לגדל ילדים בלי חיתולים

עם מה מנגבים אחרי? אני מנגבת בעיקר עם חיתול ולפעמים עם צמר גפן רטוב
את הרצפה או הטוסיק?
את הטוסיק אני שוטפת במים בדרך כלל ומקפידה לנגב. לפעמים נייר טואלט רטוב.

את הרצפה או הטוסיק?
את הטוסיק כמובן

עם מה מנגבים אחרי?
קקי - מיים זורמים וויש עם מגבת
פיפי- "מנערת" אותה קצת מעל הקערה או הכיור.

עם מה מנגבים אחרי?
קקי-מים זורמים,
פיפי-עם החולצה...מבחינתי הפיפי של היונקת כמו מים...

קקי - תמיד שוטפת אחרי. בגיל הזה בד"כ היה בכיור, אז שטפתי את התוסיק ואת הכיור במכה אחת...
פיפי - נייר טואלט.
מעל הסיר - נייר טואלט. לפעמים הולכת לכיור ושוטפת במים, לפי הצורך.

אם היא עומדת והפיפי יוצא בקשת - זה המצב האופטימלי, מזיזה אותה ומנגבת ת'שלולית
אם היא משתינה והשלולית מתפשטת לה מתחת לרגליים - מנגבת ת'רגליים שלה על הסמרטוט ועם אותו הסמרטוט מנגבת ת'שלולית
אם משתינה ומסתכלת על הפיפי איך הוא יוצא - שוטפת אותה בכיור P-:
אם עשתה ולא שמתי לב והתחילה לזחול זה כבר פרוייקט: לקלח (בכיור), להחליף חולצה ולשטוף את הסלון
אבל זה לא קורה הרבה, לומדים לזהות את הצליל של פיפי הפוגע ברצפה

קקי עושים רק בכיור ומשם הדרך הכי קלה זה לשטוף D-:

תלוי איפה אנחנו. בבית משתדלים בכיור. בחוץ עם מגבון. (מתביישת, זה החטא הכי גדול שלי... חולשה חולשה...)
כשהיא היתה קטנה, הייתי מכבסת מגבונים, מקפלת ומשרה במים ובשמן קלנדולה ואחרי השימוש זורקת שוב לכביסה עד שהתקצ'פצ'ו. עכשיו, כשהיא קטנה

(אבל פחות) אז מגבונים בלי אלכוהול ובלי בישום. אוטוטו נגמרים לי אלה מהארץ, ואני לא חושבת שאני אקנה חדשים.
אצלנו אין מצב לניעור. היא רגישה. אז אם אני לא מנגבת היטב ישר יוצאת לה תפרחת. (לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היא היתה עם חיתול...)

גם אצלנו היא הרבה פעמים משתינה בקשת. זה פשוט ענק...

אגב צלילי פיפי. קרו לי כמה תקריות ממש קריפי. הייתי נורא מרוכזת במשהו אחר וכאילו שמעתי את הפיפי יוצא. כולל טפטוף על הרצפה והכל. כלומר, היה נדמה לי ששמעתי את הפיפי. הסתכלתי, נאדא. לקחתי מיד לפשפש ויצאו כמויות. טלפתיה.

כלומר, היה נדמה לי ששמעתי את הפיפי. הסתכלתי, נאדא. לקחתי מיד לפשפש ויצאו כמויות. טלפתיה.
נכון שאמרתי שאת שנות אור לפנינו? נכון? נכון??? <דוחקת בך להודות> הנה. לזה התכוונתי.
יש לך אינטואיציה מדוייקת, טבעית. פשוט, יש לך את זה. את קולטת אותה מהבטן. כמו שזה באמת אמור להיות. את שומעת את המחשבות שלה, את הגוף שלה. זה זה.

כלומר, היה נדמה לי ששמעתי את הפיפי. הסתכלתי, נאדא. לקחתי מיד לפשפש ויצאו כמויות. טלפתיה.
0-: 0-: 0-:
>בשוק טוטאלי!!<

אני מכינה לבכורה לשתות לאכול ובאמצע הקטנה לא מרוצה, אז הולכים לפשפש והיא מחכה עד שהולכים לחדר ומורידים את החיתול ומושיבים בתנוחה ואז עושה פיפי וגם קקי. אותו דבר כשאני במחשב והיא עלי ופתאום היא לא מרוצה. גאונה בת 4 שבועות!

גאונה בת 4 שבועות
טפו טפו טפו בלי עין הרע!
בן פורת יוסף!!

הלוואי, בשמת

הלוואי. את ממש מביכה אותי. כל מה שאני מודה בו זה שאני קשורה אליה וקשובה לה. שאני מרגישה מאד בנוח ובטוב באמהות.
אני גם מודה שאת אמרת. מה שנקרא, מודה בעובדות אבל לא באשמה.
פפריקה... לא צריך להגזים!

חגית, איזה כיף! @}

כל מה שאני מודה בו זה שאני קשורה אליה וקשובה לה. שאני מרגישה מאד בנוח ובטוב באמהות

ניצן,

מה שאמרת - מאוד מסתדר עם הסיפור של הפיפי,
וגם את מאוזנת וקשובה לעצמך, לפחות עצמך כאמא

זה כמו שאת שומעת דיסק עם אותם שירים (אהובים) ושרה לעצמך (לא מרוכזת נניח),
ובדיוק יש הפסקה בין השירים ואת כבר שרה את השיר הבא,
ופתאום קולטת שבעצם יש שקט ולרגע לא מבינה למה את שרה את השיר הזה?
אבל אז המוזיקה ממשיכה ולא נותר לך אלא לחייך

אז זה זה.
על פני להיות כל הזמן מרוכזת בפישפושים, את ממשיכה בעיסוקייך ומזהה את הצורך לפיפי
לפי אותם סימנים שראית/שמעת כבר הרבה פעמים, כך שאין צורך להתאמץ כדי לזהותם.
את מספיק שם כדי לקלוט אותם

האמת? מהמם!

וגם נותן פרספקטיבה.
מנחשת שלא מטרידים אותך הפיספוסים

תבורכי

_עם מה מנגבים אחרי?
קקי - מיים זורמים וויש עם מגבת_
פיפי- אם מעל קערה, מנגב עם חיתול בד שנמצא שם למען מטרה זו. אם מעל הכיור, מים.

גאונה בת 4 שבועות! O YA (-:

אני נדהם כל פעם מחדש מאשכול התגובות הנהדר הזה.

יש השלכות כל כך חיוביות באופן עמוק לתהליך הזה של גידול ילדים בלי חיתולים שתקצר היריעה מלספר. זה ממש לא העניין האקולוגי פה.

נשים, אני מבסוט מכן, מכולכן!

יכול להיות שכדאי שאפעל להעביר את העניין בחקיקה בכנסת, בעתיד הרחוק....

קרו לי כמה תקריות ממש קריפי. הייתי נורא מרוכזת במשהו אחר וכאילו שמעתי את הפיפי יוצא. כולל טפטוף על הרצפה והכל. כלומר, היה נדמה לי ששמעתי את הפיפי. הסתכלתי, נאדא. לקחתי מיד לפשפש ויצאו כמויות. טלפתיה
גם לנו קרה!!!!
בן זוגי עוד ממזמן אמר שכשהוא מחזיק אותה הוא פתאום מרגיש זרם כזה ואז הוא ידע שהיא צריכה!

יכול להיות שכדאי שאפעל להעביר את העניין בחקיקה בכנסת, בעתיד הרחוק
עשית לי את היום.
פרצתי פה בצחוק רם, הילדים לא הבינו מה קורה D-:

אסור לדבר. לילה ויום מלאים פיפי וקקי בחיתולי.

בבית משתדלים בכיור. בחוץ עם מגבון. (מתביישת, זה החטא הכי גדול שלי... חולשה חולשה...)
גמני
אולי נפתח קבוצת תמיכה?

שלום, קוראים לי דניאלה וכשאני מחוץ לבית אני מנגבת לילדה שלי את הטוסיק במגבון... (השתנקות, בכי)

"אנחנו אוהבים אותך דניאלה!"

"אנחנו אוהבים אותך דניאלה!"
תודה על השיתוף...
ואנחנו באמת צריכות להפסיק עם זה..

ואנחנו באמת צריכות להפסיק עם זה..
עם מה?
עם המגבונים או עם רגשות האשם?

ציטוט מהעיתון (שנקרא אצלינו ידיעות בתמונות והגיע עם הסבא והסבתא שעוקבים אחרי העניין בדריכות): 'על פי מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה , העוקבים אחר התפתחות התינוק , מציינים כי ילד בן פחות משנה חסר שליטה לחלוטין בכל הקשור לצרכיו.'
בוווווווווו
פירסמו היום ידיעה לא מקיפה לחלוטין בנושא. כנראה שזה הפך לטרנד בארצות הברית (ב"ח ).

ולענין אחר- יש לנו עצירות (איייי.....נורא קשה לאמא ולבן ). אבל איזה מזל שהוא בלי חיתול כי נראה לי שעם העניין היה הרבה יותר קשה וכואב.

אם קראנו אותה כתבה, אז היא מראה שני דברים: א. עוד פעם עיתונאי שלא מבין על מה הוא מדבר, ועוד פעם מראיינים "מומחים" מטעם עצמם שאין להם שום הבנה בנושא ויש להם בעיקר טימטום. ב. הנושא כנראה הולך ומתפשט בארה"ב.

בווווווווווווו!!!!!

על פי מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה , העוקבים אחר התפתחות התינוק , מציינים כי ילד בן פחות משנה חסר שליטה לחלוטין בכל הקשור לצרכיו

על פי המחקרים האחרונים, מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה (העוקבים אחר התפתחות התינוק) אטומים לחלוטין לצרכי התינוקות

מומחים" מטעם עצמם

זה מזכיר לי שפעם ראיינו בטלויזיה בחדשות מישהו שהיה לו תואר ד"ר (חשוב מאוד) והכותרת שלו היתה "חברו של ביבי"! ממש כך. והוא היה המומחה לינייני ביבי.
יש בתקשורת עליבות גדולה.
ובדיוק בעלי אמר לי שראה בחנות כתבה... וחשבתי שהיא דווקא תהיה מפרגנת.

חבל שהיא לא בYNET

בווווווווווווווווו!

על פי המחקרים האחרונים, מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה (העוקבים אחר התפתחות התינוק) אטומים לחלוטין לצרכי התינוקות

ושלשום באסיפת הורים היה תינוקי מתוקי שממש היה צריך קקי, אבל כמובן שניסו להרגיעו ע"י ציצי ונענועים אין סופיים. ואני התכווצתי שלא יכולתי פשוט לקום ולהגיל לאמא ללכת איתו לכיור.

אני תוהה ביני ובין עצמי איך זה שתמיד כשאני מורידה אותה מהמנשא גב אחרי שנת בוקר, היא לעולם לא מתנגדת ואילו אם היא ישנה לא עלי, היא תמיד מתנגדת
לפישפוש (יותר נכון, כמעט תמיד מתנגדת)...
יש רעיונות?

הדף הזה כבר מזמן ארוך-ארוך-ארוך, יותר מדי, ממש בלתי אפשרי.
מה עושים? אולי נהפוך אותו ל ארכיון לגדל ילדים בלי חיתולים , או ל לגדל ילדים בלי חיתולים 1 ונפתח דף חדש בשם זה שייועד גם הוא לשאלות כלליות (כמו שאלה דחופה בענייני הנקה )?
אפשר גם לפרק אותו לגורמים אבל זה נראה לי מיותר.

רוצה גם לערוך מכאן החוצה קצת חומר לדף בלי חיתולים ותקשורת עם התינוק (בו יידונו ענייני טלפתיה ושלוליות מדומיינות)

לגבי הכתבה שנדונה כאן למטה, הריני להזכירכן כי הדיון בה שייך לדף בלי חיתולים והממסד הרפואי

ישר וימינה במסדרון, דלת שנייה משמאל.

רעיון אחד: הם יותר משתפים פעולה כשהם על הגוף שלנו. לא יודעת למה.

קרוטונית, צריך להשאיר אותו,
ולהוציא ממנו חומר לדפים אחרים קיימים או חדשים.
וחלק מהדברים, אם הם חוזרים על מה שכבר קיים, אולי אפשר למחוק?

אתמול סוף-סוף יצאנו כולנו למרכז. בשקית-חיתולי בד מקופלים למשולש וחולצה להחלפה ושקית לרטובים.
ישנה טוב רוב הזמן. כשישבנו לאכול ליד שולחן בחוץ התעוררה לציץ ותהיתי איפה לפשפש אותה - עד לשרותים מרחק הליכה גדול ואין איפה! בסוף באמת עשתה בחיתול עלי והחלפתי לה עלי, כי בטח לא אשים אותה על השולחן.
היה מאד לא נח אבל הסתדרתי איכשהו.

הנה: יש דף על לוגיסטיקה של פישפושים מחוץ לבית?

חגית, 2 פתרונות לעתיד:

לוקחים סיר קטן/קערה קטנה ונייר טואלט קבוע איתך בתיק, ומפשפשים בסיר בכל מקום. אחר כך אפשר ללכת לשטוף אותו בשירותים הכי קרובים ולארוז מחדש בתיק.
בכל יציאה מתמקמים במקום אסטרטגי עם עץ/שיח קרוב שאפשר לפשפש עליו.

_קרוטונית, צריך להשאיר אותו,
ולהוציא ממנו חומר לדפים אחרים קיימים או חדשים.
וחלק מהדברים, אם הם חוזרים על מה שכבר קיים, אולי אפשר למחוק?_
בהחלט.

על פי מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה , העוקבים אחר התפתחות התינוק , מציינים כי ילד בן פחות משנה חסר שליטה לחלוטין בכל הקשור לצרכיו
הכתבה בידיעות ממוחזרת לאללה. במקור היא מסוכנות הידיעות AP ומפוסט שנכתב עליה בבלוג ב FOX News.
מעניין שזו בדיוק השורה שעצבנה אותי והגבתי עליה שם. מומחים עאלק.

עוד אנקדוטה -
במפגש שבו נערכה הכתבה הראשונה עם AP השתתפתי.
ואז הביאו אותם למפגש המשך שבעקבותיו נכתבה הכתבה השניה - בו הייתי אמורה להשתתף גם וברגע האחרון היינו צריכים ללכת לראות בית, אז ויתרתי. וטוב שכך.
המפגש הראשון היה מאד חיובי ועשו עליו קטע תמונות מאד נחמד (עם מלינדה ואייזיס, שתיהן פגשתי ומקסימות מקסימות) ואילו במפגש השני הכתבים היו הרבה יותר עוינים והכתבה בהתאם.
הבלוג בFOX שממנו הציטוט למעלה בידיעות כל כך מקומם ומעיד על בורות איומה.

DIAPER]הכתבה של AP FREE BABIES[/po]?SITE=NJHAC&SECTION=HOME&TEMPLATE=DEFAULT&CTIME=2007-08-27-14-05-27
Maria]הבלוג בFOX news Stephanos[/po]/2007/08/27/Diaper up
diaper]כתבת המולטמדיה עם אייזיס ומלינדה free babies[/po]/index.html?SITE=NJHAC במפגש שבו כן השתתפתי (הרבה יותר חיובית.)

בשמת תודה @} העניין שהעצים במרכז אצלינו מגודרים ואי-אפשר לפשפש בהם.
בבית אני משתמשת בקערה לא כ"כ קטנה, איזה 35 ס"מ אורך נדמה לי. איזה גודל כדאי לקחת לבחוץ בלי שאנשים יותר מדי יבהו בנו?

חגית,
בחנות ליד הבית שלי יש סירים ב13 ש"ח כל כך קטנים שהבת שלי יכולה להכניס לשם רק לחמניה אחת

מיד חשבתי שזה טוב ל בלי חיתולים מגיל צעיר D-:

הי קט קטית, אז אני מבינה שזה גודל מומלץ לבחוץ, 13 ס"מ. תודה לך @}

איזה חיוך קיבלתי כשהבנתי שיש פשפוש!!!! קיבלתי מדליה!

13 ש"ח

כן, בסביבות 15 ס"מ נראה לי מספיק בהחלט

איזה חיוך קיבלתי כשהבנתי שיש פשפוש!!!! קיבלתי מדליה! איזה יופי@} @}

כוסמת, גם אצלי לפעמים יש התנגדות אחרי שינה. למדתי לחכות.
יותר קשה לי בבוקר כשהיא מתעוררת בחמש ואני מנסה והיא לא רוצה.
אני כבר רוצה לחזור לישון ויודעת שהיא לא תרדם עד שהיא תעשה פיפי. לפעמים רק בשש היא מסכימה לשחרר ועד אז אני מנג'סת ולפעמים מתחננת.......
לא הפיפי הראשון של הבוקר, אני מנסה לפשפש ואם היא לא רוצה מציעה רק אחרי ההנקה. היא מרוצה ולא עושה עלי.
זה להבדיל מהפיפי הראשון של הבוקר, שם אם היא לא עושה לפני ההנקה, הכל יהיה עלי (-:

כן, הדף נורא ארוך. אעקוב אחר פתיחת הדפים החדשים. תודה

על פי מומחים מאוניברסיטת אוקלהומה , העוקבים אחר התפתחות התינוק , מציינים כי ילד בן פחות משנה חסר שליטה לחלוטין בכל הקשור לצרכיו

ושכחתם לציין את המומחים מישראל שהוענק להם עמוד שלם של פטפטת והבלי הבלים בניצוחה של דנה ספקטור. עוד מומחית להורות...

תגידו, מה אתם עושים בביקורים אצל אנשים? אני מוצאת שלא נעים לי לפשפש אצלם בבית. ואז אנחנו עם חיתול. אלא אם כן זה חברים/משפחה שאני יודעת שלא יעשו מזה עניין.

תגידו, מה אתם עושים בביקורים אצל אנשים?
עניין הכמה רחוק (פיסית) הולכים עם זה נראה לי בעיקר קשור באמא...למשל אני ידעתי שיש מקומות בהם אני אלחץ מהעניין וזה יוביל לפשפושי סרק או אפילו סתם לישיבה בלחץ שלי והחלטתי שאני מעדיפה חיתול ולהרגיש רגועה (ואז גם לפשפש בכל מקרה אבל בלי לחץ של פספוס בבית אחר). זה תלוי לאן את הולכת וכמה קשה הם יקחו את הפספוס. ביחד עם התפתחות התקשורת ופתיחה של מרווחי פיפי גדולים הפסקתי לשים לו חיתול בכלל (גם במקומות שבעבר היו מלחיצים אותי).
אני בכל פעם הורדתי חיתול למקום אחר- בהתחלה לסופר, אחר כך לגינה הציבורית, אחר כך לבתים של חברים ושל משפחה.
מעניין שעד היום אני יכולה להרגיש יותר לא נעים מפיפי אצל חמתי מאשר בשגרירות של מדינה זרה (מהסוג היותר נוקשה)
אפשר גם להיפגש בחוץ או בשעות שאת יודעת שיש פחות פיפי. ואם התינוק עוד לא זוחל אז נראה לי שאפשר להביא מגבת מקופלת ולהניח מתחתיו
(או טטרה).

והבלי הבלים בניצוחה של דנה ספקטור. עוד מומחית להורות...
תיכננתי לכתוב לה מכתב בענין כי הדהים אותי לגלות שהיא אכן אמא אחרי שתיארה את עצמה כברז השקיה בקיבוץ או משהו כזה , אבל לא היה לי כח בגלל הבלי חיתולים....

תגידו, מה אתם עושים בביקורים אצל אנשים?
ההתלבטות הזו עזרה לי להיות קשובה לעצמי איפה נוח/לא נוח לי להיות ועם מי...כמובן שאיך שאני מרגישה משפיע על התינוקת.
אני באופן אישי התחלתי עם חיתולי בד "ליתר בטחון" כדי לא להיות בלחץ...מהר מאד הבנתי שאיפה שאני לא מרגישה נוח לפשפש עדיף לי לא להיות...ולא משתמשים בכלל בחיתול. מבחינתי לשחרר את התחושה של "חיתול ליתר בטחון" היתה משמעותית כי מבחינתי חיתול זה לא שירותים, מה לילד בן 4 אשים חיתול ליתר בטחון??
אני משתפת מהחוויה האישית שלי, אין כאן ביקורת על אף אחת שעושה אחרת...@}
אני בכל פעם הורדתי חיתול למקום אחר- בהתחלה לסופר, אחר כך לגינה הציבורית, אחר כך לבתים של חברים ושל משפחה
גם אני.
לחמותי נמנעתי ללכת או שהלכתי לזמן קצר עד שהרגשתי מספיק בטוחה להיות אצלה עם תינוקת בלי חיתול. גם אמרתי לחמותי שאין חיתול כשרצתה להחזיק את התינוקת. (לאפשר לה ללבוש משהו שלא אכפת לה עם יתלכלך...)
אבל אף פעם לא היו פספוסים אצל החמות וגם לא קרה שהתינוקת עשתה פיפי על מישהו חוץ ממני ובן זוגי.

הדף עמוס ואולי כבר קיים הקישור לכתבה הזו בפוקס ניוז
זו כתבה חיובית שאפשר להראות לחמות
http://www.youtube.com/watch?v=W9euAepQPqQ

שנה טובה

דניה, תודה, מקסים! שנה טובה

מבקשת לשמוע את דעתכן על תנוחת הפשפוש לקקי:
הוא שוכב על הגב עם משטח מתחתיו ואני מקרבת את הרגליים לבטן, כמו שעושים להוציא גזים.
היתרון שלה חל פני הכיור הוא שזה נותן מנוחה בין שפריץ לשפריץ גם לרגליים שלו וגם לידים שלי.
החסרון הוא שהקקי לא ממש מתרחק ממנו ולפעמים ממש מלכלך אותו בגב למטה כשהוא נוזל. וזה נראה לי קצת כמו בחיתול.
מה אתן אומרות

אני מחפשת הכוונה בנושא המעבר לעשיה במקומות כמו סיר או שירותים. עכשיו אנחנו מפשפשים גם בחוץ וגם בפנים עם השתדלות לעשות במקלחת. הסיר עבד כשהוא התחלי לשבת אבל נזנח וכשהוא התחיל לעמוד עברנו לפזפוז בעמיד כדי לשבור שביתה קצרה. לפעמים הוא בעצמו זוחל לכיוון כשהוא צריך אבל יש פעמים בהם הוא לא מוכן שם ורוצה לעשות בחוץ על הדשא. מעניין אותי מתי ואיך השירותים מתחילים לשמש אותם באופן קבוע. ברור לי שהוא עוד קטן למקום קבוע אבל אני מרגישה שהוא כבר מתחיל להיות מודע למקומות מסוימים ואני בכל זאת רוצה להכין אותו לג'ונגל האנושי.....

ער אציל אני מנצלת את ההזדמנות שפתחת את השאלה הזו כדי להזמין אותך ואת האחרות המתעניינות לדיון שהעברתי מהבלוג שלי לדף מעבר מבלי חיתולים לגמילה בדיוק באותו נושא כמדומני (הוא לא עלה במה חדש ולכו לא היתה דרך לשים לב שהוא קיים) .

אני בטוחה שלאמהות מפשפשות יש יותר אינדיקציה לגבי סוגי הקקי ומה נורמלי ומה אמור לעורר דאגה, אז יש לי שאלה:
כבר יומיים הקקי של היונק (12 שבועות) ממש מיימי עם קצת "פירורים" כהים יותר, וגם הוא לעתים קרובות יותר- אם בעבר היה עושה קקי פעם-פעמיים ביום, היום זה היה איזה 7 פעמים, כל פעם די מעט (אני מודעת לכך שיש תינוקות שאצלם זו הנורמה, אבל אצלנו זה המון פעמים).
אני משתדלת לא להתרגש מכל שינוי בהרגלים, אבל זה נראה לי ממש חריג.
מוכר לכן? אחרי כמה ימים כאלה צריך להתחיל לעשות משהו? ומה?

הולכת את מעימי ,
_הוא שוכב על הגב עם משטח מתחתיו ואני מקרבת את הרגליים לבטן, כמו שעושים להוציא גזים.
היתרון שלה חל פני הכיור הוא שזה נותן מנוחה בין שפריץ לשפריץ גם לרגליים שלו וגם לידים שלי.
החסרון הוא שהקקי לא ממש מתרחק ממנו ולפעמים ממש מלכלך אותו בגב למטה כשהוא נוזל. וזה נראה לי קצת כמו בחיתול._
אני אומרת, שאולי מצד אחד את צודקת (למרות שמנוחה לרגלים? זה לא נראה לי מאמץ, הוא אפעם לא התלונן) אבל-
זה מרגיל אותו לעשות לא במקום שאת מקפידה שיעשה- אלא בשכיבה,
וכמו שאמרת, לא בצורה נקיה,
וגם באופן טבעי יותר קל להשתחרר כשהוא עם הפנים למעלה, והטוסיק למטה (כוח הכבידה), וגם ככה אנחנו (המבוגרים) עושים,
ולא כמו ילד בחיתול שעושה גם בשכיבה, איפה שהוא לא יהיה.....
חוצמזה, נראה לי שיותר קל להם להשתחרר לגמרי לגמרי בתנוחה זקופה- הרגלים לוחצות על הבטן- כל הגאזים והיציאה יוצאים בבת אחת-יחסית, הבטן מתרוקנת כמו שצריך, וגם בגלל שהרגליים לוחצות באופן בריא על הבטן, ועוזרות לו להתרוקן בצורה טבעית.
(אני בספק אם זה מה שקורה בשכיבה- יש לי חברות שאומרות שהתינוקות שלהן עושים הרבה פעמים ביום, ואני מנחשת שהם פשוט לא מתרוקנים.)

חוצמזה, אני יכולה להבין אותך.
ולגבי המנוחה- אם עכשיו בגיל 12 שבועות קשה לך להחזיק אותו- (??) מציעה לך להרגיל לסיר (כשיהיה גדול יותר, כן?) כמה שיותר מהר, שלא תצטרכי לשאת אותו....
לגבי יציאה מימית- לגמרי?
אולי אכלת משהו שעושה לו קלקול קיבה, שהוא נורא רגיש לזה?
תבדקי עם עצמך- עכשיו תק' חגים- מתארחים (אוכל לא מוכר, מתובל יותר אולי...), אוכלים יותר, שותים יין או משקאות מעניינים אחרים, וכאלה- אולי משהו מאלה מכביד עליו, וגורם לו להגיב קצת קיצונית...
תנסי לשים לב כללית איך הוא- האם מקטר? האם ישן יותר? פחות? האם יונק יותר או פחות (רק יונק?), האם לא רגוע, גאזים...
ובכל מקרה, אם ימשך אולי כן כדאי ללכת לרופא, רק לראות שהכל בסדר...
יצא ארוך (כהרגלי בקוידש.... סליחה)
מקווה שיהיה אצלכם הכל טוב!
מועדים לשמחה @}

הולכת,
מסכימה עם פפריקה לגבי התנוחה לקקוש.
אולי קצת נוח יותר אבל מאוווווווווד מרחיק מהמטרה.
שהמטרה היא לתת לתינוק להוציא את הכל בדרך שתתאים גם בהמשך.
בסה"כ זהו הרגל שמתישהו תצטרכי לשנות אותו ולדעתי אז זה יהיה יותר קשה.
ז"א, אין כ"כ סיבה לדבוק בו, יחד עם זאת זה ממש לא "סוף העולם" העיקר התינוק מרוקן ונקי בסופו של דבר

לגבי הרגישות לאולכ גם מסכימה, כנראה שאת אכלת משהו (הרבה?) לא רגיל וזאת התגובה.
מה שאת צריכה לראות זה אם התינוק ערני או אפטי, האם יש שינוי בהתנהגות. כי אם יש המון שילשולים לפעמים מתייבשים חלילה.
חוצמזה לתת להכל לצאת

רק בריאות!!!

כנראה שאת אכלת משהו (הרבה?)
באמת אכלתי הרבה (זאת הכוונה?) לא ידעתי שאוכל מרובה יכול לגרום לרגישות בחלב. ותבלינים? באמת? חשבתי שרק מוצרי חלב, קפה, אלכוהול וכאלה גורמים לרגישות .
יכול להיות ביצים? כי יצא שאכלתי בחג וזה לא בתפריט הרגיל שלי.

הכוונה הייתה להרבה דברים שונים, לא הרבה אוכל

לבריאות שיהיה לך
לאו דווקא רגישות למזון, אולי סתם תגובה לשינוי
לא הייתי נלחצת בכלל

כן, יכול להיות ביצים, אם את רגילה לאכול אחת בשבוע, ופתאום את אוכלת כמעט כל יום - זה שינוי כי גם התינוק מתרגל איתך.
וכן, תבלינים "אקזוטיים" שלא היית רגילה יכולים להיות בשבילו שינוי גדול- לדוגמא, אם את רגילה לאכול אוכל נקי יחסית (מלח, ירק מתבל, אולי קצת פפריקה או פלפל) ופתאום את אוכלת משהו עם הרבה פפריקה, או עם כורכום- זה שינוי חד בשביל תינוק. אל תרגישי רע....
שוב, כמו שקטקטית אמרה- שימי לב שהוא לא אפטי חס ושלום, שהוא יונק כמו שמספיק לו, תשתי את הרבה, כדי לנקות אותו, ולייצר מספיק חלב בשביל השלמת החוסר שלו.... אבל אל תתרגשי - אם הוא מגיב בסדר יחסית לגיל שלו-מבחינתו, אז יהיה בסדר, ואם לא- תגשי לרופא לראות מה הוא אומר....
(אולי תתיעצי עם רופא אלטרנטיבי אם את מכירה...)
_לאו דווקא רגישות למזון, אולי סתם תגובה לשינוי
לא הייתי נלחצת בכלל_
בדיוק!

זהו הרגל שמתישהו תצטרכי לשנות אותו ולדעתי אז זה יהיה יותר קשה.
מסכימה. מאוד!
עכשיו הוא עוד קטן, אבל לפני שאת מרגישה, הוא פתאום רגיל למשהו, ואת משנה לו את ההרגל- ומתחילות שביתות.......
(זה יכול להיות עוד חצי שנה, וזה יכול להיות עוד חודש...)
בכל מקרה, תרגישו טוב, ובהצלחה.
@}

הולכת את מעימי ,
|לי כואב הגב בתנוחת הפשפוש למיניהן. מה שאני עושה, זה כך.
כל כיסא שכפות הרגליים יציבות על הרצפה, כשאני יושבת, מתאים.
מתחת קערה. כך גם הרגליים שלה לא ממש לתוך הבטן, פחות לוחץ לה. וגם יש תמיכה מהרגליים שלי, שעוזרות לי להרים אותה.
נח מאוד.

אצלנו אני מרגישה שטוב שיש כמה תנוחות ואז אם אני מרגישה שלא מתאים לה נגיד עכשיו בכיור עוברים לשירותים או לסיר או לשיח... עוזר לי שהיא לא התרגלה לדרך אחת לפשפש . אני גם אומרת לה שיש כמה אפשרויות אם היא מסרבת לראשונה.

תודה למגיבות.
הבעיה היא שהיונק הבלתי נלאה שלי כבר שוקל בסביבות ה6 ק"ג, אני מעריכה וזה מתחיל להיות כבד. מיד כשיוכל לשבת, ננסה לעבור לסיר.
סירופ מייפל
התנוחה הזאת לא כ"כ מתאימה לי כי אני לובשת חצאיות.
ורק רציתי לספר שלמדתי היום למבחן בבית של סטודנט רווק וראיתי שהיונק שהולבש בחיתול לצורך האירוע מתאפק ומתאפק עד שלא יכולתי יותר ולקחתי אותו לאמבטיה להשתחרר.
אחרי שוידאתי שהוא (הסטודנט) לא יודע כלום על תינוקות ושאני יכולה לספר לו כל דבר והוא יאמין (-: התוודיתי על הבלי חיתולים. זה היה נשמע לו די נורמלי (כמו החתול שלו שבלי הסברים יודע לעשות בחול ולכסות אח"כ)

מיד כשיוכל לשבת, ננסה לעבור לסיר.

בכל מקרה, יש סירים לא גדולים, שאת יכולה להחזיק אותו מעליהם במקום קרעה, ואז לאט לאט להרגיל אותו לשבת על זה (כשיגדל כמובן) עם תמיכה שלך, וכו'... בהצלחה.
כמו החתול שלו שבלי הסברים יודע לעשות בחול ולכסות אח"כ
D-:
גדול.....

הולכת את מעימי
נכון, לא תנוחה נוחה לחצאיות. אבל את יכולה 'להחליף ארון' לחצאיות אוהל כאלו (-:
מעניין מה שכתבת עם החתולים! ויאללה שהקטנה שלי תלמד לכסות.
וכל הכבוד ליונק שהתאפק!

היי. שאלה.
בתי בת חמישה שבועות. בלי חיתולים מלידה (תודה בשמת!

) ומפושפשת מגיל שבועיים. לאחרונה (שבוע?) , בחלק גדול מהפעמים, היא עושה תנועות של מאוד-מאוד-לא-נוח-לי ברגע שאני שמה אותה בתנוחה. היא בועטת, מקשיתה את הגב ומתחילה לבכות. בהתחלה חשבתי שזה אומר שהיא לא צריכה והורדתי אותה. אח"כ קרו הרבה פעמים שמיד אח"כ, היא נרגעה ושחררה.
מצד אחד, אני לא רוצה להשאיר אותה מעל לכיור/גיגית כשהיא בוכה ובועטת, נראה לי לא נכון, ומצד שני, כעבור דקה, במקרים רבים (בחלק אחר היא באמת לא צריכה) היא תשחרר איפה שהיא נמצאת באותו רגע. יש למישהוא רעיון? (למה זה קורה ו/או מה לעשות)?.

ניסית תנוחה אחרת?

אצלי בסיטואציות כאלה תמיד מנצחת תנוחת עם-ציצי-על-אמא-מעל-קערה.

אני אנסה תנוחות אחרות. תודה. תנוחת הציצי-והקערה עדיין לא מצליחה לי. וירטואוזית מדי..

אצלי בסיטואציות כאלה תמיד מנצחת תנוחת עם-ציצי-על-אמא-מעל-קערה.
גם אצלי. היא רוצה פיפי וציצי גם, ממש התלבטות. אני מניקה אותה כשאני יושבת ממש בקצה, וישבנה מעל הקערה בין ירכיי, שוקיים על רגל אחת שלי וגוף על השנייה.

אצלינו יש קערה של 30 ס"מ בערך שאני מניחה על דרגש שמגביה אותה וזה מאד נוח.

מיכל שלום,
יש בבלוג שלי תמונה עם קערה, בחודש הראשון, אני חושבת.
וגם בדף שקשור לתנוחות פשפושים.-או משו כזה.
מזל טוב @}

תודה! אסתכל.

שלום
אני עומדת אוטוטו להיות אמא ונושא גידול ילדים ללא חיתולים מאד מעניין ומסקרן אותי כבר תקופה. תהיתי האם למי מכן יש המלצות לגבי ספרות רלוונטית שהיא פחות תיאורטית ויותר מעשית, כלומר ממש כלי למידה איך מתחילים צעד צעד ובעיקר מה צפוי להתעורר ודרכי התמודדות.
תודה רבה ויום טוב לכולם

היי יערה

בתור "ספרות מעשית" ממליצה לך על הדפים הרלוונטיים באתר הזה
ואם ייצא לך להכיר משפחה בלי חיתולים וללמוד ממקור ראשון - אז בכלל טוב

ומעבר לזה את צריכה בעיקר - הרבה מצעים, חיתולי בד של פעם (טטרה פלנל ודומיהם)
והמווווווווווווווון סבלנות, בעיקר לעצמך

שתהיה לך לידה קלה

I have a Kaki question:
my daughter is 7 months old, no diapers from 3 months (except at night-time and with Saba and Savta!)
anyway, my question is, how long should you wait with Kaki? becuse sometimes she makes signals, but after 15 minutes of sitting on the toilet/potty i give up and then sometimes she will poo half an hour later on the floor....
Any tips?

הקטנה, 3 חודשים ו-3 שבועות, עושה 3-4 פעמים פיפי בלילה. האם זה בגלל קור? די מתיש העניין הזה, בייחוד אם הכל כבר נרטב וצריך להחליף הסדינון והמכנסיים ולפעמים גם השמיכה נרטבת.

הי שרון
יכול להיות שזו תבנית קבועה שלה? אם היא מסמנת לך ולא עושה (לדעתי 15 דקות זה המון זמן לחכות ואצלי הוא היה די מהר מסמן לי שהוא לא רוצה) אז אולי לתת לה לחזור לעיסוקיה ואחרי רבע שעה או חצי שעה לנסות שוב. זה מעניין שהיא מסכימה לשבת איתך רבע שעה כי אצלינו ברגע שהוא סיים את עסקיו הוא מייד רצה לצאת מהתנוחה של קקי פיפי.

היי שרון
יכול להיות שאת קולטת את הסימנים "מוקדם מדי" מתי שעוד לא ממש התבשל לה
לדעתי עדיף לא להושיב אותה על הסיר כ"כ הרבה זמן,
זה סתם יתסכל אותה ואותך.
כשמתחילה לעשות סימנים,
תושיבי אותה לזמן קצר ואם היא לא עושה -
פשוט תעקבי אחריה.
(מכירה את הטעות הזאת מאצלי,
שאם היא עושה סימנים ואז לא עושה אני חושבת ש"אין לה",
בזמן שהייתי אמורה לחשוב "בקרוב יהיה לה"
ואז כל הקקי על הרצפה היה נמנע

)

טוב, אחרי שסגרנו היטב את כל החלונות השתפר המצב: בערך ב-1:30, בסביבות 3 ובסביבות 5:30. אז כנראה כן היה לה קר.

בעניין הקקי - גם אצלינו זה לוקח המון זמן מהסימון עד ליציאה. עוזר לה ביותר לנשוך משהו, זה ממש מזרז יציאות של פיפי וקקי. אצלי היא גם משמיעה קולות מאומצים כל זמן הישיבה, שמאוד מדאיגים אותי, עד שנפל לי האסימון שלשום שבעצם היא משמיעה את ה-אהה... (בסגול) שהשמעתי לי בהתחלה בקקים. אז אני חוזרת אחרי הקולות שלה. אבל בעיקר היא מעדיפה לנשוך.
החלטתי לא לחכות יותר מדי עם הקקים מעל הקערה ואם היא לא עושה אני מורידה אותה אבל מאוד עירנית כי זה בהחלט צפוי. שמתי לב שהיא עושה בכייף דווקא כשאף אחד לא שם לב אליה, בדיוק ב-5 דקות האלה שהיא יושבת לה בנחת היא עושה קקי

אבל זה לא קורה יותר מדי, היא עושה בערך פעם בכמעט שבוע.

טוב, לא ממש השתפר. חיממתי היטב את החדר אבל חוץ מלישון בין 1 ומשהו ל-3:45 קמתי כל שעה להחליף לה רטובים. היא דווקא ישנה טוב מהחום

נראה לי שזה לא חימום החדר בלילה אלא אולי שלא לבושה מספיק טוב במשך היום.

יערה, ממליצה על diaper free של אינגריד באואר. ספר מקסים אבל גם ענייני. אפשר אולי להשיג אותו דרך לה-לצ'ה, אבל בטוח ניתן להשיג באמאזון. יש עוד כמובן, אבל את זה קראתי אז אני יכולה להמליץ בלב שלם.
שרון, 15 דקות נשמע לי מופרז בכל קנה מידה. שימי לחצי דקה, יוצא יוצא, לא יוצא, נסי שוב אחרי עשר דקות. יש מצב שהיא שובתת לך בגלל שהסיר כבר משוייך עם ישיבות ממושכות ותסכול. נסי להחזיק אותה בעצמך, זה משדר לה טיפול ותשומת לב.
חגית, קור נשמע לי לגמרי סביר כגורם לפשפושי לילה. מצד שני, יש תקופות. וצריך לקום יותר ולהציע יותר, אפילו שכבר התרגלנו שיש קימות רק להנקה, פתאום הכל מלווה בפיפי ויש כמה פעמים בלילה. אולי מחלת חורף קלה שמתבטאת רק ככה, אולי קור, ואולי אמא פשוט נורא נורא עייפה. במקרה כזה, הייתי שמה שעוונית גדולה עם מגבת עליה, ולילה אחד פשוט נותנת לה להשתין בכיף ומנסה להשיג כמה שיותר שינה איכותית. כל עוד היא מכוסה זה לא ממש נהיה קר ולמחרת את תרגישי כמו חדשה ויהיה לך יותר קל לקום אליה ואל הפיפי.

אצלנו שוב השתנות לילה תכופות ופשפושים על הרצפה ובבגדים בלי שום תקשורת. זה גם כי קר וגם כי הטוסיק אדום. מעניין שכשאני מסתכלת ישירות הטוסיק לא נראה כל כך אדום, ואז אני מחזיקה אותה מעל הכיור ומול המראה אני רואה שהוא בעצם כן אדום. היא מגיבה מיידית לטיפול במשחת קלנדולה של ולדה ומיד חוזרת לתקשר. השבוע היו שלוש תקריות של שימוש עצמאי בסיר לקקי. שמתי לב שהיא לא הולכת ומתיישבת על הסיר אם אנחנו רואים אותו, רק אם הוא בחדר אחר. זה מוזר לאללה כי אין אצלנו שום התנהגות מסתירה סביב צרכים בבית. אז שמתי לה עוד סיר קטן בחדר אחר, ואז היא הלכה לשירותים וחירבנה על השטיח

מאד לא טיפוסי. אבל שוב, היה אדום בטוסיק. טופל. אני שוב אופטימית

מעניין שכשאני מסתכלת ישירות הטוסיק לא נראה כל כך אדום, ואז אני מחזיקה אותה מעל הכיור ומול המראה אני רואה שהוא בעצם כן אדום.
זו התאורה בחדר האמבטיה! את לא יודעת שרק שם מייד רואים את כל השחורים על הפרצוף?

אולי בגלל שהאדום נמצא רק בתוך החריץ ואז רואים אותו רק כשהחריץ פתוח לרווחה מול המראה? (excuse my language). אם היא הולכת לבד לסיר זה גם אומר שהיא מורידה לבד מכנסיים?

או סוף סוף חזרה העברית
אני מסכימה איתכם ש-15 דקות זה המוווווון זמן, אבל לפעמים זה הזמן שזה לוקח
אני יושבת איתה בשרותים עם איזה צעצוע, לפעמים מניקה תוך כדי כי המציצה עוזרת לקקי לצאת, ואני שומעת שהיא מתאמצת לכן אני לא נשברת (משתדלת לא להשבר...).
אבל זה די מייגע ומעייף

אני יושבת איתה בשרותים עם איזה צעצוע, לפעמים מניקה תוך כדי כי המציצה עוזרת לקקי לצאת, ואני שומעת שהיא מתאמצת לכן אני לא נשברת (משתדלת לא להשבר...).
כנ"ל אצלינו מעל הקערה. ברור לגמרי שיש לה להוציא אבל לוקח המון זמן. לפעמים אני מחכה את הזמן הזה כשהיא בשכיבה ליד הקערה, על שעוונית, או מטיילת איתה קצת בבית, אבל כשאני חרדה מדי שלא אצליח לתפוס בזמן אז אני פשוט מחכה איתה עם צעצוע ונשיכות אצבעות שלי מעל הקערה.

אין מה לעשות: יש ילדים שכל "ישיבה" אצלם לוקחת זמן, ויש כאלה שהולכים - עושים - גומרים תוך דקה.
אצלי יש אחד מכל סוג (-:

שמתי לב שהיא לא הולכת ומתיישבת על הסיר אם אנחנו רואים אותו, רק אם הוא בחדר אחר. זה מוזר לאללה כי אין אצלנו שום התנהגות מסתירה סביב צרכים בבית.
לא מוזר בכלל... בעלי חיים רבים מעדיפים לעשות את הצרכים מחוץ לתחום ה"בית". לא חושבת שזה קשור ל'התנהגות מסתירה' אלא יותר לטריטוריה, ואם כבר, אז כדי להיות מחוץ לתחום הראיה שלכם על מנת להגיע לרמת הריכוז והשקט הנדרשת ל"מאמץ"..

תגידו, לקטנים שלכם לא מפריעות הידיים הקרות על הפולקע החמים בתנוחת הפשפוש?
כי הידיים שלי תמיד קרות בחורף (גם כשלא קר לי כל כך) וזה ממש מפריע לו (אני מבינה את זה) והכי מפריע בפיפי שאחרי השינה, כשהוא חם כמו לחמניה (וגם טעים כמוה...)

אני אף פעם לא שמה ידיים על הבשר החשוף בחורף. תלבישי לו גרביים ארוכות שלך שמכסות גם את הפולקע, וככה הוא גם יהיה יותר מכוסה בזמן הפישפוש. אני מלבישה גרביונים עם חור. ראי בלי חיתולים גם בחורף .

יו, איזה רעיון מעולה!

לי יותר מפריע שהקור נושב סביב הפופו שלה. לכן גם אין סיכוי לפשפושים בחוץ

נראה לי שלא תסכים עם רוח על הפופו.

שלום שמי קסם ולבתי בת 10 חודשים קראנו אריאל מגיל חודשיים ועד לשבוע שעבר היינו בלי חיתולים, אין לי מושג מה קרה אבל בשלושת השבועות האחרונים היא מסרבת לשת"פ ועושה פיפי בבגדים, גם אם לקחתי אותה לפני רגע לפישפוש היא מפנה מבט לצד הנגדי מיישרת רגליים ורוטנת. היו ימים שהיא הסכימה לשבת בסיר אבל גם זה לא בא בחשבון היום.
אריאל היא הילדה השלישית בביתנו והראשונה שזוכה לגדול בלי חיתולים, עם הגדולה היום בת 7 לא הצלחתי ועם אחייהן בן ה-5 כלל לא ניסיתי.
אני מאוד מאוכזבת מחוסר שיתוף הפעולה אני מנסה לשכנע את עצמי שזה זמני ואולי אני פשוט צריכה להנייח לה לכמה זמו ואז אולי נחזור לימים ההם, אולי היא פשוט היתיאשה מימני.
אני לא יודעת להגיד מה בדיוק קרה שגרם לשינוי החד הזה.

אני מאוד אשמח לשמוע מיכם מה אתן חושבות שקרה ואיך עלי להיתייחס לעיניין (להנייח לה לשחרר אותה, לחתל אותה או לתת לה להרטיב בבגדים ולהחליף)

בתודה מראש ויום נעים, קסם

לי יותר מפריע שהקור נושב סביב הפופו שלה. לכן גם אין סיכוי לפשפושים בחוץ נראה לי שלא תסכים עם רוח על הפופו.
למעשה, זה לא אמור להפריע לתינוקות בריאים.
כמובן, רצוי לכרוע ולפשפש במקום מוגן מרוח, אבל הרי ממילא אנחנו בדרך כלל מפשפשות על עץ, או לשורשים של שיח, וכך הם מגינים מפני הרוח מלפנים באופן טבעי. אף אחד לא עומד סתם ככה ומפשפש באמצע שדה שטוף רוחות. אני אפילו פשפשתי על השלג בירושלים, ולא היתה שום בעיה. כשהילד לבוש חם בשאר הגוף, ומייד מלבישים חזרה, לא סובלים מקור.

אני מאוד אשמח לשמוע מיכם מה אתן חושבות שקרה ואיך עלי להיתייחס לעיניין (להנייח לה לשחרר אותה, לחתל אותה או לתת לה להרטיב בבגדים ולהחליף)
נדמה לי שמה שקורה הוא שביתת פשפושים. תציצי שם, יש המון רעיונות ועצות.

קסם אהלן (יכול להיות שאנחנו מכירות, אין הרבה קסם סביב לצערנו. אם כן, אז חלקנו פעם חדר בפנימיה.)
גמני מציעה לקרוא את שביתת פשפושים. אבל בגדול, כמו כל דבר בחיים ככה זה, יש תקופות. אל ייאוש.

לי עזר להזכיר לעצמי למה אני עושה את זה..
בדקת שאין תפרחת?