מקצוענים בלי תעודות

אבל פה קבור הכלב
רק חצי כלב. בכל זאת אני כבר בחוץ יותר מחצי יובל.
אבל מה שיותר מדוייק, בקשר לקיבוץ, שדווקא עובדי הכפיים נחשבו יותר מה"מנהלים". היום זה כבר לא קיים, אך בשבילי זה היה ברור לגמרי ומאד לא מפתיע שהרפתן יהיה גם פילוסוף והמוסכניק- אמן ברזל בשעות הפנאי. לעומת זאת, המנהלים היו לרוב משעממים ומוכווני סדר, בירוקרטיה, פרוצדורות וחסכון. לא משהו שכיף לנהל עליו שיחות.

איך פיספסתי את העמוד הזה, הוא הרי נועד לשכמותי(:

מזהה ומזדהה

אני עכשיו ממש בהתלבטות .

אני מורה למוסיקה ולשירה (עם שלל תעודות בתחום)

אבל מהתלמיד הראשון שהגיע אלי בפרטי ללמוד פיתוח קול- התחלתי בעצם לעשות טיפול בשירה.

בתחום הטיפולי- יש לי כל מה שדרוש- ניסיון רב שכולל הדרכות בעבודה עם פסיכולוגים בכירים, ניסיון רב מאד בחינוך הלא פורמאלי והכן פורמאלי ובעיקר- יכולת טובה להבין, להקשיב ולאפשר תהליכים שמאד עוזרים למי שמגיע אלי.

אמהמה... בגלל שאין לי תעודה רשמית בתחום תרפייה כלשהי.... קשה לי להתחיל לשווק את עצמי כמטפלת בשירה.

אז הייתי השנה בקשר עם לווינסקי ששם יש תרפייה במוסיקה וגם תואר וכמעט נרשמתי רק ש....
פשוט לא בא לי.
מרגישה שאין לי באמת מה ללמוד שם, בטח לא משהו ששווה שכר לימוד כל כך גבוה, טירוף של מטלות והעדרות של יומיים וחצי מהעבודה(אני גם עצמאית וגם חד הורית מפרנסת יחידה)

ולפני שנה נרשמתי לבי"ס שמלמד תרפייה בקול וברחתי משם אחרי המפגש הראשון.

לא רוצה ללמוד שיטות של אחרים, לא רוצה ללמוד סטטיסטיקה.

כרגע מי שמגיע אלי, בא ללמוד פיתוח קול.
וזה מצב לא טוב עבורי.

הייתי כן רוצה שמי שמגיע , יגיע אלי כמרפאה בשירה ולא כמורה לפיתוח קול....
מבחינת הבהירות לגבי מה שאני נותנת, וגם כמובן לגבי התשלום- יש הבדל גדול בין שיעור לפיתוח קול לבין שעה של תרפייה בשירה...

לא יודעת איך לעשות את המעבר הזה.....

אמהמה... בגלל שאין לי תעודה רשמית בתחום תרפייה כלשהי.... קשה לי להתחיל לשווק את עצמי כמטפלת בשירה.
שלום לך @}
וסליחה אם אני כותבת משהו שהוא לא בנושא הדף - (אפשר למחוק אם זה משום מה לא מה שרצית) - את בהחלט יכולה לשווק את עצמך כמטפלת גם ללא תעודה. יותר מזה, גם עם תעודה כנראה תתקשי לשווק את עצמך כמטפלת

נושא השווק הוא נושא בפני עצמו. מורכב לרוב האנשים, גם מבחינה פרקטית לא תמיד יודעים מה לעשות, וגם מבחינה רגשית, זה מאוד סותר את ה הלך רוח כנוע שכל כך נפוץ, במיוחד אצלנו הנשים. אז זה מאתגר. ואפשרי כמובן. התעודה לא כל כך עוזרת בשווק, רק קצת, ולא מספיק בכלל. הרבה אנשים עם תעודות וללא לקוחות. וגם להיפך.
אישית אין לי תעודת מאמנת, מהסיבה הפשוטה שלמדתי אימון לפני שקמו כל בתיה"ס לאימון שמחלקים תעודות - מי שהקימו אותם למדו איתי... ועדיין יש לי הכשרה מקיפה והרבה מעבר למה שצריך, ואני ממשיכה להכשיר את עצמי בהתמדה, ויש לי לקוחות והמלצות. וכמובן שאני עובדת על השווק כל הזמן. גם לי בטח תעודת מאמנת, או יותר טוב - תואר בפסיכולוגיה - היה עוזר. נותן לי יותר קרדיט ופותח יותר דלתות. אבל אני לא בכוון. זה לא מעניין אותי, כמו שכתבת, זה יעלה לי הון (בכלל לא בטוח שמשתלם כספית אם מחשבים את התוספת לקוחות, נניח) ויגזול לי זמן שאין לי שום רצון להשקיע כך. אני חושבת שצריך ללמוד כי רוצים ללמוד.
בקיצור - אם את יודעת מה שאת רוצה, וזה נשמע כך - כל מה שנשאר זה למצוא מה יתמוך בך בתהליך הזה @}

סאלי, זה נשמע מאוד מעודד
אבל תחום התראפיה, ככל הידוע לי מחייב תעודה וביטוח על המטופל לא ?
אני למדתי תראפיה בעזרת בעלי חיים והבנתי שרק מי שיש לו תעודה מוסמך לטפל (או אולי הכוונה רק במוסדות רשמיים).

בעילום, בכל מקרה, שיהיה לך הרבה בהצלחה, נשמע נפלא הכיוון שלך .

תודה סאלי.
בקריאת דברייך פתאום חשבתי שאם אקח את אותו הסכום שהתלבטתי אם לשים בלימודי תעודה ואשים אותו על מישהו שיעזור לי לשווק.. אפילו לבנות אתר ולשלם על קידום אתרים משובח... זה יהיה הרבה יותר יעיל.
יביא לי יותר לקוחות ומן הסתם, כמו שכל מי שעובד במקצועות כאלו- ככל שיש יותר עבודה, ככה גם יש יותר התמקצעות....

בנושא תעודות ופתיחת דלתות- הדבר היחיד שאי אפשר לעשות כשאין תעודה רשמית זה לעבוד עם קופות חולים ו/או מכונים מורשים
וזה כיוון טוב מאד כהתחלה- לעבוד שם, שיתחילו להכיר אותי כמטפלת בשירה ומשם לאט לאט לעבור (ולהעביר

) לפרטי.

המצחיק שיש לי תעודת הוראה אפילו והתחלתי כמורה למוסיקה בבתי ספר... רק שמשהו באופי שלי לא היה מסוגל לתפקד ולהמשיך להיות יצירתי מספיק במסגרות הללו..... כך שאני, בעצם, הוכחה מהלכת לכך שגם כשיש תעודה זה לא ממש משנה....

טוב נראה לי שאני קצת גולשת נושא הדף.....

ואבישג - האמת שאין לי מושג אם אני יכולה מבחינת החוק להחליט שאני מטפלת גם אם אין לי הכשרה.
כדי לעקוף את זה אני יכולה פשוט לקרוא לעצמי בשם אחר ודומה כמו: מלוה תהליכים באמצעות שירה (נשמע לא משהו

)
או למצוא הגדרה יותר טובה...

בכל מקרה- תודה על העידוד @}

ואבישג - האמת שאין לי מושג אם אני יכולה מבחינת החוק להחליט שאני מטפלת גם אם אין לי הכשרה.
יש אשה מפורסמת, שלמדה פסיכולוגיה וסיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אבל לא רצתה לבזבז 4 שנים בהתמחות בלי פרנסה, רק כדי לקבל את התעודה אחרי הכשרה שנדרשת. האשה הזו היא ורדה רזיאל ז'קונט. אז במקום להגדיר את עצמה כפסיכולוגית ולטפל באנשים כפסיכולוגית קלינית, שזה אסור לה לפי החוק, היא מגדירה את עצמה כיועצת, ועושה חיל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואבישג - האמת שאין לי מושג אם אני יכולה מבחינת החוק להחליט שאני מטפלת גם אם אין לי הכשרה.
במצב החוקי הנוכחי -- למיטב ידיעתי את יכולה. אבל כשהכנסת תגמור את הסדרת הפרא-רפואיים (היא אמורה לעבוד על זה, כבר הרבה מאד זמן) קרוב לוודאי שלא תוכלי.
עם זאת, אני לא יודעת מה דעתן של חברות ביטוח בנושא מטפלים ללא הכשרה מוכרת, ונראה לי מסוכן לטפל ללא ביטוח.
בארה"ב למשל יש בחינה שצריך לעבור כדי להיות מטפל מוכר (וכדי לגשת אליה יש צורך לסיים הכשרה מוכרת). חוקי בהחלט לעבוד גם בלעדיה, אבל חברות ביטוח לרוב לא יסכימו לבטח מטפל כזה.
וברמה אישית -- ללא נתונים נוספים, אם אזדקק למטפל בהבעה ויצירה עבורי ו/או עבור משפחתי, אעדיף מישהו עם תעודה. זה לא מבטיח שהוא יהיה בעל מקצוע מדהים -- זה כן מבטיח שהוא עמד לפחות באי אלו תנאי סף (ואני יודעת מה כוללת ההכשרה).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סליחה, זו אני. סמדר נ ממחשב אחר.

בקריאת דברייך פתאום חשבתי שאם אקח את אותו הסכום שהתלבטתי אם לשים בלימודי תעודה ואשים אותו על מישהו שיעזור לי לשווק.. אפילו לבנות אתר ולשלם על קידום אתרים משובח... זה יהיה הרבה יותר יעיל.
נכון כנראה...
ככל שיש יותר עבודה, ככה גם יש יותר התמקצעות...
בהחלט ככה. לא יודעת אם יש לימודים שמשתווים לעבודה עצמה. תחת הדרכה ותמיכה לעצמנו - פי 10.

כך שאני, בעצם, הוכחה מהלכת לכך שגם כשיש תעודה זה לא ממש משנה....
רוב האנשים עם תעודה בתחומים הללו לא מתפרנסים מזה בכלל, ונוטשים אחרי כמה זמן.

האמת שאין לי מושג אם אני יכולה מבחינת החוק להחליט שאני מטפלת גם אם אין לי הכשרה.
את יכולה בהרבה תחומים. לא רק בישראל אלא בהרבה מדינות. יש תחומי טיפול והגדרות טיפול שבהם צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים, ובאחרים - לא. האימון לא מוסדר בחוק לא רק בישראל, אלא גם לא בארה"ב.

ובתפיסה שלי, לא סתם שזה לא מוגדר בחוק. יש פה נושא מורכב. יש תחומים שכן מוסדרים חוקית. פסיכולוגיה. רפואה. מי שמרגיש בטחון להסתמך על הכשרה אקדמית, מבוססת, בדוקה (בצורות מסוימות), וגם רוצה לשלם את הכסף שהכשרה כזו עולה - אז יש לו מבחר גדול. פסיכולוגים, רופאים. ומי שרוצה ללכת לתחומים פתוחים יותר, דינמיים יותר, יכול לבחור שלל כוונים אחרים. לא, הם לא אקדמיים, אבל זה לא אומר שהם לא טובים. ולפעמים הם לא טובים. אבל התחום פתוח. והכי הכי חשוב לדעתי הוא שכל המידע יהיה גלוי ופתוח. כל מטפל מצהיר מה בדיוק ההכשרה שלו. והלקוחות בוחרים. אפשר לנסות סוגים שונים ומטפלים שונים. וגם להבין שאנחנו אלו שמבינים אם זה עוזר או לא. לא כמו שסומכים יותר מדי על הפסיכולוג (הוא הרי מוסמך... הוא דוקטור...) וממשיכים שנים בטיפול שלא עוזר. לא. אם לא מרגישים שזה עוזר - אז לחשוב על זה, אולי לשנות.

זה כמו עם רפואה. הרי אי אפשר להגיד שכל מי שמתיימר לעזור בצורה כלשהי לאנשים באופן בריאותי חייב לעשות דוקטורט ברפואה. בדיוק אנחנו אנשי "באופן" מבינים את זה. אנחנו בפירוש לא רוצים את הפתרונות של הרפואה המקובלת, או לא רוצים רק אותם. אנחנו מתחרפנים אם מישהו מנסה לכפות עלינו חוקית לחסן. אבל זה בדיוק העניין שרק רופאים יוכלו לייעץ על בריאות. זה מצב מאוד קיצוני. אנחנו בהחלט רוצים שתהיה לנו הזכות להעזר באנשים שאינם רופאים (מורים ליוגה, הומאופטיים, או כל טכניקה אחרת שאותה אנחנו הלקוחות בוחרים). זו הזכות שלנו הציבור לא פחות מאשר הזכות של המטפלים. אז אם יעשו חוק שכולם צריכים דוקטורט - תהיה בעיה רצינית. ולכן אין חוק כזה, ואני מקוה שלא יהיה, ולא נראה לי שיהיה.

אגב, חלק מהתעודות הן פשוט מין עסק כלכלי כזה. כמו בתיה"ס לאימון, או כל מיני מכללות טיפול. הם רוצים שנחשוב שרק ללמוד שם זה טוב, או מקצועי, או רציני. הם רוצים שנחשוב שעוד מעט יהיה חוק שאומר שכולם חייבים ללמוד אצלם. אבל זה לא בהכרח נכון.

לגבי ביטוח, גם זה ענף פרטי, צריך לברר אצל חברות שונות. אני מאמינה שיהיה מי שיבטח אותך. לא יודעת מה יהיה המחיר.

אם אזדקק למטפל בהבעה ויצירה עבורי ו/או עבור משפחתי, אעדיף מישהו עם תעודה. זה לא מבטיח שהוא יהיה בעל מקצוע מדהים – זה כן מבטיח שהוא עמד לפחות באי אלו תנאי סף (ואני יודעת מה כוללת ההכשרה).
מקובל, סביר והגיוני @} ויש הרבה אנשים שמרגישים כמוך. לעומת זאת יש אנשים שמרגישים אחרת. אישית, תעודות מרשימות אותי מעט מאוד. אולי כי יש לי תעודות מרשימות בעצמי. ואני יודעת מה קורה מתחת לפני השטח עם תעודות. אבל מי שבוחר ללכת ללא תעודה - מקצוענים בלי תעודות - צריכים להבין שיש אנשים שזה ירתיע אותם, כמו סמדר, וגם, מעל הכל, לדאוג להיות מקצוענים. באמת.

וברמה אישית – ללא נתונים נוספים, אם אזדקק למטפל בהבעה ויצירה עבורי ו/או עבור משפחתי, אעדיף מישהו עם תעודה. זה לא מבטיח שהוא יהיה בעל מקצוע מדהים – זה כן מבטיח שהוא עמד לפחות באי אלו תנאי סף (ואני יודעת מה כוללת ההכשרה)
ברמה האישית, אני לא אעדיף מישהו עם תעודה.
מעולם לא בחרתי מישהו על סמך תעודה. מעולם.
אולי מפני שגם אני
יש לי תעודות מרשימות בעצמי
וגדלתי מוקפת בכל מיני אנשים עם תעודות, והמסקנה החד משמעית שהגעתי אליה עוד בגיל מאוד צעיר היא, שהתעודות לא עושות את האדם.
אין שום קשר בין האיכות או המקצועיות לתעודה, ברוב המכריע של המקרים. תעודות לא מבטיחות כלום, חוץ מאשר את יכולת ההתמדה המינימלית של האדם להשקיע כדי להגיע למטרותיו (השגת התעודה P-: ).
בתור מרצה, מורה ומלווה תהליכים בעצמי, אפשר לומר מזה עשרות שנים - עוד יותר ברור חוסר הקשר בין התעודה לכל דבר אחר. זה שעברת במוסד מסוים ואפילו הצלחת להשיג תעודה ממנו, ממש לא אומר כלום.
ככל שהתרבות תובעת יותר תעודות, כך יש בהן פחות תוכן והן שוות פחות.
זו דעתי.

מעניין בשמת מה שכתבת על ההתמדה. זה בעצם מה שהתעודה מראה. זה כל כך נכון.
בטכניון היינו צוחקים שגם חמור שקושרים אותו לאולמן (הבניין המרכזי שם) בסוף יקבל תואר ראשון.
זה מצחיק כי יש לי תארים בהצטיינות ועם פרסים, וכל הדברים האלה הם כל כך, כל כך לא אני. ממש. לא. כל הפרסים מעידים על ההתמדה. זה הכל. פשוט המשכתי עד שזה נגמר. אין ביני לבין הדברים האלה כמעט כלום. דווקא על מה שהוא הכי אני, לא ראיתי טעם ללמוד לתעודה. אני לא צריכה הוכחות. אבל כן ממשיכה ללמוד את זה, בלי סוף.

אולי הנושא של הדף הוא לא רק התעודה או לא התעודה. אלא למצוא מה ללמוד שהוא באמת אנחנו. עם או בלי התעודה.

אני לא חד משמעית לגבי כן תעודה לא תעודה

בתחום עיסוקי העיקרי (עד היום) של הוראת מוסיקה לגיל הרך, יש הבדל היסטרי כמעט בין מי שהגיעה לתחום אחרי לימודים במוסד ממוסד

כמו האקדמיה, רימון או אפילו מדרשות למורים למוסיקה לבין מי שעשתה כמה קורסים בשיטה כלשהי וכבר מלמדת...

כל המורות, כמעט בלי יוצא מן הכלל שפגשתי שהייתה להן תעודה מאחד המוסדות המוסיקליים הנחשבים- היו ברמה גבוהה יותר , לפחות מבחינה מוסיקאלית.

פגשתי כמובן גם מורות מוכשרות ויצירתיות שלא למדו מוסיקה רשמית והיו מעולות אבל... הצד המוסיקאלי אצלן לא חזק במיוחד.... (כמובן שיש יוצאים מן הכלל)

זה עד כדי כך הבדל, שכשרציתי ללמד את השיטה שפיתחתי- פניתי לאקדמיה למוסיקה כי שם ידעתי שמגיעות מוסיקאיות... בעוד שבמכללה שניסיתי גם שם ללמד- לא היה עניין רב כי לא הגעתי עם מערכים מוכנים ולעוסים כולל 2 דיסקים מתנה...

כמובן שבאקדמיה אמרה לי ראש החוג שהשיטה שלי מדהימה וחדשנית אבל בלי תואר שני לעולם לא אוכל ללמד אותה באקדמיה....

תעודה מאחד המוסדות המוסיקליים הנחשבים- היו ברמה גבוהה יותר , לפחות מבחינה מוסיקאלית.
בהחלט נתת דוגמא טובה לתחום שאותו כן לומדים טוב באקדמיה.
יש עוד, כמובן, כמו בתחומים מדעיים והנדסיים, יש הבדל אדיר בידע שרוכשים במוסדות לימוד שונים.

בלי תואר שני לעולם לא אוכל ללמד אותה באקדמיה....
כנראה שזה נכון. זה טיבה של האקדמיה. אבל תוכלי לעשות דברים אחרים.

אבל לנושא התעודה יש מעלות נוספות, מעבר לזה שהוא הצליח להשיג אותה. אותו אחד שיש לו תעודה, כנראה הצליח גם לשמר אותה. יש יסוד סביר להניח, למשל, שהוא לא מעד בנושאים של אתיקה.
כשאין תעודה, אין חשש להפסיד אותה. לתלונות אין שיניים, לכשלונות אין אחריות, ובמקרה הכי גרוע יכול האדם לקחת את עצמו למקום חדש ולעשות בו מחדש, תיאורטית, ככל העולה על רוחו.

אותו אחד שיש לו תעודה, כנראה הצליח גם לשמר אותה. יש יסוד סביר להניח, למשל, שהוא לא מעד בנושאים של אתיקה.

כמו שנאמר למעלה- מדובר בבני אדם.
יש כאלו עם תעודות, אמינים, אחראים ויש כאלו עם תעודות שהם נוכלים, מעורערים, מנצלים את הנטייה של הציבור להסתמך על התעודה שהם השיגו למעשים לא ראויים
כנ"ל לגבי חסרי התעודות- יש כאלו וכאלו.

עצם העובדה שאדם השיג תעודה, אינה מעידה על יכולתו לעמוד בכללי אתיקה.
אני מכירה כמה מטפלים מעולים בלי תעודה ורובם חשים שליחות ולא ינצלו לרעה את לקוחותיהם

אני גם מכירה הרבה מאד "מטפלים" שעשו קורס כזה או אחר והם כבר מטפלים ובגלל שאין להם שמץ של מושג טיפולי אמיתי- הם במקרה הטוב לא מזיקים ובמקרה הפחות טוב- מזיקים מאד.

זה היה מאד נפוץ לפני בערך 15-20 שנה כשהתחיל כל נושא הניואייג' שכל אחד הפך כבר למטפל ומתקשר....

<ב עילום מתגעגעת לזמנים שחיינו בשבט והתפקידים היו נבחרים ע"י זקני השבט לפי כישורי הילד שאז היה הופך שולייה ומקבל הכשרה מתאימה....>

שיחה עם חברה
אשה מדהימה במיוחד שהמון נשים מהישוב נועצות בה, שמעבירה שיעורים לנשים, וגם אני סוג של תלמידה שלה

להיות מחנכת בבית הספר כאן היא לא יכולה, גם לא גננת בגני המועצה
וזאת למרות שיש לה גישה מדהימה לילדים והיו מאוד מרוצים ממנה כמטפלת במעון וגם כגננת (לפני שהגן הפך להיות ברשות המועצה)

אין לה תעודות, היא לא סיימה את לימודיה אז היא בבעיה
למרות אלף כישוריה ויכולותיה

היא הייתה רוצה להיות מחנכת בבי"ס או גננת?

היא הייתה רוצה להיות מחנכת בבי"ס או גננת?
כן, היא גם הייתה מחנכת בבית הספר וגננת בשנה האחרונה אבל חוסר תעודות דופק אותה גם מבחינת השכר וגם מבחינת מציאת עבודה קבועה ומסודרת.
כולם טוענים אגב שהיא גננת מעולה ומורה בחסד, כך שזה בטוח לא העניין.

_להיות מחנכת בבית הספר כאן היא לא יכולה, גם לא גננת בגני המועצה
וזאת למרות שיש לה גישה מדהימה לילדים והיו מאוד מרוצים ממנה כמטפלת במעון וגם כגננת (לפני שהגן הפך להיות ברשות המועצה)_
אבל היא בהחלט יכולה להשתלב בחינוך הבלתי פורמלי.

חוסר תעודות דופק אותה גם מבחינת השכר וגם מבחינת מציאת עבודה קבועה ומסודרת
ברור. זה לא קשור ליכולת ולא לידע ולא לנסיון. זה קשור לתופעה נרחבת בעולמנו האנושי המודרני, שאדם נמדד לפי ניירות ונוסחאות. לא מרימים את הראש מהנייר כדי להסתכל על האדם.

דוגמאות יש למכביר:

) אבחוני קשב וריכוז/דיסלקציה/אוטיזם/מחוננות מגיל צעיר וקביעת מסלול הילד בלי לשים לב לילד עצמו- רצונותיו והעדפותיו.
) בתי ספר סלקטיבים שנותנים רק לילדים בעלי תעודות מעולות להצטרף. בלי לשים לב לאישיותו הספציפית.
)קביעת הקב"א בצבא, ואפשרויות התפקידים, גם לפי מקום מגוריו ובית ספרו של המלש"ב.
)התקבלות ללימודים גבוהים- על סמך תוצאות פסיכומטרי ובגרות. כך לא נבדקת אישיות מתאימה לסטודנט לרפואה/פסיכולוגיה/הוראה/משפטים וכל המקצועות הדורשים יכולת תשומת לב אל האדם ממולך.
)דירוג שכר בכל המשרדים הממשלתים על סמך תעודות וותק ולא על סמך ההצלחות והכשלונות של אדם בתפקידו.

ובגלל שאנחנו מורגלים מקטנות להתייחס ולדרג את עצמנו וזולתנו על פי הקריטריונים האלה, גם כשמגיע תורנו להיות הורים אנחנו מדרגים את ילדינו ומקבלים דור חדש של מדרגים. נסגר המעגל.
<רוזמרין>

אבל היא בהחלט יכולה להשתלב בחינוך הבלתי פורמלי.
ייתכן

הטענה שלי בדף איננה שאי אפשר בלי תעודות אלא שתעודות בהחלט מועילות במקומות מסויימים, בדומה לכישורים או קשרים או מזל גם הן נצרכות, לא תמיד, אולי פחות מהפרמטרים שציינתי, אבל לדעתי לא נכון לזלזל בהם באופן גורף.

ובגלל שאנחנו מורגלים מקטנות להתייחס ולדרג את עצמנו וזולתנו על פי הקריטריונים האלה, גם כשמגיע תורנו להיות הורים אנחנו מדרגים את ילדינו ומקבלים דור חדש של מדרגים. נסגר המעגל.
את חושבת שאם לא נדרג נוכל לשבור את הרעיון ? כי לדעתי זו חלק מהבניה חברתית וגם אם אחליט לא להשתתף במשחק המשחק ימשך ותיווצר בעייתיות מסוימת אם לצרכים מסויימים אני או ילדיי נצטרך להשתתף במשחק.
כמו כן, ועל אף החסרונות הידועים של התעודות, אני כן חושבת שיש להם ערך מסויים.

את חושבת שאם לא נדרג נוכל לשבור את הרעיון ?
בדיוק כמו עם רעיון החינוך הביתי. זה בכלל לא היה בתודעה אצל מרבית האוכלוסיה ומרגע שזה נחשף ליותר אנשים, ההסתכלות על החינוך הבית ספרי כאופציה יחידה- הופסקה.
כשיותר אנשים, בעיקר כשיותר הורים, יפסיקו למדוד את ילדיהם מהרגע הראשון להולדתם (השוואה לילדי השכנה והשוואה ל"ממוצעים" שבספרים)- ההסתכלות תהיה נקיה יותר. מה הילד צריך עכשיו? מה הוא רוצה? מה עושה לו טוב? למה הוא מגיב בסקרנות ושמחה ומה מדכא אותו?
לשם כך דרושים שני דברים. פינוי זמן להיות עם הילד ופיתוח תשומת הלב כלפיו.
בעצם, עוד משהו "קטן" חשוב. הרצון והיכולת שלנו לשנות את נקודת ההסתכלות של עצמנו. בלי "ככה זה", "כולם ככה", "כך זה נהוג" וכד'.
<רוזמרין>

הטענה שלי בדף איננה שאי אפשר בלי תעודות אלא שתעודות בהחלט מועילות במקומות מסויימים,
לא חושבת שיש ויכוח על זה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני עבדתי עד לאחרונה בחברה למיזוג אויר בתפקיד מנהל פרויקטים בכיר במיזוג אויר , (התקבלתי לעבודה זו בהמלצה של חבר טוב שעבד בחברה)
עמיתי לעבודה כולם מהנדסי מכונות במדור מיזוג אויר, ואני שללא תעודה כולם מתייעצים איתי בכל דבר , רובם כלל לא ידעו שמעולם לא למדתי באף מוסד אקדמי ושאני בלי תעודת מהנדס כלל .
כיום החברה הגיעה לקשיים כלכליים ולכן פיטרה אותי ועוד מספר מהנדסים , הם הצליחו למצוא כבר עבודה בתחום רק בגלל התעודה ואני שסליחה אבל שם אותם בידע בכיס הקטן לא מוצא לעצמי עבודה,
אני ממש תקוע ולא יודע מה לעשות עם זה ,
מרוב יאוש כבר שקלתי לזייף תעודת מהנדס רק כדי להתקבל לאן שהוא, הלא כל בר דעת יודע שאין כל קשר בין ידע למחזיק תעודה ביד ואין לי ספק שמעולם לא אצטרך להציג את התעודה למישהו בגלל שאין צורך באמת להיות מהנדס בשביל לדעת לנהל פרויקטים במיזוג אויר אלא צריך ניסיון וניסיון יש לי יותר מ 25 שנה בתחום.
האם יש למישהו עצה מועילה בשבילי ?

כן אני מקצין בלי תעודה אני תותח בחשמל רכב

אל תזייף....אולי באותו אופן פשוט שבו אדם שמכיר אותך פתח לך את הדלת כך גם יקרה עכשיו. זה דבר שקורה. לא נדיר. בלי קשר לתעודה לפעמים לוקח זמן למצוא עבודה חדשה.
בהצלחה !

באופן טבעי

באופן טבעי