סנונית הסיפורים

[יוליקו*]

בבקשה אל תשני את שם הדף ממשהו מרפא למשהו נגד!

[פלוני_אלמונית*]

טוב שכנעת אותי
פשוט רציתי שיבינו שהסיפורים פה עכשיו נועדו למצב
אם יש לך רעיון אשמח
תודה
מסנונית

[א_ל_א_ן*]

סנונית, הנה שני אתרים שבניתי. ליווי כתיבה מא' ועד ספר ושל שחייה ומדיטציות אם את רוצה אתר כדוגמת שני אלו, אשמח מאוד אם תפני אלי... ונבנה לך את האתר שלך

[גלי_לבנדר*]

הי סנונית,
בזמנו שילמנו לבחור חמוד אחד 4500 תמורת בניית אתר שיכול להיות גם חנות אם רוצים.
מאז לא עשינו עם זה כלום.
אם מעניין אותך דברי איתי
אפס חמש ארבע 2252855
חוצמזה, בניתי עכשיו אתר בחינם בוויקס. מכירה?
החיסרון שלהם הוא שללא הכתובת המדוייקת אי אפשר למצוא את האתר דרך גוגל וזה מתאים רק בתור כרטיס ביקור
http://arnonkorber.wix.com/[po]arnon korber[/po]

[ציל_צול*]

אהלן אישה יקרה
זהו דף בית אישי
ברוכה הנמצאית @}

[צריכה_עזרה_דחוף*]

שלום לך סנונית, זאת אני שלא מצליחה להתמודד עם הבן שלה...האם את מטפלת בהכשרתך ולפרנסתך? אם כן, האם יש דרך ליצור איתך קשר?

[אהבת_עולם*]

הי, אני מבינה שענית לי בקשר לספר 'מעשה האהבה', נכון? בהשאלה?
איפה את נמצאת?
אני בר"ג.
נראה אם זה קרוב, או אם יש דרך להעביר.
תודה !

[סנונית_הסיפורים*]

הי צריכה עזרה,
כן אני מטפלת ותיקה
אם את רוצה ליצור קשר אני ב [email protected]
ולאהבת,
אני גרה במסילת ציון על יד שער הגיא
אבל אפשר גם להקפיץ את הספר לתל אביב אם תרצי
להתראות
ציפורי

[צריכה_עזרה_דחוף*]

אם את רוצה ליצור קשר אני ב [email protected]
בוקר טוב, ניסיתי לשלוח לך מייל אבל משהו לא נכון בכתובת.

[פלוני_אלמונית*]

הי ציפורי,
ראיתי את ההודעה שלך בדף נופש אחר החלפות בתים ותוהה אם כבר מצאתם משפחה/זוג לשמירה על הבית? כי אנחנו מאד נשמח!! (אנחנו זה זוג + פעוט).
למעשה, אנחנו מעוניינים לעבור ולהתגורר במסילת ציון ומחפשים משהו מתאים. אולי בסוף נהיה שכנים? בכל מקרה נשמח לכל עצה ועזרה ב:-)

[סנונית_הסיפורים*]

הי לכולם,
טוב הדף מתחדש סביב פתיחת מרכז חדש במרכז בשם הזה....
אבל הדף פה נועד מבחינתי לספר כל מה שאני רואה ורוצה על הסיפורים המרפאים
וממש אשמח לשמוע התיעצויות ושאלות ושיתופים על הנושא המופלא הזה מכל הסוגים והמינים.

[סנונית_הסיפורים*]

אז נגיד שנתחיל בשאלה:
מה מיוחד בסיפורים?
מה נותן להם את היכולת הזו לרפא, להחכים, להצמיח אותנו?
אני אישית לא מתימרת בכלל שיש לי את כל התשובות
או אפילו תשובות כהלכה.
אני רק יודעת ש:
כשמסבירים לי משה בצורה ישירה, ארצית, אני לעתים קרובות מתעצבנת, נלחצת, מרגישה.... נפלשת,,,, נשלטת... לא יודעת.
לא נעים לי.
אבל עם סיפור, זה דבר אחר לגמרי.
אני יכולה להתבונן, ולקחת את הזמן, ולחשוב, ולשחק בדמיון....
כמובן שזו רק אני, כן?????????????
ממש לא חובה לכולם!!!!!!!!!!!!!!!
מן הסתם זו הסיבה שטוב לי לעבוד עם הסיפור המרפא, כדי לעזור לאנשים שמרגישים בעניין כמוני.
לגמרי ברור לי, שזה לא כולם, ולא חובה, ושלכל אחד מתאים הכלי שלו לפי האופן המיוחד בו אנו בנויים.
טוב....
לילה טוב....
מחכה לתגובותיכם,
ולמי שמבקש התייעצות אישית יותר תמיד אפשר למצוא אותי במייל [email protected].

[אופיר*]

אני מאוד מתחברת לעבודה רגשית בעמצאות טקסט, סיפור או שיר. מכירה את זה מהכיוון של ביבלותרפיה.
רציתי לשאול אותך, בחויה שלי שאני באה למטפל אם טקסט שכתבתי או טקסט שאני מאוד מתחברת אליו של סופר/ משורר כלשהו, קיים איזה פער בין ההכרות העמוקה שלי אם הטקסט לבין זו של המטפל שאולי נתקל בו בפעם הראשונה וזה מפריע לי. בעיקר אם זה טקסט שאני כתבתי.זה מפריע לי כי זה יכול להשאיר את העבודה על תהליכים נפשיים מול הטקס באיזה רובד ראשוני אינטואטיבי, שהוא מאוד חשוב אבל לא מספיק
השאלה שלי היא איך כמטפלת את מתמודדת עם זה? (בהנחה שהשאלה שלי מספיק ברורה?)
בהצלחה במרכז החדש שפתחת!

[קרן_שמש_צהובה*]

מתחברת לשאלתה של אופיר
אני לא מאוד מנוסה אך כרגע בהליך טיפולי

למיטב זכרוני כל אחת מהפגיושת התחילה מיוזמתי, במשהו כתוב, לרוב שכתבתי בעצמי

קיים איזה פער בין ההכרות העמוקה שלי אם הטקסט לבין זו של המטפל שאולי נתקל בו בפעם הראשונה וזה מפריע לי. בעיקר אם זה טקסט שאני כתבתי
ממש מסקרן, גם אותי...

אופיר, תודה ששאלת
לפני כן הרגשתי שמשהו מציק לי אבל לא ידעתי איך להגדיר, אפילו ביני לביני...

[סנונית_הסיפורים*]

הי אופיר וקרן,
איזה שמות יפים!
ברור שהשאלה ברורה.
כשאני עובדת עם סיפורים מרפאים, אני משתמשת בכלי פנימי שלי, שנקרא בשם:
"האינטואיציה המרפאת".
כלי זה, כאשר לומדים להשתמש בו נכון וטוב, וזה לוקח זמן רב, מאפשר לי, כמטפלת, להתחבר לחק הנפשי של המטופלת שלי בלי שום קשר לעצמי שלי.
דהיינו, שכשאני מספרת למטופלת סיפור מרפא, אני אראה עולם חדש, עולם שלא הכרתי קודם, עולם שיאפשר לי ולמטופלת שלי להיות יחד, ולהתבונן יחד, בעולמה האמיתי והנכון.
עבורי כמטפלת זו חוויה יפהפייה, ואני יודעת בברור מתוך כבר כ-15 שנה של עבודה עם כלי מבורך זה, שאצל המטופלות שלי זה מביא למין חוויה של "אההה" גדול של אנחת הקלה.
הן אומרות לי:
"זה כמו להגיע הביתה... לבית הפנימי שלי.... יחד אתך."
מקווה שעניתי במידת מה על שאלותיכן,
נא שתפו אותי!
כל טוב,
מסנונית.
[email protected]

[סנונית_הסיפורים*]

ולמי שעוד לא מכירה:
שמי ציפורי דורון, נשואה ואם, שומרת מצוות, פסיכולוגית קלינית וותיקה בעבודה עם ילדים ונשים.
עובדת כבר כ 15 שנה עם "הסיפור המרפא",
וכן מנחה סדנאות להורים על "איך נספר לילדינו סיפורים מלבנו"
וסדנאות לאנשי צוות חינוכי וטיפולי על השימוש ב"סיפור המרפא" במרחב עבודתם.
מספרת המון,
וממליצה על כך בפה מלא.... סיפורים!

[אופיר*]

שכשאני מספרת למטופלת סיפור מרפא
זאת אומרת שזה טקסט שלך? לא של המטופלת?

[סנונית_הסיפורים*]

כן, הטקסט הוא שלי
אך כפי שהסברתי
קשה לומר שהוא ממש "שלי"
הוא של המטופלת לגמרי
ומשקף לגמרי את עולמה
אך אני המספרת אותו
אם תרצי אשמח לתת לך דוגמה.

[אופיר*]

אשמח לדוגמה

[לב_שומע*]

אישית לא הייתי רוצה להיות מטופלת אצל מטפלת שבטוחה לגמרי שטקסט שהיא כתבה משקף במלואו אותי.
או שהאינטואיציה שלה משקפת את עולמי הנכון והאמיתי.
אני זקוקה למרחב. למרחב שבו מותר לה לטעות לפעמים, למרחב שבו מותר לי לתווך לה את העולם שלי ולארח אותה בתוכו, כאשר אני בעלת הבית ואני המארחת. לעולם נקי מהנחות.
לא הייתי רוצה מטפלת שיודעת או שחושבת שהיא יודעת להתנתק לגמרי מהעצמי שלה. הניתוק הוא תמיד חלקי, בעיני.

זה לא נגדך ציפורי. זה משהו שקופץ לי לעיניים שוב ושוב כשאת כותבת. את כנראה עוזרת מאוד לנשים שהן שונות ממני. ובכל זאת יש לי צורך להשאיר את זה כאן.

[יולי_קו]

אני מאוד מסכימה עם לב שומע. לא מצאתי עד כה איך לכתוב בדרך עדינה. תודה, לב, על המילים.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לגמרי מבינה
יש משהו בביטחון הזה שמרתיע
וחד עם זאת זה קורה ממש כמו שאתן אומרות
במרחב משותף יפהפה שנוצר ביחד וגורם להבנה מיוחדת
שלפחות עבורי כמטפלת לא משתווה בשום צורה אחרת לכל סוג של הבנה טיפולית שאנסה בכל דרך אחרת
יש בסיפור המרפא משהו מאד שונה ועמוק שנותן את זה
והעוצמה של ההבנה והראיה שהוא נותן חשובה לי לא פחות מאשר למטופלת שלי

[סנונית_הסיפורים*]

הי
נוכל לעבור לדף:
סנונית הסיפורים: הסיפור המרפא?
טוב?
וההודעה האחרונה היתה ממני כמובן.....
שבת שלום!