אני מעדיפה לחשוב על נושא השינה בהקשר של הדרכה / לימוד של התינוק, לא בהקשר של חינוך ולא של עזרה.
אני חושבת שילד שיודע להרדם בלי עזרה זה נכס עבורו. ואני חושבת שיש איזושהי דיכוטומיה כזו כשדנים בנושא שנת תינוקות של האם אני כן או לא עוזרת לתינוק להרדם.
הגדול שלי נרדם רק בעזרתי עד גיל די מתקדם, שנת הלילה שלו היתה מאוד לא שקטה, הוא היה מתעורר המון, למרות (ואולי בגלל) לינה משפחתית. אני מדברת על התעוררות כל שעה-שעה וחצי עד גיל שנתיים. אין לי ספק שזה לא היה אידיאלי בשבילו ובטח שלא בשבילי.
כשילדתי את קטנתי, שהיא בת 5 חודשים היום, הבטחתי לעצמי שאני אחפש דרך אחרת. זה לא היה נראה מבטיח במיוחד בגיל שבועיים, כשהיא התחילה לסבול מגזים נוראיים, והייתי מבלה איתה שעות ארוכות ביום בקפיצות על כדור פיזיו. היא לא הסכימה לשום מנשא, לא הייתה נרדמת בהנקה, לא לקחה מוצץ, ולא נרדמה בידיים של אף אחד חוץ ממני. ואפילו לא הסכימה לישון על הבטן שלי, רק בתנוחת ערסול בידיים שלי.
מה שאמרתי לעצמי זה שהיא רוצה לדעת להרדם, ואני צריכה להקשיב לזה. התבוננתי בה הרבה (טוב, היה לי הרבה זמן שלא יכולתי לעשות בו שום דבר אחר
) ולאט לאט התחלתי לשים לב לדברים, לנסות ללמוד אותה וללמד אותה. למשל, כשהייתי מתכוונת להרדים אותה לחשתי לה מין מנטרה שתסמן לה "שה-שה-שה הולכים לישון". ואז פתאום יום אחד, אני מערסלת אותה ומתכוונת ללכת להתיישב על הכדור, ואני רואה שהיא מתחילה לעצום עיניים, אז הנחתי אותה במיטה בתנוחה שהיא אוהבת והפלא ופלא היא נרדמה! אח"כ זה לא קרה שוב כמה ימים טובים, ואז פתאום זה שוב קרה. אני חושבת שבעבר מכיוון שלא הייתי מאמינה שתינוק רוצה ויכול להרדם לבד גם בסיטואציה כזו הייתי ממשיכה בדרכי לכדור, ומודה למזלי הטוב שהפעם ההרדמה לקחת רק כמה דקות.
בלי להכנס לכל פרטי התהליך שעברנו, לשנת לילה היא נרדמת לבד בערך מגיל 3 חודשים. גם לשנת יום, אבל ביום יש פעמים שהיא צריכה עזרה תלוי ביום ובמצב. כמובן שאם היא צריכה אותי היא קוראת לי ואני מיד באה, ואם היא צריכה שארדים אותה בידיים אז אני עושה את זה בשמחה. אני נדהמת מיכולת התקשורת שלהם בגיל כ"כ צעיר. היא לא בוכה, יש לה מין "אה!" מיוחד כזה שאומר אמא בואי. היום היא כבר ישנה במנשא, אם כי פחות טוב מבמיטה, אבל הוא משמש אותנו כשאנחנו לא בבית, היא נדרמת לפעמים בעגלה, מוכנה ושמחה לישון על הבטן שלי וגם לוקחת מוצץ.
אני בטוחה שתהליך כזה לא מתאים לכל ילד, לא בטוח שהגדול שלי היה לומד להרדם כ"כ בקלות. אבל אני חושבת שהיכולת שלהם להרדם לבד הוא משהו שכדאי להיות קשובים לו. אני חושבת שעם הגדול שלי, ברגע שהתמודדתי עם כל מי מסביב שאמר לי "את מרגילה אותו לידיים", אני בעצמי התקבעתי במחשבה שהוא צריך אותי כדי להרדם, ושהוא צריך אותי בצורה מסויימת.
מה שלמדתי הוא שיש ספקטרום רחב מאוד בין להרדים תינוק לבין פשוט להניח אותו במיטה שירדם.
).
