פירוק בשמת ב

[אנונימי]

חלק ב של הדף בשמת א, לצורך פירוק לגורמים והמשך מחיקות:

[מ_י*]

שלום בשמת, אני מזמינה אותך אם יש לך זמן לדף של אישה מתבגרת.
ובהזדמנות זו: שנה טובה ומתוקה
ותודה על הדברים היפים שאת כותבת בסדר וארגון ועל כל ההשראה.

[עוברת_אורח*]

בשבדית יש קללה שכיחה שפירושה "לשטן", במשמעות "לעזאזל", והיא Fy Fan.
באיחור אופנתי עלה פתאום בדעתי: זה קשור לביטוי "הלך פייפן"?

[בשמת_א*]

_בשבדית יש קללה שכיחה שפירושה "לשטן", במשמעות "לעזאזל", והיא Fy Fan.
באיחור אופנתי עלה פתאום בדעתי: זה קשור לביטוי "הלך פייפן"?_
וואללה? אין לי מושג! בטח לא משבדית. אבל זה לא ביטוי מיידיש? אם תתחקי על מקורו ביידיש, אני מבטיחה לחשוב על זה (-: (מה זה פייפן? צריך מישהו שיודע יידיש. אבל זה צורת פועל, לא נראית לי שייכת בכלל לשתי המלים בשבדית. פייפען, עסען, קרעכצען).

[בשמת_א*]

אה, עוברת אורח, הביטוי בשבדית מבוטא: פי (פא רפויה בחיריק עמוק) פאן (קשה לתאר איך מבטאים את ה-A כאן, בהונגרית שמעתי תנועה דומה - אומרים פתח תוך כדי שפותחים את הפה לומר חולם, זה הכי קרוב לתיאור שאני יכולה לתת (-: ). ממש אין פה דיפטונג "פיי" כמו בפייפן. זאת שבדית, לא אנגלית. שפה פונטית, ו-Y היא יוד.

[מיכל_שץ*]

כמה קשה זה כבר יכול להיות שתהיה ארוחת ערב על השולחן בשבע בערב? הרי כבר החלטתי על זה לפני יותר משנה! למה צריך להחליט כל פעם מחדש? למה בכלל צריך החלטות? למה זה לא יכול פשוט להתבצע, ממש כמו שכשאני רואה טור ספרים מבולגן אני מיישרת אותו אוטומטית בלי לחשוב בכלל תוך כדי הליכה?
מחולל ההתנהגות החדשה?
או ללכת למאמן (מטפל?) NLP ולברר מה עוצר אותך ולטפל בזה...
סתם עצה.
חתימה טובה!{@

[עיפרון_פחם*]

היי בשמת!
ציטטתי את מה שמיכל ציטטה אותך כאן, אצלי בבלוג (בלוג לימודים בלגנים).
חשבתי שאולי תרצי לדעת, ואולי גם יהיה לך מה להגיד על הפוסטים האחרונים שלי ( אם יש לך זמן - זה ארוך . וחשק).
שנה טובה!

[בשמת_א*]

או ללכת למאמן (מטפל?) NLP ולברר מה עוצר אותך ולטפל בזה...
אה, אני סתם מרמה. אני כבר הולכת למאמנת/מטפלת (לא NLP אבל אז מה), ואני כבר יודעת מה עוצר אותי, ואני כבר מטפלת בזה...
אילולא הייתי כבר באמצע התהליך, בכלל לא הייתי יודעת לנסח את הדברים כך (-:
תודה על האיכפתיות!

_כתוב למעלה, כנראה לא שמת לב:
LOL - צחוק בקול רם_
אה!!! ואני חיפשתי משהו שיהיה קשור ליום הכיפורים D-:

[תבשיל_קדירה*]

מחולל ההתנהגות החדשה?
מענין. מה זה?
מכניסים אסימון, ונהיית התנהגות?

[מלאכים_בשמי*]

קראתי את מה שכתבת בדף "לפשפש עם חיתולים" (14.07.2008 10:33) והיה כל כך מעניין, מרענן ומעודד לקרוא את זה - אני מתכוונת לנסות עם התינוקת המתקרבת את הגישה (אבל כנראה עם חיתולים אקולוגיים - הקודם משום מה גילה רגישות להם ללא רגישות ל"רגילים", ואז בכלל לא חשבתי על "בלי חיתולים"). בסוף הם יגמלו ביחד... - אז תודה! (-:

[בשמת_א*]

כיף לשמוע! תודה שבאת לספר לי (-:

[ניצן_אמ*]

יו, את לא יודעת מה זה בשבילי לראות ב מה חדש שבדף הבית שלי כתב/ה איזה פלוני אלמונית. זה ישר מפיל לי את הלב, שאולי אני אמצא עכשיו איזו הודעת שיטנה... אוף...
מזדהה מאד מאד מאד
חיבוק

[פלוני_אלמונית_נחמדה*]

רובנו דווקא בסדר. אפילו לפי הסטטיסטיקה של יונת שרון. זה סתם דעות קדומות נגד אנשים שחוששים מפגיעה בפרטיותם ובפרטיות משפחתם..

גמח"ט

[בשמת_א*]

זה סתם דעות קדומות
לא. זה נסיון העבר )-:

שחוששים מפגיעה בפרטיותם ובפרטיות משפחתם..
אפשר לבחור ניק אנונימי, אבל ניק. "אחת נחמדה", נגיד (-: האמת, גם פלוני אלמונית נחמדה זה ניק בסדר (-:

[פלוני_אלמונית_נחמדה*]

אה, בחרתי להוסיף כדי לא להקפיץ אותך
אולי תנסי לזרוע את הקלים יחסית - גזר אמור להיות מלך השורדים (באותה הזדמנות אני מקבלת עצה מעצמי, לזרוע גזר בכל העציצים שמתו לי). אין כמו לבוא לעציץ אחרי עשר פעמים שבדקת ולא היה כלום ולראות התחלה עדינה של עשב ירקרק מבצבץ..

[עוברת_אורח*]

אם תתחקי על מקורו ביידיש, אני מבטיחה לחשוב על זה
ע"פ מקורות מוסמכים "פייפען" זה ביידיש לצפצף (או כמו שיפה ירקוני שרה "פו פו פו פו פו פו"), רק שזה לא מסביר את הביטוי....
(מה שכן, מאז שקראתי את ההודעה שלך אני הולכת בבית ומנסה לבטא פי (פא רפויה בחיריק עמוק) פאן (קשה לתאר איך מבטאים את ה-A כאן, בהונגרית שמעתי תנועה דומה - אומרים פתח תוך כדי שפותחים את הפה לומר חולם ונשמעת לעצמי לגמרי כמו סרט של אינגמר ברגמן)

[בשמת_א*]

ונשמעת לעצמי לגמרי כמו סרט של אינגמר ברגמן
(-:

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

איזה יופי! משמח כל כך!!!
כמה דברים...
לגבי התמונה המדכאת, אני אישית חושבת שצריך פשוט לקבור איפשהו ולא להעביר הלאה.
גם אם האיש שמח לקבל משהו כזה זה לא אומר שזה טוב לו.
לדוגמא, פעם הייתי בבית מלא בקקטוסים. אבל מלא. האיש אמר שבשבילו קקטוס מסמל רכות!
אבל אני, יכולתי לראות את הקוצניות שבזה ואת הדיסהרמוניה שזה משרה על האיש.
לדוגמא , נשים בודדות אפשר להעביר לרווק שמחפש אישה אבל יש תמונות שכמו הרבה אומנות
הן פשוט דרך של האומן לשחרר משהו פנימי. למה שמישהו יתלה כל דבר שאומן "הקיא" מהקרביים שלו?
את התמונה המשפחתית לא הייתי שמה בחדר שינה.
חפשי לה מקום דומיננטי בבית, או בקיר המזרחי בסלון שזה הכוון של המשפחתיות והבריאות.
שמעי סיפור מעניין. פעם גרתי בקיבוץ שבכולו היו מפוזרות יצירות אומנות אעלק. פסלים מחוטי תייל,
משהו מדכא ומחריד.
אמרו לי שזה אומן מאוד מוערך בעולם ומאוד מצליח.החלטתי שבהזדמנות ראשונה אני אחפש אותו ואדבר איתו
על זה שבתור אומן יש לו לדעתי אחריות.
יש יצירות אומנות שצריכות להיות בחדר סגור ולא מפוזרות. והכוונה ליצירות אומנות מדכאות ביותר.
במקביל שמעתי שיש כלוב ציפורים ענק בקצה הקיבוץ עם מיליון ציפורים כלואות!!!
אני לא יכולה לתאר לך את ההרגשה שלי כשכל בוקר שמעתי ציפורים מצייצות ולא ידעתי אם הן על עצים
או מתוך כלובים)-:
הסתבר שאותו אומן הוא בעל הכלוב!. כמה מתאים...הלכתי אליו (קצת חוצפה, יגידו כל מיני...) ואמרתי לו
"אם אתה רוצה לשחרר את הנשמה שלך, במקום לפזר בכל הקיבוץ פסלים מדכאים, פשוט שחרר
את הציפורים!"
היתה לנו שיחה ארוכה....הוא לא שיחרר אבל אז הגיעה שפעת העופות וכל הציפורים מתו...
בקיצור, נכון שהכל בעיני המתבונן ומצד שני, יש טוב ורע בעולם. לא הכל יחסי...

[בשמת_א*]

בקיר המזרחי בסלון שזה הכוון של המשפחתיות והבריאות.
המממ. בקיר הזה יש ארון הספרים הגדול, וגם הטלביזיה, וגם מייבש הכביסה (-: וגם העציצים.
את התמונה המשפחתית אפשר לשים בארון הספרים מאחורי הזכוכית, אבל היא נבלעת שם בצבעוניות הספרים הרבים.
היא הכי מתאימה בקיר הצפוני בסלון (שהוא בעצם הצד השני של קיר חדרון הילדים, כי לסלון אין בעצם קיר צפוני משלו) - שם אפשר להעמיד אותה על שידת הספרים הלבנה, ומעליה תלויות כבר עוד תמונות של הילדים עם בני הדודים הקרובים, כך שזו פינה שכבר יש בה תמונות משפחתיות שמחות, והיא בולטת ומושכת תשומת לב.
אגב, על שידת הספרים הלבנה הצבתי אגרטל עם שיבולים שהילדים ליקטו אחרי טקס העומר בקיבוץ עין חרוד בליל הסדר האחרון. אני תוהה אם זה בסדר. נראה לי ששיבולים מסמלות שפע וארצישראליות שמחה.

איזה סיפור מעורר צמרמורת. ברור שאילו הציפורים היו חופשיות, הן לא היו מתות כולן )-:
מעניין מה עושים לקיבוץ פסלי אבן גדולים מעוגלים וחושניים. המממ.

[רחל*]

הבנתי שאת עושה חוגי בית לגידול תינוקות ללא חיתולים. אשמח להצטרף, איפה, מתי 054-6206709 רחל

[שירין*]

היי בשמת,
אשמח לשמוע את דעתך בסוגיה של מתן חלב שאוב לתינוקת.
השאלה שמטרידה אותי היא, עד כמה בקבוק של חלב שאוב, פעם או פעמיים בשבוע יהיה פשרה מבחינת הערך התזונתי / הבריאות של התינוקת. כלומר, ברור שחלב אם שאוב טוב יותר מתמ"ל, אבל השאלה עד כמה חלב שאוב רע יותר מחלב ישירות מהמקור... התינוקת כרגע קטנטנה (בת 6 שבועות) ואזדקק באופן קבוע לגיבוי של חלב שאוב רק כשהיא תהיה בת 5 חודשים בערך. אבל אני מנסה לחשוב על הדברים מראש, כי הבנתי שבתקופה הקרובה יש מעין חלון הזדמנויות שבו קל יותר להרגיל אותה לשתות את החלב מהבקבוק, ואם אחכה לגיל 5 חודשים רוב הסיכויים שהיא תסרב לבקבוק.
אם אשתכנע שחלב שאוב הוא פשרה כואבת מדי בכל הקשור לטובתה של התינוקת (וזו פשרה כואבת מספיק מהצד שלי, בכל הקשור לשאיבה - אני שונאת! קשה לי לשאוב, אני מבזבזת על זה זמן יקר - סטריליזציה וכד', אבל על זה אולי אצליח להתגבר), אולי אעשה מאמץ ואערך אחרת (אקח את הילדה איתי כשאצטרך לחזור ללמד, כמו שעשיתי עם הגדולה, למשל), אבל גם לזה יש חסרונות לא מעטים (מה עושים אם אני רוצה ללכת עם הגדולה להופעת הבלט שלה / מופע מוסיקלי או משהו דומה, ולא יכולה לעשות זאת כי אני צמודה לתינוקת???) והשאלה מה יותר בעייתי ואיפה כדאי להתפשר.
בקיצור - אשמח לשמוע את דעתך ואולי יש לך רעיון אחר שלא חשבתי עליו.
תודה וחג שמח!
שירי

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

שיבולים הן סמל לפוריות.
לפעמים סימבול של פוריות בקיר המערבי יכולים להועיל בכניסה להריון! (גם מובייל דגיגים, רימונים...)
נראה לי סבבה בחלק הצפוני (קריירה...)

[בשמת_א*]

סבבה בחלק הצפוני (קריירה...)
או, ממש מתאים לי עכשיו, שאין לי לא קריירה ולא פרנסה!
אבל לא הריון... לא לא... סגרתי (-:

שירי, מזל טוב!!!!
(אני מה זה לא מעודכנת...)
התשובה לשאלה שלך היא גם יותר רחבה וגם יותר צרה.
קודם כל לגבי חלב שאוב באופן ספציפי, ברור שאין בכלל שום סוג של השוואה בינו לבין כל חומר אחר שאפשר לשים בבקבוק, במיוחד אם מדובר בחלב ששאבת באותו יום או מקסימום חיכה במקרר, אבל גם חלב שעבר פריזר.
וברור שתינוקת שיונקת ומקבלת אולי בקבוק בשבוע, אז מבחינת תכולת הבקבוק, כלומר החלב השאוב עצמו, זה בטל בשישים לעומת ההנקה (כלומר, היא בעיקר יונקת, לא יקרה נזק להתפתחות הלסת וכל זה מבקבוק פה ושם), אבל עדיין ברור שעדיף חלב שאוב כי הוא החומר היחיד שלא יגרום נזק לפלורת המעיים, למוח, למערכת החיסונית ולכל החלקים האחרים (בזמן שתמ"ל, למשל, יגרום נזק. בקבוק אחד של תמ"ל משנה את הרכב החיידקים במעיים של התינוק לשלושה שבועות בערך. זה המון זמן וחושף את התינוק לשילשולים ובלגנים אחרים. עדיף שלא).

אבל הבעיה בחלב השאוב היא בכלל לא בחלב עצמו. היא בעצם מתן חומר בבקבוק. לכן אני אומרת שהתשובה יותר רחבה. הקטע פה איננו מה נמצא בתוך הבקבוק (אחרי שכבר קבענו שבכל מקרה בבקבוק יש רק חלב שלך), אלא בכלל מתן חלב בבקבוק.
תיכף ארחיב.

אבל אני מנסה לחשוב על הדברים מראש, כי הבנתי שבתקופה הקרובה יש מעין חלון הזדמנויות שבו קל יותר להרגיל אותה לשתות את החלב מהבקבוק, ואם אחכה לגיל 5 חודשים רוב הסיכויים שהיא תסרב לבקבוק.
הניסיון של אמהות רבות הראה, שאי אפשר לחזות מראש.
יש תינוקות שעובד להרגיל אותם לבקבוק. הם מתרגלים, וזה עובר חלק. ויש תינוקות, שלא משנה באיזה גיל התחלת "להרגיל" אותם, כשמגיע גיל 5-6 חודשים או כשאמא יוצאת לעבודה, הם מסרבים לבקבוק.
אז אולי אלה שעבד להרגיל אותם היו גם מתרגלים בקלות בגיל 5 חודשים, לכי תדעי...
אבל תארי לך כמה מתסכל לאמא שטרחה כל כך להרגיל, כשהיא מגלה שזה לא עזר בכלל כשהגיעה שעת המבחן.
ומצד שני, תינוקות שלא הרגילו אותם בכלל, כשאמא לא היתה, והמטפל/ת נתנה להם בקבוק, הם אכלו וגמרנו. ברוב המכריע של המקרים, מטפלת מנוסה (או סבתא מנוסה שלא מפחדת מתינוק יונק)יודעת בלי בעיות לשכנע את התינוק לאכול מהבקבוק. זה כל כך עניין של טכניקה ושל שידור!

ולפעמים, סירבו לבקבוק יום, יומיים, עד שהבינו שאין ברירה. ובכלל, הבעיה של התינוקת עם הבקבוק היא לא הבקבוק. היא שאין אמא. איפה אמא? אין! הרי אין דבר יותר קשה לתינוק מאובדן אמא. הוא לא מבין במוחו הקטן שאמא לא אבדה לנצח, אלא תחזור בסוף יום העבודה. מבחינתו, הוא עכשיו נטוש בג'ונגל, וכל רגע נמר מתנפל עליו. מה פתאום שיסכים לקבל בקבוק בתור תחליף, או בתור נחמה?
יכול להיות שאלה שמסכימים לקבל בקבוק אחרי יום יומיים פשוט הבינו, שאמא גם חזרה.
אפשר להירגע, הבקבוק לא יחליף את אמא מעתה ועד עולם, אמא חזרה, אפשר להתחבר למקורות, ועכשיו אנחנו מוכנים לעשות חסד עם המטפל/ת וללגום קצת דרך מכשיר פלסטיק משונה...

בגיל 6 שבועות, יש סיכון במתן בקבוק, כי הוא עלול לקלקל את היניקה. לכן עדיף לדחות כמה שיותר, רצוי עד שההנקה יציבה מאוד, ושגם השד כבר לא מרגיש "גדוש" פה ושם, לפחות גיל 8 שבועות.

בגיל שמתקרב לששה חודשים, כבר אפשר להתחיל עם כוס ולא עם בקבוק. מה שכן, אולי יהיה לך יותר קל להתחיל להכין סטוק של חלב כבר מעכשיו? יש המון עצות בדף שאיבת חלב ובדפים דומים.

אני אישית לא מסוגלת לשאוב בכלל (אבל יש לי חברות ששאבו נפלא), ולכן פשוט לקחתי איתי את התינוקות לכל מקום. למופע מוסיקלי (עוץ לי גוץ לי) - כמובן, כי התינוק ממילא ינק או ישן, ובחלק מהזמן אפילו צפה. תינוק יונק לא צורח שם, כי הוא יונק... בקיצור בחודשים שהתינוקת רק יונקת, היא הרבה יותר ניידת ונוחה לסחיבה לכל מקום (מניקים וגמרנו).
אחר כך יש כבר יותר בעיה - אבל אז כבר מגיע הגיל של המזון המוצק, ואפשר להאכיל אותה במזון מוצק בשעות שאת הולכת לעבודה, וזה חוסך את כל השאיבה והבלגנים.
למופע הבלט של הילדה: אם את ממילא מתכננת להשאיר אותה עם מישהו, אז אולי המישהו יבוא לשם ויחכה בחוץ ככה שתוכלי להניק, להיכנס, ואחרי המופע לצאת ולהניק שוב? בסך הכל, אפילו בגיל 6 שבועות, תינוק יונק שנשאר עם מישהו אוהב שלא מפחד מתינוקות יכול להחזיק גם שעתיים בלי לינוק, ואפילו יותר אם הוא בדיוק באוויר הצח וישן. בלי שום חלב שאוב ונעליים.
אני הלכתי עם התינוק לכל מקום וגמרנו. לא היה לי בייביסיטר ממילא, מקסימום קצת יוצאים החוצה ומשאירים את הבעל לצלם שאראה אחר כך את הילדה הגדולה (אח, המתוקה).
טוב, מקווה שמה שכתבתי עד עכשיו הספיק. יש פה הרבה דפים על הנושאים האלה, ובכל מקרה אני כמובן פה להבהרות ושאלות נוספות כי בטוח שלא התייחסתי לכל ושכחתי מיליון דברים (-:

[שירין*]

היי בשמת,
תודה רבה על התשובה המפורטת והמהירה!
אין לך מושג עד כמה עזרת לי פשוט לשחרר עכשיו את כל העניין ולא לנסות להרגיל אותה מראש למשהו שאמור לקרות רק בעוד כמה חודשים, אם בכלל (יש לי מחשבות כפירה על אחת ממשרות ההוראה שלקחתי על עצמי - שוקלת לסגת מההתחייבות למרות כל אי-הנעימות).
את הגדולה באמת לקחתי איתי לכל מקום, אבל אז זה היה פשוט יותר כי לא הייתה ילדה נוספת שצריך להתחשב בה.
לקחת את הקטנה איתי להופעות / הצגות וכד' - זה קצת בעייתי, כי בניגוד לגדולה שהייתה רגועה להפליא אם אמא והציצי היו בסביבה, הקטנטונת הזו מאתגרת אותנו קצת יותר ודורשת להיות בתנועה חלק גדול משעות העירות שלה. כלומר, אם היא לא צריכה בדיוק לינוק, לא מספיק סתם לשבת על הכיסא ולהחזיק אותה בידיים / מנשא. אני מניחה שאי-אפשר לקחת כדור פיזיותרפי להצגה אבל עם קצת מחשבה יצירתית אני מניחה שאפשר יהיה להיערך לזה עם בייביסיטר טובה (אם את מכירה אחת כזו - אשמח להמלצה!) ועם כוס במקום בקבוק (צריכה לחפש על זה קצת חומר. אם את מכירה קישור לעמוד המתאים - אשמח).
על מוצקים קשה לי להסתמך, כי הגדולה שלי לא הביעה בהם התעניינות עד גיל שנה בערך, ועד אז הם וודאי לא יכלו להחליף הנקה רצינית... אבל אולי הפעם זה יהיה אחרת
שוב תודה!

[בשמת_א*]

חשבתי אולי יש בקונסרבטוריום מדי פעם כאלו דברים או משהו כזה...
כן, פעמיים שלוש בשנה יש לקונסרבטוריון קונצרט "צלילים צעירים" חינם.
עם זאת, כל זמן שקונסרבטוריון שטריקר בשיפוצים, אני לא יודעת איפה יעלו כזה קונצרט. אין אודיטוריום בבניין הזמני. אז אפשר להתקשר ולשאול אם יש קונצרטים פתוחים לקהל, נראה מה יגידו לך. אפשר להתקשר לכל הקונסרבטוריונים בגושדן ולברר אם יש להם קונצרטים כאלה.
גם בפירסומים כמו עכבר העיר יש פירוט של אירועים חינמיים. בטח גם באינטרנט. אני לא מכירה, אבל אפשר לברר בקלות.

הקטנטונת הזו מאתגרת אותנו קצת יותר ודורשת להיות בתנועה חלק גדול משעות העירות שלה
אח, ממש כמו הקטן שלי. כמה התאמצתי להרגיל אותו להירדם בהנקה, ולא בהלוך ושוב של חצי שעה לפחות!
אני שמחה שעזרתי, אם כי אני לא מכירה בייביסיטר בכלל, אבל חברות שלי מהאיזור שלך הצליחו למצוא דרך פרסומים בעיתונות או באינטרנט או בלוח הדרושים של הסטודנטים באוניברסיטה.
בהצלחה!

[שירין*]

אח, ממש כמו הקטן שלי. כמה התאמצתי להרגיל אותו להירדם בהנקה, ולא בהלוך ושוב של חצי שעה לפחות!
נו - והצלחת? ואני עוד חשבתי שאצטרך הפעם להתאמץ להרגיל אותה לא להירדם תוך כדי הנקה, כדי שגם בן הזוג יוכל להרדים מפעם לפעם... כמו שאומרים "היזהר במשאלותיך"

ואם מותר להידחף לשאלה של ירח לבן: את יודעת אולי אם למקהלת בת קול של הקונסרבטוריון יש דיסק או הקלטות של הופעות שלהם?
תודה!

[בשמת_א*]

נו - והצלחת?
לקח כשנתיים...

למקהלת בת קול של הקונסרבטוריון יש דיסק או הקלטות של הופעות שלהם?
יש דיסק של קונצרט סיום השנה האחרון. לא הצלחתי עדיין להשיג אותו...

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

למה וואי וואי
זה בדיוק הצב שדיברתי עליו.
דמייני כורסא ענקית שאת יושבת עליה. מאחור גבוה וממול שטוח.
זה בדיוק העניין. אם יש לך בית גבוה מהבית שלך ב"גב" של הבית שלך זה נותן לך "צב".
נשמע מצחיק, נכון? כל הצבים האלו...(-:

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

תראי, הסינים אומרים שלא מתקנים כד שלא נשבר - הווה אומר
שמטפלים בבעיות ספציפיות...אל תחפשי בעיות בעץ, למרות שהיו עלולות להיות אם היית מתלוננת על משהו...
אבל אם את רוצה לטפל בענייני הפרנסה - אפשר.
רוצה?

[ירח_לבן*]

תודה. אנסה
יש לקונסרבטוריון
באמת התלבטתי אם זה צריך להיות ם או ן, כנראה שטעיתי? (כמו עם נישואין?)

[בשמת_א*]

_אבל אם את רוצה לטפל בענייני הפרנסה - אפשר.
רוצה?_
כן! הרי אין פרנסה...

באמת התלבטתי אם זה צריך להיות ם או ן
(-:
נישואין/ם זה ההבדל בין השפות האחיות ארמית/עברית. קונסרבטוריון מלה לועזית זרה, מיוונית לדעתי. אבל לא בטוחה.

[יעל*]

בעניין מקור המילה קונסרבטוריון

[רוקדת_לאור_ירח*]

תודה. חשבתי שאולי אני מגזימה ובאמת מה אני מבינה. מצד שני, בתור אחת שאין לה אני מבינה עד כמה יש לשמור על מה שיש.

[עוברת_אורח*]

יקירתי, אני מכירה אותך כבר כמה שנים. את לא צריכה כל כך להיזהר כשאת כותבת לי.
בכל אופן - תודה על כל מה שכתבת!

[בשמת_א*]

מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין (-:

[עוברת_אורח*]

אולי משהו לא בסדר בי, אבל לא ראיתי שומדבר במה שכתבת שהצריך כאלה הסתייגויות ואזהרות. הצעת פרשנות, חשבתי אם היא מתאימה, במקרה שלי מאד יתכן שהיא מתאימה וגם אם לא - מקסימום הייתי כותבת לך שאת לא בכיוון (עם הרבה סמיילים ופרחים...)

[בשמת_א*]

עונה לך פה:
חביבתי, תיארתי מצב שבו ילדים צמאים לתשומת לב ואמא מתרחקת. את לא רואה פה פוטנציאל לרגשי אשמה? את לא חושבת שלפחות חצי מההורים שנכנסים לדף הזה יראו את הפרשנות שלי כמתאימה גם להם ואם זה כתוב בלי ההסתייגויות והאזהרות זה מציף אותם בהרגשה הרעה אוי אני אמא מזניחה אבל בלי שום הומור? "אוי אני אמא רעה"? כתבתי שם מלה כמו "נוטשת". איך אפשר להשאיר אותה להיות תלויה שם לבד כמו ציור של אדוַארד מונק?
כתבת "הצעת פרשנות, חשבתי אם היא מתאימה". זה קל לך לראות כי הפכתי את זה לגלוי. לפני זה את כבר מכירה אותי ואומרת לעצמך בעל פה בראש את הדיסקליימרים, אבל אחרות - לא רואות "פרשנות" אם לא הופכים את זה לגלוי. הן רואות "האשמה".
"את אמא נוטשת שמתרחקת מהילדים שלה בדיוק כשהם זקוקים לתמיכתה הרגשית!" נגיד. או כל ניסוח מאשים אחר.
כשרמת המטא של הפרשנות איננה גלויה, רוב הקוראים מפספסים שיש רמה כזאת. זה שקוף להם, והם עוברים ממה שנכתב כ"השערה שלי" למה שמתפרש אצלם, ישירות ואוטומטית כי זה הסאב-טקסט הקבוע שלהם (!) שנוכח תמיד תמיד - כהאשמה. כהטחת אשמה. כאמירה שפירושה תמיד "את לא בסדר".
אלה המסקנות שלי מכל הדיונים האחרונים על הפרשנות בדיון ועל הכבוד לקוראים ועל הסאב-טקסט.
להפוך כל מה שאפשר לגלוי, שלא יהיה שקוף. שיהיה שם, מונח על השולחן.
זה צובע את מה שנכתב.
אני מתערבת איתך, שכמה שאת לא מנוסה, אם את תקשיבי טוב טוב לגוף שלך כשאת קוראת, את תוכלי להרגיש הבדל בתחושה בבטן בין הטקסט שכתבתי, לבין אותו התוכן רק "קצרני" יותר ובלי כל אזהרה, הסתייגות, או אייקונים חביבים.

[עוברת_אורח*]

אני אגיד לך מה העניין - לי יש סאבטקסט חזק מאד של אשמה, נורא נורא חזק, רק שבמפתיע הוא נעדר לחלוטין מנושא האמהות. תאמיני לי, מזל משמים שהמקום היחיד שהפאק הרגשי הכי נוראי והרסני שלי לא נוגע בו הוא האמהות. באמת מזל משמים.
אולי לכן יותר קל לי עם באופן מלמיינסטרימיות אחרות (או בכלל אמהות אחרות).

[טלי_מא*]

_אלה המסקנות שלי מכל הדיונים האחרונים על הפרשנות בדיון ועל הכבוד לקוראים ועל הסאב-טקסט.
להפוך כל מה שאפשר לגלוי, שלא יהיה שקוף. שיהיה שם, מונח על השולחן.
זה צובע את מה שנכתב._

רק כדי להגיד שאני מאוד מסכימה ומאוד-מאוד מעריכה את הזמן שאת משקיעה ביישום.

[בשמת_א*]

אני אגיד לך מה העניין - לי יש סאבטקסט חזק מאד של אשמה, נורא נורא חזק, רק שבמפתיע הוא נעדר לחלוטין מנושא האמהות
אכן מזל משמיים! (-:
טלי, (-:

[פלוני_אלמונית*]

בשמת שלום !

יש לי שאלה (שאלות...) לפני בדיקת מי שפיר. מזה זמן, חשה אי שקט בגלל התכווצויות וסוג של מתח בבטן (שבוע 17). צוואר הרחם סגור. הרופא לא נראה ממש מוטרד, אבל הציע שנראה מה קורה, והבדיקה נדחתה. חשבתי להעזר בדיקור סיני ובנטילת Viburnum, הטיפות אותן הזכרת באחד מהדפים. יש לך המלצות לגבי אנשי מקצוע (רפואה סינית, הומיופט וכו ) באזור חיפה? כל רעיון יתקבל בברכה ! בכל מקרה, תודה !

[אורן_ש*]

הי בשמת
חשבתי שאולי תסכימי לעזור בכתיבת ערכים שקרובים לליבך באתר ויקיפדיה. לא מזמן פתחתי דף עזרה בויקיפדיה באופן טבעי, שבו אני קורא לקהילה לכתוב ערכים הקרובים לליבם, בעיקר כאלו שקרובים לחיי הקהילה. אני התחלתי לכתוב את הערך לידת בית, וחשבתי שאולי תוכלי לתרום למספר ערכים (אולי תוסיפי ערכים כמו "בלי חיתולים"?). אני יודע שזה דורש זמן, אך אני חושב שזו דרך טובה להפיץ את הידע. תודה בכל מקרה

[תבשיל_קדרה*]

פ"א,
עברתי שני הריונות עם צירים משבוע 16-17. אה... לא צירים כמו "התכווצות כל 10 דקות למשך חצי דקה", אלא התקשויות של הבטן, התכווצויות של הרחם למשך זמן ארוך יחסית (לפעמים עד כאב, כי כשהרחם מתקשה הוא לוחץ על מה שסביבו).
בד"כ זה היה סימן שאני צריכה לנוח, ואחר שנחתי זה נרגע. כלומר - בד"כ זה התחיל אחרי זמן רב שהתאמצתי לפעמים זה היה סתם יותר מדי רצוף על המחשב, לפעמים זה היה יותר מדי זמן במטבח, או איזושהי התרוצצות.
אני לא זוכרת אינפוטים מיוחדים של הרופאה (בהריון הראשון - תאומים) או המילדת (בשני) בנושא. אני חושבת - מנסה לגרד את הזכרון - שהרופאה שמחה שאני לוקחת לי זמן לנוח, והמילדת שמחה שאני קושבה לגוף ולא מודאגת.
ייתכן שאם הייתי עובדת במשרה מלאה הייתי מבקשת ימי מחלה או שמירה, כי אני לא רואה איך הייתי מצליחה לנוח בעבודה.

[שירין*]

שלום בשמת,
אני זוכרת שהשתמשת הרבה במנשא וילקינט. האם את ממליצה עליו, בהשוואה למנשאים אחרים שיצא לך להכיר? אני מתבלטת בינו לבין "מקדם" או "טליה".
תודה!

[בשמת_א*]

חשבתי להעזר בדיקור סיני ובנטילת Viburnum, הטיפות אותן הזכרת באחד מהדפים
את חוששת מלידה מוקדמת? האם חוץ ממתח והתכווצויות, שיכולים להיות צירי ברקסטון היקס הרגילים, יש לך גורמי סיכון או חשש אמיתי מלידה מוקדמת? אם לא, אז חבל.
לגבי דיקור סיני, אני ממש לא מכירה באיזור חיפה. אולי כדאי לשאול בדף ככר השוק או בדף המלצות מטפלים אלטרנטיביים?
וכל מה שאמרה תבשיל קדרה.

אורן ש, תודה על המחמאה שבפניה אלי! כבר זמן מה אני חושבת על הרעיון, תיקנתי פעם איזה ערך רק בגלל שעשו שם שגיאות בתרגום משבדית (-: נראה.

אני זוכרת שהשתמשת הרבה במנשא וילקינט. האם את ממליצה עליו, בהשוואה למנשאים אחרים שיצא לך להכיר? אני מתבלטת בינו לבין "מקדם" או "טליה".
השתמשתי בו בשמחה, כי אז לא היו כמעט מנשאים בארץ. היו בערך שניים...
את "מקדם" או "טליה" אני לא מכירה בכלל.
היום הייתי מעדיפה את ה"יאמו" פי אלף.

[פלוני_אלמונית*]

את חוששת מלידה מוקדמת? האם חוץ ממתח והתכווצויות, שיכולים להיות צירי ברקסטון היקס הרגילים, יש לך גורמי סיכון או חשש אמיתי מלידה מוקדמת? אם לא, אז חבל.
החשש כעת הוא בעקבות מעבר בדיקת מי שפיר במצב זה, שמא יתפתח לצירים וכו' וכו' (חס ושלום)...

[בשמת_א*]

החשש כעת הוא בעקבות מעבר בדיקת מי שפיר במצב זה, שמא יתפתח לצירים וכו' וכו'
תראי, הפלות שנובעות מבדיקת מי שפיר אינן תופעה רגילה. זו תופעה של תקלה כתוצאה מפגיעה של המחט על ידי בודק לא מיומן, או תוצאה של זיהום כתוצאה ממחט שלא חוטאה מספיק טוב, ושוב - בודק לא מיומן. לא חושבת שהטיפות או דיקור סיני רלבנטיים לזה. בכל מקרה: תנוחי, תשלחי מחשבות חיוביות (-: ותנוחי. אפשר גם להתייעץ עם המוקד של קופת החולים שלך או ללכת למרפאת הנשים לבדיקה, כדי להרגיש טוב יותר.

[ניקי_ניים*]

בשמת יקרה
אני לומדת ממך המון את כמו "זקנת השבט" המובן המחמיא, החכם והמאציל של המונח.
תודה לך על הכל ההשקעה שלך למי שקורא/ת ,שני שמחה ללמוד ממך ותמיד תוהה מאיפה את יודעת הכל. (באמת מאיפה)
מזל טוב ליום ההולדת גם אם לא בתאריך המדוייק , הרי שממימילא כל יום מתחיל סיבוב שנה נוסף ונולדים מחדש.
הרבה אור ותודות

[פלוני_אלמונית*]

...בכל מקרה: תנוחי, תשלחי מחשבות חיוביות ותנוחי.

תודה רבה לך מכל הלב. את פשוט נ ה ד ר ת . ליל מנוחה.

[בשמת_א*]

[-: כמה נחמד להיכנס לדף שלי (-: תודה!

[שירין*]

היום הייתי מעדיפה את ה"יאמו" פי אלף.
תודה! עזרת לי מאוד.

[בשמת_א*]

אוקיי, השכלתי.
אבל אני לא באה מהתחום. אני מהציבור. שתי הקטגוריות מבחינתי "לא אדם נורמלי" או "אדם לא נורמלי".
האחריות החוקית ממש לא מעניינת אותי. מעניין אותי איך להתנהג מול אדם כזה.

[רחל_ס*]

_בשמת יקרה
אני לומדת ממך המון את כמו "זקנת השבט" המובן המחמיא, החכם והמאציל של המונח.
תודה לך על הכל ההשקעה שלך למי שקורא/ת ,שני שמחה ללמוד ממך ותמיד תוהה מאיפה את יודעת הכל. (באמת מאיפה)_

בשמת את בכלל לא מכירה אותי אבל אני מסכימה עם כל מילה של ניקי ניים תמיד חשבתי איך להגיד לך את זה ואם זה בכלל בסדר להגיד לך כי סך הכל אנחנו לא מכירות אבל ניקי ניים אמרה את הדברים כל כך מדוייק שאני חייבת להצתרף..

[בשמת_א*]

וגם כי אני יודעת כמה יחסים בין בני זוג יכולים להוציא התנהגויות פסיכיות לגמרי מאנשים שהם בדרך כלל נורמליים לגמרי
או, בזה אני מסכימה איתך.
אבל כשנפגשתי לאחרונה עם חבר ילדות שנעשה חולה נפש, יכולתי לשים לב לשני דברים: א. כבר בילדותו היו סממנים, שמי שמבין יכול היה לזהות ואולי אפילו למנוע לפני שפרצה מחלת הנפש (לא בטוח שאפשר היה, אבל בטוח שלא נעשה שום דבר כדי למנוע, ונעשו הרבה דברים שקידמו מחלת נפש). ב. שכאשר "הלכתי על ביצים" בשיחה איתו זה היה לי מוכר מאוד, ולא בגלל "חולי נפש" רשמיים )-:

[בשמת_א*]

אה, ואיזה חמודות, ניקי ניים ורחל ס (-:
[-:

[אמא_נמרה*]

מה שאמרו רחל ס וניק ניים, ואני שמחה שאפילו יצא לנו להיפגש. יש לי עוד משהו בעניין הזה (ללמוד מאחרים) לכתוב לך, אבל עכשיו כבר עשרה לתשע ואני תכף הולכת לישןם. עוד עצה ששמתי מאשה חכמה .

חשבתי שישמח אותך לראות את זה .
בברכה

נמרה.

[שם_במרחקים*]

שלום בשמת,
אני מאד מעונינת לשפר את היכולת שלי לתקשר בצורה אפקטיבית ואסרטיבית. קראתי תכנים שלך בנושא הזה (בהקשר של שיחות עם בני המשפחה) ותהיתי אם תוכלי לעזור לי.
אשמח אם תוכלי להמליץ לי על איש/אשת מקצוע שיוכלו לעזור לי להתאמן בתחום התקשורת הבין אישית (האם בין שאר עיסוקיך המגוונים את גם מספקת יעוץ אישי?). נראה לי שאני בשלב של להוציא את התאוריה לפועל (ולא רוצה לחכות לרגע האמת כדי להתאמן). כמובן שגם אשמח להפניות לידע תאורתי יותר כמו ספרים, מאמרים או שיטות. ומראש כמובן- תודה רבה על תשומת הלב והעזרה.

[בשמת_א*]

אשמח אם תוכלי להמליץ לי על איש/אשת מקצוע שיוכלו לעזור לי להתאמן בתחום התקשורת הבין אישית
אני ממליצה קודם כל על קורסים של "תקשורת מקרבת". לדעתי יש כאלה בכל הארץ. תראי למשל practical]כאן spirit[/po]/practical spirit arninakashtan1 communication.htm

[בשמת_א*]

אמא נמרה, איזה כיף לשמוע. ואיזה קישור מקסים! (-:

[ג'וניפר*]

בשמת יקרה,
תודה רבה על המפגש היום. היה מעניין מאוד.

אגב, אחריו התקשרתי לסבתי (ההודית, שגידלה בהודו 4 ילדים) ושאלתי אותה איך היא חיתלה אותם. היא אמרה שהיו לה חיתולי בד הום-מייד. כשהעליתי בפניה את האופציה של בלי חיתולים היא ביטלה אותי בזלזול:"שטויות, אי אפשר לראות על הילד לפני גיל 5 חודשים".

[בשמת_א*]

:"שטויות, אי אפשר לראות על הילד לפני גיל 5 חודשים".
מעניין מאוד!
שימי לב שזה כמו אצל הרוסים (או בניסוח מסורבל "עולי ברית המועצות לשעבר"): גם הם מתחילים סביב הגיל הזה. ומעניין שהיא גדלה וגידלה בהודו והצליחה לא להכיר תרבויות אחרות בהודו!
אבל איזה כיף לך! איזה נכס יש לך במשפחה! יש לך סבתא שתדע לזהות מרגע שהילד/ה בן 5 חודשים! ולא תפחד להחזיק תינוק בלי חיתולים בגיל הזה, אולי? כדאי לטפח אותה (-: הוהו, איך היא בתור בייביסיטר עתידית אפשרית לאמא עובדת? (המממ... אני לוקה בעודף תיכנוניות, אני יודעת, אבל הדמיון מפליג לו...)

[שם_במרחקים*]

תודה בשמת!

[ללי_באדולינה*]

הי בשמת
הפלא בן שלושה חודשים ומאוד בא לי לשמוע איך עושים את זה בלי חיתולים.
יש סיכוי שתגיעי לאזור השרון?

[בשמת_א*]

הי ללי באדולינה.
לאחרונה אני עושה את החוגים ברמת אביב ולא נוסעת. האם תוכלי להגיע לרמת אביב? נראה לי שיש לחץ פיזי מתון לעשות עוד חוג ממש בקרוב P-:

[אמא_נמרה*]

"שטויות, אי אפשר לראות על הילד לפני גיל 5 חודשים
זה אומר שמגיל 5 חודשים אפשר לראות בוודאות , לא? גם סוג של פריצת דרך .

בשמת, שמת לב שהרבה אמהות גומלות עד גיל שלוש, כי גני עירייה לא מקבלים ילד לא גמול?! מה שאומר שלו מעונות ויצו , למשל, היו אומרים "מגיל חצי שנה אנחנו מורידים חיתול", זה היה נשמע הגיוני לאימהות.

[בשמת_א*]

מה שאומר שלו מעונות ויצו , למשל, היו אומרים "מגיל חצי שנה אנחנו מורידים חיתול", זה היה נשמע הגיוני לאימהות.
נכון, אבל הם עושים ההיפך )-: )-:


אבל אם בא לך להסתפר אז אשמח
איפה את? מי מה מו? תני קצת מידע.
אני פשוט צריכה עוד מעט פשוט קצת לסדר את השיער.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

רציתי להגיד לך שעדי שאנן הוא פשוט קוסם!!!
בזכות הסיפור שלך עם שי הגעתי אליו לטיפול ברגישות לגלוטן אצל בתי
והוא ממש חולל לנו ניסים!!!

[בשמת_א*]

הוא מותק, נכון? (-: נו, לקוסמת מגיע קוסם - נכון?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

(-:

[שיבולת*]

הי בשמת,
קצת זוטות.
אני קוראת עכשיו את הספר ילדה אהובה של הסופרת השוודית מריאן פרדריקסון שמאוד אהובה עליי.
הסתכלתי כמו תמיד מי המתרגם והתברר לי שאני קוראת תרגום מאנגלית.
יכול להיות שהיא כתבה באנגלית את הספר? יכול להיות שתרגמו ספר שנכתב במקור בשוודית מהתרגום שלו באנגלית? (למה לא ביקשו ממך )? זה ממש מזעזע אותי לקרוא תרגום של תרגום. משהו חייב להתפספס בדרך. לא חראם?
מה את אומרת?
דרך אגב, ספר מקסים, ואני רוצה להמליץ עליו בדף של מתחילה להבין שאת כותבת בו הרבה (על אלימות, תוקפים וקורבנות). מדהים כמה שהקורבנות כמו גם התוקפנות, עוברים בירושה/ תורשה מדור לדור.

[בשמת_א*]

ולמה את לא נכנסת יותר לדף
אני בגמילה.

יכול להיות שתרגמו ספר שנכתב במקור בשוודית מהתרגום שלו באנגלית?
כן. הוצאות ספרים לא מקצועיות שרוצות לחסוך כסף עושות את זה )-: פיכס.

דרך אגב, ספר מקסים, ואני רוצה להמליץ עליו בדף של מתחילה להבין? שאת כותבת בו הרבה (על אלימות, תוקפים וקורבנות).
תמליצי. אני איתך.

[ריש_גלית*]

_יכול להיות שתרגמו ספר שנכתב במקור בשוודית מהתרגום שלו באנגלית?
כן. הוצאות ספרים לא מקצועיות שרוצות לחסוך כסף עושות את זה פיכס._
גם הוצאות ספרים מקצועיות שרוצות לחסוך כסף / זמן / כאב ראש לעצמן / שיש להן שיקולים אחרים שאנחנו לא יודעים (שאולי אם לא יתחשבו בהם הספר לא יתורגם כלל?) - עושות את זה. זה עדיין פיכס, אבל מקצועי. מה המשמעות של "מקצועי"? למשל, שמתרגמת מאנגלית שקיבלה לתרגום ספר שנכתב במקור באיסלנדית - מתייעצת עם אבא של בשמת בענייני הגייה של שמות מקומות ואנשים ובעניינים שמטרידים אותה ולא מתפענחים מהתרגום האנגלי. למשל, שעורכת התרגום של ספר של מורקמי שתורגם מאנגלית מתייעצת עם בן זוגה השולט ביפנית באשר לדברים שנראים לה קריטיים, בעייתיים, סתומים, ענייני סגנון וכו' (ובהוצאה יודעים שיש לה דובר יפנית בבית ומשתדלים שהספר יגיע דווקא אליה).
מש"ל: גם בהוצאות הספרים יושבים אנשים שיודעים איך היה צריך לעשות את הדברים בעולם מושלם, ומשתדלים לעשות כמיטב יכולתם באילוצים שנכפים עליהם.

[בשמת_א*]

אם כי משוגע משהו - שמעתם פעם על מישהי שאיחרה לטיסה בינלאומית, כי לא יצאה בזמן?
כן, שמעתי שמעתי (-:

גם בהוצאות הספרים יושבים אנשים שיודעים איך היה צריך לעשות את הדברים בעולם מושלם, ומשתדלים לעשות כמיטב יכולתם באילוצים שנכפים עליהם.
המממ. לא כולם... אבל חלקם.

[שיבולת*]

למשל, שמתרגמת מאנגלית שקיבלה לתרגום ספר שנכתב במקור באיסלנדית - מתייעצת עם אבא של בשמת בענייני הגייה של שמות מקומות ואנשים ובעניינים שמטרידים אותה ולא מתפענחים מהתרגום האנגלי. למשל, שעורכת התרגום של ספר של מורקמי שתורגם מאנגלית מתייעצת עם בן זוגה השולט ביפנית באשר לדברים שנראים לה קריטיים, בעייתיים, סתומים, ענייני סגנון וכו' (ובהוצאה יודעים שיש לה דובר יפנית בבית ומשתדלים שהספר יגיע דווקא אליה).
אז לא יותר פשוט לתת את התרגום למתורגמן משוודית? מה תרגום משוודית לעברית עולה יותר מתרגום מאנגלית? אז אין המון מתרגמים משוודית כמו מאנגלית אבל בטח יש מישהו...

[שיבולת*]

מה שמוזר הוא שאני עובדת במקום נורא מקצועי בתחום מסויים, מין נישה כזאת וקיבלתי היום אי מייל ממתרגמת, שאתרגם לה משהו מהתחום המקצועי שלי שהיא לא מצאה לו תרגום באף מילון/ לקסיקון.
אז א. הלוואי שכל המתרגמים יהיו כמוה
ב. איזה מוזר... דווקא היום... כלומר בדיוק שאני מתעניינת באיך עושים תרגום, אני מקבלת תשובה בעקיפין. (למה לא שאלתי איך עושים מיליון דולר או משהו כזה )

(סליחה שנדחפתי)

[פלוני_אלמונית*]

מה תרגום משוודית לעברית עולה יותר מתרגום מאנגלית? אז אין המון מתרגמים משוודית כמו מאנגלית אבל בטח יש מישהו...
בוודאי שעולה יותר. הרבה יותר. אבל זה לא הכסף, לדעתי, כמו העניין שאין הרבה מתרגמים טובים משוודית לעברית - ואפילו מתרגמים בינוניים או גרועים אין הרבה

[תבשיל_קדרה*]

למה לא שאלתי איך עושים מיליון דולר או משהו כזה
אז היה מישהו נותן לך להפקיד בשבילו צ'ק

[בשמת_א*]

כמו העניין שאין הרבה מתרגמים טובים משוודית לעברית
יש מספיק. אבל הם לא נותנים לנו עבודה. מעדיפים חפרים ומאנגלית.

[פלונית_סקרנית*]

מכיוון שאת משתמשת לעיתים בסימן - האם הכוונה למקלידה ביד אחת כי יש לך ילד על הראש או שאת מניקה תוך כדי?
סליחה על השאלה האישית - אבל אני שואלת כי הסימן הזה משמ הרבה באתר ולא ברורה לי מטרתו...

תודה וסליחה שוב על השאלה האישית.

[תבשיל_קדרה*]

מקלידה ביד אחת

[כוח_האמונה*]

את מקסימה! גרמת לי להרגיש בבית. תודה.

[בשמת_א*]

מכיוון שאת משתמשת לעיתים בסימן - האם הכוונה למקלידה ביד אחת כי יש לך ילד על הראש או שאת מניקה תוך כדי?
כי אני מקלידה ביד אחת בחושך תוך כדי הנקה, ולכן לא רואה את המקשים ולא יכולה גם להגיע לכולם (-:

(גילוי נאות: הילד טוען שכבר אין חלב, ובכל זאת מדי פעם מבקש "לינוק". אז שאלתי אותו, למה אתה רוצה לינוק אם אין חלב? אז הוא חייך חיוך מתוק ואמר: "כי זה מתוק!")

[נבט_חיטה*]

בשמת יקרה,
לא מוצאת דף מתאים לכתוב לך את זה.
אחת לזמן מה אני מגיעה עד אלייך לבכות קצת.
עכשיו אני מגיעה במיוחד מקנדה המושלגת:
אז ככה:
בני הקטן בן שנה וחמישה חודשים.
תינוק מתוק אבל מאוד עצבני.
מרביץ, יונק ותוך כדי מרביץ לי. מאוד אנרגטי. מרגיש לי שהוא רוצה לפרוץ סכרים, לרוץ במרחבים, לפרוק ולפרק, לשבור ולבעוט.
ילד מתוק להפליא, שובב וחכם מאוד. ויש לו אח גדול שעליו כבר כתבתי לך. הגדול בן שלש ו11 חודשים בסוף דצמבר ימלאו לו ארבע שנים.
הקטן יונק משך כל הלילה ואני כבר כמעט שנתיים לא ישנה.
אני חסרת אונים. דבר כזה עוד לא היה ולא יודעת איך לנהוג איתו. מה נכון ומה לא. אני אוהבת אותו אהבת נפש אותו ואת ההבכור אבל לעתים נדמה לי שהאימהות הטוטאלית שלי - האידיאלית, זו שחלמתי עליה שנים מתמוטטת וקורסת לנגד עיניי. לעתים אני וחושבת על הטעויות שעשיתי. על ההנקה המומשכת ועל הלינה המשפחתית ועל החינוך הביתי ועל סוג של חוסר משמעת
ולמה הקטן מתנהג איך שהוא מתנהג. ואולי הוא רעב. ואולי הוא מרגיש את העצבנות שלי. ואולי ואולי...
אני בוכה המון בעקבות זה ובעקבות דברים נוספים שקרו לנו בשנה האחרונה.
המעבר מילד אחד לשני ילדים היה לי קשה מאוד. ואולי כאן טמונה התשובה.
והרצון ל4 ילדים כבר אינו נראה כה ברור. יש לי חלום כזה - 4 ילדים.
ולעתים אני מתמוטטת. בוכה. נשברת. מרגישה אמא גרועה שאולי עשתה עוול לילדיה הרכים, התמימים וטובי הלב שכהרף עין הופכים את הבית ומחריבים כל פינה.
הילדים שצועקים בפארקים בקנדה השקטה.שמשחקים בכל נימי נפשם ובכל העוצמה והשמחה משובבת הלב לעומת הקנדים השקטים, המאופקים שמביטים עלינו כעל זן נדיר.
אבל זה ליום אחר... (-:
הייתי חיבת לחלוק איתך במעט. אנא, התוכלי לעזור לי? להציע קצת?
ותודות מקרב לב.
חשבתי לכתוב בתור פלונית אבל את כבר קצת "מכירה" אותי אז הרשיתי לעצמי לכתוב כנבט ויהי מה.
כבר חשבתי לנסוע לארץ (לבקר את אבי החולה) וככה לגמול את הקטן.

[תבשיל_קדרה*]

יש לך חברים בסביבתך הקנדית-מושלגת?
את יכולה להשלים שינה במשך היום?
בלי להכיר את כל הסיפור שלך, נדמה לי ששתי הנקודות האלה יסדרו אותך ויקלו על הילד ועליך.
(סליחה על הקיצור. אני זורקת רעיונות)

כבר חשבתי לנסוע לארץ (לבקר את אבי החולה) וככה לגמול את הקטן.
את בטח גם דואגת לאביך.
נסיעה לכמה ימים לא בהכרח תגמול, כן תעשה לשניכם עוגמת נפש.
נשמע כאילו את רוצה לברוח.

[נבט_חיטה*]

נשמע כאילו את רוצה לברוח
לפעמים כן. רוצה לברוח. מודה באשמה )-: <חפוית ראש>
תקופה קשה מנשוא.

[בשמת_א*]

אוי, קודם כל כי ממש קשה לך ואת לא רואה את האור.

גם אני לא לגמרי רואה את האור (-: כי חסרים המון פרטים בתמונה שלך. כמה דברים אני כן מרגישה שאני יכולה להגיד, ואנסה בקצרה כי אני "גונבת" זמן פה על חשבון דברים אחרים שמחכים לי (אהמ קחמ...):
ראשית, זה שלב כזה וזה עובר.
באמת באמת! זה שלב כזה וזה עובר.
שנית, את רומזת על סיבות רבות לחוסר שקט אצל הילדים. חד משמעית אני אגיד שאת צודקת. הילדים, במיוחד הקטנים, הם הסייסמוגרף הרגיש ביותר למה שקורה בבית. כל סיבה ללחץ או למתח, כולל אי נוחות בקנדה המושלגת, געגועים לארץ, מתח בין ההורים, משהו שלא מסתדר - לא חשוב מה, הילדים ירגישו ואת תראי עליהם את זה, אי אפשר לפספס!
חוץ מזה, יש לך שני בנים. בחורף. כלומר, אתם אולי נמצאים יותר מדי זמן בתור בניינים בגלל הקור. הם צריכים לרוץ ולקפוץ ולצעוק ולהוציא ועוד לרוץ ועוד להוציא אנרגיה, ממש כמו כלבים. צריך "להוציא אותם" לטיול שבו הם יקפצו וירוצו וישתוללו כל יום. או לסדר בבית ריקודי השתוללות, מלחמת כריות, סולמות וחבלים לטיפוס (אני תליתי בתוך הדירה הפיצפונת שלנו סולם כזה מאיקאה, לא ייאמן מה הילדים עושים עליו. חברות קנו מאותו סט נדנדה, מקבילים ולא זוכרת מה עוד כדי שהילדים יוכלו להתעמל על זה גם בתוך הבית) וכאלה.
הם זקוקים לאוויר צח.
יכול להיות שמשהו באוכל לא מתאים להם לגמרי, ואז מערכת העיכול שלהם קצת בבלגן וזה גורם להתעוררויות בלילה וכדומה.
יכול להיות שקר מדי/חם מדי/יבש מדי במשך הלילה, ואולי הילד צריך פיפי יותר מהרגיל (הקטן בחיתולים? אז לא רואים את הצרכים אבל הם שם) וזה מעיר אותו.

דפוס ההנקה שאת מתארת לגמרי נורמלי.
אין ילד בגיל שמעבר לשנה שלא עובר תקופה כזאת, אם קצרה ואם ארוכה. אני עוד לא פגשתי. זה מתאים לגיל.
הכי טוב - להרפות.
בשביל עצמך - לשתות יותר במשך היום (זה עשוי לעזור), אולי אפילו לשים בקבוק מים ליד המיטה לשתות בלילה. יכול להיות שהחימום בבית מייבש אותך קצת וגורם לחלב שלך להגיע בזרם איטי יותר והקטן מתעצבן ורוצה זרם חזק יותר כמו שהוא רגיל?
ולישון מתי שאת יכולה. לארגן שאבא ייקח את הילדים לטיול השתוללות בחוץ כשאת עוזבת הכל והולכת לעצום עיניים? לא חשוב אם לא תשני. העיקר ל-נ-ו-ח. זה ממש חיוני לאמא לשניים. באמת צודקים כל מי שאומרים: עם שניים קטנים, זה הכי קשה. אומרים לי שמשלושה הולך ונעשה יותר קל, אבל אני לא אגלה את זה כבר, יש לי רק שניים...

ולהרפות.
פשוט להגיד לעצמך, תשמעי נבט חיטה יקרה, זו תקופה כזאת וזה יעבור. רק עכשיו הוא קטני, רק עכשיו הוא זקוק לי כל כך. תיכף הוא יגדל וזהו, לא יהיה יותר. כבר הגדול לא ישן ויונק כל הלילה. זהו, עבר. כל כך מהר הם גדלים!
לא תמיד נדע מה מטריד אותו, אבל את - תעצרי את המכות. בעדינות, תחסמי. או תנתקי מהשד.
"לא מרביצים לאמא". באהבה, בעדינות.
"לא נעים לאמא. אחר כך נינק שוב, כשתירגע".
אולי לילה או שניים תקומי מהמיטה כדי להפסיק את זה. אולי אבא יכול לעזור ולקחת אותו לסיבוב עם טפיחות על הגב כדי לעזור לו להוציא את זה, ולעזור לך שלא תצטרכי להתמודד עם להפסיק את ההנקה עם הסיכון שהוא יגיב קשה וגם יתעורר מזה.
אני, אישית, לא הייתי ממליצה על גמילה בתור פיתרון לתקופה שבה נראה שהילד צריך אותך יותר מהרגיל. זה לא קצת מרגיש כמו לדחות אותו בדיוק כשהוא צריך אותך יותר? ככה זה נראה מהזוית שלי, אבל כמובן, זו הראייה האישית שלי (טוב, אבל את שאלת אותי, אז אני עונה (-: ).

ולתת להשתולל כמה שיותר במשך היום. תחשבי כלבים. קחי כדור או משהו שאפשר לזרוק ולשלוח אותם לרוץ ולהביא... (-: המון צחוק, המון לצחוק במשך היום. צחוק משחרר מתח.
ולקחת נשנושים בריאים גם לטיול, להציע. פרי או ירק חתוך או משהו כזה (שם יש פירות יער? יש פטריות? אלה נשנושים מעולים).
אבל בעיקר, להרפות. לא לדאוג מזה. ככל שאנחנו משחררות יותר, מסלקות יותר ציפיות וחרדות מהדרך, איכשהו זה הופך גם את האתגרים לקלים יותר, והם עוברים מהר יותר. לא יודעת איך, זה מין קסם כזה.
מקווה שמשהו ממה שכתבתי יתאים לך וגם יעזור!

[תבשיל_קדרה*]

רוצה לברוח. מודה באשמה
אוי, סליחה.
לא רציתי להאשים. להפך, זה נשמע שקשה לך.

[ניצן_אמ*]

רק לעניין הפעילות הגופנית במקומות קרים:
אצלנו, בוסטון, חדר משחקים גדול עם נדנדה מהתקרה, טבעות מהתקרה, ערסל מהתקרה... מגלשה בעבודת יד מעץ מלא שבניתי עם אבא שלי, וסולם קיר רחב וגבוה שעשינו בעצם ממשטח למיטה זוגית שהעמדנו. יש לנו שם גם קרטון מקרר שאפשר לזחול בתוכו ולעשות ממנו בית, כדורים ובובות סרוגות בעבודת יד, צעצועי עץ, והכי חשוב - מחבט בלון. אפשר לרוץ ולצעוק ולחבוט בכל מה שזז!
<יש גם כלי נגינה> בקיצור, ערוכים היטב לחורף ובכל זאת משתדלים לצאת כמה שאפשר...

[בשמת_א*]

אח, ניצן, כל החלומות שלי ... אני ירוקה כולי מקנאה.
ואצלנו המגרש מתעכב ומתעכב )-: עד שיהיה בית לילדים לא יהיה שימוש בחדר משחקים )-:

[תמרול_ה*]

תודה!
הצדקנות הזאת מעצבנת אותי משהו.
חיממת לי את הלב!