ילדים ואוכל בריא

בשמת, התיאור שלך מזכיר לי אותי. בתקופות שאני הכי פחות זקוקה לפחמימות, אני מרגישה צורך עז, קשה להתמודדות במתוק (ובעיקר: שוקולד!). כשאני מצליחה לצאת מזה לתקופה טובה יותר, גם הצורך פוחת (אם כי עדיין קשה להתנגד להצעות מפתות....).

צורך עז, קשה להתמודדות במתוק
אכן, מעיד על חולשה במערכת מסוימת (לא זוכרת איזו) ואלרגיה לשוקולד )-: (אני יודעת, כי היה לי את זה... בעצם, יש לי - זה כמו אלכוהוליזם).

המשפחה מקבלת את זה? בעלך? הילדים?
טוב, איך הילדה מקבלת את זה כבר תיארתי. הילד בעצם לא מכיר דבר אחר ועל הבעיות שלו והבררנות שלו אפשר לקרוא ב בקשה מיוחדת של בשמת .
בעלי בהדרגה שינה גם את התזונה שלו וגם הוא אוכל הרבה יותר בריא היום, הרבה יותר. כולל זה שבזכות חבר חדש בעבודה שהביא צהריים לעבודה, גם הוא התחיל להביא מהבית במקום לאכול בקפטריה המגעילה. תוך שבועות ספורים הוא חזר לגיזרה שלו ומרגיש יותר טוב. אבל באופן כללי, בגלל כל האלרגיות בבית, כל אחד פה אוכל קצת או הרבה אוכל שונה.
מפריע לו שאני לא רוצה שהוא ייתן לילדים אוכל זבל, כהגדרתי.
למשל, הוא רוצה לטגן לילדה שניצלים או צ'יפס בשמן הזול בגלל המחיר, ואני אומרת לו שלי חשובה הבריאות שלה יותר ממחיר השמן.
כיוון שאחותי ומשפחתה גם כן אוכלים אורגני, ומכירים את עולם האלרגיות מקרוב (מאוד), אז גם הם די דומים לנו, וגם אבי חלקית כמונו ובחלק שלא - הוא מקבל אם יש לי בקשה תזונתית מסוימת לילדה, ושם עושים מאמץ גדול להכין אוכל שמותר לי ולינוקא לאכול. אמא שלי מקבלת, כלומר לא שמעתי שום תלונות על מדיניות התזונה שלי, אבל מצד שני היא לא מזמינה אותנו לארוחות (אולי חמין פעם בשנתיים) וכשהזמינה פעם אחת בשנתיים האחרונות אז היא לא עשתה אוכל שאני יכולה לאכול. הבאתי מהבית ולא הטרחתי אותה בכל הכללים.
חמותי וחמי משתדלים ללכת לקראתנו באוכל, במובן זה שהם יכללו דברים שהם ממילא אוהבים להכין ושאנחנו יכולים לאכול (נגיד, סלטי ירקות, מרק ירקות, תפוחי אדמה עם שמן זית בתנור), ואני מוותרת שם על האורגני.

שליחה על ידי תמר_ס* » 03 מאי 2004, 13:30

אמא שלי מקבלת
כיף. אמא שלי כשסיפרתי לה שעברנו לאורגני, אמרה "למה, כי זה יותר יקר?" מה זה מפרגנת. /-:

וכ"כ קשה לה לא להציע לפשפש ממתקים. היא באמת חושבת שהיא סבתא טובה יותר אם תתן שוקולד. והוא אשכרה רק מחכה שתציע לו קלמנטינה. האמת? היא כבר למדה. בטלפון היא שואלת אותו "מתי תבוא אלינו? אני אתן לך קלמנטינה/בננה" והוא מתמוגג.

אמא שלי כשסיפרתי לה שעברנו לאורגני, אמרה "למה, כי זה יותר יקר"?
יש לך אמא פולניה, באה ארצה באוניה... קחי את הבאסה בסבבה. אח שלי (אחד מהם) לא מדבר איתי בגלל האורגני / חינוך ביתי / וכו'.

ואלרגיה לשוקולד (אני יודעת, כי היה לי את זה... בעצם, יש לי - זה כמו אלכוהוליזם).
מוזר, אצל האלרגנים בדרכי הנשימה craving לשוקולד, או מתוק בכלל זה סימן של התקף מתקרב.
בכל מקרה אנחנו עכשיו מנסים להגמל מפחמימות, אין סוכר, אין לחם, אין פסטה, גם לא תפו"א. הד"ר שפיתח את הדיאטה הזאת טוען שאחרי שבועיים ההתמכרות הפיזית לפחמימות עוברת ואפשר לעבור לדיאטה דלת פחמימות בלי להשלט בידי החשק.

ולגבי הרעלים מהמזון והאויר והמים. הסינים טוענים ששתיה יומיומית של 2 ליטר חליטה של קמילה סינסיס עוזרת לגוף להתנקות ולהתמודד עם ההרעלה התמידית הזאת, אני יכולה להעיד על עצמי שהתחושה הפיזית בהחלט הרבה יותר טובה כשאני מקפידה. כמובן שלעצם העובדה ששותים הרבה מים יש השפעה חיובית (מאוד), מה גם שהחשק למתוק די נעלם.

מוזר, אצל האלרגנים בדרכי הנשימה craving לשוקולד, או מתוק בכלל זה סימן של התקף מתקרב
שומעים את האסימון?
אני כבר כמה שבועות מסתובבת סביב עצמי, אופה ואוכלת עוגות שוקולד. יחד עם ידיעה ברורה שלא טוב לי. אתמול היה יום השעול הגדול. הכל במינונים קטנטנים (זה לא שנחנקתי כל היום, אלא השתעלתי מעט אחה"ץ).
אוף.
מאיפה להתחיל לחפש בכלל?
איפה המשפט הגאוני של המורה של נורית לפלדנקרייז?
אולי משם.

> נדחפת לכם לדיון עם הצרות שלי <

מה זה קמילה סינסיס?

מה זה קמילה סינסיס?
סוג של תה ירוק.
גילה מה את מחפשת? לא הבנתי.

שליחה על ידי טושו* » 03 מאי 2004, 23:37

אבל אני מעדיפה לא להשקיע זמן במחשבה על מה אני לא, או לא מספיק, ובמקום זה פשוט לחפש את הטוב. לי, לילדים שלי, לעולם

עוברת אורח יקרה, המשפט הזה כל כך נגע בי.
מאחלת לעצמי ליישמו בכל תחומי חיי.
וגם לכולם.
לתלות על המקרר ולשנן...

ליאת טאוב,
חטיפים מאפונה או פול? איך?
מחפשת בדחיפות תחליף אטרקטיבי לחטיפים שמביאים שאר הילדים לגן השעשועים...
(קצת מביכה ההתחננות שלו לבמבה ...)

לא ממש קראתי את הדיון כאן אבל אני חייבת להגיד כמה דברים.
הילדים שלי מקבלים קובית שוקולד בבוקר (אם הם מבקשים, לא בתור הרגל), אני לא מתעקשת נגד זה, אני חושבת שזה כן נותן להם אנרגיה.
הגדול שלי מקבל כריך מלחם אורגני לגן, ותמיד עם ממרח כמו חומוס, גבינה לבנה או אבוקדו (אם למישהו יש עוד רעיונות אני פתוחה להצעות). שניהם אוכלים צהרים בגנים. בערב אני מאוד מנסה לגוון, בין אם פתיתים, לפעמים מנת בשר (בדר"כ עוף), ולפעמים אני מודה ומתוודה מלווחים קטנים, ואז אנחנו משחקים משחקים שעוזרים לי לתת להם גם ירקות בין הביסים של המלווחים.
אני היום ויתרתי על מלחמות של "רק אוכל בריא". אני מעדיפה לתת להם דברים שהם אוהבים ולשלב איתם דברים שאני רוצה שהם יאכלו. אם הגדול אוהב טונה, אני משלבת אותה עם ירקות ולפעמים מצליחה לערבב לו גם ביצה (שהוא בשום אופן לא מוכן לאכול בדרך אחרת), אם הם אוהבים תפ"א התנור אני מוסיפה גם בטטות, ושמן זית ושני שום שלמות שאח"כ אני מועכת פנימה.
הם שניהם משוגעים על פתית - אז אני מורחת עם ממרח בריא. הם רוצים קורנפלקס - אז רק ברנפלקס - בלי סוכר. הם רוצים חטיפים - אני מעדיפה במבה (אני חשובת שזה יותר בריא מתפוצ'יפס), אז זה מה שהם מקבלים.
אני לא מתעקשת יותר מידי על "אין ממתקים" אבל אם הם מקבלים ממתק הם יודעים שזה אומר שאח"כ אוכלים מה שאני הכנתי. אני גם מכינה פיצה - ושמה תוספות של ירקות.
ירקות זו בהחלט בעיה אצלנו, אז משחקים בפלפלים בהמון צבעים, מלפפונים בגדלים שונים, והיום בערב ריסקתי עגבניה ונתתי להם כל אחד כפית בתורו, וזה היה מישחק - כל פעם תור של אחד אחר.
אין ספק שבפנטזיות שלי הילדים שלי לא אוכלים ממתקים ורק אוכלים אוכל מזין ובריא, אבל נחתתי די מהר למציאות, מסתבר שהגדול גם מבלי שיהיו ממתקים בבית (ולא היו, עד גיל ממש מאוחר), ידע טוב מאוד מהו שוקולד, והקטן? הוא בכל מקרה יודע הכול.

טושו - פופקורן (בלי תוספות).
זול, מהיר הכנה ונשמר נהדר גם בטמפ' חריגות.
(צריך לדאוג להוציא את כל אלה שנשארו גרעין ובכלל להשגיח כי אפשר להיחנק מפירורים)

מאחלת לעצמי ליישמו בכל תחומי חיי
גם אני.

גילה מה את מחפשת? לא הבנתי
את עצמי, מהזתומרת?
מה לאכול, מה לא לאכול, מתי, כמה. איך לצאת מההרגשה המגעילה בשבועות האחרונים שאני לא מוצאת את עצמי מבחינת אוכל.
איזון, אולי.

מחפשת בדחיפות תחליף אטרקטיבי לחטיפים שמביאים שאר הילדים לגן השעשועים...

תמר בלי הגרעין, קל לנחזיק, מתוק וממלא (הבן שלי אוכל כזה מגיל שנה, אורגני כמובן).
שמתי לב שיש הרבה ילדים שמסתובבים עם שקיות, ואז קל לבקש מהם נשנוש:
א. אני חושבת שזה יפה מצד האמהות כי זה מלמד ילדים לחלוק. מצד שני - למה אוכל זבל (הבן שלי כמעט אכל במבה אדומה יום אחד).
ב. הבן שלי עוד לא ממש מתעניין מספיק באוכל (עדין חושב שזה צעצוע בעיקר) אז הוא לא מנשנש, אבל נראה לי שאני אצייד אותו בשקית משלו כשיגיע השלב הזה, כדי שהוא יפטם אחרים ולא יקח מהם. אולי זה יעבוד. אולי הוא יעשה החלפות

.

מסתבר שהגדול גם מבלי שיהיו ממתקים בבית (ולא היו, עד גיל ממש מאוחר), ידע טוב מאוד מהו שוקולד, והקטן? הוא בכל מקרה יודע הכול.

אני גדלתי בבית ללא ממתקים וידעתי מה זה. אבל היה אסור לי. כמו כשרות

, יש דברים שאסור לאכול. זה היה מאד חזק וגם אם הייתי במסיבת יום הולדת וההורים לא היו להשגיח לא עלה על דעתי לקחת ממתק ולאכול. בכלל.
ההורים שלי טרחו להסביר לי כל הזמן שהם לא מרשים משום שזה לא בריא, והם רוצים שאהיה בריאה. הרגשתי מאד מיוחדת בגלל זה ליד ילדים אחרים. שונה-כן, אבל מיוחדת באופן החיובי.

אמא נוגי - אני לא מטיפה מוסר, כי אנחנו אוכלים ממש לא בריא (ובטוח הרבה פחות בריא ממה שהייתי רוצה), אבל רציתי להתייחס רק למשפט:
הילדים שלי מקבלים קובית שוקולד בבוקר ... אני חושבת שזה כן נותן להם אנרגיה באופן מנותק ממשמעויות, או מביקורת על עצם הנתינה:
אנרגיה משוקולד / ממתקים עתירי סוכר היא מטעה. זו "מכת" אנרגיה, אבל שמפעילה הרבה מאד אינסולין, והופכת במהירות לנפילת אנרגיה/סוכר (ואז צורך בעוד סוכר כאנרגיה זמינה). לפני מבחנים או מארבים, למשל, לא מומלץ לאכול שוקולדים (פעם היו המלצות כאלה, ואז יצאו נגדן) אלא פחמימות מורכבות שמתפרקות לאט.

והנה משהו קטן לכל מי שממש חייבת להרגיע את המצפון.
שוקולד

טושו, פשוט אפונה או פול בתרמילים שלהם. חלק מהמשחק זה להצליח לפתוח אותם ולאכול את כל הזרעים בלי להפיל. האפונה גם מתוקה למדי (אפילו מידי...). זה טעים ומזין וזה גם משחק.
אני רוצה עוד להוסיף שאצלנו, ויש לשער שגם בבתים "בריאים" אחרים, לא אוכלים אוכל מגעיל ובריא. בריא יכול להיות מאוד טעים, מאוד יצירתי ומאוד מגוון. חלק מהעניין הוא להתרגל לטעמים המקוריים של המזון ולא להמליח/לסכר כל דבר, עד שנעלם טעמו ומושג טעם מוכר וממכר. חלק אחר הוא שצריך להשקיע קצת יותר, לפחות בהתחלה. גם זמן, גם מאמץ ונסיונות כושלים, וכן, גם כסף.

נורית - תודה. מצפוני נרגע. זה לא שהפכתי לחסידת שוקולד, וזה לא שזה הדבר היחיד שהם מקבלים בבוקר , (מיד לאחר מכן יש ארוחת בוקר), אבל נרגעתי .

_לא מוצאת את עצמי מבחינת אוכל.
איזון, אולי_
גילה תנסי את הדף החלטתי להיגמל מסוכר. אני גם אלרגית ואנחנו עוברים גמילה די קשה מפחמימות לסוגיהן. אבל זה עובד.

משפט שעיצב לי את האידיאולוגיה שלי לגבי התזונה ולגבי תחומים אחרים בחיים לקוח מן הספר האלכימאי של פאולו קואלו "הבעיה של אנשים היא לא מה שהם מכניסים לפה ,אלא, מה שהם מוציאים ממנו" (לא בטוחה לגביי דיוק הציטוט).ראיתי אנשים רבים שאכלו רק מזון בריאות ונפלו למשכב ורבים שלא הקפידו ומאריכים ימים בבריאות.
אני מאמינה שצריך לאכול מזון לא מעובד שנותן לגוף אנרגיה ולא רק קלוריות אבל לפעמים אני מתענגת לי על ארוחה בברגר קינג בלי שום נקיפות מצפון ,אני רואה בזה מזון לנשמה ולא משקיעה יותר מדיי אנרגיות בלמה לא כדאי לי לאכול...

ההינו בחנות ויסמין ביקשה עוגיה , בדקנו מה הכי פחות רעיל, כאשר המוכר הבין שהעוגיה בשביל יסמין אז הוא שאל , למה אתם מחפשים עוגיה בריאה , תנו לה עוגית שוקולד , זה מה שילדים אוהבים , אז קנינו את העוגיה ה"בריאה" זאת ללא השוקולד.

מצטרפת לעוגיה - פופ קורן נפלא (מעט מאוד מלח)
תמר או תאנה ביד.
ת פ ו ח (!!!!)
תות שדה

והגדולה,7, אכן מקבלת פיתה עם שוקולד לגן (לפחות פיתה אורגנית מקמח מלא) ואפילו מנה חמה - רחמנא ליצלן!!!!!! וכל מה שהיא מבקשת כי אחרת היא צמה לה חצי יום ובאה במצב רוח איום הביתה. ובינכה היא חיה על ג'אנק מהבוקר עד הערב - למרות שהיא יודעת להגיד לקטנה בדיוק למה אסור לה ושזה לא בריא בשבילה! (תירוץ טוב לאכול הכל לבד) ואני חושבת שבאיזה שהוא גיל זה יסתדר לה (אחרי שהיא תטעם כל מה שאפשר לטעום בעולם) ותחליט לעצמה מה טוב לה ומה לא.

אני רק מודאגת שהקטנה - שכבר מייבבת כמו כלב מורעב אל מול השקיות המרשרשות של הגדולים - תתחיל עם הגועל הזה לפני גיל 4.
למה לא מוציאים את זה מחוץ לחוק!

פופקורן, אפעס, מסוכן לילדים קטנים.
אתמול הבת שלי ישבה עם נבטוטים מול הטלויזיה...
(כבר כתבתי את זה איפושהו, לא זוכרת איפה)

נכון, מסוכן, כדאי לאכול את החלקים הקשים ולתת רק את הלבן הרך.

אחת הדרכים שלי לעודד את הילדים שלי לאכול בריא זה להגיד להם: "איזה יופי, איזה מיוחדים אתם שאתם אוכלים אוכל כזה שילדים אחרים לא מסוגלים..." זה כשהם אוכלים לדוגמה מג'דרה מעדשים ואורז מלא. גם אני בעד ממתקים במינון נמוך כדי לא לגרום להם לתאוות יתר לממתקים.

שליחה על ידי טושו* » 04 יוני 2004, 23:27

ליאת, הבהרה בעניין האפונה והפול:
ככה מהתרמילים בלי בישול???

ולגבי עניין התמרים/ תאנים/ תותים וכו': הוא אכן מאוד אוהב, כל עוד זה מה יש (כשזה תלוי רק בי),
אבל כשמסביבו יש ילדים עם כל המרשרשים זה כבר לא מעניין אותו.
גם לסופר ללכת איתו הפך להיות משימה קשה....

כתבות על סוגי שומן
ועל במבה
ועל שמן זית

הילדים שלי מקבלים את מה שהם אוכלים.
יש לי אחד מאד בררן. דוקא הבכור, שאיתו ניסינו להקפיד ולא לחשוף אותו לשוקולד וגמדים וכל מיני מרעין בישין (עד שלא היתה ברירה, והוא נחשף לזה בימי הולדת של ילדים מהגן...). הוא אוכל רשימה מאד מסויימת של מזונות. אז נכון שאני מאד משתדלת שהוא לא יאכל שניצל תעשייתי, אלא שניצל שאני הכנתי או קציצות או המבורגר שאני הכנתי, אבל אלה בערך הפריטים שהוא אוכל (לעתים נדירות גם עוף. כמעט רק עוף במייפל). בנוסף הוא אוכל אורז (לבן. במלא הוא לא נוגע), תפוחי אדמה (רצוי בצורת פירה), קוסקוס (יבש) ופתיתים (בלי רוטב). מתחום הירקות רק מלפפון. מתחום הפירות לעתים ממש רחוקות בננה או תפוח. מזל שהוא אוהב קוטג' וממרח חרובים...
אז בבית שלי יש הכל - דגני בוקר אני קונה לפי בחירתם (למעט המגבלה שלי על טריקס, שאפילו אני לא מסוגלת לראות את כמות צבעי המאכל שיש בזה). הם לא בוחרים דגנים בריאים. הכי בריא שהם בוחרים (הקטנים, לא הבכור) זה צ'יריוס. זה עם הדבש. הבכור מעדיף קראנץ' או עוגי. שיהיה.
דוקא כשהחלטתי לא להתנגד, והתחלתי להכניס הביתה הכל, הילדים הבאים אכלנים יותר טובים. הבת שלי אוכלת הרבה ירקות ופירות (חוץ מעגבניות), והבן הקטן שלי בכלל טורף פירות וירקות. שניהם אוכלים גם פשטידות. הקטן מת על דגים... אז לי אישית נראה שזה פשוט קשור לאיזו גישה שלי - כל עוד אני הייתי "לחוצה" (כלומר, חישבנתי דברים שקשורים לאוכל, ואם כן מותר או לא מותר) - ייצרתי ילדים שלא אכלו כל כך מגוון. ברגע שהלחץ ירד, עלתה רמת הפתיחות.
או שאולי זה סתם צירוף מקרים.

לא בטוחה שאפשר לסמוך על הכתבות האלה במשהו. בכתבה על השומן לא הוזכר משום-מה ששומנים מוקשים הם מסרטנים, ובכתבה על הבמבה נשכחה העובדה שאסור לילדים מתחת לגיל שנה לאכול במבה לא כי בוטנים הם פיצוחים, אלא בגלל סכנת אלרגיה.
לא רציני.

את צודקת פטרוזיליזיה. הכתבות ברמה נמוכה, אבל נדיר למצוא מקום כתוב שלא מהלל את המילה הזו המתחילה בב'.

הבעל בחו"ל, הילד מנג'ס, ויוצא שנותנים לו קורנפלייקס עם חלב, או לחם אחיד עם מיונז ופסטרמה, או מילקי.
לגבי קורנפלקס , יש דגני בוקר סבירים למדי בלי חומרים משמרים וצבעי מאכל.

אני כותבת שוב. דווקא מזונות שנכתבו כאן כ"בריאים" אני לא לגמרי שלמה איתם. כאמור שומנים מוקשים בשוקולד חרובים המכיל סוכר והרבה קלוריות. דבש לא בהרבה יותר טוב מסוכר לבן(וכמובן אין הבדל בריאותי בין סוכר לבן לחום ). שומשום\טחינה\חלבה התגלה בשנים האחרונות כמאד אלרגני ויש להיזהר בהצגתו לילדים קטנים. היום יודעים שסויה - יש לצרוך במשורה בגלל החומרים דמויי הורמונים (פיטואסטרוגנים) בעיקר בהריון , הנקה ולילדים קטנים.
תמרים מיובשים יש גם לצרוך בכמות מוגבלת כיוון שהם מכילים הרבה סוכר יחסית לגודלם וקל לזלול אותם(בניגוד לתפוח למשל- שאוכלים אחד או שניים,תמרים מיובשים קל לזלול כמו גרעינים)

הכי קשה לי להתמודד עם הכריך עם שוקולד של אחה"צ בגן ועם הזיבליה בגינה. לאחרונה הפסקתי ללכת לגינה בשעות השיא מסיבה זו, אבל הוא שם עם הסבים שלו. אני מבינה כמה זה מפתה: את חוזרת מהעבודה, הרבה יותר קל ללכת לסופר הסמוך לגינה ולהצטייד בשקיות חטיפים שמחזיקות מעמד לנצח, לא צריך לשטוף או לקלף, הילד אוהב אותן, כתוב עליהן שיש בהם ויטמינים, יש ציור של ילד שמנמן ,מחייך על העטיפה........במו עיני ראיתי אמא שאני מכירה נותנת לבת שלה דובונים והבת מאכילה את הציפורים בגינה איתם!! טוב אבל זה באמת לא קשור.

אגב מה היתרון של קמח קוסמין על קמח אחר?

כתבה מאד מעניינת לדעתי על דגני בוקר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3005751,00.html

בשמת - נסי ביצה חלוטה. סקויה טורפת אותן וזה בלי טיגון בכלל.

קורנפלקס זה סתם מוצר תעשייתי שאין בו שום תועלת תזונתית והוא מעמיס על הגוף (והבת שלי נורא אוהבת את זה

)
הכי טוב לאכול את ברכות הטבע, פירות וירקות, ולא מוצרים תעשייתיים חסרי ערך תזונתי.

אין הבדל בריאותי בין סוכר לבן לחום
לא מדוייק. בסוכר חום איכותי יש מולסה שעשירה בברזל ובעוד דברים טובים. כאמור, סוכר טבעי עדיף בעיני על סוכר מעובד, אבל הכי עדיף לא להשמש בסוכר בכלל.

היום יודעים שסויה - יש לצרוך במשורה בגלל החומרים דמויי הורמונים (פיטואסטרוגנים)
אולי זה נכון לגבי הריון הנקה ותינוקות, אני לא מתמצאת. לנשים פיטאסטרוגנים יכולים לאזן את המערכת ההורמונלית.
לתינוקות לא הייתי נותנת סויה, כיוון שהיא אלרגנית מאוד.

אגב מה היתרון של קמח קוסמין על קמח אחר?
קמח כוסמין מלא הוא אופציה לקמח חיטה מלא, כיוון שהוא מאוד נוח לשימוש, שלא כמו קמח שיפון.
הוא גם לא אלרגני כמו קמח חיטה.

וקורנפלקס זה סתם מוצר תעשייתי שאין בו שום תועלת תזונתית והוא מעמיס על הגוף (והבת שלי נורא אוהבת את זה
אז למה לקנות לה את זה?

אני מסכימה מאוד שתזונה היא עניין אישי מאוד.
כבר כמה שנים שאני מאמינה מאוד שעדיף לאכול כמעט רק אוכל חי והתחלתי ליישם. לגוף שלי זה עשה נפלאות.
והנה נולדה לי ילדה, שלא רק שמשוגעת על אוכל מבושל, גם זקוקה לו. היא, בתור ילדה שסובלת מהרבה ליחות, לא יכולה לאכול רק מזון קר, זה פשוט לא בריא לה.
הבעיה על פי רב, לדעתי, היא שאנשים לא ממש קשובים לגופם ולילדיהם ובודקים מה טוב ומה מזיק. אוכלים מה שיש, מה שהתרגלו, מה שמגישים להם.

למה לקנות לה את זה? כי היא רוצה. כי היא מחליטה על החיים שלה.

שומן טראנס

שליחה על ידי יושי* » 22 מרץ 2005, 10:20

האם אוכל מטוגן בריא לתינוקות בני שנה?
נוח לתת בגיל הזה "אוכל אצבעות" לילדים. יש הרבה הצעות מטוגנות המיועדות לבני תשעה חודשים ומעלה. האם בריא? מהן האלטרנטיבות? אשמח לשמוע דעות ועצות.

אוכל מטוגן לא בריא לאף אחד. מכיל רדיקלים חופשיים ומיותר - בטח ובטח לא לילדים קטנים.
רצוי להוסיף את השמן בסוף הבישול. אפשר לאפות.
ילדים קטנים רצוי שיואכלו בעיקר פירות וירקות חיים.
אוכל בריא וילדים - אוקסימורון לצערי.

שליחה על ידי יושי* » 23 מרץ 2005, 07:29

יצא עכשיו ספר "טעמים ראשונים". יש שם מגוון הצעות לתינוקות אך, לצערי, הרבה קציצות/פנקייקס/לחם מטוגן וכו'
האם יש רעיונות / מתכונים בכיוון יותר שפוי ובריא?

יושי, חפשי ב מדור מתכונים, יש שני דפים בשם מתכונים שילדים/פעוטות אוהבים (לא זוכרת את השם המדויק, בכל אופן תמצאי אותם ברשימה).

האם יש בעיה לתת לתינוק בן 10 ח' אורז מלא ושאר מאכלים מלאים?
קראתי איפהשהו שעד גיל שנתיים זה יכול ליצור עומס על מערכת העיכול. אנ'לא ממש קונה את זה וגם יש את הבעיה, שאם הוא יתרגל לאכול אוכל "ריק" הוא לא יסכים פתאום בגיל שנתיים לאכול "מלא".
אני, אוכלת בעיקר דגנים מלאים ושותה בעיקר מים, והנה, גם כשהמטפלת נסתה לתת לו מיץ הוא דחה אותו בשאט נפש ודרש מים!!!! ניצחתי !!!!

עדיף להמנע ממוצרים שיש בהם גלוטן עד גיל שנה .
יש קשר בין הופעת אלרגיות בשלב מאוחר יותר לבין החשפות לגלוטן בגיל צעיר .

אני נהגתי לתת דייסת אורז שהכנתי בעצמי .
בישלתי את האורז המלא עם חלב סויה וטחנתי למרקם דק ואחיד .

אולי תגלי במקרים רבים שהדגן המלא יוצא כמו שהוא נכנס .
לכן עדיף לרסק אם ילדך אוהב זאת .
אפשר להוסיף קטניות , ירקות מבושלים ( עדיף מאודים ) .

שאלה שמטרידה זוג הורים לילד בן שנתיים וחצי:
כמה אקטימל מותר לתת לילד לאכול?
תודה

לא קראתי את כל הדף כי הוא דיי ארוך, עם חלק מהדברים הסכמתי וחלק לא, בקיצור לי יש כמה קווים אדומים שאותם אני לא עוברת,
א. לא קונה שום מוצר שמכיל מונסודיום גלוטומט.
ב. אין פטל.
ג. לא קונה מוצרים עם חומרים משמרים.
עוד דבר שלא הבנתי, למה קורנפלקס לא טוב/בריא {חוץ מהסוכר שנמצא בו}?

שכחתי לשאול, האם בארץ היצרנים מחוייבים לדווח על הימצאותו של מונסודיום גלוטומט באוכל שהם מייצרים?

אמא לשלושה,
קורנפלקס נמצא בקטגוריה של מזון מעובד תעשייתי. לדעת חלק מהכותבים פה זה מספיק כדי לקטלג אותו כלא בריא (להבדיל ממזון טרי תוצרת בית).

לדעתי בלבד קורנפלקס דוגמת המותג של אדמה ודומיו מקמח מלא ללא סוכר (לא ממותק בכלל) מספיק טוב בשבילי ובשביל ביתי עובר את רף הטעימות.

האם בארץ היצרנים מחוייבים לדווח על הימצאותו של מונסודיום גלוטומט באוכל שהם מייצרים
לא מצאתי מקור, אבל אני חושב שזה נכלל תחת "חומרי טעם וריח" ואין צורך לפרט במיוחד.
יש מוצרי מזון עליהם נכתב בפירוש "ללא מונסודיום גלוטומט" ואותם כדאי לצרוך (לא שאין בהם רעלים אחרים)

אני זקוקה למתכונים לילדים דחוף, ניסיתי קינוע בכל הצורות אורז מלא עם עדשים עם כוסמת ועוד. שאלה נוספת אני אופה לזיו ולעוז וכמובן גם לנו לחם ממחמצת שאור אך מאחר והמחמצת שלי מתה בשבוע האחרון אני אופה עם שמרים האם עדיף לקנות לחם שאור מאשר לאפות עם שמרים?

המתכונים שילדים אוהבים

מישהי יודעת במקרה מה הערך התזונתי של תירס? כי הרי תירס יוצא כמו שהוא נכנס אפעס, אז מה הטעם לאכול אותו, הוא לא רק נפח?
ועוד - הילד אוכל די הרבה דברים אבל ירקות הוא לא מוכן - לא טריים, לא מבושלים. גם אם אני מחביאה לו בפסטה או באורז או בקינואה וכו' וכו' הוא פולה את הגרגירים הלא רצויים (להלן, הירקות) וזורק באלגנטיות הצידה.
יש רעיונות?

האם למישהו יש מוסג אם מותר לשים לילד סידן קל בתוך המשקה המכיל 1000 מ"ג סידן אשמח לישמוע .

חן- אפשר להכין רוטב עגבניות עם ירקות (גזר, פלפלים, קישוא..) ולטחון בסוף למחית. התוצאה היא רוטב אדום עם מרקם חלק שלא מסגיר את כמות הויטמינים שמתחבאת בו. אפשר לשים את הרוטב על פסטה, אורז או מה שרוצים.

רציתי לשאול אם יש למישהו/י רעיונות וטיפים כיצד "לשכנע" ילד לאכול פירות וירקות

טיפים אין לי . הילד שלי בלי עין הרע אוכל הכול..אולי פשוט לאכול ביחד.אצלינו אי אפשר לאכול פרי בנוכחותו כי הוא לוקח אותו אליו וזו בעיה כשזה הפרי השלישי בחצי שעה(הקקי משהו). וכדי למנוע את תופעת "קיבוץ הנדבות" בגינה אנחנו מגיעים עם פירות ושקית חומוס גרגירים ואז גם לו יש שקית כמו לכל הילדים והם באים ומבקשים ממנו. ובהקשר של סבים וכו' אז סבתי כשהגענו אליה איתו בפעם הראשונה הביאה סוכר לבן לשים בפיו כדי שיהיה לו תמיד מתוק כשהוא בא אליה. הוא היה בן חודש והיא טענה שלא שמתי מספיק(שמתי פירור) אז היא דחפה לו כפית שלמה אבל לך תריב עם אישה בת 80

שנים רבות אני משתדלת לשלב תזונה של טיבעונות נכונה ושוקולד (שאני משוכנעת שחסר לי בדם בכל זאת...)
את ביתי הנקתי הנקה מלאה עד 7 חודשים וכעת (ישוחרר הציצי) משלבת הנקה פעמיים ביום עם פירות בלבד ושקדים טחונים.
האם זה תקין (או שצודקות הספתות שטוענות שהילדה מורעבת?)
האם לפי נסיונכם הילדה תיגדל בריאה יחסית לילדים אחרים או שיסגירו אותי לידי רשויות הרווחה?
אשמח לשמוע תגובות.

קשת- אולי תרצי לקרוא ב מעבר לאוכל מוצק, יש שם יותר מידע שימושי לגבי תזונת תינוקות בגיל של בתך מאשר פה.

אנחנו רוצים להכין עוגיות עם זיגוג סטייל רויאל אייסינג, ומחפשים תחליפים לצבעי מאכל. יש הצעות?

שליחה על ידי ענת* » 10 דצמבר 2005, 10:40

מה אפשר לתת שתיה חמה בבוקר או בערב לתינוקת? האם חלב רגיל עם קוביית שוקולד מריר זה בסדר? יש רעיונות למשהו יותר מוצלח?

בננה גם מתוקה ויכולה להוות תחליף לממתק או נשנוש של בין הארוחות, או פרוסה מקמח מלא עם ממרח העשוי מטחינה גולמית וממתיק טבעי כמו דבש, מולסה או מייפל ורצוי אורגאני אם אפשר..

אני אוכלת הרבה קש עם כל הסיפור הזה של הילד והאוכל. למרות שאני מרגישה שאני מתפשרת הרבה, וגם משקיעה לא מעט בהכנה של דברים שאני יודעת שהוא אוהב, כל ארוחה מלווה בהרבה שידול וחיזור מצידי. אפילו כשהוא רעב.
יש כבר אישיו כזה סביב כל הנושא, וכל ארוחה / ביקור במכולת הופך להיות מתוח ומעייף.
רעיון: קניתי שוקולד מריר ספלנדיד, הוא נראה טוב מבחינת הרכיבים. אולי אציע לילד עיסקה: קוביה יומית (גדולה!) אחרי שהוא אוכל ארוחה יפה.

חשבתי שיהיה מעניין למי שרוצה לשמוע קצת יותר על דרך התזונה שמומלצת על ידי האנתרופוסופים. הקישור הבא הוא תקציר של הרצאה שנתנה מומחית לתזונה אנתרופוסופית ובעל ת מסעדה בהרדוף, יוטקה הרשטיין.
http://www.antro.org.il/act/[po]mom yotke[/po].doc
ובקישור הבא יש המלצות לתפריט שבועי:
http://www.antro.org.il/act/yotke.doc
משנה בצורה כזו או אחרת את ההסתכלות על ירקות ופירות וסתם על דרך האגב, תפוח אדמה הוא ירק "מוזר" מהסיבה שהוא גדל בחושך...

סליחה שמתפרצת ללא הזמנה, ראיתי שכתבת ב אכילה בנישנוש
מזכירה לך שקורנפלקס איננו מזון בריא (אפילו האורגני בלי הסוכר, זה מה שאת נותנת? אם זה קורנפלקס רגיל אז זה ממתק ולא טוב להתחיל עם ממתק את היום).
ורציתי לשאול כל דגני הבוקר כאלו (ציריוס למשל?)

כן. זה מזון מעובד מאוד, תעשייתי, שנוסף על כך מכיל הרבה סוכר לבן.
יש גם כמה סוגי קורנפלקס אורגניים, ללא סוכר (רק דגנים ומלח), אבל גם הם עדיין חטיף מעובד.
זה גם חטיף מהסוג שנדבק לשיניים ומזמין עששת )-:
"דגני הבוקר" הם אחת ההצלחות השיווקיות הענקיות של המאה. עוד דוגמא לגאונות של אלופי המכירות האמריקאים, שהצליחו למכור זבל למיליונים במסווה של "מזון בריא" לכל ילד. מדהים ממש.

זבל למיליונים במסווה של "מזון בריא" לכל ילד. מדהים ממש.
אוי, כמה ויכוחים עם אחי על בריאות הקורנפלקס. אין עם מי לדבר.

כתבה מעניינת על במבה
תינוקות וילדים אוהבים לאוכל במבה, וההורים משוכנעים שהחטיף טבעי ומכיל ויטמינים ומינרלים. יש תזונאים שחושבים אחרת

היא בקושי אוכלת, אני משתדלת לא לעשות עניין. לפעמים חיה על פריכיות אורז או פתית שוודי ולפעמים מוכנה לגוון בפירות או ירקות (כשיש מצב רוח טוב אז גזר חי הולך אצלה מצויין) עוף היא אוהבת אבל אנחנו אוכלים ממש מעט רק עוף אורגני, גם דגים הולך טוב אבל גם זה משתדלים לא להכניס יותר מדי מהחי לתפריט המשפחתי. לפני שבוע או משהו נפלנו על מדף בסופר עם טורטיות טריות כאלה, רכות. בלי להתבלבל העמסנו על העגלה והכנו ארוחת צהריים מכסיקנית כמו שאמא מאוד מאוד אוהבת (ככה זה אצלנו בעדה...). הקטנה שמחה מאוד למצוא בשר טחון בצלחת שלה ואפילו השעועית השחורה שיחקה אותה לכמה רגעים ואז אבא הציע לקטנה מהטורטיה, הקטנה ליקקה ומיד ירקה בקול גדול וצעקה "איכס!" (גם כן, מילה מקסימה לילדה בת שנה ושמונה חודשים...) מאוחר יותר קראתי את הרשימה המזעזעת של הEים שהופיע מאחור... בטח שאיכס, איכס בריבוע! כמה כאבה לי הבטן אחרי ארוחת הEים הזו! בפעם הבאה מכינה טורטיות ביתיות.
גם לגבי קורנפלקס זה דומה. היא מסרבת לאכול כל סוג שהוצא לה (על ידי סבתא/דודה או אפילו אמא במצוקה נסיעתית של "זה מה שהיה באלונית שהוא לא ממש ממש רעיל ובמבתי או פג תוקף-גרנולה בר מאובק") כולל האורגני הזה עם הגורילה (דווקא הגורילה שימחה אותה מאוד) לעומת זאת שלווה זה להיט גם זו בלי שאני חושבת שיש לה טעם של נסורת ובאופן אישי מעדיפה כזו עם דבש וסוכר חום, אמהות מקולקלות אי אפשר לתקן...
הכי מצחיק זה שבגינה, בימים שאני ממש טורחת לסחוב מגוון של פירות טעימים וירקות היא ממש לא רוצה לטעום אפילו כלום ואילו בימים שאני ממש מתעצלת ומביאה רק ביגלה אורגני מלא היא נותנת לכל דורש את הביגלה ומקבצת תפוזים ובננות... אמא שלי היתה אומרת שילדים תמיד רוצים לאכול מה שהיה אתמול.

הצילו ! הילדה לא נוגעת בירקות

המצב הזה נראה לי מאוד בעייתי.
מה לעשות? לא טריים ולא מבושלים. יש רעיונות? (בת 3+)

ילדת טבע, נשמע לי שיש לך ילדה מהטייפ שמאד אוהב וזקוק לחלבונים.
את מתארת ילדה שאוהבת עוף, בשר ודגים!
מכירה את זה מאד מקרוב- גם בתי כזו, גמני חשבתי שהיא תגדל כצמחונית (כפי שהייתי אני בעצמי בזמנו) והתבדיתי. הבנתי שאין מה לעשות, היא כנראה זקוקה לזה והאמת היא שעד היום (כמעט 5 ) אלו המזונות שהיא תמיד תמיד תסכים לאכול.
אגב, זו נטייה הרבה יותר בריאה מהנטייה לדגנים ומתוקים.
את מוזמנת לקרוא את הגיגיי בנושא פה ואם בא לך עוד לדבר על זה אפשר גם "במייל" [email protected]

מירי, את מתארת מצב ממש מוכר. הרבה ילדים בגיל הזה לא בענייני ירקות.
ממתי זה כך? האם פעם אכלה ירקות? מה היא כן אוהבת לאכול? האם אתם אוכלים ירקות? האם אתם אוכלים ארוחות משפחתיות יחדיו?
יש כל מיני אפשרויות, בהתאם למצב. אפשר להכין פשטידות וקציצות ולשים בהם ירקות למיניהם, אפשר ללכת על מרקים טחונים, בהם לא רואים את הירקות אחד אחד.
אפשר גם להתחיל להניח על השולחן בדרך קבע ירקות טריים חתוכים לנשנוש לאורך שעות היום. כל פעם משהו אחר, לגוון ולהתנסות.

גם אצלנו כנ"ל, בשבת ראיתי את בנות הדוד של האיש שהתארחו אצלנו בנות שלוש וחצי ושנה וחצי, טורפות סלט ירקות וקנאתי גברה.

אנחנו משתדלים ל"דחוף" ירקות בפשטידות שהוא כן אוכל, ולפעמים, אם כבר עושים קציצות, גם לתוכן. (מגרדים קישואים/גזרים או שניהם והוא לא מרגיש) .

גילינו שהוא גם אוהב שקשוקה - אז הכנסנו לתפריט, וככה הוא אוכל עגבניות שבאופן עקבי הוא טוען ש"זה ממש לא בריא לי עגבניות".

בנוסף, אנחנו משתדלים פשוט להראות דוגמא אישית בלי לדחוף, רק להציע. יש כמעט תמיד קערה עם ירקות בשולחן (לא תמיד יש לי כח לחתוך סלט) ואני מקווה שבסוף זה יעבוד.

שאלה על ילד בן 7
שחולה על מתוקים וחטיפים, אני מגבילה אותו לממתק אחד ביום אבל בטיולים ובמפגשים עם חברים הדבר ממש בלתי אפשרי ויוצא שהוא אוכל כמויות מסחריות של ג'אנק.
האם יש חטיפים בריאים יותר שאפשר להציע לו שימלאו לו את התשוקה הזאת למתוק ויהיו מספקים יותר לו ולחבריו?
הוא מוכן מידי פעם לאכול שקית עם קורנפלקס/פופקורן/צימוקים אבל לא מעבר לזה.

מעצבן אותי שבמסיבת יומהולדת (אינטימית, רק בנות, לא הרבה) המשפחה המארחת הגישה רק אוכל זבל. הילדות היו שם ערב ובוקר. נתנו להם חטיפים, בורקסים, כמובן ממתקים (לא איכותיים). בבוקר גם כן, רק ממתקים ובורקס, השאריות מאתמול. הילדה חזרה ב-10 והיא רעבה. כי שום דבר מזין לא ניתן ב16 השעות האחרונות. אבל המתנות שהביאו (הילדה החוגגת מאוד אסרטיבית ודרשה מתנות מאוד ספציפיות) היו איכותיות ביותר.

נתנו להם חטיפים, בורקסים, כמובן ממתקים (לא איכותיים). בבוקר גם כן, רק ממתקים ובורקס
קחי בחשבון שלרוב הילדים זה הכיף הגדול... ומאוד ייתכן שהם אפילו היו מקטרים אם היו נותנים להם "אוכל אמיתי" S-:

ושבורקס נחשב אוכל.

המשפחה המארחת הגישה רק אוכל זבל
אבל המתנות שהביאו (הילדה החוגגת מאוד אסרטיבית ודרשה מתנות מאוד ספציפיות) היו איכותיות ביותר.
כלומר יום ההולדת הוא מבחינתך עסקת קח ותן ואת נדפקת כי שילמת יקר (מתנה איכותית) אך קיבלת אירוח זבל (אוכל זבל).
כמובן שמבחינת הילדים אין קשר בין רמת הכיבוד לבין המתנה כי המתנה היא לא כרטיס כניסה שקונים כדי להשתתף.
וגם אם כן ראו זאת כך, העסקה היתה הוגנת מבחינתם מפני שכולם קיבלו את הדבר שגורם להם הנאה.
(אולי אפילו גם את, לפעמים כעס והתנשאות מאוד מהנים כפי שיעיד מהות הדף הזה).

כלומר יום ההולדת הוא מבחינתך עסקת קח ותן ואת נדפקת כי שילמת יקר (מתנה איכותית) אך קיבלת אירוח זבל (אוכל זבל).
אכן, במסורת הפולנים. תיאורטית, אני לא חושבת שצריך להתחשב, אבל הפעם היה לי חשוב להזכיר את המתנה כי גם זה עצבן אותי.
ואולי מה שעצבן זה שיש אנשים שיודעים לבקש (ולקבל) ויש אנשים שלא. וברור לאיזה קבוצה אני שייכת...
מן הסתם, התעצבנתי על עצמי.

גם אני חושבת שמגישים לילדים זבל בתחפושת של אוכל כי זה זול, וכי זה מעט טרחה. וגם אותי מעצבן.
כמובן שהילדים שלי בגן עדן כשהם מגיעים למזבלה כזו (סליחה...), אבל זה מרגיז שזה נחשב קביל לתת לילדים של מישהו אחר משהו כזה לא בריא.
לא היו עושים למשל בריכה בחוץ, אם טיפה קריר, חס וחלילה שמישהו יצטנן. או משהו מלכלך מדי, שהבגדים יתלכלכו. אבל אוכל כזה נחשב קביל.
אפילו אם יש ילד שמן, מרגישים בנוח לתת אוכל כל כך שמן ולא מזין.

היום הילדה שלי סיפרה לחמותי למה בעלי חולה:
כי הוא אוכל בעבודה אוכל לא בריא. הוא אוכל למשל... (והעיניים כאן בורקות) בורקס מטוגן! יאמי!!! וגם שניצל במחבת!!! איזה כיף לו! (-:

מרגישים בנוח לתת אוכל כל כך שמן ולא מזין
זה בגלל שזה הסטנדרט של מסיבות יום ההולדת. אחרת זו לא מסיבה. פה, למשל (קנדה) - מסיבת יומולדת = פיצה ועוגה. לא יכול להיות שומדבר אחר.
בעצם, כשהם יותר גדולים זה הופך לנקניקיות לעתים, אבל לרוב פיצה. עוד לא החלטתי מה יותר גרוע.

עוד לא החלטתי מה יותר גרוע.
חד משמעית נקניקיות. עם חומרי שימור, צבעי מאכל ניטרטים ופוספטים. פיצה זה לרוב בצק מקמח לבן, רסק עגבניות וגבינה צהובה. אם יתמזל מזלך אין שם שום E. כך שעדיף פיצה.
פיצה

(ולא נקניקיה ולא בכדי) ממחשב אחר

נראה לי הגיוני מאד להתעצבן, בתור אמא, על זה שנתנו אוכל זבל, ועוד יותר כי ביקשו מתנה יקרה. הילדה לא צריכה להתעצבן, לאמא מותר!
(אולי אפילו גם את, לפעמים כעס והתנשאות מאוד מהנים כפי שיעיד מהות הדף הזה).

לדעתי זה מהנאות החיים! ומי שלא נהנית מזה, לא תיכנס לדף הזה. אלא אם כן כיף לה לכעוס ולהתנשא על הכעס וההתנשאות שבדף... כולנו כאן בשביל הכיף שלנו.

אלא אם כן כיף לה לכעוס ולהתנשא על הכעס וההתנשאות שבדף... כולנו כאן בשביל הכיף שלנו
מעולה. מקבלת.

נראה לי הגיוני מאד להתעצבן, בתור אמא, על זה שנתנו אוכל זבל, ועוד יותר כי ביקשו מתנה יקרה. הילדה לא צריכה להתעצבן, לאמא מותר!
תודה!!!!! באמת הייתי צריכה אישור!

האם זה באמת מה שמוגש, כי זה הסטנדרט?

(אני שואלת באמת, לא בתור שאלה רטורית). זו לדעתי שאלה חשובה.

אנחנו בגן רגיל לחלוטין, ובשיחות כשמחכים לאסוף את הילדים, הרבה אמהות מקטרות לי על הממתקים המוגשים בגן בכל יום שני וחמישי (בכל הזדמנות כגון יום הולדת, קבלת שבת, חג, ואם יש שאריות, אז מגישים גם ביום שאחרי, יעני חבל לזרוק, עדיף לזרוק לתוך הקיבות של הילדים...). אבל הטיעון של הגננת (שאני מאוד מעריכה - את הגננת, לא את הטיעון) הוא שאי אפשר לאכזב את הילדים. הם מצפים לזה.

ואני שואלת את עצמי אם באמת אין להם אכזבות בחייהם, לילדים הללו. האם אף פעם לא אומרים להם לא? נגמר? אסור? לא עכשיו? מסוכן? יקר? לא מקובל? סתם אין לי כוח לזה?

יש לי תחושה שהם שומעים הרבה מאוד לא. אבל הממתקים, זו פרה קדושה. תחום שאסור לאכזב בו. חס וחלילה שהילדים יצפו למצוא ערימה אדירה של ממתקים בצלחות שלהם בגן, ביום הולדת או קבלת שבת, ופתאום יש שם משהו אחר, נניח פיתה עם חומוס. אח, איזו מכה, הנפש הרכה שלהם לא תעמוד בזה...

עכשיו זה אחרת כמובן כשזה אצלך בבית, יום הולדת של הילד שלך, אז באמת לא רוצים לאכזב את הילדים, כי יעני זה יקלקל את המסיבה של הילד שלך.

אבל השאלה היא אם זה באמת השיקול היחיד, ואם אין דרך אחרת.

כמובן שיש, אבל יקרה יותר, וגוררת יותר טרחה.
זה ממש קל וזול לקנות חטיפים בשקית (נדהמתי כמה זה זול, כשקניתי ליום הולדת של הבת שלי בגן. חס וחלילה לא לאכזב את הילדים). בכמה שקלים מאכילים גן שלם, נדמה לי ששילמתי פחות ממאה ש"ח, ועוד קניתי דברים יחסית איכותיים.

אגב, אני עם אלמונית, פיצה זה ממש מאכל בריאות לעומת כל הג'אנק שבד"כ מוגש. גם עוגה יכולה להיות בריאה יחסית.
אפשר אפילו להכין פיצות עם הילדים, מכינים מראש בצק והם מקשטים אותו ואופים את זה יחד. מעולה.

בקיצור, מוזר הסיפור הזה של הג'אנק לילדים.
זה הורים שמאוד משקיעים בילדים (גם אם בדרכים לא בדיוק כמו שאנחנו מדברים עליהן). אבל באוכל עדיין שולטת הגישה של פעם, לתת לילדים משהו זול. שחבל לבזבז עליהם אוכל איכותי.
אפילו חברה פעם אמרה לי, לפני הרבה שנים, כשהבעתי פליאה על איזו תמצית מלאכותית שהיא שמה בעוגה, "זו עוגה של ילדים. אני לא אשים שם מקורמיק" )-:

אגב, אני עם אלמונית, פיצה זה ממש מאכל בריאות לעומת כל הג'אנק שבד"כ מוגש
פיצה לא אלמונית. פיצה היא פיצה

יש ספרי בישול לילדים אלטרנטיבים, יש לי בבית "לאכול נכון מהרגע הראשון" עם רעיונות לחטיפים ליום הולדת שהרבה יותר בריאים ומוצלחים. כמו לדוגמה טבעות תירס, כדורי תמרים שכבר הוזכרו פה וכו'. וכדאי להתאמץ ולא להביא לגן ג'אנק. אפילו אם זה רק כדי שהאמהות האחרות וגם הגננת יתרשמו כמה זה קל ופשוט וכמה הילדים שמחים לאכול את הדברים הטובים והבריאים יותר. ולא מתאכזבים.

בימי ההולדת האחרונים של הילדים שלי - אני חוגגת עם המשפחה שלי - בחרתי "לאכזב" את האחים והאחיינים שלי, להגיש אגוזים ושקדים במקום חטיפים תעשייתיים. נרשמה התנפלות.

אפשר גם התנגדות שקטה:
כשהייתי רכה אמי הטבעונית שלחה אותי למסיבות בגן עם שקיק ובו פירות יבשים ואגוזים. אני זוכרת בעיקר גאווה, ולא תסכול (-:
(מצד שני, שנה אח"כ המשפחה זרקה את הטבעונות כדי "לא לאכזב" את אחי הגדול, שדרש בשר ומעדנים...P-:

ביום הולדת אחרון הגשתי לצד חטיפים וממתקים (שכללה גם בייגלה מקמח מלא), גם פיתות עם חומוס (וגם פיתות עם גבינה), וקערה של עגבניות שרי.
נרשמה התנפלות

יש ספרי בישול לילדים אלטרנטיבים
התכוונתי בישול אלטרנטיבי ובריא ולא ילדים אלטרנטיבים כמובן

שליחה על ידי בלה* » 15 אפריל 2008, 00:07

אבל הטיעון של הגננת (שאני מאוד מעריכה - את הגננת, לא את הטיעון) הוא שאי אפשר לאכזב את הילדים. הם מצפים לזה.
בטח שהם מצפים לזה. הרגלנו אותם שזאת האשפה שהם מקבלים בכל מסיבה, אז למה הם יצפו?! לפיתות מקמח מלא ולסלט חסה ונבטים??????????????
וגם יש את העניין הזה שהרבה הורים טועים בו ומגדירים סוגים מסוימים של אוכל כאוכל ילדים - נקניקיות, בורקס, פיצה; ואוכל אחר של מבוגרים, ולא חושבים להגישו לילדים או אפילו להציע להם - סלט, לחם מקמח מלא, נבטים....
בכנות, אני לא חושבת שרוב הילדים יתאכזבו אם לא תהיה במסיבה אשפה מהסוג שרגילים לאכול. כשרעבים אוכלים הכל, והם הרבה יותר פתוחים להתנסויות, או בעיקר כשההורים לא בסביבה.

ואגב- זאת היתה אימא של יונת שהעירה פעם לגבי ההבדל בין זבל ואשפה.....ביסלי, במבה וסוכריות, כמו גם צבעי מאכל ושאר מרעין בישין, לא מזבלים כלום. לאדמה הם לא ראויים, והיא באמת מפרקת הכל. הם אשפה בלבד.