מי צריך כל כך הרבה כסף

[שרההמשוחררת*]

לילך,
מה המשמעות של אנרכיזם עבורך?
קומוניזם אנרכיסטי הוא מושג טוב, למרות שנתקלתי במושג יותר טוב: קומוניזם ליברטרי.
עוד מושג אהוב עלי הוא:
antiauthoritarian
ולגבי "השטחים המשוחררים"...
אני מאד נהנית להתשתעשע במילים, ומכירה בכוחן של המילים.
לפעמים השימוש במילים בהקשר הפוך מהווה פרובוקציה מעוררת.
"ראש פתוח" הוא מושג נחמד, אבל חסר לו המשקל הפוליטי.

[איתי_שרון*]

קראתי את "על העיוורון", והוא בכלל לא תיאר שם מה יקרה כשיהיה מקום לאנרכיזם.
הוא לא תיאר במפורש, אבל בעקיפין. ככה לפחות אני הרגשתי. הקטע שבו הם נמצאים סגורים בבית המשוגעים... מה שהם מוצאים בחוץ אחרי שהם יוצאים... היו לי הרבה אסוציאציות, וזו אחת מהן.

תחזיותיך על עתיד האדם מאד עגמומיות בעיני...אמונך היכולות האדם מאד קטנות...
התחזיות האלה הן תחת ההנחה שאוטוטו יהיה אנרכיזם. יכול להיות שתוך 500 שנה דברים ישתנו. יכול מאוד להיות שאנרכיזם יהיה בסופו של דבר מה שיהיה כאן, אבל לא בימי חיי או בימי חיי ילדי. אז אני פשוט לא חושב ששווה להשקיע אנרגיות בכיוון מעבר לשיחה מעניינת בפורום הזה...

[שרההמשוחררת*]

ב"על העיוורון", בקטע שהם סגורים בבית משוגעים, דווקא ראיתי הקבלה לחיים הנוכחיים, ובמיוחד לחייהם של הפלשתינים!
אני נהנית לחשוב שהסופר ראה את זה גם כן ככה, ובגלל זה הצהיר שישראל היא מדינה טרוריסטית.
אם מערכת החינוך תתפרק יום אחד, סביר להניח שרב ההורים לא ידעו מה לעשות
אל דאגה, מערכת החינוך לא "תתפרק יום אחד". זה יקרה בצעדים קטנים. ויום אחד ההתנחלות אה...סליחה, מוסד החינוך האחרון על פני האדמה יסגר, אבל זה כבר לא יהיה רלוונטי.

[איתי_שרון*]

מבחינת האילוץ של הסביבה עליהם כן, אבל מבחינת העולם של הכלואים המצב היה אנרכיה, שבה בסופו של דבר השתלטו האלימים והחזקים. אגב - הם השתלטו אחרי שהתאגדו לחבורה אחת. המצב של העיוורים בחוץ היה יותר מורכב כי הם גם היו צריכים למצוא מחדש את מקורות האוכל שלהם, אבל לכלואים היה (לפחות בהתחלה) אוכל שכל מה שהם היו צריכים לעשות היה לחלק אותו בצורה שווה ביניהם.

[שרה_המשוחררת*]

המצב שאנשים דימיוניים אלו נקלעו אליו הגיע בפתאומיות.
לכן היה נראה כפי שתיארת. למעשה, בזמן שהיו כלואים, כלל לא שרר אנרכיזם.
עדיין היה שלטון בעולם שבחוץ. שלטון שנתגלה במערומיו.

האנרכיזם, מעצם טבעו, לא יכול להיווצר פתאום.
זהו תהליך שמתרחש במודעות של בני האדם, לפני הכל.

[לילך*]

ענת,
כמי שגדלה בישוב קטן, "שבט", קיבוץ, ופה ושם גם שמעה וראתה ונתקלה בישובים קטנים אחרים, אלה המקומות שהכי קשה "להשתחרר" בהם. כולם מכירים אותך, ואת הוריך, ואת גיסתך, לכולם יש דעה מאוד מוצקה עליך ועל איך אתה צריך להתנהג, ועל איך בכלל צריך להתנהג, וקשה מאוד להשתחרר מהלחץ החברתי ופשוט להיות מי שאתה.
היום אני גרה בעיר בינונית, ויש לי הרבה יותר אוויר לנשימה. אף אחד לא יושב לי על הראש, אני עושה מה שבא לי, וגם אם למישהו יש מה להגיד לי, אין לו משמעות כל כך גדולה, כי האופציות החברתיות הן רבות ומגוונות. ובכלל אני נהנית מהשינוי והמגוון והמפגש והעניין והפרטיות והאנונימיות לפעמים. נראית לי מסגרת הרבה יותר בריאה נפשית, וממש טוב לי.
ראיתי לא מזמן את "שושלת אנטוניה" שמתעסק בזה קצת, ואני יכולה להיזכר גם ב"טווין פיקס" האגדית ויש עוד.
בקיצור, הדינמיקות החברתיות של מקום קטן ממש עושות לי רע, וזה בכלל לא נראה לי מצב אידיאלי.

[אנונימי]

נזכרתי באנקדוטה:
מרצה לאנגלית באוניברסיטה, בקשה מתלמידיה לכתוב משהו, מאמר או קטע, בענייני אקטואליה. באנגלית כמובן.
באחת העבודות היא מצאה את הביטוי הבא: The pickled territories.

[ענת_שן_לוי*]

לילך,
אין ספק שהיה ויש הרבה עיוות בקיבוצים. אבל היה גם הרבה עיוות מחוץ לקיבוצים. אני גדלתי בעיר, וגם לי לא היה כמעט עם מי לדבר. ולא בגלל שהייתי בלתי חברותית. רק בתיכון ולאחריו התחלתי להיות שייכת - לדבר אחר לגמרי מזה שגדלתי בתוכו.
אני חושבת שהרבה מהכשלונות שמייחסים לקיבוצים מקורם במושגי חינוך וחברה תקופתיים - כלל ארציים - ואולי בחלקם גם של כלל התרבות המערבית - ולא ספציפיים לקהילה הקיבוצית.
לדוגמה, אמי ואחיותיה היו ילדות כשאביהן נפטר. לאף אחת מהן אף אחד לא סיפר שאביהן נפטר. הן רק ידעו שהוא הלך לבית חולים ולא חזר. הן לא גדלו בקיבוץ. כמעט אף אחד לא ידע אז איך כדאי לדבר עם ילדים על מוות. שלושתן נושאות צלקת מכך, מעבר לאובדן הקשה שחוו בגיל כה צעיר.
גם הן גדלו עם ערכים חיצוניים מאד חזקים של "מה יגידו" ומה "נכון" ו"לא נכון" לעשות.
וחלקן לא הצליחו להשתחרר מזה עד היום. אני עצמי עדיין עובדת על זה קשה, ואני דור שני, או שלישי...(הרי אם לא היה קשה לנו עם מה יגידו בשביל מה היינו צריכים את באופן?)

הרבה מהבלאגאן שהיה - ושיש עדיין - במדינה הזאת קשור לקיבוץ גלויות יותר מאשר לקיבוץ הארצי. כי אנחנו כזה עם חסר שורשים, ולכן הרבה תופעות שבשאר העולם המערבי היו חלק מאיזשהו רצף, אצלינו היו ללא רגליים וידיים ובטח שבלי לב. וזה חלק משמעותי בקושי של החיים בהמדינה הזו.
מצד אחד יש לנו כ"עם" שורשים עמוקים נורא, אבל החיבורים שלנו אליהם הם כה דקיקים.

[ענת_שן_לוי*]

הנה איזה שהוא מאמר של אסתר אלכסנדר, כלכלנית וותיקה ורבת מעוף, בעניין הקיצוצים בתקציב המדינה ואת מי הוא משרת: כאן

[ורד_לב*]

מישהו יודע איך קוראים לספר שהיא התייחסה אליו שם? זה מאמר ממש מעניין וכל הכבוד לה שהיא מוכנה לומר את הדברים הללו.
כמו תמיד, לא משנה באיזו תקופה אנחנו חיים, תמיד יהיו אלו שיעדיפו להשאיר את ההמונים בעלטה, כדי שחלילה וחס לא תיווצר איזושהי מגמת התנגדות / שינוי רחמנא ליצלן. איזה פחד זה שינוי אה? שיתיקיימו דברים באמת כפי שטוב להמונים האומללים, העניים, הבורים...

[שרה_המשוחררת*]

_נזכרתי באנקדוטה:
מרצה לאנגלית באוניברסיטה, בקשה מתלמידיה לכתוב משהו, מאמר או קטע, בענייני אקטואליה. באנגלית כמובן.
באחת העבודות היא מצאה את הביטוי הבא: The pickled territories._
בעברית זה נשמע יותר טוב: "השטחים המוחמצים".

[רועי_שרון*]

טוב, ייתכן שאני מבין בכלכלה פחות מאסתר אלכסנדר, אבל הרבה ממה שהיא אומרת נשמע לי כמו קשקוש. יכול להיות שהכתב הוציא את הדברים מהקשרם, אבל הרבה מדי מהציטוטים שלה שם מוטעים, אולי במקרה ואולי בכוונה. סתם לצורך הדוגמא:

"נאמר שמפטרים מאה איש ממפעל, או מקצצים משכורות. מה קורה לשכר שלהם? הכסף הזה לא נעלם. זה נשאר אצל בעלי ההון בכיס." - בתקופה של מיתון הכסף הזה בפירוש נעלם. מה זאת אומרת נעלם? בואו נניח שאני עובד ומקבל כסף. לא הרבה כסף, נניח כמו הממוצע במשק. ואני שומע כל הזמן על הכלכלה המתדרדרת, והמיתון המעמיק, וגם במקום העבודה שלי כבר התחילו לדבר על פיטורים. אז מה אני עושה? אני משתדל לצמצם בהוצאות. כלומר, את מה שאני מוכרח להוציא - משכנתא, מזון, וכיו"ב - אני מוציא כמו קודם. אבל את החלפת המכונית אני דוחה, ואת החופשה באילת אני מבטל השנה, ואני שוקל גם לנתק את הכבלים. מה אני עושה עם הכסף שאני לא מוציא? שומר אותו כמובן. אז הכסף הזה יוצא מן המחזור.

גם בעבר לא הייתי מוציא את הכסף הזה מיד כשהייתי מקבל אותו, ובעצם גם אז הייתי "מוציא אותו מהמחזור", אבל לתקופות קצרות בהרבה. נניח לשבועיים בממוצע. כיום אני מוציא אותו מהמחזור לכמה חודשים, ובמקרים מסויימים אפילו לתקופות ארוכות יותר.

במלון באילת שבו הייתי מתאכסן אם הייתי יוצא לחופשה השנה התפוסה יורדת מאד ביחס לשנה הקודמת. מנהל המלון מחליט לצמצם את ההוצאות שלו, ולכן מפטר כמה עובדים, ומקצץ במשכורות ובהטבות של רוב שאר העובדים (ובכלל זה שלו!). לאן הלך הכסף שהוא קיצץ? לשום מקום. הכסף הזה מראש לא הגיע אליו. לכן לא הוא ולא בעלי המלון יכולים להתעשר מהכסף הזה. הכסף פשוט נשאר אצל הנופשים שלא באו, עובדים שכירים מהשורה בדיוק כמו העובדים שבמשכורתם הוא קיצץ.

אז נכון שכמות הכסף אינה משתנה בין תקופות של מיתון לתקופות של צמיחה, אבל העובדה שאנשים מוציאים את הכסף מהמחזור למשכי זמן ארוכים יותר בתקופות של מיתון אומרת שכמות הכסף שבמחזור קטנה ביחס לתקופות של צמיחה. הכסף החסר לא נעלם באופן קסום, וגם לא הגיע לכיסי בעלי העסקים. הוא פשוט הוצא מהמחזור על ידי אנשים מהשורה כמוני וכמוך.

יש עוד הרבה טענות אחרות שלה שצוטטו בכתבה ונשמעו לי מופרכות (אפילו דמגוגיות), אבל אני לא אחזור עליהן. מאמרים כאלה צריך לקרוא בהרבה חשדנות -- קשה לדעת מה האינטרסים של הכתב ושל המרואיינת במקרה כזה. רק לשם הבהרה - גם לי יש הרבה מאד ביקורת על דרך ההתנהלות של קברניטי המשק ועל ההחלטות שהם מקבלים, וגם אני חושב שהרבה מהמעשים שלהם נובעים מאינטרסים צרים, ושהבורות של רוב הציבור נוחה להם. אבל כתבה מהסגנון הזה לא מתקנת את הבורות הזו, אלא היא רק מחריפה אותה.

[ענת_שן_לוי*]

סתם סקרנות: מה עושים עם כסף ש"מוציאים מהמחזור"?

[דוד_רובנר*]

שמים מתחת לבלטה . . .

[ענת_שן_לוי*]

תגובה של לוי מענת שן לוי
כסף שיצא מהמחזור
ובכן למי שתוהה, נכון אמר/כתב רועי שרון לבעל בית המלון שהתרוקן מאורחיו פשוט אין כסף, אבל אסתר אלכסנדר מהמאמר דיברה על בעלי ההון, לא על בעלי העסקים שהם בבעיה, ובעלי ההון בימנו לא משקיעים עדיף לסגור מפעל ולהניח את הכסף באג"ח ממשלתיות- 12 אחוז תשואה לשנה- ועוד מהממשלה, למה לעבוד, זה הפירוש האמיתי של דברי אסתר אלכסנדר, רק המאמר /ראיון היה סביב התרמית או ההונאה שבגלובליזציה,
באשר לכונותיהם של הכתב או הכותב, הכתב בדיוק כמוך צריך לגמור את החודש, והגב' אלכסנדר אישה דעתנית מאוד פשוט חיפשה במה לדיעותיה הלא כל כך קונבנציונליות.
עכשיו לבשורות הטובות באמת, מקדונלד'ס סוגרת 175 מסעדות בעולם לא בארץ.

[איתי_שרון*]

איפה הבשורה הטובה פה, שהם סוגרים 175 מסעדות (נהדר בעיני), או שהם לא סוגרים בארץ (חבל)? אגב - לא רק שהם לא סוגרים בארץ, הם מתכננים לפתוח... לדעתי זה אומר משהו (לא בהכרח טוב בעיני) עלינו...

[שרה_המשוחררת*]

מה אני עושה עם הכסף שאני לא מוציא? שומר אותו כמובן. אז הכסף הזה יוצא מן המחזור.
איפה בדיוק? מתחת לבלטות?
(שמתי לב שאני חוזרת כאן על דברי האחרים, אבל אולי זה בגלל שגם מה שאתה כותב הוא..אה...סליחה...אבל...."קישקוש"?)

[שרה_המשוחררת*]

אגב, הכתבת היא מיכל קפרא, היא היתה השכנה שלי. אישה דעתנית וקשוחית משהו, וגם...נו, איך אומרים? נחמדה? מתוקה? מקסימה?
ומה כוונותיה? דיווח. חישוף (כמו שאומרים על עקירת מטעי הזיתים של הפלשתינים, שמפריעים למצוא את הערבים המרצחים הטרוריסטים האלה, שבודאי מסתתרים בין העצים...בדיוק כמו הפרטיזנים...ושוב סליחה, הפעם על כך שאני מערבבת נושאים שבכלל בכלל לא קשורים אחד לשני >:) )
הסרת המסך כדי לראות את האשליה?

[איתי_שרון*]

איפה בדיוק? מתחת לבלטות?
בחסכון (במקרה הטוב) או שהוא פשוט לא נוסף לאוברדרפט שלך (במקרה הרע). מתחת לבלטות זו גם שיטה. בכל מקרה הוא לא חלק ממה שגורם לכלכלה לצמוח. זו הכוונה. במובן הזה הכסף אכן נעלם. צמיחה מתרחשת כשיש הרבה פעילות כלכלית: אם העשיר לא מוציא את הכסף אז הכסף הזה הוא חסר משמעות. מקסימום התועלת שאפשר להפיק ממנו הוא שהעשיר ישב ויהנה מחשבון הבנק שלו.
אני לא חושב שכל מה שכתוב שם הוא שטויות, אבל יש דברים שהעלו אצלי תהיות לגבי קצר אפשרי בתקשורת בין הכותבת הדעתנית, המקסימה והקשוחית לבין המרואיינת. למשל: מה הקשר בין ירידת השכר, אבטלה וכו לעליית הריביות? למיטב הבנתי הריבית עולה מסיבות אחרות. בזמן מיתון הסיכוי הוא דווקא גדול יותר שהריבית תרד, בשביל להמריץ את הכלכלה. אם אתם רוצים הוכחה אז תסתכלו על ארה"ב, אם כל הקפיטליזם, שם בגלל חשש למיתון הרבה פחות חריף מאשר בארץ ירדה הריבית לרמה הנמוכה ביותר מזה 40 שנה. כנ"ל יפן. נראה לי שמישהו פה לא הבין מישהו אחר (אולי אני לא קלטתי משהו? אנא האירו את עיני).

[שרה_המשוחררת*]

בחסכון (במקרה הטוב)
כלומר, בידיים של הבנק. שם אתה גם משלם יותר ריבית על האוברדרפט ממה שאתה יכול להרוויח מהריבית על החיסכון.

[איתי_שרון*]

מה את מנסה להגיד?

[שרה_המשוחררת*]

שהכסף הזה לא נשאר אצלך בכל מקרה.

[איתי_שרון*]

מה זאת אומרת? הוא לא אצלי פיזית אבל אני יכול לקחת אותו מתי שאני רוצה. בנוסף אני מקבל עליו גם ריבית (הבלטות לא נותנות את זה). אם תסכימי לתת לי ריבית יותר גבוהה מהבנק ואני אשתכנע ביכולתך גם להחזיר את הכסף אני מפקיד אותו אצלך. אז שוב: מה את מנסה להגיד?

[שרה_המשוחררת*]

אבל אתה לא לוקח את כולו, נכון? במקרה נטוב, תמיד אתה מחזיק את מה שאתה לא-צריך-ברגע-זה בבנק.
ובמקרה הרע, אתה משלם על האוברדרפט ריבית יותר גבוהה מהריבית שתקבל מכל חיסכון שהוא. (כבר אמרתי את זה קודם).
מה שאני אומרת, אם זה עוד לא ברור, זה שאין דבר כזה שכסף נעלם

[איתי_שרון*]

טוב.

[רועי_שרון*]

שרה, לא אמרתי מה קורה עם הכסף שיוצא מן המחזור כי הנחתי שזה ברור. כנראה שזה לא ברור, אז הנה ההסבר: כרגע החלטתי להוציא את הכסף מהמחזור, ולכן באופן טבעי אני שם אותו בבנק. אני לא מחביא אותו מתחת לבלטות, כי זה לא בטוח, וכי בבנק אני אוכל לקבל עליו ריבית, אשר קטנה ככל שתהיה עדיין תהיה טובה יותר מהבלטות. יופי. אז הכסף שוכב בבנק. ועכשיו מה קורה?

אם הריבית במשק היתה נמוכה, אז מישהו אחר, איזה לקוח נוסף של הבנק, היה יכול ללוות את הכסף ולהחזיר אותו למחזור (כלומר, לרכוש בעזרתו דברים). אבל מאחר שהריבית על האוברדרפט גדולה, אז רוב האנשים ורוב העסקים מעדיפים שלא ללוות את הכסף, ולכן משאירים אותו בבנק. כלומר הכסף הזה באמת יצא מהמחזור. הוא לא נעלם באיזה אופן קסום, הוא פשוט שוכב קפוא וצובר ריבית קטנה. אבל התוצאה של זה היא שסך כל הכסף שבמחזור קטן יותר, ומבחינת השוק הכסף שיצא מהמחזור פשוט נעלם. כשהכלכלה תתאושש הכסף הזה יחזור אל המחזור, ומבחינת השוק הוא "פשוט יופיע" יש מאין.

כפי שכבר אמרתי, אני לא כלכלן, ולכן יכול בהחלט להיות שמה שאני כותב זה קשקוש מוחלט. אבל אני לא יכול שלא לראות את מה שאני רואה, ולעשות את המתמטיקה הפשוטה. ומה שאני רואה זה שכמעט כל האנשים שאני מדבר איתם הוציאו כסף מהמחזור. ושאם נכפיל את זה בכמות האנשים בארץ נגיע בדיוק למצב שאנחנו רואים אותו כיום. אז יכול להיות שלאסתר אלכסנדר יש הסבר אחר, מורכב יותר, קונספירטיבי. אבל אני לא קונה את זה (והיא לא תהיה המומחית הראשונה שלא מצליחה למכור לי את מרכולתה.)

אגב, אני מסכים עם לוי מ-ענת שן לוי לגבי הפרשנות של הדברים של אסתר אלכסנדר, ומקווה בשבילה שהעריכה של הכתבת היא זו שהוציאה את טענותיה מהקשרן (וגם זה לא יהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קורה).

[אילן_שן_לוי*]

בעניין מקדונלד,
ידיעה שמקדונלד הולכים לסגור מסעדות וכנראה שרוב המסעדות שיסגרו הן לא בארה"ב, נותנת תקוה וסיכוי שהטעם הרע לא ישתלט על העולם, נכון זה לא הולך לקרות בארץ כי אנחנו טיפה מפגרים ובדרך כלל לוקח לאופנה להגיע לכאן באיחור של שנה עד חמש שנים, אז נמתין בסבלנות.

בעניין הריבית הגבוהה שחונקת את העסקים.
ובכן כאן החיבור למה שאלכסנדר אמרה ולתיאוריה הקונספירטיבית, כיום בישראל יש מיתון עמוק, ובנוסף בארה"ב שהיא המדינה הכי קשורה (בעצם אנחנו קשורים אליה יותר) כלכלית אלינו שורר מיתון לא קטן, לפי כל התיאוריות הכלכליות מיתון = ריבית נמוכה, ככה זה ביפן (0 אחוז) וככה זה בארה"ב (1.75 אחוז) רק אצלנו ריבית של קרוב ל 9 אחוז (10 אחוז עם העמלות) אז מה קורה כאן?
או כאן מתערבת הגלובליזציה והסרת הפיקוח על מטבע החוץ, וזה מה שניסתה גב' אלכסנדר להסביר
אני לא אלאה אתכם בפרטים, אבל לפני 10 חודשים נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית באופן חד, לארץ זרם הון עצום מחו"ל (גלובליזציה) שבחל לרכוש דולרים, הדולר זינק לכמעט 5 שקל, הנגיד נאלץ בניגוד לכל התיאוריות וההגיון הכלכלי להעלות את הריבית באופן חד, הכסף הזר הסתלק, הדולר ירד,
אבל עכשיו אנחנו תקועים עם ריבית גבוהה מאוד, למה, כי בגלל התחיבותה של ישראל לתהליך הגלובליזציה, פתיחת שוקים וכו' אי אפשר לסגור או להטיל פיקוח על מטבע חוץ, כלומר לקבוע שער לדולר וזהו ולא לתת לשווקים החופשים לעשות את מלאכתם באין מפריע.
בהסקמה לתהליך של הסרת מכסים והגנות, תנועות מטבע חופשי מסכימה מדינה לתהליך שאמור בסופו של דבר להביא לרוחה כלכלית אצלה, יותר השקעות זרות, אבל מה קורה שהתהליך משתבש כמו אצלנו.
אלכסנדר טוענת - יחרב העולם אנחנו צריכים להגן על עצמנו.
חומר למחשבה- היתם מוכנים שצבא נאט"ו או צבא האו"ם יחליף את צה"ל.

[אילן_שן_לוי*]

Globalization and Its Discontents
by Joseph E. Stiglitz

תשובה לורד לב, זה שם הספר שמדובר עליו בכתבה, לא תורגם ואפשר למצוא אותו באמזון.

[שרה_המשוחררת*]

חומר למחשבה- היתם מוכנים שצבא נאט"ו או צבא האו"ם יחליף את צה"ל.
צריך לשאול את הפלשתינים את השאלה הזו...

[רועי_שרון*]

אילן, אני מסכים לניתוח שלך, אבל מוכרח להודות שאם אני הייתי צריך להחליט מה לעשות במקום קברניטי המשק אז לא בהכרח הייתי יודע מה לעשות (הרבה יותר קל לבקר את מה שאחרים עושים מאשר לעשות בעצמנו). הרי הגלובליזציה הואילה למדינת ישראל בתקופת הצמיחה האחרונה, בעיקר בכך שאיפשרה להרבה כסף זר להכנס לחברות בארץ. זה איפשר לנו לפתח בהרבה את תעשיית ההי-טק, ולהביא אותה בימי השיא לכמעט שליש מכלל הייצוא של מדינת ישראל. כמו כן זה יצר הרבה מקומות עבודה בתעשיות ובחברות שירותים נילוות. האם זה רע?

נראים לי הרבה יותר רעים ההוצאות הבלתי מרוסנות של הממשלה, הזילות של כספי הציבור, והאחוז הקטן יחסית של משלמי מסים בארץ. כל אלה לא קשורים לגלובליזציה -- אלא דברים שבכוחנו שלנו לשנות, ולהגן על עצמנו מבפנים. לא בחו"ל נמצאת האשמה במצב שלנו, אלא בשרים כמו אלה שאסתר אלכסנדר יעצה להם.

[שרה_המשוחררת*]

מה באמת עושים בקשר למיסים האלה?!?

[שרה_המשוחררת*]

מה דעתכם על זה מנסים לחנך את הישראלים לשלם תמורת מה שקיבלו בחינם ???

[איתי_שרון*]

הכותרת לא נכונה, עד היום לא קיבלת את זה בכלל (נסיעה בכביש חוצה ישראל)
}נש

[רועי_שרון*]

שרה, חשבתי שאת לא מכירה במדינה -- אבל מסים את כן משלמת?

[שרה_המשוחררת*]

זו הסוואה

[שרה_המשוחררת*]

במיוחד לענת
עוד אנקדוטה:
אם כל העולם היה חי ברמת החיים של העולם המערבי
היה צריך עוד שני כדורי ארץ.

[איתי_שרון*]

רק שניים?
נדמה לי שטעית בחישוב...

[ענת_שן_לוי*]

לעומת זאת אם היו מחלקים את כל הקרקע של כדור הארץ לכל האנשים, כולל מדבריות וקרחונים לכל אחד היה לפחות שני דונם...

[שרה_המשוחררת*]

שאלה:
כשהמדינה תפריט את בזק, לאן הכסף הזה ילך?

לאיתי:
הכותרת לא נכונה, עד היום לא קיבלת את זה בכלל (נסיעה בכביש חוצה ישראל)
הנקודה היא לא הכותרת.
האם זה לא מזיז לך אפילו את קצה העצב שמתכוונים לגבות כסף מבעלי מכוניות באמצעות מצלמות נסתרות שיקליטו את מספר הרכב (והאינפורמציה הזו עוד תהיה שייכת לחברה פרטית!!!)?

[רועי_שרון*]

כשהמדינה תפריט את בזק, לאן הכסף הזה ילך? - לממשלה. המדינה מחזיקה את מניות בזק, וכשאומרים שהיא תפריט את בזק מתכוונים שהמדינה תמכור את המניות שברשות המדינה לקבוצת משקיעים כלשהי. הכסף שיתקבל תמורת המניות יכנס לחשבונות המדינה שמנוהלים על ידי הממשלה (משרד האוצר, למעשה).

האם זה לא מזיז לך אפילו את קצה העצב שמתכוונים לגבות כסף מבעלי מכוניות באמצעות מצלמות נסתרות שיקליטו את מספר הרכב (והאינפורמציה הזו עוד תהיה שייכת לחברה פרטית!!!)? - מזיז, מזיז. אבל: (א) לא מדובר על מצלמות נסתרות אלא מצלמות גלויות לגמרי. (ב) אין בעיה לשים פחות או יותר בכל מקום (בלי קשר לכביש הזה) מצלמות נסתרות במקומות שאת לא יודעת עליהם, ולהקליט מספרי רכב, פרצופי אנשים, ועוד דברים אחרים. הבעיה המרכזית עם הפרוייקט הזה היא הקישור למאגר המידע של משרד התחבורה שמחזיק מידע על בעלויות רכב. זה הדבר שבאמת מרגיז במערכת שלהם.

[איתי_שרון*]

כמו שרועי אמר - המצלמות לא ממש נסתרות. חוץ מזה - אם את לא רוצה את לא חייבת לנסוע דרך הכביש הזה... בכל מקרה תהיי בטוחה שאוספים עלייך מידע בעוד 20 אלף מקומות בלי שאת מרגישה. לא שזה טוב... אבל זה המצב. לא ממש ברור לי מה אפשר לעשות עם מידע כמו זה שהם אוספים, בכל מקרה.

[שרה_המשוחררת*]

המידע הוא המידע בנמצא ברשות משרד הרישוי. הם יודעים עליך יותר מאשר מספר רכב (למשל, אם אתה משקפופר, איזה רכב אתה מעדיף וכד')
מה יכולים לעשות עם מידע כזה? למשל, לדחוף לך פרסומות מותאמות אישית.
אני בטוחה שאתה לא תאהב את זה!
ולחשוב שבגלל זה מישהו לא יוכל ליסוע בכביש מהיר, ויצטרך במקום זה לעמוד בפקקים...

[איתי_שרון*]

התכוונתי לקטע של לצלם את מספר המכונית וכל זה... משרד הרישוי זו באמת בעיה מסויימת אבל אני מניח שיש הגבלות על מה שהם יכולים לעשות עם זה. דווקא מהפרסומות המותאמות אישית לא הייתי מוטרד במיוחד (יש דרכים יעילות הרבה יותר לדחוף לך פרסומות - למשל דרך מעקב אחרי מה שאת קונה בסופר, לעקוב אחרי התעבורה שלך באינטרנט ועוד כהנה וכהנה), אלא על זה שלעוד קבוצה של אנשים יש גישה לנתונים עליי.

[שרה_המשוחררת*]

יש דרכים יעילות הרבה יותר לדחוף לך פרסומות - למשל דרך מעקב אחרי מה שאת קונה בסופר, לעקוב אחרי התעבורה שלך באינטרנט ועוד כהנה וכהנה
גם זה יגיע.
אם אתה מקבל את המקרה הראשון (כביש חוצה ישראל) אז מה ימנע ממך, יום אחד, לקבל את השני? (מעקב על קניות בסופר וכו')

[איתי_שרון*]

לידיעתך - זה לא יום אחד - הם כבר עושים את זה! דרכי ההתנגדות האפשריות:

• לקנות כל פעם במקום אחר
• לסרב להצטרף למועדון קניות מכל סוג שהוא
• להפסיק לקנות בכרטיסי אשראי (תחשבי על זה - חברות האשראי מחזיקות זהב בידיים ככל שזה נוגע לפילוח אוכלוסיה על פי הכנסה/טעם וכו וכו)
• להפסיק לענות לסקרים/שאלונים וכיו"ב (אפילו השאלות הכי תמימות נותנות עלייך מידע! לא צריך לשאול "מהי ההכנסה החודשית הממוצעת שלך" כדי להסיק את זה מסדרה של שאלות תמימות למראה)
• עוד רעיונות?

אפשר להגיע לכל מיני רעיונות קרימינלים עוד יותר אבל לא עד כדי כך מסובכים טכנית לאסוף עלייך מידע: אם את מחוברת לטלויזיה/כבלים אפשר לאגור עלייך מידע דרך הכרטיס החכם שבממיר ולשדר אותו למרכז דרך קו הטלפון אליו מחובר הממיר שלך (זה בפרוש לא רמז שזה מה שהם עושים! ). עוד רעיון: ספק האינטרנט שלך יכול לעשות monitoring על התנועות שלך ולזהות patterns בהתנהגות ובהעדפות שלך; כל מיני תוכנות אחרות יכולות לאסוף עלייך מידע (פעם היו שמועות לגבי babylon)...
בקיצור - כיד הדמיון הטובה עלייך!
אני בהחלט לא אוהב את זה. יש דברים שאני לא עושה כי חוסר הנוחות יהיה רב מדי (כמו לא להשתמש בכדטיס אשראי) ויש דברים שאני כן עושה (לא עונה לסקרים ובאופן כללי משאיר את הפרטים שלי בכמה שפחות מקומות, גם באינטרנט).

[שרה_המשוחררת*]

אה הא.
אני כמעט שלא משתמשת בכרטיס האשראי. אבל מסיבה אחרת - זה עוזר לי להקטין הוצאות.
אם אני מחליטה לענות לסקר - אני בד"כ עושה מזה דרמה, ונותנת פרטים מאד מאד קיצוניים.
ולגבי חוצה ישראל (אין לי רכב, אז אין לי את הבעיה הזו) - קראתי שיש חבר'ה שמיצרים לוחיות רישוי שאינן קריאות למצלמות.
אם מישהו מכיר מעצב תעשייתי מרדן, אז הוא בטח יוכל להמציא פטנט נוסף.

[דוד_רובנר*]

פרנויה, איתי?

[בשמת_א*]

כבישי אגרה מקובלים ביותר באירופה ובארה"ב. זו לא המצאה ישראלית.
מי שלא רוצה לשלם עבור הכביש המהיר היקר והמשופר, נוסע בדרכים הצדדיות האיטיות יותר.
גם את המצלמה לא המצאנו. בדרך כלל זה מכשיר שמזהה את המדבקות/התויות התקופתיות שמצמידים לשמשת הרכב אלה שנוסעים בכבישים האלה באופן קבוע, כפי שהוא מזהה רכב שנוסע בלי תשלום.

[שרה_המשוחררת*]

ב"חוצלארץ" משלמים את האגרה ע"י זריקת מטבעות לתוך סל.
הבדל גדול.

[ורד_לב*]

גם אנחנו, כשאנחנו מחליטים לענות לסקרי הטלפון הפסיכיים האלה, עונים תמיד דברים אחרים לחלוטין בתקווה שזוהי תרומתנו הצנועה לבלבול האויב. כמובן שזו אשלייה מתוקה שלנו, כי בכ"ז אנחנו רק מספר אחד, אבל זה בכ"ז נותן תחושה טובה של fucking the system!

[איתי_שרון*]

ורד ושרה - קוראים לזה (לענות תשובות דימיוניות לסקרים) שיבוש תרבות . אני אחשוב על לאמץ את זה. אגב - בספר קאלה לאסן מתאר איך צריך לענות לכאלה שמנסים למכור לך דברים. מומלץ בחום.
דוד - מה מהדברים שציינתי (חוץ מה"באמת קרימינלים") נראה לך בדיוק פרנויה? גם לגבי הדברים הקרימינליים, זה לא שצריך פיתוחים של הבולשת הפדרלית של ארה"ב כדי לעשות את זה. אם מישהו יחשוב שזה שווה ושהוא לא ייסתבך עם זה משפטית - הוא כנראה יילך על זה.

[שרה_המשוחררת*]

למישהו יש רעיון איך מעלים מחירים ללקוחות בעוד כולם בוכים על המיתון? (רק להבהרה, בין לקוחותי נמנים הוצאת מעריב ושוקן)

[ענת_שן_לוי*]

תגידי שאת מתפוצצת מעבודה, ושאין לך ברירה אלא להעלות את המחירים כדי לעשות סלקציה, ושיעשו את השיקול שלהם.

[רועי_שרון*]

תגידי שהמדד עלה מאד השנה, ושרוב העלויות שלך קשורות למדד (עלות עבודה, המחשבים, החשמל, השכירות). תגידי להם שעשית חשבון, ושבעקבות העליות הללו את עכשיו מפסידה על כל עבודה שאת מבצעת עבורם, ושכמה שאת נהנית לעבוד עבורם, וכמה שהיית רוצה להמשיך, את לא יכולה להרשות לעצמך להפסיד על העבודה הזו. לכן את מבקשת להעלות את המחירים.

את יכולה להחליף את המילה "מדד" בכל אחת מהביטויים "דולר", "ריבית", או "שכר העבודה בעקבות הסכם המסגרת האחרון שהובילה ההסתדות". זה נשמע נכון באותה מידה.

[ורד_לב*]

אני לא הייתי מתרצת אפילו, אלא קובעת עובדה וזהו! אני לא חושבת שלקוחות (אפילו שהם מכובדים ) צריכים להתערב בשיקולים כספיים של ספק כלשהו.

[רועי_שרון*]

ורד, זה נחמד בתיאוריה, אבל הלקוחות הם אלה שמשלמים. אם נראה להם שאת מעלה מחירים "סתם" ושהם יוכלו למצוא ספקים אחרים שיעלו להם פחות, אז הם לא יקנו אצלך את העבודה. לעומת זאת, אם הם יתרשמו שעליית המחירים מחוייבת המציאות, ולכן שכל הספקים יהיו כנראה יקרים יותר, אז הם לא ימהרו לחפש אלטרנטיבות.

ופרט לזה, לפעמים אנשים מחפשים תירוץ בשביל לא לחפש אלטרנטיבות. למה לא לספק להם את זה?

[ענת_שן_לוי*]

בעקרון אני בעד הפוזה הקולית, כמו שורד מציעה. אבל פוזה לבד זה לא מספיק, צריך גם שכנוע עצמי עמוק (באיזור המעיים - מה שנקרא בלעז-GUTSׂ ) בכך שמגיע לך יותר כסף. בלעדיו, לא יועילו שום טיעונים אמיתיים והגיוניים ככל שיהיו.
האמת, מרגע שיש שכנוע עצמי עמוק כבר לא משנה מה אומרים, זה מה שעושה את העבודה. ואם לא - סימן שהשכנוע לא היה מספיק עמוק...

[פלוני_אלמונית*]

האם שם הדף עומד להשתנות ל איך להרויח עוד כסף למרות שלא צריך אותו ?

[ורד_לב*]

גם אצלי הייתה מחשבה כזו. היי אבל לא צריך לפחד מכסף, אנחנו חיים בעולם בו הוא אמצעי לסיפוק כל מיני דברים בכל מיני רמות.
אתמול הייתה לי שיחה עם חברה על נושא המחרוזת והגענו למסקנה שזה אותה הגברת בשינוי אדרת, כי במקום כסף יש לי חרוזים. מה עשינו בזה?
אז אמנם יש את הקטע הקהילתי, אבל אני חושבת שאנשים עם קצת מודעות והבחנה בכל מקרה יעדיפו לרכוש דברים מאנשים שהם מכירים ויודעים לאן הולך הכסף, במה ובמי כדאי לתמוך. אולי יהיו אנשים שזה יותר יפקס אותם על "הקהילה", אבל לפחות באזור שלנו רוב המחרוזאים הם מטפלים אלטרנטיביים ואמנים ומה לעשות...? מזה כבר יש לי , אבל אני צריכה דברים אחרים.
טוב, אולי זה בכלל צריך להיות בדף אחר, יש כזה?

[רועי_שרון*]

מהנסיון שלי במכירות של שירותים אפשר "להמציא" לעצמך פוזה רק לפני שפוגשים את הלקוח. אחר כך זה כבר במסגרת של יחסים מתמשכים, וקשה מאד באמצעות פוזה לבד לשנות תמחור. למעשה קשה לשנות תמחור ביחסים מתמשכים, וזהו.

[שרה_המשוחררת*]

האם שם הדף עומד להשתנות ל איך להרויח עוד כסף למרות שלא צריך אותו? ?
אולי ל"איך לא לתת לבעלי הממון לעשות עוד ממון על חשבוני?"

הגעתי להחלטה איך לפעול.
מקווה לדווח לאחר המעשה הראשון.

[שרה_המשוחררת*]

ותודה על כל העצות העינייניות.

[עדי_יותם*]

פגשתי מישהו שמצלם חתונות, והוא סיפר לי שבגלל עומס עבודה החליט להעלות מחירים. ו-מה אתם יודעים, הוא התחיל לקבל יותר הצעות עבודה, כי עכשיו הוא יוקרתי.

[ורד_לב*]

גם לנו זה קרה כששמרנו על כלבים.

[ורד_לב*]

וגם, כשאני חושבת על זה, כשדודו מלמד שיעורים פרטיים.

[פלוני_אלמונית*]

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה
אין כמוהו בעולם, כך אומר לי סבא
לא פירות עליו צומחים, כי הרי ממילא
הפירות סופם לרקב, מי צריך את אלה?

זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים
שם צומחים הם וגדלים כמו על השמים
כשמראים לו תפוחים, כל תפוח טוב הוא
הוא קוטף את כוכביו ואומר "מה טובו"

הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה
ביריד למכור אותם עשרה בלירה
"בואו בואו אנשים, זוהי שעת הכושר
כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר"

וקהל גדול סביבו, צוחק ומתבדח
"סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח?"
וכולם קונים חוטפים, גזר צנון ואורז
אבל חופן כוכבים? לא תודה, אין צורך

מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת
עיניהם ודאי עיוורות ואזנם חרשת
הביתה שב הוא עם סלו בלי טיפה של עצב
האוצר נשאר אצלו ואצלם - הכסף

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה....

[איתי_שרון*]

אפשר || לפתוח || דף || חדש, || מי צריך כל כך הרבה כוכבים... || ||

[האזרח_דרור*]

כמה הערות :

• אסתר אלכסנדר היא לא המבקרת היחידה של המערכת. לפי דעתי שטיגליץ הרבה יותר מעניין , אם כי אני רחוק למדי משניהם - הנה מאמר של שטיגליץ על תוכניות קרן המטבע לעולם השלישי- שדומות להפליא לתוכנית הכלכלית של נתניהו:

http://www.bdidut.com/trade/imf-wb3.htm

• כסף בהחלט יכול להעלם - לא רק בגלל שאנשים מוציאים אותו מהמחזור אלא גם בגלל שהבנקים מדפיסים כסף - הם עושים זאת על ידי זה שהם מלווים יותר כסף (עד פי 10) ממה שאנשים משקיעים אצלם. כמו כן מניות זו עוד דרך ל"אינפלציה של ערך" - הערך במניות (הון ) לא נוצר על ידי דברים שנוצרו (כפי שקפיטליסטים טוענים) או על ידי ערך עודף שהמעסיק לקח מהייצרנים (ע"פ מרקס) כי אם על פי הציפיות לערך שיווצר בעתיד (בין היתר על סמך יחסי שליטה -) וזאת על פי התאוריה של תורסטיין וייבלן, מייסד הזרם הכלכלה המוסדית בתחילת המאה ה 20, שאפר לקרוא עליו בספר

מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום

לכן כשלדוגמא וול סטריט מפסידה ביום אחד מאה מיאלרד דולר, לא נעבד כאן שום ערך ממשי כי אם רק השתנו יחסי השליטה. כסף, מניות, הון , עסקים שייכים כולם לספרה המופשטת ולכן יכולים להתנפח (אינפלציה לדוגמא) או להתכווץ (מפולת מניות). עבודה, תעשיה, מכונות , טבע, משאבים, השכלה - אלו דברים שמייצרים
רווחה אמיתית, וקשה הרבה יותר להעלים אותם.

• כשמפריטים מפעל או תחום אזי המדינה מקבלת רווח לטווח הקצר מאוד (בתאוריה) ואם המפעל מרוויח (אחרת אי אפשר להפריט אותו בהגדרה) אזי היא מפסידה כל שנה הכנסות שהיו יכולות לשמש את הציבור.

בפועל המצב יותר גרוע - כי את בנק הפועלים לדוגמא הפריטו על סמך הלוואה שנתן בנק לאומי לתד הריסון , שקנה את הבנק באיזה חצי אחוז מהערך שלו!!! כך המדינה הסכימה לשחוט אווז שמטיל ביצי זהב (מי שמע על בנק מפסיד) והאזרחים לא קיבלו למעשה דבר תמורת זה.

למרות זאת איני בעד מפעלים בבעלות הציבור אלא כשמודבר במונופול טבעי. המדינה אינה טובה בהרבה מהתאגידים, ושינהם מייצגים שני פנים משלימות של ריכוזיות הכוח.

• לגבי חוצה ישראל - יש הרבה סיבות טובות אחרות לא לנסוע על הכביש הזה.

http://www.bdidut.com/transp/road6.htm

עוד תשובות יפות על נושא הפרטה ובזבוז אפשר לראות באתר חברה צוקדת :

http://hevra.org.il/modules.php?name=FAQ

• לגבי מצלמות ומה אפשר לעשות עם ידע פרטי עליך. דוגמא שמרצה שלי לאבטחת מידע הביא - לפני שנים רבות (או לא כל כך רבות) השיגו חברות הביטוח את הנתונים של אנשים שגלשו לאתרי סקס הומוסקסואלים לגברים. כשרצו חלק מהם לבצע ביטוח רפואי אמרו להם - "מצטערים, אתם הומואים, אולי יש לכם איידס- אנה שלמו כך וכך יותר והכל יהיה בסדר".

לא בטוח שהתרופה לזה הוא נסיון מתמשך להגן על הפרטיות כמו יותר לנסות ללגטם כל מיני נטיות והעדפות, ולגנות ניצול לרעה של מידע כזה.

[שרה*]

אם יפסיקו את המס ההכנסה, שזה 60% על ההכנסות שלנו, זה יכול להבריא את הכלכלה!
אם הראשי ממשלות והשרים יפסיקו את הארוחות עסקים הבזבזניות שלהם שזה עולה 70 אלף דולר... ויפסיקו את הזלילות הבזבזניות במזנון של הכנסת שזה עולה כמה אלפי דולרים...
אם יפסיקו להזרים כספים לטירוריסטים ולפנטגון האמריקאי ולתוכניות החלל הבזבזניות יהיה יותר כסף!

אם בארץ יבנו מערכות רכבות, זה יחסוך כסף בנסיעות במכוניות, יפתח מקומות עבודה חדשים לבנית רכבות ולנהיגת רכבות..
והרבה 'אם' אבל לבעלי ההון לא איכפת להם.

[בועז_חן*]

מסתבר שהשאלה רלוונטית לכולנו...
לא מאמינים, תבדקו את עצמכם: http://www.globalrichlist.com

[יונת_שרון*]

בהחלט מכניס דברים לפרופורציה.

[ענת_גיגר*]

אני מסכימה עם יונת, אבל יש בזה משהו מעוות. זה שיש 5 מיליארד איש שמרוויחים פחות ממני לא אומר שאני עשירה יותר...
צריך להביא בחשבון את ההוצאות. ולא רק מותרות, שכר דירה, מסים, חשבונות.
כמה שאנחנו מנסים לצמצם את ההוצאות, הן עדיין גדולות מההכנסות.
אז אולי צריך בסיס אחר להשוואה...

[בועז_חן*]

ברמה הסוציואקונומית ההכנסה היא הדבר שקובע כי ההנחה היא שעושר הוא ה"מחזור" של הכנסות והוצאות (ושהן שוות), כי ההוצאות הגבוהות יותר משמעותן רמת חיים גבוהה יותר.
מה שאת מחפשת הוא אולי ההגדרה שניתנה לעושר ב אבא עשיר אבא עני : אחוז ההכנסה הפאסיבית מתוך ההכנסה שלך. כלומר איזה אחוז מההכנסה שלך דורש ממך לקום כל בוקר לעבוד. בבסיס הזה אני חושש שהמצב של רובנו לא משהו...

[נועה_ברקת*]

ואולי חשוב גם לומר שהאפשרות שלנו לרמת חיים גבוהה בהגדרה הצרכנית שלה ולא האיכותית נובעת מכך בין היתר, ש5- מילארד אנשים סובלים.
או במבט מהצד השני - חיי הסבל של האנשים העניים שיומם הוא השרדות ולפעמים אפילו לא זה, מאפשר לי לשבת כאן ולהגות בהם.
<חלק מחשבון הנפש שלי>

[בועז_חן*]

זה מאוד לא מדויק.
נכון שיש ניצול של עבודה זולה בעולם השלישי, אך הניצול הזה לא מחליף עושר ושגשוג שם אלא מחליף חוסר עבודה בכלל. אנחנו בהחלט יכולים לעשות יותר להתפתחות שם אך על תרגישי כצרכנית שאת מועדדת ניצול. בלי העבודה הזולה עוד רבים היו רעבים ללחם.

[אורי_זאפא*]

כסף והאסוציציה שלה היא בעוכרי המתבונן. לכסף אין ריח ואין טעם.
אני אוהב מה שכסף מאפשר לי לעשות.
יש אחד שצריך הרבה להיות מאושר ויש כאלה שפחות..
להיות עני זה תיק וגלגל עצוב

[פלוני_אלמונית*]

דווקא זה בדיוק ספר שמדבר על מה שהעליתן כאן- למה צריך הרבה כסף?

הוא יכול לתהות עד מחר, מה הוא עושה בכסף מהספר ?

[פלוני_אלמונית*]

הקומוניזם בבסיסו הוא יופי של רעיון

גם הקיבוץ ותראי מה יצא ממנו.

[ערן*]

הקומוניזם בבסיסו הוא יופי של רעיון

הוא יופי של רעיון, אבל הוא מתעלם מטבע האדם. טבע האדם איננו שיתופי בנכסיו, אלא תחרותי בו. על כן הקומוניזם הוא יפה, אבל לא מעשי, ועל כן לא יוכל לשרוד אלא באמצעים ששוללים מהאדם את החופש לנהל חייו בצורה טבעית, קרי דיקטטורה.

[רוני_בלוני*]

כן, רק שהקומוניזם נכשל בכל מקום, לאנשים שחיו נשארו טראומות קשות (בעלי למשל שכילד עמד בתור וכיום לא מסוגל לעמוד בתור אפילו בקופת חולים), המנהיגים גנבו את כל הכסף, אנשים עבדו קשה והרוויחו מעט. ועם הכסף לא היה מה לקנות, לא היה אוכל, המדינות נקלאו לקשיים כלכליים קשים וביקשו מבעלי החנויות להחזיר סחורה ולקבל תמורתה כסף אותו לקחה המדינה וכך יצא שגבינה היתה בין השעות 13:00 - 13:30 והתור התחיל מחמש בבוקר , אנשים עמדו במינוס שלושים מעלות בשלג וחיכו לגבינה וכשתורם הגיע כבר לא היתה גבינה (תבואו מחר אולי יהיה).
זה טוב זה? מה זה בבסיסו. הבסיס הביא לקושי כלכלי עצום במדינה!

[מתנחלת_אלמונית*]

עדיף להיות רועה עיזים גם לחיות וגם להנות

[פלוני_אלמונית*]

מדינת ישראל צריכה ההההההההההההמון כסף כדי לממן את התנחבלויות.

[תמיר*]

כל הזמן אני מפנטז שאני זוכה בלוטו אם היה לי הרבה כסף זה היה ממש מסדר אותי הייתי יכול ללמוד מבלי להיות תלוי בהורים לקנות איזה ג'יפ ככה משהו חייתי לשטח הייתי קונה איזה בית עם כל המותרויות שיש קונה איזה מחשב ממש טוב ולא כמו המיושן שיש לי עכשיו שאני חושב על זה הייתי קונה גם איזה לפ טופ עם אינטרנט אלחוטי וכמובן גיטרה חשמלית
אוי כסף כסף

[פשוט_אלון*]

כבר זכית בלוטו הרבה פעמים.
יש לך את עצמך, משפחה, חברים, חושים, כוח, שנים נוספות לחיות, אוכל, שמיים, שמש, ים, שאיפות, תחביבים, צמחים, עבר הווה ועתיד...... להמשיך?

[פשוט_אלון*]

מוכרח להודות שבכל זאת אני ממלא לפעמים לוטו

[פשוט_אלון*]

אבל רק בימים שאני "מרגיש את זה"

[טובי_י*]

תמיר , אני בטוחה שכמעט כל אדם עלי אדמות פינטז על הרגע שיהיה לו המון כסף.
ואני אומרת, אם במציאות אין אז למה לא לחלום בכיף? ת ה נ ה .

פשוט אלון מה שאתה אומר הוא באמת מאוד חכם, אבל כשחסר/רוצים גם יותר מהחומר ולא רק מהרוח התזכורת על כמה טוב יש לנו לא בהכרח מגמדת את הרצון ביותר חומר.

כי אם היה יותר כסף, לדוגמא, אז יכולתי למשל לעזור לכל האהובים עליי (משפחה חברים).
אגב, הרצון בהרבה כסף הוא לא בהכרח כי כרגע רע או לא מודעים לכל הטוב שיש לנו, זה יכול לנבוע מרצון אחר, למשל בביטחון כלכלי. הרבה כסף יכול להעניק שלוות נפש מבחינת ההישרדות הטכנית בעולם/

הלכתי לישון...

[בועז_חן*]

מזכיר לי דף ישן תרגיל נגד דיכאון

[אני*]

אתם יודעים מה כסף זה נייר אמצעי מגעיל שאפילו קונה לנו אושר לעיתים
אני חליתי בפיברו לפני פחות משנה כל חיי התהפכו פתאום כסף הז משהו חשוב ממה שהיה לפני אין תרופה ויש המון דברים ששוה לנסות ברפואה האלטרנטיבית אבל רגע שוב כסף כסף כסף
אז מה עושים מנסים מעט מאוד כואבים לחוצים החיים קשים מפחידים ואני חושבת על כל העשירים שיושבים ואוכלים ארוחת צהרים בשווי של כסף שאני יכולה לעשות טיפול יותר טוב ואולי לחיות בפחות סבל
חבל אבל זה מה שזה כסף
אשמח לתגובות!!

[אילת_מ*]

גדול!
ב מה חדש הדף הזה מופיע בשמו (מי צריך כלכך הרבה כסף),
והתשובה מופיעה ב"שינויים"! (אני).