ערב שבת אלטרנטיבי

בנזוגי ואני חשבנו לאמץ לנו איזו מסורת של ערבי שבת, אשר תתאים לאופי משפחתנו ואמונותינו. משהו קבוע ומהנה שנלמד לצפות לו, זמן בו המשפחה מתכנסת ומתרחבת אל תוך עצמה, זמן איכות משותף בפתחו של יום המנוחה. חשבנו על מכלול אפשרויות, ובטרם גיבוש אני סקרנית לדעת איך זה אצל אחרים, ואולי לשאוב רעיונות. ילדינו עודם קטנים (הגדולה בת ארבע), אבל השאיפה היא ליצור נורמה שתגדל אתנו.

אצלינו השבת היא דתית ,ואכן זהו הזמן היחידי שבו כל המשפחה מתכנסת.
הייתי ממליצה מלבד ארוחה מושקעת, עם מאכלים שהילדים אוהבים,לעשות סריקה שבועית אצל הילדים,
מה למדתם מעניין השבוע ? איך היה השבוע עם החברים,וגם אתם תשתפו אותם עם חוויות שלכם מהעבודה ,הילדים ממש אוהבים לשמוע,
אפשר להוסיף גם שירים יפים ,הרבה פעמים יש שירים שהילדים מביאים מהגן\ביה"ס
אני התרגשתי שבני -בכיתה א' למד בעשרת ימי תשובה את השיר "חופים " של נתן יונתן שרנו יחד והיה כיף.
שירה תמיד מעלה רגעים משותפים בכמה רמות.
בהצלחה !

ציפציף, תודה רבה!

אצלינו ליל שבת מסורתי _ואכן זהו הזמן היחידי שבו כל המשפחה מתכנסת.
אנחנו מכינים ארוחה מושקעת, עם מאכלים שהילדים אוהבים,לעשות סריקה שבועית אצל הילדים,
מה למדתם מעניין השבוע ? איך היה השבוע עם החברים, וגם אתם תשתפו אותם עם חוויות שלכם מהעבודה ,הילדים ממש אוהבים לשמוע_
גם אצלנו כך, אבל לא אוהבים לשיר...

כשהבכור נכנס לגן הרגשנו צורך להכניס קידוש וברכה על החלה,
וגם היום כשהם גדולים ברור להם שתוכניות ומסיבות - רק אחרי ארוחת ליל שבת.

וגם היום כשהם גדולים ברור להם שתוכניות ומסיבות - רק אחרי ארוחת ליל שבת.
גם אצלנו היה כך, וכשגדלנו ולהורי לא היה כ"כ חשוב לעשות קידוש- אני תמיד הפצרתי בו לקדש... עד היום, בעצם

וגם אני אשמח לשמוע על ערבי שבת של משפחות אחרות... דתיות או לא!

אנחנו עושים קבלת שבת כל השנים. עורכים יפה את השולחן, מדליקים נרות (לאו דוקא בשעה הרשמית, אלא מתי שהאוכל מוכן...), שותים יין (הילדים-מיץ ענבים) שרים קצת ומברכים. החלק המתפתח זה הברכות - שכל אחד במשפחה יכול לברך אותנו ואת העולם לשבוע הבא. החלק הזה צובר משמעות ככל שהילדים גדלים.
אוכלים אוכל יותר מושקע מבשאר השבוע, שכיום הילדים מכינים חלק בעצמם.

הרבה פעמים זו הארוחה היחידה בשבוע שאנחנו אוכלים כולנו יחד, כי בן זוגי מגיע אחרי לרוב שאנחנו אוכלים ארוחת ערב.
וכשלפעמים לא יוצא לעשות קבלת שבת, או שמישהו מהמשפחה לא נמצא - זה מרגיש מאד חסר.

אפשר להציע דברים אחרים בכלל? שלא בקטע של קידוש??
היום כשבמשך השבוע יש טלויזיה וחוגים ולנו ההורים לא תמיד יש זמן וסבלנות לשחק עם הילדים, לעתים מרגישים שחסר זמן איכות משותף.

אחרי ארוחה משותפת אפשר לקנח במשחק משותף, משהו כמו דומינו/משחק זיכרון/סולמות וחבלים משותף.
גם מלמדים את הילדים לשחק יחד (כישורים חברתיים: לקחת תור, דחיית סיפוק מיידי, חוקי משחק) וגם נהנים יחד.
רצוי לכבות את הטלויזיה בזמן הזה, להשתדל לא לענות לטלפונים, להשאיר מפת שולחן לבנה ולהוסיף קצת ביסלי/במבה/פירות שאוהבים (אצלנו זה פופקורן) ממש זמן של פינוק יחד...

אפשר לעשות גם דברים אחרים כמו עבודת יד משותפת (אבל כולם חייבים להשתתף) משהו כמו דף ענק (בריסטול) וכל אחד גוזר ומדביק או מצייר מה שהוא רוצה, מה שחלם, מה שקרה לו השבוע. - אבל זה כבר נראה לי משהו מלכלך ולא תמיד מתחשק לאמא ואבא.

אצלנו אין משהו קבוע כי לעתים אנחנו אצל סבא וסבתא בערב שישי, אבל עכשיו בחורף פחות, ואצלנו מדליקים נרות בסלון (לא נרות שבת, נרות מפיצי ריח), יושבים בסלון מול הקמין ומשחקים משחק יחד/עובדים יחד/צופים יחד בטלויזיה/מציירים יחד ולחוד ומחכים בקוצר רוח לתפוחי אדמה (בקמין עץ). לעתים אני מרשה לבנות להביא שמיכות לסלון וכולנו מתכרבלים יחד.

רוני, זה ממש מקסים.

משהו ששמעתי מויויאן מיוחס בפארק הירדן ואימצנו לנו:

במקום קבלת שבת "רגילה" עושים "טקס אמירת תודה" שבו כל אחד מבני המשפחה שרוצה, אומר תודה. זה יכול להיות על כל דבר, גדול כקטן.
זה כיף. זה מאפשר לנו לראות ולשים דגש על הדברים היפים בחיינו, לא לקבל אותם כמובנים מאליהם, ולשמוע מה שיש לאחרים להגיד.
מה שהילדים אומרים בטקס הזה זה פשוט מקסים. זו הצצה מקסימה לעולם שלהם. אצלנו הבן הגדול אומר לפעמים תודה על דברים גדולים וקטנים ביחד במשפט אחד, וזה כל כך יפה לראות איך הדברים האלה יושבים אצלו באותה רמה...

סליחה על השבתת השמחה אבל צורם לי
ולהוסיף קצת ביסלי.
קצת מודעות לתזונה! למה להרעיל את יושבי הבית במונוסודיום גלוטומט? ולמה להמליץ על זה לאחרים? טוב יעשה אדם אם יקרא את הרכיבים לפני שהוא פותח מהשקיות המרשרשות האלה וינקה מתפריטו את החומרים המזעזעים הללו.

יענקלה - זו רק המלצה.
כל אחד יעשה מה שמתחשק לו.
שמעת כבר על עונג שבת?? מפעם בשבוע אף אחד עוד לא מת.

זה תענוג מפוקפק למדי. ובערב שבת זה ממש חטא.
זה לא משהו שמכניסים הביתה.
זאת זוועה שנחשפים אליה בימי הולדת בדרך כלל.
אבל שכל אחד יעשה מה שמתחשק לו, כל עוד הוא לא פוגע בבריאותם של אחרים. והכוונה היא לאלה שמייצרים את הג'אנק הזה.

"קצת מודעות לתזונה! למה להרעיל את יושבי הבית במונוסודיום גלוטומט? ולמה להמליץ על זה לאחרים? טוב יעשה אדם אם יקרא את הרכיבים לפני שהוא פותח מהשקיות המרשרשות האלה וינקה מתפריטו את החומרים המזעזעים הללו."
את תאכל ביסלי. הנח לאחרים להחליט מה להכניס לפה ומה לא.

מה שמשתמע מדבריי הוא שזה לא ראוי לכתוב באתר באופן טבעי על בזזזזזזזז (לא רוצה לחזור על המילה), ואם כבר כותבים אז כדאי שכולם ידעו איזה זבל זה.
כמובן שמגוחך להגיד שמה שמשתמע מדבריי הוא שאני רוצה להחליט לאנשים מה להכניס לפה, זה משקף את העיוות המחשבתי בלבד.
דבריי הם אכן ביקורת, בונה אמנם, אך עדיין ביקורת, ועדיף היה להודות בנכונותה מאשר להמשיך ולגונן על זכויות שלא נלקחו מאף אחד מלכתחילה.