מי מה,
מי מה. אם לא היית- אי אפשר היה להמציא אותך. one of a kind.
קוראת הדוקה של הבלוג ועוקבת במועצה. חושבת אם להוסיף שם כמה היסטריות משלי. אך הן יותר תמיהות. כאילו: למה ככה? כולנו בני-אדם, לא? נימוס בסיסי נדרש. וכנראה גם הוא יותר מדי. טוב, באתי לפרוק אצלך. האם אי פעם יימצא אדם שמתאים לי?
דווקא מתיאורייך אני מתפלאה איך את מצליחה ללכוד כ"כ הרבה גברים שווים, שניתן ממש לדבר איתם. כי לי זה לא מצליח, ואני במרכז. סטטיסטית יש כאן יותר פנויים, לא? אך, שוב, סטטיסטית, הם גם דה-פקטו- פנויים (רגשית, מחשבתית, גמישותית) פחות.