עורלה חלקית להשאיר או להשלים

לפני שנולדו בניי, החלטנו שאנחנו לא עושים ברית מילה. משאירים אותם שלמים.

צחוק הגורל - שני הבנים נולדו חצי-נימולים. עם מום בצינורית השתן שנקרא היפוספדיאס. צינורית השתן נגמרת בפתח על גוף הפין באמצע איפשהו, במקום בקצה העטרה. עניין נלווה לכך הוא שקיימת רק מחצית העורלה, רק בחלק העליון של העטרה.
מום זה מתוקן באופן סדיר ע"י ניתוח. בארץ מקובל בניתוח הזה להשתמש בעורלה לשחזור צינורית השתן, או סתם לכרות אותה (ברית מילה). אפשר גם להשתמש בעור מבסיס הפין לשחזור הצינורית.
באירופה נהוג בניתוח הזה להשלים/לסגור את העורלה (כמובן שלהשאיר אותה).

בארץ אין אף אורולוג שהתנסה בניתוח מסוג זה.
אורולוג בכיר אחד אמר לנו שהוא מוכן לנסות את הניתוח על בניי. אבל מעולם לא צפה אפילו בניתוח - רק קרא אודותיו.
עלות הניתוח בהולנד - 5,000 אירו לכל בן. בלי הוצאות אשפוז וטיסה ושהייה. עלולים להיות גם סיבוכים שידרשו תיקון, וכאמור - בארץ לאיש אין נסיון בכך.
קופת חולים מסרבת לממן את הניתוח בחו"ל בטענה שהניתוח קיים בארץ, ומאחר שכריתת העורלה זה הליך מקובל - סימן שאין אינדיקציה רפואית לעשות משהו אחר. הטיעון שכריתת איבר בריא היא טירוף - לא מעניינת אף אחד כאן.

כעת אני מתלבטת.
אפשרות אחת היא להשאיר את בניי עם עורלה חלקית. כך נולדו. החשש שלי הוא שעשויות להיות בעיות תפקודיות ביחסי מין. אף אורולוג, גם לא אירופאי - לא יודע לענות על זה, כי לכל בעלי המום או כורתים או משלימים עורלה. לא מוכר לעולם הרפואה מה קורה עם עורלה חלקית. אולי יש כאלה - אבל לא יודעים עליהם.
חשש נוסף הוא שיש כאן חריגות די דרמטית במראה לעומת פינים נימולים ואף לעומת פינים שלמים. לי אין בעיה עם זה, אבל בן-זוגי חושש שבגיל ההתבגרות עלולות לצוץ להם בעיות בדימוי העצמי כשתוודע להם מידת החריגות. או שיחושו פגומים.

אפשרות אחרת היא לחסוך כסף, ולטוס איתם להולנד עוד כמה שנים לביצוע ניתוח שחזור העורלה.

האפשרות הכי פחות סבירה בעיניי היא לכרות את העורלה בניתוח, שיהיו נימולים ודי. בן זוגי טוען שאני מסבכת עניינים ושאם שמירת העורלה דורשת כל כך הרבה השקעה ובלבול מוח, זה לא סביר, ועדיף לכרות ודי.

מעוניינת לשמוע דעות ומחשבות, לסייע בהתלבטות.

תודה!

בגיל ההתבגרות עלולות לצוץ להם בעיות בדימוי העצמי כשתוודע להם מידת החריגות. או שיחושו פגומים.
הידיעה שהם נולדו כך, ונותחו (כך או כך) אינה פחותה בעוצמתה.
כך או כך אפשר שזה לא ישפיע על הדימוי העצמי, ואפשר שכן - אולי זה תלוי במידת השבריריות של הדימוי העצמי שלהם.

כמו שאני מבין:
עורלה חלקית: בעיות בתפקוד, מראה חריג.
עורלה מלאה: 10000 אירו, שזה 564,000 שקל בלי הוצאות אשפוז וטיסה ושהייה.
ברית מילה.

בטח שברית מילה!

האפשרות הכי פחות סבירה בעיניי היא לכרות את העורלה בניתוח
לא הבנתי למה

לא הבנתי... הסרת העורלה פותרת את ה-
מום בצינורית השתן שנקרא היפוספדיאס.?

אני הייתי מבררת למה מנתחים כך בארץ ואחרת בחו"ל. כלומר, איזה ניתוח מתבצע ממניעים אסתטיים - רק כדי שהילד לא ישאר שלם/נימול- ואיזה ניתוח מתיחס לנושא התפקודי. מה שחשוב לדעתי הוא שהילד ישלוט במתן שתן ולא יסבול מבעיה תפקודית. אם שחזור צינורית השתן מהעורלה היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, זה מה שהייתי עושה.
אם בארץ קורה שסתם כורתים את העורלה, ממה משחזרים את הצינורית? אם יש אפשרות בארץ לשחזר את הצינורית בלי לפגוע בערלה, למה לא לעשות זאת ולהשאיר את העורלה כמו שהיא? לא רואה איזה בעיה תפקודית זה יכול לגרום, ולגבי החריגות- לא נראה לי שזה יותר חריג מילד לא נימול.

יש במילון מונחים של פורום ברית מילה בעד ונגד בתפוז ערך היפוסדיאס
שנכתב ע"י גולש שהוא רופא מנתח.

כתוב שם:
"התיקון הוא ניתוחי . מקובל לשחזר את השופכה ע"י שימוש בשתל שמקורו בוריד של המנותח או בעורלתו . אם משתמשים בעורלה - ניתן להשתמש בחלקה ולשחזר את השאר ואין צורך בכריתתה המלאה לצורך שחזור השופכה . כיום מקובל לבצע את הניתוח בינקות אולם אין לכך כל סיבה רפואית ."

בני כמה הילדים?

תשובות לשאלות, תוספות ותיקון הנחות שגויות:

שזה 564,000 שקל
טעות בחישוב

תוריד אפס אחד.
56,400. זה כבר סכום יותר אפשרי.

_האפשרות הכי פחות סבירה בעיניי היא לכרות את העורלה בניתוח
לא הבנתי למה_
למה לכרות איבר בריא ומתפקד, שחשוב למיניות הגבר? במיוחד כשיש חלופה שמאפשרת שמירתו.
בארץ מציעים לכרות את העורלה, כי זה מה שהאורולוגים מכירים, כי ברירת המחדל כאן היא ברית מילה. לא במקרה, בארצות הים המדיניות הרפואית שונה.

_הסרת העורלה פותרת את ה-
מום בצינורית השתן שנקרא היפוספדיאס.?_

הלואי...
העורלה מופיעה במצב חלקי בד"כ כשיש היפוספדיאס. מסירים אותה משתי סיבות עיקריות: כדי שתשמש חומר גלם לשחזור השופכה, ומשיקולי דת או רגש. למשל, אצל הבן הגדול שעבר ניתוח לתיקון מיקום פתח השופכה, בגיל שנה וחצי - לא היה צריך לשחזר צינורית שתן, כי המום היה קל ממש. ובכל זאת היינו צריכים להלחם עם אורולוגים כדי להשאיר את העורלה במקומה. בחרנו במנתח ש"הסכים" להשאיר את העורלה, וגם את זה וידאנו כשבטופס ההסכמה לניתוח כתבנו במפורש שאין לכרות את העורלה.
היו אורולוגים שהצהירו בפירוש שיכרתו את העורלה בכל מקרה, בניגוד להסכמתנו ולא ממש עניין אותם שמדובר בתקיפה וחבלה חמורה (ההגדרה החוקית של פעולת רופא בניגוד להסכמת הפציינט או אפוטרופסיו). כך שברור שלא מדובר בעניין רפואי, אלא אמוציונלי. אני יכולה לספר גם שאורולוגים שיקרו לנו בגלוי ובלי למצמץ לגבי אפשרות שחזור העורלה. שניים מהם טענו שאין ניתוח כזה בכלל. לא יכול להיות שלא ידעו עליו, כי הוא קיים כבר 30 שנה לפחות.
עיון קצר שלי בpubmed הניב שפע מידע. התכתבות עם שלושה מרכזים רפואיים בהולנד וגרמניה שמנתחים בדרך זו הניב ידע נוסף. האם ידע זה לא נגיש לאורולוגים בישראל? 0-:

תזמורת הים,
אין השתלת וריד בשחזור השופכה (המנתח בפורום בתפוז טעה, מה לעשות), אלא יש אפשרות להשתמש בשכבת העור התחתונה (הפנימית) של הפין, מהחלק שנמצא בבסיסו, או בעורלה.
הצלחת הניתוח משני סוגי העור - דומה (85% הצלחה +-).
השיקולים בבחירת סוג העור קשורים לחומרת המום, וסוג הניתוח שהמנתח הספציפי מכיר. בארץ, בגלל שכל ההורים (אנחנו היוצאים מן הכלל היחידים, בדוק)מבקשים להסיר את העורלה, משתמשים בה לשחזור צינורית השתן, פשוט משום שהיא זמינה. באירופה (גרמניה והולנד בעיקר) משתמשים בעור מבסיס הפין, כי מרבית ההורים מבקשים לשמר את העורלה. כשיש מספיק עורלה - משחזרים אותה. דהיינו - משלימים אותה. כשהעורלה מעטה מדי - היא נכרתת והופכת לחומר-הגלם לשחזור צינורית השתן גם באירופה.

ניתוח שחזור השופכה מתבצע מטעמים תפקודיים (שתן ופוריות).
כריתת עורלה - מטעמים דתיים, או משום שאין מספיק עורלה בשביל לשחזר אותה.
השלמת עורלה - מטעמים תפקודיים ואסתטיים.

הילדים כעת בני חמש ושנתיים וחצי.

לא ברור לי למה צריכות להיות בעיות תפקודיות עם עורלה חלקית, והאם יש בעיה לחכות לכך שהבעיה תצוץ (או שלא) ורק אז, במקרה הצורך - לנתח.
האמת היא שבמצב המתואר נראה לי שהייתי הולכת על כריתה (אם המתנה בעייתית):
העלות, הסיכון לסיבוכים בלי מישהו בסביבה שמבין, ובעיקר העובדה שממילא מנתחים, כך שהשיקול המרכזי שלי לפחות נגד המילה (בתינוק בריא), נעלם.

היו אורולוגים שהצהירו בפירוש שיכרתו את העורלה בכל מקרה, בניגוד להסכמתנו

כלומר בעצם בארץ מציעים רק שחזור שופכה מהעורלה? ואם אין צורך בשחזור שופכה כורתים את העורלה סתם, רק כדי שהילד יהיה נימול?
לא הבנתי אם הילדים שלך זקוקים לשחזור שופכה.
אם לא, לאיזה ניתוח הם זקוקים בעצם? ואם כן, ואין אפשרות לחכות, אני נוטה לחשוב כמו כרמית- אם בלאו הכי צריך לנתח לא נראה לי קריטי לשמור על העורלה.
צריך לזכור שניתוח בחו"ל יהיה יותר קשה לילדים. גם ככה ניתוח באזור הזה זה לא סיפור נעים בכלל. עצם השהות במקום זר תהיה קשה יותר, רופאים ואחיות שלא מסוגלים לדבר אתם בעברית... זה גם שיקול.

שחזור עורלה- אם זה רק מסיבות אסטתיות, אני נגד, מאותן סיבות שאני נגד הסרת העורלה מסיבות אסטתיות.
אם הפין יכול לתפקד בלי עורלה בכלל (הלא אחרת אף אחד מהמשתתפים בדיון לא היה כאן

), למה שלא יתפקד עם חצי עורלה?

היי אדמה יקרה וטובה.
עדיין לא גיבשתי דעה , אז אני אשרא בנושא ו"אתחמם".
בינתיים אני רוצה לומר שהמצב של עורלה חלקית בהחלט קיים אצל ילדים בארץ. אני מכירה 2 הכרות אישית ועוד כמה וכמה מיד שניה.
איך זה קרה להם? דווקא בגלל ברית מילה לא שלמה. במקרה אחר, שראיתי בעצמי, יש סביב העטרה כמה חתיכות עור (עורלה, פרועה, כלומר לא דבוקה לעטרה), כמו "צווארון" קרוע סביב הצואר.
המקרה השני פחות "משונה, - רק 2 חתיכות.
אני מבינה שאצל הבנים שלך יש חתיכה אחת של עורלה, שלא מכסה בשלמות את העטרה. לא יודעת מה מצב הפריעה אבל בסופו של דבר , אם אף רופא לא ינסה לעשות לזה כל מיני קונצים שיגרמו להדבקויות , אזי זה יהיה "פרוע" היינו משוחרר ויתנפנף בחפשיות סביב העטרה.

אז זו כנראה רק בעיה אסתטית ולא תפקודית. אם כי שמעתי כבר (ממך או אולי ממישהו אחר) שיש חשש להפרעה בתפקוד ושזה עלול להקרע למשל בעת קיום יחסי מין.

עכשיו עוד כמה הגיגים:
עד גיל קיום יחסי המין (מתי זה בימינו? 15?) יהיה בוודאי ברור האם זה עלול להקרע או להפריע פשוט מפני שתהיה אוננות לפני כן ותהיה גם הרגשה של הילד בקשר לזה.
אז אולי ניתן יהיה להחליט יותר טוב. רק על עניין ההפרעה לתפקוד המיני אפשר בטח להתיעץ עם האינטרנט - בכל מקום בו כורתים עורלה בטח יש אנשים עם חלקי עורלה. בארצות הברית מכיון שהכריתה היא על ידי רופא (סימטרי יותר וחיתוך הקיפי במקרים רבים) יש פחות "ציצין" (ככה קוראים לזה במוהלית) אבל מילה אצל מוהלים יוצרת סיבוך שכזה באחוזים מסויימים.

לגבי העניין האסתטי - אני דווקא לא פוסלת אפשרות לתיקון קוסמטי אפילו אם זה יכרות את כל העורלה בסופו של דבר . אבל אני אישית הייתי מחכה לראות אם זה מפריע לילד ובכל מקרה לדעתי קל יותר לנתח בגיל 13 (למשל) מאשר בגיל שנתיים וחצי.
בגיל הנערות גם אפשר יהיה להחליט אם לסגור את כל העורלה שווה את המאמץ והכסף (הרי אם הילד נורא נורא ירצה את העורלה תמצאו 55K יורו . אולי עד אז איזו דודה טובה מאמריקה תוריש לכם

כל מה שצריך?)
נראה לי , אישית, שאם היו לי 55K וילדים גדולים - כן הייתי סוגרת את העורלה.
עכשיו תהיינה לך כמה וכמה שנים לריב עם קופת חולים. אולי ימצא לזה מימון בסוף.
לסיכום : מה בוער?

עוד משהו : לא מ"בחינה חברתית" אבל באופן יותר כללי , נראה לי שעורלה חלקית ממילא איו בה את היתרון של עורלה שלמה : היא אינה מגנה על העטרה מהתייבשות. נשאר לראות אם היא שווה משהו בהנאה ממנה ואם ההנאה שוה את האי נוחות של המבנה של עורלה שסועה. (הן פיזית והן נפשית. עדיין עלולה להיות אי נוחות בלהיות שונה ).
בסופו של דבר העדיפות היא לדעתי כך:

לחכות שיגדלו (אפילו רק בשביל ניתוח)
לנסות לסגור (בתנאי שהילד חותם על מסמך שהוא לא הולך לחזור בתשובה ולהוריד את העורלה המשוחזרת, והלכו 55K לפח ) בחו"ל. רופא שמתלמד לך על הילד, אפילו בחינם, זה ממש לא !
אם כלו כל הציצין - ואי אפשר לסגור והילד מסכים - להוריד.

גם אני לא הבנתי עד הסוף.

האם אצל שני בנייך צינור השופכה מסתיים באמצע הפין? ולכן צריך אצל שניהם להשלים את הצינור כדי שייצא בקצה הפין? אם כן, האם זה חיוני, או שזה בסך הכל פגם אסתטי אצל שניהם, ואין להם שום בעייה בהשתנה לא עכשיו ולא תהיה בעתיד בגלל המום, ולא תהיה להם בעייה בזרע בעתיד?

האם לקחת עור מבסיס הפין לא יותר בעייתי מאשר מהעורלה? בבסיס הפין העור לא דבוק יותר לפין? אני לא מבינה בזה מספיק, אבל ממה שאני רואה אצל בני, נראה לי שדווקא מהעורלה פחות בעייתי לקחת עור מאשר מבסיס הפין. אשמח להבהרה מדוייקת בנושא.

ממה משחזרים עורלה? מאיפה לוקחים עור בשביל זה? נשמע לי כמו עוד פגיעה מיותרת, לא פחות מלכרות את העורלה שאין בה צורך לניתוח השיחזור (אני מתכוונת, שנדמה לי - רק מפני שאולי אני לא מבינה טוב - שלניתוח השיחזור עדיף לקחת עור מהעורלה ולא מבסיס הפין, אבל שלא בהכרח יהיה צורך בכל העורלה, ואפשר יהיה להשאיר את היתר).

אני בעד כמה שפחות ניתוחים, לא לנתח רק מסיבות אסתטיות, ולדחות את הניתוח לאחרי ההתבגרות אם אין דחיפות רפואית, מכל הסיבות. אולי עד אז גם יתווספו מנתחים קצת פחות מנוולים מאלה ששכחו את שבועת הרופא.

אכן

שכחתי לומר שמעצבן ביותר לראות איזה רופאים מגעילים יש . ממש פושעים.

בשמת כדי לשחזר עורלה מותחלים את מה שיש במשך זמן מה, לפעמים בעזרת מתקנים כלשהם למתיחה (יש בפורומים של משחזרי עורלה עוד מידע בנושא) תוך כדי (לעיתים) מריחת משחה סטרואידית העוזרת ליצירת עור חדש.
אני בטוחה שבתוך 10 שנים נניח תהיה תנועה גדולה עוד הרבה יותר של משחזרי עורלה - ויהיה ( בארצות הברית) הרבה יותר מידע ונסיון בנושא.
[אני חייבת לצאת עכשיו. אז אמשיך אחר כך.]

היא אינה מגנה על העטרה מהתייבשות.
דווקא כן. אפשר לראות היטב אצל בן החמש, וגם את מידת הנאתו מהמשחק בה [-:

אם כלו כל הציצין

גדול גדול!

ואיי, בשמת, עוד יממה ותתמקצעי לחלוטין בענייני עורלות חלקיות! אני כל כך מעריכה את היסודיות שלך! הנה:
אצל הגדול פתח השופכה היה בבסיס העטרה (הקרוב לגזע הפין, מלמטה). כשהיה בן שנה וחצי היה ניתוח בו נעשה חתך בין הפתח הקיים למיקום בו הוא אמור להיות, בקצה העליון של העטרה.
אצל הקטן פתח השופכה נמצא באמצע גזע הפין, מלמטה. חייבים ניתוח לתיקון, אחרת יש בעיות בפוריות ובכלל במין /-:. גם להשתין אחורנית (הזרם יוצא אחורה, והוא פשוט לא מסוגל לקלוע לאסלה. אפילו לא לסיר) או בישיבה זה לא תענוג גדול בשביל בן.

מאיפה יותר קל לקחת עור להשתלה - כנראה תלוי ברופא, בטכניקה, ובמידת הפרדות העורלה. גם אם יותר קל להשתמש בעור העורלה, החסרון של זה הוא בפגיעה בה. בשיחה עם רופא שסביר בעיניי, הוא לא ציין חסרונות כלשהם בלקיחת עור מבסיס הפין. לדבריו אפילו אי אפשר לראות צלקת, אחרי כמה חודשים.

שחזור עורלה - זה סיפור אחר לגמרי לאחר ברית מילה לעומת בהיפוספדיאס. מה שרונית סיפרה ממש לא מה שקורה בניתוח. נתחיל מאיך נראית בכלל עורלת היפוספדיאס: העורלה נראית כמו גליל שחסר חלק מאורכו (ולא חלק מרוחבו, כמו בבריתות מפוספסות). העורלה הקיימת מחפה על העטרה מלמעלה. אצל הבן הגדול שלי אחרי שהיא נפרדה במידה משמעותית היא מכסה ממש את כל העטרה, אלא שבחלק התחתון הקצוות אינם מחוברים, אלא נראים כמו כנפיים כשהוא פורש אותה (בהנאה עצומה, יש לומר).
בניתוח השלמת עורלה מפרידים את בסיס העור הפנימי של העורלה מבסיס העטרה, מושכים את העורלה לצדדים כך שתקיף את כל העטרה. מקרבים את הקצוות זה לזה, תופרים את העורלה לבסיס העטרה סביב סביב, ומחברים את שולי הכנפיים זה לזה למבנה גלילי. לשם כך דרושה כמות נכבדת של עורלה. כשהעורלה מעטה מדי, לא מתעסקים בהשתלות - כורתים ודי, גם באירופה. אצל הבן הגדול ברור שיש די עורלה להשלמתה. אצל הבן הצעיר עוד לא ברור, כי היא בכלל לא נפרדה עדיין.

העורלה שאין בה צורך
בשמת, את זה לא הבנתי. מדוע אין בה צורך לדעתך? אני חושבת שיש בה צורך להנאה מינית ולשמירה על העטרה מפני התייבשות והתקרנות.

מדוע אין בה צורך לדעתך?
לכרות את העורלה שאין בה צורך לניתוח שחזור היא פגיעה מיותרת (לא העורלה), כך הבנתי

_למה לכרות איבר בריא ומתפקד, שחשוב למיניות הגבר? במיוחד כשיש חלופה שמאפשרת שמירתו.
בארץ מציעים לכרות את העורלה, כי זה מה שהאורולוגים מכירים, כי ברירת המחדל כאן היא ברית מילה. לא במקרה, בארצות הים המדיניות הרפואית שונה._
אה, אוקי

הנחתי שהיא כבר "לא שווה" אם היא חלקית (לא שאני מחזיקה ממנה מי יודע מה גם ככה

)
טוב, אני הרי לא מבינה בזה כלום (אבל כבר למדתי המון מהדף הזה

), אז אני פשוט אאחל בהצלחה, מה שלא יהיה!

טוב, אני הרי לא מבינה בזה כלום (אבל כבר למדתי המון מהדף הזה ), אז אני פשוט אאחל בהצלחה, מה שלא יהיה!

גם אני...

אבל ממה שהצלחתי להבין: אם חייבים ניתוח כלשהו, אז עדיף שיעשה אותו מומחה (בארץ - יסיר עורלה, בחו"ל - ישחזר עורלה). כמו כן אם הסיבה המקורית להתנגדות לברית היא עצם הניתוח (הטלת המום, תינוק קטן, כואב וכו') הרי שהסיבה הזו מתבטלת, כי ניתוח יהיה בכל מקרה, ונשאר רק להחליט לאיזה סוג של מומחה לפנות.

המרגיעון שיצא לי: שיהיה לך יום מאושר!

לכרות את העורלה שאין בה צורך לניתוח שחזור היא פגיעה מיותרת
דליתוש צודקת.
אחזור בניסוח יותר טוב:
נגיד שעושים ניתוח לשיחזור פתח הפין,
ונגיד שמשתמשים לשם כך בעורלה ולא בעור מבסיס הפין,
אז הרי בדרך כלל לא צריך את כל העורלה לשם כך.
מה שלא צריך להשתמש בו - לא מבינה למה לכרות.
(שאני, ששמרתי על בני בחירוף נפש נגד כל העולם מפני כריתת העורלה שלו, אחשוב שאין בה צורך? )

אצל הגדול פתח השופכה היה בבסיס העטרה (הקרוב לגזע הפין, מלמטה). כשהיה בן שנה וחצי היה ניתוח בו נעשה חתך בין הפתח הקיים למיקום בו הוא אמור להיות, בקצה העליון של העטרה.
טוב, דבר אחד הבנתי, ודבר אחר שוב בלבל אותי:
בגדול כבר עשו את הניתוח?
מה זה אומר, החתך? מה, השאירו פתוח או יצרו צינור בפנים שעכשיו פתר את הבעיה?
הבעיה של הבכור עכשיו היא אך ורק אסתטית - שהעורלה נגמרת ב"כנפיים"? מה קורה אם זה נשאר ככה ולא עושים שום ניתוח לתקן?
והצעיר עומד לפני שני הניתוחים? גם לפני ניתוח שמשנה את המקום של פתח השופכה, וגם לפני כל ניתוח אסתטי?

הבנתי גם לגבי העור מבסיס הפין. כלומר, אין הבדל בכאב, אבל העור בבסיס הפין יגדל מחדש בלי בעיה, לעומת העורלה, שאם משתמשים בה אז הורסים אותה. ומבחינה רפואית טהורה, לגבי התיקון אין הבדל בין שני סוגי העור (הסבר אולי יותר ברור: מבחינת החלק שנפגע, בסיס הפין או העורלה, הראשון יצמח מחדש והשני לא. מבחינת החלק שיתוקן, שניהם שווי ערך. או לא? אולי עור מבסיס הפין גם מתאחה טוב יותר על המקום?

לגבי הניתוח עצמו, הבנו שבארץ אין אפילו מנתח אחד שיודע לעשות ניתוח עם עור מבסיס הפין? (איך זה? אין נוצרים בארץ? אין רופאים שהתמחו בחו"ל ועשו שם ניתוחים כאלה?)

הסיבה המקורית להתנגדות לברית היא עצם הניתוח
דומני שלא, אלא הסיבה המקורית להתנגדות (לא לברית אלא למילה) היא הרצון לשמור על העורלה, כי היא חשובה לגוף.

באמת דילמות קשות ביותר. ממש לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.

ואגב, כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה ועוד לא ידעתי מה יש לי בבטן, שמעתי במעומעם שיש תינוקות שנולדים נימולים (ואז לא צריך לעשות ברית). אז ביקשתי מאלוהים, שאם זה בן, שייוולד נימול.
אחר כך התברר שזו בת, ואני בהזדמנות שוחחתי על הנושא עם מנהל מרפאת הילדים בשכונתנו. הוא הסביר לי ש-למה ששמעתי עליו קוראים היפוספדיאס, שיש 4 דרגות חומרה, שרק הדרגה הקלה ביותר ניתנת להגדרה כ"נולד נימול", ושבכל מקרה, ממש לא כדאי לי לאחל לעצמי בן עם היפוספדיאס (אני מצטטת מזכרוני כמעט מלה במלה).
באמת אמהות יכולות להיות ממש מטומטמות כשהן אפילו מעלות על דעתן לייחל למין צרה שכזאת, רק בשביל להיחלץ מצרה אחרת.

אנונימי

לא מטומטמות. רק בורות.

< ליאת לא אוהבת לחשוב על עצמה לפני 5 שנים כעל מטומטמת >

בשמת,
לגבי הגדול - עבר ניתוח תפקודי. הניתוח למעשה יצר פתח מאוד רחב של השופכה - מקצה העטרה עד בסיסה. (לא הושתלה שום צינורית). התוצאה אינה אסתטית, בלי קשר לכנפיי העורלה. לא הייתי מעבירה אותו ניתוח נוסף רק משיקולי אסתטיקה בשום פנים. אבל נראה לי שיהיה אפשר לשפר את המראה במידה ונחליט על חיבור הכנפיים.
מה קורה אם זה נשאר ככה ולא עושים שום ניתוח לתקן?
זהו - שלא ברור. באופן עקרוני, כשהעורלה שלמה, צורתה גלילית והיא מתפקדת כמו חלק חיצוני של בוכנה בעת יחסי מין (הרוב בדיון הזה נשים, אבל מכירות בוכנה, נכון?). כשהעורלה בצורת כנפיים - לא ברור אם תתפקד כבוכנה, או מה בעצם יקרה שם. הסיכון המשמעותי הוא שהעורלה עשויה להקרע ביחסי המין. זה נורא כואב. ובאמת אף אורולוג לא יודע לענות על זה.

והצעיר עומד לפני שני הניתוחים? גם לפני ניתוח שמשנה את המקום של פתח השופכה, וגם לפני כל ניתוח אסתטי?
מספר הניתוחים של הצעיר תלוי בהחלטתנו. אם נחליט על כריתת עורלה - יהיה ניתוח אחד. אם נחליט על השלמת עורלה, יש שתי אפשרויות: ניתוח בחו"ל כעת, בו תושתל צינורית שתן ותשוחזר העורלה. יש לניתוח כזה כל מיני מגרעות (יש טעם לפרט? יותר סיבוכים של הדבקות עורלה לעטרה), או שני ניתוחים - אחד בארץ חצי שנה הקרובה לתיקון צינורית השתן. שני לקראת גיל ההתבגרות (אחרי הפרדות העורלה) להשלמת עורלה, בחו"ל.

בארץ אין אפילו מנתח אחד שיודע לעשות ניתוח עם עור מבסיס הפין?
אסביר עצמי יותר מדוייק. יש רופא שיודע להשתמש בעור מבסיס הפין, אבל הוא פחות מנוסה בזה לעומת שימוש בעורלה. הניתוח שלגביו אין בארץ נסיון בכלל הוא ניתוח השלמת העורלה. המצב נהיה ככה כי האורולוגים בארץ לא רצו ללמוד את הניתוח הזה. אולי כי חשבו שלא יזדקקו לו. אולי כי השתלמו בארה"ב שם ניתוח השלמת עורלה פחות נפוץ לעומת אירופה.

ממש לא כדאי לי לאחל לעצמי בן עם היפוספדיאס
תשמעו סיפור.
כשהבכור נולד הגענו ללידה עם הידיעה הברורה שמשאירים את הבן שלם. כשרופא הילדים הסביר לנו על ההיפוספדיאס, הוא הציג את זה כממש אין ברירה אלא לכרות את העורלה לצורך הניתוח. האיש שלי הגיב במין הקלה - הנה הגורל סידר לנו החלטה לגבי העורלה. (הוא עוד לא קלט שאשתו מתכננת להשאיר ילדים חצי-חצי

). לעומתו אני הגבתי ממש באכזבה. הרגשתי שממש נגזלת ממני הזכות לקבל החלטה הורית.
ואז למדתי קצת את הנושא וחיש קל הסתבר שאני יכולה לקבל החלטה הורית ועוד איך.

מותר לי בכל זאת לקוות בהריון הבא לבת?

מותר לי בכל זאת לקוות בהריון הבא לבת?
בהחלט מותר..
ואם יורשה לי להסויף ברכה משלי מאחלת הריון נוסף בקרוב...

לגבי הדילמה בדף - לא יודעת מה להגיד...

בן זוגי - אחרי שקרא רק את מה שכתבתי בתחילת הדף בלי כל ההתכתבויות אח"כ - אמר שבאינטסינקט ובלי לחשוב לעומק נראה לו שהיה מרגיש כמו בן זוגך.

אני לא בטוחה..
מצד אחד מפחיד אותי עניין הניתוח בחו"ל כשאין בארץ אף אחד שיוכל לתת מענה במקרה ותהיה בעיה אח"כ.
מצד שני לא רוצה להחליט בשבילם ולהוריד את העורלה רק כי אין בארץ אף אחד שיודע לטפל..
ומצד שלישי לא ברור מה יהיה אם ישארו כמו שהם וולניתוח בגיל מבוגר יותר יש את הבעיות וההשלכות שלו...
ומצד רביעי הם במילא כבר מספיק גדולים כדי לזכור ולהבין מה עושים להם..

בקיצור דילמה קשה..
לא יודעת..
אולי הייתי כן מחכה עוד כמה שנים ואז מחליטה - כי כרגע בטוח לא יגרם להם שום נזק אם לא יתקנו/יורידו את הערלה.
אז אולי הייתי מחכה ומחליטה לפני גיל ההתבגרות שלהם מה עושים כשהם גם כבר קצת יותר גדולים ויכולים להביע דעתם
וגם אולי בנתיים הייתי מוצאת יותר חומר על מצבם ויכולה לקבל החלטה יותר מושכלת.

קשה... קשה...

בכל אופן מאחלת הרבה בריאות..

אדמה, לגבי הגדול : אז לא הבנתי בשביל מה עשיתם לו ניתוח? מה זה משנה אם פתח יציאת השתן הוא בקצה התחתון של העטרה או שיש חריץ רחב (בעצם ארוך, הבנתי נכון?) לאורך כל העטרה ככה שכביכול השתן יותר מקצה העטרה ,רק שהמונח "קצה העטרה" הורחב (תרתי משמע) לצורך העניין.
איך זה מוסיף לתפקוד טוב? או לאסתטיקה?

לגבי הקטן אני אולי (למרות חיבתי לעורלות) הייתי מעדיפה ניתוח אחד על שניים כי לא בטוחה מה יותר גרוע עוד ניתוח או כריתה מלאה של עורלה (נכון שעוד ניתוח זה זמני ומום הנימולות הוא לכל החיים)
זה גם תלוי גיל. לחכות. אולי זה הפתרון.

לגבי בנות.... לא הייתי ממהרת להתלהב

אם הבעיה הזו גנטית זה יכול להתבטא גם בחך שסוע ואז... תתגעגעי לתיקוני עורלות.

רונית, מחקתי את הדברים של יואב שורק. זה לא רלבנטי ולא נחוץ.

איך זה מוסיף לתפקוד טוב?
עכשיו הוא יכול להשתין ישר לאסלה ולא ישר על כפות הרגליים של עצמו (-;

תודה על כל דבריכם. חושבת ומעכלת.
פתרון ההמתנה של כמה שנים מאוד מפתה אותי.
זה הפתרון החביב על מתלבטים כפייתיים כמוני

אני מבינה שעיקר ההתלבטות שלך היא עקרונית (לעשות מה שאפשר כדי להשאירם שלמים) אבל בכל זאת רוצה לחדד נקודה מעבר לשיקולים שהועלו בדף - העניין הכלכלי.
כתבת שלצורך הניתוח תצטרכו לחסוך מס' שנים משמע - הכסף הדרוש אינו זמין עבורכם כרגע.
תחשבי מה תוכלו לעשות עם ועבור ילדים בזמן ובכסף הזה - מה הם ירוויחו ממנו - ואולי זה יעשה לך את ההחלטה יותר קלה. אם כדי להשיג את הכסף עבור הניתוח תיאלצו לעבוד שעות מרובות יותר ולבלות פחות זמן עם הבנים, אם בכסף תוכלו להעשיר אותם מבחינה תרבותית ובכל תחום שהוא - הרי שאולי יצאו נשכרים יותר מאשר השארת העורלה שלמה. אני כותבת 'אולי' כי רק אתם יודעים מה המחיר שייגבה מהמשפחה בעבור העקרון מול כמה העקרון חשוב לכם.
אישית הייתי חוששת מניתוח בחו"ל שאין אפשרות להמשך טיפול בארץ ובכלל מהסיטואציה של הליך כזה בארץ זרה.
מאחלת לכם החלטה שלמה במהרה{@

תראי את זה - מתוך "היום ב- אנשים - תפוז אנשים מודיע ":

ד"ר דניאל שינהר, מומחה בכירורגית ילדים מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל-השומר, והומיאופת מודרני בעל ניסיון רב שנים בביצוע בריתות כירורגיות בכל הגילאים, יתארח הלילה בשעה 21:00 בפורום הריון ולידה ויענה לשאלות הגולשים.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=80170397

אני די מרגישה בדומה לרונית מקה"ל ולאורחת לרגע.
אבל שוב, ממש קשה. ממש קשה.
בסופו של דבר, כמעט כל הגברים שאני מכירה חיים יפה מאוד בלי עורלה, וזה כולל כמובן את בן זוגי היקר, ככה שבמצב כזה, אני לא בטוחה שהמחיר של שני ניתוחים במקום אחד, ניתוח בחו"ל על כל מה שזה אומר, וכו' - באמת באמת שווה את זה. אני לא באמת יודעת.
בכל זאת יש הבדל בין "הילד נולד שלם - למה לחתוך אותו, למה להטיל בו מום" לבין ילד שנולד עם מום, ושצריך בכל מקרה לחתוך אותו, וחתך רציני! בכל מקרה הילד לא יישאר כמו ש"אלוהים" ברא אותו, אז דווקא הילד הזה צריך לעשות שמיניות באוויר כאילו כדי "להוסיף" עורלה? (כי הרי צריך שיחזור, תיקון, תוספת)
אולי זה רק מגדיל את הסבל שלו ללא צורך?
אני מעלה תהיות, כמובן, לא נותנת תשובות. מעלה שאלות, כי באמת - ההכרעה קשה מאוד, לדעתי. אין תשובה "נכונה". צריך לחשוב טוב טוב על המחיר.

אם את רוצה לדעת מה הייתי עושה במקומכם - אז אני הייתי הולכת להתייעץ גם עם "כוח עליון" (-;
ספציפית, הייתי הולכת לשאול את עדי שאנן, מטפל האייפק של הילדים שלי, שיבדוק בשיטות שלו מה הגוף של כל ילד אומר לו (כלומר, זה לא עדי שיגיד את דעתו, אלא הגוף של הילד יגיד מה טוב לו).
והייתי מבקשת מצפריר שיפרון שישאל בשבילי בתיקשור.
והייתי שולחת בעצמי שאלה ומצפה שהיקום יחזיר לי תשובה (והוא תמיד מחזיר).
והייתי מתבוננת בתשובות שהגיעו וחושבת מה הן אומרות, ואיך הן מסתדרות ביחד.
אבל זה חלק ממה שאני, בנקודת הזמן הנוכחית, הייתי עושה.
זה לא משהו שאני ממליצה עליו, כמובן... אם משהו מזה מתחבר לך, את מוזמנת ללכת איתו הלאה.

אני הייתי מחכה.
ראשית, כתבת שהעורלה של הקטן עוד לא נפרדה ולא ברור אם בכלל אפשר לשחזר אותה. לא הייתי עושה כלום עד שלא יתברר שיש מספיק עורלה לשחזור.
בכל מקרה הייתי מחכה שהילדים יגיעו לגיל שבו הם יוכלו להבין את הבעיה ולחוות את דעתם בנושא.
ניתוח גדול בגיל צעיר נראה לי כמו חוויה מאד קשה שאם אפשר להמנע ממנה- עדיף.

תודה לכולן

מקל עלי לחשוב על זה ביחד, והשאלה של העלות הכלכלית כפי שנוסחה כאן על-ידי אורחת לרגע - באמת לא חשבתי על זה ככה.
בשמת, אני אישית לא מאמינה בתקשור, אבל כן בכך שתשובות נכונות מגיעות. מהיקום? מהאינטואיציה? לא בטוחה, אבל יודעת שתשובות מגיעות אליי מה- voidness והן נכונות.

עשיתי מדיטציה על כמה שאלות.
התחושה החזקה שעלתה אצלי היא שהם שלמים כפי שהם. והתשובות שעלו הן לחכות. לחכות שהם יוכלו לחוות דעתם בעצמם.
וגם הבנה ברורה שאצל הקטון ניתוח תפקודי, לתיקון צינורית השתן -כן חשוב, ולא יכול לחכות. אשתדל שבלי כריתת עורלה. אם יידרש להשתמש בחלק ממנה לצורך הניתוח - שהמנתח יחליט מה ואיך, שיקול מקצועי.

אדמתי, אכן התלבטויות קשות.
שיהיה בהצלחה בכל בחירה

בשמת, אני אישית לא מאמינה בתקשור, אבל כן בכך שתשובות נכונות מגיעות
נו, היינו הך (מה זה משנה איך קוראים לזה (-; ).

התשובה הגיעה מה- voidness

מצאנו מנתח בבי"ח מאיר שמוכן להשאיר את העורלה שלא יהיה בה צורך לניתוח.
כשיגדל, תמיד יוכל לבחור אם להשאיר כמות שהיא, להשלים, או להסיר.
הניתוח בעוד כחודשיים-שלושה!

נפלא.
יגעת ומצאת - תאמין.
בהצלחה

מצאנו
מצויין...
שיעבור בקלות..

הרבה בריאות...
ומחכה כבר להזדמנות להיפגש איתכם - מתגעגעת...

_התשובה הגיעה מה- voidness
מצאנו מנתח בבי"ח מאיר שמוכן להשאיר את העורלה שלא יהיה בה צורך לניתוח.
כשיגדל, תמיד יוכל לבחור אם להשאיר כמות שהיא, להשלים, או להסיר.
הניתוח בעוד כחודשיים-שלושה!_

ומה יצא בסוף עם הילד המיסכנצ'יק?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

?