיים וחצי-3 שעות,בין ההנקות,מה לגבי השיטה של לשים תחבושת הדוקה מסביב לחזה?
אולי את יודעת על שיטות נוספות?

פלוני אלמונית יקרה,
את נמצאת בשלב בו יש הרבה חלב וההנקות תכופות מאוד. הפסקת הנקה בבת אחת עלולה להזיק לך (וגם לתינוק רצוי לעשות את המעבר באופן הדרגתי יותר). תחבושת הדוקה סביב השדיים עלולה לפגוע ברקמת השד שלך, ולגרום לכאבים קשים. כדורים להפסקת הנקה לא יועילו לך בשלב הזה, מכיוון שכבר יש ייצור חלב סדיר (שלא כמו בימים הראשונים, שגם אז הם לא תמיד עוזרים). גמילה הדרגתית עדיפה בהרבה עבור שניכם. כדי להפסיק את ההנקה בהדרגה את יכולה לעשות כמה דברים:
1) להפחית הנקה אחת ולהחליפה בבקבוק, מידי כמה ימים, ולהשתדל לעבור להפחתה הבאה רק כשתרגישי שהגוף כבר לא מייצר עודף חלב בהנקה הקודמת שהפחתת.
2) להפסיק להיניק את התינוק לחלוטין, אבל לרוקן את החלב מהשד באופן מכני - עם משאבה, או בעזרת סחיטה ידנית. אפשר לדמות הנקות ולשאוב/לסחוט כל כמה שעות, ולרווח כל כמה ימים וגם להפחית את משך השאיבה או הכמות הנשאבת, ואפשר פשוט ללכת לפי תחושת הגוף שלך ובכל פעם שאת מרגישה שאת מתמלאת - לרוקן קצת עד להקלה.
3) עלי כרוב קרים (שקוררו במקרר לפני כן) ישירות על השד, ולהחליף בכל פעם שהם "מתבשלים".
4) שתיית חליטה מרוכזת של מרווה, אפשר גם נענע, כמה פעמים ביום (אם מטרתך גמילה מוחלטת ולא חלקית - אפשר כמה שיותר).
5) יש רופאים ויועצות הנקה שממליצים על נטילה של תרופה לייבוש נזלת וליחה, המייבשת גם את החלב. למשל: דקסמול סינוס וקולד, ודומיהם. קחי בחשבון שנטילה של תרופה או שתייה של חליטות והנחת עלי כרוב לא יכולות להחליף ריקון של השד מידי פעם, אלא רק באים בעזרתם ומסייעים לפעולת הייבוש. אם השד לא יתרוקן בכלל אף פעם, ותאפשרי לו להתמלא ולהתמלא ולהתמלא, זה עלול להוביל לגודש, כאבים חזקים, דלקות בשד, ואף לנזק חריף יותר כמו פגיעה ברקמת השד, או התפתחות של אבצס וזיהומים אחרים.

אגב, מה סיבת הגמילה? האם יש בעיה רפואית מסויימת? אם כן, תוכלי לפרט כאן ונאמר לך אם הבעיה אכן דורשת הפסקת ההנקה - פעמים רבות רופאים יאמרו לך שאת צריכה לגמול, בעוד מדובר בעצם בבעיה שניתנת לפתרון ללא גמילה. רוב התרופות מותרות בהנקה, ואם לא אז בד"כ יש תחליפים לתרופות אחרות שכן מותרות ואם את רוצה להמשיך בהנקה, זכותך לדרוש טיפול הולם.

תודה רבה על תגובתך המהירה ועל הרחבת הידע והמידע שסיפקת לי,יישר כח

חטפתי מהקטנה שלי בת השלושה חודשים וירוס שילשולים והקאות. אני מרגישה על הפנים והרגע הקאתי מרק ירקות שהכנתי, אחרי ששתיתי שתי כפות. אין לנו אורז לבן בבית. מבחינתי אין לי בעיה לא לאכול בכלל (מנסה להקפיד על שתייה מרובה) אבל מפחדת שאם לא אוכל בכלל, זה יפגע איכשהו בייצור החלב. הצלחתי לאכול היום טוסט של לחם שיפון מלא ללא שמרים עם אבוקדו וזהו. האם חיוני שאוכל? האם תפוח אדמה מבושל גם הולך?

תפו"א מבושל הולך מצויין.
החלמה מהירה.

לא חיוני שתאכלי. חשוב שתשתי. אם זה עושה לך בחילה, שתי בשלוקים קטנים בתדירות גבוהה, או בתצורה של קוביות קרח. כמו כן, חשוב שתנוחי, כולל שינה מרובה. השתדלי שיהיה איתך משיהו במשך רוב שעות היום.
חושי בטוב!

קרן,היה לי פעמיים השנה וירוס בבטן שחטפתי מהקטן
הכי חשוב שתחזירי את המינרלים לגוף,ולכן צריך להכין מרק ירקות שורש
עם המון גזר. תשתי את הנוזלים כל היום וזה יתן לך המון כוח
לי זה עזר מאוד,וזה מתכון מההומאופט שלי
אצלי היתה ירידה בחלב אחרי כמה ימים של איבוד נוזלים ,אבל הסתדרנו,ובסוף זה עבר והחלב חזר לזרום כמו תמיד
את יכולה גם לשים בתנור בטטות ותפו"א ולאפות,זה מזין וטעים מאוד
אם את צריכה משהו אני פה

@}

תבשילה צודקת.......תני לגוף שלך לנקז את מה שהוא צריך לנקז ...בינתיים תשתי הרבה הרבה מים ולבסוף , והכי חשוב (גם ליונקת) תכיני לעצמך חליטת קמומיל שיכולה בהחלט לשקם את מה שקורה לך עכשיו במערכת העיכול: מפיג גזים, מרגיע מרגיע מרגיע...,ומטפל בחולשת מערכת העיכול באופן כללי.

(גם צמחים מרירים אחרים שנמצאים אצלך בגינה יכולים להועיל : נענע, זוטה, מליסה, לואיזה, ואחרים...)

לא נענע בהנקה!

הכי חשוב שתחזירי את המינרלים לגוף,ולכן צריך להכין מרק ירקות שורש
דווקא עם ירקות שורש הייתי נזהרת. עלים ושורשים במרק יוצרים מיצוי חזק וחלקם עלולים לגרום לייבוש של החלב.
לפחות לגבי פטרוזיליה העלים והשורש (כמיצוי במרק) אני יכולה להגיד בביטחון שהיא מייבשת חלב. גם מניסיון אישי וגם לפי הספרות.
וגם - מצטרפת למילותיה של תבשיל.

תרגישי טוב!

ומחזקת
לא נענע בהנקה! גם נענע ידועה כמייבשת חלב.

ורק מבהירה- שאני חושבת שהבעיה במרק היא בעיקר שתיית הנוזלים שלו (שיוצרים מיצוי חזק של כל מיני חומרים פעילים שעברו מהירקות למים וחלקם עלולים לייבש חלב). עם אכילת הגזר למיטב ידיעתי אין שום בעיה.

טוב טוב לא נענע להרגע

מאידך, מי בישול של גזר טובים להחלמה של מעיים דלוקים.

מי בישול של גזר טובים להחלמה של מעיים דלוקים
נכון.
ולשתות. אם לא יכולה לאכול זה לא חשוב כרגע.
ולקבל עזרה צמודה.
ולנוח - לא לצאת מהמיטה. זה וירוס מחליש נורא.
והחלמה מהירה

שלום רב. הנקתי 5 שנים ומאז עברו 4 שנים. יש לי על הפטמה פירורים. לבנים שנראים לי כמו חלב יבש בעיקר סביב זמן הוסת . האם זה נראה לכן תקין?

יש נשים שיוצא להן קצת חלב סביב הביוץ/וסת/שינויים הורמונליים מכל מיני סוגים, וכן, זה עשוי להתייבש ולהיראות כמו פירורים או קשקשים לבנים כאלה. לפעמים אפשר אפילו ללחוץ ולגלות טיפה קטנה שיוצאת

כל עוד זה הסימפטום היחיד, זה לא צריך להיות בעייתי. אם זה מופיע עם בעיות נוספות (ייצור רב של חלב למשל, או כאבים בשדיים, או גושים), כדאי לבדוק תפקודי תריס ולעשות בדיקה הורמונלית מקיפה כדי לשלול בעיות אחרות.

יש לי גם כאבים סביב הוסת, יש לי בעיה ידועה בתפקוד בלוטת התריס. האם זה מדאיג?אם כן איזה איש מקצוע מטפל בכך?

הרופא המתאים הוא אנדוקרינולוג. אפשר כמובן גם ברפואה משלימה

אני לא יודעת אם זה מדאיג, אני לא עד כדי כך מומחית לעניין, אבל אני חושבת שאם יש בעיה כדאי לטפל בה או לפחות להתייעץ ולראות מה האפשרויות שלך, ומה ההשלכות במידה ולא מטפלים (אם יש כאלה).

אני מניקה תינוק בן ארבעה חודשים.
עד כה ההנקה הלכה טוב, בלי קשיים מיוחדים ועם עלייה יפה (מאוד) במשקל.
הוא יונק בערך כל שעה וחצי-שעתיים.

מאז אתמול יש לי גודש נוראי בצד ימין.
צד שמאל נראה ריק, אבל יש בו חלב, וצד ימין נפוח, כואב וגדוש.

אתמול ניסיתי להתעלם ולהניק לפי הסדר (צד א', הפסקה, צד ב'. ובהנקה הבאה להתחיל הפוך), אבל היום זה כבר כ"כ כואב שאני חייבת לעשות משהו.

אני מפחדת שצד שמאל יתייבש או משהו כזה. מאוד חשוב לי להמשיך להניק לפחות עוד שנה-שנתיים, ולכן אני זקוקה לעצה בדחיפות:
להניק בעיקר משמאל, כדי שימין יתייבש קצת, או להניק מימין כדי שיתרוקן? לשחרר קצת מימין ידנית?
יש דרך אחרת?
למישהי קרה משהו כזה?

יש אזור מסויים בשד שגדוש או כל השד?

את יכולה לשחרר קצת ידנית מהצד הגדוש, אבל לא לרוקן אותו, כי אז הוא יתמלא שוב, אז רק לשחרר קצת את הגודש, ולנסות לשים לב אם יש אזור בשד שיותר מלא/קשה/כואב.
להמשיך להניק מהצד ה"ריק", ואם את יכולה גם קצת מהגדוש, התינוק מאוד יכול לעזור לשחרר את הגודש, אם מאוד כואס, לנסות בתנוחה שונה מהתנוחה שאת מניקה בד"כ.

יש אזור מסויים בשד שגדוש או כל השד?
כל השד ממש גדוש, אבל הכי הרבה- הצד החיצוני.

בעצת ד"ר ליבוביץ' אני מנסה לרוקן את הצד הגדוש ע"י הנקה ממנו בכל הארוחות.
היא אמרה שאם יהיה גודש בצד השני- לרוקן ממנו קצת, אבל להתמקד בריקון דחוף של הצד הגדוש.

מה שאני לא מבינה זה:
אם אני מניקה כל הזמן מהצד הגדוש, איך הוא יתרוקן?
הוא לא יפיק ככה עוד יותר חלב?

לפני 5 דקות סיימתי להניק ממנו (מהגדוש), וכבר מתחילה כבדות ומלאות )-:.

עוד עצות?

אני כמובן לא חולקת בשום אופן על ד"ר ליבוביץ, אבל ברגע שהשד מתרוקן הוא מאותת למוח לייצר שוב חלב, ולכן נראה לי יותר הגיוני לרוקן קצת כדי שלא יהיה גודש, ולא לרוקן עד הסוף.
משהו השתנה ביניקה שבעקבותיו נהיה גודש?
את יכולה לשנות קצת את התנוחה של התינוק, ולנסות תנוחה שהסנטר שלו יהיה בצד הגדוש, ואז הסנטר יעשה קצת מסז' לשד ויעזור לו להתרוקן יותר טוב.

את יכולה בעצמך לעשות עיסוי בחלק הגדוש יותר בשד לפני ותוך כדי ההנקה.

תודה פלונית על התשובות המהירות.

משהו השתנה ביניקה שבעקבותיו נהיה גודש?
שום דבר לא השתנה...
ולנסות תנוחה שהסנטר שלו יהיה בצד הגדוש, ואז הסנטר יעשה קצת מסז' לשד ויעזור לו להתרוקן יותר טוב.
רעיון טוב. אנסה. בינתיים אני עושה עיסוי בחלק הגדוש יותר בשד לפני ותוך כדי ההנקה.

קחי משהו נגד כאבים (אקמול, אופטלגין, עפרון בין השיניים) ואז עסי בתנועות סיבוביות לכיוון הפטמה את האיזור הגדוש והכאוב, יתכן שיש לך "פקק" וכך ניתן לשחרר אותו. את יכולה לעסות עם traumeel או ארניקה.
אגב, על תעשי זאת מול המחשב כי כשזה משתחרר את תשפריצי לכל עבר... (אצלי היד בבת אחת התמלאה בחלב, ופתאום הרגשתי שאני יכולה לנשום,)

קודם כל, בגיל ארבעה חודשים, גם אם שבוע התינוק לא יינק מצד שמאל, ואחרי שבוע תתחילי שוב להניק מהצד ההוא, הוא יחזור לתפוקה מלאה תוך זמן קצר (יום-יומיים).
דבר שני - תזכרי שכל אמא יכולה להניק בדרך כלל תאומים וגם שלישיה, כך שלהניק מצד אחד ניתן בהחלט (ויש לי מכררה שהניקה ככה שלושה ילדים, ולפעמים גם שניים במקביל).
דבר שלישי ואחרון - אם התינוק מרוקן את השד, זה יהיה בקצב אחר וטבעי יותר מאשר של משאבה, ולכן השד גם יתמלא בהתאם.
האם לא מדובר בדלקת? או סתימה?
תרגישי טוב!

שאבתי קצת עם עיסוי (והצלחתי בלי כדור/עיפרון (-:), והנקתי ברציפות רק מהצד הגדוש.
בינתיים השד נהיה יותר רך ופחות גדוש, אבל עדיין מתמלא בקצב מהיר.
את הצד הריק שאבתי פעם אחת כדי שלא יהיה גם בו גודש.

איך אני דואגת לכך שהצד הגדוש יפסיק להתמלא בתדירות כ"כ גבוהה?
איך יודעים אם זו דלקת? וסתימה?
(ותודה לכן טליה ושום)

קשה לאמר בודאות אבל זה נשמע כמו צינורית סתומה.
ממליצה על משהו מהאיבופרופנים(נורופן, אדויל, איבופרופן) נגד הכאבים. אם יש גם התחלה של דלקת, האיבופרופן הוא גם אנטי דלקתי.
תסתכלי על הפטמה, חפשי נקודה לבנה חשודה. אם יש, מרחי קצת שמן זית, שימי לך קומפרס חם(מגבת ספוגה מים חמים) לרבע שעה, והורידי את הנקודה הלבנה עם הציפורן.
מהרגע שהנקודה הוסרה- נפתחה הסתימה וכל שנותר הוא לרוקן את השד על ידי תינוק\סחיטה\ שאיבה ולנוח.לעסות ולעסות. טראומיל זה מצויין.
יש סיכוי שהחלב יהיה קצת מלוח לאחר פתיחת הצינורית והתינוק לא ישתגע על הטעם. תרוקני את השד וזה יעבור.
בהצלחה !
(לא יועצת הנקה, בדרך להיות מדריכת הנקה ובעיקר עברתי את זה לפני שלושה חודשים. לא נעים אבל עובר צ'יק צ'ק.)

שליחה על ידי קלייר* » 12 מרץ 2011, 21:33

קרה לי משהו דומה עם הבת שלי לפני כמה שנים. אבל אצלי היה אזור מסוים שכאב. רופאה שהלכתי אליה אמרה שזו דלקת והמליצה על כמה דברים. עשיתי את כולם וזה נפתר.
להניק בכל מיני תנוחות משונות מהשד הכואב. את יכולה להשכיב אותו ולהניק מלמעלה. אפשר להניק ככה אפילו "הפוך". אפשר גם להשמתש כך במשאבה ידנית וממש להניק מכל הכיוונים האפשריים ("מסביב לשעון"). לעסות תחת מקלחת של מים חמים לכיוון הפטמה.
כמובן לא לרוקן, אלא רק לשחרר את הלחץ.
אפשר גם להשתמש בעלי כרוב, הם מקילים קצת על התחושה הכבדה.
לטווח ארוך - כדאי לפנות ליועצת הנקה. הבנתי שדברים כאלה קורים בגלל אחיזה לא מספיק טובה/נכונה.
ומצטרפת למה שנכתב כאן מעלי - זה רציני אבל לא מהווה איום על ההנקה. שדיים לא מתייבשים כל כך מהר...
בהצלחה!

מה שעזר לי (אם כי לא זכור לי מקרה כואב כל כך אלא רק סתימות נקודתיות) - שינוי תנוחה. בעיקר חיבבתי את "תנוחת הפוטבול" במצב של גודש שמורגש בעיקר בצד החיצוני. מכירה? התינוק מונח עם הפנים לכיוון בית השחי של הצד שהוא יונק ממנו ואת תומכת בו ביד של אותו הצד, הרגליים שלו מתחת לאותו בית השחי.
בכל אופן, לא סביר שתיהרס לך ההנקה מזה.
וכל העצות האחרות שכאן, כמובן.

תודה לכולכן.
ניסיתי כל הלילה הנקות בזוויות משונות, ועיסוי תוך כדי של האזור הקשה.
(כל פעם שניסינו פוטבול- הקטן לא הצליח להפסיק לצחוק

)
היום הרבה יותר טוב- שני השדיים באותו גודל, ובערך באותה תחושת מלאות.
צד ימין עדיין מתמלא יותר מהר, והצד שלו עדיין קצת כואב (דלקת?)

מקווה להמשיך במגמה החיובית (אתמול בבוקר היה מבהיל במיוחד)

טוב לשמוע, רק בריאות!

שלום,
אני מניקה תינוק בן חצי שנה. מהתחלה התפיסה שלו לא הייתה כ"כ טובה וסבלתי מכך מאד,
ניסיתי את התנוחה המומלצת ב הנקה אינסטינקטיבית והיה נראה שהמצב השתפר.
מדי פעם יש לי כאב מאד חד בצד אחד שמתחיל אחרי הנקה (זה מן תחושת שריפה וגירוד נוראי).
לאחרונה זה החמיר מאד (מאז שהוא הצמיח שתי שיניים). הכאב מופיע רק בצד אחד ויש לציין שבצד הזה יש גם הרבה דליפות ובצד השני אין.
זה ממש משתק אותי, לפעמים לשעות ארוכות.
לפי האודם חשבתי שזאת פטריה (סבלתי מפטריה בעבר), אבל דטקרין ממש לא עוזר.
אני לא רוצה להתייעץ בקופ"ח כי יש שם הרבה בורות בנושא ההנקה וכבר אמרו לי שם להפסיק להניק תינוק קטן כשהייתה לי דלקת בשד.
בקיצור, אני מחפשת מישהי ממש מומחית (לא מדריכת הנקה, אלא מישהי ממש-ממש מומחית) באיזור ירושלים, אם אפשר, שתוכל לעזור.
עדיף רופאה אפילו, שאם צריך איזו תרופה עם מרשם- לא אצטרך ללכת לקופ"ח.
אם לא באיזור ירושלים- אני מוכנה גם לנסוע רחוק במקרה הצורך.
שאלה נוספת- האם אפשר לשפר תפיסה גם אצל תינוק שהוא כבר בן חצי שנה?
ממש ממש אודה על תשובות, אם יש.

אני יכולה להמליץ על גיסתי, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC עם הרבה ניסיון.
חן פוגלמן - 08-6600983

בהצלחה!

שליחה על ידי גלית* » 12 יולי 2011, 14:17

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]יועצות הנקה[/po]
תסתכלי בדף יועצות הנקה, יש גם באזור ירושלים
יש יועצות שהן גם ד"ר ואז יוכלו לתת לך מרשם במקרה הצורך
אם אני לא טועה בירושלים יש את ד"ר דינה צימרמן
אם לא תמצאי עזרה מתאימה בירושלים
יש את ד"ר מירי ליבוביץ באודים שהיא גם רופאת משפחה
ויש את מועדון הנקה חלב אם בעולש שבשרון- ושם יש את ד"ר ג'ינה ויסמן (רופאת שיניים) שהיא גם יועצת הנקה.
בהצלחה
ורפואה שלמה

פלוני אלמונית,
ההמלצות של גלית מצוינות.
מניסיון, ד"ר לייבוביץ' עוזרת גם בגילאים מאוחרים יותר.
בהצלחה.

תודה רבה!
באמת המלצות מצוינות. לא היה לי מושג שיש שפע כזה בירושלים.
הדף של יועצות הנקה גם מאד עוזר- תודה על ההפניה.

שלומות לכולם

בכורי נולד לפני שלושה וחצי שבועות והוא לא יונק כמו שצריך. להלן סיפור המעשה, קצת ארוך אבל השתדלתי לכלול כל מה שאולי רלוונטי לסיטואציה. אשמח אם למישהי/ו יש רעיונות לפתרון.

נולד בלידה רגילה, ינק כחצי דקה אחרי שנולד (הספיק להתעטש ולהשתין על המיילדת לפני שהגיע אלי...). למרות שנולד בבית חולים לא נפרד מאמא בכלל להוציא 10 דקות עם אבא (מדדנו) בחדר תינוקות בו אפילו לא קילחו אותו (כי רצינו לבד).

השתחררנו AMA כי היה חשש לצהבת (רק בגלל נתוני הדם שלנו, הבילירובין לא עלה על 7 בשיאו) וכי הוא לא עלה מספיק במשקל לטעמם. אמרו לי להניק אותו כמה שהוא רוצה - עשיתי זאת אבל התוצאה היתה עדיין AMA. ומזל שעשינו זאת.

בערב הראשון שלנו בבית התברר שהילד מיובש כי אין לי מספיק חלב. באחת בלילה נסעה הדודה שלי, שהיא גם רופאת משפחה וגם יועצת הנקה של לה לצ'ה - האחרונה בעולם שיחשדו בה בהעדפות לתמ"ל - לקנות מטרנה כדי שלילד יהיה מה לאכול. (על הכעס שלי על עין כרם שחשדו שהילד לא בסדר אבל לא טרחו לבדוק אותו או אותי או לנסות להבין למה - בהזדמנות אחרת).

נתנו לילד את התמ"ל במזרק כדי להמנע מבלבול פטמות.

התייעצתי עם יועצת הנקה שהסכימה, אחרי שראינו שהילד לא עולה במשקל, שכנראה אין לי מספיק חלב ולימדה אותי לתת תמ"ל בצינורית. הילד התחיל לעלות יפה במשקל (200 גר' בשבוע) ונראה היה שאספקת החלב שלי משתפרת (שומר, מוטיליום, עיסויים, מנוחה, ויטמינים, שאיבה, כל מה שיכולתי לעשות כדי לשפר אותה - עשיתי. חילבה אגב, לא עוזר כי אחרי שאוכלים / שותים אותו הילד מסרב להתקרב אלי).

א-ב-ל. בשבוע האחרון גיליתי שאני נותנת לו מנות גדלות והולכות של תחליף והוא מבלה פחות ופחות על השד. בעיקרון נתתי לו את הצינורית על השד שייצר פחות חלב כדי לעודד ייצור. התברר לי שעל השד הזה הוא קצת יותר סבלני אז עשיתי ניסוי. כשהוא התחיל ליילל ולבכות באופן שאני זיהיתי עד עכשיו כ"נגמר החלב תביאי תחליף) שמתי אותו על השד "הפעיל" יותר. (בסחיטה ידנית יכולתי לראות שיש חלב ולא מעט ממנו - השפריץ בזרם לא רק הטיפות שאני רגילה אליהן מהעבר). הוא לא הסכים בשום אופן לסגור את הפה.
ברגע ששמתי לו צינורית על הלשון (עם הפטמה בפה) הוא נרגע. הצינורית היתה ריקה וסגורה לכן יכולתי לראות שהוא מצליח לינוק חלב (עלה בחזרה בצינורית) ברגע שהוצאתי אותה הוא סירב להמשיך לינוק.

בקיצור נראה לי שהילד מעדיף את התמ"ל, או לפחות את הצינורית (שמזרימה את החומר הרבה יותר מהר).

הבוקר ניסיתי לרווח את הזמן בין התוספות (יועצת ההנקה והרופאה תמימות דעים שעוד לא הגיע הזמן לוותר עליה). הדבר שעבד הכי טוב היה להניק על כדור הפיזיו - הא התחבר לפרקי זמן ארוכים). בצהריים כבר נשאר על השד שעה וחצי כמעט (תוך שינה אבל יניקה שהרגישה אפקטיבית) - ואז התחיל לצרוח ולא נרגע משום דבר עד שקיבל צינורית

אני חושבת שיש לי מספיק חלב והילד מסרב לעבוד כדי להגיע אליו. לא רוצה שיהיה רעב אבל לא רוצה לתת לו תמ"ל (ולמה לכל הרוחות הויכוח הראשון שלי עם הילד על ג'אנק פוד הוא בגיל שלושה וחצי שבועות???)

האם יש למישהי/ו כאן תובנות או רעיונות לפתרון?

וואו, איזו דרך עשיתם. איזו אמא הילד שלך קיבל. וואו.
אני רואה שאת לא מקבלת תגובות אז מנסה את כוחי למרות שאני מומחית קטנה מאוד. אם לא עזרתי אז לפחות הקפצתי את הדף ל{{}}מה חדש ומשכתי אחרות.
אז תראי, במקרים של העדפת בקבוק מחפשים כרגיל דרכים להפוך את היניקה לקצת יותר מזמינה ואת הבקבוק לקצת פחות מזמין. להפוך בקבוק לקצת פחות מזמין זה למשל להגיש אותו קר ולא פושר. זה פתאום עושה את החלב מהשד למשהו מושך יותר. (-: אבל עם צינורית זה רלוונטי? זה אני לא יודעת. להפוך הנקה לקצת יותר מזמינה מבקבוק - או במקרה שלך להפוך הנקה בלי צינורית לקצת יותר מזמינה מהנקה עם - זה למשל אולי להניק באמבטיה. או באופן כללי עור לעור, וכשהוא מרוצה יחסית. מתאים לכם?

יקירתי, נשמע לי שמסוכן לתת לך עצות למצב כה מורכב דרך האינטרנט. מה עם ד"ר מירה ליבוביץ' (אודים) או ד"ר דינה צימרמן (ירושלים)?

עד שמישהי שבאמת יודעת מה לעשות תענה לך
תנסי להגביה את הבקבוק שממנו יוצאת הצינורית
כדי שיתרגל לעבוד גם כשמדובר בצינורית
נשמע כמו ליבוביץ' עכשיו
וחוץ מזה כל הכבוד לך שעברת את כל זה ועוד יש לך כוח

תודה למייעצות.

הגבהת הבקבוק עושה את השאיבה מהצינורית קלה יותר (כי התמ"ל יזרום ישירות החוצה במקום שיהיה צורך למצוץ). ניסיתי להנמיך אותו ככל האפשר, וגם להגיש את הגועל נפש קר - לא עובד הילד מוצץ בשקיקה 60 מ"ל בעשר דקות והולך לישון.

ד"ר צימרמן עובדת עם יועצת ההנקה שלי - אבל היא ככל הנראה לא בארץ. מחר שוקלים את העולל ואח"כ אם לא יהיה שיפור היא תנסה ליצור איתה קשר.

בינתיים אני מאד משתדלת להבין מתי הוא באמת רוצה עוד ומתי הוא פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמו אחרי שסיים לינוק כשהוא עדיין ער (ערנות היא מוד חדש מהעשרה ימים האחרונים, שנינו עוד לא בטוחים מה עושים עם זה...). אבל כל פעם שאני בסוף נותנת לו תוספת (לעיתים הרבה פחות תכופות תודה לאל) אני מרגישה ככשלון הורי / אמהי.

אני מסכימה עם בשמת שאת צריכה עזרה מקצועית פנים אל פנים.
לגבי הבקבוק עם הצינורית- כמובן להנמיך.

מה עם שאיבות? כמה פעמים ביממה את שואבת ובאיזו משאבה? כמה מ"ל יוצא בממוצע? מה טכניקת השאיבה שלך?
לפעמים היניקה של התינוק לא יעילה מספיק כדי להגביר את כמויות החלב בעצמו.
לפעמים הארוחות הקצרות בגלל הצינורית גורמות לכך שאין מספיק גירוי לשד, ולכן אין הגברת כמויות.
גם העובדה שתינוק שמקבל תמ"ל פותח רווחים גדולים יותר בין הארוחות לא תורמת.
בקיצור- שאיבה תתן לך אפקט גדול יותר משימוש בצינורית בלבד. כך גם תוכלי לתסף בחלב שאוב ולא תמ"ל.

בנוסף, דחיסה של השד תוך כדי הנקה מגבירה מאד את הזרימה ואת כמויות החלב. נסי לבצע לחיצות מהרגע שהוא מתחיל להראות סימנים ראשונים של תסכול. הלחיצות הן ארוכות בהתאמה לפרקי הזמן בהם הוא פעיל.

חשוב להכניס את הצינורית בחך העליון של התינוק. אם הצינורית נמצאת בזוית הפה, הרבה תינוקות לומדים למצוץ רק ממנה ולא עושים פעולת יניקה על השד.

גם העצות לגבי מגע עור לעור טובות מאד- נסי לעשות אמבטיה משותפת ביחד איתו, הנקה מתוך שינה וכו'.

כמה מוטיליום את לוקחת?
מה המצב הבריאותי שלך באופן כללי? שחלות פוליציסטיות? בלוטת תריס? הריון ספונטני?

אני יכולה להבין שקשה לך עם תוספת התמ"ל... אבל את עושה כרגע כל מה שאת יכולה כדי להצליח בהנקה. שימוש בתמ"ל הוא כורח המציאות לפעמים. זה לא נשמע לי ככשלון הורי, להפך, זה נשמע לי כמו אמא שמתאמצת ועובדת קשה כדי להצלחי במשהו שלא בא לה בקלות רבה כל כך.

אני מקבלת עזרה מיועצת הנקה שאני רואה בערך 3 פעמים בשבוע, פשוט קיוויתי לתובנות שאולי לא חשבנו עליהן היא ואני.

שאיבות - השתמשתי בידנית ועברתי ללקטינה. היועצת ביקשה ממני להפסיק לכמה ימים. כששאבתי זה היה פחות או יותר בכל פעם שהילד לא ינק (מה שנעשה די נדיר ממילא כי אני מנסה להשאיר אותו על השד ככל שהוא מוכן) אבל התוצאות היו עלובות למדי, בפעם האחרונה הייתי מחוברת שעה, עם הילד מחובר בצד השני לחצי מהזמן הזה (בנס הוא לשם שינוי לא בעט במשאבה) והפקתי משהו כמו 3 מ"ל

גם היא וגם הרופאה מאמינות שיש לי יותר אבל המשאבה היא לא הדרך להוציא את זה כנראה.

דחיסה של השד - אני מנסה, זה אכן משאיר אותו יותר זמן על השד אבל לדקות ספורות לכל היותר. כשהוא יונק בשנתו הוא מחובר לזמן ארוך הרבה יותר באמת - אבל הוא ילד ערני למדי (וכשהוא לא רעב, די מתוק וחייכני על אף גילו הצעיר אז אני לא מתלוננת).

שמתי לב שהצורך גדול במיוחד בשעות הצהריים המאוחרות (משהו בין 2-4) שאז הוא זקוק ל"חצי מנה", משהו כמו 60 מ"ל ושוב בערב-לילה (בין 9-11) שאז הוא צורך כמעט מנה שלמה - בסביבות 80 - 100 מ"ל. בשעות האלו תמיד יש ארוחה אחת שבה אחרי כמה דקות יניקה לא אפקטיבית (אני ממש מרגישה שהוא עובד "על יבש") שומדבר שאני עושה לא עוזר והוא לא מוכן לינוק או אפילו להתחבר (בלי הצינורית זאת אומרת...) והצרחות מרעידות את אמות הסיפים. ע"י העסקתו בדברים אחרים הצלחתי ביומיים האחרונים לא לתת תוספת באף ארוחה להוציא את שתי אלו אז ירדנו מ-300 מ"ל ליום למשהו כמו 100-150 (בינתיים, היועצת כל הזמן אומרת לי שאין דבר כזה "יום טיפוסי" בגיל הזה, מה שלמען האמת די מייאש...).

לגבי הצינורית - אשתדל להקפיד לבדוק - לא ידעתי, תודה!

מוטיליום: 2 כדורים של 10 מ"ג * 3 פעמים ביום. אין לי שחלות פוליציסטיות (יש במשפחה שלי, לכן עברתי בדיקה מקיפה), TSH תקין. הריון ספונטני אחרי הפלה נדחית בשבוע 11 כ-4 חודשים קודם.

רקע רפואי רלוונטי (?) - ניתוח לקיצור קיבה לפני שנתיים, ירדתי כ-50 קילו.

תנסי לתת לו למצוץ את הצינורית, באותה החזקה שאת מחזיקה כרגיל- (חלילה לא לבד) אבל שהוא לא יוכל לקבל חלב...
זה עשוי נורא לתסכל אותו-
אל תעשי את זה כשהוא ממש ממש רעב... אלא כשהוא קצת רוצה ציצי/ קצת רוצה ציצינורית. ואז אחרי שהצינורית לא תניב את מה שהוא רוצה- לא תהיה לו ברירה, אלא להסתפק בדבר האמיתי!
תעשי את הניסוי כשאת רגועה, אכולה, ומרוכזת...
ספרי איך הלך

אבל שהוא לא יוכל לקבל חלב...
להחזיק כרגיל להנקה- אבל עם חזיה... ורפידית

היתה לו ברירה, הוא עלה על התרגיל תוך 2 דקות וחזר לצרוח בקול קורע לב.