למה השמיים כחולים

אנונימי

{אבישלום שליט}
להריון יש תפקיד בהכנה (התכוננות) לתינוק.
ההריון הוא תזכורת מתמדת שעוד מעט יהיה תינוק. זה עוזר להורים להתכונן (רגשית, חומרית ...) לתינוק שיבוא.
על אותו משקל, התינוק, יהיה ילד

כשאני מתחיל לחשוב על חינוך ביתי, אני , בין השאר חושב על מה ואיך לענות לילד ששואל ,
כדי לעודד אותו לשאול, כדי לעניין אותו בתשובה, כדי שיהנה מהאינטראקציה.
חשבתי לנצל את הזמן (עד שיתחיל לשאול) כדי להכין כמה תשובות/משחקים מראש.
(היה כתוב גם הפעלות , אבל מישהי אמרה לי שהמילה לא אהודה כאן- נו טוף)

כל פעם שאזכר במשהו שראיתי , נראה לי נחמד , אכתוב אותו כאן

{שמיים כחולים , שקיעה אדומה
מצרכים

כלי שקוף למים
פנס , רצוי חזק
כמה טיפות חלב (או אבקת חלב , או קמח , או סבון , בקיצור לכלוך שיעכיר את המים , אבל ממש קצת)

מלכלכים קצת (טיפה כל פעם) את המים ומאירים מהצד עם הפנס.
כלי המים נראה תכלת כאשר מביטים בו מהצד ואילו הפנס נראה אדום כשמסתכלים עליו מהצד השני של כלי המים (דרך המים)
נ.ב.
אם אני אזכר באיזה "לכלוך" משיגים תוצאות הכי טובות אני אכתוב, אבל רוב הלכלוכים משיגים תוצאות סבירות

{מופעי הירח
מצרך : כדור משחק צבוע בחציו לבן ובחציו שחור. (ניתן לעטוף את הכדור בנייר או בניילון ואז לצבוע, כדאי להקפיד על חצי מדוייק - כמו "קו המשווה")

מה רואים: מכל כיוון הכדור נראה שונה , מכיוון אחד הוא מלא, מההפוך - הירח ריק, מכייון אחר "חצי חרמש" או חצי עיגול ...

{איך נמלים מוצאות את דרכם
תשובת ביניים (למבוגרים - בינתיים - המשך יבוא(אשמח לרעיונות להפעלות עם הנמלים))

נמלים יודעות את דרכן חזרה לקן
נמלה שסוחבת אוכל משאירה נתיב ריח חזק יותר
הריח מתפוגג עם הזמן
הנתיב שנותר הוא זה עליו דורכות הנמלים בדרכן חזרה מהאוכל לקן

מה אפשר לעשות

לפזר סוכר בקרבת קן, ופשוט להסתכל
לאסוף קבוצת נמלים בקופסא עם סוכר - לשחרר אותם בנקודה לא רחוקה מהקן לראות איך הם חוזרות, נמלים חדשות עושות דרכן ל"אתר הנחיתה" (הריק מסוכר)
...

איזה דף מעניין ונחמד!!!

לגבי נמלים - כמה ניסויים מהספר "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן" על הפיסיקאי ריצ'רד פיינמן, חוקר סקרן שהפך כל מה שבסביבתו למעבדת מחקר:

להניח סוכר במקום אותו לא יכולות הנמלים לגלות במקרה. להכין ניירות קטנים מקופלים לחצי כדי להסיע את הנמלים. כל נמלה שמגיעה לנקודה מסויימת, להעלות אותה על נייר ולהסיע אותה אל הסוכר. מהר מאד (לפי הספר) הנמלים לומדות היכן תחנת ההסעה אל הסוכר ומגיעות לשם בהמוניהן.
אם נמלה הולכת בנתיב-נמלים (שנוצר על ידי נמלים סוחבות אוכל), אפשר להעלות אותה על נייר, לסובב אותה ב 180 מעלות ולהוריד אותה בחזרה. לפי הספר, היא לא תבחין בכך שהיא הולכת בכוון ההפוך, ותמשיך ללכת בכוון ההפוך לכוון המקורי שלה לאורך הנתיב.
פיינמן מספר כי הנמלים גילו את המזווה שלו ויצרו נתיב נמלים אליו. כדי לפתור את הבעיה, הוא הניח סוכר לפני הכניסה לביתו, וכל נמלה שצעדה בנתיב את המזווה שלו, הוא העלה על פיסת נייר והסיע אותה אל הסוכר. בדרך חזרה מהסוכר אל הקן הנמלים יצרו נתיב חדש, ומהר מאד הנתיב הזה הפך להיות חזק יותר מהנתיב על המזווה שלו. כך הנמלים הפסיקו ללהגיע למזווה שלו, מבלי להשתמש בכל אמצעי הדברה, רק על ידי הסעת נמלים על פיסות נייר...

{עונות השנה / שעון שמש

תוקעים מקל באדמה (או משתמשים בעמוד קיים ויציב)
מסמנים לאן מגיע הצל (השפיץ) (רצוי לכתוב יום ושעה) (אפשר לתקוע דגלים באדמה , או לשים מסקינג טייפ על המדרכה ולכתוב בטוש..)
"מציירים" את המסלול שעבר הצל באותו יום
אחרי שבוע עושים זאת שוב.

כשהקיץ מתקרב (עכשיו) אז כל שבוע המסלול יעבור קרוב יותר לעמוד. (השמש גבוהה יותר בשמיים)
(אם המקל בגובה מטר וחצי, ומדייקים בסימון הצל, ניתן להבחין בשינוי המסלול גם לאחר יומיים!)

_להניח סוכר במקום אותו לא יכולות הנמלים לגלות במקרה. להכין ניירות קטנים מקופלים לחצי כדי להסיע את הנמלים. כל נמלה שמגיעה לנקודה מסויימת, להעלות אותה על נייר ולהסיע אותה אל הסוכר. מהר מאד (לפי הספר) הנמלים לומדות היכן תחנת ההסעה אל הסוכר ומגיעות לשם בהמוניהן.
אם נמלה הולכת בנתיב-נמלים (שנוצר על ידי נמלים סוחבות אוכל), אפשר להעלות אותה על נייר, לסובב אותה ב 180 מעלות ולהוריד אותה בחזרה. לפי הספר, היא לא תבחין בכך שהיא הולכת בכוון ההפוך, ותמשיך ללכת בכוון ההפוך לכוון המקורי שלה לאורך הנתיב._

אני לא מאמינה... שעות הייתי משחקת ככה עם הנמלים כשהייתי ילדה. גם העליתי אותן על עלים, זרדים ועל היד שלי, ובדקתי מה קורה כשאני מסובבת את היד. או לחילופין, "איך לדאוג שהנמלה תישאר תמיד על כף היד ולא תעלה בזרוע"...

הקטע עם הנמלים מתאים לדף הדברה ומיגור חרקים ..
כמה ניסינו למצוא פתרון לבעייה הזו?
השנה מבטיחה לנסות ..

>אמא אדמה מחכה שהן כבר יגיחו<

אגב ,
ספר שאני יודע שאני עוד מעט אחפש, "נסה ודע שעשועי מדע"
איזה דוד קנה לי אותו במתנה, ואני זוכר שכילד מאוד נהיניתי ממנו, וגרמתי לנזק לא גדול במיוחד בבית (מדי פעם לכלוך במטבח , ופעם אחת כמעט שריפה קטנה

)
אם אני זוכר נכון הוא כתוב כך שילדים שכבר קוראים מסתדרים אתו בעצמם.

נזכרתי בו בעקבות הגשם הקרב

אפשר הסבר מפורט יותר?
איך מדביקים את הקש על הגומי_ כדי _שיהיה מחוג?

שגית, סליחה על העיכוב , לא הייתי מעודכן קצת
מדביקים (בעזרת דבק לבן ) את הקש כך שקצה הקש באמצע הפתח, ואז כשהאויר נדחס או מתנפח, הגומי המתוח מקבל 'בטן' למעלה או למטה ומזיז את קצה הקש.
דופן הכלי משמשת כציר סיבוב לקש- מחוג.

עוד רעיון עם נמלים

לתת להם ללכת על משטחים שונים.. נייר זכוכית , ניילון... (פירוט בקרוב)

בקשר לנמלים - שומשום יותר טוב מסוכר
את הסוכר הם אוכלות ואת השומשום לוקחות לקן.

הברומטר (אשר מתואר בספר "נסה ודע שעשועי מדע") רגיש יותר לחום וקור מאשר ללחץ אויר, כי האויר שבתוכו מתרחב ומתכווץ לפי הטמפרטורה.

> גם עודד שיחק בספר הזה בגיל המתאים <

איזה סיבוך - אתמול יונתן שאל (2.4) למה עוד רואים את האור של השמש אחרי שהיא נעלמת. התחלתי עם כדור וקרניים ואיבדתי אותו. אבל הוא דווקא התלהב מזה שאנחנו חיים על כדור ענאאאאאאאאאאאאאק.

ואפרופו ספרים - מישהו קרא את צא וחשוב?

כן.
הספר הזה הוא מאותה סדרה של "נסה ודע - שעשועי מדע".
גם הוא טוב מאד.
לפי מיטב זכרוני מימי הילדות - נסה ודע טוב יותר.

אגב, לגבי קרני האור שרואים אחרי שהשמש נעלמת - כאן כדאי להעזר בדימוי של חלקיקים: זורקים גולה ומתחבאים מאחורי הקיר.
הגולה (כמשל לאור) מגיעה אל הילד רק אחרי שהמבוגר שזרק אותה כבר נעלם.
צריך עוד לעבד את זה קצת, אבל זה העקרון.

עודד אני חולק עליך.
את הגולה אתה רואה תוך כדי מעוף, - קרני השמש, זה קצת מבלבל, (או שלא) אבל כשאתה רואה את השמש רגע לפני שהיא שוקעת- אתה קולט את ה'גולות' האחרונות שיצאו ממנה.
(לא רואים קרני אור ב'מעופן')

אבל

כשהשמש מוסתרת לגבינו על ידי הכדור (ממש מתחת לאופק) היא אינה מוסתרת לגבי האטמוספרה שמעלינו (או לג'ירף עם צוואר ארוך- יוני ג'ירף)

הקרניים פוגעות באטמוספרה (בעצם פוגעות באוויר) ומאירות את השמיים שמעלינו (ואם יש אז גם עננים, לחות וכו')
האור שאנו רואים הוא ה'אויר' המואר (חלק מהאור פוגע באויר ומפוזר לכל הכוונים)

תרשה לי לשנות את הדימוי -
אם מישהו משפריץ מים עם צינור - ואנחנו ברחנו אל מאחורי פינה, אז לא נרטב באופן ישיר

אבל

אם זרם המים יפגע בדברים קרובים אלינו (הקיר ממול, שולחן, כסא, נברשת(אל תנסו בבית) ) אז המים שפגעו בחפצים יתיזו לכל עבר, וחלקם ירטיבו אותנו מאחורי הפינה.

אינטואיטיבית ההסבר של אבישלום נשמע לי יותר טוב. זה מה שניסיתי להסביר וכאמור לא הצלחתי.

אנונימי

וגם יש "עקיפה" של קרניים, כמו בליקוי חמה/ירח...

כאשר רואים את קרן השמש הישירה האחרונה - השמש ממוקמת במקום מוסתר כבר כמעט שמונה דקות (במערכת הייחוס של כדור הארץ). אם כדור הארץ היה מפסיק להסתובב דקה לפני שמפסיקים לראות את השמש - אז הקרניים האלו היו מגיעות אלינו במשך דקה, אבל הקרניים הבאות כבר לא היו מגיעות, כי הן משוגרות ממקום שכבר אינו בקו ראייה. זה דומה בדיוק למי שזורק גולות תוך כדי תנועה: הגולות שזרק יכולות להגיע אלינו גם אחרי שהוא כבר מוסתר.

אעיר שאמנם במערכת הייחוס של קרני האור - השמש עדיין בקו ראיה, אבל נראה לי שזו מערכת ייחוס שאינה ממש מעניינת בהקשר הזה: הפיסיקה האינטואיטיבית היא ניוטונית, ובכך היא דומה למערכת הייחוס של כדור הארץ.

ליאת
"עקיפה" היא כינוי לתופעה שבה קרני האור מתעקמות סביב מכשולים, יש אפקט כזה , אבל הוא מינורי. (בגלי קול האפקט משמעותי ולכן אנחנו לא צריכם לראות אנשים בחדר אחר בשביל לשמוע אותם.
בליקוי ירח, החלקים שנראים אפורים(לא ממש כהה לא ממש בהיר) אינם נובעים מעקיפה אלה בעיקר מכך שלשמש יש קוטר (זה כדור ולא נקודה) ולכן הירח יכול להיות בצל מפני חלק מהשמש וחשוף לחלקה האחר.

עודד
לדעתי יותר קל להתעלם (בשלב ראשון) מהזמן שלוקח לאור להגיע ולהתייחס אליו כאל מגיע מייד
משתי סיבות

זה לא קשור לסיבה שיש אור אחרי שכבר לא רואים את השמש. (כי זה כבר אחרי ה 8 דקות הנ"ל, וממילא האור נמשך עוד 40 דקות)
קשה למצוא לזה מקום כאשר אתה מחזיק כדורגל ופנס ורואה אור וצל על הכדורגל.

גם בליקוי חמה, השכבה הזוהרת שמסביב לעיגול השחור לא נובעת מתופעת העקיפה, אלא משכבה באטמוספרה של השמש (ששכחתי את שמה, סנילית שכמותי, למרות שקראתי מאמר בנושא ממש לא מזמן) שגם היא זוהרת, אלא שבדרך כלל לא מבחינים בה כי השמש עצמה זוהרת הרבה יותר. כשהשמש מוסתרת, ניתן להבחין בשכבה הזו שמסביבה. (כמו שאור השמש גורם לכך שלא רואים את הכוכבים בשעות היום).

טוב, כמובן שלא יכולתי בלי לבדוק איך קוראים לשכבה הזו - כמה טוב שיש אינטרנט. אז קוראים לה קורונה, והנה תמונה: http://www.physics.auburn.edu/~plasma/s ... ges/corona
ואגב ליקויי ירח וחמה - יש את הניסוי הפשוט שמדגים אותם נהדר לילדים: בוחרים עצם רחוק וגדול, כמו עץ למשל, ושואלים את הילד אם הוא רואה אותו - ואחר כך מדגימים לו איך על ידי מטבע קטן ששמים מספיק קרוב לעין, העצם נעלם. כך הירח הקטן מסתיר את השמש הענקית מאיתנו, משום שהוא הרבה יותר קרוב אלינו מהשמש. או שכדור הארץ מסתיר לחלוטין את אור השמש מהירח למרות שהוא קטן ממנה בהרבה.

ובעברית: עטרה.

אבישלום כל הכבוד על שעות הערות שאתה כותב ממש מעניין.

{אבישלום שליט - שלא יכל להתאפק ואסף נושא מדף אחר

[h=2]

מתוך הדף קצת טריוויה[/h]

מדוע הירח אינו סובב על צירו

{ ^{שפירית (2003-01-22T00:43:00):} }
^{יש לי שאלה מטאפיסית-למה כדור הארץ סובב על צירו,ולמה הירח לא?}
{^{רועי שרון (2003-01-22T06:45:00):} }
^הממ. קודם כל, הירח כן מסתובב על צירו, בערך בקצב של סיבוב אחד כל 29 ימי-ארץ. אבל הירח גם מסתובב סביב כדור הארץ כל 29 ימים, ובגלל שצירי וזמני הסיבוב מתואמים אנו רואים כל הזמן את אותו הצד של הירח. (למעשה הסיבובים לא מתואמים לגמרי ואנחנו רואים קצת יותר מ-50% מהשטח של הירח.)
אבל למה הסיבובים מתואמים בקירוב? הירח אינו בעל צורה עגולה לגמרי, אלא בעל צורה אליפטית/ביצתית. אחת מהסיבות שהוא נראה כך היא בגלל גלי הגיאות שכדור הארץ מפעיל על הירח – גיאות של אדמת הירח, ולא של מים. אל תשכחי שלכדור הארץ מסה גדולה בהרבה מאשר של הירח, ולכן כוחות הגיאות שהוא מפעיל על הירח גדולים יותר. בעבר הירח היה מסתובב מהר יותר, וקרוב יותר לכדור הארץ. אבל כוח המשיכה של כדור הארץ מיתן עם השנים את הסיבוב של הירח, עד שזה הגיע לסנכרון עם מהירות הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ. בד בבד עם האטה זו התרחק הירח מכדור הארץ, עד למיקומו הנוכחי. אגב, הוא עדיין ממשיך להתרחק, בקצב של בערך 30 סנטימטרים כל שנת-ארץ (אם אני לא טועה).^

{ועוד תשובה לגבי ההתרחקות של הירח - שנשאלה בהמשך
כוחות הגיאות שכדה"א הפעיל על הירח, הם אכן אלו שעצרו אותו.
הם נתנו לו צורה של כדור פחוס (ממש קצת פחוס, לא משהו שניתן לראות), ואז החלק ה'בולט' של הירח, הוא קצת יותר קרוב לכדור הארץ מאשר יתר פני הירח.
החלק הקרוב יותר הזה - מרגיש יותר כח משיכה (אנחנו לא מרגישים את ההבדל, אבל ניתן למדוד שינויים בכח המשיכה בין גובה פני הים לפסגת החרמון)
ו"מפריע" לסבוב הירח העתיק סביב צירו (כמו שנחום תקום מעדיף שהתחתית הכבדה שלו תפנה לכוון מרכז כדור הארץ, כוון שבד"כ נקרא למטה

)

אחרי כמה מיליון שנים של "הפרעות" כאלה לירח נמאס מכל הבלאגן שכרוך בסבוב והוא מתיאש ומפסיק.

אותו הדבר קורה לכדור הארץ

אבל יותר לאט כי הוא גדול בהרבה מהירח.
זאת אומרת, אותה השפעה שהייתה לכדור הארץ על סיבוב הירח קיימת גם מהירח לגבי כדור הארץ.
הגיאות והשפל (של הימים), הם ביטוי להשפעה זו.
הירח גורם לצורה פחוסה של כדור הארץ, ואפקט נחום תקום כלפי הירח, ש"מפריעים" לסיבוב כדור הארץ.
אפקט זה יפעל בדיוק באותו אופן - עד אשר כדור הארץ יחדול מלהסתובב סביב צירו ,לפחות עד כמה שהדבר נראה מהירח,
זאת אומרת - עד שמהירות סבוב כדור הארץ סביב צירו תיהיה זהה למהירות סיבוב הירח סביב כדור הארץ.
אנו רואים את הירח מפנה אלינו את אותו הצד, ואנו רואים אותו זורח ושוקע, מהירח, כדור הארץ נראה בנקודה קבועה בשמיים, וסובב סביב צירו

ובחזרה לשאלה על התרחקות הירח

טוב זה כבר קל פעולה ותגובה
הירח מפעיל על כדור הארץ כח שגורם לו להאט את סיבובו
בתגובה - כדור הארץ מפעיל על הירח כח שגורם לו להאיץ את סיבובו סביב כדור הארץ

כדור הארץ מאבד אנרגיית סיבוב כתוצאה מהאינטראקציה עם הירח
הירח מרוויח בדיוק את אותה אנרגיה

ובדיוק כמו שמשתמשים באנרגייה של רקטה כדי להרים לווין למסלול שמקיף את כדור הארץ. וככל שרוצים לווין גבוה יותר צריך יותר אנרגיה

כך הירח משתמש בתוספת האנרגייה כדי לעבור למסלול גבוה יותר (רחוק יותר)

^{סליחה על האורך , אבל בעוד כמה מיליוני שנים יהיו 25 שעות ביממה ואז לכולם יהיה זמן להודעות ארוכות (ותודה יהודית)}

תסבירו לי בבקשה, אבל במילים פשוטות, למה אנחנו רואים את הכוכבים ואת הירח? השמש זה עניין די ברור, אבל הכוכבים, הירח, וכדור הארץ - הם מייצרים אור, או משקפים את האור של השמש, או ...?

הירח* - מחזיר אור שמש.
כוכבי הלכת הנראים* - מחזירים אור שמש. אלה כוללים את נגה, מאדים, צדק ושבתאי.
כוכבי הלכת שאינם נראים* - מחזירים אור שמש, אבל: שלושה מהם, אורנוס, נפטון ופלוטו, רחוקים וקטנים מדי, וכך מחזירים מעט מדי אור. האחרון (והראשון במערכת השמש) - כוכב חמה, פשוט נמצא קרוב מדי לשמש, ושוקע לפני שמספיק חושך.

סך הכל יש תשעה כוכבי לכת.

כוכבי השבת הנראים* (אברק, אלפא קנטאורי ועוד אלפים) - מייצרים אור בעצמם, כמו השמש.

כמדומני גם חלק מהכוכבים שאנחנו רואים הם גלקסיות שלמות.

מעט מאוד. הרוב הגדול הם שמשות. יש כמה גלקסיות שאפשר לראות אם יודעים איפה לחפש, וכמה ערפיליות.

כדי לשמור על הנגישות של הדף הזה לכלל הקוראים
העברתי חלק מהדיון, (תודה לעודד ודיאנה) לדף אחר

[h=3]

פרקים נבחרים בשמיים[/h]

{===הירח זז ===

מי שרוצה לראות את הירח זז בחלל שיסתכל עכשיו החוצה.

בכוון דרום-מערב ניתן לראות את הירח דמוי קערה, ואת מאדים מימין לקערה וקצת מעליה.
בעוד כשעה , אם תסתכלו שוב תראו ש נגה (קודם כתבתי בטעות מאדים) פחות גבוה ביחס לירח.
(מאדים שוקע, ואילו הירח מתמהמה בגלל שהוא מסתובב סביבנו)
תמונה

אם כבר מסתכלים, אפשר לראות באופן יפה את החלק החשוך. כאשר הירח כל-כך דק (היום ראש חודש) ניתן לראות שהחלק המוצל טיפה יותר בהיר מהשמים וניתן לראות בו דברים (הוא מואר מהחזר האור של כדור הארץ). כאשר הירח יותר מלא הוא מסנוור, ואז א"א לראות את החצי האפל

למה זה שונה ממשהו שקורה בימים אחרים?
גרמי השמיים לא זזים כל הזמן?
>ורד שואלת שאלות תמה לגמרי<

בעברי השתייכתי לצי העברי. מדובר בתקופה הקדם-מחשב-לכל-חובל, ובעת שיעורי ותירגולי הניווט היה מונח לפנינו ספר שעוביו נופל רק במעט מהתנ"ך, וחשיבותו (לעניין הניווט בלבד, כמובן) גם, שנקרא "לוחות אור שמש-ירח". בספר זה פורטו כל זמני השקיעה והזריחה של השמש והירח, לפי קווי אורך ורוחב, בכל יום, חודש ושנה, מהוצאת הספר לאור (אלו שאנחנו השתמשנו בהם - מעודפי מלה"ע השניה...) ועד 2010, שאז נראה לי כמו זמן שממילא לא ברור אם כשנגיע אליו עוד תהיה שמש, או יזרח הירח.
הקריאה של אבישלום-שליט, בקריאה השגויה שלי, הניעה אותי לחשוש שמא הכל היה שגוי, ועכשיו אצטרך לחזור 20 ומשהו שנים לאחור, ולנווט מחדש...
כמה מרגיע לגלות שמדובר רק בקערה שמעליה כוכב אדום...

ורד
כן הם כל הזמן זזים, אבל רק לעתים רחוקות אפשר לראות אותם זזים אחד ביחס לשני תוך פחות משעה. !!!

אני מתלהב מזה, כי לעומת הרבה דברים ש"ידועים" לנו זו דוגמא למשהו שאפשר לראות בעצמנו (עם מעט סבלנות)

עומר קוראים לזה EARTHSHINE
http://science.nasa.gov/headlines/y2002 ... earthshine med[/po].gif
רק צריך לזכור שזה לא שאנחנו רואים את החציהשני של הירח , אנחנו תמיד רואים את אותם הפנים של הירח , כל פעם חלק אחר מואר
(ביחס אלינו, הירח לא מסתובב סביב עצמו)

פאדיחות , זה נגה כמובן

אבישלום, האם התופעה תקפה גם בקווי רוחב צפוניים?

כן בטח
(אבל ככל שמצפינים , הקו שהירח מצייר בשמיים רחוק יותר מזה שמציירים יתר הכוכבים, אם נדרים הירח לפעמים יסתיר חלק מהכוכבים)

היום זה גם יהיה ככה?

היום הירח יהיה מזרחי יותר בשמיים (ביחס לנגה) אז יהיה קשה יותר להבחין בכך
(ובעוד חודש נגה יהיה נמוך יותר ופחות זוהר)

אבל עוד כמה ימים , הירח המלא יותר יעבור ליד צדק/ שבתאי , ואפשר לראות את זה גם עליהם

יהיה ליקוי נגה?
פעם, לפני אחת עשרה שנים בערך, אני זוכר שהיה כזה.

בעוד ארבעה חודשים ניתן יהיה לראות את נגה חוצה את השמש (על זה דיברת? זה באמת קורה כל ~10 שנים)

דיברתי על נוגה שחצתה את הירח (מאחוריו, כמובן).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני גננת ופתחתי פינת חקר ומדע השאלה שנשאלה מדוע העננים זזים? איך אסביר לילדים בדרך הכי חוויתית

תני להם לנשוף על אדים שעולים מסיר.