שוב נסחפנו אל תוך החיים, ושוב לא הצלחתי לכתוב המון זמן.... אז אני רוצה רק לתעד קצת מה עובר עלינו לאחרונה ואיך נראה יומנו... כמה דברים השתנו/נוספו/ירדו מהלו"ז השבועי שלנו, כמו למשל חוג שומרי הגן ביום שני פעם בשבועיים, ששינה את המפגשים שלנו (הרבה ילדים מהמפגשים הולכים לחוג, לא רק אנחנו) וכעת יש לנו מפגש לסירוגין שבוע בשני, שבוע בחמישי. עזבנו את חוג המלאכות שלא היה מוצלח, ונשארנו עם היוגה. תמר כל כך רצתה חוג כמו הגדולות שמצאנו לה חוג התעמלות שמתאים לקטנים (3 וחצי) ביום שני אחה"צ, אז יום שני הוא די יום אטרף בשבילנו... במקום חוג המלאכות, הציעה לנו אמי שהיא תלמד אותן מלאכות יד כשהיא תחזור ארצה (עוד חודש!!) ואני מאוד שמחה כי היא זו שבהתחלה איימה עליי שלא אצפה שהיא תשתף פעולה עם הפארסה הזו
מאיה (6 ורבע) קוראת המון - היא קוראת כל שלט אפשרי, כל מדבקה של צנצנת על השולחן, כל פתק שמישהו השאיר בטעות, וכן הלאה. היא מתאמנת בקריאת ספרים ביחד איתי וגם בלעדיי, ותמיד באה אליי לאשר "נכון שכתוב כאן XYZ?". היא גם כותבת כל הזמן, על כל דבר שהיא מציירת למשל היא כותבת מעליו מה ציירה, כותבת מכתבים לסבתא, וכדומה. כשראיתי שהיא בקושי יודעת לכתוב את הספרות (כי היא מתאמנת על אותיות ומילים הרבה, ואין לה הזדמנות להתאמן על ספרות) הצעתי שנכין ביחד ספר טלפונים - מה שהתקבל בהתלהבות רבה מאוד וגם יובל הכינה אחד, זה היה כיף

אני כל כך נהנית למצוא דרכים יצירתיות ללימוד ועשייה, במקום להושיב אותה לכתוב כל ספרה 20 פעמים שזה כל כך משעממממםםםםם.....
יש לי כמה מילים על הומסקולינג לעומת אנסקולינג, ובכלל על הצורך של הרבה אנשים לתייג ולהכניס לקופסה את מה שבעצם לא צריך ולא כדאי להכניס לשומקום... אנחנו התחלנו בידיעה ברורה ש"אצלנו לא יהיה אנסקולינג, הילדים לא יתרוצצו כל היום ללא מעש, וחייבים ללמד כדי שמשהו ייכנס לראש". אממה - גילינו את החיים

האמיתיים

אלה שלומדים בהם גם מלהתרוצץ "ללא מעש" ושלא ממש מלמדים בהם לימוד פרונטלי. והבנתי שאולי קצת ענווה לא תזיק לי, וגם קצת התבוננות נכונה ואמיתית. אז אנחנו עדיין מחפשים את הדרך הנכונה עבורנו - אנחנו עוד ירוקים בחינוך הביתי/חופשי/ווטאבר, ואני כבר בכלל לא בטוחה שלשבת וללמד לימוד פרונטלי הוא הדרך הנכונה עבורנו, או הנכונה בכלל. מה שכן החלטתי - להפסיק לנסות לקרוא למה שאנחנו עושים בשם. כי מה זה לעזאזל משנה?? שיהיה חופשי, שיהיה ביתי, שיהיה הום או שיהיה אנ... מה זה חשוב? החשוב הוא שאנחנו עושים את מה שמרגיש לנו נכון לאותו הרגע, לאותו היום, השבוע, השנה.... זה לא אומר שזה יהיה נכון בשבוע הבא או בגיל 12. וזה גם לא צריך - זה צריך להיות נכון ומתאים לעכשיו. עכשיו טוב לנו, ונחמד, ואני בהחלט מרגישה שהילדות מקבלות מעל ומעבר כשהן בבית - מהכל. אז אנחנו לא הכי זורמים בעולם - יש לנו דברים קבועים שאנחנו עושים הרבה במהלך השבוע, ומעט ימי בית. אז מה? ככה אנחנו, ככה טוב לנו. ואנחנו לא לגמרי חופשי, ולא לגמרי ביתי, ולא לגמרי שום דבר. אנחנו קצת מזה, קצת מזה, קצת מזה ומזה, ובסוף יוצא לנו סלט נהדר של משפחה ולימוד ובעיקר הנאה

יש הרבה דברים שאנחנו לומדים מכורח החיים, יש מעט שאני רוצה להקנות קצת יותר (קריאה וכתיבה, בסיס בחשבון), יש המון פעילויות שנכנסות בגדר "חוגים" שהן בעצם הרבה דברים שהם היו לומדים גם בבית הספר - פעילויות ספורטיביות, העשרה, וכו'. בקיצור - שמח אצלנו
