ילדים נעדרים

אנונימי

_{הדיון מהדף מה קרה למדלין הועבר לדף זה בהמשך}

שליחה על ידי Tempest* » 01 מאי 2006, 09:47

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3245749,00.html

פשוט מדהים ומאוד עצוב.

מה שעוד יותר מדהים זה כמה טוקבקיסטים שטוענים שזה בסדר להשאיר תינוק לבד בשירותים ציבוריים בגלל שהעגלה לא נכנסת לתא השרותים!

טוקבקיסטים מה זה???

טוקבקיסטים מה זה???
האנשים שמגיבים על הכתבה

_טוקבקיסטים מה זה???
האנשים שמגיבים על הכתבה_
Talk-Back

"זה בסדר להשאיר תינוק מחוץ לתא"
, לפעמים כן, אין ברירה.
באופן כללי (הבן שלי בן 4) אני נכנסת יחד איתו לשירותים של הנכים, תוך הוראות וצעקות בלתי פוסקות:"אל תיגע בכלום", או "תעמוד בצד ואל תזוז ואל תיגע בכלום עד שאסיים, בבקשה." וכד'.
אבל למשל שבוע שעבר השארתי אותו יושב בטיולון מחוץ לתא שהיה קטן . ומצאתי אותו יושב מחוץ לתא כשיצאתי החוצה. ברור שהייתי בפאניקה כל הזמן שעשיתי פיפי. אבל לפעמים פשוט חייבים להתפנות וכואב -וצריך להשתין יותר מכל דבר אחר.

טוקבק אחד אמר דבר נכון : לעשות תאים מרווחים שגם אמהות יוכלו להתפנות יחד עם הילדים, נו, כמו הבעייה עם ההנקה ,אין סידור לאמהות בשום מקום. קשה,קשה, להסתובב עם ילדים במקומות ציבוריים.

לפעמים פשוט חייבים להתפנות
ואי אפשר לבקש מאחת הנשים שנמצאות במקום לשמור רגע על העגלה?

שליחה על ידי Tempest* » 01 מאי 2006, 13:45

לא מדובר פה על ילד בן 4, אלה על תינוק בן שלושה חודשים.

ואי אפשר לבקש מאחת הנשים שנמצאות במקום לשמור רגע על העגלה?
או להכניס את התינוק למנשא, או אפילו להחזיק אותו ביד אחת תוך שימוש ביד השניה כדי להתפשט (עשיתי את זה אינספור פעמים- בסוף תופסים מיומנות)?!
לא משאירים תינוק לבד במקום ציבורי אפילו לשניה!

שליחה על ידי אמא* » 01 מאי 2006, 15:11

קשה לשפוט. בטוח שהאמא הזו מצטערת מליון פעם שעשתה את זה.... אבל הסיפור כולו נשמע קצת מוזר.
הפיתרון האישי שלי בתאים שאי אפשר להכניס את התינוק יחד איתי: להשאיר את התא פתוח(עמכם הסליחה)
לאמא שצועקת על בן ה4. למה צריך לצעוק? לי יש ילד בגיל דומה ואני פשוט שוטפת לשניינו ידיים בתום הביקור לשירותים.
לאמא עם יותר מילד אחד זה בלתי אפשרי להכניס את כולם איתה לתא ואז אפשר לבקש ממישהו בסיפור הזה הבנתי שהיא היתה בטיול עם בני משפחה, מעניין שלא נעזרה בהם.

הסיפור הזה תפס אותי בכל הגוף!! הרגשתי (ועד עכשיו) את הכאב הזה בגוף. בשבילי זה אחד הסיוטים והפחדים הכי גדולים מתממש. אני אמא ל- 3 בנות (הקטנה בת 4 חודשים) ולכן כל הגוף שלי רועד כבר יומיים מהידיעה הזו. נכנסת איתן לשירותים ציבוריים וכן, משאירה את הדלת פתוחה בלית ברירה, למזלי עדין לא אירע שמישהו נכנס. אבל זה בעייה !
חוץ מזה האיזון בין לא להוריד מהן את העיניים, גם ב"שכונה" ברחוב כשנוסעות על אופניים או רוצות ללכת לשכנים, לבין לתת להן את החופש להסתובב ולשחק ולהרגיש את הכיף של המושב והעצמאות שלהן.
בשבילי- קשה נורא! מתוך הפחדים שלי, אני לא משוחררת לעצמי. אני עומדת בשביל הגינה או צמודה לחלון הפונה החוצה. ורק בודקת כל הזמן שאני רואה אותן.
מאחלת לאמא ולמשפחה ולתינוק שימצאוהו מהר בריא ושלם !!!!! אמן!!!!

לאמא עם יותר מילד אחד זה בלתי אפשרי להכניס את כולם איתה לתא
חופשי שלושה ילדים אתי בתא. (בעבר: שני ילדים ותינוקת במנשא).

חופשי שלושה ילדים אתי בתא.
איך? בנכים? ואם התא צר מאוד? (מאלה שאי אפשר לסגור את הדלת אם את בהריון...)

מפחיד בטירוף.
הסיפור הזה עם כל סימני השאלה החזיר לי את הסיפור על הילדה שהאבא מירושליים הרג ואחר כך חיפש עם כולם. כולי תקווה שאלף אלפי הבדלות מכאן.

החטיפה מפחידה אותי בטירוף. ודוקא יותר עם הגדולים יותר, כי מהקטנטנים אני לא מורידה את העיניים... (איתי בשירותים גם אם התא קטן, אלא אם יש מי שישמור עליהם בחוץ).
חוץ מזה האיזון בין לא להוריד מהן את העיניים, גם ב"שכונה" ברחוב כשנוסעות על אופניים או רוצות ללכת לשכנים, לבין לתת להן את החופש להסתובב ולשחק ולהרגיש את הכיף של המושב והעצמאות שלהן. כל מילה בסלע.

ואם התא צר מאוד?
כשאני פותחת את הדלת, גם אם היא נפתחת פנימה, יש מקום שאעמוד בין הקיר ובין האסלה, ואז יכנסו הילדים ונסגור את הדלת.
אחרי שהדלת סגורה, במקום הזה של פתיחת הדלת אין בעיה ששלושה בני 5, 5, ו 2 יעמדו.

לשירותים כימיים לא נכנסתי אף פעם עם יותר מילד אחד (אם בכלל)

נדמה לי שגם לא במטוס (אולי כן עם מנשא. בעצם בטוח כדי לחתל.)

אי אפשר לסגור את הדלת אם את בהריון
במצב כזה מחזיקים את הבטן מעל האסלה, וככה יש מספיק מקום לדלת לעבור בלי למעוכותי. זו טכניקה דומה למתוארת לעיל.

תיאורים מרנינים

שליחה על ידי טלילה* » 02 מאי 2006, 09:12

ואם התא צר מאוד? (מאלה שאי אפשר לסגור את הדלת אם את בהריון...)

במקרים כאלה אני כבר מעדיפה לכרוע בחוץ, מאחורי שיחים.

התינוק נמצא!

עכשיו הודיעו בחדשות. אמרו שנסיבות מציאתו עדיין אסורות לפרסום.

עם הפנים לאסלה
כן. רק בשביל להצליח לסגור את הדלת.

התינוק נמצא!!!

לשירותים כימיים לא נכנסתי אף פעם עם יותר מילד אחד
לגריין! לגריין!

נמצא בריא ושלם בדירה בירושלים, הטילו איפול על המשך החקירה. כנראה שזו לא היתה חטיפה, אולי עניין משפחתי. משהו מאוד לא ברור שם.

נמצא בריא ושלם בדירה בירושלים צריך אייקון של אנחת רווחה.

אנונימי

לי קרה מקרה שהילדה נרדמה בסלקל כשהיתה בת חודש וחצי, בדרכנו לבטוח לאומי (רק היא ואני), הוצאתי את הסלקל והלכתי איתו ביד לבניין, הייתי צריכה לשירותים באופן בהול, נכנסתי, ראיתי שאין אפשרות להכניס אותו לשום תא, השארתי את הדלת פתוחה, את הילדה מולי כמעט בפנים ושכולם יתפוצצו. הילדה לא יוצאת מטווח הראיה שלי, אפילו במחיר השתנה (יחסית) בפרהסיה.

אני משאירה מחוץ לשירותים ציבוריים רת הקטן בן השנתיים וחצי.
אלוהים ישמור, נדמה לי שלא אעשה זאת שוב.
ובכלל, הרבה פעמים הוא נעלם ממרחב הראייה שלי לכמה שניות ואפילו יותר
במקומות מוכרים לנו, גם מזה ניאלץ להיגמל.
רעד בכל הגוף...

שליחה על ידי לימור* » 16 מאי 2007, 11:39

אני לא יודעת אם אני פותחת נכון את הדף...
כבר כמעט שבועיים אני עוקבת אחרי הסיפור של מדלין מקקאן. מי שלא שמע - ילדה בריטית בת 4 שנחטפה בפורטוגל, כשהוריה אכלו ארוחת ערב באזור אחר במלון הדירות שבו הם שוהים. בחדר היו מדלין ושני אחיה התאומים בני השנתיים. מישהו פשוט נכנס ולקח אותה. ועד היום לא יודעים מה קרה ואיפה היא.
אני משתגעת מהסיפור הזה. בישראל לא כל כך עוסקים בזה, אז אני כל הזמן צופה בסקיי ניוז ובודקת בחדשות באינטרנט.
אני מרחמת כל כך ההורים. יכולה לדמיין את רגשי האשמה. המחשבה הזאת על טעות קטנה שאתה עושה, טעות של שנייה, בשביל משהו כל כך לא חשוב, שהורסת את החיים. ואי אפשר לחזור אחורה.

שליחה על ידי לימור* » 16 מאי 2007, 14:22

מה זאת אומרת דף זמני? לא פתחתי במקום הנכון? אם מישהו יוכל להסביר לי אני אשמח.
אני מרגישה כל כך עצובה והתגובה היחידה היא "דף זמני"... אולי הנושא לא מתאים לכאן?

מתאים מאוד
פשוט עוד נגיד חצי שנה אולי יהיה אפשר למחוק אותו (אני מקוה שפשוט ימצאו את הילדה) וזה רק סימון כזה לעורכים שצריך לבדוק מתי למחוק את הדף הזה . מקוה שלא נעלבת מזה זה לא אישי בכלל.
מעבר לזה אני מצטערת שאין לי אפילו טיפת מושג על מה את מדברת אבל אני נמנעת מחדשות ככל הניתן .

רציתי לכתוב אבל זה לכתוב על הפחדים הכי עמוקים שלי
לאו דווקא על מדלן
מתאים?

אילה, אולי תתני קודם לדיון להתפתח ורק אז תחליטי אם הוא זמני או לא?

טוף אני כותבת בכל מקרה
הנה הם באים
הפחדים והחרדות
לאו דווקא על מדלן
אבל גם
גם עליה וגם...
על תאיר ראדה
שהלכה ללמוד בבי"ס וגרונה שוסף בשירותים
על מעין ספיר שהלכה להפגש עם חברות,
נאנסה ונרצחה מטרים ליד ביתה
על כל הילדים שלא אזכור את שמם,
שנשכחים בהסעות ומתים מוות איטי ואכזרי
על שתי האחיות שהלכו לדיסקו בדולפינריום
והתפוצצו לרסיסים, והוריהם נשארו יתומים
כל כך מפחיד אותי לשמוע על המקרים האלה
וכל כך מושך מהצד השני
כאילו אלמד מזה משהו
כאילו אוכל לשמור על הבנות שלי תמיד
לא רוצה לחיות דקה יותר מהבנות שלי
איך בכלל אפשר להמשיך לחיות בלי הילד?
ולמה לי לחשוב על זה כשהכל ב"ה בסדר?

שליחה על ידי לימור* » 16 מאי 2007, 15:05

אילה, לא נעלבתי, עוד לא פתחתי כאן דף אז לא ידעתי אם עשיתי נכון או לא. כיף לך שאת לא מכירה את הסיפור... אחרי ששמעתי עליו אני לא יכולה להתנתק ממנו. כי זה בדיוק הפחדים שקט קטית כותבת עליהם. אני לא יודעת למה צריך לחשוב על הדברים האלה כשהכל בסדר, זה פשוט קורה לי. זה כל כך סימבולי, שחטפו את הילדה מהמיטה בלילה, זה מין פחד עמוק של ילדים אני חושבת, ומצד שני זה כאילו המקום הכי בטוח, המיטה, בלילה, אחרי נשיקת לילה טוב.
המחשבה שמישהו פשוט לקח להם את הילד. זה נורא.
זה מעסיק אותי כל היום. אולי הדף הזה יעזור לי להירגע.

אני מרגישה כל כך עצובה והתגובה היחידה היא "דף זמני"...
את צודקת זו באמת לא תגובה הולמת ומתאימה. יש עורכים אמפתיים יותר ויש עורכים טכניים יותר..
מחקתי.
אין בזה צורך מסכימה עם יעלילה שכתבה אולי תתני קודם לדיון להתפתח ורק אז תחליטי אם הוא זמני או לא?

_על שתי האחיות שהלכו לדיסקו בדולפינריום
והתפוצצו לרסיסים, והוריהם נשארו יתומים_
(<שכולים(?)>)

בטח שמחקת את פלונית יכולה לערוך באמפטיה וסימפטיה מה שאת רוצה
אולי כדאי לשנות את השם לפחדים של הורים ?

שליחה על ידי קיזי* » 16 מאי 2007, 22:30

אני לא מבינה איך אפשר להשאיר ילדים כל כך קטנים לבד, גם אם זה בחדר במלון ו"רק" בשביל לאכול ארוחת ערב. מה ההבדל בין זה ובין להשאיר אותם לבד בבית? בכלל לא מתוך פחד שיחטפו אותם אלא באופן כללי. אם ילד מתעורר וצריך משהו? אם ילד לא מרגיש טוב פתאום? אם פורצת שריפה? אפילו שההורים הלכו לבדוק מדי פעם שהם בסדר. הרי לא צריך הרבה יותר מכמה דקות כדי שיקרה משהו נורא לפעמים (תאונה למשל).

אולי כדאי לשנות את השם לפחדים של הורים ?

יהיה מאוד במקום לדעתי

שליחה על ידי קיזי* » 16 מאי 2007, 22:55

אני מבינה מאוד את הפחד מכל מה שאינו בשליטתנו בכל הנוגע לילדים, אבל לדעתי במקרה הזה היה שיקול דעת מוטעה וחוסר אחריות של ההורים.

יש מקומות שמאוד מקובל להשאיר בהם תינוקות קטנים לבד כי הם כבר ישנים
אכן טירוף

אני לא מבינה איך אפשר להשאיר ילדים כל כך קטנים לבד, גם אם זה בחדר במלון ו"רק" בשביל לאכול ארוחת ערב. מה ההבדל בין זה ובין להשאיר אותם לבד בבית? בכלל לא מתוך פחד שיחטפו אותם אלא באופן כללי. אם ילד מתעורר וצריך משהו? אם ילד לא מרגיש טוב פתאום? אם פורצת שריפה? אפילו שההורים הלכו לבדוק מדי פעם שהם בסדר. הרי לא צריך הרבה יותר מכמה דקות כדי שיקרה משהו נורא לפעמים (תאונה למשל).

אלה הן גם המחשבות שלי. וההורים שניהם רופאים.

וההורים שניהם רופאים
דווקא אם שניהם היו איכרים הייתי מופתעת...

ואני חושבת כמה ילדים כאלו נעלמו ונעלמים כל יום לאנשים פחות פוטוגנים, בכפרים אמיתיים, ומי שומע עליהם בכלל.

יש מקומות שמאוד מקובל להשאיר בהם תינוקות קטנים לבד כי הם כבר ישנים
איפה זה מקובל ?

< בישראל זה פלילי (=מחוץ לחוק).
אני יכולה להביןן שיש מדינות בהן זה לא מעוגן בחוק אבל...
קשה לי להאמין שיש מקומות בהן זה מקובל, כלומר, נחשב ל"בסדר". >

< בכל אופן זה נראה לי בלתי אפשרי להשאיר תאומים בני שנתיים וילדה בת 4 לבד.
גם אם הם ישנים, הם יכולים להתעורר, לא ?
כלומר, גם אם שלושתם ישנים בדר"כ טוב, עדיין הם יכולים להתעורר מכאב בטן/שיניים פתאומי. >

חייבת להוסיף :
ליבי עם ההורים, ואני לא יודעת על הסיפור למעט מה שכתוב בדף הזה, אבל אם, לימור, מה שכתבת פה נכון אז זו לא טעות של שנייה.
טעות של שניה זו טעות למשל של שיקול דעת שגוי בכביש שמוביל לתאונת דרכים.

יצא לי להיות בעבר בבית מלון בחו"ל עם בעל ופעוט בן 3. יצאנו לארוחת ערב בתורות בערב שבו הקטנצ'יק נרדם מוקדם.

< חייב להיות "חור" בסיפור המקורי. זה פשוט לא יכול להיות >

לפי מה שהבנתי, האבא יצא וחזר לחדר כל כמה דקות במהלך הארוחה לבדוק שהם בסדר. לא שנטשו אותם חלילה.

<ולא רואה למה לשנות את שם הדף - מותר לפתוח דף לפי אסוציאציה, ולתת לדיון להימשך ולזרום לאו דווקא בכיוון ה"רשמי". תראו, אנחנו מתעסקים יותר בעריכה מאשר בתוכן, וזה כבר מוגזם.>

תראו, אנחנו מתעסקים יותר בעריכה מאשר בתוכן, וזה כבר מוגזם

תראו, אנחנו מתעסקים יותר בעריכה מאשר בתוכן, וזה כבר מוגזם.>
רגשית, הרבה יותר קל להתמודד עם סוגיות של "מתי והאם למחוק את הדף", ו"איך נקרא לדף", מאשר עם הידיעה המזוויעה שילדה קטנה נלקחה באישון לילה ממיטתה, ואף אחד בעולם לא יודע איפה היא ומה קרה לה, ואולי לא נדע לעולם. זה כל כך כל כך נורא, ומחריד, ומבעית, ומבהיל, שבאמת, ההתעסקות עם שם הדף אולי עוזרת לטשטש קצת את האימה.

רגשית, הרבה יותר קל להתמודד עם סוגיות של "מתי והאם למחוק את הדף", ו"איך נקרא לדף",
רגשית, הרבה יותר אפשרי להתמודד עם העורכים כשהם עורכים מאשר כשהם כותבים...

רגשית, הרבה יותר אפשרי להתמודד עם העורכים כשהם עורכים מאשר כשהם כותבים
הא? כלומר? אפשר פירוש ברור לאמא עייפה-שאין-לה-כח-להתרכז-ולהבין-לבד?

כן, גם אני לא הבנתי.

ולא רואה למה לשנות את שם הדף
כי מחר מישהו יפתח דף על ילדים נחטפים איזה פחד ולא ידע שבעצם יש דף כזה רק שקוראים לו מה קרה למדלין ולכן עדיף ששם הדף יעיד לפחות במשהו על תוכנו .
אכן מפחיד .

רגשית, הרבה יותר אפשרי להתמודד עם העורכים כשהם עורכים מאשר כשהם כותבים
זה היה מישהו שרצה להכניס לי מתחת לחגורה . ולא שם לב שלא לבשתי אחת.

שליחה על ידי לימור* » 18 מאי 2007, 08:09

בקשר לשם, אני הרגשתי שאני עדיין בתוך הסיפור של מדלין עצמה, הקונקרטית. כאילו "מגיע" לה שיחשבו עליה ספציפית, בלי קשר לזה שכמובן זה מעורר בכולנו פחדים ודמיונות על עצמנו. נראה לי שהמצב שבו לוקחים לך את הילד ואתה לא יודע מה קורה איתו הוא אחד המצבים הכי נוראים (אם כי למזלנו זה גם לא הכי שכיח), יותר גרוע משלל הקשיים שהחיים עלולים להעמיד בפנינו. כאן, כשההורים יודעים שזה באשמתם, זה בכלל מצב שאי אפשר לדמיין.
עוד מחשבה שזה העלה לי היא שהנה בתמונה משפחה מאושרת, מצליחה, יפה, ממש מעוררת קנאה. ופתאום הכל מתהפך, ואף אחד בעולם כבר לא היה רוצה להתחלף איתם ועם מה שעובר עליהם...
ולסוף מעגל, אני חושבת שאין חור בסיפור... זה ממש מה שהם עשו. נכון זו לא טעות של שנייה, את צודקת, זה טעות של שיקול דעת. אבל עדיין, זה לא שהם הורים לא טובים ומסורים, הרי רואים שהם שבורים. ועדיין אני מאוד מרחמת עליהם יותר מאשר כועסת עליהם.
האתר שהם הקימו:
http://www.bringmadeleinehome.com/

מעידה על אטימות ואכזריות.
היה לי קשה לכתוב את זה אבל לזה בדיוק התכוונתי.
ועדיין, גם לכאלה, לא מגיע עונש בדמות חטיפה של ילדה.

החטיפה היא מקרה שההזנחה ההורית אפשרה אותו סיבתית לפחות באופן חלקי.
מסכימה.
עצוב אך מדויק.

< שוב, בהנחה שאין חורים בסיפור >

שליחה על ידי לימור* » 18 מאי 2007, 13:07

ברור שההורים שגו, אבל אני לא רואה אותם כאטומים ואכזרים. אטומים ואכזרים זה הורים שבכוונה תחילה פוגעים בילדים. ההורים האלה פגעו בילדה ללא כוונה תחילה.

בארץ היה מקרה לפני חצי שנה אולי...
אמא אחת הלכה להוציא את ילדתה מהגן, בזמן שאחיה נשאר לבד בבית לרבע שעה בלבד.
בזמן הזה הוא שרף את כל הדירה ונחנק למוות. האמא הגיעה הביתה ראתה מכבי אש ו... אין ילד.
רבע שעה!
השכנים שמעו אותו צועק אך לאפחד לא היה מפתח. לא היו מכבי אש בקרבת המקום (עיר גדולה)
הכל קרה כ"כ מהר...

שליחה על ידי הילה* » 20 מאי 2007, 00:58

באמת אני מתלבטת לגבי ההתנהגות שלי מעכשיו. למשל, הבן שלי, בן 7, מחכה לי בבית 10 דקות כשאני קופצת להביא את הקטנה מהגן. הוא מתעקש להישאר ולא להיגרר איתי. עד עכשיו הוא סגר את הדלת מבפנים. העדפתי שתהיה לו אפשרות לברוח אם תהיה שריפה. אבל הסיכוי לשריפה הוא כל כך קלוש, ואחרי ניסיון שעשיתי לו ובו הוא פתח את הדלת בקלילות ל"גנן" (אני במסווה) אני מעדיפה לנעול אותו מבחוץ.
ובינתיים, עוד יום עבר בלי סימן ממדלין. יש הרבה ילדים אומללים בעולם, כמו שכתבה נועה בר, אבל הפנים המתוקות של הילדה הזאת, והמחשבה על זה שהיא בטח לא מבינה מה קרה לעולם הבטוח והברור מאליו שלה, רודפות אותי. קראתי שאשה אחת טוענת שהיא ראתה אותה במרוקו, לפני ששמעה על החטיפה, והילדה אמרה לאיזה איש שהיה איתה "אז אני אראה את אמא עוד מעט"? היום חלמתי שהקטנה שלי טובעת. זה בטח קשור.

שליחה על ידי תבונה* » 22 מאי 2007, 15:41

הדברים האלה לא מתרחשים סתם ככה. בטח יש מעקב ארוך טווח על המשפחה.
לא ברגע מסירים עין מהילדה והיא נעלמת, מחכים לרגע המתאים.

הדברים האלה לא מתרחשים סתם ככה

ברוסיה, איפה שאני גדלתי, דברים כאלו קוראים כל הזמן, וככה סתם. גם כשהאמא משאירה שניה את העגלה מחוץ לקיוסק כדי לקנות פחית שתייה.

במקום כזה לומדים לגונן על הילדים מכל כיוון.

וברור לי שאת רוצה הסבר שישקיט את הסערה, ויחזיר את ההגיון שהעולם הוא צודק, ולא יכול להיות ככה סתם, ובטח היתה סיבה... אבל לפעמים אין.

שליחה על ידי לימור* » 22 מאי 2007, 16:48

אתמול ראיתי וידיאו ביתי של הילדה. רוקדת, תוססת, ואמא מצלמת בהנאה. ממש כמו הקטנה שלי (כמו בנות בדרך כלל בגיל המקסים הזה), שאני מסניפה במיוחד בשבועות האחרונים. בכיתי מול הוידיאו הזה בצורה קיצונית, והחלטתי שאני חייבת להתאזן באיזשהי דרך. קצת מורידה מינונים.

לי יש התנגדות לשם הדף ולאיחודו...

יופי שבאת. מה אומרת ההתנגדות שלך?
אם יש בעיה עם השם אתה מוזמן לשנות אותו.

<הולכת לישון>

יופי שבאת. מה אומרת ההתנגדות שלך?
שיש לי התנגדות.
מה היה לא ברור לך במשפט הזה?
לא נראה לי, לא מתאים מכמה וכמה סיבות.
קודם כל שם הדף לא מתאים לתוכנו (לדעתי, כמובן לדעתי).
פותחת הדף על מדלן לא תדע איפה למצוא אותו
אין הפרדה בין הדפים שהתמזגו ...
לא נראה לי...

אם יש בעיה עם השם אתה מוזמן לשנות אותו.
תודה על הרשות, אבל אולי אשנה יותר מרק את השם...

הכותבים בדף על מדלן, כולל פותחת הדף, הסכימו לאחד את שני הדפים.

אין הפרדה בין הדפים שהתמזגו ...
אכן. זהו איחוד.

שם הדף לא מתאים לתוכנו
איזו הצעה אחרת יש לך לשם?

אולי אשנה יותר מרק את השם...
ואולי אולי אולי, לעשות דווקא כל היום זה לא כדאי?

אם כבר החליטו, ואם כבר שיניתי (על פי מה שהוחלט!), חכה עם שינויים נוספים - קודם תציע אותם, למשל שם חדש, והמתן שיקבלו אישור של דמויות נוספות (רצוי לא כל מיני גרסאות של פלוני אדמוני וחבריו).

מה יש לך נגדי ?

מה יש לך נגדי ?
שום דבר. זה לא שבוע טוב באתר בתחום העריכה, אם לא שמת לב, וניגשתי לדף הזה אחרי שהיו כבר מחלוקות לגביו.

סתם צחקתי - אני יודע מה יש לך נגדי - גם לי יש את זה נגדי

סתם צחקתי
גיחי.

_פותחת הדף על מדלן לא תדע איפה למצוא אותו
אין הפרדה בין הדפים שהתמזגו ..._

פלוני אלמוני, אתה צודק. ועל כן עשיתי כמה שינויים שיועילו בעניין.

קודם כל, עשיתי העברה אוטומטית מהדף מה קרה למדלין לדף זה - כדי שמי שיחפש את תוכן הדף מה קרה למדלין יגיע לכאן בלחיצה על שם הדף המקורי.
שנית, ציינתי בראש הדף הזה כי הדיון מהדף מה קרה למדלין הועבר לדף זה. כדי שאם מישהו יגיע לדף הזה בהעברה אוטומטית, ויתבלבל כשלא ימצא את התוכן שחיפש - יידע שהוא נמצא בהמשך הדף.
שלישית - כדי שיראו את ההפרדה בין שני הנושאים שבדף הזה (הרי בסה"כ יש כאן שני דיונים על שני ילדים שונים שנחטפו) - עשיתי:

א. שני קווים צהובים להפרדה בין שני הנושאים.
ב. לאחר 2 הקווים הצהובים, בראש הדיון הנוכחי - ציינתי באותיות מודגשות כי הדיון הזה הועבר מהדף מה קרה למדלין.

מקווה שזה מספק אותך.

וכמו כן, אני חושבת שמן הראוי כאשר עושים איחודי דפים באמת לתת את הדעת על כל הסוגיות האלה, ולנהוג בדומה למה שעשיתי:

העברה אוטומטית - מאוד חשוב !
לציין בראש הדף כי הועבר לכאן דיון זה וזה מדף זה וזה. (לא תמיד חיוני, אך יכול להועיל).
לעשות סימן שמפריד בין דיון לדיון. (לא תמיד חיוני, אך יכול להועיל).
כותרת לדיון החדש שמציינת מאיזה דף הוא הועבר - חיוני !

שליחה על ידי מאמא* » 01 יוני 2007, 02:12

אז מה קורה עם מדלן? יש חדש, או שעדיין נעדרת?
אכן סיפור שנוגע לפחדים הכי הכי שלנו. והפחד הוא שלא משנה עד כמה נגונן על ילדינו תמיד יהיו מצבים שלא תהייה לנו שליטה על מה שמתרחש. (שאלקים ישמור).

אז אין עדיין חדש ממדלין. אין צליל, אין סימן. אני עדיין מתקשה להשתחרר מהסיפור. קראתי בפורומים בבריטניה אנשים שפיתחו תיאוריות קונספירציה שלמות סביב ההורים, אבל זה נראה לי הזוי. קראתי שהמשטרה בפורטוגל בודקת גם רמזים שמגיעים מכל מיני בעלי כוחות מיוחדים, אבל כנראה שהם סבורים שאולי ככה יגיעו מסרים מהחוטף.
אני חושבת שהמצב הזה הוא המצב הכי גרוע שיכול להיות. איך חיים שלמים מתפרקים ברגע.

זה כמו עם הדוחות חניה....
מחליטים / שוכחים לשים 4 שקלים במדחן, ואחרכך כועסים ומתעצבנים כשצריך לשלם 100 שקל על הדוח חניה.

אם ההורים האלו כאלו עשירים, שהם יכולים להרשות לעצמם טיולים לחו"ל, וארוחות במסעדות, ולבנות אתר אינטרנט, ולהביא את דיויד בקהם לפרסום, למה הם לא לקחו בייבי סיטר או אופר, או שומר חמוש עם פלפון שיעמוד מחוץ לדלת של החדר, כך הם גם היו יכולים להנות כמו שצריך מהארוחת ערב, בלי לקום כל חצי שעה ולדאוג.

סליחה מראש על האכזריות....

אני עדיין עוקבת, ואין עדיין חדש. חוץ מניסיון סחיטה אכזרי מההורים. חודשיים ללא סימן.

היה עדכון לפני כמה ימים שהחשד העיקרי שהילדה נרצחה בחדר המלון.

שליחה על ידי gani* » 27 אוגוסט 2007, 20:15

נורא.
אבל פחות עצוב מהכיוונים האחרים שנבדקו, לדוג' רשתות פדופילים.

>לא מצליחה לנסח כמה מזעזע להצטרך לשקול את האפשרויות זו מול זו<

_נורא.
אבל פחות עצוב מהכיוונים האחרים שנבדקו, לדוג' רשתות פדופילים._
מבחינת האפשרות שהילדה אינה חיה יותר זה כנראה עדיף להורים - זה מאפשר להם לשחרר אותה ולהתחיל לשקם את עצמם ואת מה שנשאר מהמשפחה שלהם
ואני אכתוב כאן את המשפט הכי מעצבן שנאמר לי בשבעה (כי בסיטואציה כזאת הוא באמת חסר רגישות לחלוטין) אבל הוא נכון (עם הסתייגויות קלות)
"את צעירה, יהיו לך עוד ילדים" זה נכון גם לגבי ההורים האלה.
הכוח החדש של החיים שמגיע הביתה עם ילד חדש שנולד אחרי טראומה של אובדן הוא פשוט בלתי יאמן, הוא לא משכיח את הילד שאבד, או מפחית את עוצמת הכאב, אבל הוא בהחלט מאפשר להורים ולמשפחה לחזור לחיות (חיים כמעט נורמליים)

תפנית איומה בסיפור של מדלן - ההורים חשודים

שליחה על ידי ...* » 14 ספטמבר 2007, 14:09

לא סתם חשודים. החשד כעת הוא כי היא מתה ממתן מופרז של כדורי שינה .

אם זה נכון, זה בלתי נתפס.

פשוט לא יאומן שעברה כבר חצי שנה ואין כל זכר לילדה. אני מנסה לדמיין את התחושות של ההורים (אני לא מאמינה לרגע שהם אשמים. הם יפים, הם רופאים, וכנראה שנורא כיף להתעלל בהם. מין ציד מכשפות מודרני. זו דעתי) ומרגישה את הלחץ דם עולה לי. איזה אומללות.

ועכשיו מה, האם לפנינו סיפור מדלן -- הגרסה הישראלית? http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1014749.html

לא נראהלי כי אז לא היה צו איסור פירסום
כנראה שאחד ההורים חטף אותה או משהו כזה

עוד רמזים

כאב בטן עושה הסיפור הזה.

ההורים חשודים
אגב, ההורים של מדלן כבר מזמן נוקו מכל אשם.

מישהו זוכר פה את פרשת מורן? כשמדברים על המקרה המזעזע ביותר בתולדות המדינה, אני לא בטוחה אם מישהו בכלל זוכר ילדה יפהפיה בת 3 שנרצחה באופן ברוטלי ואלים על ידי דודה. היא נולדה להורים מבוגרים מאוד אחרי שנים ללא ילדים ואחרי טיפולים קשים. האח של האמא היה אדם אלים מאוד והיה מגיע תמיד ומתעלל במורן. ההורים היו מבוגרים ולא יכלו לעשות כלום כנגד הדוד האלים. עד לסוף המר והנורא שאני לא כל כך רוצה לפרט. רק אומר שזה קרה באמבטיה, ולא, זו לא היתה הטבעה.
והיה עוד מקרה של האמא מכרמיאל שרצחה את שתי בנותיה על ידי הטבעה באמבטיה.
אז אם המקרה של רוז הוא המזעזע ביותר, אני כבר לא רוצה לדמיין. ה' ישמור.
ילדה יפה מסכנה.

מישהו זוכר פה את פרשת מורן?
לא יודעת.. מתי בערך זה היה?

פורסמו פרטים בעיתון צרפתי (לא שזה עוזר למי שלא יודע צרפתית, כמוני).
כנראה שצו איסור הפרסום יוסר בעוד שעה בערך.

נותנים המון פרטים, אני יכולה לתרגם אם אתם רוצים.

החבר של האמא פחות או יותר הודה שהוא הכה את הילדה ואחר כך הכניס אותה למזוודה שזרק לירקון... ואחר כך חזר בו.

זו משפחה צרפתית שגרה בנתניה, והסבתא-רבא היא זו שהודיעה למשטרה אחרי שלא שמעה מהילדה זמן רב.

אפשר להשתמש בשרות של גוגל לתרגום הדף הזה.
אני לא יודע אם זה המקרה הכי מזעזע, אבל לי הבטן התהפכה. לילדה המסכנה הזאת היו כנראה חיים נוראים עוד לפני זה, מספיק לחשוב על זה שלאבא שלה שחי בצרפת לא היה מושג שהילדה שלו נעלמה עד שהפרשה התפרסמה בארץ (את זה אפשר לקרוא בהארץ) בכדי להבין עד כמה בודדה היא היתה צריכה להיות.

ואם הבנתי נכון, החבר של האמא הוא גם אביו של האבא, כלומר הוא סבא של רוז.