לעולם לא מאוחר מדי לנגן בפסנתר

אנונימי

http://www.impressionniste.net/[po]renoir piano s[/po].jpg

בערך כאן זה התחיל

בפברואר 2005 ניגשתי לבקש תנופה מ אורנה שפרון , ועל הדרך קיבלתי תמיכה משמעותית ונמרצת.

ש מים וארץ (08.02.2005 08:36):
היי אורנה
באתי לבקש 'תנופה'....
מזה זמן אני שוקלת ברצינות להתחיל ללמוד לנגן ((((( (( (בפסנתר) )) )))))
אם הקולות ה'זדוניים' בתוכי לא ישתלטו עלי אז יש מצב שאחרי פסח אני אוכל להתחיל כבר.
העניין הוא שבתוכי אני לפעמים עוד שומעת את הקול שאומר: עזבי, את כבר זקנה מידי בשביל זה (42 ! ), את לא תצליחי להתמיד, בטח לא תתאמני מספיק...אין לך ובטח גם לא יהיה לך פסנתר.....ואורגנִית זה לא שווה...אולי תתפשרי על גיטרה, פסנתר צריך להתחיל ללמוד בגיל 8.....
אז אני צריכה תנופה, את חוות דעתך, האם יתכן שהרצון הזה שלי באמת ב ש מים מידי?
את מכירה מישהו שהתחיל לנגן בגיל כזה מאוחר?
(על חלילית אני קצת יודעת לנגן ותווים בסיסיים אני מכירה)
יש לי את הזמן להתאמן
יש לי מוטיבציה
מאפריל גם יהיה לי תקציב
ורק עוד קצת אומץ חסר לי
מה דעתך?

אלמונית(08.02.2005 11:31):
הי שמים.
ראיתי את שאלתך אצל אורנה שיפרון, ורציתי להגיד לך שאני התחלתי ללמוד פסנתר בגיל 25, בלי שום רקע מוסיקלי קודם. החלטתי ש"אני לא יוצאת מן העולם הזה בלי לדעת תווים". (לעומת זאת רשיון נהיגה הוצאתי בגיל 43).
למדתי "קלאסי" כשנתיים, וזה היה אושר גדול. מאז עברו עוד 20 שנה... ועד היום אני יכולה לנגן קטעים מ"המחברת של אנה מגדלנה באך" בגאווה ובהנאה גדולות. זה קסם!
גם אם לא תהיי פסנתרנית קונצרטים, ממליצה לך בחום רב!
כדאי לבדוק איזה סגנון מתאים לך יותר קלאסי או פתוח יותר. ואולי את כבר יודעת.
גם לארגן פסנתר זה לא בשמים (אולי במקרה שלך : כן בשמים ). יש פסנתרים ממש זולים, אפשר לשכור פסנתר בסכום סמלי, ואפשר אפילו - כמו שקרה לנו לפני שנה - למצוא פסנתר ממסעדה שהתפרקה, שלא היה איפה לאחסן, והוא מתארח אצלינו בלי שום תמורה. שילמנו רק הובלה.

ש מים וארץ (08.02.2005 12:04):
ליבי הולם בי...איזה כיף ומעודד לשמוע!
תודה.

רוקדת באור (08.02.2005 11:24):
שמים יקרה
קראתי במקרה את מה שכתבת לאורנה על חלומך לנגן בפסנתר, ואני מוצאת את עצמי כותבת לך בהתרגשות עצומה. לפני שנתיים (בגיל 38) החלטתי להגשים חלום ולהתחיל לנגן בצ'לו ואין שמחה ממני על החלטה זו.
זה חלום שיש לי מגיל 12, אחרי ששמעתי את ז'קלין דה-פרה מנגנת ונישבתי בקסמה ובקסמו של הכלי- כמובן שמבחינת ההורים היה כבר מאוחר להתחיל!!!
שולחת לך חיבוק ושק מלא וגדוש באומץ לב.
ועוד הרהור בנושא, מכיון שגם בנושא חינוך ילדינו אנו עוסקים, גיליתי שכשהתחלתי לנגן ,ההחלטה והעשייה מעבירה לבני האהוב מסרים ושיעורים; על האומץ לנסות, ללכת אחרי הלב, שאף פעם לא מאוחר להתחיל, שלא כל דבר צריך להיות פרקטי, ללמוד לראות את עצמינו פנימה ולא מול קריטריון חיצוני.....
זהו לעכשיו, אני אלך לי לדרכי לנגן ולרקוד. מקווה שעזרתי

ש מים וארץ (08.02.2005 12:20):
רוקדת באור, <איזה ניק שמח>
כמה מעודד ומשמח לשמוע!
צ'לו נשמע לי אפילו עוד יותר קשה ממה שחשבתי בשביל עצמי.
לגמרי מזדהה עם מה שכתבת בהקשר של חינוך ילדינו (בכורתי למדה ויודעת לנגן מקסים בחליל צד, בשלוש שנים האחרונות הפסיקה ואני חולמת שתחזור לזה ושנזכה לנגן ביחד)
את עדיין לומדת?
באיזו מסגרת?
כמה זמן את מקדישה לאימון?

רוקדת באור (08.02.2005 14:05):
מקווה שיצא לי הפרצוף הנכון (מדושנת מעונג), פשוט כי הצלחתי לנגן. אני עדיין לומדת אצל מורה פרטית שמגיעה אלי הביתה כשיש לי זמן וכסף. שאלת האימונים נוגעת בנושא רגיש . יש תקופות שאני מצליחה לנגן יום-יום ויש תקופות שבכלל לא. למזלי הבן שלי מנגן בכינור ומידי פעם מזכיר לי את חשיבות הנושא (אני מקווה שבכורתך תחזור לנגן, זה מאוד מיוחד לנגן ביחד)
לפעמים אני מרגישה שהקשר שלי לצ'לו מהווה שיקוף לקשר שלי עם עצמי , ואז כשאני רחוקה מעצמי אני רחוקה גם ממנו. (זו כמובן גם דרך למצוא את השביל חזרה)

אורנה שפרון (08.02.2005 14:40):
שמים,
מוסיקה נועדה לכולם, לכל אחד במקום שלו, עם הצרכים שלו, עם האהבות שלו.
את לא צריכה להוכיח שום דבר, את לא מחוייבת להגיע לאנשהו, את לא עומדת לבחינות.
את פשוט רוצה לנגן.
אם את רוצה פסנתר - אל תתפשרי על משהו אחר.
לכי על זה, .
בגדול,
בלי שום חשבון,
בשמחה,
בהתרגשות,
בסקרנות,
באהבה
באומץ.....
רק עצה אחת - בחרי את המורה בקפדנות. בדקי עד כמה הוא גמיש, מוכן להתנסויות חדשות, מוכן להקשיב לתלמידיו והאם את מרגישה אתו טוב ונוח.

בהצלחה...

{דף בלוג

אז זהו, אני כבר ילדה גדולה, בת 42, ב'פנסיה מוקדמת' וביום ראשון בשבוע הבא אני הולכת לשעור ראשון בפסנתר.
היום קניתי מחברת תווים חדשה וחוברת 'אורגנית א' למתחילים.
המורה שלי אמרה שהיא תהיה פנויה רק אחרי פסח אבל הרגישה את הציפיה המתגברת שלי והקדימה את המועד.

איזה כיף לי @}

בהצלחה, והכי חשוב - תהני!
תמונה

תודה יעל,
נחמד לי שקישטת לי פה...@}

מתאמנת בבית (באורגנית בנתיים) על מה שלמדתי בשעור הראשון.
אקורד C ו G
ומנגינות קטנטנות עם דו רה מי פה וסול.
כל תו והאצבע שלו,
מעברים בַזמן בין האקורדים.
וגם תרגיל חמישיה ביד ימין, עולה ויורדת.....

מתאמנת כמה פעמים ביום ומשתפרת לאט לאט.

וואי, איזה כיף לך. אני ניגנתי 5 שנים כשהייתי ילדה ואח"כ עוד קצת, אחרי הצבא. מתגעגעת מאוד אבל אין לי פסנתר בבית.
בהצלחה!

אני הולכת עם הילד שאני שומרת עליו לשיעור אורגן למבוגר וילד
ואני כל כך מתבאסת על כל מה שלא למדתי לנגן
כל כך הייתי רוצה ללמוד.
נעים לקרוא שאת מתחילה ממש עכשיו .
כבר למדת לנגן את למריי----ם טלה ק-ט----------ן?

כבר למדת לנגן את למריי----ם טלה ק-ט----------ן?
עוד לא...

אבל גם לא מצאתי אותו בהמשך החוברת, אולי אנחנו לומדים מחוברות שונות....
אז אילה, למה לא תתארגני על איזה אורגנית ותתחילי להתאמן?
מה הכוונה ב שיעור אורגן למבוגר וילד ?

בשיטה של ימאה כל ילד מביא מבוגר אחד איתו לשיעור .
אין לי מושג למה אבל זה מממש מהדברים המגניבים שיש .
את קולטת שאני הולכת לשיעור ועוד משלמים לי על זה לפי התעריף הרגיל שלי ?
(אני עוד זוכרת איך התרגשתי לפניהשיעור הראשון)
בתוך ילמדו אותך אותו אולי הם פשוט לא קוראים לו כך אבל כל מי שמנגן יודע אותו
אני אנסה לכתוב לך את התוים שלו כי לפעמם במקום לשיר את למרים טלה קטן שרים רה מי פה רה מי פה מי מימימי או משהו כזה אבל אני עוד לא שולטת בזה .
בקשר לאימונים אין לי בעיה כי בכל בית שאני נמצאת בו יש אורגנית או פסנתר והילדים נהנים לראות אותי לא הכי מצליחה משהו שהם כבר יודעים .
כמו לנגן וגם חילוק ארוך

שלום שמים וארץ, אני ממש ממליצה להתחיל ללמוד ודווקא בגיל הזה.
אני ניגנתי שש שנים בשיטת ימאהה (לא ילד ומבוגר) באורגן. וכעת לקחנו כמה שיעורי ניסיון בפסנתר לבתי בת שש.
אני הולכת עם בתי לשיעורי הפסנתר ואני כל כך נהנית!!!
אני חושבת שמבוגר שלומד נגינה לוקח את הדברים ברצינות רבה יותר (הויתורים על דברים אחרים הם פחות קשים
בגיל הזה) מה גם שהוא זה שמשלם על שיעורי הנגינה, הראש פתוח יותר ויש קשב טוב יותר.
אבל הכי חשוב - יש הבדל גדול בין נגינה בפסנתר לנגינה באורגן. שמים וארץ - זה עלול לבלבל אותך קצת אחר כך.

הרבה הרבה בהצלחה! המשיכי לעדכן.

נגינה ובכלל מוסיקה זה ערך מוסף גבוה מאוד. עד היום אני ממש מחוברת למוסיקה, מוסיקה היא נשמתי.

נכון, באמת אף פעם לא מאוחר מדי. אני זוכרת כשהייתי ילדה, שכן שלי (שאני מניחה שהיה אז בערך בגילך) יצא לשנת שבתון והחליט ללמוד נגינה בפסנתר. גם אני למדתי אז, והצחיק אותי שאנחנו לומדים מאותן חוברות.

נשמע לי ממש כיף, אולי גם אני יום אחד אחזור לנגינה.
שיהיה בהצלחה!

תודה למעודדות @}

היום אחה"צ נסענו להביא את הפסנתר הראשון שלי מגבעתיים.
פסנתר סנטימנטלי, שחור ממוצא גרמני, ענתיקה, עם אופי, אולי בן 90 או 100 שנה...
גיוס משפחתי, הרבה אופטימיות, רצון טוב וקריצות משעשעות ממר יקוּם עזרו לו לעשות את כל הדרך לגליל.
עכשיו נותר רק לקוות שמכוון הפסנתרים יבוא, יבדוק ויאמר שהמאמץ היה כדאי.

פסנתר סנטימנטלי, שחור ממוצא גרמני, ענתיקה, עם אופי, אולי בן 90 או 100 שנה...
מאיזו פירמה?

ואני רוצה להוסיף:
פסנתר שונה מאורגן, זה נכון. אבל ההבדל הוא לא ברמה הבסיסית: שניהם כלי מקלדת, סידור הקלידים זהה. השימוש באצבעות זהה.
ההבדלים הם בגודל הקלידים וביכולות הנוספות שיש לאורגן (ליווי אוטומטי, מקצבים, אפשרות לחקות צלילים של כלים אחרים).
וההבדל העיקרי - פסנתר הוא כלי אמיתי , שהצלילים נוצרים בו באופן טבעי , כלי הרבה יותר אישי, שמגיב לתנועות ולאופי הנגינה של המנגן.

ש מים וארץ , בהצלחה ובהנאה!

תודה

ברח לי השם של החברה, משהו גרמני כזה (שיץ אולי?? או שוץ....)
פסנתר הוא כלי אמיתי
כן, זהו בדיוק, הרגשתי את זה ולכן נורא היה חשוב לי להכניס פסנתר הביתה ולא להמשיך להתאמן על האורגן.
אני מתפללת שאפשר יהיה לכוון אותו ולנגן עליו.
@}

מזל טוב והרבה שעות נגינה נעימות!
אין מה להשוות בין פסנתר ובין אורגן. שמיים וארץ! כלומר הפסנתר הוא שמיים וארץ יחדיו, והאורגן, נו, משהו מאד מצומצם בינהם...

תודה תודה,
לא חשבתי שאצליח להתארגן על פסנתר כל-כך מהר ולכן התחלתי ללמוד ולהתאמן על האורגן.
רק היום בשיעור נפל לי האסימון שמדובר גם ב צורת לימוד שונה לגמרי....
סיכמתי עם המורה שמהשעור הבא נעבור לעבוד עם החוברת המיועדת ללימוד פסנתר, נעשה הפסקה זמנית מחוברת 'אורגנית א' ואחר כך אוכל להחליט כיצד להמשיך.
עד לרגע זה אני לא מצליחה להבין למה אופן הלימוד צריך להיות כל-כך שונה אבל המורה אומרת שתוך שניים שלושה שעורים ואחרי שהיא תלמד אותי את 'מפתח פַה', אני בטח אבין....

בנתיים, היום למדתי את אקורד F ואני ממשיכה להתאמן על סולם דו מז'ור בשתי ידיים.
בנוסף מנגנת שירים קטנים עם שישה תווים (עד התו 'לה') עם קצת החלפת אצבעות. ומרגע לרגע מעריצה יותר ויותר את מי שכבר למד ויודע לנגן.

הפסנתר הוא שמיים וארץ יחדיו
זו גם התחושה שלי כשאני מתיישבת מולו ומתמלאת ביראת כבוד.

אכזבה....

מכוון הפסנתרים אומר שלפסנתר שלנו יש פוטנציאל מצויין, אבל בגלל שהוא כל-כך ישן הוא כבר לא יכול 'להחזיק כיוון'.
בשביל להביא אותו למצב נגינה זמני צריך להשקיע קרוב ל- 2000 ש'ח וגם אז הוא לא יגיע ל'גובה האבסולוטי' שלו(?)
החלפת כל המפתחות של המייתרים תעלה 3500 שח.
מחר בערב אמור להגיע לכאן מכוון נוסף כדי לתת עוד הערכת מצב.
אם הצעת המחיר שלו תהיה דומה לזו שכבר קיבלנו אז כנראה שאצטרך להמשיך ללמוד ולהתאמן על האורגן...
הלוואי שייזדמן אלי הפסנתר המתאים ובזמן הנכון- אמן.
אשמח לשמוע על פסנתרים מזדמנים @}

הגובה האבסולוטי נראה לי פחות חשוב מהכיוון היחסי. כלומר, אם הכיוון יהיה רבע טון או אפילו חצי טון נמוך מהגובה המוחלט, זה יפריע רק למי שיש לו שמיעה אבסולוטית או לנגינה משותפת עם כלים אחרים. היה לי פסנתר כזה, והצליל שלו היה הכי יפה ששמעתי.
לעומת זאת, אם אין אפשרות לכוון את המיתרים ביחס נכון ביניהם - יש בעייה.
האם המכוון אמר משהו על היכולת של הפסנתר להחזיק כיוון בכלל? בדרך כלל מקובל שיש צורך לכוון פסנתר אחת לחצי שנה. ואם הפסנתר ישן יתכן שיהיה צורך לכוונו לעתים קרובות יותר. זה עדיין לא מצדיק החלפה של כל החלקים. כדאי לברר.
אגב, מי הוא מכוון-הפסנתר שלך?

יש שני מכוונים כאן באיזורינו, לשניהם קוראים פטר.
אם מקובל לכוון כל חצי שנה אז פטר הראשון סתם 'הפחיד' אותי כשאמר ש "הפסנתר לא מחזיק כיוון ואם לא נחליף את כל המפתחות נצטרך לקרא לו שוב בעוד חצי שנה".
לגבי הגובה האבסולוטי הוא באמת אמר שזה לא נורא ושזה בעיה רק כשרוצים לנגן עם כלי נוסף.
קצת חבל לי לוותר על האפשרות הזאת כי אני באמת מקווה שביתי תחזור לחליל צד שלה בעיקבותיי....
הוא גם אומר שיש לו צליל נהדר ושזה באמת פסנתר באיכות מעולה, אז קשה לי להחליט.
מחר יבוא פטר השני ונראה.

בנתיים אני מתאמנת על מעברים בין האקורדים C G ו F , ורוב הזמן חווה את התיסכול בגלל הקושי, אבל מתנחמת ומעודדת את עצמי בידיעה שרבים וטובים עברו את השלב הזה ושבוודאי גם אני אוכל לו

גם אני התחלתי ללמוד בגיל מאוחר על אקורדיאון. לא כלי כזה פופולארי, אבל אני אוהבת את הצליל שלו.
בצעירותי למדתי לנגן על חלילית ואחר כך שנים רבות על פסנתר.
זה כיף ללמוד לנגן על כלי מרצונך החופשי, בגיל מבוגר, למרות שעל הפסנתר ניגנתי מרצוני, אבל ההבדל בגיל שונה מאוד.

חזקי ואמצי.

יש שני מכוונים כאן באיזורינו, לשניהם קוראים פטר.

בתל אביב הכרתי שני מכווני פסנתרים, לשניהם קראו זמיר. D-:

גם הפסנתר שלי למשל היה עם מנגנון מיושן, ואם הייתי רוצה לנגן עליו באולמות גדולים הייתי צריכה להחליף מנגנון.
אלא שמעולם לא עלה הצורך לנגן איתו באולמות גדולים...

מכווני הפסנתרים עשויים לסבול מפרפקציוניזם מסוים. שווה אולי פשוט לכוון, ולראות כמה זה יחזיק.

היי, את לומדת אקורדים! זה בגלל האורגן? אז את לא ב"קלאסי".

היי, את לומדת אקורדים! זה בגלל האורגן? אז את לא ב"קלאסי".
נכון, לאט לאט אני מתחילה לקלוט את זה, גם כאן אני בהתלבטות, כיצד להמשיך, ומה יהיה אם לא אשיג פסנתר, אפשר ללמוד קלאסי על אורגן??
למה ההבדלים האלה בכלל? למה זה צריך להיות שונה בעצם?

משה פורת ?
עכשיו 'דגתי' אותו ברשת,
נשמע כמו מי שמאוד קשור ואוהב את כלי הנגינה המכובד הזה.

תודה לכן על העידוד וההתעניינות @}

היי, את לומדת אקורדים! זה בגלל האורגן? אז את לא ב"קלאסי".
אני התוודעתי לאקורדים רק עם האקורדיאון. בפסנתר למדתי קלאסי ולמידת האקורדים דווקא קלה יותר (לעניות דעתי) אחרי שלומדים קלאסי.

אפשר ללמוד קלאסי על אורגן??
אני מניחה שאפשר. פשוט להימנע מהפעלת האקורדים ולנגן רק צלילים יחידים.
כלומר, מהצד הטכני - אפשר. מהצד המוסיקלי - פחות.
אבל אם אינך מתעקשת על מוסיקה קלאסית דווקא, תוכלי למצוא מוסיקה שכן מתאימה לאורגן.
מלבד זאת, לאורגן יש יתרונות שאין לפסנתר, והזכרתי אותם.
ואחרון חביב, עדיף לנגן על אורגן מאשר לא לנגן בכלל.

ש מים וארץ, זה נפלא ללמוד לנגן, ולא משנה באיזה גיל. וגם לא משנה באיזה כלי בוחרים.
אני מניח שהיתרון הכי גדול שלך הוא בכך שלא מפריע לך שרק את מתאמנת בבית בזמן שכל הילדים משחקים בחוץ.

חוצמזה- את מגיעה ל"פדאלים" ..

עוד כמה יתרונות לאורגנית- אפשר לקחת אותה לכל מקום; אפשר לנגן עם אוזניות; אפשר לשפר את השמיעה והאילתור והנגינה המלודית בכלל בעזרת הפונקציה הזאת שיש לרוב האורגניות שמאפשרת להקליט מהלך אקורדים עם ליווי ופשוט לנגן על זה. אפשר לנגן ככה את כל ה real book

ועוד משהו [לשוני] לא לבלבל אורגן עם אורגנית. ההבדל בניהם הוא בערך כמו ההבדל בין אירגון ואירגונית

ומי שאי פעם עמד לפני אורגן אמיתי [מה שקוראים אותו גם עוגב], אני מניח שחווה תחושה של שמיים ושל ארץ ואולי אפילו גם סחרחורת ולא צריך לנגן איזה משהו אדיר ונפלא בשביל זה, מספיק צליל אחד או איזה אקורד מוקטן, נגיד.

בעניין הבחירה אם לנגן "קלאסי" או לא- בשיטת הלימוד הקלאסית עושים [לדעתי] עוול לכל מה שקשור באקורדים. כדאי ללמוד אקורדים כי זה מוסיף המון הבנה לכל מה שמנגנים- קלאסי או שירים ובטח לג'אז. וזה כמובן לא סותר. אפשר "קלאסי עם נגיעות"

ברכות ובהצלחה.

"קלאסי עם נגיעות"
נשמע לי הכיטוב כרגע ובכלל, שוב מוצאת את עצמי במקום הילדותי הזה שרוצה גם וגם ולא יכול להחליט,
("רוצה לרקוד בשתי החתונות").

@}

אין בעייה לרקוד בשתי חתונות רק תוודאי קודם שהן לא חתונות שלך

ועוד משהו [לשוני] לא לבלבל אורגן עם אורגנית.
אני התייחסתי לאורגנית, בהנחה שזה מה שיש ל-ש מים וארץ בבית. ומסכימה בהחלט לגבי ההבדל.

כדאי ללמוד אקורדים כי זה מוסיף המון הבנה לכל מה שמנגנים- קלאסי או שירים ובטח לג'אז.
נכון מאד. וחוץ מזה, כמו שאמרת -- אפשר גם וגם: גם לנגן בשיטה הקלאסית ולהכיר את האקורדים במלואם (לבנות אותם מהצלילים המרכיבים אותם ולהבין את ההגיון המוסיקלי-המבני שלהם) וגם לנצל את קיצור-הדרך שהקידמה הטכנולוגית מאפשרת, ולנגן את האקורדים ה"מוכנים" שמוקלטים באורגנית.

יששש....
פטר השני היה הרבה יותר סימפטי

אמר שלפסנתר שלנו יש צליל נהדר ו"בכלל הפסנתרים הגרמנים הם הכי טובים"
ב-400 שח הוא יעשה כיוון ושיפוץ קטן שיביא את הפסנתר למצב טוב.
אמר שאין צורך להחליף מפתחות, שהמייתרים במצב טוב מאוד יחסית לגילם המופלג, ושכל הבדים שמורים היטב.

איזה כיף.
@}

ברגע זה ממש מתחיל p]הפסנתרן prod[/po].aspx?id=25194 בערוץ השני.
http://www.klassi.net/[po]new reviews[/po]/opus61/spielman.jpg

שליחה על ידי יעל_צ* » 04 מאי 2005, 22:30

שמיים, איזה דף מהנה! @}
מקווה שפטר ה-II צדק באבחנתו ובאה הגאולה לפסנתרך.

<והגיטרה שלי שבה לפעילות אחרי שנות יובש לא מעטות. מדהים איך האצבעות "זוכרות" את האקורדים.
וההנאה - כמעט כמו בגיל שמונה עשרה עם החבר'ה על הדשא...>

שמיים, איזה דף מהנה!
אכן! עשית לי חשק לחזור ללימודים... לנו יש בבית פסנתר חשמלי, מין יצור כלאיים כזה. מעניין איך זה ללמוד עליו. אני באמת צריכה להשיג מורה בשיטת ימאהה וללמוד שתינו ביחד. מישהו מכיר מורה טוב/ה באזור פ"ח-כרכור?

מקסים, איזה כיף לך! אני ממש גאה בך שהתחלת!!
(וחשבתי שאני התחלתי מאוחר (-; בגיל 21..)

בהצלחה!!!

ב-400 שח הוא יעשה כיוון ושיפוץ קטן שיביא את הפסנתר למצב טוב.
יש!!!

תודה לכולכם, נעימה לי השתתפותכם בשמחתי @}

מסקנה: תמיד לבקש חוות-דעת נוספת...
יופי לך!

מיכל שץ,
פסנתר חשמלי דומה יותר לפסנתר (מאשר אורגנית). הוא מגיב למגע של המנגן וגם הצליל דומה יותר.

כדאי ללמוד אקורדים
נורא קשה לעבור מאקורד F ל-G תוך כדי שיד ימין עוקבת אחרי התווים!
והחלפת האצבעות- כשפתאום את 'מי' צריך לנגן עם אצבע שניה כדי להגיע ל'לה'....
ובשיר הבא 'סול' מתנגן בכלל באצבע רביעית....(בילבולציה שלמה)
מדהים אותי לחשוב על ילדים צעירים שעוברים את השלב הזה.

<לא מתייאשת>

מדהים אותי לחשוב על ילדים צעירים שעוברים את השלב הזה.
אני למדתי לנגן בתור ילדה, זה:
_והחלפת האצבעות- כשפתאום את 'מי' צריך לנגן עם אצבע שניה כדי להגיע ל'לה'....
ובשיר הבא 'סול' מתנגן בכלל באצבע רביעית....(בילבולציה שלמה)_
לא זכור לי כקושי, מה שהיה קשה זה לזכור את התוים ולנגן לפי הקצב, לזכור איפה התוים נמצאים כדי שאפשר יהיה לא להסתכל על הקלידים אלא על התוים וכולי וכולי. אני חושבת שילדים הם יותר גמישים, אז העניין של "איזה תו מנגנים באיזו אצבע" פחות מפריע...

אני באמת צריכה להשיג מורה בשיטת ימאהה וללמוד שתינו ביחד. מישהו מכיר מורה טוב/ה באזור פ"ח-כרכור?
מיכל, ראיתי בסופר של אלונית מודעה על כזה בדיוק. אבל לא ידעתי שאת מחפשת אז לא לקחתי. תנסי, זה תמיד שם, בפלאיירים.

זהו.
לקראת שבת מוכן לי הפסנתר.
מ13:00 ועד עכשיו עבד פטר ה-II על הכיוון והקלידים העייפים.
כיוון, טיפל, הרחיב, צימצם, ניגב - לאט לאט ובהרבה אהבה.
@}

ב רונית, תודה! אני אבדוק
שמים, איזה כיף! מזל-טוב! תהני ממנו

תודה מיכל

כיף גדול גם לגלות פתאום את הפוטנציאל התרפוייטי של הנגינה בפסנתר.

אתמול עשינו שעור "קלאסי"
למדתי שיש מפתח 'פַה' וקיבלתי שני תרגילים ('יצירות') לנגינה:
אחת מהן- First Serenade בנויה בסך הכל משישה צלילים, דו-רה-מי ביד ימין ו דו-סי-לה ביד שמאל. ימין כתובה על החַמשה העליונה ושמאל בחַמשה התחתונה.
מיד בפעם הראשונה שניגנתי אותה הרגשתי את סוג האקטיביות שנדרשת ממני.
בריאות ממש. כאילו שה'אמצע' שלי מתבקש כעת להיות מוחזק, קשוב, ויציב כדי ליישם את הסימטריה הזו בין שני צידי ה'דו'. נגינה בפסנתר כך אני לומדת, עשויה לתמוך ולחזק את 'עמוד התווך', להביא לאיזון בין השמאל לימין, בין הזכרי לנקבי, בין השחור ללבן וכן הלאה....

איזו תגלית נעימה
@}

שליחה על ידי אילה* » 11 מאי 2005, 16:55

איזה כיף שהתחלת את הדף שמים וארץ .
גם כל המתחדשות בפסנתרים - אחלה !
אצלנו הגיע פסנתר מאחותי ,שעוברת דירות שכורות וכבר לא מנגנת מסיבותיה שלה .היה צריך לתקן אותו כי באחת הפעמים שהם עברו דירה המובילים ממש זרקו אותו וחיבלו בו .
חשוב עד מאוד להעסיק חברה רצינית עם המלצות להובלת פסנתרים (ובעצם לכל דבר ).

אז עכשיו יש לנו אותו בסלון . ומה הלאה ?
היתה לי מחשבה על לימוד עצמי , אבל ראיתי ששכחתי יותר מדי מכדי שאתחיל לבד .למדתי פעם בגיל12-14. כל כך עסוקה ומתרוצצת כל יום שממש אני לא יודעת איך אני אדחוף את זה גם .צריך לארגן משהו שישמור על הילד ...
אני מקווה שהדיון פה יגרום לי לעשות מעשה .

אוי. אתן עושות לי חשק.
אל דאגה, זה לא יקרה בקרוב.

מה המוסיקאים בקהל אומרים על פסנתר חשמלי?

אש"י אמרה למיכל למעלה ש פסנתר חשמלי דומה יותר לפסנתר (מאשר אורגנית). הוא מגיב למגע של המנגן וגם הצליל דומה יותר.

אילה,
אז עכשיו יש לנו אותו בסלון . ומה הלאה ?
קודם כל כדאי לדאוג לו, שיהיה מכוון ומשופץ, שלא יעמוד במרכז הבית כשבר כלי. לפסנתר יש נשמה, הוא מקרין משהו טוב לכל הבית.
תכווני, זה יעודד אותך לחזור ללמוד ולנגן.
@}

הימים חולפים, ממשיכה לקחת שעורים, להתאמן, מאזנת בין ימין לשמאל, נהנית מהמנגינות הקטנות שכבר מתנגנות לי יותר בקלות, נפעמת מהקסם הזה שעולה בין הצלילים.
מנסה גם לשיר את התווים תוך כדי נגינה ומגלה שהאימון הזה דורש אקטיביות עוד יותר חזקה מאשר בנגינה ללא שירה.
זו תרפיה, וצמיחה- ללא ספק.
מרגישה את זה.

מאוד שמחה על ההחלטה לעבור ל"קלאסי".

אם אפשר היה לכתוב פה תווים הייתי מזמינה אתכם לנגן איתי

וואו איזה כיף לך
כמה רווחים בבת אחת
בריאות ממש. כאילו שה'אמצע' שלי מתבקש כעת להיות מוחזק, קשוב, ויציב כדי ליישם את הסימטריה הזו בין שני צידי ה'דו'. נגינה בפסנתר כך אני לומדת, עשויה לתמוך ולחזק את 'עמוד התווך', להביא לאיזון בין השמאל לימין, בין הזכרי לנקבי, בין השחור ללבן וכן הלאה....
זה נשמע מדהים
וגם ההזדמנות לשיר
וגם שהאצבעות שלך מפיקות מוסיקה
חלום

איזה כיף שקראת @}

קראתי והתפעמתי.
אני גם רוצה ללמוד לנגן, אחרי הצבא אולי, אבל לא פסנתר, אולי חליל או גיטרה.

ביסודי ניגנתי בקלרינט ושנאתי כל רגע.

פשששששששששששששששש מאיפה פיתום צצ הדף הזה...איפה אני חיה איפה

טוב נו ערסים ופסנתר? בחיאת!!:-D

שעורי הבית האחרונים שקיבלתי ממש קשים לי.
עברנו לשלב 'אוקטבה גדולה' ופתאום האצבוע משתנה לי.
התרגלתי לזכור את התווים לפי האצבעות שלי ולא לפי מיקום הקלידים.
עכשיו אני לומדת לנגן בשתי אוקטבות במקביל ומוצאת שזה כל-כך מבלבל אותי להמציא את הגלגל מחדש.
מעריצה שוב בלב את כל הקטנטנים האלה שמנגנים בסביבתי.

טוב, אני כבר מבינה שאצטרך לפתח שיטות למידה ייחודיות ל'לקויות'שלי

בשעור האחרון קיבלתי מהמורה שלי חוברת ביניים כזו שיש בה רק כמה יצירות קטנות.
אמרה לי- קחי נגני לך את אלה, ככה תוכלי לבסס ולחזק את מה שכבר למדת.
באתי הביתה וקיבלתי סחרחורת מרוב שלא ידעתי מאיפה ואיך להתחיל לנגן אותן, אבל לאט לאט, כל פעם משפט אחד ועוד אחד ועוד עמוד ועוד אחד, וכבר יוצאות לי מנגינות אמיתיות ש'ספרתי ומדדתי' וניגנתי בעצמי.
@}

איזה כיף לך...

כלכבוד!

הדף הזה ריגש אותי משום מה.
מקסים שהתחלת ללמוד בשלב הזה בחיים.
תחזיקי מעמד ותהני המון!

אני ניגנתי בפסנתר הרבה שנים, וכשהייתי קטנה הרגשתי כמעט מוזר עם זה... הייתי היחידה בכל השכונה (טוב, כמעט) שהיה לה פסנתר. המון פעמים בקשתי מאבא שלי שיקנה לי אורגנית במקום. איזה מזל שהוא לא הסכים

.

תודה מירמיר @}

בחודש האחרון לא לקחתי אף שעור נגינה,
<לעומת זאת עברתי כמה שעורים חשובים תוך כדי טיפול באימי החולה>....
וככה יצא שבין לבין התאמנתי יותר על התרגילים שקיבלתי בשעור פסנתר האחרון.
כשהמורה ניגנה לי את הקטע שרצתה שאתאמן עליו צחקתי בקול. גם כי המנגינה היתה נעימה ועליזה כל-כך וגם כי חשבתי שהמנגינה הזו ממש גדולה עלי. קיצבית ומסובכת ידי.
בסעיף ב' בשעורי הבית היא רשמה "לבחור שיר מוכר ולנגן אותו לפי שמיעה" . בע"פ ובמבטא הרוסי החינני שלה היא הוסיפה- כולל ליווי, כן?.
אתמול בערב ניגנתי בפעם המי-יודע-כמה את ה קיצבית ומסובכת ההיא, מתקשה להאמין כמה קשה ומסובך זה היה ונשמע בהתחלה. האצבעות כבר יודעות מעצמן לאן לגשת, הראש משחרר את האחיזה הקפדנית בתווים שבדף והתענוג הוא גדול.
בסעיף ב' בחרתי את 'שדות של אירוסים', התחלתי אותו ב'לה' בסולם פה מינור, בגובה שנוח לי לשיר אותו. ולאט לאט מצאתי אותו. רשמתי תווים במחברת כדי לא לשכוח וכבר מנגנת אותו כמעט לגמרי מהזיכרון. אבל- בלי ליווי.
אני מבינה שיש איזו חוקיות הגיונית בהכנסת האקורדים. חשבתי שאולי אצליח לגשש אליה בניסוי וטעיה...אבל זה לא הולך. מתסכל מידי.

למדתי הרבה מהתרגול הממושך הזה. נראה לי שמרווח גדול יותר בין השעורים זה סידור טוב בשבילי.
@}

פטר ה-ll בא לביקור תקופתי, מצא את הפסנתר במצב מצויין, היה צריך רק להגביה כמה קלידים שנראו לו קצת רפויים.
מדהים המנגנון המורכב הזה בתוך הפסנתר, מלאכת מחשבת ממש, ותענוג לראות את פטר מטפל בו במיומנות ובאהבה כזו. גם המורה שלי עברה אצלנו השבוע, הזמנתי אותה לנגן עליו משהו, להרגיש אותו, לחוות את דעתה. התיישבה ניגנה כמה משפטים ואמרה - "תשמעי...את קיבלת פה משהו טוף מאוד".

עברתי לנגן את song]שדות של אירוסים id[/po]=2898&singer id=975&song title=46e7c ב'רה' בדו מג'ור. (בגובה שיהודה סעדו שר אותו), זה טיפה יותר גבוה לי מההתחלה ב'לה' בסולם פַה מינור ופחות נוח לשיר אבל יותר קל ב'איצבוע'. המורה אומרת שנחכה קצת עם האקורדים שלו ובנתיים לימדה אותי "ארפג'יו" ביד ימין. אקורדים הבנויים משילובים של דו, מי, וסול. כל שילוב והאיצבוע שלו.
בשביל הכיף היא נתנה לי להתאמן גם על כמה דברים שנוכל לנגן אותם ביחד ובשעור האחרון ניגנו אחת מהן. כיף לנגן בארבע ידיים.

עכשיו אני מחפשת הזדמנות טובה להשיג גם כסא טוב, לי ולפסנתר שלי.
@}

שלום ותודה לשמים וארץ שהפנת אותי לכאן.
פתאום נזכרתי לשאול אם מישהו אי פעם ניתקל בפסנתר זרוק או יודע על פסנתר ישן במיוחד שרוצים למסור או למכור ממש ממש בזול - או איפה אפשר

חולמת להגשים את ויז'ן הפסנטור שלי - כלי חדש שהמצאתי בראשי ורוצה לנסות להחיות...
אכתוב גם בכיכר השוק

תודה לכולכם סחתיין על השיתוף
ביי

הפלא ופלא, מה זה "ממש ממש בזול"? ובמה כרוך ויז'ן הפסנטור? צריך להרוס את הפסנתר בשביל זה?

פסנטור זה כלי חדש בתכנון ודי צריך לפרק את הפסנתר עבור זה וממש זול-זה כמעט בחינם

טוב, אז אין לי.

הדף הזה מעורר השראה וחשק. מישהו יודע על איזו חברת הובלה שמתאימה להובלת פסנתר? (המונית שלי לא מתאימה).

חברת הובלה שמתאימה להובלת פסנתר
אנחנו העברנו את הפסנתר על עגלה רתומה לג'יפ. ארבעה גברברים ואנוכי.
אחר כך למדנו ממכוון הפסנתרים שאפשר לפרק את המנגנון הכבד מתוך הפסנתר ולשאת אותו לחוד. זה מאוד מקל על הסבלוּת.

אחרי שלמדתי לנגן מהר את סולם דו מז'ור בשתי ידיים הבנתי שיותר חשוב לשים דגש על הדיוק במרווחים מאשר על המהירות.
http://images.animationfactory.com/imag ... /[po]piano keys moving up down[/po]/piano keys moving up down sm wm.gif לדייק בתרגיל 'חמישיה' בשתי ידיים זה קצת יותר קשה ממה שזה נראה. איכשהו תמיד יוצא שאצבעות יד שמאל ממהרות יותר.

ה- ארפג'ו בהחלפות של דוֹ-מי-סול נשמעות כמו מנגינה נעימה ובשעור שעבר גיליתי שיש גם ארפג'ו נחמד ב רה-סול-סי.

פעם חשבתי שלעולם לא אדע לזכור בעל-פה את המיקום של כל צליל על הקלידים ועכשיו זה נראה כלכך פשוט.

שעורי הבית שלי מתמקדים בקריאת התווים. מקבלת עמוד חדש בחוברת ומוציאה מבין השורות מנגינה אמיתית, עם ליווי והכל. זה האתגר כרגע. לראות את הציור של התו ולזהות מיד את שמו והיכן הוא נמצא בין הקלידים.
לאחדים מהם כבר ממש נקשרתי ומזהה אותם בקלות.

בין השאר יצא לי גם להכיר את הסימונים והכללים של סי במול תמונה

ו- פה דייאז תמונה

@}

מתאתגרת בקריאת האקורדים.

יש לי איזו תחושה שהסיגנון הרוסי של המורה שלי הוא לא אידיאלי בשבילי.
אני מתארת לעצמי שיום אחד יפול לי האסימון ואני אבין את ההגיון והחוקיות של האקורדים האלה.
בנתיים אני מנגנת מהחוברת, מנגינה ועוד אחת, ככה מקריאה ושינון ותירגול שוב ושוב...
ממש לאט וטיפין טיפין מפנימה ולומדת לזהות את התווים.

איכשהו תמיד יוצא שאצבעות יד שמאל ממהרות יותר.
מעניין. אצלי יד שמאל תמיד איטית יותר.

בין השאר יצא לי גם להכיר את הסימונים והכללים של סי במול ו- פה דייאז
רק במפתח פה (ליד שמאל)?

אני מתארת לעצמי שיום אחד יפול לי האסימון ואני אבין את ההגיון והחוקיות של האקורדים האלה.
אכן, יש חוקיות. זה לא כל כך מסובך כשמכירים את מקלדת הפסנתר.
אם המורה שלך לא יסביר לך - אוכל להמליץ לך על ספר מצויין שמסביר בדיוק את הדברים האלה ובנוי ללמידה עצמית

רק במפתח פה (ליד שמאל)?
לא, גם במפתח סול כמובן. (רק תמונות ממפתח פה הצלחתי למצוא בגוגל

).

אוכל להמליץ לך על ספר מצויין שמסביר בדיוק את הדברים האלה ובנוי ללמידה עצמית
אווו...אני מאוד אשמח. המורה שלי אומרת שהיא לא רוצה לסבך אותי אז היא לא נכנסת לזה. אבל אני מרגישה שההבנה הזו עשויה לעזור לי ולקדם אותי.
אנא רשמי לי את שם הספר.
@}

גם במפתח סול
מפתח דו התכוונתי.
(זה החולַם שתמיד עושה לי להתבלבל בינהם. הם כמו אחים בעיני)

יש עוד משהו שנראה לי מאוד בסיסי ועדיין לא התיישב לי בראש:
סולם דו (שהיא משוםמה קוראת לו דו מז'ור..) מתחיל בדו וזה הגיוני לי.
אבל
סולם פַה (שהיא קוראת לו פַה מינור) גם מתחיל בדו ובכל זאת נקרא פַה...- על שום מה?

אויאויאו....איזה בושות אני עושה לעצמי פה....

חשבתי למחוק את השטויות כאן מלמעלה אבל בסוף החלטתי להשאיר. גם כי יהיה מעניין להביט בזה במרחק הזמן וגם כי ממילא עד שאבין יותר אכתוב פה עוד כמה מבולבלים כאלה...
<שיסלחו לי המקצוענים, אה?>

היום קלטתי שאני מבלבלת גם בין מפתח ו סולם .

שורת התוים של יד ימין מסומנת בציור היפה של מפתח סול http://upload.wikimedia.org/wikipedia/h ... /[po]Music Sol key[/po].JPG/70px-Music Sol key.JPG
ושורת התוים של יד שמאל מסומנת בעיטור מפתח פה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/c/c0/[po]Music Fa key[/po].JPG

עדיין לא הצלחתי להבין למה ומה המשמעות של זה .
עד היום חשבתי שמה שאני מנגנת ביד שמאל נקרא סולם-פה-מינור

<סלט פירות>

ה סולם שהיכרתי וניגנתי עד היום נקרא סולם-דו-מז'ור ומנגנים אותו מדו עד דו על הקלידים הלבנים.

היום למדתי שיש גם סולם-פה-מז'ור ומנגנים אותו מפַה עד פַה כשאת הסי מנגנים חצי טון למטה. (סי במול).

עוד למדתי היום שהתו האחרון ביצירה 'מגלה' באיזה סולם המנגינה מנוגנת.

ואחרון שלמדתי היום,
שאולי כדאי להניח בשלב זה למושגים ולהיגיון ופשוט להמשיך לנגן לי בשקט.

טוב, את באמת עשית סמטוכה, ואני מאשימה בזה את המורה שלך.
אז ככה:
המפתח שעומד בתחילת השורה קובע את מיקומו של כל צליל בחמשה.
למשל, הדו המרכזי, שנקרא גם דו1, נכתב במפתח סול כצליל עם קו עזר מתחת לחמשה.
אותו דו1 עצמו נכתב במפתח פה כצליל עם קו עזר מעל לחמשה.
המיקום השונה מאפשר לכתוב בעיקר צלילים גבוהים (מפתח סול) או בעיקר צלילים נמוכים (מפתח פה).
וכך משתמשים במפתח סול ליד ימין בפסנתר, וגם לכנור, חליל, תפקידי סופרן ואלט בשירה; ובמפתח פה - ליד שמאל בפסנתר, תפקיד הבס בשירה, לצ'לו, קונטרבס.

סולם דו (שהיא משום מה קוראת לו דו מז'ור..) מתחיל בדו וזה הגיוני לי.
סולם דו מתחיל בדו רק כשמנגנים אותו כתרגיל סולם. שירים שכתובים בסולם זה לא בהכרח מתחילים בו, אבל כמעט תמיד הם מסתיימים בו.
היא קוראת לו דו מז'ור כי יש גם סולם דו מינור, וגם הוא "יושב" על הצליל דו אבל חלק מצליליו שונים.
אני ממליצה על הספר "אֻמָנות המוסיקה" מאת הרצל שמואלי. הוא ישן, אבל לפני זמן לא רק ראיתי אותו בחנויות תווים. כנראה הודפס מחדש.
תיהני!

איזה יופי, אני כלכך אוהבת שמסבירים לי בפשטות.

אני אחפש את הספר,
תודה רבה לך אמא של יונת @}

זה אולי לא המקום לכתוב את זה ואולי המדוייק ביותר...
אני מנגנת פסנתר מילדות ועוברת תהליך ארוך שעדיין בהתהוותו של 'הקלאסיקה המקובעת' - ועד לחופש היצירה ההלחנה ו'הריקוד החופשי' שבנגינה.
אני מלמדת שעורים מרמה של אפס וגם מזמינה ל'מסע' של טנגו עם הפסנתר (לכאלה שניגנו פעם ובא להם לחזור אבל מכיוון אחר...) מתאימה את השיעור באופן אישי לתלמיד (ילד, מבוגר, למד, לא למד, עם תוים, בלי תוים)
ושמחה ללמוד ולצמוח עם כל תלמיד ותלמיד
אני בכרכור - מלמדת בבית וגם לא
04-6272956
שבוע מקסים ופורה

בהצלחה רבה לך הפלא ופלא, אם היינו שכנות הייתי באה ללמוד איתך קצת @}

למה בעצם בחרו דווקא את סול ופה למפתחות?
אפשר היה גם לצייר מפתחות על תוים אחרים, נכון?

למה בעצם בחרו דווקא את סול ופה למפתחות?
לא בחרו דווקא את סול ופה. היו גם מפתחות אחרים. סול ופה הם המפתחות שמקובלים היום.
כמה מכלי התזמורת (ויולה, למשל) משתמשים עדיין גם במפתחות דו. גם כשמנגנים בכלים עתיקים משתמשים ביותר מפתחות (וגם ביותר כלים) ממה שמקובל היום.

אפשר היה גם לצייר מפתחות על תוים אחרים, נכון?
הערה מצויינת.
הקיפול הפנימי של מפתח סול מראה את מיקומו של הצליל סול. הרישום המקובל הוא בקו השני של החמשה, אבל אם נזיז אותו למשל לקו העליון - יירשם הצליל סול (אותו צליל - לא סול גבוה יותר) על הקו העליון. המפתח הזה מראה שהצליל המסמן הוא סול, ומיקום הקיפול שלו מסמן איפה נרשם הסול הזה (סול1).
מפתח פה מראה שהצליל המסמן הוא פה, ומיקום הקיפול שלו מראה את מיקומו בחמשה של הפה הזה (פה קטן).
כיום מקובל לרשום כל אחד מהם במקום קבוע, אבל לא תמיד זה היה כך.

התחלתי אותו ב'לה' בסולם פה מינור
עברתי לנגן את שדות של אירוסים ב'רה' בדו מג'ור.
משהו פה לא ברור לי:
בסולם פה מינור אין לה - יש לה-במול.
אינני מכירה את השיר, אבל אם הוא במינור בגובה אחד הוא נשאר מינור גם בגובה אחר, הוא לא הופך למז'ור כשמנמיכים או מגביהים אותו.
האם מורתך הסבירה לך מהו מז'ור ומהו מינור?

לא יכול להיות שאינך מכירה את song]שדות של אירוסים id[/po]=2898&singer id=975&song title=46e7c יהודה סעדו שר אותו קצת אחרת...

,
אם אני שומעת נכון אז הוא מתחיל אותו ב'מי' (נמוך יותר מדו1 - נקרא מי2?) אבל זה נמוך לי מידי ו-מי באוקטבה המרכזית הוא גבוה לי מידי.
הכי נוח היה לי לשיר אותו ב-לה בסולם דו מז'ור ולא 'פה-מינור' כמו שכתבתי בבַּלבַּלַתי

(מה שהתכוונתי להגיד שם זה שמדובר ב-לה שהוא משמאל לדו1. וחשבתי שכל מה שאני מנגנת משמאל לדו נחשב כמתנגן ב מפתח פה. נו, זו הסמטוכה שהיתה לי). בכלאופן, בסוף ראיתי שאם אני מתחילה ב-לה אז אני מסתבכת עם החצאי טונים, אז חזרתי ל-מי.
עכשיו כשהאצבעות כבר מנגנות בעצמן את השיר הזה אני רואה שזה בעצם דיי דומה גם אם מתחילים במקום אחר (בסולם אחר?).
כשניסיתי למצוא את האקורדים לשיר הזה הבנתי כמה אני עוד לא מבינה וחיכיתי.

ההבדל היחידי שאני מכירה בנתיים (רק מהאזנה) בין מינור ל- מז'ור הוא ב'מצברוח' שלהם אני חושבת. המינור נשמע קצת פחות שמח מהמז'ור.
אבל בעצם עוד לא למדתי כלום על המינור.
עד עכשיו ניגנתי רק בסולם דו-מז'ור ורק השבוע התחלתי לנגן שני דברים ב פה-מז'ור.

ומיקום הקיפול שלו מסמן איפה נרשם הסול הזה
כן, אני חושבת שאני מבינה את זה, אבל אני שואלת אם אי אפשר היה למשל לבחור בתו סי. לצייר את המפתח כשהקיפול שלו על הקו השלישי, לקבוע את המושג "מפתח סי" ולפיו לדעת את מיקומם של השאר.
אני מצליחה להסביר את עצמי או שהשאלה הזו מעידה על עוד משהו בסיסי שטרם נקלט אצלי?

Music]מפתח דו Do alto key[/po].JPG גם חתיך!
אני מבינה שהוא מסמן את דו על הקו האמצעי בחמשה.
מעניין מי עיצב וקבע את הציורים האלה ומתי בכלל. למה במפתח דו הוא צייר שני 'קיפולים' גם מעל הקו השני והחמישי, ולמה הוא קישט דווקא את הפה והסול למפתחות יפים....

אבל אני שואלת אם אי אפשר היה למשל לבחור בתו סי. לצייר את המפתח כשהקיפול שלו על הקו השלישי, לקבוע את המושג "מפתח סי"
אפשר.
אפשר גם להסכים שלמאור הקטן קוראים שמש ולמאור הגדול קוראים ירח. זה הכל עניין של מוסכמות.
כרגע מוסכם שהמפתח שדומה לפא סופית מסוגננת נקרא מפתח סול. זאת אומרת שהקיפול הפנימי שלו מראה איפה נמצא סול, ולא שום צליל אחר. אם תזיזי אותו לקו השלישי הוא ימשיך להיקרא סול, והצליל סול יזוז יחד אתו לקו השלישי. ואילו סי יימצא על הקו הרביעי.
מה שמבלבל אותך זו העובדה שרובנו רגילים לזהות את הצליל עם מיקומו בחמשה. כלומר, אנחנו קוראים לקו השני סול, אנחנו שוכחים (או בכלל לא יודעים) שלקו אין גובה קבוע. הוא תלוי במפתח שבראש השורה.

אני מבינה שהוא מסמן את דו על הקו האמצעי בחמשה.
נכון.
אם אינני טועה, המפתחות התפתחו בימי הביניים. אינני יודעת מי עיצב אותם, ואינני חושבת שהם נוצרו בידי אדם אחד.
אני אנסה למצוא את תולדות התפתחות כתיבת התווים והמפתחות.
החמשה ורישום התווים (דומים לאלה שבשימושנו היום) הומצאו בידי הנזיר גוידו מהעיר אָרֶצוֹ באיטליה, במאה העשירית.
אבל גם לפני כן היה רישום כלשהו של צלילים, הרבה פחות מדוייק.
רישום הצלילים העתיק ביותר המוכר לנו הם טעמי המקרא. הם אינם מסמנים צלילים מדוייקים, אלא מעין תזכורות לקטעי מנגינות - למי שמכיר אותן. מתוכם התפתחו אצל הנוצרים הקדומים סימנים בעלי עקרון דומה - נוימות, ומתוכן התפתחו מאוחר יותר מעין תווים.

אם תזיזי אותו לקו השלישי הוא ימשיך להיקרא סול, והצליל סול יזוז יחד אתו לקו השלישי. ואילו סי יימצא על הקו הרביעי.
כן, את זה לגמרי הבנתי.

וככה, בעודי תוהה כיצד נוצרה המוסכמה אני מגלה שמפתח דו הוא מפתח מרכזי. מפתח סול טיפה גבוה ממנו, ומפתח פה טיפה נמוך ממנו. ועכשיו ברור גם ההגיון.
ה'חיים' מתחילים ממפתח דו פשוט.

פתאום עכשיו ראיתי משהו ש נגה שפרון כתבה פעם ב לימודי מוסיקה לילדים
הצורה של מפתח סול היא בעצם עיטור של האות G לא?
שאלת מפתח מבחינתי

- ומאוד מסקרנת.

מפתח דו הוא עיטור האות E ??
ו- פַה? מעטר את....F אולי??

שמים,

איזה יופי! ההתרגשות, ההתלהבות. בשביל זה המציאו את המוסיקה, לא?

עצה -
עברתי על תחתית הדף וממנו למדתי שהמורה שלך לא הסביר לך את הרעיון הכללי, המבנה, המסגרת של המוסיקה המערבית. אני מניחה שהוא בדרך כלל מלמד ילדים ונראה לו שזה לא מתאים להם. אני מאמינה שגם לילדים אפשר להסביר את המבנה הכללי כדי שיוכלו להתמצא ב"מפה" הזאת שנקראת מוסיקה מערבית, ולמבוגרים - על אחת כמה וכמה.

פסנתר הוא כלי שכל המבנה של המוסיקה מונח בו, כמו מפה, שאם יודעים להתמצא בה, אפשר לעשות המון לבד.
נראה לי שכדאי לך לחפש בכוון הזה.
ובמילים אחרות - חפשי מישהו שיסביר לך מהו סולם, מהי הרמוניה, הסבר בסיסי של אקורדים, ותוכלי להתחיל לשיר וללוות את עצמך. לאט, לאט, בצורה מאד פשוטה, אבל נראה לי שתוכלי מאד להנות מזה ולהתקדם בדרך, כפי יכולתך.

בהנאה!

להתמצא ב"מפה" הזאת שנקראת מוסיקה מערבית.....חפשי מישהו שיסביר לך מהו סולם, מהי הרמוניה, הסבר בסיסי של אקורדים
מחפשת

תודה לך @}

_מפתח דו הוא עיטור האות E ??
ו- פַה? מעטר את....F אולי??_

מתחילים ב-לה, זה A, וסופרים כלפי מעלה (ימינה) - סי הוא B.
כך -
דו הוא C
פה הוא F
וסול הוא G

> חוסכת לאש"י <

A לה
B סי
C דו
D רה
E מי
F פה
G סול

תודה תבשילה, ואת תמיד מוזמנת, גם בלי קשר לאש"י.

טוב, זה באמת עושה עוד קצת סדר בראש אבל מודה שזה גם כבר מעלה עוד 2-3 שאלות סקרניות/חקרניות.

אתבחבש לי בהן איזה זמן.

בנתיים, במקביל לדברים שאני מנגנת מהחוברת לפסנתר, חזרתי להציץ שוב בחוברת "אורגנית א"
שם נורא קל לנגן את המנגינות ביד ימין אבל מאוד אתגרי לרכוש מיומנות טובה למעבר בין האקורדים.
בלי בכלל להבין את מה שמאחורי השמות אני פשוט מתרגלת לפי הסדר שבחוברת.
מעברים בין
G
C
G7
F
ומגלה שמבחינה טכנית הרבה יותר קל עכשיו ממה שהיה בשלושת השעורים הראשונים.

אחרי שהתאמנתי טוב על שעורי הבית שלי חזרתי לנגן את היצירות שלמדנו בשעורים קודמים. לדאבוני גיליתי שמה שבעבר כבר ניגנתי בע"פ וקראתי בקלות, הייתי צריכה 'לשנן' מחדש כדי לנגן טוב.
היה קצת מתסכל אבל אני כבר יודעת שיום יבוא ואני אקרא את התוים ב'שליף'.

ביום שישי בערב במזג אויר חורפי וסוער במיוחד הגיע אלינו פטר מכוון הפסנתרים המסור והנאמן שלנו כדי לתקן את ה סול שהשתתק פתאום.
ככה על כוס קפה ועוגה הוא טיפל יפה בסול, העביר מבט גם על האחרים וסיפר לנו סיפורים על הויולה שלו ועל הקונצרט הקרוב עם ההרכב הקאמרי.
איש טוב הפטר הזה. גר בנהריה.
@}

איש טוב הפטר הזה. גר בנהריה.
עם שם יקי כזה הוא חייב לגור בנהריה...

עולה חדש מרוסיה...

חזרתי לנגן לפני 4 חודשים (ניגנתי בילדות)כל כך התרגשתי לחזור לנגן מצאתי לי מורה טוב,הובלתי את הפסנתר לבית העכשווי, התאמנתי כל יום וראיתי איך אני מתקדמת ונהנית מכל רגע אממממה...ילדתי את בני השני לפני שלושה חודשים והגדול בן שנתיים ותשעה חודשים נמצא כרגע איתנו בבית ואני לא מוצאת זמן לנגן. מסתכלת על הפסנתר היתום שהחל להעלות אבק ומתבאסת .איך מוצאים את הזמן הפנוי ? ברגעים המעטים הפנויים אני מעדיפה לנוח או קצת לסרוג או לקרוא כי תיכף התינוק יקום...

תחילת הסיפור שלי בדף של אמא של יונת מתאריכים 9.1.2006 ו - 14.1.2006.
כאשר הייתי ילדה להורי לא הייתה אפשרות כלכלית לממן לי שעורי נגינה ובוודאי לא לרכוש פסנתר. כאשר הייתי בכיתה ז' קנו לי חלילית וחוברת לימוד. למדתי לקרוא תווים בעצמי אבל גיליתי שגם אצבעותי "הולכות" מעצמן לנגינה לפי השמיעה ולכן ניגנתי לפי תווים רק מנגינות שלא היכרתי - בינתיים הגעתי לחוברות מתקדמות יותר ומצאתי שם גם קטעי מוסיקה קלאסית שעובדו לחלילית. האזנתי עם הורי וחברים בתנועה להרבה מוסיקה קלאסית. אביה של החברות, (כמובן יקה) שהיה גם שכן שלנו והוא ואשתו היו ידידים של הורי, היה אספן תקליטים של מוסיקה קלאסית והיה מארגן לנו ערבי מוסיקה.
בתיכון קיבלתי במתנה מנדולינה ובירושה מדודן שנפל במלחמת השחרור קיבלתי מפוחית יד (הוריו שמרו על הכלי שנים רבות וכאשר החליטו שאני מספיק גדולה להחזיק את הכלי נתנו לי אותו). על המנדולינה ניגנתי גם לפי שמיעה וגם לפי תווים שהשגתי. על המפוחית ניגנתי רק לפי שמיעה, לא הצלחתי להשיג תווים.
ברבות הימים הגעתי גם לפסנתר שעליו חלמתי משחר ילדותי אבל על זה בפעם אחרת.
מה שחשוב הוא שאפשר להנות ממוסיקה עם ובלי תווים ולפעמים אפילו בלי מורה.

ועכשיו ההמשך:
כשביתי הבכורה היתה בכיתה ג' התחילה ללמוד לנגן בחלילית והתקדמותה היתה מטאורית. המורה אמרה לנו שהיא צריכה לעבור לפסנתר. לא מיהרנו לרכוש פסנתר. רופאה ידידה ושכנה שלנו הציעה שהבת תנגן אצלה כאשר היא בשעות העבודה. עוד בת של ידידיה ניגנה אצלה והיתה מורה שבאה הביתה. מכיוון שליוויתי אותה למקום הנגינה כדי להקפיד לנעול לאחר שעוזבים את הבית נוכחתי בשעורים וניגנתי אף אני מה שהבת למדה. לאחר 5 חודשי נגינה, כאשר המורה אמרה שהיא מתקדמת מאוד ביקשתי מאחות גיסי שהיא מורה לפסנתר (לא בעירנו) לשמוע אותה. היא בחנה את הבת ואמרה שלאחר שתי שנות נגינה היא מנגנת יפה. כאשר אמרנו לה שמדובר רק ב -5 חודשי נגינה היא אמרה שאנחנו חייבים לקנות פסנתר והיא תמצא לנו פסנתר גרמני ישן טוב ואכן מצאה פסנתר בעל צליל נהדר וקנינו אותו למרות שעדיין גרנו בדירה שכורה. הבת המשיכה לנגן אצל המורה שבאה הביתה ואני הקשבתי וניגנתי גם כן.
מאוחר יותר עברה למורה מתקדמת יותר לא בביתנו וכבר התקשיתי לעקוב. היא ניגנה חומר מורכב, בדרך כלל 4 שעות ביום מרצונה הטוב, לפעמים ביקשנו שתפסיק קצת מפני שהפסנתר היה בחדר המגורים, לא היה לו מקום אחר.
היא המשיכה לנגן עד שהתגייסה וגם כשהיתה סטודנטית שכרה פסנתר בשותפות עם שני ידידים שלמדו מוסיקה והמשיכה לנגן ,אם כי מקצועות הלימוד שלה היו מתמטיקה ופילוסופיה..
בשנים יותר מאוחרות לא היה לה מקום לפסנתר בדירת המגורים בקיבוץ והפסנתר נשאר אצלנו. ביתי השנייה נגנה הרבה לפי שמיעה וגם למדה תקופה קצרה אבל לא היתה לה סבלנות לאימונים. היא רקדה ושרה במקהלה. בני ניגן בחלילית בכית ג' באופן מכני לחלוטין ולאחר שנה לא המשיך ובצדק. וכך נותר הפסנתר אצלנו מיותם אם כי אני ניגנתי להנאתי ואז יצאתי לשנת השתלמות מחולקת לשניים והחלטתי שעכשיו אני אלמד לנגן באופן מסודר בנוסף להשתלמות במכון ויצמן. באמת למדתי לנגן במשך שנתיים ומאוד נהניתי. אישי קיבל בסבלנות את האימונים שלי וגם עודד אותי ואמר שהוא מרגיש התקדמות. בתום השנתיים עברתי לתפקיד שלא איפשר לי להמשיך בלימוד סדיר ומאז ועד היום אני מנגנת להנאתי בעיקר שירים ואנחנו עדיין מקווים שהבת תיקח אליה את הפסנתר לאחר שצעיר הבנים יעבור למגורים עצמאיים.
בין שמונה הנכדים יש רק אחד שמנגן. הוא מנגן על גיטרה יפה מאוד ואומר שהוא נעזר במחשב ללימוד. אל תשאלו אותי איך - אני לא מבינה בזה שום דבר.
יצא סיפור ארוך - אני מקווה שמישהו יקרא אותו.

יפה סבתא @} כמה זמן עבר מאז שהפסקת ללמוד באופן מסודר? את עדיין בתפקיד שלא מאפשר לך להמשיך ללמוד? איזה שירים את מנגנת?

הפסקתי ללמוד באופן מסודר כבר לפני 10 שנים. עכשיו אני פנוייה אבל אני עוסקת בעבודות של איסוף ועריכת חומר משפחתי לפני שילך לאיבוד. חלק כבר נמצא באתר באינטרנט באנגלית.
אני מנגנת הרבה מנגינות רוסיות שאיתן גדלנו, שירים ישראליים, כמה שירי נשמה ישנים שאני מכירה, שירי תנועות הנוער אינני אוהבת את השירים הפופולריים של היום, זה, כנראה ציון "נכשל" שלי אבל מה לעשות זאת,כנראה, בעייה של גיל...
שבת שלום ולילה טוב

המנגינה האחרונה בחוברת Bastien Piano Basics שסיימתי השבוע נקראת The Entertainer.
כמו רוב המנגינות בחוברת, גם זו מאוד קצבית וקצת ג'אזית.
מנגינה ידועה ומוכרת.
לפני שבועיים בקושי דידיתי בה,
תַו, תו...תו, תו.
זה היה כל-כך מסובך וקשה והפעם באמת הרגשתי שזה בשמיים.
גדול עלי.
הנמכתי ציפיות,
הזכרתי לעצמי שאני לא חייבת, ושמה שאני מחפשת זה להנות.
המשכתי לדדות בהנאה <:-)>
עד שלאט לאט...
נכנסתי לקצב.
בלי לספור את המקצב כמו שהמורה שלי היתה רוצה אבל עם להרגיש אותו.
כעבור שבוע ניגנתי אותו בקצב מאוד איטי אבל נקי ובשלמותו כפי שהוא מופיע בחוברת.
כעבור שבועיים ה 'בדרן' נעשה קליל, קופצני, זורם ומשעשע יותר.
<מי היה מאמין...>

@}הנאה צרופה@}

שמיים,
איזה יופי!
זה כל העניין, לא?

איזה כיף להגיד: "אמרתי לך!"