איזה ספר אתם קוראים עכשיו

[מונו_לוגית*]

אוף, כמה בכיתי בסרט הזה. בלי שום רצון לנתח את זה, מבחינתי זה סרט שכולו עצבות.
ולגבי הדרך, זה אחד הספרים האלה שאני ממש נושאת איתי חדשים אחרי (ואני נוטה לשכוח ספרים רגע אחרי שהנחתי אותם). עד כדי כך שאני לא יודעת אם להמליץ עליו או לא. הוא פשוט קורע את הלב. מיררתי בבכי בסופו.

[ירח_לבן*]

ספר לכל לוקיישן
אוקיי, אבל הבעיה היא כזו: איך מתנתקים?
גם אני אוכלת עם ספר, ואז סיימתי לאכול ועוד לא את הפרק, אז לוקחת עוד משהו לאכול (צריך הצדקה כן?...), ובינתיים עוברת לפרק הבא וכך חולפת לה שעה ויש עוד כמה דברים לעשות חוץ מזה...

[אלטר_אגו*]

אצלי זה ככה עם סריגה.

[אנונימי]

הצוציק היה חולה מאד כל השבוע האחרון, כך שמצאתי עצמי במיטה המון, כשהוא רותח עלי.
החלק הטוב בסיפור: הצלחתי לקרוא.
קראתי ספר שדיכא אותי מאד, והשפעתו טרם פגה: רק בוקר קיץ לכאורה מאת יעל משאלי.
כתוב מצויין, אבל כל כך מדכא.
כדי להתאפס חזרה, קראתי ספר של הרלן קובן: דם חם. מהיר, זורם, קל, חוש ההומור שלו אותי מאד משעשע.
זה לא עזר.
מנסה לקרוא עוד אחד שלו.

• יש לכן רעיון לספר שיעזור להשכיח את רשמי בוקר הקיץ הנ"ל? שתרצו להשאיל לי?

[מי_מה*]

יש לכן רעיון לספר שיעזור להשכיח את רשמי בוקר הקיץ הנ"ל?
יש לי! קראתי לפני ממש קצת זמן את המדריך לאם הגרועה של קיט לונג. אין לי להשאיל אבל item]כאן id[/po]=44703 מציעים אותו במחיר מצחיק. זה ספר חמוד ומרגש ועושה טוב על הלב.

[פלוני_אלמונית*]

מי מה תודה,
אבדוק בספריות הסמוכות.
הרלן קובן נוסף עוזר.
אולי גם ד"ר זמן?

[תמרול_ה*]

ספר שגמרתי ביום אחד מרוב שרותקתי: השפה הסודית של בעלי החיים שנכתב ע"י אוטיסטית בשיתוף עם אם לשני ילדים אוטיסטים.
מרתק ביותר ונפלו לי כמה אסימונים מרגשים. כתוב מאד מדויק ויש מסקנות פה ושם שקצת מוזרות לי אבל מאד מסתדרות עם רוח הספר.
גיליתי שאפשר לגנוב זמן כשרוצים מאד מאד.

[ש_י_ר_י*]

יש אלוהים? - האשליה הגדולה של הדת מאת ריצ'רד דוקינס.
בהחלט מסדר לי כמה דברים בראש.
מישהי שראתה אותי קוראת אותו באוטובוס מיד המליצה לי להיכנס לאתר של תנועת הקבלה, בהבטחה ש"את תמצאי שם תשובות!"
שקלתי האם להגיד לה שאני יותר נוטה לאתאיזם, והחלטתי שזה לא רעיון טוב... אז חייכתי ואמרתי תודה

[דניאלה*]

ולגבי הדרך, זה אחד הספרים האלה שאני ממש נושאת איתי חדשים אחרי (ואני נוטה לשכוח ספרים רגע אחרי שהנחתי אותם). עד כדי כך שאני לא יודעת אם להמליץ עליו או לא. הוא פשוט קורע את הלב. מיררתי בבכי בסופו.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

אני קוראת עכשיו את "פרידה מאמא אגם", שמספר את סיפורה האמיתי של נערה שגדלה ב"ארץ הבנות" בסין, מחוז בו הנשים "שולטות" (שמתי מרכאות כי ממש לא מדובר בשליטה כוחנית שמפלה את הגברים לרעה, אלא פשוט במבנה חברתי שמבוסס על ניהול נשי). פשוט מרתק ומדהים לקרוא על תרבות ששונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים והאמת היא שאורח החיים שלהם נראה לי הרבה יותר טבעי ובריא משלנו... מאוד מאוד מאוד מומלץ, הכתיבה מאוד קולחת וזורמת והסיפור מרתק, פשוט תענוג.

האמת היא שאני תוהה אם לא כבר דנו כאן בספר הזה שמתאר אורח חיים מאוד "באופני" ומציג אלטרנטיבה מעניינת. אם כן אשמח אם מישהי תפנה אותי לדף.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

"מדיקן" ו"מדיקן והספוגית מיוניבקן", שני מופלאים של א' לינדגרן

אוי, אלה ספרים נהדרים... יש בהם כל כך הרבה שמחת חיים וכיף ואווירה של קיץ. בכלל, כל הספרים של לינדגרן. אין עליה.

[אורה_גבריאלי*]

זכיתי לקרוא כמה ספרים טובים מאוד לאחרונה:

לוויה בצהריים - ישעיהו קורן --- סופר מהדרגה הראשונה שמשום מה לא רבים שמעו עליו.
דירה עם כניסה בחצר - יהושע קנז - מצוין
הדרך - קורמאק מקארתי - לא להחמיץ בשום פנים ואופן
מה שידעה השמש - שרה חפרי אפלל - מרתק - וגם במקרה הזה - איך זה שהיא לא מוכרת יותר?
ועכשיו אני נהנית מהספר יוצאים לגנוב סוסים - פר פטרסון

מזמן לא היה לי רצף כזה של ספרים ראויים.

[אלטר_אגו*]

במסגרת הפרוייקט "ספר בכל לוקיישן": גמרתי את דילמת השפע של מייקל פולאן, ובמקומו - הספר שאני קוראת תוך סריגה - דוקטרינת ההלם של נעמי קליין{{}}.
אצל החבר שלי, גמרתי את צייד בודד הוא הלב של קארסון מק'קלארס ועכשיו אני קוראת את מהו המה של דייב אגרס - גם הוא קורע לב, ומציאותי לחלוטין, כנטען, ספר על הבריחה מסודאן, מצמרר. בזמן האוכל (כן, נו, כבר הסברתי שאני כפייתית) אני קוראת את ה"מטעם" האחרון עם חומרים שטרם כונסו של חנוך לוין הצעיר. ולפני השינה אני מתנחמת - עדיין עם כל כתבי ג'ין אוסטין - כרגע אמה.
אחד הדברים שכל כך מנחמים בג'ין אוסטין הוא שתמיד ברור מה נכון ומה לא, מה צודק ומה בסדר. ברור לקוראים וברור לפחות לדמות אחת בספר, לא בהכרח הראשית.
וגם העדרם המוחלט של מקרי מוות בלתי טבעי. גם זה.

[ורד_לב*]

אני עברתי לבא של מייקל פולן in defence of food
ובלוקיישן אחר בבית ובמנות הרבה יותר קטנות קוראת גם את מאה אמהות, מאה זכרונות של ענת הררי (ממליצה בחום גם על הולדת סבתא שלה). זה פשוט ספר שאי אפשר להכיל בבת אחת...
באמצע היה גם על פני הבריאה כולה של רות ל. אוזקי

[גל_הנה_אמא*]

ראיתי את מאה אמהות, מאה זכרונות של ענת הררי מוצלח?
אני סיימתי את שניי הכרכים של שוגון ומאד מאד נהנתי
ובכיוון אחר ממליצה גם על "מה אמהות חושבות"

[ורד_לב*]

גל, מומלץ מאד!
נותן הרבה חומר למחשבה...בשבילי לפחות...

[רגעים*]

חצי שמש צהובה ספר מדהים על הבחישה של אנגליה ושאר המעצמות באפריקה, וסוף סוף הובהר לי מה מקור ה"ביאפרה" שנפנפו מעלינו כשהיינו ילדים ומבלי משים העברתי לילדי. מעורר חשק לנסות לקרוא שוב את מאו מאו, שגם עוסק בתכנים האלו רק קצת יותר מזעזע.

[ג'וי_יה*]

חברים, אני קוראת עכשיו את הספר חלל וכו' של ג'ורג' פרק
ספר גאוני מדבר על תפיסת החלל שבו אנו חיים,חדרים,קירות,מבואות ,רחובות עוד
פותח את הראש מעבר למוגדר ומדהים לגלות כמה אנחנו מנותבים בתוך המרחב..
מומלץ!

[אילה_א*]

הקתדרלה ליד הים מעניין

[אמא_בבית*]

הדברים על פני האדמה - משפחה שהיא חלק ממיעוט כורדי בתורכיה, ספר קולח ומעניין ומאוד עצוב.
הביתה - בהתחלה קצת השתעממתי והחלטתי שהסגנון תמציתי מדי בשבילי, אחרי השליש הראשון התחיל להיות מעניין ולקראת הסוף כבר ממש התרגשתי בגלל הסיפור אבל גם מאוד בגלל הסגנון שלכאורה אין בו דרמות וגם האירועים הכי גדולים מתוארים ביובש עובדתי ודווקא בגלל זה הם כל כך נוגעים ללב.
ארץ חדשה - התחלתי אתמול בכנרת. מאוד מעניין.
לסיביר - רק התחלתי ולא ברור לי בינתיים.

[מיה_גל*]

גנבת הספרים
לא זוכרת של מי...
רגיש ואנושי באופן יוצא דופן. למרות שהוא מתרחש בגרמניה של מלחמת העולם השניה, הוא נוגע בחלקים הטובים של נפש האדם.
מי שמספר את הסיפור הוא.. המוות בכבודו ובעצמו.
הספר הכי מרגש שקראתי כבר הרבה הרבה זמן.

[לוטם_מרווני*]

item]הנמלים id[/po]=2889

אני בהתחלה אך מרותקת, כתיבה אנטמולוגית, שילוב של מד"ב ומתח. תענוג.

[גל_הנה_אמא*]

בשבועיים האחרונים קראתח מישה ספרים והיום התחלתי את השישי. זה קצת מופרע
מה שקרה שחזרתי ללימודים ומאד עמוס אז בהרצאות המשעממות אני קוראת
וגם גיליתי שיש בסיפריה האוניברסיטאית גם ספרות אמיתי ולא רק ספרי אנטומיה בצ'כית
התחלתי עם "סופו של מיסטר Y " ספורת עם שם משפחה תומאס
ממש ממש נהניתי ספר לא סטנדרטי סוג של פנזטיה אבל גם מאד רומן ומאד רענן ועם המון רפרנס לפילוסופיים ופיסיקה, ממליצה בחום
ואו.. אני כבר לא זוכרת מה עוד אמממ
"מאה חורפים" של מיכל שליו (פופולרי אבל לא התלהבתי)
"בחוץ" של הסופרת האיטלקיה 4 סיפורים קצרים על מפגשי זרים ומקומיים באיטליה - מדכא רצח
"סושי למתחילים" ממש חמוד וכייפי עורכת בריטית שאפתנית שמגיע להקים עיתון במקום נידח ששמו דבלין
"תחלמי" של סופרת ישראלית נחמד וקריא ומאד ירושלמי
נראה לי שהיה עוד משהו אהה כן "טירוף" של סופר קולומביאני, דווקא אהבתי ומוזר ששכחתי

אז בעצם קראתי 6 ספרים בפחות משבועיים..ואו.. זה שיא אפילו בשבילי והיד נטויה
על הספר שאני קוראת עכשו אני לא אמליץ כי זה ממש סתם כמו לראות סדרה מותחת בטלויזיה ("הנעלמים" של הרלן קובן)

[הניצוץ_שנדלק*]

אני קורא את "ילד שלי מיוחד" של עירית חגי. לא התאפקתי וכבר המלצתי עליו, ועודי בעיצומו של הספר, בדף ארון הספרים ההורי. וגם לא התאפקתי וכבר שם פרשתי מעט ממה שיש לי לומר עליו. אז אני לא אכתוב פעמיים... טוב, בעצם למען פרסום הספר (ספר חינוך אז הכוונה שלי היא טובה), אני אעתיק את זה כאן, בלאו הכי הדף הזה כבר מפוצץ ואם איזה במקרה איזה עובר-עורך יחליט עוד כמה שנים למחוק את הקטע המועתק אני לא מתנגד (מקסימום אני אחזיר את הקטע אם זה ממש חשוב לי).
אז הנה:
מחולק ל-4 חלקים. 90 העמודים הראשונים (מתוך כ-280) מוקדשים לקשיים תחושתיים ומוטוריים אצל ילדים (למשל, קשיי ויסות תחושתיים). היום אני יכול להגיד שאילו הייתי קורא את זה לפני כמה שנים, הרבה עגמת נפש הייתה נחסכת... מסופר שם, למשל, על ילדים שלעולם אינם רגועים מכיוון שכל גירוי קל מצד הסביבה אינו מווסת ככזה, אלא מתורגם לעוצמה גדולה הרבה יותר מאשר אצל אדם רגיל. כל גירוי קל - מקפיץ אותם. את מניקה את התינוק שעות וכשלבסוף, כשאת סוף סוף מעיזה להניח אותו, הוא כמובן מיד מתעורר? וחוץ מזה כשהוא מתעורר, זה תמיד בצרחות? כשהוא קצת גדל, היו לו התפרצויות זעם פתאומיות חסרות מובן? בררן באוכל? לא מערבב אוכלים זה עם זה? סותם את האזניים כשהמיקסר עובד? ועוד ועוד ועוד (אתם יכולים לתאר לעצמכם שישנם מקרים הרבה יותר קיצוניים). אם זה לא ברור זה רלוונטי גם להורים לילדים בוגרים יותר מגיל 6 ועד 66. מכיוון שהבעיות הללו נוטות שלא להעלם עם הזמן אלא רק להחריף, ליצור בעיות חדשות ובאופן מעגלי להחריף את הבעיות המקוריות עוד יותר (שלא נדע מצרות) - ללא טיפול הולם. ראוי לציין, שרבים אנשי המקצוע (פסיכולוגים ומחנכים) שאינם מודעים לבעיות מסוג זה. עד כאן הנאום.
<מתוך נימוס (כלפי שאר הספר) אני מתאר בקצרה גם את שאר החלקים, שטרם הספיקותי לקראם, אך התרשמתי כבר מאוד לטובה מהמְּחָבֶּרֶת>
חלק 2 - קשיי התפתחות שפה.
חלק 3 - קשיי תקשורת.
חלק 4 - בעיות התנהגות.

[פלונית_כרגע*]

קראתי שוב עכשיו את "בואי הרוח" של הרב חיים סבתו מ-ע-ו-ל-ה!!
חוויות משכונת "בית מזמיל" בירושלים, והסיפור המצמרר של פורים.
כתיבה מצוינת!
ואם בסבתו עסקינן אז חיבבתי מאוד גם את "כעפעפי שחר" אני מניחה שזה גם קשור להיותי תושבת נחלאות בעבר..

[יו_יו_בקנדה*]

התחלתי את החדש של מאיר שליו. איזה כייף!

[....*]

"המוח הנשי"

[ורד_לב*]

אנדמיון (השלישי בסדרת היפריון) ו תבונת גיל המעבר של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ

[ר_ו_ת_ה*]

מרי אנטואנט- סטפן צוויג
העולם של אתמול- סטפן צוויג
(בכלל, ממליצה לקרוא כל ספר של סטפן צוויג שתורגם לעברית, הוא סופר מדויק, מרגש. בכלל לא יאמן שכתב לפני כמעט 100 שנה !)
ילדי חצות-סלמן רושדי

ככה זה כשמניקים שעות...יש הספק

[חמו_מה*]

למי שאוהבת ספרי מתח , אז אני קראתי עכשיו את ג'נטלמנים ושחקנים של ג'ואן האריס, ו האישה בלבן של וילקי קולינס - הבנתי שזה ספר המתח הראשון. מ1861, ושצ'רלס דיקנס הושפע ממנו . מי שאוהבת את ג'יין אוסטין, זאת אותה תקופה, והשפה מאוד יפה + מסתורין.
שני ספרים שיש בהם משהו מיוחד. הם ספרי מתח טובים מאוד, ויחד עם זה יש בהם משהו מאוד רך ונשי. עם הרבה רגשות מסביב....

[נבט_חיטה*]

התחלתי את החדש של מאיר שליו. איזה כייף!
באמת כיף לך! (-: <שמעתי עליו שהוא ממתק)
ואני סיימתי לקרוא את במדבר מלון אורחים של גילית חומסקי - ספר מהנה מאוד.

[לירי_יער*]

המוח הגמיש
נהדר למטפלים בתחום האימון והאישי הפסיכולוגיה

[קורא*]

ארצ'לי של אלזה מורנטה
גמרתי לקרוא לפני חודש, והרושם לא נמחה.
פרטים http://bookme.co.il/Books/[po]Item Details[/po].aspx?Barcode=31-3463

[אימשלו*]

אני קוראת עכשיו את הספר "אשתו של הנוסע בזמן".
קניתי אותו לפני מספר גדול של חודשים ובניקיונות הפסח התגלה מחדש לאחר ששמעתי ביקורות נפלאות עליו.
אני בהתחלה. מרגש. לא כתוב גאוני אבל נעים לקריאה, מעניין ומעורר השראה.

משרה מחשבות על אהבת אמת, זמן וגורל.

[עפרה_שחר*]

דרך גבר/ דיויד דיידה
חומר חזק ביותר!
לא לנשים בלבד...
ותזכרו שאני המלצתי.

[אמא_בגבעתיים*]

העזרה על עוזרות בית שחורות במסיסיפי הגזענית של 1963- מעולה!!

[מאוד_מעניין*]

אדום עתיק של גבריאלה אביגור רותם
היתה מופלאה בחמסין וציפורים משוגעות, מקווה שהיא לא סופרת של ספר אחד

[פלוני_אלמונית*]

נסי את הטוב ביותר של אביגור-רותם - מוצרט לא היה יהודי

[גלית*]

"גנבת השואה שלי" של נועם חיות, חשוב חשוב חשוב לקרוא! על מה שקורה לילדים בני 18 בצבא של המדינה שלנו. מחריד וחשוב מאוד לדעת.
אני חושבת שהספר הכי יפה שקראתי היה "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב. לא ייאמן כמה שהספר הזה טוב, וכמה הסופר מבין את נפש האדם. יפה יפה ועצוב נורא. אבל לא עצוב כמו איזון עדין, שהוא, אני חושבת, הספר הכי עצוב שקראתי. יפה אבל יותר מידי טראגי.
"סיפור של גרמני" מאת סבסטיאן הפנר, ספר שפקח את עיניי לגבי התקופה בגרמניה של שנות העשרים, ואיך זה קרה שהנאצים עלו לשלטון. מעניין.
"אלה תולדות" של אלזה מורנטה, הספר השני הכי טוב שקראתי מימיי, אחרי אייטמטוב.

[לוטם_מרווני*]

שנת הגנן של קארל צ'אפק
וסיימתי אמש את "חרדתו של המלך סלומון" של אמיל אז'אר בתרגום חדש. תענוג!

[סגו_לה*]

סיימתי את ימי שלישי עם מורי - פשוט וטוב.
ובהשראת הפשטות:"חכמה משולחן המטבח" של ד"ר רחל נעמי רמן,התחלתי מהספר השני-"ברכות סבי " ועכשיו הגעתי לזה שקדם לו,שניהם חכמים ומעוררים השראה,לא רוצה שיגמר...

[ירח_לבן*]

_אדום עתיק של גבריאלה אביגור רותם
היתה מופלאה בחמסין וציפורים משוגעות, מקווה שהיא לא סופרת של ספר אחד_
אין מה להשוות בין שני הספרים. חמסין - אחד הספרים הטובים שקראתי. אדום עתיק - לא רוצה לבאס אותך, בעיניי על הפנים. הפסקתי ב3/4 דבר שלא קורה לי הרבה. ב 'מוצארט לא היה יהודי' בכלל לא הצלחתי לצלוח את 10 העמודים הראשונים...

[תמרול_ה*]

הספרים של סטיג לרסון: נערה עם קעקוע של דרקון , האשה ששחקה באש , ספרי מתח של סופר שוודי, שנפטר לפני שהם התפרסמו.
זה כתוב כל כך טוב, באופן כל כך משובח, שהסיפור לא כל כך חשוב כבר, כמו האיך שהוא כתוב. ספרים שלא רוצים שייגמרו, ואי אפשר להניח אותם מהיד לפני שגומרים אותם...
והודות לחברה ששלחה אלי קישור לדף של המחבר, מתברר שהוא והגיבור דומים כל כך, שזה מרשים.
קראתי בכל מקום שאפשר היה לשים בו עין על ספר.

[צוויליך*]

רובינזון קרוזו / דניאל דיפו bamakor

צוויל

[שחף_אהובי*]

ממש במקרה קראתי בעת ובעונה אחת את "חידה שייקספירית" של ג'ניפר לי קארל ושמעתי את BK]The book of air and shadows TANT 000417[/po]&BV UseBVCookie=Yes של מיקל גרובר. (אני רואה עכשיו שיצא גם בעברית בשם ספר האויר והצללים)
שניהם על נסיונות למצוא מחזה אבוד של שייקספיר, עם קודים סודיים ורוצחים מסתוריים שרודפים אחרי הגיבורים.
הגיבורה של חידה שייקספירית היא דוקטורית יפה לתיאטרון מאוניברסיטת הרוורד.
הגיבורים של ספר האויר והצללים הם עורך דין ענק ומתאגרף חובב עם אבא יהודי - איזי נמברס, שהיה רואה החשבון של המאפיה וברח לתל אביב ואמא גרמניה, בת של קצין אס-אס, ועם נהג פלסטיני שהיה שומר ראש (who did he body gourd? Yasr Arafat, actually ) , בחור ממוצא אירי שחוסך ללימודי קולנוע, אישה ממש, אבל ממש מסתורית, מרגל של ה קגב בפנסיה, והמאפיה הרוסית יהודית (ממש כמו הסופרונוס, אבל ההם סתם טמבלים ואלה חכמים - הם יהודים!).

משאירה לניחושכם איזה מהספרים הוא עוד ניסיון מייגע ליצר הכנסות כמו של קוד דה וינצ'י ואיזה ספר הוא יצירת מופת רב מימדית של ז'אנר הספרי-מתח-כתבי-חידה-תעלומות-הסטוריות .

[שחף_אהובי*]

ואם כבר מיקל גרובר:

Tropic of Night - על ג'יין דו, לשעבר אנתרופולגית ומומחית לשמאניזם וכיום מתחבאת מהעבר במיאמי, ג'ימי פז, בלש משטרה קובני-אמריקאי, והרבה מאוד בלק-מג'יק.
אבל זה לא ספרות חיובית של בנות, כן? זה ספר עם הרבה דם. מותח, רב מימדי, דמויות מעולות, שמאניזם.

בקעת העצמות - ספר שני על אותו בלש - ג'ימי פז. לא קראתי אבל מתורגם לעברית.

[אנסטסיה*]

ארבעת ספרי "אנסטסיה" לקריאה ברשת.
למי שלא קרא עדיין אני ממליצה מאוד : http://ganeymoledet.org/ivrit/[po]index h[/po].htm
אנסטסיה היא המודל ה"באופני" האולטימטיבי.

[לירי_יער*]

קיצור תולדות הכל-קן ווילבר
פשוט אוהבת את האיש.....

[תמרול_ה*]

כרגע קוראת את הספר על פני הבריאה כולה של רות ל. אוזקי, זאת שכתבה את הספר המטלטל שנת הבשרים שלי עדיין באמצע, עדיין מחכה לפואנטה, נהנית לקרוא ונהנית לחכות לגודו.

[בריג'י_נומושי*]

אתה הילד שלי

[לוטם_מרווני*]

לא רציונאלי ולא במקרה/דן אריאלי.

[מיה_גל*]

אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי
סיימתי לפני כמה ימים. ספר משובח, שונה, לעיתים מעט מתפלסף מדי, אבל בסופו של דבר - לגמרי עושה חשק להתבונן בדבריםהיפים והנצחיים, במקום להתעכב על הדברים המבאסים-אך-חולפים.
בסוף, אותו אני ממש לא מגלה, בכיתי כמו שכבר מזמן לא בכיתי מספר או סרט...
שווה קריאה.

ולכבוד יום השואה, מזכירה שוב את אחת מיצירות המופת האנושיות ביותר שקראתי גנבת הספרים - מעולה ממש!

[אמל_ית*]

קוראת את "ילד שלי מיוחד" , של עירית חגי. ספר על ילדים עם קשיים תחושתיים, מוטוריים, שפתיים, תקשורתיים והתנהגותיים.
מאלף, כתוב נפלא, מכניס לתוך עולמם של הילדים עם הקשיים הללו והוריהם, נותן פתח לזיהוי ומעט טיפים לעבודה עמם (ממש מעט).
קריאת חובה לכל מי שמצא את עצמו או מישהו אחר בדף רגישות חושית העולם הוא יותר מדי

[אמל_ית*]

אוי פתאום אני רואה שכבר כתבו עליו קצת מעלי (לא ראיתי, נשבעת (-: ) משאירה בכל זאת. שתדעו עד כמה הוא מוצלח.

[כריסטופית_רובין*]

בדיוק סיימתי את הספר "אייריס וג'ון" ג'ון ביילי כותב על חייו הארוכים עם הסופרת אייריס מרדוק. 40 שנים של חיים, הוא מתאר את המפגש שלהם כשהוא מן צעיר מגושם והיא אושייה פילוסופית מרשימה בוגרת ממנו ומחוזרת.הוא מצייר תמונות מחייהם ביחד כזוג אינטלקטואלים שחיים בעולם של ספרות והגות, מתחככים בבוהמה של אותה עת, אך החיבור בינהם הוא של שני ילדים מוזרים,הם נראים קצת לא קשורים,מגושמים בדרכם, אך הביחד שלהם מלא ברוך ועדינות. ונאמנות. הבתים שלהם מבולגנים.הם חיים ביחד ולחוד.

הספר נד בין תמונות של מפגש של נעורים של התחלה וכן של סוף, אייריס לוקה באלצהיימר, ולאט לאט הכל נעלם, המיינד התחכום הידע האדיר הזכרונות, השיחות,הכל מתפוגג.

הוא עוסק בשאלות של מפגש של היכרות (מה זה להכיר אדם אחר, מה זה להכיר בן/בת זוג) של היפרדות. של אבדן.של תסכול ואומללות, של הוויה.של ביחד.של אהבה שמעבר לכל מילה כתובה.

[שלי*]

"אדם בן כלב" של יורם קניוק, לא קל לי לקרוא אותו, זה כמו לחטט עם הלשון בתוך חור בשן, אי אפשר להפסיק אבל זה לא כל כך כייף....
ממליצה גם על " תשח" של יורם קניוק שאותו ממש אי אפשר להוריד מהידיים , ובכלל- כל מי שמתגורר בארץ הזאת, ראוי שיקרא את תש"ח.
קריאה מהנה.

[POOH_והתוספות*]

"נערה" של אלונה פרנקל אהבתי מאד.
וגם את "ילדה" שקראתי לפניו אהבתי..

[טלי_מא*]

The Selected Works of T.S.Spivet
http://www.tsspivet.com/

[tאמא*]

המוות לא רוצה בי - יולנד מוקגסאנה עדות על רצח עם

[אמא_של_נוקי*]

"הטירה הנעה". יאמי.

[מחפשת_אושר*]

"המערה" של סאראמאגו.

[טלי*]

ספר מאוד מעניין וכייפי "סוד אישה" של איריס יוטבת.... "דיאטה ללא דיאטה" ו..."סקס, שקרים ומדיטציה"
של אושו...

[גינת_שמש*]

לאכול, לאהוב, להתפלל
התחברתי במיוחד להנאה מאוכל ולקשיים במדיטציה. קוראת לאט, שלא יגמר מהר...
ורצה לקנות את ספר ההמשך

[כרית_רכה*]

אני אמא לתינוק אחד, קוראת בהנקות רגועות שמסתיימות בשנת צהריים או שנת לילה.
קוראת גם כשהמכונית מגיעה ליעד אחרי נסיעה קצרה ושוכן הסלקל ישן, עד שיתעורר.

זה הדברים/ סמי ברדוגו
טיול אחר/ אלונה פרנקל
העימות/ ק.צטניק

[פלוני_אלמונית*]

ארוחת ערב /הרמן הוך עוקצני וזורם.
הטרילוגיה של נערה עם קעקוע דרקון---מותח בטירוף!

[הטירה_הנעה*]

_ארוחת ערב /הרמן הוך עוקצני וזורם.
הטרילוגיה של נערה עם קעקוע דרקו_

[אילת*]

בונה ארמונות בכפית-איריס ערד.
על אישה שנכנסה לקומה, וכותבת על הזמן הזה- מה שמעה, מה הרגישה,
ואיך לאט לאט יוצא מזה. אני עדין קוראת את זה (באמצע), מסמך אמיתי ומרתק.

[עדולי*]

את "ספר הדקדוק הפנימי". פעם שנייה.
הרבה הרבה הרבה יותר עמוק, מגוון, נוגע וסוחף מהסרט.
מדברים פה באתר על נושא הדיוק - לדייק במילים, במעשים.
והנה, יש כאן סופר שמוכן ללכת רחוק מאוד, לחפש, לערבל, לאלכם (מאלכימיה) כדי למצוא בדיוק בדיוק את המילה שתתאר, שתתפוס את הרגש. הבנאדם פשוט טקסונום של רגשות - לוכד, חוקר, מסווג ומגדיר. בורא שמות. רוב הזמן מצליח לו, כי למרות שהמשפטים והתחביר לכאורה אישיים והזויים - אני עדיין מבינה בדיוק למה התכוון. התמונה בהירה וברורה, ולמרבה הפלא מאפשרת גם לי לדייק את עצמי מתוכה.
מומלץ.

[אנונימי]

_דרך גבר/ דיויד דיידה
חומר חזק ביותר!_
קורא בפעם השניה
באמת מעולה...

[רותם_סנדק*]

שביל פירורי הלחם.

[חלקיקה_בשלם*]

אחות ליבי- גוד'י פיקו- קיטש אמריקאי , אבל בסוף בכיתי בלי יכולת לנשום!
אבודים- דניאל מנדלסון- ספר דקומונטרי חובה !
לאורה- חנה טאוג, קוראת אותו עכשיו.

[מחשבות*]

"קתרין מארגון". זה הספר הראשון בסדרה של פיליפה גרגורי על מלכי אנגליה. בדיוק סיימתי את השני - "בת בולין האחרת". לא קוראת לפי הסדר, ובעצם שומעת ולא קוראת, בגרסת אודיו.

[פלוני_אלמונית*]

בדידותם של המספרים הראשוניים

[אלמוניתא*]

אהבה, שלווה וריפוי, מאת ברני סיגל.
מהסיבות הכי כואבות בעולם אני קוראת את זה.
ואסור לי לומר דבר, ומכבדת זאת.
ואני דומעת וכבד לי בלב עד מאד.

[פלוני_אלמונית*]

התנ"ך- בגרסת תרגום השבעים

[סגו_לה*]

סיימתי את "אדם הולך הביתה" של יורם עשת.
ספר על תהליך שיקום של חייל שנפגע בראשו במלחמת יום כיפור,נחשב למת וניצל בנס.
הספר לא מתייפיף,מתאר את התהליך הכואב של השיקום עם התייחסות גדולה לתהליך הרגשי.
מרגש,כואב ואמיתי.

[נוצ'קה*]

באמצע קריאה של כוחו של מיתוס/ג'וזף קמפבל.
מרתק!

[נעה_זני*]

חיים ששוים פחות...תקראו .
השכלה פמיניסטית מדכא אבל נכון ..למה אנחנו לא מתארגנות למה לא שומעים אותנו איך זה קרה???

[תפוח_אדמה*]

דילמת השפע של מייקל פולאן.
ספר חובה לכל באופני מתחיל (המתקדמים בטח כבר שולטים בחומר ). מדבר על מאיפה מגיע האוכל, איך מגדלים אותו, וכמה אנרגיה נצרכת בתהליך הייצור של כל מיני מוצרי מזון (ולא רק כאלו שנראים תעשייתיים). מסתבר שגם חסה אורגנית יכולה להיות תעשייתית.

[אמא_בבית*]

אני סיימתי עכשיו את "משחק השיכונים" של איזי אברהמי. ספר על חיים בשיכונים ארוכים זה מול זה ומשחק בו כל אחד משרטט תרשים של השיכון מולו, הולך על התרשים עם חייל לפי קוביה ומסתכל על הדירה שנחת בה עם משקפת. לפי מה שהוא רואה בדירה, הוא זוכה או מפסיד נקודות. העניין מתפתח לויכוחים על מה מזכה ומה מפסיד, לטורנירים של שיכון מול שיכון, לשינוי קיצוני באורח החיים, בריהוט ואבזור הדירות, בערך הדירות בשיכון לעומת בתים בודדים ועוד.

לפני זה קראתי שלושה ספרים מצויינים: "מים לפילים", "מועדון ברנדזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" ו"גנבת הספרים" (קמץ בג' וסגול בנ' ובב') על שלושתם אני מאוד ממליצה.

[שחף_אהובי*]

sr]The Case of the Man Who Died Laughing 1 1[/po]?asin=B003OETU5K&qid=1295781016&sr=1-1
על שרלוק הולמוס ההודי, Most Private investigator ויש פורי. בגרסת האודיו. מעולה בזכות הדיאלוגים והדמויות שיש רק בהודו.

[רותם_סנדק*]

אתמול, בצער רב, סיימתי את הספר "ואם היו אומרים לך" של גלית דיסטל אטבריאן.

בצער רב, שכן הוא נגמר לי מהר מדי.. בתוך יומיים מרגע שנקנה ועד שהגעתי לדף האחרון...

כשהייתי בצומת ספרים התלבטתי רבות איזה ספר לקנות, ואחרי שגרמתי ליאוש כמעט מושלם אצל המוכרים החביבים להפליא, אחת המוכרות הציעה לי את הספר הזה. פתחתי אותו: הפונט היה לרוחי, הכתיבה הייתה לטעמי, משהו בו משך אותי מאוד. וכלל לא ידעתי על מה הוא. כששלמתי עליו, המוכרת ציינה באגביות, שהרבה אנשים שמתעסקים בחינוך ובאוטיזם רוכשים את הספר.
ספר חזק מאוד, כתוב בעברית שוטפת ובעבורי, מדוייקת, לגבי תחושות מסוימות שלי כאמא.

[כוכבית_בוקר*]

את התקדשות של אליזבט הייך בפעם הראשונה. מפעים.

[סבטקסט_כפול*]

אבנים בנהר

[לירי_יער*]

משחקי הרעב- סיימתי את הכרך השני ומחכה לתרגום השלישי
נראה לי שזה מסומן כספר נערים כזה
אני ממש קוראת אותו כספר עתידני

[רוני.של.4*]

"חדר" מאת אמה דונהיו. מקווצ'ץ' את הלב לגמרי.

ולמי שאוהב מתח איכותי - סדרת "מילניום".

[חלקיקה_בשלם*]

סיימתח אתמול, באיחור אופנתי רב, את " לאכול, להתפלל, לאהוב" של אליזבת גילברט. עושה חשק לארוז תרמיל ולהתעופף....

[יעלי_לה]

"הדבר היה ככה" של מאיר שלו.
תענוג צרוף.

[סגו_לה*]

חלקיקה,תמשיכי עם הספר הבא:"להתחתן"
ויעליל ה אכן עונג צרוף,נהניתי מאוד ממנו.

[עסיס_רימונים*]

" טבעות שבתאי" של וו.ג. זבאלד .
ספר מיוחד של סופר מיוחד.