למה אני מניקה וידוי

לא מצאתי דף אחר שמתאים
מעבר לכל יתרונות ההנקה שאפשר לפרט עליהם לעד
מצאתי עוד אחד:
אני מרגישה שהנקה זה כוח
וברגעי חולשה שלי בחברה
אני שולפת ציצי
ומיד זה מחזק אותי
האם יש מזדהות ו/או כאלו שיכולים להביע את זה טוב ממני?

הנקה אכן מביאה תחושה של עוצמה. הילד אוכל מהגוף שלי. סוג של אלוהות

יתרונות ההנקה הנלווים לחובתי להניק את ילדיי (אישית אני רואה בזה חובה):

כשמתחשק לי לקחת פסק זמן בציבור, גם אם יש אפשרות להניק בנוכחות אותם אנשים וגם אם עליי לקום למקום נסתר.

תחושת הכוח המתלווה להנקה נובעת, לדעתי, מהעובדה שהנקה היא נטו אמת. למה הכוונה?
בכל תחומי, מישורי ומשעולי החיים יש קצת מן האמת קצת מן השקר, לעתים יותר מאחד, מעט מהשני ולהפך.
הנקה, שהיא חסד מופלא, ממוקמת במקום שהוא אמת נטול טיפת שקר או אפילו סילוף קטן ולכאורה חסר משמעות של האמת.
אמת היא מצב של בריאות והרמוניה, אם הייתי ממקמת אותה במעגל - אמצע העיגול היה המיקום המדויק. אין סטיה ימינה, שמאלה, למעלה, למטה.
במרכז המעגל, בנקודת האמצע, אדם ש(תיאורתית) נמצא שם מרגיש בשלמות עם עצמו, עם הסביבה והעולם וכשאנחנו מניקות ומשתתפות בחסד הזה,
אנו זוכות לעבור דרך אותה נקודת אמצע ולהרגיש/לקבל את תחושת האידיאל של המיקום הגבוה הזה.

ולכן - כשאנחנו "שולפות ציצי" זה מיד נותן לנו כוח, עוצמה וחוזק, תחושה של high (פיזיולוגית זה גם נתמך ע"י הפרשת אוקסיטוצין, הורמון האהבה

)

הנקה אכן מביאה תחושה של עוצמה
כשמתחשק לי לקחת פסק זמן בציבור
כשאנחנו "שולפות ציצי" זה מיד נותן לנו כוח, עוצמה וחוזק, תחושה של high (פיזיולוגית זה גם נתמך ע"י הפרשת אוקסיטוצין, הורמון האהבה )

התשובה הבריאה לסיגריות שלא נאמר ג'ויינטים?

התשובה הבריאה לסיגריות שלא נאמר ג'ויינטים?

<גדול!>

או: האמת לעומת השקר.
או: עוד דוגמה למשהו שמעלה אותך מדרגה לעומת משהו שלכאורה לוקח אותך צעד אחד קדימה בתגובה הראשונית ובשניונית עשרה צעדים אחורה.

למען האמת אני מרגישה שההשוואה צורמת - לא בגלל שסיגריות או ג'וינטים זה משהו 'מלוכלך', אלא, הנקה זה מתוכנו, זה מהטבע, ככה נבראנו, זה ללא מגע יד אדם וללא מחשבה ותכנון אנושי וסיגריות וג'וינטים.. נו...

לגמרי מסכימה איתך וידוי.. זה כל כך נכון. תחושת כח ושליטה. כי הנתינה הזאת נותת חיים, והסביבה מצדיעה לזה (אפילו רק בתת מודע שלה)

תחושת כח ושליטה
אבל יש בהנקה גם חשיפה, והתמסרות, ו-selflessness (חוסר אנוכיות?), ופאסיביות, ומנוחה "כפויה", ותחושה של הזמן העובר...

הנקה אכן מביאה תחושה של עוצמה. הילד אוכל מהגוף שלי. סוג של אלוהות

מזדהה עם מה שכתבת ועד עכשיו לא יכולתי לבטא במילים:
הנקה, שהיא חסד מופלא, ממוקמת במקום שהוא אמת נטול טיפת שקר או אפילו סילוף קטן ולכאורה חסר משמעות של האמת.

שוות נפש, הסביבה לא תמיד מצדיעה לזה

לעיתים היא מתנגדת, נגעלת, סולדת, לא מבינה, אדישה, מקנאה ועוד.
החיוך הוא כי משעשע אותי שאת חושבת שהסביבה מצדיעה לזה. אולי זה מתאים להנקה של תינוק בן שבועיים.

כשאת מניקה צריך אותך...

כי זה גורם לי להרגיש יותר אמא. יותר אמא שלמה.
כי זה גורם לי להנאה טהורה וכיפית.
כי, שוב, זה מחזק תחושות של טבעיות וחיבור עם הגוף.
כי זה בריא מאוד, לכל המשתתפים.
כי זה מרזה.

ואגב מקום טהור, ניתן לשייך לשם את הלידה - בכל סוג שהוא, גם אחרי ניתוח כשרואים את התינוק זה משהו כל כך גדול שאי אפשר לתאר במילים.
ניתן לשייך לשם גם סקס. (מאהבה, כמובן).

כשאת מניקה צריך אותך...
וכשאת לא מניקה, לא צריך אותך?

נראה לי שככל שהילדות שלי גדלות, הן צריכות אותי יותר, רק בצורה אחרת.
המחכימון שלי: כבד את עצמך.

כן, אבל כשאת מניקה זה רק אותך.
אף אחד אחר לא יכול לספק את הצורך הזה בחלב אם. אף אחד לא יכול להניק במקומך.

בגילאים יותר גדולים זה סיפור אחר.

_כן, אבל כשאת מניקה זה רק אותך.
אף אחד אחר לא יכול לספק את הצורך הזה בחלב אם. אף אחד לא יכול להניק במקומך.
בגילאים יותר גדולים זה סיפור אחר. _

לא מסכימה לחלוטין. נכון שאבא יכול לקחת אותן לגינה וסבתא מכינה ארוחת ערב וסבא מלמד אותן לשחק דומינו וסבתא השניה עושה להן מניקור-פדיקור ואמא של החברה מספרת סיפורים מצחיקים כמו שאני אפפעם לא - אבל אני אמא שלהן, ואם אני אעלם לי פתאום מחייהן לא יהיה לי תחליף. כי אני אמא שלהן ואף אחד בעולם הזה לא אוהב אותן ומכיר אותן כמוני וכמו אבא שלהן. למרות שרק שאבתי כמה חודשים לכל ילדה ולא הצלחתי להגיע להנקה מלאה.

<אמא אינקובטור ממחשב לא לה>
<לא מאמינה שהבכורה עולה לכתה ג' ואני עדיין מוצאת לנכון לפרוק בנושא הזה>

אמא אינקובטור, ודאי.
ודאי שאת אמא שלהן, וככזו אין לך תחליף, ברורררר!
לא התכוונתי להגיד שלא.

פשוט, יש משהו בהנקה שהוא מאוד בלעדי לאמא.
לא לאבא, לא לסבתא.

דיברתי רק על הנקה, לא על חווית ההורות באופן כללי.

שליחה על ידי אחת* » 18 יולי 2009, 18:17

אני מניקה כי זה הדבר הכי כיפי בעולם, באופן שלעולם לא אוכל להסביר. מטלטל ומכוון אותי, אולי רק כמו אורגזמה... אם זכור לי נכון

התחלתי כי זה היה נראה לי ההחלטה הנכונה או המוסרית, וגם הקלה והפחות אדמיניסטרטיבית לביצוע.
זה גם מה שהעביר אותי דרך השיניים ודלקת בשד, אבל בתכלס זו פשוט תחושת גופנפש עילאית עבורי.

אני מניקה כי פשוט לא מצאתי שום סיבה להפסיק להניק... כי גם אם לפעמים מתחשק לי להפסיק, אז הפרצוף המתחנן שלה והטפיחות שלה על החזה שלי משכיחות ממני את הרצון הזה. אני מניקה כי זו הדרך הכי קלה להרגיע אותה בכל שעה ובמיוחד בלילה. אני מניקה כי ככה תמיד יש לי אוכל ושתייה בשבילה, גם אם שכחתי את התיק בבית ולא הכנתי שום דבר איתי לכל אחה"צ. אני מניקה כי אני מתעצלת לשטוף בקבוקים, לבדוק כמה זמן עבר מההאכלה הקודמת וכן, גם כי הנקה זה סוג של מנוחה כפויה. לעצום עיניים על כסא הנדנדה, לחכות שהיא תפסיק לזוז ותתחיל להתנשם עמוקות ואוכל להניח אותה במיטה ולהמשיך בעיסוקי, או להניק אותה במיטה ולהסתובב לצד שני אחרי שהיא נרדמת.

מנסה עדיין להבין:
בהנקה יש משהו נסתר
חלב-אם הוא מי-החיים
הוא מופלא
הוא עובר מגופי הגולמי הערום דרך פיו של תינוקי אל גופו
ומספק לו בדיוק את מה שהוא צריך
ולא ניתן להעתיק אותו
זה קסום
בימנו זה מיוחד
זה מסמל את אות האמא האמיתית
הנקה היא התגשמות הנשיות שלי
והיא סודית, היא ביני לבין תינוקי
היא אלוהית
חלב-אם נוצר מעצמו (לא קונים אותו, לא מבשלים אותו, לא מערבבים אותו, לא מחממים אותו)
הוא נוצר כמו שתינוק מתפתח בבטן אימו, ללא התערבות אקטיבית (אני לא קמה בבוקר ומחליטה שהיום אני מייצרת לעוברי את העיניים)
אז למה הנקה היא כוח?
כי היא האמת, הטבע, הסוד
וכל אלו נדירים בימנו
וכשאני מניקה אני משקפת לסביבה את האמת מול השקר שרווח
את היופי מול הכיעור ששורר, את הנכון מול הצבוע
את החשוף והטבעי שהלך והתפוגג או נעלם עם השנים

מתנגדת למשפט"זה מסמל את אות האמא האמיתית "אמא שמאכילה בבקבוק היא לא פחות אמא

המשפט נשמע לי חוויה אוטנטית של "וידוי" ולא משהו שבא ממקום שיפוטי שאומר משהו על אמא אחרת.
>ורד תוהה למה קשה לאנשים לקבל אמירות כאלה...היא הרי לא פנתה אישית אלייך, נכון?<

אני מאד נהנית לקרוא את הדף הזה.
מודה שאחרי כל הדפים המתלהמים נגד ובעד הנקה ובתור מישהי שעוסקת בתחום הזה באופן מקצועי, כיף לי לחזור לחווייה האישית שלי כמניקה ושל אמהות אחרות שבוחרות בזה, כי ...ככה...זה...מרגיש...להן...

כל כמה זמן אני נשאלת עד איזה גיל אני מניקה ובד"כ אין לי רצון להכנס לדיונים האלה אז אני אומרת " הרבה" וזהו...מי שבאמת רוצה לדעת שואל מעבר ואז כמובן מופתע מאד ואני מסבירה שלא הייתה לי שם שום כוונה מראש. לא החלטה שאניק כך וכך זמן.
זה פשוט קרה, קורה ומרגיש נכון. לא כי צריך, כי היה פידבק מתאים מכל ילד, שהתאים להלך הרוח שלי באותו הרגע והמשכנו עם זה.
וכשזה השתנה, שינינו משהו.

תודה ורד על ההזדהות
כך אני מרגישה ואין סיבה להתנגד לרגשות של מישהו אחר
אין לי כל כוונה לשפוט אימהות כזו או אחרת
וגם לו הייתי פונה אל מישהו אישית
השיפוטיות קיימת כאשר מי מהצדדים "מחפש" אותה

מהדברים שכתבת עולה
שהנקה היא ה"כאן" וה"עכשיו" (ואנו נוטים לעיתים לחיות את העבר או בשביל העתיד במקום את ההווה)
היא מובילה אותנו בשביל האמת והדיוק
בטנגו ההנקה לא מתקיימים זיופים (לפחות לא לאורך זמן)

הנקה זה קסם.
החיבור עם התינוק שמסתכל עלייך בעיניים עורגות,
הליטוף העדין,
הלחי על השד,
והאהבה שמתפרצת כחלב.

כי ככה אני מרגישה עדיין את הבלעדיות שלי כאמא (בן שנה ושלוש, יונק פעמיים ביום ופעמיים בלילה)
כי זה עושה לי הרגשה טובה, להזין את הילד שלי במו ידיי, במו גופי
כי יש לו את המבט הגרגרני המתוק הזה
כי הוא הופך כבר את עצמו לבד לצד שני
כי אין לי שום סיבה מספיק טובה להפסיק

כי זה עושה לי טוב עם האמהות שלי
עם הגוף שלי
זה תירוץ טוב לאכול הרבה
להישאר צמודה אליו

הנקה היא ה"כאן" וה"עכשיו" (ואנו נוטים לעיתים לחיות את העבר או בשביל העתיד במקום את ההווה)

כי זה מקום שאין בו התלבטויות .הוא רק נכון.

בכל השאר מעורבים עוד כל כך הרבה דברים. באוכל מוצק, בדברים אחרים שקשורים לטיפול בגוף שלה, בחינוך- מתחילים להכנס ערכים, ודפוסים, והתלבטויות,
וכשאני מניקה -
ואני מניקה מתוך שלמות והנאה-
אני עושה משהו שהוא רק טהור , טבעי, ובריא לבת שלי,לטובתה המלאה, איך שלא הופכים את זה.

הביטוי הנקי והמעורר התרגשות פה בדף
מוכיח אף הוא את נשגבות ההנקה
תודה למתבטאות שמשתפות

הנקה זה קסם.

כי ככה אני מרגישה עדיין את הבלעדיות שלי כאמא

כי זה עושה לי טוב עם האמהות שלי
עם הגוף שלי

כי זה מקום שאין בו התלבטויות .הוא רק נכון.
בכל השאר מעורבים עוד כל כך הרבה דברים

וכשאני מניקה
ואני מניקה מתוך שלמות והנאה
אני עושה משהו שהוא רק טהור , טבעי, ובריא לבת שלי,לטובתה המלאה, איך שלא הופכים את זה.

_אני מניקה כי פשוט לא מצאתי שום סיבה להפסיק להניק... כי גם אם לפעמים מתחשק לי להפסיק, אז הפרצוף המתחנן שלה והטפיחות שלה על החזה שלי משכיחות ממני את הרצון הזה. אני מניקה כי זו הדרך הכי קלה להרגיע אותה בכל שעה ובמיוחד בלילה. אני מניקה כי ככה תמיד יש לי אוכל ושתייה בשבילה, גם אם שכחתי את התיק בבית ולא הכנתי שום דבר איתי לכל אחה"צ. אני מניקה כי אני מתעצלת לשטוף בקבוקים, לבדוק כמה זמן עבר מההאכלה הקודמת ...

בדיוק בגלל זה גם אני המשכתי להניק 3 שנים (במקביל לאוכל רגיל). וגם כי לא חיסנתי אותה ורציתי לתת לה "תוספת בריאות" לפחות לשנים הראשונות. (זה עובד עד היום. היא הילדה הכי בריאה שאני מכירה). וזה גם עושה ציצים יפים. (כלומר, אם נותנים להם את הכבוד המגיע להם בזמן ההנקה).

מתוך סקרנות, מהו
הכבוד המגיע להם בזמן ההנקה?

_מתוך סקרנות, מהו
הכבוד המגיע להם בזמן ההנקה?_

כבוד לציצים זה אומר שהילד לא מושך אותם, לא נושך אותם, שתנוחת היניקה היא כזאת שתומכת בהם לא פחות מחזייה, גם אם זה מאמץ את הידיים יותר... וגם אחרי ההנקה, זה אומר שהולכים עם חזיה / גוזיה שמתאימה ותומכת, שלא הולכים בלי, שמפעילים קצת את שרירי החזה שתומכים בהם... ואז דווקא בשנים של ההנקה - הציצים חוזרים להיות כמו בגיל 18...

הציצים חוזרים להיות כמו בגיל 18...

לא קשור לדף, אבל -
בגיל 18, הציצים שלי לא נראו ככה בכלל.

הם היו שני צימוקים והיום יש לי אפרסקים רעננים.

כי אני אמא טוטאלית, שלא מוכנה להתפשר של זה שהגוף של הצאצאיות שלי לא יהיה בנוי מהחומרים הכי טובים והכי נכונים, שנוצרו עבורן במיוחד, וזה מתוך חשש גדול שלא יהיה לי כח ואפשרות להתמודד עם כל מיני תחלואים שמה שהוא לא חלב אם מביא איתו.
וחוץ מזה - זה משמח אותן ברמות!

ואז דווקא בשנים של ההנקה - הציצים חוזרים להיות כמו בגיל 18...
הבעיה היא כשמפסיקים..
אצלי הם ניראים כרגע כמו 2 שקיות שוקו ריקות.

הבעיה היא כשמפסיקים..
הפסקתי. הם נראים יפהפיים. כמו שני תפוחים. בגיל 18 הם היו פיצים. עכשיו הם בדיוק מה שתמיד רציתי וממש לא 2 שקיות שוקו ריקות !

כבוד לציצים זה אומר שהילד לא מושך אותם, לא נושך אותם, שתנוחת היניקה היא כזאת שתומכת בהם לא פחות מחזייה, גם אם זה מאמץ את הידיים יותר
בעייתי מאוד לגבי היונקת, לגבי התנוחה יש אפשרות מקלה מאוד עם תנוחה ומנח נכון עושה פלאים.

באופן טבעי

באופן טבעי