יום עיון באופן טבעי 2003

אנונימי

[h=4]

שימו לב - הדף להלן מתייחס ליום העיון שהתקיים בשנת 2003[/h]

כמידי שנה, קיימנו יום עיון בפארק הירקון בחודש מאי. הפעם יצא יום העיון ב יום רביעי 14 במאי.
נפגשנו בשעה 11:00 על הדשא ליד האגם. היה שילוט גם מכיוון החניה של גני התערוכה, וגם מהירקון (שיכון ותיקים).
בשעה 14:00 התחלנו בסדנאות/דיונים/פגישות בנושאים שונים (פרטים להלן). בשעה 16:00 קיימנו סבב נוסף של סדנאות/דיונים/פגישות, לאחר מכן נפגשנו למעגל משותף לשאלות, הערות, הארות.....
ולבסוף נפרדנו (מהחלק המאורגן) מי הביתה, מי לשייט באגם, ומי להמשך המפגש עד הלילה.

במסגרת יום העיון היתה הזדמנות להכיר את באופן טבעי (העיתון, האתר וכל השאר) וכמובן להפגש עם קהילת באופן טבעי. לכן, זו היתה הזדמנות להזמין חברים/משפחה/שכנים כדי להתרשם, להכיר ו...להצטרף לקהילה. זוהי גם הזדמנות לכל באי האתר להפגש עם האנשים האמיתיים בקהילה, לראות את העיתון המודפס וכמובן... סוף-סוף לעשות מנוי לעיתון.

לכיסוי חלק מההוצאות הכרוכות בארגון וביצוע יום העיון, נגבה במקום 20 ש"ח למשפחה המנויה על "באופן טבעי" ו-30 ש"ח למשפחה שאינה מנויה.

נושאי הסדנאות הם כדלקמן (יתכנו שינויים, כמובן, גם בניסוח הכותרת):

לידת בית - מציאות ופנטזיה / ניתוק חבל הטבור - למה ומתי -- בהנחיית מיכל בונשטיין, מיילדת בית.
אימהות וקריירה -- בהנחיית יונת שרון, מתכנתת ואמא בחינוך ביתי.
ילדים גדולים ו חינוך ביתי חופשי (unschooling) -- בהנחיית אורנה וצפריר שפרון, הורים בחינוך ביתי.
האם אנחנו באמת סומכים על ילדינו -- בהנחיית שי אור, ילדי אדמה.
ביטוי הידע וחכמת הנשיות בזוגיות -- בהנחיית אילנה אילן, מנחת מעגלי נשים.
אף מילה -- בהנחיית רני כשר, אב לילדים שלמים.
להיניק - טבעי אך לא תמיד קל - אתגרים גם למיניקות מנוסות -- בהנחיית ג'ינה וייסמן ועדי יותם, מדריכות הנקה. (רק ב - 16:00)

נשמח לענות על שאלות ובקשות גם בטל' (04-6800933).
רני וחדוה כשר

בהמשך יש כמה תמונות שצולמו במפגש. כדאי!

שאלות שעלו:

האם צריך להירשם ליום עיון?
לא, צריך רק לבוא.

האם ימכרו שם ספרי "חינוך ביתי" של באופן?
כן.

מה המחיר למשפחות שיעשו מנוי במקום?
20 ש"ח, כמו מנויים ותיקים.

מי קהל היעד ליום העיון?
יום העיון מיועד לכל מי שרוצה לבוא

אפשר להביא יונקים קשישים?(בני שנה)
אפשר להביא את כל המשפחה.

האם כל הסדנאות בבת אחת?
לא, יש שני מחזורים. ניתן לשמוע 2 מהסדנאות המוצעות.

זאת מפה שאבא הכין ליום ההולדת של אמא לפני כמה חודשים, ועידכנו אותה לצורך האירוע -- נעמי

תמונה

שימו לב לשינויים בתכניות:
שי אור ינחה מעגל (במקום דני לסרי) שיעסוק בשאלה: האם אנחנו באמת סומכים על ילדינו.
מיכל בונשטיין תנחה שתי סדנאות בנושא לידה (פרטים בהודעה למעלה)
ג'ינה ויסמן ועדי יותם ינחו סדנא אחת ב - 16.00

לאחר הסבב השני נתכנס למעגל משותף כדי לדון, לשאול, להעיר ולהאיר בענינים הקשורים לקהילה.

להתראות.

אים אני באה מאבן גבירול,אז איפה זה בדיוק,איפה יש אגם בפארק הירקון?
האים זה איפה שהיה הקרקס?

חיבוק גדול לכולם, לא באנו כי חלק מאיתנו מצוננים בגדול עם כל הגעשפט.

הייתי בשעתיים הראשונות של המפגש. לא הספקתי להיות בהרצאות מכיוון שהייתי צריכה לחזור הביתה. אבל כל כך נהניתי להיות שם עם כולכם.
מחכה לפעם הבאה שנפגש.

איזה כיף! גם מפגש גם עיתון וגם אתר באותו יום! ואיך הכול מתחבר יחד (למשל תשובה לשאלה מהמעגל של יונת - האם הנשים תעלמנה מהחיים הציבוריים אם תחזורנה הביתה - במאמר היפה של איריס יוטבת - הן תחזורנה לחיים הציבוריים בשלב החיים המתאים, כחכמות השבט.)! תודה לכולם!

היה נפלא. כולם יפים. היה קצר מדי.
תודות וחיבוקים למארגנים.

גם לנו היה נחמד מאד וגם מעניין, למרות שכרגיל פספסתי המון, ולא הצלחתי לדבר ממש כמעט עם אף אחד....

וגם סוף סוף קניתי את הספר של חינוך ביתי. התחלתי לקרוא בו והוא מרתק.
כל הכבוד לאחראים על הכנתו (-:
התלהבתי מהערת העורכים לגבי שמוש בספר (-:

היה פשוט נפלא, כיף לראות את כולם! הספקתי לדבר עם יותר אנשים, והצמדתי עוד כמה פרצופים לשמות...
להתראות ב המפגשים הבאים

גם אנחנו נהנינו מאוד מאוד...
אבל כשחזרנו הבייתה גיליתי שהשארתי משהו בפארק:
אבדה
רצועה של כלב, נמתחת בצבע כחול.
נשכחה בפארק כשהיא מלופפת סביב עץ.
מי מצא?

באתי קצת מאוחר, בהתחלה הרגשתי כמו חייזר, לבושה בצורה מהוגנת (באתי מהלימודים האנתרופוסופיים שלי), בלי אף ילד... התקשיתי לשים את השם שלי עלי (אה, את נועה ברקת... אמהל'ה, באמת? אני? מה זה אומר?), אחר כך גיסתי שבאה עם תינוק שכנעה אותי שכדאי, וזה היה נכון.
פגשתי שתיים מהקיבוץ שלי (לשעבר כולנו) וזה היה נורא כיף. ההרצאה של יונת שרון היה מעניינת מאד בשבילי והתקשרה מאד לנושא שלמדתי בבוקר. מעניין אותי לקרוא את הכל. אהבתי שזאת היתה הרצאה מובנית שמסתמכת על טקסטים ועל חשיבה וניתוח. לפעמים יש רושם שזה חסר בכל העניין הזה של התחברות ו-באופן טבעי.
פתאום נהיה שש בערב והייתי צריכה ללכת.
מעניין אותי לדעת איך המארגנים מרגישים, מה שלומכם? האם התאוששתם? האם זה נתן לכם כוח? האם הרווחתם כסף?
שמחה שהייתי למרות שהפסדתי שיעור אוריתמיה.

ציפור - פני לחדווה ורני.

ואני הפסדתי לצערי. כמה חבל.

נהנתי מאוד, רציתי כבר הביתה בערך ב-7 אבל כליל כל כך נהנתה שנשארנו עד 8:30, תודה על היום הזה, שמחתי להכיר, וענת צודקת אנשים יפים, לדעתי זה בא מהשלמות הפנימית עם הדרך היפה הזאת, דרך שבאה מאהבה, ולכן יוצא מתוככם אור.

היה ממש כיף.
חבל שאין יותר ימי עיון כאלה.
הם כל כך מעשירים..

היה כיף. למרות שלא הניחו לי להיות-ממש בשום מעגל. אבל שיחקנו ודיברנו (שלא לומר התווכחנו), אכלנו וגם מכרנו...
תודה לבשמת!

תודה לרני וחדווה

תודה ל מיכל מ

תודה רבה רבה רבה לצפריר

על תמצית העידוד !!!
ולאורנה

שתמיד אפשר ללמוד ממנה עוד ועוד !!
תודה לג'ינה ול עדינה מאוד שהסכימו לקבל ממני שישה מתוך שמונת הספרים שסחבתי.... !
תודה לכל מי שהיתה לו סבלנות לחיפושים שלי אחר מיכל D-:

ילדים!
אני הולך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מי רוצה ארטיק?

היה יופי ביום העיון שלכם. קרח שתיים, קסטה שלוש, לא לדחוף בבקשה, יש לכולם.

אני הולך!!!

הלו! ילדים! אתם לא רוצים ארטיק?
שימו לב!
לא לתת מים!
אם הילד צמא, אל תתנו לו לשתות. תתנו לו ארטיק.
אם הילד רעב, אל תתנו לו לאכול. תתנו לו קסטה.
קרח שתיים, קסטה שלוש.

גם בהנקה אני מבין.
להניק - לא בבוקר!
רק אחרי הצהריים. אם נותנים לו לינוק בבוקר, הוא מאבד נוזלים, ואז הוא שותה עד אחרי הצהריים.

ויש לי גם אתר:
WWW נקודה קרח, נקודה שתיים נקודה קסטה נקודה שלוש נקודה שלמה נקודה אני הולך!!!!

הלו ילדים!!!

קרח שתיים, קסטה שלוש!

ילדים!
מחר כבר לא יהיה ארטיק!
תגידו לאמא ואבא, שלא יתבישו,
ארטיק מזין, מחיה את הנימים,
אני הולך!!!

איזה חמוד הוא היה!

חמוד????
בעיני הוא היה הגסות בהתגלמותה.

ורד,
חמוד?! אולי בחצי השעה הראשונה. אחר-כך הוא הפך לקרציה...

ורד,
גם יובל יחלוק עלייך (-:
הילד הגיע אליי בריצה, מבוהל ומבועת כולו. מתוך הבכי הוא הצליח להגיד לי שאיש אחד אמר
שמסוכן לילדים להיות שם.
שלמה ארטיק טרח להכריז "סכנת נפשות".

אולי לא שמתם לב שהאיש לא היה ממש מאופס בנפשו (איך אומרים זאת בפוליטיקלי קורקט?) וממש לא נראה לי שכוונותיו היו רעות. נראה שזה מה שהוא מסוגל לעשות ולא צריך לפחד, או לקרוא בשמות. אפשר גם להסביר לילדים ולצחוק איתו ואיתם.
טוב, כל הנושא הזה של התייחסות לחריגים- חולים- זקנים וכו' מעסיק אותי בתקופה האחרונה. איך אנחנו מתמודדים איתם בתוך העולם שלנו מבלי להעלים אותם, להסתיר, להחביא, לפחד, לתייג וכו'.
ומה יגידו על כל החבורה שלנו שהייתה שם אתמול?
ממילותיה של אמי שקפצה לראות את נכדתה האהובה: 'כולם אותו שטאנץ, הולכות עם ילדים כרוכים ושולפות ציצ כל הזמן'.

לא יודעת, קשה לי לראות באיש התמים הזה משהו מאיים, או מפחיד.
לי הוא לא הפריע בכלל.

ורד,
מבחינתי הוא לא מפחיד/מאיים, וגם אינני חושבת שאיננו מאופס. הוא רוצה למכור. זה הכל. גם הפרסומות בטלביזיה/רדיו מיועדות למכור. אני אומרת תמיד שיש לי שחרור מפרסומות ומטלביזיה בכלל, אז אני מכבה או מראש לא מדליקה את הטלביזיה. את הפרסומת החיה הזאת אי-אפשר לכבות. אני הרגשתי התפרצות ברגל גסה לטריטוריה של הציבור שישב שם, והפרעה גסה לבילוי ולאוירה.

לא יודעת, קשה לי לראות באיש התמים הזה משהו מאיים, או מפחיד.
פגשתי את האיש עם הקרטיבים בדרך החוצה, וזה באמת הצחיק אותי.

יש לילדים בגיל מסויים (פחות או יותר הגיל של הילדים שלי) פחד מ-חריגים- חולים- זקנים וכו' הם מפחדים מאיך שהסבא של בן זוגי (סבא יואל) רועד כשהוא מחזיק משהו כבד, ונבהלים מכל מיני תופעות נורמליות ולא-נורמליות בחברה. אין מה לעשות. כן, אפשר בעצם, להסביר לילדים, עד כמה שאפשר.

הוא הפריע (לי) בגלל העוצמות, ובגלל ההדחפות, גם כשהבהירו לו (בנימוס אופייני) שאין עניין. הוא השתלט על המקום, ועל הקשב, כל הזמן, באופן שאני בטוחה שאין מי שהיה במפגש ולא יודע על מי מדובר. עם כל הכבוד למוגבלויות, זה היה ברמת ההטרדה.

טוב, אני לא ממש ישבתי באמצע, אז אולי היה לי קל יותר להתבונן ולא להיות שקועה בהפרעה עצמה.
>דברים שרואים משם, לא רואים מכאן<

אני מבקש להוקיר תודה עלההשתתפות, על דרך הארץ, על הסובלנות - גם כלפי איש הקרחונים - אשר כאשר נדרש ממנו בתקיפות לחדול - מיד פינה את המקום.
אני מבקש לומר תודה לכל מי שהאזין בסבלנות לרעיונות מובנים יותר ופחות, לנסיונות למשג ולהגמיש אל תוך המילה המדוברת דרך חיים.

על הסובלנות לרעש התופים, על נוכחות הדור המבוגר - והחיבור המדהים הזה בין ינקות ווזקנה, קדם וקדמה.

על האנרגיה הטבעית והחיונית אשר נתנה בהירות נוספת לדרך הזו בה אנו צועדים, מחובקים וירטואלית, מתנצחים על דקויות ורואים בהליכי החיים את תוכנית ההווה המניחה בסיס לעתיד כשהיא נתמכת על ידי העבר.

על הפירגון אשר משביע את האגו - על ההיענות והתשלום הוולנטרי המקיף אשר משביע במעט את האגו של מנהל הסניף.

על היות האפשרות מבצבצת מתוך עשרות ילדים אשר למעט בכי פציעות וצהלת משחק התנהגו כבוגרים כשהם חלק מחברת המבוגרים.

על ההתקהלות הזו, הבל הבלים הכל הבל אמר קהלת - ובכל זאת נקהל הקהל הזה באופן טבעי, מתוך רצון חופשי ללמוד למידה עצמית, מתוך תחושת אחדות ומיוחדות ומציאת כל אחד ואחת את המקום המתאים באופן אישי.

על האפשרות להתארגן לאין ארגון, לחנך לאין חינוך, ללמוד לאין שעור.
על היותנו.

אני באופן אישי, ובשם משפחות כשר ושפרון, מבקש לומר

לאין שעור. ללא מידה. באמת
תודה.

אני לא אמרתי ליובל ש צריך לפחד. הוא פשוט פחד.
הוא לא פחד מהחריגות של האיש. (אין לו, בינתיים, פחד כזה) אלא מדבריו.
הסברתי לו שהאיש מנסה למכור, שהוא מפרסם את עצמו ולכן אומר את דבריו.
ליובל נפל האסימון רק כשהוא הודיע שאין ארטיק מילון כי זה חמץ. יובל פרץ בצחוק (-:

אבל כל זה ממש לא בלב ליבו של יום העיון.
העיקר אלו הם דבריו של צפריר.

ותודה לכל המארגנים (-:

הלו!

אני הייתי במרכז אמצעו של יום העיון.
ואתם יודעים מה עוד יש לי-
ארטיק אננס, בצבע לבן!
זה לא יאמן!

ארטיק כוסמת נגמר.
יא'טבעונים!

היה פשוט נפלא ורגוע. נהננו מאוד!!
שמחתי לראות את מי שכבר הכרתי ולהכיר אנשים נוספים...לחבר שמות לפרצופים....ולחזור הביתה עם רעננות, רוגע, רעיונות ונקודות נוספות למחשבה....
תודה על הכל.

שליחה על ידי אלונה* » 16 מאי 2003, 10:11

תודה על המפגש לרני וחדווה (על המחצלת תודה מיוחדת)
תודה לאורנה וצפריר על הרצאה שלהם שעזרו ,חידדו והסבירו דברים..
תודה לאילנה דגן על המעגל. אני ממשיכה לחשוב על הדברים שאמרת.
תודה לענת גביש על המילים שאמרת לי.
תודה לכל מי שפגשתי. היה לי כיף לראות ולדבר אתכם.

אנחנו הגענו באמצע המעגל הראשון, כשכולם ישבו במעגלים או בענייניהם. חנינו קצת רחוק, חצינו שדה, עברנו גשר, חתכנו דרך חניה, דרך מפגש הנכים ואז... ראינו את כל המתחם הירוק של באופן. הרגשתי כאילו נכנסתי למימד אחר. כמו באגדה. כמה אנשים וכמה שקט בתוך הירוק. וכמה השקט רגוע ונעים.

כל כך יפה היה לי שהנוכחות של הילדים לא רק ברורה מאליה אלא גם מהנה, ומשתלבת. נכון, שמעתי רק חלקי סדנאות (למרות שגם גיא היה), אבל איכשהו נזקקו לי כשדובר על נושא רחוק לי, ואיפשרו לי להקשיב כשבדיוק נאמר משפט חשוב עבורי...

ואיזה כיף היה לראות כל כך הרבה טוסיקים ערומים. הכי כיף היה לשבת ליד התינוק ערום-הטוסיק ושלם-הבולבול, שאבא שלו הציע לו לפשפש, והוא נענה להצעה, ולא רק פשפש אלא גם הרביץ קקי יפה בריכוז ובהתכוונות, וסיים בחיוך זורח-משוחרר-ומאושר היישר אליי!

תודה רבה למארגנים ולמארגנות ולכולם, איזו קהילה יפה!

(חיכיתי כמה כותבים כדי לא לכתוב מיד אחרי צפריר ולקלקל את דבריו הפיוטיים, אשר כתב כל-כך יפה גם בשמנו).
תודה לכל המשתתפים.
תודה לכל מנחי המעגלים.
תודה לכל המפרגנים.
תודה לכל אלו שסומכים עלינו ומאפשרים לנו להמשיך לעשות מה שאנחנו עושים.
וקצת סטטיסטיקה:
נרשמו בשולחן הרישום 110 משפחות, מהם 78 מנויים (ותיקים וחדשים), וכן 33 חבר קהילת באופן טבעי (חדשים). על פי אומדן "עדין" של 3 בכל משפחה, הגענו למשהו כמו 350 איש, אישה,ילד וילדה.
היתה הרגשה של "הרבה", ואכן היו הרבה.
התחזקנו (נפשית - בודאי, אך גם כלכלית) - וגם על כך - תודה.

חדוה ורני

איזה יופי! מה זאת אומרת חברי קהילה חדשים? אנשים שאינם מנויים ובאו פעם ראשונה כי שמעו? חדשות משמחות.

לצערי לא הספקתי הרבה כי באתי לבד עם התאומים והיה לי קצת קשה להשתלט על הענינים כשכל אחד רץ למקום אחר (איתמר מאד התרשם מכל אוכל שהיה אצל כל אחד אחר חוץ מאתנו ו"כבש" את האוהל שמישהו הביא...) ובשלוש ורבע היינו חייבים ללכת בגלל תור לאורטופד שנקבע מראש. כך פספסתי את המשך ההרצאה של משפ' שפרון, שהתחילה כמאד מאד מעניינת וכבר נתנה לי כמה רעיונות (יש תקצירי הרצאות?... בכנסים של נשים קוראות ללדת תמיד נירית שפירא משלימה למפסידים את סיכומי ההרצאה). עכשיו ברור לי שבפעם הבאה אביא איתי את האב הגאה, אחרת פשוט לא ממצים הכל, ואולי אז גם פחות אתבייש להגיד שלום (כזו אני!). בכל מקרה היה נחמד לראות אנשים, פרצופים וילדים והכי כיף היה לקחת את הגיליון!

גם אני מודה לכולכם על היותכם אתם. במיוחד לאילנה אילן ולבנות שהשתתפו בסבב השני בהנחייתה. כל מילה נוספת מיותרת, והמבין יבין...

מאוד אהבתי את ה"קדם וקדמה " של צפריר , זה מתחבר לי לעלון שאני קוראת בהמשכים מיום רביעי.
אמנם אני לא יודעת כמעט מי היה ומי לא, ועדיין שמרתי על ה"מיץ פטליות" שלי ("אתם לא יודעים מי אני...") אבל הרגשתי הרבה שמחה להיות פעם אחת קצת פחות חריגה. (אפילו היו עוד כובעים...)
תודה למארגנים. ! אני מבקשת לדעת מעכשיו מתי זה בשנה הבאה שבן זוגי העסוק יפנה את היומן באופן חד משמעי ומוקדם מאוד...ועל כך- תודה!
הצטערתי שלא היה מפגש מסכם, ואולי הגברה.(מקווה שאוכל לעזור בזה בפעם הבאה...) ושוב, כמו במצפה רמון נהניתי כל כך לראות שכולם היו בלי כל הג'אנק הזה של החטיפים וכו'. והילדים שלי לא חריגים...
ובקשר למר ארטיק- לא היה לי קל להתפתות לצבע מאכל הזה, אבל לא ממש היתה לי ברירה. על ה"אילוץ" הזה קשה לי להתגבר, קניתי בלב חצוי....
הבעיה שלי שהדברים שהוא אמר (לא ה"חמץ" מה שיותר קרוב להיגיון כלשהו)נתפסים על ידי הילדים כנכונים , ואז אני טועה כביכול אם אני אומרת שזה לא בריא...

שמתי באתר שלי את ראשי הפרקים למעגל על אמהות וקריירה, למי שרוצה לעיין: http://ootips.org/horut/mothering-career.html

יש כאן כמה תמונות מהמפגש.
תיהנו.

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-1.jpg

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-2.jpg

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-3.jpg

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-4.jpg

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-5.jpg

http:\\www.beofen-tv.co.il/pics/iyun-6.jpg

אני רוצה להצטרף לתודות הרבות, היה לי נפלא להיות ולחוות את ההילה באופן יותר מוחשי מדפי אינטרנט ועיתון.
לא העזתי לשים פתק על עצמי (שלא יראו שאמא גמדים באמת גמדה...), אבל נדהמתי לחבר שמות מהאתר עם פרצופים וישויות שהתגשמו שם על הדשא...
עשה לי הרבה חשק לקחת חלק פעיל יותר בקהילה (גם כשרק החלטנו להגיע - לכן הבאנו את ציוד הג'אגלינג), וקצת פחות להתחבא (עוד סיבה שהבאנו את הציוד, למרות שלא הייתי צריכה להתחבא מאחוריו אבל בן זוגי אופן טבעי לקח מחסה...).
בעניין הקרטיבים - אותו האיש, אולי קצת רזה יותר, בן זוגי זוכר מהיותו ילד בתל אביב (כמה עשרות שנים). גם את הטקסט הוא זוכר, גם את "אני הולך". וגם..."אם הילד בוכה, תנו לו לבכות, בסוף הוא ירגע.....". הגדולה שלנו (שנתים וחודש, מאוד סקרנית), מאוד התרשמה ופשוט הלכה אחריו ודקלמה את המשפטים שלו. היא עדיין ממלמלת מדי פעם "א-נ-י ה-ו-ל-ך..."

נדמה לי שדווקא קלטתי מי את, בגלל ציוד הג'אגלינג דווקא.
לי היה גם כייף, אם כי קצת מתיש.
לא יצא לי כ"F להתערבב, רק בהתחלה קצת, כי בדיוק הגיעה חברה שלא ראינו ימבה זמן שרק ילדה לפני 5 שבועות וישבנו איתה. במקרה או שלא במקרה היא "נחתה" על יום העיון. הכל לטובה. וגם הוריי לא פספסו הזדמנות שאומני כ"כ קרובה אליהם וקפצו לבקר. אז אחרי שכולם הלכו ודוד הלך קצת לעבוד נותרתי דיי מותשת וככה בהיתי לי, קצת אכלתי (תודה שוב, ג'ינה) ובסוף חתכתי.
הייתי ממש עייפה והשלמתי שעות ביחד עם אומני ביום שאחרי (איזה כייף שהבת שלי אוהבת לישון. זה כ"כ עזר לי)!

נשמע שהפסדנו אחלה מפגש!
רני וחדוה, אני שמחה לשמוע של ההרשמה ההמונית ועל ההרגשה הטובה שנבעה מזה...

אנחנו לא הגענו כי אחרי שבוע של מחלה מינורית, קמתי באותו בוקר עם סימפטומים כואבים
והמפגש היה בתנאים שרק היו מחמירים את המצב.

והסיפור על איש הארטיקים הזכיר לי מוכר ארטיקים בחוף אילת
שכל הזמן מדבר.... ומעלה חיוך

אני צריכה ליסוע לאילת.... שכחתי את המשפטים

מצאתי את עצמי נזכרת, משתמשת, מצטטת כל מני דברים ששמעתי וראיתי במפגש. אנשים שיפה להביט בהם, להכיר וללמוד מהם.
תודה רבה רני וחדווה ולכל מי שאירגן ועשה.
אילנה, האנרגיה מהסדנא שלך הולכת אתי עד עכשיו, היה חזק ומחזק. תודה.

יונת, קראתי ונהניתי, חבל שלא נכחתי במעגל.
תהיה לי - מה המקור של "פרה גורסת" שמופיע פעמיים, בציטוטים של שתי סופרות שונות?

מוזמנים להכנס ל-
לימוד לאין שעור Unschooling

עירית, יש מאמר נפלא של אורסולה לה-גווין שנקרא The Fisherwoman's Daughter ובו היא מביאה את הציטוט של הציירת קתי קולוויץ, ואחר משתמשת בביטוי הזה בעצמה: like the cow grazes.

התחזקתי
מוזר שגם משפחת כשר בחרו להשתמש בהטייה "התחזקנו".
זו היתה המילה המסכמת עבורי את היום הנפלא, כאשר בעלי היקר, שלא נכח, שאל אותי: "נו, איך היה?"
עניתי, ב 1/2 חיוך ציני: "התחזקתי".
למה 1/2 חיוך ציני? כי הביטויי לקוח כמובן מעולם הדת והחזרה בשאלה. התחזקתי = הפכתי לאדוק יותר.

אז מה זה אומר עלינו? אנחנו כת? אנחנו מטיפים למשהו? מחזירים בתשובה? נראה לי, רובנו ככולנו נרצה להתרחק מקישורים אלו. ובכל זאת, המילה "התחזקתי" מתאימה לי.
קשה להיות יוצא דופן. קשה להיות זה שעושה הרבה דברים לא מקובלים (לא שולח ילדים למעון, מתפטר מעבודה, לא מחסן ילדים, נותן לילדים ל"טעום" את הסביבה - עשבים, פחמים - בלי הגבלה). קשה למצוא עצמך כל הזמן מתגונן ומצטדק. אולי יש אנשים שזה לא קשה להם, שהתפקיד שלהם בחיים זה להיות יוצאי דופן, אפילו מתריסים. אבל אני צריכה תמיד להשתייך, להרגיש חלק מגוף, מקהילה.
לכן התחזקתי: אני בטוחה יותר באידאות שלי, שמחתי ללמוד מנסיונם של אחרים, למדתי הרבה מאנשים כה רבים שחיים לפי אידאות דומות, קיבלתי רעיונות חדשים. תודה.

ולגבי "רעיונות חדשים" - זה מה ש"מסוכן" בבאופן. אתה בא ללמוד ולחקור נושא אחד, ומוצא עצמך נדבק בשלל רעינות מהפכנים אחרים. כך אני, נכנסתי לאתר לראשונה לפני שנה וחצי לקרוא על "לינה משפחתית", ופתאום מצאתי עצמי מורידה חיתולים בגיל צעיר, ומהרהרת בכל רם על Unschooling....

תודות למארגנים
תודה על ההשקעה,
על בחירת הנושאים המדהימים,
וכמובן על היוזמה!

המדבקות - רעיון גדול. זה באמת היה חסר לי במפגשים קודמים.

כ"חדשה" חסר לי מאוד מעגל פתיחה, נקודת פתיחה,
אולי לוח הזמנים יכול להיות קצת שונה - לדוגמה- זמן התכנסות קצר, אחרכך סדנאות - זמן למידה וגם להכרות.
אחרי הסדנאות או בינהן זמן "סטלבת" -כשל"חדשים" כבר יש "לינקים" לאלה שישבו איתם בסדנא...

יעלי, אני איתך. גם לא בתור "חדשה".

ילדים בריאים ......

וגם כל השאר היה נחמד

היה כיף לראות שהקהילה כ"כ גדולה, רק חבל שלא כולם גרים יחד ביישוב אחד תומך וחם ...
שאלה: איפה אפשר להשיג ערסלים כמו אלו שהיו תלויים על העצים, ועד איזה גיל הם מתאימים?

ראי ערסלים לתינוקות, עליזה יתום.

תודה לאלו שמודות על החוויה שעברנו ביחד במעגלים. תודה לכל מי שהשתתפה בהם. תודה לרני, חדוה, אורנה וצפריר שאיפשרו...
אהבה לכן נשים.
אילנה