היה לה ממש קשה במהלך ההריון ואם אינני טועה את חלקו האחרון היא דיי העבירה בשכיבה, כי הרגליים כאבו לה (התנפחו, ורידים וכו'), אגב כך זה נמשך גם זמן מה לאחר הלידה.
מאחר והיא הייתה כה גדולה גם הילד היה והוחלט על ניתוח קיסרי. בנה הקדים את התאריך המשוער ביום והתחילה לידה טבעית, אבל לא ממש היה מצב ללידה טבעית והם הלכו על קיסרי. נולד ילד במשקל הקרוב ל-4 ק"ג (שוב, אם זכרוני אינו מטעה אותי).
עכשיו לגבי ההנקה היה לה דיי קשה כי שדיה היו עצומים. היא התייעצה עם יועצות הנקה מאחר ובנה לא יכול היה להיתפס על הפטמה, או למצוא את עצמו בתוכה. העצה שקיבלה הייתה לשאוב ולתת לו בבקבוק עד שהוא יהיה מספיק גדול כדי לתפוס את הפטמה ממש. אני לא יודעת איך זה המשיך מעבר לשבוע ה-4 לחייו כי מזמן כבר לא דיברנו (הוא צריך להיות בן חודשיים וחצי עכשיו).
בכל אופן זו אינה חוויה קלה ודאי, אבל אפשרית. לפחות כך היה בשבילה.
זה מה שאני יכולה לחלוק איתך.
אני עוד יכולה לתת לך כמה רעיונות בקשר לתזונה, אם את מעוניינת (אבל לא חובה אם לא בא לך, או שאינך מסוגלת כרגע- זכותך!)
בהצלחה
)