לקנות או לשכור בית

הייתה פעם כתבה בעיתון שהציגה ממוצע של יחס החזר השקעה בערים השונות, ואכן אריאל היתה מקום ראשון.
חשוב לזכור מצד שני, שהשונות גבוהה מאוד, כלומר בסוף השאלה היא הנכס הספציפי יותר מאשר באיזה עיר. אני לכשעצמי מעדיף לחפש באזור מוכר וקרוב כי נראה לי שהחשיבות של להכיר את האיזור, ולהיות בסביבה של הנכס גדולה יותר. בגלל זה אני גם לא מתלהב מנדל"ן בחו"ל. אבל יש מי שכן...

טרם קראתי את תוכן הדף רוצה בכ"ז להוסיף ספר שפגשתי השבוע (וקראתי מהר מאוד)
"בלי משכנתא" הוא ממש חדש (כתוב שהוצא ב 2005 ואני קניתי בסוף 2004... ) כתב אותו עו"ד אדי ארבלי.
יש לו גם קישור לאתר שעדין לא תורם הרבה מידע http://www.withoutmortgage.com/cal.asp

הוא די צועד בעקבות אבא עשיר אבא עני
תרומתו העיקרית בעיני היא בתרגום של ההגיון של אבא עשיר לישראלית: נורמות קיימות, עלויות ישראליות, בנקים ישראלים וכו'. הוא לא מציע במה להשקיע (בניגוד אולי ל"אבא עשיר") אלא מבהיר מה העלות האמיתית של רכישת דירה. ומאפשר לקוראת /קורא לשקול אם בנתונים האישיים כדאי / לא לרכוש דירה. [למרות שהטענה המרכזית שלו ברורה לדעתו לא כדאי לקנות דירה אם צריך משכנתא גדולה לזמן ארוך]
בעיני מומלץ מאוד לכל מי ששוקל לקנות דירה!!

<אני לא מציעה לכם לשאול את הספר שלי, כי כבר יש רשימת ממתינים (-: >
<בסטימצקי הוא כרגע בהנחה ועלה 63 ש"ח, וזה פחות מלקבל אותו בדואר עם ההנחה שניתנת באתר >

ועוד נקודה למחשבה
כתבה

מי שמחפש לקנות דירה (או בית) חדשה בלי לתת את סכום המזומן הראשוני (הסכום שלפני המשכנתא) יכול לרכוש דירה כזו באריאל
האם ניתן לקנות דירה בלי סכום מזומן ראשוני גם לצורך השקעה ולא בשביל לגור בה?

יוני א שלום, התשובה חיובית! (ומלאה)
אתה קונה דירה/בית אתה משלם עם משכתנה ולאף אחד לא אכפת אם אתה גר בדירה או משלם משכנתא ע"ח דמי השכירות בדירה שאתה שוכר.(אבל אם יש לך כבר דירה במשכנתה אז סביר להניח שאין לך זכאות של זוגות צעירים, שוודאי כבר מימשת את הזכות הזו, תוכל לקחת משכתנתא רגילה)
כבר בכניסה לאריאל ישנו שילוט, ישנם משרדי מתווכים במרכז העיר ודי הרבה דירות ובתים במחירים נחמדים.
חשוב לבדוק כמה זה משתלם וכמה כסף תוכל לבקש מהשוכרים עבור הדירה/בית.
ישנם דירות חדשות למכירה שאתה משלם רק 400-450$ דולר בחודש (בדיוק כמו שכירות) והדירה שלך. צריך לבדוק היטב האם זה באמת משתלם להשקעה. בעיקרון זה ניתן, אינני יודעת עד כמה משתלם.
לגבי העיר אריאל, ישנו אתר נחמד שיכול לספר על השירותים בעיר (חיפוש בגוגל), להרבה דירות יש נוף נחמד להרי השומרון, עיר מטופחת ונקייה, המון עולים חדשים ומעוטי יכולת אחרים וצעירים שלא הצליחו לקנות דירה במרכז, 30ק"מ מפתח תקווה בערך.

עברתי על הפתיל הארוך מאוד ורציתי להוסיף את הערותי:

על פי חישובים שונים ומרובים, כמעט בכל מצב כדאי מהבחינה הכלכלית לגור בשכירות כל החיים ולא לרכוש דירה. מי שרוצה, שיתן נתונים ונריץ לו גליון אלקטרוני שידגים את זה.

הבעיה היא הבעיה הפסיכולוגית: יש משהו אצלנו שלוחץ עלינו להיות בעלי דירה (כדי שהגוי לא יוכל לזרוק אותנו לרחוב?) וגם אם מישהו יחליט שהוא הולך על פי הכלכלה, הלחץ החברתי של המשפחה/ חברים יהיה קשה מנשוא

יש משהו אצלנו שלוחץ עלינו להיות בעלי דירה
ככה אומר גם כריסטופר אלכסנדר, ויש לו הסבר למה זה טוב: http://www.ahartman.com/apl/patterns/apl079.htm

על פי חישובים שונים ומרובים, כמעט בכל מצב כדאי מהבחינה הכלכלית לגור בשכירות כל החיים ולא לרכוש דירה.

ולמי שמתענין, story]כתבה id[/po]=3722894 מצוינת באקונומיסט על הנושא (זהירות - הרד-קור כלכלי)

נתקלתי בזה
כולל מחשבון להחלטה כלכלית אם לקנות או לשכור
ליהיא

והיו מוכנים לתת לנו סכום גדול של כסף למטרת קניית בית.
מאוד מבינה אותם ומבינה את הצורך שלהם לסייע לכם בקניית בית. האם את רומזת כאן שזוהי נורמה שצריך בית וכו', שזו סוציאליזציה וכו'? לדעתי לא כל נורמה צריך וכדאי לבטל באופן אוטומטי בלי לנסות לראות אם יש מאחוריה הגיון.

לדעתי האישית (לא מחייב אותך לחשוב כך כמובן) כשמקימים משפחה ויש ילדים/ות חשוב מאוד שיהיה בית קבוע לגדל אותם/ן בו. זה עדיף על מצב שבו צריך לבזבז הון תועפות במשך שנים על דמי שכירות, כשכל שנה או שנתיים צריך לעבור דירה ולהיכנס ללחץ עד שמוצאים דירה נוספת לשכור, לבזבז כסף על העברת הריהוט והחפצים וכו' וכו' וכו', לנתק את הילדים/ות מחברות/ים ומסביבה מוכרת, וכו'. כלומר, יש הגיון כלכלי והישרדותי רב בדעה שלמשפחה (בייחוד כשיש ילדים/ות) כדאי מאוד שיהיה בית משלה.

דווקא היה מומחה כלכלית בתוכנית של אודטה שהסביר שלשכור בית זה בכלל לא לבזבז כסף, זה אפילו עדיף לזוגות צעירים על פני קניית בית והתחייבות למשכנתא גדולה.

דווקא היה מומחה כלכלית בתוכנית של אודטה שהסביר שלשכור בית זה בכלל לא לבזבז כסף
אם יש סכום התחלתי X שצריך לבחור עבורו את אפיק ההשקעה הרווחי ביותר, אצל רוב האנשים לקנות בית ולהשתעבד במקביל למשכנתא זה ממש לא אפיק רווחי. אם אינני טועה, כלל האצבע הוא שאם אין לפחות 50% מסכום הבית, זה לא משתלם כלכלית. יכול להיות שזה צעד בעל משמעות מבחינה רגשית, אבל כלכלית לאדם הממוצע עדיף לשכור ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים לקבלת תשואה טובה יותר, וכדי להגיע למצב שהכסף "עובד בשבילו" (ונותן ריבית) ולא הוא עובד בשביל הכסף (ומשלם כל חודש משכנתא).
היתה על זה פעם כתבה ב - הארץ, אני אחפש עוד מעט.

האם את רומזת כאן שזוהי נורמה שצריך בית וכו', שזו סוציאליזציה וכו'? לדעתי לא כל נורמה צריך וכדאי לבטל באופן אוטומטי בלי לנסות לראות אם יש מאחוריה הגיון.
אני בהחלט חושבת שזו נורמה שצריך בית, ויש מאחוריה (גם) מרכיבים לא רציונליים.

הכתבה
ו-message]דיון מעניין בנושא focus[/po].asp?q id=26363&r id=228298

אני בהחלט חושבת שזו נורמה שצריך בית, ויש מאחוריה (גם) מרכיבים לא רציונליים
ל- כריסטופר אלכסנדר יש גם דפוס שבו הוא מסביר למה חשוב לכל אדם לגור בבית ששייך לו, ולא בבית שכור שאינו שלו.
הוא מדבר על מהות אנושית בהקשר זה. מרתק לקרוא את דבריו על כך. אני לא זוכרת מה מספר הדפוס, אבל אם עוברים באתר שלו מלינק ללינק, בסוף מוצאים. אה, מצאתי: בית משלך

הנתונים:

זוג א לקח 20.000$ והוסיף לכך משכנתא ואחרי 20 שנה הדירה תהיה שלהם.
זוג ב הפקיד 20.000$ בבנק והשאיר אותו שם 20 שנה. יש שם חישובים של הריבית שקיבל מינוס שכר הדירה (550$ לחודש).

מה שלא כתוב בכתבה במפורש (או שלא הבנתי):

מה הסכום החודשי של המשכנתא? האם הוא נמוך/זהה/עולה על 550$ (שכר הדירה החודשי של זוג ב)
מה הסכום שיש לזוג ב בבנק לאחר 20 שנה. והאם סכום זה מספיק לרכישת דירה.

זאת ועוד: מי אמר שבמשך 20 שכר הדירה ישאר 550$ לחודש? קרוב לוודאי שהם לא יגורו באותה דירה 20 שנה, ומי אמר שהשכר החודשי של כל הדירות האחרות יהיה זהה? וגם אם יגורו באותה דירה 20 שנה - מדי פעם שכר הדירה עולה, וגם ה-$ עולה: 550$ בשנה מסוימת שווים X ש"ח ובשנה אחרת - יותר.

לדעתי, השאלה החשובה ביותר היא זו: מה נשאר לשני הזוגות לאחר 20 שנה?

לזוג א נשארת דירה שהיא שלהם, והם יכולים להמשיך לגור בה עד 120. הם יכולים להוריש אותה לילדיהם. הם גם יכולים למכור אותה, להשכיר אותה וכו'.
לזוג ב אין דירה. נותר להם סכום מסוים בבנק (בהנחה שלא הוציאו את ה-20.000$ ההם) ולא ברור כלל אם הסכום הזה מספיק לרכישת דירה. זאת אומרת שהם צריכים להמשיך ולשכור דירות עד לסוף ימיהם, ולא רק 20 שנה (אלא אם ירכשו דירה).

אני רוצה להוסיף עוד כמה נתונים:

אני מכירה הרבה משפחות שקנו דירה+משכנתא, וסכום המשכנתא החודשי זהה או עולה במעט על שכר דירה. כלומר, אותו סכום שהם היו משלמים לשכר דירה הם משלמים למשכנתא, ובסופו של דבר הדירה היא שלהם.
המשפחות שקנו דירה+משכנתא גרים במשך כל השנים באותו בית: יש תחושה של יציבות, לא צריך לחשוש כל שנה מפני המעבר (האם ימצאו דירה מתאימה בשכר דירה מתאים עד התאריך שהם צריכים לפנות את הדירה השכורה וכו') ולא צריכים לבזבז כסף על המעבר. זה ממש לא קל לעבור דירה: לארוז את כלללללל הרהיטים והחפצים, להזמין מעבירים, להתחיל לארגן את הרהיטים בדירה חדשה ולארגן את כל החפצים, להכיר את הסביבה - איפה המכולת ואיפה הירקן ואיפה גינת השעשועים וכו' וכו'.
הילדים/ות ממשיכים לגור באותו בית, עם אותם שכנים, ממשיכים לשחק באותה גינת משחקים, לא צריכים להתנתק מהחברים/ות וכו'. ואלו שהולכים לגני הילדים ולבתי הספר אינם צריכים לעבור לגן או לבי"ס חדש ולנסות להתערות בסביבה החדשה, להכיר מורות חדשות (מחנכת והמורות של המקצועות השונים) ולהכיר חברים/ות חדשים/ות וכו' וכו'. מעתיקה מהכתבה: "זה לא פשוט לגדל ילדים ולהקים משפחה בדירה שכורה שבעליה יכולים לחייב את השוכרים לעזוב אותה לאחר שנתיים-שלוש. העלויות של מעבר דירה אינן נמוכות". ולפעמים צריך לעבור לאחר שנה אחת.
משום שזו הדירה שלהם, אפשר לבצע שיפוצים, לצבוע, לשנות וכו'. לא כן בדירה שכורה.
התחושה הפסיכולוגית שכל תשלום מקרב לכך שהבית יהיה הרכוש המשפחתי. בניגוד לתחושה כשמשלמים שכר דירה שזה לא מוביל לכלום. וכך כתוב בכתבה: "יש לזכור כי כל הכסף המושקע בשכירות יורד לטמיון, בעוד שבמשכנתא יש אלמנט מסוים של תוכנית חיסכון ארוכה. ניתן לרכוש דירות בסיוע משכנתא באזורים מתפתחים, שהרוכשים מנבאים כי צפויה בהם עליית מחירים, למכור את הנכס עם עליית המחיר, לגרור את המשכנתא ולהתקדם לנכס הבא".

מכל האמור לעיל ברור שאני באופן אישי בעד רכישת דירה כשמדובר במשפחה ובייחוד כשמדובר במשפחה עם ילדים/ות. מגורים בדירות שכורות מתאימה לרווקות/ים, לסטודנטים/יות וכו'. הרי אין טעם לרכוש דירה+משכנתא בעיר שבה לומדים באוניברסיטה: מי אמר שזו תהיה העיר שבה נגור לאחר שנקים משפחה? זאת ועוד, הרבה יותר קל להעביר חפצים של אדם יחיד לעומת חפצים של משפחה שלמה, שכר הדירה הרבה יותר נמוך משום שבדרך כלל שוכרים רק חדר אחד וכו' וכו'. וגם כל האווירה הזו של חוסר מחוייבות, ניידות, "צועניות", מתאימה לרווקות/ים, סטודנטיות/ים וכו' ולא למשפחות+ילדות/ים. לדעתי.

והנה לדוגמה משפט חזק מאוד מדבריו של כריסטופר אלכסנדר באתר שבשמת הפנתה אליו:
People cannot be genuinely comfortable and healthy in a house which is not theirs. All forms of rental - whether from private landlords or public housing agencies - work against the natural processes which allow people
to form stable, self-healing communities

ועוד כמה ציטוטים נבחרים:
Rental areas are always the first to turn to slums

People will only be able to feel comfortable in their houses, if they can change their houses to suit themselves, add on whatever they need, rearrange the garden as they like it; and, of course, they can only do this in circumstances where they are the legal owners of the house and land; and if, in high density multi-story housing, each apartment, like a house, has a well defined volume, in which the owner can make changes as he likes.

באתר שבשמת הפנתה אליו
מן הראוי לציין, שכל זה נכתב במקור כספר.
אפשר לשאול את הספר (אלפי עמודים באנגלית בדפוס קטן וצפוף) בספריות אוניברסיטאיות (אני שאלתי עותק מספריית הגיאוגרפיה בתל-אביב).
הספר הועלה לאינטרנט בצורה זו ע"י נשמות טובות (יונת יודעת מי, כמדומני), וזה נפלא (אפשר לשוטט מדפוס לדפוס לא לפי סדר הדפוסים, אם רוצים, והחומר כולו זמין ללא צורך לרוץ ולשאול בספרייה).

אולי אני פשוט לא מסוגלת להתביית על משהוא ואולי הצורך בלהתחדש בא אצלי כדפוס התנהגות, גם לעבור דירה כל שנה זה סוג של התחדשות במקום לקנות :
אם תקחו את ההון ההתחלתי שיש לכם בכדי לקנות דירה (הצ'קים מהחתונה + עזרה מההורים) ותשקיעו בתוכנית חיסכון באורך משכנתה בבנק (15) שנה נגיד, תיראו איך ערך הכסף מטפס ועולה על ערך הדירה שלא קניתם (ואפילו לא נפרדתם ממינימום 2500 ש"ח לחודש תשלום משכנתא ואפילו לא שילמתם ריבית צמודת מדד...רק שילמתם שכר דירה ללא ריבית!
עכשיו,אחרי 15 שנה יש שם כבר סכום נאה לקניית דירה ללא התחייבויות מיותרות.
מי אמר שצריך להשתעבד ל 4 קירות למשך כל החיים ?
החיים יפים אז בואו לא נשעבד אותם !
תנו לחיות לחיות !! ( סתאם, לא קשור..)
למה כל החברים שלי על סטרס מתשלומי משכנתא בחניקה עצמית תמידית ??
ולמה הארופאים גרים בשכירות בלי לעשות עניין, עובדים 8 חודשים מהשנה ואז יוצאים לטיול בשאר ??? (זה כבר לפעם אחרת - אשמח לשמוע על סגנון מחייה שכזה...)
ומעבר לכך - איש בעולמו יחיה (יענו : מכבדת את מי שבחר בדרך המשכנתא, זכותו\ה)

ותחשבו על זה.
צדף

ואפילו לא נפרדתם ממינימום 2500 ש"ח לחודש תשלום משכנתא
נו, זה תלוי בכמה משכנתא לוקחים, ואיזה וילה בסביון בוחרים.

ולמה הארופאים גרים בשכירות בלי לעשות עניין, עובדים 8 חודשים מהשנה ואז יוצאים לטיול בשאר ???
כדי לקנות בית בלונדון, למשל, צריך לעבור כמה גלגולי חיים.

קצת עינתי בדף ומאוד שמחתי לקרוא את מה שבשמת ציטטה מכריסטופר אלכסנדר.
האמת היא שאני נהיית מעריצה שלו עם כל קטע משלו שאני נפגשת בו..

אני לא ממש מתחברת לדיונים על משכנתות ושכר דירה.כמה יעלה הדולר, כמה ערבים וכ'

אני חושבת על בעיה חברתית שאפשר לקרוא לה בעיניי :מנטליות של משכירי דירות

הרבה אני חושבת על אמירות של שוכרי דירות שאני פוגשת , אלו שהם חבריי הקרובים ואלו שלא ,בעיקר אני מוטרדת מהדברים שאומר בן זוגי .
יש אנשים שיעבירו חלק ניכר מחייהם כשוכרי דירה ובכל הזמן הזה הם לא ממש ישקיעו בבית , בחצר , בסביבה שבה הם גרים וגם לא בסביבה האנושית.
אני חושבת שיש הרבה משוכרים שכן עושים עבודות התנדבות וכן משקיעים ממרצם , אבל איפה שהוא בראש יש לפעמים מחשבה :לו זה היה הבית שלי גם הייתי נהנה מהפירות ולא רק מהשתילה.
למה שאני אשקיע בנכס של בעל הבית הלא חביב הזה , במילא נעוף מפה
הבית הזה היה ממש חורבה בגלל הדירים הקודמים , כל כך הרבה השקעתי בו כדי שהיה סביר , אני כבר לגמרי מרוקן,
השכר דירה קורע אותי בלוו הכי בסביבה הזאת , אין לי גרוש מיותר להוציא.

ובעל הבית מצידו רואה בבית פרה לחלוב אותה.החיים שלו מתנהלים במקום רחוק משם , ברוב המקרים ומבחינתו מה שחשוב זה שהצ'ק יגיע בזמן.
אפילו אם בעל הבית הוא טיפוס הגון וישר , הוא עסוק בחייו , בבית שלו ולא ממש יכול להשקיע את אותה מחשבה לטווח הרחוק לגבי מקום שהוא לא מצוי בו רוב הזמן כדי לתת מענה הולם לצרכים וליזום יוזמות ..הרי שכדי שמשהו יצליח באמת צריכה להיות שם אהבה.
וכן , יש בעלי בתים שבשביל איזו בעיה באינסטלציה או בחשמל צריך לרדוף אחריהם..
ההשקעה והמהלכים הכי טובים נעשים כשיש בהם מחשבה לטווח הארוך.
לטווח שאתה חושב על הנכדים שלך מתרוצצים בשטח..

הפיתרון שאני חושבת שיעזור לבעיה הזו , רגע לפני שמסמנים שכונות ובינינים בשכירות כסלמס,הוא לדעתי בחקיקה.
לפי דעתי השיטה האירופאית (ממה שסיפרו לי עליה , לא מניסיון אישי /קריאה ),עובדת טוב כי כל שנה מופרש סכום כסף מהשכירות לטובת חברה שמבטחת את הבית ועושה שיפוצים החל מסתימה בכיור ועד לנזקי שריפה.
סיוד , החלפת אינסטלציה ,הנדסת בינין ,שיפוץ העמודים של הבינין וסיוד חיצוני , גינון וכ'

מי ששוכר דירה יודע שהוא לא יצטרך לרוץ אחרי בעל הבית וגם בעל הבית יהיה רגוע שלא יפלו עליו פתאום הוצאות ענקיות.
אולי יהיה סעיף שגם אחוז כל שהוא יוקדש לשיפורים חיצוניים של הנכס ,כי כפי שידוע ,אחד האיפיונים של סלמסים הוא שבתוך הבתים מאוד נקי , עד כדי אובססיה ,, בחוץ , חבל על הזמן.

אילה

אנחנו עכשיו משתכנים בבית של חברים, חדש (מאושר למגורים אבל רק כמעט גמור) מהקבלן. לא שהיינו צריכים את זה, אבל המפגשים עם הקבלנים ואופן עבודתם והשיחות עם השכנים (באותה "הרחבה") משכנעים אותנו בחיים לא לקנות בית. בטח לא חדש.
ה"סטנדרט" הקבלני הוא מילה מכובסת ל"הסטנדרט הכי נמוך שיש בשוק, על גבול הרשלנות, לא ברור מאיזה צד". "שדרוגים" פשוט לרמה סבירה של חומרים שיחזיקו אולי יותר שנים (עם פחות טיפולים) יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים, במיוחד אם מתחיל "זה שלנו, אז שכבר יהיו ברזים יפים. אז מה? חרסינות "סתם"? והמטבח? זה לכל החיים הרי, והכיורים? והמראות? והמתלים? ומה, לא נתחדש גם בסלון? וארונות הקבלן לא מביא."
ויש המון הוצאות על בית במשך 18 או 20 שנה וגם אחרי. איפה כל אלו בתחשיבים?
מחריד אותי להתחייב להכנסות של למעלה ממליון שקל על נכסים ברמה כל-כך נמוכה.
אני לא מכירה מחסה ששווה לי בגללו להתחייב ל בנק ישראלי על כזה חוב. לאף אחד בעצם.
נדמה לי גם שבארץ אחוז מפוני המשכנתא די גבוה. מספיקה "תקופה כלכלית קצת רעועה" (מחלה, פיטורין, ילדים...) כדי להשאר גם בלי הכסף וגם בלי הבית או עם חובות שיגררו הרבה מעבר לתקופת המשכנתה המקורית.
מבחינתי, אם זה לקנות או לשכור, ברור שלשכור, אבל לא חייבים גם את זה

אה, וסיפור נחמד ונדיר. אני מכירה זוג מבוגר שקנו בית עם משכנתא של 200 לירות לחודש או משהו ל-20 שנה. די מהר אח"כ נפלה הבורסה, והמשכנתה הצמודה הפכה ל 2 לירות בחודש. אחרי כמה זמן הם הלכו לבנק עם 100 לירות נגיד (או שקל? לא זוכרת) וסגרו את הסיפור. הבית לא משהו, אגב, מלא מדרגות שהופכות למצוקים בגילם המתקדם (קנו מסוע).

הכי מעולה לשכור לתקופה ארוכה. אם אתה מוצא מישהו שמוכן לסגור איתך 15 שנה אתה מסודר.
אני מכירה מישהו כזה ששכר להמון שנים. יש לו 3 ילדים ועם השנים הוא בנה חדר נוסף (!!) לבית.
כשאתה שוכר ל15 שנה אתה יכול לנטוע עצים בכיף ולדעת שתאכל מפירותיהם ותחסה בצילם,
ואחרי 15 שנה, כשחצי מהילדים כבר עזבו את הבית, אתה יכול לחשוב שוב אם זה הבית המתאים לך או שאתה שוכר אחר (או קונה).

יש חישבוים כלכליים כאלו ואחרים מתי עדיף לקנות ומתי לשכור - התשובה (הכלכלית) על זה היא תלוית נתונים ויש בה גם אלמנט של אי ודאות - בגדול מי שיש לו יותר מ 60% מערך הנכס עשויה להיות עדיפות לרכישה על פני שכירות. ספר בלי משכנתא פורס אותם
יחד עם זה זו סוגיה שהיא לא רק כלכלית אלא גם ריגשית ופה בארץ בעלות על בית היא משהו מאוד מהותי, סוציולוגים מסבירים את זה בכל מיני הסברים בעיני הם פחות חושבים מה שמשנה זה שזה הסטנטדט פה.

חשוב באמת אם בוחרים לגור בשכירות לזכור ש"זה הבית שלי" וכן להשקיע בשימורו ואפילו בשיפורו ומנסיוני שלי אומר שזה קשה לעשות! יש איזו "זמניות" built-in למגורים בשכירות. אנחנו גרים בשכירות מתוך בחירה, העדק משכנתא נותן לנו חופש מאוד גדול וחיוני בעיננו. יחד עם זה למרות כל ההצהרות וההבנה שלי שצריך להשקיע בבית שאנחנו גרים בו אני רואה שיש דברים שאני לא משפרת כי "זה בית שכור" חלקם מהותיים ומפריעים לנו כבר מהרגע שנכנסנו לגור פה. זה קשור גם לזה שמשך תקופה ארוכה חשבנו שנעבור למקום אחר אבל לא רק.
דווקא עכשיו אנחנו בצקופה של השקעה בבית ושיפורו אבל אני מודה שזה לא "טבעי" להשקיע בבית שהוא לא שלך
[ יש לנו דירה שקנינו בזול ואנחנו משכירים וגם בה אנחנו משקיעים לא מעט מטעמי זיקנה

]

יש מציאות....לדעתי אם מחפשים, מוצאים מציאות.
בתים ישנים, על חצי דונם אדמה, מריבות ירושה, הוצאה לפועל, וכו'.
אנחנו, גילינו שהמשכנתא שאנחנו משלמים גבוהה ב 200 ש"ח משכר דירה שהיינו משלמים על דירה בשיכון. ועכשיו יש לנו בית פרטי משלנו, עם חלומות על איך נשפץ אותו ביום מן הימים, כשיהיה כסף.
שתלנו על השיליה עץ שיתן פרי ביום הולדת של הקטנה...והיא באמת תיגדל עם העץ הזה.

מצד אחד זה נורא להשקיע בבית שהוא לא שלך ותמיד מישהו יכול לבוא ולהגיד לך שזמנך שם תם. חברים שגרו 5 שנים באותו בית שכור, הגיעו לשם עם ילד אחד ושם הביאו לעולם עוד שניים. טיפחו ונהגו בו כאילו היה ביתם. וביום בהיר אחד בא בעל הבית והודיע שהוא החליט למכור את הבית והם מתבקשים לצאת משם תוך שלושה חודשים (או לקנות את הבית...) זה עצוב נורא שמישהו אחר יכול להחליט בשבילך מתי לקחת את המשפחה שלך ולהעביר אותה למקום אחר...
מצד שני, אנחנו קנינו די לאחרונה בית משלנו, עברנו אליו, השקענו בו ואנחנו אוהבים אותו. אבל עם השכנים קשה לנו מאד. דבר שלא יכולנו לדעת מראש. מה עושים עם זה? מכאן אנחנו כבר לא נזוז כל-כך בקלות...

יש אנשים שיעבירו חלק ניכר מחייהם כשוכרי דירה ובכל הזמן הזה הם לא ממש ישקיעו בבית , בחצר , בסביבה שבה הם גרים וגם לא בסביבה האנושית.
הבעיה שלנו הפוכה:
אנחנו תמיד משפצים ומשפרים (בעיקר הבנזוג המוכשר) -
גם אם על פי הסטנדרטים ה"זרוקים" משהו שלנו.
במקרה הטוב אנחנו פשוט עוברים משם בסוף וחבל לנו לעזוב בית שהוא כל כך "שלנו" וכל כך שונה משהיה כשנכנסנו אליו.
במקרה הרע, יש לנו בעלי בית ממש אבל ממש רעי לב
ולא רק שאנחנו ניזוקים קשות מהעניין,
לפעמים אפילו ינסו לאלץ אותנו לתקן נזקים שאינם באחריותנו.
אחד השיאים היה שבעלת בית דרשה שנסתום חלון שפתחנו באחד הקירות במסדרון, כשרצינו לעזוב את הדירה.
למזלנו השוכרים החדשים שמעו על הרעיון והזדעזעו מהמסדרון האפל שהולך להיות שם
וכך ניצלנו מרוע הגזרה.

המסקנה שלנו - משכנתא.
לא רוצים להיות בלחץ שמה שאנחנו עושים הוא לא טוב בעיני בעל הבית
רוצים להישאר בבית שלנו כמה שנים שרק נרצה.
בשביל זה שווה לנו לשלם טיפה יותר בחודש

אבל עם השכנים קשה לנו מאד. דבר שלא יכולנו לדעת מראש. מה עושים עם זה? מכאן אנחנו כבר לא נזוז כל-כך בקלות...
מוכר מאוד, גם לנו יש שכן שהוא מסרטי איימה פחות או יותר ומהצד השני משפחה שנקראת בפינו "משפחת קוף" כי הם כמו קופים בגן חיות, יושבים כל היום על החלון/גדר של הבית שלנו ומסתכלים עלינו כאילו שהם מחכים לבוטנים (האמת שלאחרונה נרגעו שם קצת כי שמנו רשת צל שחוסמת להם את הנעימות של הראייה). אבל עם זאת, כמו שאישי היקר אומר, קנינו בית עם שטח גדול כדי שלא נצטרך להתעסק עם השכנים. מצנזרים. אם לא חייבים לא מתעסקים ודי. עושים גדר קנים. מצמצמים מפגשים וחיכוחים וזהו. לא חייבים להיות חברים של כולם. יודעת שאם השכן עושה את המוות בכוונה זה באמת סיוט אבל יש חוקים וכל דבר אפשר לפתור כך או אחרת.

לא רוצים להיות בלחץ שמה שאנחנו עושים הוא לא טוב בעיני בעל הבית
לי נראה שדיון עם בעל הבית לפני שמשפצים או אפילו טוב יותר לפני שנכנסים לגור בבית... יכול הליות פיתרון טוב יותר ממשכנתא

עורבני מצוי - העובדה שמצאת מציאה אינה משנה את העיקרון
דוגמא עם מספרים משכנתא של 170000$ - החזר חודשי של 1000$ על פני 20 שנה ויש בתים דומים שמשלמים עליהם שכירות של יותר מ 1000$ בחודש..
אבל כשמקבלים משכנתא של 170000$ מחזירים כ 260000$
אז אם אני יכולה לשכור בית ב 800$ ואת היתרה (200$ בחודש) לחסוך, בסוף תקופת המשכנתא יהיה לי כסף ביד ולא בית מאוד ישן (למרות שאישית אני אוהבת כאלו).
כמובן שאם אפשר במהלך התקופה לקנות דירות זולות להשקעה ולהגדיל את ההכנסה ע"י שכ"ד שמקבלים) אז בכלל יוצא טוב

החופש שהעדר משכנתא נותן לי לא יסולא בפז מבחינתי (טוב האמת שלו היה לי פז שקונה בית בלי משכנתא כנראה שהיה לי את אותו חופש

)
החופש להשאר בבית עם ילדי עד גיל שנה +
החופש להתפטר מהעבודה
החופש לעבור דירה כשמתשנים הצרכים / הרצונות (זה אפשרי גם כשהדירה בבעלות אבל איכשהו נעשים יותר "כבדים" כשהבית שלנו (הצד השני של המטבע))

אה, וסיפור נחמד ונדיר. אני מכירה זוג מבוגר שקנו בית עם משכנתא של 200 לירות לחודש או משהו ל-20 שנה. די מהר אח"כ נפלה הבורסה, והמשכנתה הצמודה הפכה ל 2 לירות בחודש. אחרי כמה זמן הם הלכו לבנק עם 100 לירות נגיד (או שקל? לא זוכרת) וסגרו את הסיפור. הבית לא משהו, אגב, מלא מדרגות שהופכות למצוקים בגילם המתקדם (קנו מסוע).

לא כל כך נדיר. הורי קנו דירה בתחילת שנות ה70, בלירות. האינפלציה המטורפת של תחילת שנות ה80 שחקה את החזר המשכנתא עד כדי כך שאמי היתה משלמת בתחילת השנה, את כל המשכנתא לאותה שנה, כדי שלא תצטרך לבוא לדואר כל חודש, בשביל כמה לירות (היה איזה פינקס שהיו מדביקים בו בולים, בדואר).
אם רק היו קונים וילה בצפון ת"א ולא דירת 3 חדרים, בקומה ג בלי מעלית בראשל"צ...

לי נראה שדיון עם בעל הבית לפני שמשפצים או אפילו טוב יותר לפני שנכנסים לגור בבית... יכול הליות פיתרון טוב יותר ממשכנתא
טוב זה די ברור... שום שינוי לא נעשה ללא אישור מוקדם מבעל הבית (עוד חסרון)
אבל גם דברים קטנים, שלא מצריכים אישור, יכולים להלחיץ.
אנחנו תמיד תולים תמונות, מדפים, מתלים וכו' - ודואגים לסתום חורים כשאנחנו עוזבים
ובכל זאת, יש בעלי בית שמקבלים חררה כשבאים לביקור.
גרנו למשל בבית עם שטח עצום סביבו, משהו כמו 10 דונם.
בחוזה נכתב נמשהו סתמי על "טיפול בחצר".
אנחנו טיפלנו בגינה ובערוגות, אבל לא צריך להיסחף. אפשר לומר שלמעלה מ-8 דונם צמחו פרא. אנחנו דווקא התמוגגנו מהכמות האדירה של פרחי הבר שצמחו שם. אבל בעלי הבית היו בשוק. הם חשבו שנדביר (!) הכל ועוד על חשבוננו (!)
כי ככה נהגה בעלת הבית הזקנה, לפני שנפטרה.
אז במקרה הזה - למרות שהוסכם מראש, דברים לא היו ברורים
ובדיעבד לבעלי הבית היו דרישות לא הגיוניות.
וכל השקעה שהשקענו בבית הזה היתה משמחת אותנו הרבה יותר אם הבית היה שלנו ויכולנו להישאר בו.
כשגרים בבית ומשקיעים בו, ומשפרים אותו כל הזמן,
אפשר בהחלט לחשב את ההשקעה הזו כערך כלכלי שמתבזבז לו, בנוסף לשכר דירה

התלבטות חצי תיאורטית:

אם הייתם גרים בקומה ג' ללא מעלית וללא תקווה למעלית בעתיד הקרוב, ומצפים לילד שני -
האם הייתם עוברים לדירת קרקע עם חצר, מטר מכם?

החיסרון: הבית טיפה גדול עליכם (4 חדרים במקום 3) וכמובן טיפ-טיפה יקר לכם (כ-600 שקל יותר מדמי השכירות שהייתם מקבלים על השכרת הדירה הקיימת, וזה בתקופה של חיסרון כיס כרוני).
היתרון: המשכירים הם משפחה אמינה ומוכרת. החיים ייראו אחרת עם חצר למשחק של הילדים, כשלהורים המבוגרים יהיה קל מאוד להגיע, וכמובן עם מקום ראוי לקומפוסט

קיבלתי כבר הצעה דומה לפני כשנה, בית קטן יותר במחיר נמוך יחסית, ודחיתי אותה מכל מיני סיבות, חלקן טכניות וחלקן פחד מהמעבר ומנטישת דירתי האהובה (והמוצלחת מאוד. המינוס היחידי שלה הוא המדרגות הרבות). יש לי גם חשש מהמעבר החד מבעלות על דירה לשכירות דירה.

(עדיין לא ראיתי את הדירה עצמה, אלך בערב, אולי יתברר שהיא בכלל לא רלוונטית. אבל חייבת לגייס נחישות למקרה שהיא כן).

אם הייתם גרים בקומה ג' ללא מעלית וללא תקווה למעלית בעתיד הקרוב
וכמובן - בדירה משלכם...

המממ...
אנחנו גרנו הרבה שנים בדירת קרקע בלי עמודים
היתרונות:
א) אין (בכלל או הרבה) מדרגות (לנו היו מדרגות כמו לקומה ראשונה) - זה נוח לך ולילדים ולהורייך ולקרובים מבוגרים
ב) בנך יוכל לשחק בחצר ואת תוכלי לראות אותו מהחלון ולהשגיח עליו

החסרונות:
א) ג'וקים... נמלים... עכברים...
ב) גז הראדון
ג) ילדים/ות שמשחקים/ות ממש בתוך הבית שלך (זו ההרגשה)
ד) החצר היא לא באמת שלך. את לא באמת תוכלי לעשות בה מה שאת רוצה. היא נכס ששייך לכל דיירי הבניין
ה)כל הזמן צריך לסגור חלונות/תריסים/וילונות אלא אם כן את רוצה שכל עובר/ת ושב/ה יסתכלו לך לתוך הבית, אפילו אם אין כוונה מכוונת להציץ - פשוט העיניים בגובה הדירה שלך
ו) וכשמדובר במשפחה של אישה+ילדים - כמובן צריך סורגים בכללללל החלונות. אפשר בכמה חלונות תרילידור, שזה תריס שנפתח עם מפתח כדי שלא תהיה הרגשה של בית סוהר וגם חייבים להשאיר לפחות חלון אחד שאפשר לפתוח מבפנים מסיבות שונות

*

ועכשיו חסרונות מסוג אחר:
א) תגורי בדירה שכורה, לא הבית שלך. התחושה לגמרי שונה. את הרי יודעת איך זה מרגיש לגור בבית שלך.
ב) באותו הזמן, אנשים זרים יגורו בבית שלך, יאכלו את הקירות ומי יודע איך תיראה הדירה לאחר שנה וכמה כסף תצטרכי להשקיע בשיפוצה...
ג) בעיות עם השוכרים: משום שתהיי קרובה ונגישה, הם יכולים לבוא אליך לעתים קרובות ולהתלונן עם זה ועל ההוא, יש כאלו שלא משלמים בזמן, שלא רוצים להתפנות בזמן וכו'...
ד) זה שאת לא נשואה יכול לשחק לרעתך: הם יכולים לחשוב שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים משום שאין גבר עם נבוט שיגן על הטריטוריה...
ה) מעייף אותי אפילו לחשוב איך את אורזת את כל הבית ומעבירה הכל לדירה החדשה, רק כדי לעשות את כל זה שוב לאחר 10 חודשים או שנה או אפילו שנתיים.

את בוודאי חשבת על כך בעצמך ואולי גם ניסית לעשות משהו בנידון, ובכל זאת אכתוב את המובן מאליו: לדעתי, כדאי לך לעבור לדירה משלך. כלומר, לחפש דירה לקנייה בקומה ראשונה על עמודים (לא ישירות על פני הקרקע, בשל החסרונות שכתבתי כבר)או בקומה שנייה/שלישית+מעלית, דירה בגודל המתאים. וכמובן,שהדירה החדשה תעלה בערך כמו מחיר הדירה שיש לך לאחר שתמכרי אותה.

בהצלחה!

אין כמו דירה בגובה! יש אור ואוויר וחדר המדרגות בקומה שלך לא מלוכלך (כי רוב התנועה לא מגיעה אליו).

אין כמו דירה בגובה! יש אור ואוויר וחדר המדרגות בקומה שלך לא מלוכלך (כי רוב התנועה לא מגיעה אליו).
נכון! שכחתי באמת לציין שבקומת קרקע, בייחוד כזו שבקרבתה יש בניינים, אין מספיק אוויר, אור וכו'. יותר חם ולח ויש הרגשה של דחיסות.

ועוד משהו שנזכרתי הרגע: קשה לתלות כביסה בחוץ, משום שכביסה ארוכה עלולה לגעת בקרקע, וגם על כבסה רגילה באורכה יכולים לטפס כל מיני מטפסים... גונבים מקלות כביסה וכו'.

אני גרתי בקומת קרקע והיה סיוט. תמיד מחניק, ובלי אור ועכברים וג'וקים.
היום אנחנו (כמו שאת יודעת) חמש מדרגות מגובה הרחוב, ואפילו זה הבדל.
אז אני מניחה שזה תלוי בדירה. האם יש לה חצר משלה? כלומר מגודרת, ששמוצקו יכול לצאת אליה בלי דאגה?

יש, יש חצר משלה. לא של הבניין. החצר גם עורפית. בכניסה לדירה יש שער, ושביל, ורק דרכו מגיעים לדלת (עניין של כמה מטרים, אבל זה לא ממש "בתוך הרחוב").

תודה ל לי אורה על התגובה המפורטת. אפילו קצת התבלבלתי

אני אחלק את הדילמה ל-3:

האם מתאים לי/לנו לעבור לראשונה לבית עם חצר. זה לב העניין (בעיקר בגלל שאני צופה תמרונים קשים במדרגות עם הילד/ים, וגם בגלל שקל יותר לגדל ילדים כשיש חצר).
האם בשביל היתרון הזה כדאי לי לעבור מבעלות לשכירות, ולוותר על היתרונות בדירה הקיימת (גודל מתאים, שקט יחסי, .
האם בשביל היתרון הזה כדאי לי לשלם סכום מסוים יותר כל חודש.

נושאים כמו סורגים, תליית כביסה וכולי, אומנם משפיעים על חיי היומיום, אבל לדעתי לא בקנה המידה של עלייה יומיומית במדרגות מול פתיחת דלת ויציאה החוצה. ברור שאעבור רק לדירה שיש בה סורגים.

העצה כדאי לך לעבור לדירה משלך. אכן טובה אבל לא מתאימה כרגע - אני בתיאוריה מחפשת דירה אחרת, אבל קשה לי מאוד לקבל החלטה על מיקום (קרוב יותר להורים? באותו אזור בת"א או באזור אחר?), ולכן הנושא מוקפא באופן בלתי רשמי. ההתלבטות שלי היא על ההזדמנות הזו, ששמעתי עליה רק היום ותהיה רלוונטית רק בתקופה הקרובה.

בכל אופן, אלך מחר לראות את הדירה ואהיה חכמה יותר..

טוב, הלכתי לראות <אנחת רווחה

> וזו ממש לא הדירה של חיי.

מאוד אפלה, גם יחסית לדירות קרקע אחרות שאני מכירה.
זו דירה עם "המון אופי", קרי הרבה קורות עץ ו- 3-4 מפלסים, כל הזמן עולים ויורדים 3-6 מדרגות מחדר לחדר = לא מתאים לתינוק בשנה הראשונה, סתם יתיש אותי.
רוב החללים פתוחים וללא דלתות - גם אין פרטיות, גם הוצאות מרובות על חימום/קירור.
בגלל הסביכות והפתיחות הזו, עומדים בכניסה ורואים את פתח הבוידעם של חדר העבודה, וכולי.
החצר לא שלהם אלא של הבניין, למרות שלא התערבו להם כל השנים שהם גרים שם. אבל זה עדיין לא זה.

אז זהו. נמתין להזדמנות אחרת.
תודה על הדיון!

מעונין למכור או להשכיר את המשק שלי בפעמי תשז 0504200971