סיפור הלידה לבד בבית

[אנונימי]

דף סיפור לידה, דף סיפור לידת בית, דף סיפור לידה ללא ליווי

---

[גלגל*]

את הלידה השניה שלי בחרתי ללדת בבית. לאחר לידת בני הראשון יחד עם מיילדת ודולה ובעלי, וההורים שבהיכון לשמוע מה קורה, עברתי קשה עם צירים חזקים מהרגע הראשון, לאחר שדאגתי לזרז את בו הלידה כששכבנו אני ובעלי. למרות הכל לאחר שעות של צירים לא הצלחתי להזיז שום דבר, והמיילדת ובעלי לאחר כמה שעות טובות החליטו שצריך לנסוע לבית החולים. הנסיעה היתה סיוט בשל הצירים הכואבים, לא יכולתי לעכל מה בדיוק קורה לי. מי השתלט על גופי ולי אין לי שום השפעה על מה שקורה איתי. פעם ראשונה זה קרה לי שהרגשתי חסרת אונים. כשהגעתי לבית החולים, התפנתי בתפילה לבורא עולם שיעזור לי לעבור את זה, והעזרה הגיע לאחר שעה. ילדתי בלידה טבעית תינוק מקסים ורגוע. במחשבה לאחור הבנתי שלא התאים לי להיות במצב כל כך חושפני של לידה עם אנשים זרים לי. המיילדת והדולה שנכנסו לחיי פתאום לרגע כל כך חשוב של ללדת ולהפוך לאמא, הרגיש לי לא מתאים. הסיבה שלקחתי מיילדת היתה חוסר הידיעה מה הולך לקרות והדאגה של כולם מסביב. אני חושבת שאני טיפוס כזה, שהיה ועדייןאוהב להיות הרבה זמן עם עצמי, בהתבודדות, והחשיפה הזאת ברגע כל כך קריטי בחיי, פגע ביכולת שלי להקשיב לעצמי ולגופי.
החלטתי שהלידה השניה חייבת להיות התיקון. גם בלידה הראשונה חשבתי ללדת לבדי אך הפעם בהריון השני, שבידיעה פנימית ידעתי שאימי שנפטרה שנה לפני מגיעה וחוזרת לעולם להיות כאן איתי וה' יתן לי את הכוח ללדת כמו שבאמת הייתי רוצה. כמו בשדה, על האדמה.

את כל ההריון עברתי בשתי בדיקות אצל רופאת הנשים הקופת חולית. בדיקה רשונה בתחילת ההריון, רציתי לוודא שאני באמת בהריון והכל תקין. לא ידעתי את מין היילוד ולא שאלתי, אך היה לי ברור שזאת בת וזאת אמא שלי ז"ל. את הבדיקה השניה ערכתי בסוף ההריון בחודש שמיני-תשיעי לוודא שהראש למטה והכל בסדר. בזמן זה אי אפשר לראות את מין היילוד כי העובר גדול מדי.

התכוננתי ללידה. קיבלתי ספר מקסים "הכנה ללידה רוחנית" בהוצאה פרטית של משה ודפנה חסדאי. קראתי שם על הלידה ממקום של אמונה, לידה= ליד ה'. חיזקתי את אמונתי בכך שאני יכולה ויודעת ללדת מעצם היותי אשה כי כך בורא עולם ברא אותי, וברוך שעשני כרצונו, ואם כך כל שעליי לעשות זה רק להקשיב לקול הפנימי שלי, לאמא שבי, לעובר שבי. ידעתי שאם משהו לא ילך קשורה, אני אדע ואוכל לפנות לעזרה. חקרתי לעומקי את הפסוק "בעצב תלדי..." והתחברתי לענין מתוך המשמעות של העצבים בגוף. למדתי שמערכת העצבים נשלטת על ידי המוח והבנתי שהשליטה שתהיה לי בזמן הלידה תהיה בשליטה על המחשבות, הרפיה, אמונה בהצלחה ובכך שלידה באמת המקום הכי קרוב לבורא עולם והוא איתי בכל רגע בלידה. דבר קדוש מתרחש בתוכי מרגע ההריון ועד ליציאת מצרים "מן המיצר קראתי יה". וקראתי בלב פנימה.

הצירים התחילו עם הבוקר, קטנים ובהפגות גדולות. יכולתי להכין את העצמי לעצם הלידה בהתרגעות, חברתי שהיתה אצלנו עם הבן שלה בגיל של בני, שיחקו בחצר. היא ידעה על הצירים והיא גרה כמה בתים ממני. היא תהיה מוכנה אני רק צריכה להתקשר ובעלה יקח אותי לבית החולים. בתחילת ההריון סיפרתי שאני רוצה ללדת בבית לבדי וכל מי ששמע נבהל ולכן שיניתי את הסיפור וסיפרתי שאני מתכוונת ללדת בבית החולים. חברתי חיכתה לטלפון והלכה הביתה לישון. אני השכבתי את בני והכנתי את האווירה בבית. לצערי הרב בעלי שהיה באמצע הפקת אירוע חתונה של שלוש מאות איש לא היה בבית, לצערו גם לא יכל לעזוב את הכל ולבדו. והוא ביקש שאחכה לו ובפנים ידעתי שאני כאן לבדי בענין הלידה, אבל לא ממש. הסתכלתי על תמונת אימי זכרונה לברכה וידעתי שהיא כאן איתי. התפללתי לבורא עולם שייתן לי את הכוח ללדת לידה טבעית, שאהיה סבלנית לתהליך ושלא אפעיל שום לחץ מכל כיוון שהוא מיותר. ידעתי שהצירים והגוף יודעים את העבודה שלהם כיצור שנברא בצלם אלוקית וכל הפחדים הנילווים ללידה בא ממקום ששכחנו באמת מי אנחנו.

הילד נרדם ואני שכבתי במיטה נחתי. כשציר הגיע קמתי והתנוענתי קשובה לכל תנועה בגופי. חיפשתי את נקודת האיזון שזזה כל הזמן מצד לצד והייתי במעין ריקוד שהיה בשלבים. התפתחות הצירים היתה נעימה. בין כל ציר לציר נחתי, שכבתי ונשמתי נשימות עמוקות, ממלא את עצמי במודעות והקשבה לעצמי, לפתיחות וזרימה בגוף. הצירים לאט לאט התחזקו וקמתי לחפש מקום שיהיה לי נוח יותר ללדת בו. נכסתי לאבמטיה וחשבתי שאולי שם המקום בשבילי. עברתי שם ציר אחד ויצאתי החוצה לסלון. הישיבה בכריעה היתה נוחה לי, האגן היה פתוח ויכולה עדיין להניע את עצמי מצד לצד. נאחזתי ברגלי השולחן אוכל הגדול. וידעתי שהלידה מתקרבת. הרגשתי כאב חזק מהרגיל מופעל בתוכי וידעתי שזה הזמן ללחוץ ולהוציא את התינוקת שלי לעולם. וכאן הייתי צריכה להביא נהימה גדולה וטובה שתעזור לי ללחוץ. עד כאן לא הוצאתי צליל מפי. ברגע התנגן "התיקון הכללי" בשירה שמאוד אהבתי, תפילה מתהילים התנגנה אולי שלוש פעמים בלי הפסקה, ולפתע הדיסק עצר ואני נהמתי חזק עם הציר שבא. ושוב הפסקה, הרגשתי את הראש עומד בפתח מוכן לצאת. ידעתי שבציר הבא הוא חייב להיות בחוץ, אין טעם למשוך את זה, עליי להשאר פתוחה ורפויה עם הרבה כוח לדחוף לציר הבא. מה שצריך לצאת יצא וזה הזמן ללחוץ הכי חזק שאני יכולה. והציר האחרון הגיע ובצעקה חזקה נולדה לעולם בתי שתחיה. אני הייתי הראשונה שתפסה אותה כשיצאה לאוויר העולם. וחשבתי לעצמי שאת בני הראשון לא אני זאת שהיתה הראשונה שהחזיקה אותו. בתי יצאה לעולם בבכי רם. קצת נבהלתי מהבכי שלה מכיוון ובלידה הראשונה בני לא הוציא קול כשיצאה לאוויר העולם. אך הפעם קיבלתי תינוקת מלאת חיים וערנות. בעלי שבדיוק התקשר ברגע הלידה לא קיבל תשובה בטלפון והתקשר מיד לשכנים, בעלה של חברתי הגיע דואג לראות מה קורה איתי. הוא שומע תינוק בוכה מבחוץ ושאל אם אני בסדר, ועניתי שכן ושיקרא לאישתו. היא הגיעה מיד ואני לרגע הרגשתי סחרחורת, אך במחשבה מהירה סילקתי אותה מגופי. והיא נעלמה. הרגשתי אנרגיה עצומה ממלאה אותי, כוח פנימי שלקח פיקוד ויודע מה צריך לעשות. הלכתי להתנקות ולרחוץ את גופי ולגשת למלאכת ההנקה. בתי מיד ינקה בשקיקה ועדיין היא היתה רוצה להמשיך לינוק. את השליה שיצאה בציר מיד אחרי שהבתי נולדה היה עטוף יחד איתה בתוך מגבת. רק לאחר שנעלם כל הדם מחבל הטבור וחזק לגופה הקטן של בתי חתכנו אותו. בני שבדיוק התעורר נדהם לגלות שלאמא יש תינוקת חדשה בבית והוא היה מלא התעניינות שקטה. הבית היה מלא אור. ועכשיו אחרי שנה וחצי אני יכולה להגיד לכם שבלי אמונה לא יכול היה לקרות דברים טובים שכאלה. הנחישות הכוונה נתנו לי מתנה גדולה. והכי חשוב החיבור לנשמה שנמצאת בתוך גופי, הנשמה לא הרגישה כלואה יותר אלא קיבלה את המקום לבטא את הכוח שיש בה ממקורה.
כן ירבו ברכות אלו לכל בית ישראל.
אמן!

a star: http://www.slide.com/r/UnH5dgYa3D-FLWys ... o]previous view[/po]=lt embedded url

[עדינה_ניפו*]

תודה לך גלגל, מרגש, מקסים ומחזק.
החלום שלי הוא ללדת לבדי בלידה הבאה שלי ואני תמיד מתחזקת מסיפורים כאילו!
אז שוב תודה גדולה ששיתפת אותנו ותודה על נשים כמוך שסוללות את הדרך.

[Manty_T*]

איזה סיפור מרגש!
יש משהו כל כך טהור וראשוני בלידה ובתיאורים שלך.
למרות שגם אני ילדתי את שני ילדי הקטנים לבד בבית (עם בעלי), תמיד קינאתי בנשים הדתיות המונחות ע"י אמונה בכוח עליון המכוון , מגן ועוטף. אני מתארת לעצמי שזה לחלוטין משחרר את הגוף והנשמה ללדת..
ילדייך מקסימים!!
תודה ששיתפת

[טליה_טקאוקה*]

אמן!@}

[נ_ע_מ_ה*]

וואי
כמה בטחון
באלוהים,בעולם,בעצמך.
רק שבוע שעבר ילדתי ואת כבר עושה לי חשק עם אתגר ללידה הבאה.
מצטרפת לאמן
כן ירבו לידות כאלו ונשים כמוך שנותנות לנו השראה וכח להאמין בטוב ובטבע

[עולם_קטן*]

ואוו, איזה חיבור מדהים (פיזי,נפשי ורוחני).
כמה בטחון יש לך, כמה כח!
תודה על השיתוף.
כן ירבו לידות כאלו ונשים כמוך שנותנות לנו השראה וכח להאמין בטוב ובטבע
<החלום שלי זה ללדת בחוץ בטבע>

[כוכב_נגה*]

תודה@}
כן ירבו נשים אמיצות ומאמינות כמוך בישראל(הלואי עלי)
ו
כן ירבו לידות כאלו

[פלוני_אלמונית*]

תודה על סיפור מקסים- גם אני חולמת על לידה לבד בבית.
מאד מעודד לקרוא את מה שכתבת.

[פלוניני*]

גלגל- איזה גלגל הצלה....

את פשוט מלאה עוצמה וכוחות מטורפים- תלמדי אותנו קצת.....

ברצינות- תוכלי לפרט מאיפה ואיך שאבת כוחות לא לפחד???? זה ממש מצמרר לקרוא את התאור הזה, אני ילדתי בבית עם מיילדת ויש לי טראומה רצינית וחוסר בטחון עוד יותר ממה שהיה קודם.....

ממש אשמח לשמוע עוד....
תודה תודה תודה לך

[גלגל*]

תודה לכל הנשים היקרות, היה לי חשוב לשתף אתכם בסיפור שלי כי זאת היתה באמת פריצת דרך גם בשבילי.
ולך פלוניני יקרה, תודה על השאלה שעוזרת לי להעמיק ולחקור את האמונה שלי בענין זה. אנסה להעמיק ולהרחיב את הנושא להבנה אמיתית של כולנו.

אמונה זה משהו שמתפתח עם הזמן ועובר מבחנים ושיעורים בכל מיני תחומים. יש מקומות שאין בי אמונה בכלל ויש לי צורך לחזק ויש מקומות שאני מלאת אמונה הקיימת בי. אני אנסה להסביר מאין שאבתי את הכל הכוחות האלו של ללדת לבד עם עצמי בבית:

אני אתחיל מכך שיש לי הרבה מאוד כעסים על איך העולם היום מתפקד. נשים במהלך השנים איבדו את כוחן. זה התחיל מרדיפת הנשים שעסקו בתרופות צמחים ומרקחות ותפילות וטקסים משלהן בתקופת ימי הביניים. הן עוררו קינאה בקרב הגברים וגרמו לציד מכשפות פכי שכינו אותנו. עם התחלת העולם המודרני ופיתוח הרפואה החודרנית ולאחר שיכלול האמצעים כמו הרנטגן שהיה נחשב לכלי הצלחה של העולם הרפואה, גילו לנו רק לאחר שנים שהוא מסוכן ויכול לפגוע בנו. הפעם יש לנו את האולטרה-סאונד שעובד על גלי רדיו שמוגדר כלא פוגע אך רק השנים יגידו לנו מה באמת קורה עם זה.

הגברים תפסו מקום חשוב בתחום הגניקולוגיה. כמעט 90 אחוז מרופאי הנשים הם גברים. נשמע לי ממש מגוחך ואבסורד, הרי הם מעולם לא ילדו ואינם יכולים ללדת אך הם אילו המלמדים ותומכים בנשים ברגע הכי נשי שיכול להיות לאישה, הרגע שהיא בהריון והלידה בו הופכת אישה לאמא. והכלי החשוב ביותר בשבילם זה האוטרא-סאונד. תקחי לרופא את הכלי הזה והוא לא ידע מה לעשות איתך. שלא נדבר על חוסר הצניעות של לפתוח את הרגליים ולהראות לגבר זר את האיזור הכי אינטימי ויקר לנו, רק בגלל שהוא קיבל תואר אקדמאי לעשות זאת. נשים מחכות בתור, נכנסות ויוצאות מהרופא נשים ונותנות את כל אמונתן למישהו שמעולם לא ילד, ומאמינות כי הם יצילו את המצב ברגע של קושי. כאן הייתי חייבת לוודא כי מקור אמונתי הוא רק במי שיצר ונתן לי את היכולת ללדת, ליצור בתוך גופי יצור חי ואמיתי, עובר המקבל את כל מה שהוא צריך ממני כאמא בלי שאפילו אצטרך לתת לכך מחשבה. ולכן הפנתי את כל אמונתי רק בבורא עולם. הפסוק של במופלא ממך אל תחקור חיזק את דרכי, כי אין צורך בהתערבות אדם בתהליך מקודש ונעלה כמו יצירת האדם. מי אנחנו שנחקור דברים אלו ומי אנחנו שננסה ליצור אדם כמו שקורה היום עם השיבוט הגנטי. הגענו לשפל המדרגה בחשיבה שלנו. אנחנו מבזבזים אנרגיה מיותרת בדברים שאין בכוחנו לגלות, ורק נפגע בעצמנו אם נמשיך ללכת בדרך זאת, חייבים להפסיק את הטמטום הזה. אני בחרתי ללכת בדרכי האמת הטהורה. קטונתי מלהבין מאיפה יכולתי ללדת ככה כל כך בטבעיות, אני מאמינה כי בורא עולם היה שם לעזרתי והוא זה שנתן לי את הכוח הזה.

דבר נוסף שהשפיע רבות על החלטתי ללדת בדרך זאת שהיא הכי אמיתית בשבילי היה מות הוריי היקרים מיד לאחר לידת בני הגדול. חודש לאחר לידתו נפטרה אימי ז"ל לאחר 49 יום אבי הצטרף אליה. שניהם היו חולי לב שחיו על תרופות והחלטות הרופא שטיפל בהם. הם בלעו לפחות 15 כדורים כל יום במהלך של לפחות 15 שנה, וכל שינוי קטן בגופם הם היו צריכים את חסדי הרופא שידע באמת מה לעשות בשביל לעזור להם. איני מזלזלת ברפואה המודרנית, ההיפך בעתות צרה כמו שבירות, כוויות, חתכים, תאונות, חיבור איברים אני חושבת שיש לנו במה להתגאות. אך בתחום של חיים בצל הרופאים הוא שאינו מקובל עליי. התרופות הפכו לסמי החיים, כל סופר-פארם מציג לראווה ובכבוד את כל התרופות הקיימות בשוק. השמות, המרשמים, העמידה בתור, לתרופת הצלה שתציל אותנו מיסורנו. האינטרנס הגדול מאחורי כל זה הוא לא אחר מאשר כסף, ושם הכסף הגדול. הכוח השולט בעולם הם בעלי הכסף והם רוצים שנאמין כי אין נשמה ואין עולם הבא ואין לנו את הכוח לרפא את עצמנו. כוח הכסף מנהל את העולם, לצערי גם את הממסד. הממסד שולט על משרד הבריאות השולט על הרופאים שרוצים שנאמין כי הם יצילו לנו את החיים. כאן בה התיקון הגדול שלי בחיים אלו.

דבר נוסף שהביא אותי לתפיסה זאת הוא סיפר חיי: גדלתי כבת יחידה והורי היקרים שנפטרו מן העולם חודש לאחר הולדת בני הראשון, היו כל משפחתי ואוהביי האמיתיים. הייתי במשבר רציני לאחר מותם, אך המתנה הנפלאה שקיבלתי, בעלי היקר ובני הקטן שרק נולד לא נתנו לי ליפול לתהום הצער והיאוש. האמונה בעולם הבא היה נקודת שינוי בחיי. לאחר מות ההורים הייתי זקוקה לחוט שימשיך לקשר בינינו. הרי לעולם לא אוכל לראות או לשמוע או לגעת בהם שוב. הדבר שחיזק אותי היה האמונה בעולם הבא, בעולם הנשמות. רציתי בת נוספת ורציתי שזאת תהיה אמא שלי, שתחזור אליי ושנהיה שוב ביחד. (בני הראשון על שם אבי חיים) רציתי בת על שם אימי ז"ל. התכוונתי להפגש עם אימי כשאשכב לישון וכשאעלה לעולם עליונים, אקרא לה ונפגש ואז אבקש ממה לבוא. וזה קרה ככה. חלמתי שאני פוגשת את אימי שנראתה ממש שמחה בעולם הבא, ביקשתי ממנה לחזור להיות איתי כאן בעולם הזה והיא הסכימה לחזור ולהיות איתי למרות שהרגישה כל כך טוב שם למעלה. לאחר ארבעה ימים כמתוכנן נכנסתי להריון. המשך הסיפור ידוע לכם, נולדה לי בת שהיא כל כך דומה במראה לאמא שלי, אפילו את התסרוקת שלה היא קיבלה במתנה, יש לה קארה טבעי. זה עוד דבר שדחף אותי לדרך של לידה טבעית בכוחות עצמי.

איני מצפה שכל מי שתקרא עכשיו מילים אלו תעשה את מה שאני עשיתי. בכלל לא. אני מצפה מכל אישה להכיר את עצמה מבפנים, גם את הפחדים שבה ולהתמודד איתם, לא לברוח. לא לפחד לנסות כך שתוכל להעלות עצמה מדרגה אחת קדימה. כוח פנימי אמיתי מגיע כשאנחנו שלמים איתה בכל הרבדים. גם צעד קטן הוא צד גדול לאנושות כולה.
תימכו בי בעניין החזרת הכוח הנשי שלנו לעצמנו והפסיקו לתת את הכוח הזה למי שאינו שייך לו.

הנה ההורים שלי זכרונם לברכה, יהי זכרם ברוך: star: http://www.slide.com/r/[po]1l8YjR4Q4j i3myCOOzCfz ItRiAUgpD[/po]?view=original
אתר הבית שלי: star: www.galgal-art.co.il

[טליה_טקאוקה*]

מסכימה איתך@}
והספור האישי שלך מאד מרגש!

[נהר_זורם_ביניהם*]

איזה יופי!!!

כמה עוצמה נשית שקטה, מעצימה ומעניקה!!!

ריגשת אותי מאוד!!!

[אילנה_לשם*]

גלגל
איזה סיפור נפלא
אוהבת אותך מאד !
שלחתי לך מייל לפני שבוע קיבלת ??
דשלחבר שלי ........ המטפל הקטן גדול .

[אימא_טרייה_פלוס*]

איזה סיפור לידה מרגש ומחזק...
אני מתכוונת ללדת בבית הפעם. עם מיילדת.
את בתי בכורתי הבאתי לעולם בקיסרי.
אני עוד לא במקום של לרצות ללדת לבד- אני מאמינה שהכוונה מבחוץ תוכל לעזור לי להשתלט על הקונפליקטים והרעש הפנימי שלי.
אני לומדת המון מהסיפור שלך, על הקשבה פנימית אמיתית- איך סילקת בקלות את הסחרחורת מגופך...
שליטה.
אמונה.
וזו בעיה- כי באופן כללי חסרה לי אמונה.
תיאורטית אני יודעת שאפשר- אני מקווה שאמצע בעצמי את העוצמות ללדת באופן טבעי, בביתי שלי ללא התערבות חיצונית.
אקרא שוב את הסיפור שלך- זה בטח יעשה לי טוב.

[פלוניני*]

גלגל-
כשכתבתי לך אתמול תהיתי- מה כבר תוכלי להוסיף? נראה שאמרת הכל... והנה את פותחת לי את מה שאני מרגישה כבר שנים- ואת כותבת ממקום כלכך אמיתי ונקי ומחזק- אין לך מושג כמה נשים צריכות לשמוע אותך,
רוצה לבקש אם תוכלי להמשיך ולהרחיב- איך לדעתך אנחנו כן ראויות לחיות- מאיפה לשאוב כוחות לגידול ילדים בעולם הבודד הזה???

רוצה לשמוע ולקיים..

תודות גדולות לך...

[גלגל*]

פלוניני יקרה, תודה על כל השאלות שאת שואלת אותי, את ממש עוזרת לי להכנס לתוכי פנימה.
מקווה שאחזור עם תשובה בקרוב.
נשתמע

[פלוני_אלמונית*]

גלגל,סיפור מדהים,מרגש עד דמעות.ממש בא לי ללדת.החיבור שלך למי ומה שאת כל כך חזק ומעורר רצון עז להתחבר לעצמי.את מקסימה,תודה.
שמחתי לפגוש אותך. מיכל.ב.

[ניבה_שקד*]

גלגל,
נותן השראה לקרוא את מה שכתבת. כן ירבו נשים כמוך.

[עולם_קטן*]

הדברים שכתבת על רופאים- כאילו הוצאת לי את המילים מהפה, רק שאני הלכתי צעד אחד לפנייך וילדתי בליווי מיילדת אשה שישבה בצד למקרה ש...
מקווה שאצליח לשאוב כוחות כמוך, ובלידה הבאה ללדת ללא אנשי רפואה וזרים סביבי (כי בלידה האחרונה שלי, אפילו העצות הרפואיות של המיילדת הפריעו לי).
לא חששת בלידה מה יקרה אם הבן הגדול יתעורר וירצה אותך באמצע?

[עולם_קטן*]

ורציתי להגיד לך שאת מציירת מדהים.
בעיקר אהבתי את הציור שנקרא "מעגל"- ממש מזכיר לי את המעגלים בריינבו (וממש רואים את האנרגיה וההילה שבמעגל - מדהים איך הצלחת לבטא את זה בציור!).

[גברת_פלפלת*]

גלגל, את מדהימה. כל כך התחברתי לרצון שלך ללדת לבד בשדה.. ככה הרגשתי בהריון שלי, אבל לא ידעתי לקראת מה אני הולכת וילדתי בבית עם מיילדת מדהימה.. אולי בהריון הבא יהיה לי האומץ. את כל כך צודקת בכל הטענות שלך מול עולם הגיניקולוגיה. גם אני לא מסוגלת ללכת לרופא, וכולם רואים בזה משהו ילדותי ומטופש. ואני תומכת בכל כוחי ומאודי ב
החזרת הכוח הנשי שלנו לעצמנו
כן ירבו נשים חזקות ומדהימות כמוך!

[שירי_בן_דב*]

תודה על החיזוק חזקי ואמצי אושר ועושר

[גלגל*]

שלום עולם קטן, תודה. הציור הכחול שראית באתר שלי הוא באמת צויר בהשראת הריינבו.

[אסתר_ל*]

איזה ברכה לפגוש אותך כאן......

היית איתנו מאד בלידה...(דיברנו על פסוק שהיית איתו בלידה- וזה שם הקטנצ'יק....)

מקווה להפגש מעבר לווירטואלי...

תודה על הסיפור המדהים- הוא מגיע הרבה יותר רחוק משתדעי

אסתר

[שם_במרחקים*]

תודה לך גלגל. מצפה ללדת בכל יום ולכן כל כך שמחה על מה שכתבת כאן... מקווה ללדת כמוך!

[גלגל*]

פלוניני
הנה אני כאן חוזרת לשאלך, לקח לי זמן לחזור כי אני בעצמי הייתי במעין אפלה בתקופה האחרונה, אך יצאתי מחוזקת.
לגבי שאלתך על גידול ילדים בעולם הבודד הזה, אני יכולה להגיד שזאת הדרך של העולם לעורר אותנו להבין שהבחירה בין האור לבין החושך היא רק בנקודת ההסתכלות שלנו. צריך להיות חזקים, נחושים ומתמידים ולהתעקש להלחם בחושך בעולם ורק על ידי כוח האור יש באפשרותנו להשפיע.
כוונת הלב, התפילה השלמה, האמונה האמיתית באחד, האהבה ללא תנאי - הם השיעורים של הנשמות בעולם הזה. חיזקי ואימצי, בקשי הדרכה ויהי פתוחה להקשיב ולרפא את הפצעים.
מי אנחנו באמת - נשמה טהורה שאין בה לא כאב ולא פחד, לא מוות ולא אשליה רק נצח נצחים.
הלחמי בחושך בעוז והעבירי את המסר הזה גם לילדייך שיוכלו להעביר גם לילדיהם שלהם לרפא את העולם ולהביא שלום.

באהבה ללא תנאי
גלגל

[גלגל*]

עולם קטן
נדהמתי מסיפור הלידה של התאומים בבית החולים, אני הייתי קופצת על הרופאים והאחיות וחונקת אותם אם היו מתערבים לי בענינים הפרטיים שלי. פשוט לקחת שליטה על אשה ולעשות בה כרצונה זה ממש אונס. אני מאמינה שהתמימות שומרת עלינו מלראות את הדברים המכוערים האלו.

לגבי הבן הראשון שלי בזמן הלידה של בתי היה ישן, וידעתי כי הוא לא מתעורר כל כך מהר. הייתי שקטה, את הקולות היחידים שהוצאתי היו בזמן צירי הלחץ כשהראש יצא לבסוף וגם אז הם היו יותר נהימות עמוקות. המפתיע הוא שהוא התעורר בדיוק כשהיא יצאה לעולם. כנראה כך היה צריך להיות בשביל שיוכל לקבל את פניה לעולם החדש שלנו יחד.

בנות חייבים לעשות משהו עם כל ההתנהגות הברוטלית של הרופאים הזכרים האלו שהחליטו לקחת שליטה על תחום שאינו קשור אליהם בכלל. תעזרו לי ללמוד איך לעשות את הצעד הראשון לשנות את פני הדברים. אולי צריך לעשות עצומה, או צריך פשוט להגיד לא לכל הגברים האלו, הגניקולוגים, ה"מומחים ללידות" שנכנסו לתוך רחמנו והחליטו שהם מבינים גדולים יותר מאיתנו באיך ללדת ילדים.

מה עושים?

HELP!!!

[נהורה*]

התרגשתי לקרוא את סיפורך, ולא פחות את רעיונותיך.
אני ילדתי את ביתי השניה לפני 9 ימים, בלידת בית מעצימה עם בן הזוג ועם מיילדת.
בדיעבד המיילדת היתה מיותרת.
הפלישה הגברית לאיזור הנשי היא חד משמעית ומקוממת אני מסכימה שצריך לעשות, מוכנה לסער מוחות איתך.
(עסק נשי 2)

[ניק_זמני*]

מתפעלת עד עומקי נשמתי מהסיפור שלך.
כאחת ששמה לעצמה כחצי תפקיד לפחות לעורר לגבי לידות בית והכוח שלנו כנשים, אני מתפעלת מהסיפור שלך ורוצה לשמוע עוד.
רק לא הבנתי, האם את דתיה? כי מהאתר שלך זה לא נראה ומהסיפור שלך כן, אז קצת התבלבלתי....
ולגבי הרופאים, אין מה לעשות. אם אני עדיין שומעת חברות שלי מתווכחות בלהט על כך שללדת בבית זה מסוכן, אז הן אלו שנותנות כוח לרופאים להרוס ולחבל ולהשחית כל חלקה טובה.

[שמש_בבטן*]

איזה יופי, וחיבור ושמחה ואמונה ופשטות.
תודה שכתבת!

[חגית_ל*]

תודה על הסיפור המרגש והמעצים @}
שתדעו רק שמחות וברכות @}
הילדים מקסימים!

[גלגל_החיים*]

יש לי דף אישי עכשיו
שמי החדש: גלגל החיים

[גלגל*]

יש לי דף אישי עכשיו ושמי החדש, מכיוון והוא צריך להיות משתי מילים הינו:
גלגל החיים

[עלמו_נית*]

וואוו! אני מקנאה. יש לי הרבה מחשבות בכיוון והרבה התנגדות מהסביבה.
אשמח לדעת: איזה תהליך עבר בן זוגך עם התוודעו לרעיון
ואיך נערכת מבחינה טכנית (הכנת מגבות, משהו?)

[חדשה_ישנה*]

בנות חייבים לעשות משהו עם כל ההתנהגות הברוטלית של הרופאים הזכרים האלו שהחליטו לקחת שליטה על תחום שאינו קשור אליהם בכלל. תעזרו לי ללמוד איך לעשות את הצעד הראשון לשנות את פני הדברים. אולי צריך לעשות עצומה, או צריך פשוט להגיד לא לכל הגברים האלו, הגניקולוגים, ה"מומחים ללידות" שנכנסו לתוך רחמנו והחליטו שהם מבינים גדולים יותר מאיתנו באיך ללדת ילדים.
אני איתך!
לא ראיתי רופא נשים (או יותר נכון רופא נשים לא "ראה" אותי) כבר מעל 3 שנים, מתחילת ההריון של הקטן, אז התחלתי לתת לגיטימציה לתחושה הגועלית של לפתוח רגליים לראווה... עד אז חשבתי שאני ילדותית ורק אני מרגישה ככה (ככה הסביבה נתנה לי להרגיש).
את הלידה השניה עברתי עם מיילדת, ויש בי הרבה מחשבות על הלידה הבאה (בעוד חמישה חודשים בערך)- לבד...
הסיפור שלך מדהים. האמונה שלך בגוף שלך, במה שצריך להיות... אני בלי מילים.
תמיד הרגשתי שבא לי פשוט ללדת כמו חתולה, בחושך, בשקט, לבד... הלידה שלך נשמעת ממש כך. מדהימה. מעצימה.
@}@}@}@}@}

[גלגל_החיים*]

חברות יקרות
רציתי לעדכן אתכם קצת באיחור על כתבה שנכתבה על לידה טבעית בבית בעיתון הארץ ביום שישי ה-26/6/09 כלומר לפני יומיים בו אני מופיע ועוד שתי נשים שבחרו ללדת בבית, הם הגיעו אליי דרך האתר הזה באופן טבעי.
שמחתי לראות שהדבר הפך לתהליך טבעי שנשים מקבלות עליהם בצורה טבעית כל כך...

[גלגל_החיים*]

כתבה בעיתון הארץ על לידה בבית ללא מיילדת שהתפרסם לפני יומיים.
"

[גלגל_החיים*]

גלגל החיים (2013-05-04T23:40:03)

ליחצו על הקישור למעלה, כתבה בחדשות ערוץ 2 שאני משתתפת בה בנושא לידות בית.