ראשית, הייתי היום בחנות והיה את הספר . טופוגרפיה: איך שאת נכנסת
להמשיך ישר (2 מ' ) ובפינה הימנית במדף התחתון, כמעט חבוי.
והנה נפתרה לה התעלומה...(המוכר לא הסכים למכור )
שנית, למה אני צריכה לבכות ככה בערב לבד בבית אחרי שאני קוראת
את מה שכתבת בדף הבית שלי?
דפנול, ילדה יקרה שכמוך, איך זה שנכנסת לראש שלי והתיישבת וקראת מה יש שם
ויצאת וידעת בדיוק מה לומר ומה לכתוב?
או שאני שקופה או שאת רנטגן
@}תודה על הרצון המחשבתי והרגשי,
מאחלת לך לילה שקט עם ילדים ישנים מאד.
