אבא עשיר אבא עני

פלוני,
באתר קרוב לזה שהצביע עליו אבא עני, דף הפרופילים העסקיים , תוכן למצוא גם מאמרים נוספים: בית קפה, דוכן פלאפל, מזנונים וקיוסקים, מזון מהיר, ענף ההסעדה, פיצריות וקונדיטוריה ומאפיה.
אם משהו מהם קרוב לעסק שאתה מתכנן - כדאי לבחון גם אותו.

בועז, ברמה הפרקטית
נראה לי שבהחלט יש טעות ב עסק קטן שנבנה על ידי מישהו שרוצה להמשיך ולפתח אותו לא מוציא מהמשחק את העסק הקטן השכן
ראה מספר חברות המוזיקה, המדיה, הוצאות הספרים, רשתות המזון מול המכולות, רשתות בתי המרקחת, סוכנויות הביטוח, רשתות בתי הקפה וכן הלאה...
זו אבן יסוד בתופעות הכלכליות שישנן בימים אלה.

בימים אלו אני קורא את סידרת "אבא עשיר". הדברים היותר מלהיבים הם:

הדברים החדשים שאתה לומד יום-יום.
האנשים אותם אתה פוגש (בחנויות ספרים לדוגמא)
ההרגשה שהמון אנשים היו והינם מודעים לדבר שהיה ניסתר מעינך עד כה.
ובעיקר, גיליתי פן חדש באישתי, ליז, ומצאתי אותה שותפה מלאה לחלומותי, מחשבותיי ומהווי.

מכאן אנו מתחילים וכבר מרוויחים.

לסיום, אני מאחל לכולנו הצלחה בהגשמת חלחומותינו. - יש מספיק כסף, עושר ואושר לכולם.

הד, אתה צודק בטווח הבינוני והארוך. זה נכון שברמת המיקרו הענקים משתלטים על שווקים של חברות קטנות, אבל בטווח הקצר עד בינוני עדיין אפשר לדעתי להקים עסק ולהרוויח ממנו תוך הורדה הדרגתית של רמת המעורבות שלך בעסק. גם בדוגמאות שנתת, למשל מכולת או בית קפה.

שליחה על ידי ערן* » 11 יוני 2004, 10:00

קיוסאקי הוא מולטימיליונר. כאשר אתה נמצא שם, מאוד קל לחלק המלצות לעניים. שני עיקרים לדעתי בספר:

יש הזדמנויות בחיים, וצריך לקפוץ עליהם.
הסוד בלהיות עשיר הוא בהוצאות, לא בהכנסות.

אבל, צריך להבין שאם קיוסאקי עשה מיליונים בהזדמנויות עסקיות, בעיקר בנדל"ן (שכ"ד שמשלם משכנתא), הרי

הוא עשה אותן בארה"ב, שם השוק שונה לחלוטין מישראל. בארה"ב הריבית במשק קרובה לאפס (!) לכן משכנתא היא עניין כדאי ביותר. המשכנתא הראשונה בחלק גדול מן המדינות והבנקים היא של 110% מערך הנכס (כי ברור לבנק כי הנכנס לבית זקוק לכסף כדי להשקיע בריהוט וכו'), כאשר חישוב של החזרי המשכנתא + מס רכוש (שהוא מאוד גבוה בארה"ב) בדר"כ קטן משכ"ד המשולם.
השכרת בית היא עסק מסובך (לא כמו שהוא מתאר בספר). בארה"ב יש חברות המתמחות בניהול נכסים ובגביית שכ"ד - מה שאין בישראל. בישראל גם הוצאות המימון והתפעול גבוהות יותר. בארה"ב ערך הבית הולך ופוחת עם הזמן, ובעצם לאחר 20 שנה (5% פחת בשנה) ערכו כמעט אפס. בישראל, ערך הבתים איננו ריאלי בכלל יחסית לערכם האמיתי, בגלל הצפיפות ובגלל הטרוף הכלכלי.

אבל בעצם, אם תקראו את האותיות הקטנות, קיוסאקי בעצמו אומר כי יש לחפש את ההזדמנויות. היום נדל"ן, מחר היי טק, מחרתיים אבטחה נגד טרור.
עוד קצת מהאותיות הקטנות של הספר - עצם כתיבת הספר היא הזדמנות עסקית של קיוסאקי, שזיהה כי מיליונים ירכשו אותו, יחלמו להיות מיליונרים כמוהו ובכך ישלשלו עוד כמה מיליונים לכיסו שלו.
ולסיכום - אולי כדאי לזכור כי לכל אורך הספר ברור כי מדובר בעבודה קשה (בין השורות, לאחר שמנקים את כל "האשליות"), ובהרבה עבודה קשה.

ערן, חלק מהפרטים שכתבת לא מדויקים, והסיבה העיקרית לכך שכדאי לעשות את זה בארה"ב זה שתשלומי הריבית על המשכנתא מזכים במס לעומת שכ"ד שלא.
מה שכן מדויק, זה שהספר לא נקרא "איך להשקיע בנדל"ן" מכיוון שזו באמת לא המטרה שלו. המטרה כמו שאמרת (חוץ מלעשות אותו עשיר...) היא לעזור לאנשים להתגבר על הפחדים ולחפש את ההזדמנויות, כי הן שם רק למי שיודע מה הוא מחפש.
וכמובן שזו עבודה קשה. מי שמאושר מלעבוד מעט ולחיות בצניעות לא צריך לפתוח את הספר הזה וכנראה מאושר בלעדיו. השאלה היא למה כלכך הרבה אנשים עובדים קשה בלי להתקדם כלכלית...

שליחה על ידי ערן* » 15 יוני 2004, 13:59

בכל מדינה בארה"ב יש חוקי מיסוי שונים. בורמונט וויומינג, למשל, אין מס הכנסה כלל. (כלומר יש, אבל הוא עומד על 0%).
כאמור, אין זה רלוונטי בכלל. הריבית על המשכנתא כל כך נמוכה, שהמיסוי עליה, גם אם הוא קיים, הוא שולי וזניח (לעומת מס הרכוש, שיכול להגיע למאות דולרים בחודש).

שליחה על ידי ערן* » 15 יוני 2004, 14:34

אגב, מרבית מדינות ארה"ב הן עניות (!) במושגי תל"ג ומיסוי, ובאמת במרביתן אין מיסוי (עד כמה שזה נשמע מופרך). המדינות העשירות בארה"ב בעצם ממנות את כל השאר.

שליחה על ידי ערן* » 18 יוני 2004, 09:18

למה? לא הבנתי. האמת שאני לא יודע מה זה בכלל CashFlow. אבל באיתור הזדמנויות יש לי קצת נסיון

כמובן שכדאי גם להכיר את המערכת, את המיסוי, את הפילוסופיה והמתמטיקה לפני שחושבים שכל הזדמנות היא הזדמנות... למשל הרבה פעמים אפשר להרוויח המון, אבל הכל ילך למימון, מיסוי ותפעול

מז זה ה CashFlow הזה?

זה משחק שרוברט קיוסאקי המציע לחינוך לחשיבה פיננסית נכונה

אני קוראת את הספר. בהמשכים. הוא מאוד טוב עבורי.
ערן , מעניין שאתה כלל לא מזכיר כאן את השר"ש (שיווק רב שכבתי) כהשקעה מניבת הכנסות, כפי שהיטבת להסביר בדפים אחרים.

יש למישהוא רעיונות כיצד להשיג נכסים מניבים בלי השקעה כספית גדולה?
בהמשך למה שהזכרתי לעיל, אכן כן, השיווק הרשתי בנוי על כך. אם כי, כפי שתוכל לקרוא בדפים הנוגעים בנושא, רצוי מאוד לבדוק לאיזו חברה אתה נכנס, וכו'.
אני לא רוצה לחזור על מה שרבים כתבו הרבה פה.

אני עובדת בחברה העובדת בשיטה זו (שר"ש), ושם גם קיבלתי את ההמלצה לספר ולעוד שכמותו.
ההשקעה היא הכי נמוכה מכל מה ששמעתי (ועבדתי) עד כה בחברות אחרות: כ- 250 ש"ח לחודש על המוצרים ועבור הזכות לקבל את העמלות.
אני כבר נכנסת ליותר מדי אינפורמציה, כי לא רציתי להפוך עוד דף פה לדיון על שיווק רשתי.
ובכל זאת היה לי חשוב לענות על השאלה של _אבא עני .
סליחה ובהצלחה.

רצוי מאוד לבדוק לאיזו חברה אתה נכנס, וכו'.
שוב סליחה, אני רוצה להבהיר שאין בכוונתי לפגוע בחברה כזו או אחרת:
כוונתי היא, שכל אחד צריך לבדוק מה מתאים לו.
לי, למשל, לא התאים למכור מוצרים (למרות שמכרתי לא מעט, לא אהבתי את העבודה הזו) ולהשקיע הרבה כסף.

שליחה על ידי ערן* » 01 יולי 2004, 13:56

ערן , מעניין שאתה כלל לא מזכיר כאן את השר"ש (שיווק רב שכבתי) כהשקעה מניבת הכנסות, כפי שהיטבת להסביר בדפים אחרים

לנורית : תודה. אבל הגעתי למסקנה שאין טעם להזכיר זאת. רוב האנשים בעולם נועדו להיות עניים, לא מפני שהעשירים עושקים אותם, אלא מפני שהם עושקים את עצמם. הם מפחדים לנסות, מפחדים להסתכן, מצפים שהכל יבוא על מגש של כסף (תרתי משמע). העשירים לומדים לנצל את חולשתם זו של העניים, ומצליחים בכך להתעשר. הם בונים מערכות של שיווק ופרסום שנדחסות לתוך מוח האדם עד כדי כך שגם רעיון נפלא כמו ה MLM לא מצליח לחדור פנימה.
כל הויכוחים האלו אם שר"ש הוא טוב או לא טוב הם ויכוחים עקרים וטפלים. את מזכירה שר"ש ואנשים משחקים למגרש של קונצרני הענק ומתחילים לפלוט שלל שטויות, דעות קדומות ושאלות שאין להם קשר לעיקר. את יכולה למצוא פה באתר מבחר כזה. חלקם אפילו לוקחים לעצמם את הזכות לצנזר את דברי האחר בטענות שונות.

אני אינני מתכוון לכלות את כוחותי על כך. נתראה במקומות אחרים!

שליחה על ידי ערן* » 02 יולי 2004, 15:24

זה משחק שרוברט קיוסאקי המציע לחינוך לחשיבה פיננסית נכונה

אין "חשיבה פיננסית נכונה". אם הייתה חשיבה פיננסית נכונה, כולם היו פועלים לפיה. אם כולם היו פועלים לפיה, לא היו עסקים שלא מצליחים ועסקים שמצליחים. ואז לא הייתה כלכלה, כי כלכלה (קפיטליסטית) בנויה על פלקטואציות, על הבדלים, בין אילו שיש להם יותר ובין אילו שיש להם פחות.

נכון, במקומות אמפיריים, הוא מה שמצליח, ולא מה שיצליח (תאורטית).

זה משחק שרוברט קיוסאקי המציע לחינוך לחשיבה פיננסית נכונה

אני רואה את זה אחרת:
זה משחק שרוברט קיוסאקי המציא כדי להכניס לרוברט קיוסאקי כסף.

טוב, אז בואו ננסח: "זה משחק שרוברט קיוסאקי המציא לחינוך למה שהוא חושב שהיא חשיבה פיננסית נכונה, וכנראה גם מתוך אמונה שזה יכניס לו כסף".
באמת עדיף לפרוק את הציניות פה ולא בבית... (-:

שליחה על ידי ערן* » 03 יולי 2004, 08:27

רגע, עודד לבנה, אני רוצה להבין : פשוט לא הצלחתי לקלוט פה את התאור הנכון. אתה עובד במט"י או משהו בסגנון הזה (מה שאתה מתייחס אליו פה כ "התפקיד שלי"?

כן, בין היתר אני נותן יעוץ ראשוני במט"י.

המטרה שם היא לעזור לאנשים להקים עסקים מצליחים.

במקרה שלפי מיטב שיפוטי עדיף שלא יקימו עסק - אני אומר להם בכנות את דעתי, ומסביר להם למה.

לדוגמא, לפני שלושה ימים הגיע אלי בחור צעיר עם רעיון למיזם אינטרנט.
הרעיון כלל צורך אשר הוא רצה לענות עליו.
החורים העיקריים ביוזמה כללו:

לא היה לו מודל עסקי מגובש. מודל עסקי פירושו תשובה על השאלה: מאין מגיע הכסף. לדוגמא: דמי שימוש, פרסומות, שכירות, מנוי חודשי, מכירות וכיוצא בזה. להערכתי יהיה קשה במיוחד למצוא מודל עסקי תקף ליוזמה שלו.
לא היתה לו אסטרטגיה להתגונן מהענקים אם המיזם היה מתחיל להצליח. הם פשוט היו טורפים אותו.
חוסר נסיון ניהולי.
העדר הבנה שיווקית, ובעקבות זאת אומדן שגוי של מספר האנשים שצפויים להשתמש בשירותיו.

פרט לכך היו עוד חורים פחות מרכזיים, כגון חוסר של רקע טכנולוגי והעדר הבנה פיננסית.

הורדתי אותו מהרעיון.
לולא עשיתי זאת הייתי מועל בתפקידי, כי המטרה שלי היא לקדם הקמה של עסקים מצליחים, לא עסקים שייסגרו לפני שיחזירו אפילו את ההשקעה הראשונית או שכר מינימום.

שליחה על ידי סער* » 05 יולי 2004, 15:54

באחד ההערות הקודמות נשאלה השאלה האם עדיף לקחת משכנתא לזמן ארוך ולקבל תזרים מזומנים גדול יותר בהווה, או לזמן קצר תמורת תזרים מזומנים נמוך בהווה אך גבוה בעתיד, לדעתי באופן תאורטי בכפוף לתורתו של קוואסקי, עדיפה האפשרות הראשונה. אתה מקבל הכנסה פסיבית גבוהה יותר ומשאיר לך את האפשרות למכור את הדירה ( או להעביר בעלות על המשכנתא) ולקבל רווח מיידי. כמו שנאמר, הרווח נעשה עם הקנייה ולא עם המכירה.

בקשר לדיון האחרון, אין ספק שקוואסקי לא הקים את העסק מטוב ליבו או דאגתו הכנה לעצמאות הכלכלית שלנו אלא להרוויח כסף. ולפי אורך הדיון שמתנהל פה הוא עשה עבודה טובה. האתר שלו פשוט מלכודת לכל אולם האנשים שנשבו בדבריו לא כל פרופורציה (195$ עבור המשחק cashflow???) אבל זו זכותו.

אורך הדיון פה דוקא אומר שהוא עשה עבודה טובה במה שאתה טוען שהוא לא התכוון לו. עבודה טובה ב"לעשות כסף" זו השאלה כמה מכותבים פה קנו את הספר ואני לא בטוח שזה כלכך הרבה....

שליחה על ידי סער* » 06 יולי 2004, 12:26

אני מניח שלפחות הרב כן קנו אותו, ואלה שלא, יעשו זאת בעקבות הדיון

שליחה על ידי ערן* » 10 יולי 2004, 15:22

סער : בוא אספר לכם איך בן דוד שלי עשה מיליון דולר (בלי עזרת מט"י):

הוא קנה עותק אחד של הספר של קיוסאקי, וקרא אותו.
אח"כ הוא הלך ליריד ספרים ומכר אותו כמשומש במצב טוב.
בכסף שקיבל הוא הצליח לקנות שני עותקים של הספר.
גם אותם הוא מכר, וכך הצליח לקנות 4 עותקים חדשים של הספר.
גם אותם הוא מכר, והצליח בכסף לקנות 8 עותקים של הספר.

כך הוא המשיך והמשיך,
עד שסבתא שלו מתה והיא הורישה לו מיליון דולר.

שליחה על ידי ערן* » 10 יולי 2004, 15:24

לעודד : אז השאלה שלי היא כזאת, אם אתה כל כך טוב בליעץ לעסקים, למה אתה שכיר במט"י במקום להקים עסק לעצמך?
יש משפט ידוע בעולם הפיננסי : Put your money where your mouth is.

עד שסבתא שלו מתה והיא הורישה לו מיליון דולר.
זו היתה סבתא משותפת והורישה רק לו ?
(כובע ברשעות פולנית).

ערן,
אני עצמאי.
במט"י אני עובד כפרי-לאנסר.

ואגב, יש הרבה סיבות להעדיף להיות שכיר גם אם אתה טוב במה שאתה עושה. רק כמה דוגמאות:

הסלידה מהצד הביורוקרטי של העסקים, אשר כעצמאי אני סובל ממנו רבות
היתרון לגודל
האפשרות ללמוד מעמיתים
הקטנת התנודתיות בעסקים
ההבדל בין מי שיודע לעשות את העבודה, למשל יעוץ או תכנות, לבין מי שיודע למכור את העבודה, למשל איש מכירות של יעוץ או של שירותי תוכנה.

כך שאם יום אחד אני אחזור להיות שכיר, זה לא צריך להפליא אף אחד: הסיבות נמצאות גם כאשר אני עצמאי.

בהחלט, אם אתה עושה שיקול מושכל אסור לפסול להיות שכיר, זה גם בדרך כלל הפתרון הכי טוב ללמוד תחום חדש. יותר מזה, הרבה אנשים עושים גם וגם, שכירים מצד אחד ומגלגלים נכסים, רעיונות, ועסקים מצד שני.
הטענה העיקרית של הספר היא נגד תפיסת העולם של להיות רק שכיר, שמונעת מפחד או מחוסר ידע ולא מהחלטה מושכלת.

אם את/אתה מעוניינים להיות עשירים אבל ההון העצמי שלכם שאף לאפס ,תחשבו במושגים של סולם מאמצים
המטרה היא לא להתעשר אלא להרוויח כך שבסופו של דבר כעבור כמה שנים של רווחים סבירים+ יתחיל העושר להגיע
ההמלצה שלי היא לקנות דירה באזור אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, ואם כבר אז רק ממרץ עד יולי,וצמוד לרחוב ראשי
ולא נורא אם זו קומה שלישית (וכל מקרה לגופו) , ולבחור בית/דירה שניתן לחלק אותה לשני יחידות דיור אפילו שלושה
בגבולות המבניים של הבית ותשתית הביוב ,וכו'..
את הכסף ניתן לקחת בהלוואה מהבנק בריבית של 4.5%-5% מה שאומר שבית שנקנה ב 60K (וזה לא זול לכל מי שגר במרכז והלאה) ההחזר החודשי הוא בערך 1300 ש"ח ובעברית בערך 290$ .
אם הדירה שקניתם היא 4 חדרים או שלושה, שלושה וחצי שניתן היה לסגור בה חדר נוסף , השכירות שתקבלו היא בין 380$-450$ תלוי במיקום ובמצב הדירה. אם תחלקו את הדירה לשני יחידות דיור תוכלו להגיע לשכירות של 400$-500$
ואז קלות השכירות היא מדהימה.
שווה וכדאי ללמוד את שוק הדירות (וזה בהחלט שוק) גם אם זה יקח שנה
שווה וכדאי למצוא חבר שגר בבאר-שבע (כדי שרווח לא יהפך להפסד)
מומלץ לחשוב היטב על כל מהלך ולהתייעץ עם מי שמבין בתחום (ואני לא מתכוון למתווכים)
אבל כשאותרה ההזדמנות (דירת ירושה ,כונס נכסים, וכו..) אין לחכות יותר מדי
וזה ההבדל(מקצת ההבדל) בין תשואה של 12% לבין 6% והמספרים אמיתיים.
אני בתחום כבר כמה שנים ועדיין לומד אותו.
עוד שנה אני מתכוון לבצעכמה רכישות, ובנתיים שכנעתי חברים לקנות בתבונה והם מרוויחים (לא מתעשרים)
אחד מהם קנה דירה ב-68K שיפץ ב 5K (לבד) ומשכיר אותה ב650$ לחודש למרות שיכל בקצת יותר
ההחזר המשכנתי שלו 1600 ש"ח השכירות היא בערך 2900 ש"ח מה שמשאיר לו 1300 ש"ח נקי בחודש
ועוד 20 שנה יהיה לבן שלו 67K (ערך הדירות לא ממש יורד)
מילת הקסם היא לא התעשרות כי השוק הישראלי מונע התעשרות
אדם שהצליח לבצע שני עסקאות כאלה בחייו יש לו הכנסה חודשים של כמעט משכורת מינימום
זה לא הרבה אבל מכובד.
לגבי קוואסקי הוא לא מייצג משום שבמרחב מדגם רחב ניתן לגלות שעל כל קוואסקי אחד יש 200 שיכתבו את הספר
אבא עשיר שהפך לאבא עני

שליחה על ידי ערן* » 13 יולי 2004, 16:30

ואגב, יש הרבה סיבות להעדיף להיות שכיר גם אם אתה טוב במה שאתה עושה.

ללא ספק, בעיקר הקטע הבירוקרטי (גובה עבור המדינה).
להיות שכיר, לכשעצמו (שוב), אין בו שלילי (למרות דעתו של קיוסאקי).
"שכיר" הוא בעצם מעמד משפטי שהרבה עצמאיים בנפשם מנצלים אותו לרווחתם (שכירים של חברה בע"מ בשליטת עצמם).

אני נכנסת אל הדף הזה באמת ב דחילו כי אין לי קבלות כספיות כלשהן... אבל יש לי הרגשה שנתוח של עני ועשיר בדף, או אולי בספר (לא קראתי) מתעלם מכמה דברים. שנים שאני יכולה לחשוב עליהם הם:

אופי יזמי, יצירתי, הרפתקני, חדשני, מול תכונות אחרות לא פחות מצוינות - חיפוש שלוה, יציבות, הצמדות למוכר. למוד או שידול (סתם...) אנשים לעבור מאפיון אחד לשני הוא קודם כל עצוב, בטח כשהוא נעשה במנותק מתאור השנויים שעובר עולם העבודה והעובדה שיש פחות ופחות מקום לטיפוס השני בגלל תופעת עובדי הקבלן והסגנון השיווקי שחודר לתחומים שונים כמו חינוך. אין מקום לאדם שרוצה (רק) להתפרנס מעמלו ומכשוריו (ייעודו?)- אבל זה מוצג כ'שידרוג-עצמי' (אמריקאי) בדרך אל העושר והאושר.
רוב הנכסים הנדלניי"ם במדינה שלנו מתקבלים כתוצאה מחוסר שיוויון ושערוריות הפרטה למניהן. הסיכוי להתעשר מכמה דירות בבאר-שבע קטן מהסיכוי להתעשר ממשרת-מקורבים רוויית הטבות ולכן לא בטוח שכדאי להקשיב לעצות שההגיון הכלכלי אולי מאחוריהן, אבל לא בטוח שחכמת השוק המקומית.

אני מאוד מסכים לנקודה הראשונה, כמו כל שינוי גם השינוי הזה בתפיסה צריך לבא מתוך רצון פנימי להשתנות ולא יכול לבא נגד אופיו של האדם. מה שהספר טוען הוא שעבור רובנו האמירה שאנחנו מחפשים יציבות ושלווה היא התניה נרכשת כתוצאה מחינוך לקוי ופחד ולא מתוך סדר עדיפויות אישי. אצל רובנו לא נעשתה מחשבה שבסופה החלטה להיות בשלב זה שכיר אלא יש נקודת מוצא של עבודה כשכיר ומכאן הקטנת האפשרויות בעתיד. אשרי מי שבוחר בדרך אחרת במודע.

לגבי השניה אני לא, לא בגלל שאני לא מסכים לאבחנת המקרו אלא בגלל האופן שאת מציגה שזה משפיע על המיקרו - גם אם המצב שאת מתארת נכון, ה"שידול" פה אינו לעשות עיסקה כזו או אחרת, אלא לחפש הזדמנויות. אולי תמצאי שיש לך מקורב, ואולי ההזדמנויות הן בכלל לא בתחום הנדל"ן (זה היה בכלל דוגמא...). הנקודה היא לחפש, ומכיוון שבכל מצב כלכלי יש מי שמרוויח, תובנות ברמת השוק עדיף לתרגם לתשובה של "איך המישהו הזה יהיה אני" ולא לכניעה.

שעבור רובנו האמירה שאנחנו מחפשים יציבות ושלווה היא התניה נרכשת כתוצאה מחינוך לקוי ופחד
הבעיה שלי עם זה היא ההתיחסות הפסיכולוגית למשהו שהוא פוליטי - חלוקת הכוח והמשאבים במדינה או בחברה. דרך אגב, יש ויכוח מענין לגבי הניו-אייג' ובמיוחד הרומנטיזציה שנעשית ל'עצמי' המתפתח, הנפתח והמודע-לעצמו בשאלה עד כמה הוא מחליף מאבקים חברתיים (נדמה לי שהיה גם כאן באתר).

בטח שמעת על המושג 'הון תרבותי' שממשיל את המטען התרבותי ואת שלל הנהגים שעוברים מאבות (ואמהות) לילדיהם לנכסים. הרבה לפני שהאב מעביר לבנו את אותו 'חוסר מורא' מפני שינויים הוא מעביר לו סגנון דיבור, טעם ועוד הרגלים שמאפשרים לו להיות חבר במועדונים הנכונים (נכון לחברה המעמדית שבה נכתב, אבל גם לנו).

ובלי קשר, כל מה שמעצים אנשים ומעודד לפרוץ מבעד למכשולים הוא מבורך, זה רק הטיק הסוציאליסטי שנכנס בלי שום אזהרה...

על תקראי את זה כמניפסט חברתי. תקראי את זה כחומר העשרה אישי לאיך לחיות יותר טוב.
ושנאמר - ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.

הדף הזה מפחיד אותי.

הוא נוגע בי במקומות שקברתי כבר עמוק בפנים, בתוכי.
אני אוהבת סיכונים. רגילה מאז ומתמיד להשקיע בטרוף בדברים "גדולים" , ברעיונות חלוציים. הכוונה לא בהשקעה כלכלית, כי זה מעולם לא עניין אותי. אלא בעולם הרגש, בלימודים, בחיים. כל מה שמרתיע אחרים אני הייתי שועטת לקראתו. ולעומת זאת הדבר שהכי הררתיע אותי בעולם היה לעבוד בעבודה מסודרת יומיומית בביטחון ובשיגרה שמבחינתי הורגת. לאט הורגת אבל הורגת.

בחמש שנים האחרונות, התרחקתי מעצמי, הפכתי "מסודרת", עבודה מסודרת (משרד ממשלתי)!, לימודים מסודרים (כבר מגיעה פה ושם לשיעורים!).
זה לא עושה לי טוב, אבל אני גם לא בסערות הרגשיות שהייתי בהם פעם לטוב ולרע.

והדף הזה, אוי ואבוי, נוגע בדיוק במקום שנשכח מלפני חמש שנים, הכסף מעולם לא דיבר אליי, אבל ממרום 28 שנותיי אני יכולה לומר שלהיות אמידה מאוד זה דבר ששווה לי להשקיע בו.

השאלה אם אני רוצה לקפוץ שוב למים העמוקים, לשחות או לצוף או לטבוע. היום אני יבשה לחלוטין, בלי סיכונים אבל גם בלי לחוש גלים של ריגושים.

האדרנלין, תחושת היצירה של משהו, הסכנה, גורמים לי להשקעה טוטאלית בכל פרוייקט שעושה לי את זה. כבר חמש שנים שלא היה דבר כזה.
מפחיד, מאוד מפחיד אותי להיכנס לזה שוב, אבל גם מאוד מאוד מדבר אליי.

סתם הרגשתי צורך להשתפך...

אני מפנה את בן זוגי לקריאה פה, אם יהיה לו זמן...

פלונית אחרת, ברכות על השינוי המחשבתי בעקבות קריאת הספר

התוכנית שלך נראית מעניינת

האם תהיי מוכנה להציג אותה בפני החברים באתר www.cashflowclub.co.il ?

_אפשר למצוא ריבית של 15% עד 25% ללא סיכון?

או שאתה מסנן את הסיפורים על כל המשקיעים שאיבדו את הנכסים / המכנסים (וברגע שיש סיכון - יש מי ממאבד את הכל), ומשאיר רק את הסיפורים על אלה ש"עשו את זה בגדול"?_

כמעט ללא סיכון. זה אפשרי, אם אתה יצירתי דיו, סבלני דיו, נחוש דיו ומתוחכם דיו.

הבעיה של המשקיע הממוצע, היא שאין לו את הסבלנות למצוא את ההזדמנויות הללו. הוא מעדיף להשקיע במשהו עם תשואה גבוהה ומהר, ובוחר להתעלם מהסיכון (שהוא בדרך כלל אכן גדול). אם גישה כזאת, מה הפלא שרובם נשארים בלי כלום בסוף?

שים לב שאמרתי "כמעט ללא סיכון". סיכון תמיד יש, ומשקיע חכם צריך לדעת לקחת אותו בחשבון. למשל, משקיע חכם לעולם לא ישקיע את כל הונו בענף השקעות בודד. משקיע חכם ידאג לכך שגם במקרה הנדיר שהוא מפסיד (וזה קורה), ההפסד יהיה נסבל מבחינתו.

כל מה אמרתי למעלה זה לא סתם דיבורים בעלמא, אלא מנסיון אישי. בשנה האחרונה הצלחתי להפוך 1000 ש"ח ל-8000 ש"ח, ע"י הזדמנויות כאלו. אם תעשה את החישוב, תגלה שמדובר בריבית של 19% לחודש! אבל עד כמה שזה קורץ ומפתה, לעולם לא אשקיע את כל כספי בהזדמנות כזו מפני שתמיד יש סיכון.

למותר לציין, שבשוק משוכלל (או בשוק המתקרב לזה) אי אפשר להשיג ריבית אסטרונומית כזו. אכן, הרעיון המרכזי בשיטת ההשקעה שלי הוא להתמקד בשווקים הרחוקים להחריד מאיזון.

עקרונית, עודד צודק בטענתו ששוק כה לא מאוזן אינו יכול להישאר במצב הזה לאורך זמן. אבל מעשית, זה יכול לקחת שנים, ובנתיים ההשקעה שלי מכפילה את עצמה כל ארבעה חדשים לערך... ברגע שהשוק יגיע לאיזון, אני פשוט אוציא את הכסף ואחפש אפיקי השקעה אחרים.

שליחה על ידי צא* » 17 אוגוסט 2004, 19:25

כל מה אמרתי למעלה זה לא סתם דיבורים בעלמא, אלא מנסיון אישי. בשנה האחרונה הצלחתי להפוך 1000 ש"ח ל-8000 ש"ח, ע"י הזדמנויות כאלו. אם תעשה את החישוב, תגלה שמדובר בריבית של 19% לחודש! אבל עד כמה שזה קורץ ומפתה, לעולם לא אשקיע את כל כספי בהזדמנות כזו מפני שתמיד יש סיכון.

משה, תוכל לומר לי באיזה אפיק עשית את התשואות הללו.

אני לא מאמין שזאת השקעה "כמעט ללא סיכון".

והערה קטנה, אין דבר כזה "ללא סיכון".

משה, תוכל לומר לי באיזה אפיק עשית את התשואות הללו.

אינני יכול לעשות זאת, משום שאם אתן מידע כזה השוק הנדון יהפוך למשוכלל יותר. ואז, המידע כבר לא יהיה שווה שום דבר. אני בטוח שעודד לבנה יוכל להסביר לך את העניין בצורה טובה יותר ממני...

אני לא מאמין שזאת השקעה "כמעט ללא סיכון".

ההשקעות עצמן הן אכן בעלות סיכון, אבל בכל פעם אני משקיע בחזרה רק כמות קטנה מהכסף שנצבר עד כה. כך שגם במקרה בו אני מפסיד "הכל", מדובר בהפסד קטן יחסית להון הכולל.

אתן לך אנלוגיה, מתחום משחקי הקוביה:

נניח שאני מציע לך לשחק איתי את משחק הבא:
א. שנינו שמים את אותו סכום כסף בקופה.
ב. זורקים קוביית משחק אחת
ג. אם יוצא בקוביה 4 או פחות, אתה לוקח את כל הכסף
ד. אם יוצא בקוביה 5 או 6, אני לוקח אותו.

ברור שמדובר במשחק כדאי מבחינה סטטיסטית (סיכוייך לזכות כפולים מסיכוייך להפסיד), אבל מה בקשר לאלמנט הסיכון? האם אין סכנה שתפסיד במשחק כזה את כל כספך, רק בגלל מזל רע?

התשובה, כמובן, תלויה בכמות הכסף שאתה משקיע בכל משחק.

נניח, לצורך העניין, שהונך ההתחלתי הוא מיליון דולר. אם תסכן את כל כספך על משחק בודד, יש לך סיכון של 33% להפסיד הכל. אבל אם תשקיע (נאמר) אלפית אחת מהונך (אלף דולר) על כל משחק, למשך אלף משחקים, סיכוייך להפסיד בסופו של דבר זניחים לחלוטין.

בשני המקרים, התשואה הממוצעת על כספך תהיה זהה: 333,333 דולר. אבל במקרה הראשון יש לך סיכוי של 67% "להצליח הגדול" ו-33% להפסיד הכל, ואילו במקרה השני יש סיכוי של למעלה מ-99% שתרוויח בין 250,000 ל-400,000 דולר.

שליחה על ידי צא* » 17 אוגוסט 2004, 23:59

משה,
שאלתי את השאלה לא כדי שתסביר לי על סטטיסטיקה. אני במקרה עוסק לא מעט בתחום ההשקעות הפיננסיות, ולא קונה את הביצועים שלך עם"כמעט ללא סיכון".

כבר ראיתי לא מעט אנשים שמרוויחים בתחילה באסטרטגיות או/ו בשווקים סולידים לכאורה, ולבסוף המומים כשהם מפסידים.

אני לא אהיה "המום" אם אני אפסיד מסיבה מאוד פשוטה: אני מסכן מעט כסף בכל "סיבוב". אינני עוסק בתחומים כגון futures שבהם אתה יכול להפסיד סכום גדול יותר ממה שאתה משקיע, ולכן יש לי שליטה מלאה על הסיכון המקסימלי שאני לוקח.

למעשה, אני יודע היטב שיבוא יום ואני אתחיל להפסיד. גם אם כל הניתוחים שלי נכונים לחלוטין, יבוא יום והשוק יהפוך למאוזן יותר, ואז הרווחים ייפסקו. אם הניתוחים שלי שגויים, וסתם היה לי מזל עד עכשיו (לא ממש סביר, אבל כדאי תמיד לקחת את האפשרות הזאת בחשבון) אז הרווחים ייפסקו כשייגמר המזל.

בשני המקרים, ברגע שהיום הזה יגיע, אני פשוט לוקח את הכסף ויוצא.

משה, לגבי הדוגמא שלך עם הקוביה וההצלחה שדיווחת עליה להכפיל פי שמונה את ההון תוך שנה:
האם מיצעת גם הרבה הפסדים, או שבאופן כללי הלך לך "גל ירוק" במידה גבוהה בהרבה מההסתברות של "הקוביה"?
(כמו לדוגמא עבודה עם אופציות בתקופת גיאות).

בוודאי שמיצעתי גם הפסדים. הגרף של ערך ההשקעה שלי מלא בעליות וירידות.

כל עוד שתנודות קטנות, אני ממשיך הלאה. ברגע שההפסד המצטבר מאז הפסגה האחרונה עובר את ה-30%, זה הסימן בשבילי שהשוק הולך לקראת איזון ושכדאי לי לצאת.

שליחה על ידי צא* » 18 אוגוסט 2004, 00:55

עצה קטן,

זה שאתה יודע שיום אחד 10 טון יפול על הראש שלך, זה לא אומר שאתה מוכן ליום הזה.

עצה קטנה,

תקרא את ההודעות שלי ביתר תשומת לב, לפני שאתה מגיב עליהן.

ההודעה האחרונה שלך מוכיחה שלא עשית זאת.

עודד, זוכר את ה"תכנית העסקית לעצמאות" ההיא שהבאת וביקשת שנגיד לך אלו הנחות מחמירות מדי?

יש רק בעיה אחת בתכנית הזאת: היא נכתבה ע"י בחור שלא מוכן להשקיע שום מחשבה או מאמץ כדי להפוך להיות חסר דאגות כלכליות.

הוא לא טורח לחפש את הריבית הכי טובה שאפשר להשיג בבנק (אפשר להשיג 4% ויותר, בלי תוספת סיכון). הוא לא טורח לבדוק אפשרויות לריביות גבוהות יותר ולנתח את הסיכונים הקשורים בהם.

הוא אפילו לא מוכן לתכנן לעצמו איך להשיג קידום בעבודתו כשכיר, והעלאת משכרותו (למשל - להשקיע בחינוך, או לחקור את ההטבות של ותק בתחומי עבודה שונים).

וראה איזה פלא: אותו בחור, שלא טרח לחשוב יותר מחצי שעה על העתיד שלו, עדיין יגיע לעצמאות כלכלית בתוך שישים שנה (בתנאי שיתמיד בתכנית שלו, כמובן)! כלומר אם הוא יתחיל בתכנית שלו כצעיר בן 20, הוא הבטיח לעצמו את הפנסיה (לכל הקטנוניים שיגידו שיש לו רק 50 שנה עד הפנסיה, אזכיר שהוא גם זכאי לפנסיה "רגילה" מהמעסיק שלו)

אם זה המצב, תארו לעצמכם מה אפשר להשיג עם טיפונת מאמץ והעזה.

נתחיל בקטן: כמה שנים ייקח למיודענו להגיע לחופש כלכלי, אם הוא ימצא חשבון חסכון המניב 4% בשנה ויקבל העלאה של 10% במשכורת? התשובה - 42 שנה. זה כבר טווח של פנסיה מוקדמת, לצעירים שבנינו.

מי שרוצה לקצר את הזמן עוד יותר, שיתאמץ ו/או ייעז יותר. אין רק דרך אחת "נכונה" לעשות את זה. אין אפילו חובה לעשות את זה בכלל. אבל עצם קיומה של האפשרות - זהו דבר שכל אדם בעולם צריך להיות מודע לו.

עליה ריאלית של 10% במשכורת כל שנה?
אין דבר כזה.
זה אומר שתוך שלושים שנה אתה מכפיל את המשכורת שלך פי עשרים.
אם התחלת מחמשת אלפים ש"ח בחודש - אתה מגיע ל- 100 אלף.
אפילו בחברה קדישא אין משכורות כאלו.
גם לא בנמלים.
שלא לדבר על ההייטק או על משכורות חברי הכנסת, השרים ומנהלי המשרדים.

ואגב, כעבור עוד שמונה שנים אתה מגיע ל200 אלף ש"ח בחודש.

> אחי, יש'ך שקל בשבילי? <

מה פתאום עליה של 10% כל שנה? זה מוגזם, אפילו בשביל בחור אופטימי כמוני...

התכוונתי לעליה חד-פעמית של 10%! זה היה אמור להיות ברור מאליו, בהתחשב בתוצאה שקיבלתי בסוף (42 שנה).

תיקון טעות שלי מקודם: עם 4% ריבית בבנק והעלאה חד-פעמים של 10% במשכורת, הבחור שלנו יגיע לחופש כלכלי לאחר 36 שנה (ולא 42). שכחתי שעם 4% ריבית הוא צריך לצבור הון קטן יותר מאשר עם 3% ריבית.

בסדר.

שליחה על ידי צא* » 19 אוגוסט 2004, 00:42

משה,

אני בהחלט קראתי את ההודעות שלך בתשומת לב.
שאלתי אותך איזה שוק אתה פועל, ולא ענית.
אל דאגה אני לא הולך "לגנוב" לך את השוק מסיבה מאוד ברורה:

אתה הרווחת 7,000 ש"ח מהשקעה התחלטית של 1,000 ש"ח בשוק לא "מאוזן", מכך אני יכוך להסיק שאתה פועל כנראה באחד השווקים בארץ שהנזילות שלהם לא גבוהה (לדוגמה שוק האג"ח הקונצרניות או אופציות ש"ח-יורו). אותי לפחות זה לא מעניין, נזילות זה גורם חשוב בהיקפים לא קטנים.

חוסר נזילות היא גורם סיכון מאוד משמעותי.

צא, אני לא חושש שאתה "תגנוב" לי את השוק. אם אפרסם את פרטי השוק כאן, המידע הזה יהפוך מהר מאוד לחסר ערך. לא אתה, ולא אני נוכל להרוויח אפילו שקל אחד מהמידע הזה, ברגע שהוא יהפוך לנחלת הכלל.

באשר לסיכון, אדם לא יכול להפסיד יותר מהסכום שהוא מסכן. ואני לעולם לא מסכן סכומים שאני לא יכול להרשות לעצמי להפסיד...

מה שמביא אותנו בחזרה לנושא המקורי של הדף הזה:

מי שרוצה להגיע לחופש כלכלי בתוך 30 או 40 שנה, יכול לעשות זאת בלי סיכון (או כמעט בלי סיכון). מי שרוצה להגיע לכך מהר יותר, יצטרך להשקיע באפיקים שיש בהם סיכון מסויים ועל כן הוא יצטרך לדעת איך מנהלים סיכונים. זה אומר, בין השאר, השקעת הכסף בכמה אפיקים שונים (כדי למזער את הסיכון). וזה גם אומר לדעת אלו סכומים אתה יכול להרשות לעצמך להפסיד, ולעולם לא לסכן יותר מהסכום הזה.

השקעת הכסף בכמה אפיקים שונים (כדי למזער את הסיכון).

לא תמיד זה ממזער את הסיכון.
אם לכל האפיקים האלה יש ביתא גבוה ביחס לגורם סיכון משותף כלשהו (מיתון, שער היורו, המצב הפוליטי של ישראל, מחירי הנפט, דרוג האשראי של ישראל וכל אחד מגורמי הסיכון הקיימים), אז נוצר סיכון על אותו גורם סיכון.
כיוון שקשה מדי להיות מודע לכל גורמי הסיכון, ובדרך כלל אין לנו פרוט של המתאם בין ההשקעה לכל אחד מגורמי הסיכון, אז במקרים רבים יש גורם סיכון אשר כל ההשקעות שלך חשופות אליו.

_לא תמיד זה ממזער את הסיכון.
אם לכל האפיקים האלה יש ביתא גבוה ביחס לגורם סיכון משותף כלשהו (מיתון, שער היורו, המצב הפוליטי של ישראל, מחירי הנפט, דרוג האשראי של ישראל וכל אחד מגורמי הסיכון הקיימים), אז נוצר סיכון על אותו גורם סיכון._

מהדוגמאות שנתת עולה כלל חשוב נוסף: האפיקים צריכים להיות שונים לחלוטין במהותם.

למשל - לא להשקיע את כל ההון בישראל (או בכל מדינה בודדת אחרת). ובכלל, לא להשקיע רק בשוק ההון, אלא גם באפיקים אחרים (כמו נדל"ן למשל).

כיוון שקשה מדי להיות מודע לכל גורמי הסיכון, ובדרך כלל אין לנו פרוט של המתאם בין ההשקעה לכל אחד מגורמי הסיכון, אז במקרים רבים יש גורם סיכון אשר כל ההשקעות שלך חשופות אליו.

מי שייכנע לעובדה ש"קשה להיות מודע לכל גורמי הסיכון", באמת נמצא בסכנה של לחטוף בראש.

אתה צודק לגמרי שזה קשה. אבל מי שרוצה להשקיע את הונו בצורה חכמה, צריך להתגבר על הקושי וללמוד את הנושא. כבר אמרתי פעם ואומר זאת שוב: אין כזה דבר "כסף קל". מי שרוצה להתעשר מהשקעות, צריך להשקיע זמן ומאמץ (וגם קצת כסף) ללמוד ולהבין את מה שהוא מתכוון לעשות.

קיוסאקי טוען (ובצדק) שכל אחד ואחד יכול להתעשר ואף להפוך למליונר. הוא מעולם לא טען שזה יהיה קל...

נראה לי שצריך לפתוח דף למתקדמים... (-:

קיוסאקי טוען (ובצדק) שכל אחד ואחד יכול להתעשר ואף להפוך למליונר.

זו הנקודה השנויה במחלוקת (לא שהוא טוען, אלא האם זה נכון). לכן אין טעם לחזור עליה, אלא לנסות לחזק אותה.

אתה צודק לגמרי שזה קשה. אבל מי שרוצה להשקיע את הונו בצורה חכמה, צריך להתגבר על הקושי וללמוד את הנושא.

"צריך להיות חכם" זה לא תשובה חסינת הפרכה, ולא בגלל שהיא כל כך טובה, אלא כי היא מספקת תרוץ מן המוכן לכל כשלון: "טוב, לא היית מספיק חכם. אם היית חכם יותר, אז לא היית מפסיד את הכסף".
חכמה שבדיעבד.

ראיתי בערוץ שמונה תוכנית על כלכלה להמונים. נאמר שם שאם אדם חוסך דולר אחד ביום למשך 40 שנה בריבית של 10 אחוז (ברור שזה לא בארץ...) הוא יהפוך למיליונר בגיל הפנסיה.
עובדה מדהימה בעיניי.

רציתי לדעת איך אפשר לעשות את החישוב של הריבית דריבית על חיסכון בשביל לצפות את סה"כ הסכום שיניב החיסכון?

זה קל באקסל, קצת קשה יותר בנוסחה.
את שולטת באקסל?

ברצוני להגיב פה מספר דברים:
אנחנו קנינו דירה בתור נכס מניב, בערך שנתיים לפני שקראתי את הספר הזה.
ההקדמה הזאת היא כדי שתבינו שאני לא "מחפשת תירוצים".
הספר לא נתן לי "אישור" שעשיתי את הדבר הנכון, כי לא הייתי צריכה אישור, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון . ואפילו הרגיז אותי שקיוסאקי מסכים איתי, כי אני ממש לא אהבתי את הספר הזה, מכמה וכמה סיבות.

א.אם אני זוכרת נכון, קיוסאקי התוודע ל"אבא העשיר" שלו, אחרי שהוא וחברו מייק היו מתוסכלים מכך שלא היה להם כסף לצאת לטיול. הם הלכו לאבא האמיתי של קיוסאקי ותהו למה הוא לא עשיר, ואז הוא הפנה אותם לאבא של מייק - העשיר.
שאלה: מה שווה להיות כל כך ממולח ומחוכם ומבין בכספים אם אתה נותן לילד שלך להתעצב על ליבו מפני שהוא לא יצא לטיול? כמה זה כבר היה עולה לך? בשביל מה אתה חי בכלל אם יש לך את הכסף אבל אתה מעדיף שילדך יסתכל בעיניים כלות על משהו קטן שהוא רוצה ולא תתן לו את זה?
אולי זה מפני שלפי תפיסתו המפגרת של קיוסאקי גם ילדים הם בגדר "התחיבויות" לא מניבות שמיותר להוציא עליהם כסף?
ואגב, בשום מקום לא מצאתי שלקיוסאקי עצמו יש ילדים.

ב.סיבה שניה בגללה לא אהבתי את הספר היא מפני שהספר הזה הוא לעג לרש. הוא מטיף לא ללמוד ולרוץ לחפש הזדמנויות, לעבוד לא-חשוב-במה (עלק) מספר שנים ולחסוך לקנות בית. וזה, אם תשאלו אותי, בולשיט אחד גדול.
הנה המתכון שלי לקניית נכס מניב: לבעלי משכורת גבוהה. לא עסקים ולא נעליים. פשוט מקום מסודר עם תנאים טובים מאוד. והכי חשוב - כולל דיור!! לכמה אנשים יש את זה?
כשהתחתנו, הוא הרוויח אפילו פחות מהיום, אבל היינו רק שנינו והתחלנו לחסוך סכומים יפים בקופת גמל. נולדו לנו שלושה ילדים, פתחנו גם להם קופות. מאז עברו עשרים שנה. תעשו חשבון לבד.
לא צריך להיות חכם גדול בשביל זה. הכי קל לבוא ולהאשים אנשים שהם רוצים להיות עניים וחושבים לא נכון על הכסף וכו'. זה שטויות. כולם רוצים להצליח. צריך מזל להכנס במקום טוב עם תנאים. גם מי שיש לו עסק שעובד טוב צריך הרבה מזל והרבה התמדה.
כדי שגם לילדים שלנו יהיה את המזל הזה צריך להשקיע בהם. שילמדו מה שהם אוהבים וטובים בו ולתת להם לפי מידת האפשר התחלה תומכת לחיים הבוגרים. כל אחד רוצה שילדיו יהיו מסודרים כלכלית. זה נכס הכי טוב. ככה ההורים רגועים ומרגישים שעשו משהו בחיים.
אני לא קניתי נכס כדי שתהיה לי הכנסה. ברוך השם, יש לנו פנסיה.

ג. סיבה שלישית : השיטה בספר היא פשוטה - תתקמצן עכשיו, תקנה מרצדס עוד שלושים שנה, על חשבון החברה, או משהו מבריק בסגנון זה. גם פה בדף כתובים הרבה דברים בשבח הספר ובשבח הרעיון הזה. וזה באמת הגיוני אם בזמן שאתה קורא את הדברים אתה לכל היותר בן 11 . בעוד שלושים שנה רובנו מהנוכחים כאן בדף נהווה כוח קניה אטרקטיבי לתרופות נגד אלצהיימר ושיניים תותבות, ואת אלה אני די רגועה ומאמינה שנצליח לקבל דרך קופת חולים חינם אין כסף.
אני גם מכירה מישהו שירש מאביו מפעל משגשג וכדי לשמור על שגשוגו הוא מקפיד להתעורר יום יום כשעדיין חושך בחוץ וללכת לעבוד על יד המכונה, כמו אחרון הפועלים. אשתו מסתובבת ברחובות ורוכלת בכל הבא ליד וילדיו מבלים את חופשותיהם, נכון ניחשתם - מול המכונה במפעל.
אז יהיה מי שיגיד שזוהי התנהלות כלכלית נבונה ביותר, הבן אדם יושב על מיליונים. בדולרים. אבל מה? הוא מעל חמישים ולא יודע לחיות. ההבדל בינו לבין הפועל הכי מסכן אצלו הוא עוד כמה אפסים למשכורת, אבל כוח הקניה שלהם זהה. מעבר לרמת סיגוף כלכלי מסוים לטובת העתיד, זה כבר הופך להיות פסיכוזה.

ד. לא קשור לספר הספציפי, אבל לשיווק הרישתי אותו מהלל קיוסאקי: כל מי שאני מכירה שהשקיע בזה - הפסיד את הכסף. בלי יוצא מן הכלל.

מי יכול להלוות לי את הספר? נעמי - 03-5734110, או 064-433696

שליחה על ידי צא* » 29 אוגוסט 2004, 22:53

צפונית מתונה,

סוף סוף דברי טעם.

משום מה, את קראת בו דברים שונים ממני.
לא אומר שמי מאיתנו צודק, פשוט מעניין כמה סלקטיבית היא קריאה אנושית.

אנחנו נכנסנו לעסק של שר"ש.
אנחנו עדיין מדשדשים אך הנה כמה תובנות:(שלא בהכרח נכונות לגבי כל אחד)
המוצר הוא כזה שעוד קודם קנינו, רק עברנו חברה.ז"א ההצטרפות והזכות לעמלות לא עולה לנו
בשביל למכור לאחרים עליך להיות מרוצה מהמוצר ולומר באמת מה אתה חושב עליו.
אנחנו מוכרים קודם את המוצר(מקבלים עמלות גם על מכירות ולא רק צירוף משווקים תחתינו) ואח"כ את בניית העסק

בשביל למכור לאחרים עליך להיות מרוצה מהמוצר ולומר באמת מה אתה חושב עליו.

לא בדיוק. צריך להאמין בחברה, לא במוצר. לפעמים להאמין ברמה של דת..
מבחינת סאן ריידר, זה בסדר לגמרי ש- ד. התנסתה בתה ובמוצרי הקוסמטיקה והמזון, וזה בהחלט מכשיר אותה למכור לי את משחת הגילוח של סאן-ריידר, שהיא מעולם לא התנסתה בה.

קראתי בעיון את כל שנכתב בפורום.ברצוני לנסות ולישר מספר נושאים חשובים.ראשית אציג את עצמי:
אני "איש עסקים" צעיר יחסית,מצליח-יותר מיחסית אך לא יותר מדי- (בשפה של הספר,מרוויח פי 3 ממה שאני מוציא,ואני מוציא פי 5 ממשפחה ממוצעת) וחובה עלי לציין שאין ברשותי כל תעודה אקדמית רשמית.
חלק גדול ממה שמומלץ בספר ביצעתי בעבר מתוך אינסטיקט בסיסי וחלק לא ביצעצי מחוסר ידע ונסיון.
לפני חודש ,בהמלצת חבר אמיתי,רכשתי את הספר קראתי אותו בזריזות ולהלן מספר מסקנות,הארות ומוסר השכל.
הספר הזה נועד למיליונים שרוצים להיות עשירים....אבל לא יהיו !!!מדוע? כי אין להם:אומץ,כשרון,היכולת לזהות הזדמנות,בסיס כלכלי איתן המקנה מעט אומץ,בן/בת זוג שחוששים לצאת מהמסגרת,חוסר הבנת הנקרא!!!
חוסר הבנת הנקרא:
הספר מיועד ל-4 אחוז מהאוכלוסיה! כל השאר קוראים מבינים אך לא מעיזים,וחלק ענק שלא מבינים אוקצת מבינים והרבה מתווכחים........
הספר הוא חכה ולא דג ! צריך לקרוא בין השורות את הרעיון בגדול שלו ולא להתפס לשורות.הוט לא מרצה על מודל מדוייק לחיקוי מדוייק.אם את/ה קונים דירה להשקעה ומצפים להיות מליונרים???!!!נו באמת.מי שמבין מה זו חכה שילך ויקרא את הספר שנית ולא יתייחס לסיפור על הילד או סיפורי הנדל"ן אלא למסר שטמון ביניהם.
עצות חשובות כמו "הקם חברה בע"מ " או הקף את עצמך באנשים/יועצים אינטליגנטים,חכמים גם אם יקרים " אלו עצות נהדרות שמי שיכול יקח ומי שלא שישחק בקטן יותר ועדיין ירוויח

לא הצטרפתי אליכם לפתוח קו ייעוץ אלא לומר לכם שאם אתם כאן-מדיינים מתווכחים,נוטלים ומשיאים עצה,כבר היה שווה את מחיר הספר......ואינני נציגו,לצערי

מוסר השכל אישי :לאחר קריאת הספר ובתוספת השתלמויות ספציפיות אני יכול לספר כי נפתחו לי "חלונות" שמובילים אותי למספר תחומים חדשים-ברוח ההגיון שבספר-וכן,אמשיך לעבוד במה שאני עובד,אבל יצטרף אלי עובד חדש ומסור הכסף .

שתהיה לכולכם שנה טובה ומאושרת,וכמאמר ידידי הטוב ט. "שאלוהים יתן לי בריאות-עם השאר אסתדר"

אני חוזר עכשיו ממפגש של מועדון ה-CFC - CASH FLOW CLUB ברעננה
להפתעתי התרשמתי מאוד לטובה
ציפיתי להמצא באווירה אמרקאית עם ניחוחות של חלקלקות ואינטרסטיות. לשמחתי פגשתי אנשים מעניינים וכנים.
אף אחד לא הבטיח זהב ופרסים. הקלפים היו גלויים על השולחן.
בהתחלה עושים הכרות, לאחר מכן משחקים את המשחק הנ"ל - שזה בגדול באווירה של מועדון ברידג'. בגדול המשחק נראה כמו מונופול משודרג למבוגרים וכך מתרגלים את עקרונות השוק.
החברות למועדון אינה יקרה, שווה לכל נפש וכוללת הצעות עסקיות 'על אמת'. שום דבר אינו מחייב ובמקרה הכי גרוע עושים GOOD TIME במחיר מוצדק.
מומלץ בחום.

סיפור קטן עלי, על בן זוגי ועל החלטות בחיים.
שנינו בני קבוץ שעזבנו ללא פרוטה(כידוע לכל קיבוצניק) בשנות העשרים לחיינו. הלכנו לגור במצפה נידח בגליל בגלל אהבת הטבע והאינדבדואליות.
גרנו שנים בקרוון, בכיף, גידלנו שם שני ילדים. ידענו שנצטרך לעבוד כמו חמורים כדי לפרנס ולדאוג לעתיד שלנו ושל ילדינו. עכשיו אני מדלגת על כמה שנים
ועוברת להווה:
בנינו בית(לקחנו משכנתא), בנינו צימרים(כנ"ל), אין לנו אף תכנית חסכון ואנחנו ב"אוברדראפט" נצחי. שנינו הפסקנו להיות שכירים. אני עובדת בצימרים
(ולהבדיל מרבים אחרים- כן עושה הכל לבד), הוא עצמאי בעבודות בניה, אינסטלציה וכו'.
אנחנו יודעים שאם נמכור את כל הגשעפטן יהיה לנו המון כסף(גם לדירה לגור וגם להשקעות) אבל הנה הסיבה למה לא נהיה,כנראה, "אבא עשיר":

כי הבנו שאנחנו מעדיפים את החיים יפים, צנועים, ורגועים.
כי,כתוצאה מהבנה זו, ויתרנו על משכורות קבועות (ממוצעות ומעלה) שגרמו לנו להיות בבית רק בערב.
כי לשבת ולשתות קפה בבוקר שנינו לבד בחוץ, על המרפסת שווה לנו יותר מהיכולת לנסוע לחו"ל/ לקנות חפצים/ לצאת לבילויים.
לארח אנשים בצימר ולגרום להם הנאה ושמחה- אני לא מכירה הרבה דברים שמשתווים לתחושה הזאת.
לשבת עם חברים ולשוחח, גם באמצע היום, עדיף בעיניי מאשר להגיע סחוטה בערב ושכולם "יעופו לי מהעיניים".
והכי, הכי- לפגוש את הילדים כשחוזרים מביה"ס. בחיבוק, בארוחה בשיחה על מה שעברו שם ובידיעה שלהם שסוף סוף אני איתם.

עכשיו, מישהו יכול להסביר לי למה כדאי להיות "אבא עשיר"? מה אני מפספסת???

גבולית כל הכבוד על דרך חיים יפה הרבה היו רוצים לחיות ככה אבל כל אחד מיתנטב בדרכו ובלי לשם לב הוא כבר בדרך שלא הוא בחר
כל הכבוד

כמה נקודות למחשבה בחיים
כמה מהאנשים פה היו בטיול מעל לשלושה חודשים בחו"ל ?
כמה מהאנשים פה ישבו וחשבו על הדברים הקטנים והגדולים שעושים אותך מאושר ?
ובסופו של דבר, אם היה לך יותר כסף, לא היית מעלה את רמת החיים שלך מבחינה חומרית.
ואז מה היה קורה- בעצם כלום.
השאלה האמיתית בחיים היא איך להיות מאושר ואל תספרו לי שכסף זה מה שיעשה אתכם למאושרים בחיים
אז בהצלחה בחיפוש אחרי האושר

דרור

נהיית פלספן בשקל....למה,אי אפשר להיות גם עשיר וגם מאושר?אי אפשר להיות עשיר וגם להנות מהילדים? כנראה שלא היית עשיר ולא בטוח שמאושר

אני רוצה לומר לכם שכבר קראתי את כל ספרי הסדרה ונוספים ממחברים אחרים
בכל מקרה יש הרבה תובנה ותבונה בספרים אלו ורק צריך ליישם אותם בפועל
פעם ראשונה שאני בפורום וכל הכבוד על היוזמה זה מראה על הפנמת הנאמר בספרים

נ.ב תמונה חדשה אפשר לראות

השאלה האמיתית בחיים היא איך להיות מאושר ואל תספרו לי שכסף זה מה שיעשה אתכם למאושרים בחיים
למה, דרור? יש כאלו שכן. הרי כל אחד שונה מהאחר. תשמע את יניב.
כל אחד מיתנתב בדרכו ובלי לשם לב הוא כבר בדרך שלא הוא בחר

אבל, דרור, אני סיפרתי איך החלטתי ולא איך התנתבתי.
הייתי צריכה לקבל על עצמי קשיים כדי לבצע את בחירתי. למשל- ירידה של חצי בהכנסות הבית( ז"א צמצום חומרי אמיתי).
למשל, לחיות עם פרפורי בטן( מה יהיה? מה עם הבנק? צמצום אשראי?) וגם עם ספקות (יהיה לי טוב? ולילדים? ולבעלי?)
למשל, ירידה אפשרית בערך העצמי( אני כבר לא אשת קריירה. סתם עקרת בית.)

בהמשך לדיון המעניין, בין בועז לעודד.
בניגוד לטענת הכלכלניים, אני טוען שהשוק אינו נמצא בשיווי משקל, אף פעם! זה נכון שהוא שואף לשיווי משקל ויכול להיות מאוד קרוב אליו. אבל הוא יכול גם להתרחק ממנו, ולא ליום יומיים, אלא למשך שנים. דוגמא? בבקשה: ענף ההיי-טק נע מעבר לנקודת המשקל שלו בסוף שנות ה- 90 לרמות בלתי הגיוניות, עד שכל המומחים התריעו שנוצרה בועה שחייבת לחזור לנקודת האיזון. מה קרה? מה שקרה זה שהשוק במקום להתאזן, נע לכיוון השני, מאופוריה קיצונית להיסטריה קיצונית. בהנחה שהיום השוק די התאזן ואנו קרובים לנקודת שיווי המשקל, אפשר להסתכל אחורה ולומר שהיו בערך 6-8 שנים שהשוק התרחק באופן קיצוני מנקודת שיווי המשקל. 3-4 שנים של התרחקות לכיוון אופורי + 3-4 שנים של התרחקות לכיוון פסימי.
בשני המצבים נוצרו למשקיעים חכמים (שמוכנים לקחת סיכונים מחושבים) הזדמנויות השקעה. מי שזיהה את ההתרחקות של השוק מנקודת האיזון, יכל לעשות בכל אחת מהתקופות הללו מיליונים (יש לא מעט שבאמת עשו).
קיוסאקי אומר שהשוק תמיד בתזוזה, כלומר (לפי הפרשנות שלי) - הוא אף פעם לא בנקודת האיזון. עלינו לזהות שוק שמתחיל בתזוזה מהירה לכיוון כלשהו - עליה / ירידה. וברגע שזיהינו את התזוזה לחפש שם את ההזדמנויות.
קיוסאקי נותן דוגמא משוק הנדל"ן. הוא מספר שהוא רץ בשכונה מסויימת פעם בחודש ומזהה התחלה של תזוזה, איך? למשל בכניסה של עסקים לאזור מסויים. באותו הרגע הוא מתחיל לדבר שם עם אנשים. אם הוא מזהה שהתזוזה מספיק משמעותית (למשל: האזור נמצא כנראה בתחילתה של פריחה), הוא ממהר למצוא שם הזדמנויות לרכישת נדל"ן. כנ"ל בשפל: הוא מזהה אזור שנמצא בנקודת זמן מסויימת בשפל ואז מחפש שם הזדמנויות השקעה. למה? כי הוא יודע שהשוק שואף לאיזון ומתי שהוא הוא יתקן את עצמו. אני אוסיף שלא רק שהשוק יתקן את עצמו, אלא, שהוא יתקן את עצמו באופן מופרז לכיוון השני (בדיוק כמו שקרה עם היי-טק) ואז אם קודם נוצרה הזדמנות לרכישה במחיר נמוך מאוד, מהרגע שתתהפך המגמה יעבור זמן קצר יחסית עד שתיווצר הזדמנות למכירה במחיר גבוה מאוד.
רוב האנשים (וזו נקודה חשובה), לא חושבים בצורה כזו! רוב האנשים מוכרים בשפל וקונים בשיא. במניות, נדל"ן וכו'. ולכן רוב האנשים לא מרוויחים מכך שהשוק זז ומתרחק מנקודת האיזון, להיפך! הם מפסידים מכך.
קיוסאקי אומר שהזדמנות עסקית צריכה להיות: שינוי והזדמנות. הינה האופן שבו אני תופס את הדברים:
שינוי = השוק מתחיל במגמה של התרחקות מנקודת האיזון.
עכשיו (ורק עכשיו) יש טעם להתחיל לחפש הזדמנויות.
הזדמנות = נכס (נדל"ן / עסק) שהבעלים שלו לא מבינים שהשוק זז (למשל: שמתחילה פריחה כלכלית באזור) ומוכנים למכור לפי הערכים של ניסיון העבר ("בשנה שעברה מכרו את הדירה לידי ב- X כסף, אני כבר שנה לא מצליח למכור את הדירה ב- X כסף, אז אני מוכן למכור ב- 0.8X"). רוב האנשים לא יחכו שהשוק יעלה, כי הם לא מבינים את כוחות השוק, או פוחדים לפעול לפי האינטואיציה שלהם.
רוב האנשים לא מבחינים כשמתחילה תזוזה, או שהם פוחדים להיכנס כשהיא מתחילה. הם נכנסים באמצע או בסוף. אם הם נכנסו באמצע, הם יכולים אולי לעשות קצת כסף, אם הם נכנסו בסוף הם יפסידו, כי המגמה תתהפך והנכנס שהם קנו יהיה שווה חצי משוויו (במניות התנודות אף הרבה יותר קיצוניות: ראו התרסקות מניות האינטרנט, או משבר מניות הבנקים בשנות השמונים).
לפני כמה חודשים, הרצתי לפני עובדים של ראשות הדואר שרובם דוורים, והתחלתי את ההרצאה בכך שאמרתי להם שכדוורים יש להם את נקודת הזינוק הטובה ביותר להתעשר. אחרי ההלם הראשוני הם שאלו אותי עם נפלתי על הראש, הרי זה תפקיד קשה, שוחק ובשכר נמוך. הסברתי להם מה שהסברתי כאן: כשאתה מסתובב כל היום אם רק תפתח את העיניים תוכל להבחין: (1) בשינוי (שוק שנמצא בתזוזה מנקודת האיזון). (2) בהזדמנויות (למשל: דירה שכבר שנה לא נמכרת).
כמובן שאם כולם יחשבו כמו קיוסאקי וילמדו לאתר שינוי בתחילתו (התחלה של התרחקות של שוק מנקודת האיזון), יהיה קשה יותר למצוא הזדמנויות. אבל אני לא דואג, למה? כי יש כ"כ הרבה מליונים שלא יודעים מי זה קיוסאקי וכ"כ הרבה שקראו את הספר אבל (1) לא הבינו מה הוא מנסה להגיד - ו/או - (2) מפחדים לבצע - שהם הרוב.
כן. גם אני מפחד! לפעול בניגוד לחינוך של 35 שנים, זה לא קל. צריך לשנות את אופן המחשבה שההורים שלנו הרגילו אותנו לחשוב לפיה. מכיוון שאני נמצא היום בסביבה הנכונה - משחק במשחק העסקים שהוא פיתח, קורא ובעיקר מדבר עם אנשים "באותו ראש", כל הזמן "נופלים לי אסימונים" ואני מבין טוב יותר איך לאתר ולנצל הזדמנויות. אני יודע שבתקופה האחרונה אני סוף סוף מתחיל ללכת בכיוון הנכון. כדי להתגבר על הפחד, לאזור אומץ ולמצוא שותפים שיחזקו וישלימו אותי, לקחתי חלק בהקמת מועדון משקיעים ברוח קיוסאקי: שכירים ועצמאיים שהחליטו לקחת את עתידם הפיננסי בידיהם (חלקם כבר ביצע השקעות בעבר וחלקם נמצא יותר בתחילת הדרך), אנשים שמעודדים ומחזקים אחד את השני, בוחנים הזדמנויות עסקיות ופועלים לממש אותם. אין לי מטרה לפרסם את המסגרת הזאת, מי שמעוניין בפרטים יכול לפנות אלי דרך המייל.

ליאור עילם,
יועץ עסקי מנוסה ומשקיע בתחילת דרכו
[email protected]

.

תגובת גוש.

אם נמצה את הנקודות העיקריות מתוך מה שכתבת:

הזדמנות עסקית לפי קיוסאקי היא כאשר השוק רחוק מנקודות שיווי המשקל שלו, ז"א - אנשים מוכנים למכור / לקנות הרחק מהערך האמיתי. מכאן:
הזדמנות עסקית לפי קיוסאקי מורכבת מפרייר וממי שיודע להפריד בין פרייר לכסף שלו.
הדבר שפריירים לא מבינים הוא שהשוק מתנדנד (אתמהה: האם באמת רוב המשקיעים לא מבינים את זה?).
יש, וגם בעתיד יהיו, מספיק פריירים כדי לעשות עליהם קופה.
לא קשה ללמוד להיות יותר חכם מהפריירים.

יש כמה בעיות עם זה:

ההנחה שיש כל הזמן מספיק פריירים עם מספיק כסף כדי לעשות עליהם קופה. זה נשמע יותר דת מאשר כלכלה.
ההנחה שלמרות שקל ללמוד להיות יותר חכם, הפריירים לא לומדים את זה. יש כאן איזו סתירה פנימית.
כדי לנצל הזדמנויות בבורסה צריך בדרך כלל הרבה כסף זמין. כאן אנחנו נכנסים לבעיית הביצה והתרנגולות.

ואגב,

עד שכל המומחים התריעו שנוצרה בועה שחייבת לחזור לנקודת האיזון

ברוב תולדותיה של הבועה - המומחים היו חלק מההסלמה של האופוריה. הסיבה היא שכדי להיכנס לאופוריה היה צריך לטעות רק בפרמטר אחד אשר קשה מאד לאמוד אותו נכון: זמן האימוץ של החידושים הטכנולוגיים.
אילו הדור השלישי של הסלולר היה מגיע למחצית מהאוכלוסיה תוך ארבע שנים, ולא תוך עשר, ואילו לפני ארבע שנים היו נפוצים דפדפנים אשר פותרים את בעיית התשלום המאובטח עבור דקת גלישה - רבות מהחברות שקרסו בקול נפץ עז היו מחזירות את עצמן מאות מונים.
המומחים שינו את טעמם רק כאשר הסתבר שקבועי הזמן הם ארוכים יותר - עובדה שקשה היה מאד לחזות אותה בשנת 2000.

אשר לתקופת השפל - אחת הסיבות לשפל הוא הקוצר במזומנים בשוק, אשר מוריד את המחירים גם של חברות טובות. בתקופה כזו אפשר להשיג השקעות הרבה יותר טובות במקומות אחרים לגמרי. פגשתי למשל בשנה האחרונה כמה חברות אשר יכלו לקבל הנחת מזומן עצומה, לפעמים עשרים אחוזים עבור קניה במזומן במקום שוטף+90 (!!!). זה אומר שאת הרווח הגדול בזמן של קוצר במזומנים אפשר להשיג בתחום של הלוואות ללא ערבים. זה תחום מסוכן אם אתה לא חברת גבייה, אך פיזור של הסיכונים יכול לעזור לך לצאת מזה. השפל בבורסה הוא רק סימפטום לכך שיש אפיקים הרבה יותר אטרקטיביים למי שיש לו כסף נזיל.

פריירים? אפשר לראות זאת כך. אבל זאת ראיה מאוד פשטנית. יש בחור שעשה בארה"ב המון כסף (נדמה לי שהונו האישי הגיע בשיא ל- 2 מליארד) מרשת של חנויות שנותנות הלוואות בריבית של 5000% שנתי. איך? נניח שאתה צריך לקבל משכורת של 1000 דולר בעוד שבוע. אבל אתה צריך / רוצה את הכסף עכשיו. ברשת שלו יכולת לקבל עכשיו 500 דולר ולחתום לו על מסמך שמאפשר לו לפדות את המשכורת שלך. מסתבר שיש הרבה אמריקנים שרוצים כסף היום, גם במחיר כזה. האם אדם שמוכן לוותר על 500 דולר כדי לקבל כסף עכשויו ולא בעוד שבוע הוא פרייאר? במונחים שלי ושלך אולי כן. במונחים שלו הוא עסה עסקה טובה: הוא היה צריך / רצה עכשיו כסף וקיבל אותו.
ניקח דוגמא אחרת: רכשתי נכס מזוג לחוץ שהיה צריך לפנות את הדירה לקראת שליחות ארוכה בחו"ל, לאחר זמן רב שהם לא הצליחו למכור אותו. כבר היום אני יכול למכור אותו ברווח ואם אחכה עוד שנתיים-שלוש אני מניח שערכו ימשיך לעלות. האם הם היו פרייארים? הם היו צריכים למכור את הדירה ואני הייתי שם לקנות. רכשתי מציאה והם מכרו נכס שהתמורה ממנו איפשרה להם לקנות בית בחו"ל. זה היה מצב של WIN-WIN, למרות שהם מכרו בזול.
אני חושש שאתה פשוט שופט את כולם מנקודת המבט שלך: מי פראייר ומי לא. למשל, יש אנשים שלא מוכנים לקחת סיכון בכלל. הם מוכנים למכור נכס מניב בזול היום. אני לעומת זאת מוכן לקחת סיכון וכך רוכש מציאות. יתכן שפה ושם אפסיד, אבל אם אני עושה שיעורי בית מספיק טובים בסופו של דבר ארוויח, מכלל העיסקאות. מי מאיתנו הפרייראר? התשובה: אף אחד! כל אחד עושה את השיקולים שלו.
פגשתי לפני 10 שנים בערך, בחו"ל, פרופסר לכלכלה שאמר לי נחרצות, שברגע שלטרוריסטים יהיה כסף ויהיה להם מה להפסיד לא יהיה טרור. הוא חשב במונחים כלכליים קלאסיים - יש לך מה להפסיד, לא תתאבד! אבל התיאוריה שלו התנפצה ב- 11 לספטמבר. הטרוריסטים שהתרסקו על התאומים באו ממשפחות סעודיות אמידות, לא היה חסר להם כסף, הם לא דוכאו ולו נוצלו. כלומר, העולם לא מונע רק ע"י שיקולים כלכליים. אנשים מוכרים נכסים בזול מכל מיני סיבות אישיות ופסיכולוגיות. הם לא מתנהגים לפי השיקול הכלכלי הקר. האם הם פרייארים?
לכן: תמיד יהיו הזדמנויות בשוק. אם אתה רוצה לכנות אנשים שמוכרים בזול פרייארים בבקשה. אבל אני חושב שאז אתה שופט אותם מנקודת מבטך הפארטנליסטית. אני לעומת זאת מכבד אותם. כל אחד ושיקוליו הוא. אם משיקולים שונים, אדם מוכן למכור לי נכס, במחיר שהוא לפי מיטב הבנתי מציאה, אני אקנה. אני לא אכנה אותו ולא אחשוב שהוא פרייאר.

לגבי בועת ההיי-טק. זאת היתה דוגמא ולכן לא אתווכח איתך. רק אומר לך משפט שאמר לי פעם אדם חכם: "אנשים אוהבים חדשנות אבל שונאים שינויים". גם אם היו ממציאים רשת אינטרנט בטוחה לחלוטין, אמא שלי לא היתה קונה דרכה. למה? פסיכולוגיה! זמן האימוץ של טכנולוגיה, קשור כמובן להתקדמות הטכנולוגית, אבל הוא קשור יותר לזמן שלוקח לרוב האנשים לשנות את ההרגלים שלהם. אימוץ שינויים ע"י הרוב, איטי הרבה יותר מקצב התקדמות הטכנולוגיה. לכן גם אם הטכנולוגיה היה מתפתחת בקצב פי 4 יותר מהיר, עדין היתה נוצרת בועה והיא עדין היתה מתרסקת.

ליאור עילם

בניגוד לנכסים מוחשיים, אשר יש להם שימוש וההחזקה בהם מיועדת במקרים רבים לשימוש, כמו הבית של הזוג - נכסים פיננסיים נרכשים כדי להרוויח יותר כסף.

מי שקונה נכסים פיננסיים בשיא ומוכר אותם בשפל יוצא (בדיעבד) פרייר: הוא לא היה צריך את המניות האלו למגורים או לשום שימוש מעשי אחר. פק"מ בלטה היה מניב תוצאות טובות יותר.
בפרט אם אלה לא אנשים פרטיים, כפי שהצגת אותם למעלה, אשר יש להם סיבות הקשורות לחייהם האישיים, אלא, כפי שקרה המון בתקופת הבועה - משקיעים מוסדיים: קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, חברות ביטוח וקופות גמל.

יתר על כן, הדוגמאות עם הבית אינן ישימות למניות, כי הסחירות של הבית נמוכה, וכאשר אתה נוסע לחו"ל - נמוכה מאד, ואילו הסחירות של המניות גבוהה.

לגבי בועת ההייטק - אני דיברתי יותר על קצב אימוץ הטכנולוגיה (כמו דור שלישי) מאשר על קצב הפיתוח שלה (האפשרות לשלם בגלישה), כך שאתה עונה על ידי ניסוח אחר של מה שאני אמרתי... הניתוח שלך (שהוא גם הניתוח שאני רשמתי למעלה) הוא חוכמה של הסבר בדיעבד; באותה תקופה לא היו מספיק חכמים שידעו שפרמטר הזמן ימתח יותר.

אגב, לא דיברתי על קניות ברשת, אלא על גלישה בתשלום לאתר לפי דקה. עניין קצת אחר.

יש בחור שעשה בארה"ב המון כסף (נדמה לי שהונו האישי הגיע בשיא ל- 2 מליארד) מרשת של חנויות שנותנות הלוואות בריבית של 5000% שנתי. איך? נניח שאתה צריך לקבל משכורת של 1000 דולר בעוד שבוע. אבל אתה צריך / רוצה את הכסף עכשיו. ברשת שלו יכולת לקבל עכשיו 500 דולר ולחתום לו על מסמך שמאפשר לו לפדות את המשכורת שלך. מסתבר שיש הרבה אמריקנים שרוצים כסף היום, גם במחיר כזה. האם אדם שמוכן לוותר על 500 דולר כדי לקבל כסף עכשויו ולא בעוד שבוע הוא פרייאר?

בוודאי: בבנק הוא יכול להשיג הלוואה בריבית של פחות מעשרה אחוזים בשנה.
אם הבנק לא מוכן לתת לו הלוואה, אז בשוק האפור הוא יכול להשיג הלוואה בריבית של בין חמישה (לפני כמה שנים) לשמונה (היום) אחוזים לחודש. זו ריבית שנתית של בין שמונים למאה חמישים אחוזים בשנה. הרבה יותר זול מאשר ריבית של 100% בשבוע. ומלווים בריבית בשוק האפור תמיד אפשר להשיג.

יתר על כן, אם הוא הצליח לעשות את זה בחמשת אלפים אחוזים, אין שום סיבה שלא יכנס מתחרה אשר יעשה את זה באלף אחוזים, יחתוך קופון אדיר, וגם יהיה הרבה יותר אטרקטיבי לפריירים.

לכן עולה אצלי חשד שאחד משתים:

או שזו אגדה אורבנית (בדרך כלל זה לא הוגן לבקש מאנשים סימוכין לידע שלהם, אבל במקרה כזה, כאשר הידע לא מסתדר עם עקרונות של תחרות ושל צרכנות נבונה בארצות הברית - אני אשמח לראות סימוכין)
או שזו היתה מכבסה להלבנת כספים אשר הגיעו מדמי חסות, סחר בסמים ועבירות נוספות.

ואגב, אדם שמוכן לקבל 500$ היום במקום 1000$ בעוד שבוע, הריבית שהוא משלם היא 450359962737049500%.
במלים (בשיטה האנגלית, ראה מספרים גדולים): ארבע מאות חמישים ביליארד, שלוש מאות חמישים ותשעה ביליון, תשע מאות שישים ושנים מיליארד, שבע מאות שלושים ושבעה מליון, ארבעים ותשעה אלף וחמש מאות אחוזים בשנה.

אם זה לא פרייר, אז מה זה פרייר?

עודד היקר,

אני חש שהדיון ביננו הופך לויכוח ובכך אינני מעוניין. מדיון לומדים, בויכוח רק מנסים להגן על עמדות ובעצם לא לומדים כלום. והמטרה שלי היא ללמוד, ולא להתווכח כדי להוכיח למישהו שאני חכם.

בוא נראה על מה אנחנו מסכימים: שנינו מסכימים בגדול בנושא ההיי-טק. יופי. בוא נמשיך הלאה.

איננו מסכימים בנושא הגדרת 'פרייאר'. האמת, שזה ממש לא מטריד אותי. מה שהיה חשוב לי זה להבהיר נקודה אחת פשוטה: אנשים לא מקבלים החלטות על בסיס חישובים כלכליים ראציונאלים קרים בלבד. גם משום שבסביבה מציאותית ומורכבת, חישובים כאלה הם לא אפשריים. רוב האנשים המצליחים שאני מכיר מסתמכים על אינטואיציה שבאה מניסיון, מי שמסתמך על חישובי סטטיסטיקה והסתברויות, מלמד באוניברסיטה וחי ממשכורת של מרצה.
לא בכדי הישראלים הראשונים שקיבלו פרס נובל בכלכלה (טברסקי ז"ל וכהנמן), הם בכלל פסיכולוגים. שפשוט הוכיחו לכלכלנים מה שכל פסיכולוג מתחיל במאה השנים האחרונות יודע: אנשים לא מקבלים החלטות "רציונאליות".

הפרדת בדבריך בין החלטות שמקבלים אנשים פרטיים ומוסדיים. בוא אלך בעקבותיך.

אנשים פרטים: מי אמר שאי אפשר לקנות רכוש שנקנה לצרכים אישיים (למשל: דירה) ולהפוך אותו לנכס מניב? רענן כץ, המולטי מליונר שרכש 1/3 ממכבי תל-אביב כדורסל, עשה את הונו מרכישה של דירות (רובם של אנשים פרטיים) שיפוצם ומכירתם ברווח.

גופים מוסדיים: אני חולק על ההנחה שגופים מוסדיים חושבים באופן כלכלי-רציונאלי. ראשית, מכיוון שבתנאי אי הוודאות בהם אנו חיים - זה פשוט בלתי אפשרי. למשל: אני מעורב בעסקה של רכישת נכס מגוף מוסדי ענק. יש לי מידע פנים לגבי תוכניות העיריה למקום, אני גם הסתובבתי שם ובדקתי את הסביבה. האם מישהו מאותם פקידים טרח לעשות כמוני? אני בטוח שלא! הם באים למשרד עובדים מ- 9:00 עד 17:00, כולל ישיבות ארוכות ולא יעילות, פוליטיקה ארגונית ועוד. אני לעומת זאת יעבוד קשה מאוד לפני קבלת החלטה, כי מדובר בכסף האישי שלי. בוא לא נשכח מה זה המושג "גופים מוסדיים": אוסף של פקידים שדואגים לכיסא שלהם יותר מלכל דבר אחר.

גם אנשים פרטיים וגם פקידים שמרכיבים את אותם "גופים מוסדיים", לא מקבלים החלטות על בסיס "רציונאלי". הפקידים מסתמכים אולי גם על ניסיון חיים ואינטואיציה, אבל אם האינטואיצה שלהם היתה מספיק חדה הם היו פורשים לשוק הפרטי ומרוויחים שם פי 10 או 1,000. הם מסתמכים בעיקר על הרצון לשמור על הכיסא ולא לקחת סיכונים (אתה בוודאי מכיר את האימרה "עוד לא פיטרו אף אחד שקנה IBM"). כלומר: אף אחד לא יפטר אותך עם תשב בשקט, תיקח החלטות זהירות ולא תעשה גלים. לרוב, יפטרו אותך עם תיקח החלטות מסוכנות ותטעה.

מכיוון שרוב האנשים: לא לוקחים החלטות רציונאליות ו/או שהם עצלנים מכדי לעשות שיעורי בית מקיפים (בעיקר עם הם פקידים שמקבלים שכר בגוף מוסדי ענק). מכיוון שרוב האנשים פועלים על סמך הפחדים והחששות שלהם ומנסים למזער סיכון. מכיוון שלאנשים יש אלף שיקוליים כאלה ואחרים לגבי החלטות שהם עושים, פחדים וקבעונות מחשבתיים ורגשיים. שמי שחושב אחרת, עושה שיעורי בית ומתגבר על הפחדים שלו, יכול להגיע בעבודה קשה לתמהיל השקעות שיביא לו תשואות הרבה מעל לה שמקבלת מסעודה משדרות על תוכנית החיסכון או קרן הנאמנות שלה.

ליאור עילם

מי שחושב אחרת, עושה שיעורי בית ומתגבר על הפחדים שלו, יכול להגיע בעבודה קשה לתמהיל השקעות שיביא לו תשואות הרבה מעל לה שמקבלת מסעודה משדרות על תוכנית החיסכון או קרן הנאמנות שלה.

זה נשמע כמו דת שאי אפשר להפריך אותה:
אם מישהו מרוויח, אז תאשר אותו.
לעומת זאת, אם מישהו מפסיד בבורסה את מכנסיו, אתה מכין לך מראש ארסנל שלם של טענות נגדו:

לא חשבת אחרת.
לא הכנת מספיק את שעורי הבית שלך.
לא התגברת על הפחדים שלך.
לא עבדת מספיק קשה.

בדיעבד אתה תמיד יכול להגיע מה היתה צריכה להיות ההשקעה הנכונה, אבל כאן לחוכמה שלאחר מעשה יש מעט מאד מה ללמד אותנו בהמשך.

זה נכון שאפשר להפיק תשואה גבוהה יותר, אבל ראשית לא תמיד ההבדל הוא כזה דרמטי, שנית תשואה גבוהה יותר במקרים רבים תהיה מעורבת בסיכון אשר אי אפשר לנטרל אותו (כמו מצב שבו אתה הצד המבטח) ושלישית אין אפשרות שכולם, או אפילו נתח משמעותי המאוכלוסיה, יגיע למצב שההכנסות הפאסיביות שלהם עולות על הוצאותיהם.

תכל'ס, יש כיום שתי דכרים להרוויח בשוק ההון: אחת בזכות עליית הערך של נכסים לאורך זמן, והשניה על ידי ניצול התנודות בכיווון הנכון (לקנות בשפל, למכור בשיא).
ניצול התנודות משמעו להרוויח במקום שבו אחרים מפסידים (אלה שקנו בשיא ומכרו בשפל, וחייבים להיות גם כאלה כדי שאחרים יוכלו להרוויח).
כלומר, מעבר לרווח שנובע מעליית ערך הנכסים הממוצעת, הרווח בשוק ההון הוא משחק סכום אפס: אתה מרוויח מה שהאחרים מפסידים.
אני בעקרון משתדל לא להיכנס למשחקי סכום אפס: כל אחד חושב שהוא ינצח במשחקים האלה, ובדרך כלל יותר מחצי מפסידים, בשביל המעטים שמרוויחים. תודה, מוותר.

לא דיברתי על שוק ההון (לא מבין בתחום מספיק) אלא על נדל"ן ועסקים.
בכל אופן, מבחינתי הדיון מיצה את עצמו בשלב זה.
תודה על ההתייחסות והארות.

ליאור עילם

מי שחושב עשיר יהיה עשיר ככתוב מיהו העשיר ? אדם השמח בחלקו

כתוב גם "איזהו העשיר? שבית הכסא שלו סמוך לשולחנו".
אז כתוב.
קיומה של מלה אחת משותפת, ותהא מרכזית ככל שתהא, אינו הופך שני נושאים לאחד: כאן מדובר על סוגיה של התנהלות כלכלית-אישית כדי לחיות על הכנסה פאסיבית, ושם מדובר על היחס לרכוש ומחסור. אלה שני נושאים שונים.

לשאלת מר ורטיגו,

ואגב, אדם שמוכן לקבל 500$ היום במקום 1000$ בעוד שבוע, הריבית שהוא משלם היא 450359962737049500%

הסבר מקוצר (אם צריך להרחיב יותר על אחד מהשלבים - תציין איזה ואני ארחיב עליו):
500$ היום במקום 1000$ בעוד שבוע, זה אומר שהוא מוכן לשלם ריבית של 100% לשבוע.
ריבית של 100% זה הכפלה של הכסף (פי שנים) בשבוע.
בשנה יש 52 שבועות.
כלומר, בשנה מכפילים את הכסף פי 2 בחזקת 52. כדי להגיע לריבית באחוזים, מורידים 1 ומכפילים במאה.
2 בחזקת 52 זה 4503599627370496. מורידים אחד, מכפילים במאה, וזו הריבית.

גם פה זה רלוונטי. אמנם קראתי את קיוסאקי אחרי שבניתי את המצגת הזאת, העליתי אותה לרווחת אנשי העבודה מהבית והמתנגדים לגל הרביעי ב
www.yodfat.com

אני מלאת קינאה איך המוח שלכם עובד.
המוח שלי נקרע רק מלחשוב מה לבשל שהבנות גם ירצו לאכול וגם יהיה בריא וטעים.

ערן - יופי של מצגת @} יופי של עברית (סוף סוף מישהו שאומר הון עתק כמו שצריך). תודה רבה על ההסברים המעניינים.
אמנם זה לא תופס אצלינו, כי אצלינו אין מטפלות והגדולה לומדת בביה"ס שעולה לנו הרבה כסף (אז נכון שיש כאלה בתי ספר במקומות עם עלות נמוכה יותר אבל גם המרחק מההורים שלנו תופס)
מבחינת מזון - גם פה אנחנו לא יכולים להצטמצם כי אנחנו לא קונים את האוכל הכי זול, אלא דווקא את הכי יקר - אורגני.
חפצי נוי לבית - לא קונים אף פעם.
נסיעות לחו"ל- לא נוסעים.
תקשורת - יש לנו סקייפ ולא משתמשים כמעט בסלולרי.
בקיצור - לא רואה איפה לצמצם.
גם לא רואה איפה להרויח, כי לקנות חברה כזאת כמו שמוצע, צריך ממש להבין בזה.

ערן
אם אתה עוד מציץ לכאן...
בדוגמא שנתת על המשפחה שצימצמה הוצאות ונשאר לה כסף פנוי, אמרת שתסביר בהמשך איפה אפשר להשקיע סכומים קטנים כאלו בשלב הראשון
אבל בהמשך המצגת לא התייחסת לזה יותר. מדוע?

חגית,

אני הגעתי לשלב דומה לשלך (יש עוד קצת איפה לחסוך) אבל מצאתי אפשרות אחרת של בקשות לשפע. אפשר לקרוא על זה בספרים של לואיז היי או בדף תקשורים שקיבלתי מקריון או קצת בדף כמה כסף צריך - יכול להיות שהשימוש בכלי הזה יאפשר לך להגיע למצב שתוכלי להשקיע סכומים. אבל הרעיון הוא לא שיהיה כסף/נכס וכו' רק בשביל שיהיה אלא זה אמור לשרת מטרה מסוימת שהיא מעבר לסתם כסף.