טראומה בבדיקה גניקולוגית

אנונימי

_{ראו גם: רופאים גסי רוח / בדיקה וגינלית מה דעתכן / שערוריית הבדיקות לנשים המורדמות}

הף הזה מיועד לנשים בלבד, ואני מזהירה מראש שיש כאן חלקים מאד אינטימים- מי שלא מתאים לה וקשה לה, שתפסיק כאן.
אתמול בצהרים גילתי שמהנרתיק נושרות להן חתיכות מוזרות. נורא נלחצתי חשבתי שזה חתיכות רקמה, שמתי בשקית והתקשרתי לרופאה שלי.
היא לא היתה ולא תהייה בזמן הקרוב, כך שהפנו אותי למוקד חרום.
הגעתי, הרופא (שלא אכתוב בשלב זה את שמו), טען שזה חתיכות נייר / טמפון שנשאר בפנים, ושהוא צריך לבדוק אם לא נותרו עוד.
התכוננתי לבדיקה, כרגיל, רוצה להעלם עד שזה יגמר.
ואז הוא בדק אותי- בשלב הראשון אמר שזה לא יכאב לי והכניס משהו פנמיה, הסתכל והוציא עוד חתיכה. הראה לי וזרק.
חשבתי שהבדיקה נגמרה. ואז הוא אמר לי לחכות, הכניס שוב יד אחת פנימה, יד שניה שם לי על הבטן, ועשה בדיקה נוספת.
כשסיים כל הגוף שלי התחיל לרעוד, עוד על מיטת הבדיקה, והתחלתי להזיל דמעות.
לא הבנתי עדין כלום, רק הגוף שלי הגיב.
התלבשתי, סיימתי את התהליך והלכתי.
כל הערב והלילה, נסיתי להבין מה קרה, למה הגבתי כך, מה לא היה בסדר?
אני אחרי שלוש לידות, והמון בדיקות מסוג זה, אף פעם לא הגבתי כך, עם כל האי נעימות של הבדיקות הללו.
ניסתי לשים את זה מאחורי, אבל כל האזור בוער לי וכואב (הוא גם הכאיב לי למרות שאמר שלא).
היום בעבודה נפל לי האסימון- פתאם הבנתי שבשלב השני של הבדיקה, הוא פשוט נגע בי בכל האזור החיצוני- ממש באבר המין.
אמנם כמה שניות, אבל זה הספיק להותיר אותי בטראומה.
התקשרתי לאחות של המרפאה, ספרתי לה שעברתי אתמול בדיקה קשה, ושאני בספק גדול אם זה היה לא תקין,
אבל שאני רוצה לדבר עם הרופא.
היא קישרה אותי, והתגובה שלו - עוד יותר הלחיצה אותי.
הוא התחיל להצתדק ולהתנצל, ולספר לי שהוא עובד שלושים שנה ואף פעם לא התלוננו נגדו.
שלא היו לו שם כונות לא נקיות.
שיש לו שלושה ילדים והוא נשבע ביקר לו שלא התכון.
התנצל שוב ושוב שכאב לי ושלא היה לי נעים.
העמדתי אותו במקום- אמרתי לו שהבעיה היא לא עם כך שכאב לי, אלא עם העובדה שהוא נגע בי באזור אינטימי, שאף פעם לא נגעו לי בבדיקה.
אחרי שסימנו הוא התקשר שוב, ואמר שבדק בתיק, ואז הוא נתן עובדות לא נכונות- אמר שהתלוננתי על כך ששורף לי ולכן נגע שם.
וגם שהיה לי שם נייר- שנהם לא נכונים עובדתית.
בהתחלה דוקא התגובה שלו גרמה לי להבין שזה לא היה תקין, התחלתי להרגיש בחילה, רצון להקיא.
למה הוא נלחץ כל כך? הוא נשמע ממש בהסטריה.
האזור ממש בוער לי, לא יודעת האם היתה כאן כונה או שסתם נפלתי על בדיקה כזו לא נעימה.
טוב, יש כאן מספיק מלל, למרות שהסיפור לא נגמר.
סליחה על התאורים האינטמים, גם לי קשה, הייתי חיבת לספר את זה.
האם למשהי יש תובנה? האם משהי עברה בדיקה כזו שנגעו לה ממש באזורים חיצונים?
האם זה נראה לכן תקין?
תודה לכל הקוראות.

אין לי תובנה רק לספר שבלידה הראשונה המיילדת גם נגעה לי באיזור חיצוני לנרתיק (מתפדחת לפרט) וזה הציק לי המון זמן אח"כ. ממש מבינה את האיכסה שזה השאיר לך. אני ממש הרגשתי כאילו עברתי סוג של אונס מהדבר הזה..(ושלא תביני היתה לי מיילדת מופלאה שאני עד היום אסירת תודה לה ואני בטוחה שהיא עשתה את זה לא בכוונה- זה היה אפילו תוך כדי עיסוי הפרינאום ככה שכנראה היא פשוט עיסתה איזור גדול מידי או שהחליק לה)

אני מאמינה שהוא נלחץ בגלל שזה יכול להתפרש כהטרדה והוא פחד שתתלונני עליו בהקשר הזה.

לא חשוב מה הוא עשה , אלא , חשוב מה שאת הרגשת.
את חשת שאת לא יכולה לבטוח בו , את חשת לא נוח עם הבדיקה ולא נוח עם הבודק
זה שניסית להתאמת איתו מצביע שאת חזקה ואסרטיבית . כל הכבוד!!
יש להניח שבפעם הבאה שהוא יבדוק אישה הוא יהיה יותר עדין ומתחשב (אפילו מהסיבה שהוא יפחד לא להתפס כמטריד)

קודם כל

אין לי גם מושג אמיתי
ולא תובנות רק אני מאמינה שלא הייתה לו כוונה לא נקיה,
כמו שהוא אמר
ושהוא נלחץ בגלל שזה יכול להתפרש כהטרדה והוא פחד שתתלונני עליו בהקשר הזה.

תודה למגיבות.
איך אתן יודעות שלא היתה לו כונה? ולמה הוא בכלל נגע לי שם?
הוא אמר לי שאולי בעבר לא עשו לי בדיקה מקיפה. אמרתי לו, שאם הוא רצה לעשות לי בדיקה מקיפה, ולגעת בי באזור כזה,
הוא היה צריך לשאול אותי. ושאם הוא היה שואל אותי, אני לא הייתי מסכימה.
אמרתי לו שכל הגוף שלי רעד אחרי הבדיקה, ושזו פעם ראשונה שאני פונה לרופא אחרי בדיקה.
עברתי הרבה בדיקות בחיים שלי, אני יודעת להבחין שזו לא היתה בדיקה רגילה.
אם הכל היה תקין, אני חושבת שהוא היה צריך להיות נורא מופתע מהתגובה הקיצונית שלי לבדיקה, כביכול רגילה שלו.
נראה לי שהוא היה צריך לאמר שהוא בכלל לא מבין למה הגבתי כך, ושהוא בודק באופן הזה המון נשים ואני הראשונה שמגיבה כך.
אבל הוא חזר ובקש על נפשו, התנצל שוב ושוב.
אני לא חושבת להתלונן, רק בגלל הספק הגדול, והחשש להזיק לו אם אכן לא היתה שם כונה.
ועדין אני לא מבינה למה הוא נגע לי שם? זה היה במשך כמה שניות ארוכות, כולל באזור הכי אינטימי.
לא מפסיקה להרגיש את המקום, לא כל כך יודעת איך להתמודד.
האחות העבירה את המספר שלי לעובדת הסוציאלית, שהתקשרה אלי, והיתה מאד נחמדה, הציעה לי להפגש אתה.
אמרה לי שלפעמים הגוף מגיב כך על חויות מוקדמות (לא שנסתה לאמר לי שלא קרה כאן משהו, אלא הציעה עוד מחשבה).
אני רוצה לשכוח מזה, אבל הגוף לא נותן לי- כואבת לי הבטן וכל האזור ממש בוער.
שוב סליחה על האנטמיות, גם לי קשה לשתף , אבל מרגישה כבר ממש את התמיכה, וזה עוזר.

_האחות העבירה את המספר שלי לעובדת הסוציאלית, שהתקשרה אלי, והיתה מאד נחמדה, הציעה לי להפגש אתה.
אמרה לי שלפעמים הגוף מגיב כך על חויות מוקדמות (לא שנסתה לאמר לי שלא קרה כאן משהו, אלא הציעה עוד מחשבה)._
זה ממש מהלך חכם להעזר בעובדת הסוציאלית,
גם אני לא אומרת שלא קרה כאן משהו, טוב שאת מבררת עם עצמך ועם העו"ס,
חיבוקים שוב, לא נעים ממש.......

נשמעת חוויה מאוד קשה. לא נשמע לי סביר. לי בכול אופן, על שלל הבדיקות לא זכור מקרה דומה. חוץ מזה, שגם אם זו בדיקה מיוחדת הייתי מצפה מהרופא לציין זאת מראש ולהכין אותי.
גם הרמיזות של העובדת הסוציאלית שיתכן והתגובה שלך היא תולדה של חוויות מוקדמות לא רלבטית במובן זה שההתנהגות לכשעצמה הייתה לא שכיחה. להיפך, זה מסית את המיקוד ממה שקרה בהווה אל העבר ומנרמל את הסיטואציה החריגה הזו.

אף פעם לא חשבתי על הנושא הזה, כי תמיד הבדיקות נראו לי תקינות ומהירות., לא הרגשתי רע , מעבר למבוכה רגילה, שהיתה עוברת מהר.
אני רוצה להבין יותר במדויק- למי שיש אפשרות לענות ברמה כזו אינטימית-
האם בדרך כלל צריך לגעת באזור הקדמי , ממש באזור השפתים החיצוניות והפנמיות בזמן בדיקה?
האם בדיקות מכילות גם את האזור הזה?
האם יש משהי שעברה בדיקה וגם כן נגעו לה שם?
אני רוצה להבין האם זה חריג, או שהתגובה שלי חריגה, מתוך חוסר ידע?
אם אתן יכולות לעזור לי להבין ברמה הכי בסיסית , אף פעם לא חשבתי על זה , נתתי אמון שמה שנעשה לי צריך להעשות.
פעם ראשונה שהאמון הזה מתערער ואני מבולבלת- לא יודעת אם עשיתי פיל מזבוב, או שאכן היתה כאן בדיקה חריגה , לא תקינה?
יש כאן במקרה בין הקוראות, רופאת נשים שיכולה לעזור לי להבין את אופי הבדיקה ומה היא כוללת?
המון המון תודה לכן, נשים יקרות.

הייתי ניפגשת במקומך עם העובדת סוציאלית ומנסה לעבד איתה את החוויה
אני מתארת לעצמי שהרופא נלחץ כי זה מצב רגיש
ורופאים מהתחום מאוד מפחדים מתלונות כי זה תמיד תיהיה מילה שלך מול מילה שלו .
במקביל ללידה שלי ילד הרופא שלי עוד לידה כמה שעות אחרי הלידה השניה הילד התחיל לפרכס
כל פעם שדיברתי איתו אחרי הלידה הוא הדגיש כמה זה לא קשור לשום מהלך שהוא עשה בלידה
ולא הבנתי למה הוא מדגיש את זה כל הזמן ואחר כך הבנתי שהוא פוחד שיאשימו אותו במשהו

אני מרגישה כל הזמן בחילה איומה.
אני אומרת לעצמי- נניח שהוא נגע בך לא לשם הבדיקה- טוב, נו ,את לא תינוקת.
זה היה כמה שניות, לא משהו דרסטי, סך הכל גבולי. הוא לא עשה משהו קיצוני. לא נורא תתגברי.
ועל כל זה בכלל יש עוד ספק גדול.
ובכל זאת, הגוף שלי זועק. הבחילה איומה, לא נותנת לי לשכוח.
ואני לא מבינה למה אני מגיבה כך?
עדין אשמח לתשובות על שאלותי בפסקה הקודמת.
אילה, תודה על הדברים שכתבת, כן אני מבינה את הפחד שלהם, ובכל זאת, לא מצליחה להשתחרר.

אני שמחה שהעלת את הדף הזה, כי לפני כ-12 שנה גם לי קרה דבר כזה, נמלטתי מן המקום, הייתי בחורה צעירה ולבד, אבל זה היה מוזר ופוגע.

1212 * נדמה לי שזה המספר של המרכז לנפגעות תקיפה מינית,
את יכולה בשיחת טלפון לנסות לברר אם הבדיקה תקינה או לא,

בי לא נגעו באזור ההוא אף פעם

אולי הוא בדק שאין עוד שאריות של מה שזה לא היה (נייר?) גם באזורים אחרים מלבד הנרתיק?
כמובן שהייתי מצפה שהוא יזהיר אותי אם הבדיקה איננה שגרתית. מאחר והוא גבר (ועוד רופא) אולי אפשר לייחס את הארוע הקשה לחוסר רגישות, במקום לכוונה רעה? נורא קשה לדעת, כי את היחידה שחווית את זה!

אישה בטראומה,

דאגי לעצמך, אינך צריכה להעמיס עליך את פחדי הרופא.
גם אם הבדיקה הספציפית הזו נדרשה לתכלית רפואית כלשהי, הרי שהוא נהג בחוסר רגישות מוחלט בכך שלא יידע אותך לפני או אמר כלשהו, לא כול שכן ביקש את הסכמתך.

בנוסף ממליצה לך להעזר במטפל כלשהו על מנת לשחרר את הטראומה מהגוף ולעבד את הארוע @}

יכול להיות שהוא חיפש עוד ממצאים, גם באזור השפתיים.
אולי הבדיקה הייתה יותר יסודית מבדיקה רגילה, כי את בעצמך לא ידעת מה זה, וכנראה שגם הוא.
אני יודעת שבדיקה של קונדילומה למשל (לא פאפ, אלא בדיקה למציאת היבלות עצמן) מתבצעת בכל חלקי אבר המין, כולל השפתיים, הנרתיק, אזור הערווה ואפילו החיץ ואזור הרקטום.
ובכל זאת, הרופא שלי מסביר לי בדיוק מה הוא עושה בכל רגע נתון, הוא אומר לי אם זה הולך לכאוב ומתי, הוא מראה לי מה הוא מכניס פנימה, אם זה שורף בקיצור הכל.
יכול להיות שאם הוא היה מסביר לך מה הוא עושה תוך כדי, הייתה נמנעת אי הנעימות המיותרת.
אולי תקבעי תור אצל רופאה, בלי להיבדק, רק לשאול שאלות, ותבדקי אם מה שקרה יוצא דופן.

מצטרפת להצעה להתקשר למרכז לנפגעי תקיפה מינית. (לא יודעת אם אכן פגע בך מתוך חוסר רגישות/ בכוונה או כתוצאה מבדיקה רשלנית) סביר להניח שזה חוסר רגישות משווע . אבל מה שחשוב הוא שאת כרגע מרגישה שפגעו בך מינית. ושווה לעבד את זה. הייתי אולי בודקת במרכז אם יש להם רופאת נשים שיכולה לעבד איתך את הסיטואצייה. בנתיים

עשב השדה וגם שאר הפלוניות המצטרפות לעצה להתקשר למרכז לנפגעות תקיפה -תודה.
התקשרתי כבר , השארתי שם הודעה.
טליה, גם אני חשבתי שבדק שם שאריות, אז למה כששאלתי אותו בטלפון הוא לא הסביר את זה?
וגם- נפל לי עוד אסימון.
אם הוא רצה לבדוק משהו חיצוני בשפתים, הוא לא צריך לשים לי את היד על הבטן וללחוץ.
אם אני מבינה נכון, כאשר בודקים אזורים פנימים יותר נעזרים בלחיצה על הבטן כדי לחוש, אבל כאן מדובר במשהו ממש חיצוני,
אז למה הוא שם לי את היד על הבטן? למשהי יש הבנה בענין הזה? ממש חשוב לי, אם אתן מבינות בזה שתשתפו אותי.
זה ממש לא מסתדר לי, ולכן אני מתחלה יותר ויותר לחשוב שהוא עשה לי בדיקה לא תקינה!
אני נורא כועסת, זועמת, מרגישה מנוצלת.
מחר אני הולכת להתקשר אליו שוב ולשאול אותו את זה. זה לא נראה לי מקצועי מה שהוא עשה.
לא יודעת מה אני אעשה אחר כך, אבל לפחות להבין.
המון תודה לכל הנמצאות כאן, ממש עוזר לי ברגעי מצוקה אלה.
קשה לי לדבר עם אנשים סביבי, אפלו לא הכי קרובים, כל כך מביך!
תודה!!

משהו שממש חשוב שתזכרי
שלא משנה מה היה שם זאת לא אשמתך

אוף איך שאני שונאת את הבדיקות האלה.
סה"כ נשמע שהיה שם משהו לא כל כך תקין.

לי לא מזמן עשו בדיקה שממש הרגשתי שעשתה לי קרע, וביופסיה קטנה שלא יכלתי ללכת בגללה יומיים, שאמרו לי עליה שהיא בכלל לא כואבת כי זה בהרדמה מקומית.
עושה רושם שהרופא הזה לא ממש יודע מה קורה אחרי שההרדמה נגמרת, והיה די מופתע כשגיליתי לו את הסוד הגדול שאחרי שההרדמה נגמרת זה כאבי תופת ליומיים.

משהו בתגובה השברירית משהו של הרופא שלך דווקא מצביע אולי על זה שהוא לא "שרלטן מקצועי", אלא שהיתה לו אולי תקלה חריגה שקשה לדעת מה בדיוק קרה שם.

נראה שככל שהזמן עובר נופלים לך יותר אסימונים, ואת רק יותר יותר
כועסת, זועמת, מרגישה מנוצלת
אני מציעה שתחכי למחר, תדברי עם אנשי מקצוע שיוכלו לתת לך תשובות אמינות, חבל שסתם תרגישי ככה,
אני בטוחה שכשתבקלי את התשובות לכאן או לכאן תרגישי יותר טוב, מעצם התשובה. ואז תוכלי לפעול בהתאם

אילה, תודה, אני לא מרגישה אשמה, מלבד זה שלא הבנתי תוך כדי ולא העפתי אותו באותו הרגע.
אוף מבינה, מצטערת גם על הבדיקה הלא נעימה שלך, מקווה שהתאוששת.
פלונית אלמונית- אף אחד לא יתן לי מחר תשובות! אם היו תשובות הייתי כבר מקבלת אותן היום. דברתי עם האחות, עם הרופא עצמו ועם עובדת סוציאלית שקשרו אותה אלי.
לא אקבל מחר יותר תשובות, תמיד אשאר עם הספק.
ובגלל הספק גם לא אעשה כלום, כי לא אוכל לחיות בשלום עם המחשבה שאולי הזקתי לחיים של משהו,
שיתכן ולא עשה לי כלום.
בתוך תוכי אני יודעת שזה לא היה תקין.
אצטרך לשים את זה בצד ולשכוח. כמו שכתבתי הוא רק נגע בי, לא אנס אותי, בכל זאת.............
אני חושבת שהכאב שלי קשור גם למשבר אמון, כי עד היום תמיד סמכתי על אנשי מקצוע למנהם.
לא הרגשתי שיכולים להזיק לי, התמימות הזו נשברה לי היום.
אנשי מקצוע במגזרים השונים, יכולים להיות נפלאים ומועילים אבל גם בני אדם מזיקים בתחפושת.
חלוקית נחל, איזה טיפול עבר לך בראש כשהצעת לי?
שוב תודה רבה לתומכות.

אבל הוא חזר ובקש על נפשו, התנצל שוב ושוב.
על ראש הגנב בוער הכובע?
לי זה נשמע לא תקין באופן קיצוני.
מצטערת שהיית צריכה לעבור חוויה כזו, ומתרשמת מהיכולת להתעמת ולעבד.

כמו שכתבתי הוא רק נגע בי, לא אנס אותי, בכל זאת.............
אני בטוחה שיהיה לאחרות הרבה מה לומר לך על זה.
אבל זה מאד לא פשוט לתת לאדם זר שמעולם לא פגשנו לגעת בנו בתוך הנרתיק. זה קודש קודשים. אנחנו יכולות לאפשר את זה בהנחה מאד מאד מאד מורכבת של אתיקה של התנהגות רפואית ללא רבב, של נתק רגשי וידיעה שיש כאן אך ורק עניין רפואי בין שני הצדדים.
פגיעה באמון הזה הוא לא פחות ממעילה בתפקידו כרופא. ומראש את בעמדת נחיתות, ובהנחה שאכן ביצע מעשה שאיננו כנדרש ממנו מבחינה רפואית, איך תקראי לזה אם לא אונס?

אף פעם לא עברתי בדיקה גניקולוגית, יש לי ילדה, לא הלכתי לבדיקות בהריון ובלידה עצם המגע של המיילדת באזור היה לי קשה.
עכשיו אחרי שקראתי מה שכתבת אני חושבת שזה טירוף העיניין של הבדיקות האלו, נראה לי שחייבים להיות מטורפים כדי לקבל בדיקות כאלו כדבר נורמלי, החברה שלנו ממש מוזרה...
מטורף שיש בעיקר גניקולוגים גברים, לא מבינה את הבחירה בעבודה הזו כמשהו הגיוני.

בכל מקרה, בתור גניקולוג יש לו את האחריות על מה שהוא עושה, הוא בחר לעבוד בעבודה המאוד רגישה הזו.
גם בנות שנאנסות הרבה פעמים לא בטוחות מה בדיוק קרה שם.
אני חושבת שיש משהו מאוד בריא בהרגשה הגרועה שלך למרות שזה סיוט. זה אומר שאת לא יותר מידי קהה לזה שקרה משהו רע.
זה הגיוני שאת מרגישה מגעיל. אפילו אם זה לא היה בכוונה.
תסמכי על עצמך.
זכותך להציק לו כמה שאת רוצה עד שתרגעי. עד שתרגישי שפתרת את זה. זו אחריות שלו. אני חושבת שאת יכולה גם לסמוך על עצמך שאת לא סתם רוצה לפגוע באף אחד ויש לך את מידת הזהירות ולכן אם תגובות שלו נראות לך מוזרות אז משהו כנראה לא בסדר. אם זה היה לא בסדר אבל לא בכוונה אז שיסביר לך.

ובכל מקרה, אם תצטרכי שוב בדיקה, לכי לרופאה, עדיף.
אני, עד שהבנתי שרופאה עדיפה על רופא לקח לי זמן... לא מהמניעים שאת מעלה פה, אלא אפילו מן המניע שאישה יודעת על בשרה דברים שאני מתארת והמגע שלהן בדרך כלל יותר יודע ורגיש.
כך אני חוויתי את זה.
גם אני לא הולכת הרבה לגיניקולוגית. אני מבינה שהיה פה הכרח, מקווה שתצליחי לעבד את העניין ולעבור הלאה

תודה לכן.
לא מצליחה לישון, כבר לילה שני. למרות שמנסה לאמר לעצמי שלא היה כאן משהו רציני, זה לא מניח לי.
אולי בגלל מה שניצן אמ כתבה על משמעות הבדיקה במקום כזה, על האמון שאנחנו מגיסות כדי לעבור את זה, והאמון הזה שנשבר לי.
נוקודות ורודות, גם אני הולכת לרופאה אישה, אבל שלשום לא היתה לי ברירה, לא יכולתי לחכות שבוע עם מה שנותר לי בתוך הנרתיק.
אנה מון, איזה כיף לך שהצלחת להמנע מהבדיקות הללו, אני מסכימה אתך שזה מטורף.
לקחתי עכשיו חצי כדור שינה, מרגישה שרוצה לישון , לאסוף כח.
מחר אתקשר שוב, אמשיך לבדוק למה הוא פעל כך?
לא יודעת מה אעשה בהמשך.
תודה לכל מי שכאן. לילה טוב.

אישה בטראומה,
חשבתי על סוג של טיפול פיזי או אנרגטי שיעזור לך לשחרר את הטראומה מן הגוף. אני לא יודעת לאיזה סוג של טיפולים את מתחברת. יש עיסויים שיכולים לעזור בכך, עוצמת הרכות אולי. ההתנסות שלי היא עם טיפול אנרגטי שמאוד עזר לי ממש פיזית. אני ממש הרגשתי שדולפת ממני אנרגיה ושזה מה שאני צריכה אבל זה לא מתאים לכול אחד. כדאי לך לבקש המלצות לכזה סוג של טיפולים והמלצות על מטפלים לפי אזור מגורייך.
ממש צר לי עלייך על שנאלצת לעבור בדיקה כול כך לא נעימה. מהתאור שלך פשוט הצטמררתי כשחשבתי על כך @}

בנוגע להמשך הבירור רק את יודעת אם יש לך כוחות לכך, אל תחלישי את עצמך, אזרי כוחות לשיקום. אולי פגישה משותפת עם העובדת הסוציאלית, אחרי שתפגשי אותה לבד ותראי אם את בוטחת בה.
בהצלחה בכול מה שתבחרי

בוקר טוב.
חלוקית נחל, תודה , אראה בהמשך מה אני עושה עם שאריות החויה הזו.

ממש צר לי עלייך על שנאלצת לעבור בדיקה כול כך לא נעימה
המשפט הזה שלך היה ממש משמעותי לי, לא יודעת להסביר, כאלו מין הכרה חיצונית בפגיעה שעברתי.

הבוקר התקשרתי שוב לאותה אחות שאתה הייתי בקשר אתמול, היא פשוט מדהימה!
שאלתי אותה אם בדיקה רגילה כוללת את האזור החיצוני של איבר המין, היא טענה שבדרך כלל לא, אלא אם כן יש פצע או סיבה מסוימת.

התקשרתי שוב לרופא, ממש עכשיו סימתי אתו את השיחה.
הוא שוב היה נורא לחוץ כל הזמן בלע את הרוק, שוב נשבע בילדיו ואמר לי שיש לו משפחה מפוארת.
הוא אמר שהוא הולך לבית כנסת וכשהוא שומע על סיפורים שגבר נוגע באשה, הוא אומר שצריך להרוג אותו.
הסברתי לו שהבית כנסת לא מרשים אותי, כי יש לצערנו סיפורים על חרדים שאונסים את הבנות או הנכדות שלהם, הצעתי לו לפתוח עיתון.
אמרתי לו שאני שמחה במשפחה שלו, אבל שזה לא שייך לכאן.

שאלתי אותו למה הוא נגע לי באזור הזה, ולמה שם לי יד על הבטן-
התשובה שלו כמובן שוב נותנת לי להבין שהבדיקה שעברתי לא היתה תקינה!
הוא אמר שתמיד הוא שם יד על הבטן להרגיש את האברים הפנימים- חצוצורת וכך.
אז אם כך, שאלתי, למה אתה צריך להרגיש אברים פנימים כאשר אתה נוגע בי באזור חיצוני?
הוא אמר שזה היה דקה וחצי, ושכך הוא בודק.
אמרתי לו שזה יכול להיות אפלו כמה שניות, זה לא משנה הזמן, השאלה האם הבדיקה שלי היתה לשם בדיקה או לא.

אחר כך הוא אמר לי שהורדתי אותו מאד ברוחו ושהוא הוריד קילו מאתמול.
שאף פעם לא קרה לו סיפור כזה למרות שעובד שנים.

אמרתי לו שזה פעם ראשונה של שנינו בסיפור כזה, כי גם אני שנים נבדקת ופעם ראשונה בחיים שלי שפונה לרופא.

בסוף אמרתי שאני לא אתלונן עליו, למרות שיש לי בעל עורך דין, בגלל שאני אדם מוסרי וישר ואני לא בטוחה ב 100%
שאפלו ספק של אחוזים בודדים היו מונעים ממני לעשות את זה,
אבל שאם אשמע בעתיד שהיה לו משהו מסוג זה או אחר עם פצינטית אני אצרף את הסיפור שלי לתלונה.
גם הוספתי- שאם אני טועה ולא היתה לו שום כונה והכל היה רפואי גרידא, אני מתנצלת על היומים הללו שהיו לו קשים.
זהו, אנסה לחשוב שאולי אני טועה, אם כי בתוכי יודעת שאני לא.

את ממש גיבורה

אני משערת שלו הייתי עוברת כזו חוויה קשה, לא הייתי מוצאת בי כוחות להתעמת, ולחזור ולהתעמת עם התוקף.

שליחה על ידי אורחת* » 10 מרץ 2010, 09:26

תוכלי לכתוב כאן בבקשה את שמו בראשי תיבות?
או אפילו רק את האות הראשונה של שמו הפרטי

אני יכולה להמליץ לך לדבר עם רופא נשים נחמד ומתחשב? שאולי יעזור לשפוך אור על הסיטואציה? אני בדף בית.

שליחה על ידי בינה* » 10 מרץ 2010, 10:47

אם כי בתוכי יודעת שאני לא
קודם כל רק את יודעת וחשה את מה שאת חשה

את ממש גיבורה

ולצד זה בעיניי התגובה שלו לחוצה, כי זה נורא מלחיץ שאתה עלול להיות מואשם בתקיפה\הטרדה וכו'
כך שנראה לי שהתגובה אותנטית ואמיתית.
וגם ... יד על הבטן זה הגיוני ונשמע לי שיגרתי, אכן מרגישים כך איברים פנימיים
בקשר לאזור החיצוני...נו קשה לומר...

שליחה על ידי אורחת* » 10 מרץ 2010, 10:52

בקשר לאזור החיצוני...נו קשה לומר...
ממש לא קשה לומר. לדעתי רופא נשים לא אמור להתקרב לשם. נקודה.
אלא אם כן, יש שם פצע כמו שהאחות אמרה וגם אז אין צורך לגעת

שליחה על ידי בינה* » 10 מרץ 2010, 11:07

לא חייבת להיות נוכחות של אחות, אשה אחרת בחדר בבדיקות אנטימיות..?

לא חייבת להיות נוכחות של אחות, אשה אחרת בחדר בבדיקות אנטימיות..?
לא.אלא אם הנבדקת מבקשת.
אני מטופלת אצל רופאת נשים(מדהימה עדינה ומקצועית,אם תרצי אתן לך טלפון,היא בתל אביב,אולי תוכלי רק להתייעץ טלפונית אם את לא באזור).
בכל אופן קרה פעם שהייתי צריכה להבדק בעיר אחרת,ע"י רופא.ביקשתי מהאישה שהייתה אחרי בתור להכנס איתי פנימה.

להתייעץ עם רופאה בנושא נשמע לי רעיון מצויין.

שליחה על ידי אמ.* » 10 מרץ 2010, 12:22

גמני נפעמת מהכח להתעמת!
בהחלט מגיע לך על כך צל"ש!

המלצה לרופאה תתקבל בברכה גם לעוד נשים באזור...
מדהימה עדינה ומקצועית,אם תרצי אתן לך טלפון,היא בתל אביב,אולי תוכלי רק להתייעץ טלפונית אם את לא באזור).
תודה!

וואו, אישה, איזו התנהלות מעוררת השראה. את היית אסרטיבית, ממוקדת, יודעת את מה שאת מנסה להבהיר ומבהירה.
לא נפלת למלכודת של - הוא הופך קרבן של הסיפור, והמשפחה שלו והנסיון שלו וכו'.
וגם השארת פתח לטעות שלך בתחושות - והבעת אותן כלפיו וזה ממש מדהים! הצניעות מצד אחד ומצד שני עומדת על שלך.
ומאד אהבתי שהיית ישירה שאמרת לו לגבי התביעה. אין ספק שזה נותן ערך לכל הסיפור כי הוא יזהר שבעתיים.
גם אם זו היתה, איך נאמר (אם אפשר בכלל לומר) התפלקות, אז זה לא יקרה לו שוב.

יחד עם זאת, בגלל התגובה הרגשית החזקה שזה עורר בך, חשבת אולי זה קשור לעברך איכשהו? אולי לזכרון מודחק?
(עלה לי כבר לפני כמה ימים, בעקבות התיאורים של התגובה הגופנית שלך לזה).
<מעלה השערה, זה לא חייב להיות קשור. זה כשלעצמו הוא מספיק>

שליחה על ידי תמרי* » 10 מרץ 2010, 14:00

זה 1202 מכל טלפון, ונראה לי שווה שיחה.

שליחה על ידי בלה* » 10 מרץ 2010, 14:07

חזקי ואמצי.
רציתי להציע שתדברי עם רופאת נשים, ותשאלי את כל השאלות שיש לך בנוגע לאיפה נוגעים, איפה שמים את היד, איפה לוחצים, כמה זמן סביר לכל חלק של הבדיקה... נראה לי שכדאי לך לדבר עם מישהו שמבין, שהוא לא הרופא הזה.

שליחה על ידי בלה* » 10 מרץ 2010, 14:07

והמרגיעון, הולם כתמיד: הכל נכון, גם פרשנות לקויה.

מזכיר לי סיפור שהיה לי בגיל 17 עם מורה הנהיגה שלי. תוך כדי שאני נוהגת ולא הכי מרוכזת בדבריו הוא אמר " היית שוכבת עם גבר בן 36 עם שני ילדים?" והכוונה הייתה אליו, זה היה ברור לשנינו. לקח לי קצת זמן לקלוט, האמת ירד לי האסימון רק אחרי השיעור. והאמת זאת הייתה ממש קריסה של איזשהו אמון בסיסי שיש לנערה צעירה כלפי העולם.. הפגיעה הייתה נוראית!
הדברים האלה הם לא קטנים!!הם פגיעה לכל דבר! הם ניצול של סמכות, מקום בו אנו אמורות לסמוך! נראה לי שהם נוגעים באיזה כאב נשי מימים ימימה על ניצול והטרדות ופגיעה שנשים עברו ועוברות. אני גם חושבת שחשוב שתסמכי על האינטואיציה שלך ותדעי שמה שהוא עשה זה לא בסדר, אם כך יצאת משם. התגובות שלו גם מעידות על לחץ מצידו. מחזקת אותך!
אגב, אני אתמול הייתי אצל רופא נשים גם כן. הוא מצידו אפילו לא רצה לבדוק אותי! זה כל כך מביך אותי במילא אז לא חשבתי שאצטרך להתעקש ולהתחנן שיעשה לי את הבדיקה. הוא בקושי העיף בי מבט, רשם לי מרשם, וחיכה שאתפנה. השאלות שלי נענו בזילזול. הייתי המומה. ויתרתי על ההתעקשות על הבדיקה, מעדיפה ללכת למישהו אנושי בשביל זה, אבל גם אני יצאתי על סף בכי.

תודה תודה לכלכן.
אכן לוקחת את העצה אדבר עם רופאת נשים!!
נזכרתי שלחברה טובה שלי יש חברה שהיא רופאת נשים, נראה לי שהיא הכתובת בנתים, ותודה על כל העצות לשמות נוספים,
אם זה לא יספק אפנה אלכן מכאן.

התגובות מעודדות, של כלן, וקן לציפור שעזרת לי להבין את ההתנהלות שלי, שהיתה עבורי טבעית,
אבל עם דבריך, באמת מרגישה גאה שפעלתי כך. אפלו שהתנצלתי בפניו, אם אני טועה.
אני יודעת בפנים שאני לא טועה, עדין האזור בוער לי.
לגבי חויה מהעבר, שקפצה לה, הכל יכול להיות בעולם המשוגע הזה,
אבל היתה לי ילדות נפלאה, הורים נפלאים, לא חושבת שאי פעם עמדתי בסכנה כזו,
אבל אף פעם אי אפשר לדעת............

ובקשר למה שכתבו לי כאן על יד על הבטן- ברור שזה חלק מהבדיקה, עשו לי כך המון פעמים,
אבל זה נדרש כאשר בודקים בפנים ומנסים להגיע ולחוש אברים פנימים.
לא צריך לשים יד על הבטן כאשר נוגעים באבר המין, מה הקשר בין השנים?
זה הדבר שהכי גורם לי להבין שזה לא היה תקין,
וגם כל השקרים שלו.
היום הוא אמר שהוא הוציא לי חתיכה גדולה ועוד הרבה קטנות, בפועל היתה חתיכה אחת בודדת שהוא הוציא לי!
ולמה לו לבדוק בין השפתים? אני יכולה לבדוק שם לבד, הוא יכל לאמר לי.
זה גם לא מקום שנתקע בו נייר, ואם היה היתי מרגישה בקלות, זה לא בעיתי ולא מסוכן. וזה מקום פרטי שלי!
אני כועסת ומרגישה בחילה, מחכה שיעבור.
ושוב תודה לכל הנשים הנפלאות כאן שתומכות, שווה לי זהב.

מבינה אותך, רק עכשיו ראיתי את תגובתך אחרי ששלחתי את שלי.
מצטערת בשבלך על הבדיקה אתמול, טוב שהלכת ממנו ושלא נשארת להבדק אצל רופא שלא טורח לראות את האדם שיושב מולו.
את צודקת לפי דעתי בדבריך שהתחושה הפנימית שלי נכונה, הספק כאן מגן על הרופא אבל אני מקווה שיזהר לעתיד לבוא..........

ככל שאני קוראת כאן יותר הספק הראשוני שהיה לי לגבי הרופא הזה הולך ונעלם,
נראה שהוא יודע שלא היה בסדר, ויודע את זה מההתחלה,
אולי תבדקי אם כבר היו עליו תלונות כלשהן זה משהו שאת לא יכולה לדעת מבלי לבדוק,
ואולי גם אצלך יש תהליך התבהרות כזה?, ואחרי שהתעמתת איתו פעמיים בטלפון, תגיעי למסקנה ברורה שאין ספק,
ושהיתה כאן פגיעה מינית, נראה איך תצליחי לישון הלילה....
אני מתחילה לצבור זעם מולו בסיפור שלך

אני מזדהה איתך, פעם הלכתי לרופא נשים, ומשום מה, הוא בדק אותי עם מין טלסקופ שהיה נראה לי חשוד , מאז כל הבדיקות שלי הם רק עם רופאת נשים, בעיני הן יותר מבינות ועדינות, יש לי אחת מומלצת בהוד השרון, קרית אונו וברחובות.
בנוסף, את מוזמנת להתלוננן עליו, וכמובן להחליף רופא....
בבדיקות נשים הרבה פעמים לוחצים על הבטן במיוחד עם רוצים שיצא משהו ...
וכמובן את לא אשמה אם את מחפשת טיפול נפשי, פרחי באך מאוד עוזרים לשחרר את הטראומה

קראתי חלק גדול מהדף, ועדיין יש משהו שלא הבנתי - אני לא מצליחה להבין איפה הוא נגע בך.

כתבת ועדין אני לא מבינה למה הוא נגע לי שם? זה היה במשך כמה שניות ארוכות, כולל באזור הכי אינטימי.
ואני חשבתי שהאיזור הכי אינטימי זה הנרתיק. ובנרתיק הרי במילא נוגעים כשעושים בדיקה. אז איפה זה בעצם האזור הכי אינטימי?

ואחר כך כתבת: _האם בדרך כלל צריך לגעת באזור הקדמי , ממש באזור השפתים החיצוניות והפנמיות בזמן בדיקה?
האם בדיקות מכילות גם את האזור הזה?_

ואני לא מצליחה להבין לְמה את מתכוונת. מה זה האיזור הקדמי? את מדברת על איזור הדגדגן? על פתח הנרתיק? על האיזור שבין הדגדגן לפתח הנרתיק (היכן שיוצא הפיפי)?

אני מקווה שזה בסדר שאני שואלת. אני ממש מבולבלת ולא מצליחה להבין איפה זה האיזור הבעייתי, שאת מגדירה אותו כ'הכי אינטימי'.
(לכן אני גם לא מצליחה להבין את הסיטואציה.)

עכשיו קראתי את שאר הדף.

עדיין לא קיבלתי ממש תשובה על מה ששאלתי לכן אשמח בכל זאת אם תסבירי לי, אבל כן עלתה לי מחשבה בעניין המשפט שכתבת:
למה אתה צריך להרגיש אברים פנימים כאשר אתה נוגע בי באזור חיצוני?

אני מנסה להבין: האם הוא נגע לך באיזור שאת מתארת תוך כדי שהוא מסתכל באותו מקום, או שלא?
כי באמת בתוך הנרתיק רק ממששים ולא מסתכלים והבדיקה היא באמצעות מישוש, אבל מחוץ לנרתיק אני מתארת לעצמי שאם הוא נוגע - זה כדי לבדוק באמצעות הראייה ולא המישוש.
אם זה כדי לבדוק אם יש שם חתיכת נייר, או כדי לבדוק אם יש פצע - זה לא על ידי מישוש אלא על ידי ראייה. ובמצב כזה אולי צריך לגעת כדי לפסק את השפתיים שיהיה אפשר להסתכל.

אבל אם הוא רק נגע בלי להסתכל לשם - זה יותר מחשיד לדעתי (הלא מקצועית).

שליחה על ידי נינה* » 10 מרץ 2010, 19:17

שמעתי על מקרים יותר קשים שלא כל כך זיעזעו ,
חס וחלילה לא מזלזלת במקרה שלך, אך יש לי תחושה שהתגובה שלך היא העיניין המרכזי, יותר מאשר למה שבאמת קרה, יכול להיות שהכוונות שלו לא היו טהורות אך הוא לא ממש עשה משהו, כמו בכל מיני מקרים מצערים (למשל שב"טעות" לא מחזירים לי עודף או שמסתכלים על הגוף שלי, או אומרים מילה לא במקום... אלה החיים, אנשים הם לא מלאכים, אנחנו ביניהם, צריך להתמודד

אהבת עולם, אני חושבת שהסברתי אבל אנסה לדייק.
האמת שהראש שלי נטרף מהמחשבות- כל הזמן יש לי פלשבייק לבדיקה ואני מנסה להבין מה קרה שם.
אולי בכל זאת זה היה תקין? יש לי המון סימני שאלה, לא נותנים לי מנוח.
כי אם זה היה תקין, כבר הזקתי לרופא הזה, במעורבות של האחות, העובדת הסוצאליות ועוד איזה שתי חברות שכן ספרתי עם השם שלו.
ואני מרגישה נורא! אולי רצתי מהר מדי קדימה?

אז כך- החלק הראשון של הבדיקה נראה לי לגמרי תקין- הוא הכניס לי משהו לתוך הנרתיק כדי לראות או כדי להוציא עוד חתיכה שנשארה שם בפנים. הוא הוציא הראה לי את זה וזרק.
עד כאן הכל תקין, ורגיל. חשבתי שזה הסתיים.
ואז הוא אמר לי עוד רגע ושם לי יד אחת על הבטן התחתונה, באמצע, לא באזור של השחלות או החצוצרות, גם לא ממש לחץ כמו שאני רגילה, אלא כאלו יותר נגע באזור.
ויד שניה נגעה לי באזור השפתים החיצוניות והפנימיות, אולי גם הדגדגן, לא בטוחה? הייתי מכווצת כולי והוא אמר לי לנשום . כמה פעמים הוא חזר על זה שאנשום, אז אולי זה היה יותר מכמה שניות בודדות, כמו שחשבתי?
אני לא הסתכלתי עליו אלא לתקרה, אבל נדמה לי שהוא כן הסתכל פנימה, לא בטוחה.
בכל מקרה זה לא היה מספיק זמן כדי לבדוק עם העינים שלו אם יש פצע או משהו, זה היה כמו מין נגיעה בצורה סיבובית לכמה שניות.
הרגשתי נורא ברגע שקלטתי איפה הוא נוגע , היתה לי תחושה איומה באיזור, ואז כל הגוף שלי התחיל לרעוד והתחלתי לדמוע.
עדין לא הבנתי כלום- רק הגוף שלי מרגיש נורא ורועד.
יותר מרמת הפירוט והתאור הזה, לא נראה לי שיכולה לתת.

כשהתקשרתי בפעם הראשונה, ציפתי שהוא ירגיע אותי, יסביר ברמת פירוט רפואי למה הוא נגע ויתן לי מידע רפואי עניני גרידא.
אבל הוא מהר התחיל להצתדק לבלוע את הרוק ולהשמע חסר אונים. וזה מה שהלחיץ אותי באמת.
רציתי להרגע מההסבר הרפואי ומצאתי את עצמי עוד יותר לחוצה.

עדין האזור לא מרפה מרגישה אותו כל הזמן, גם מרגישה שיקח לי זמן עד שאוכל אפלו להיות שוב עם בעלי. למרות שהוא מאד תומך בי.
יש לי עדין כאבי בטן ובחילות.
כל מי שיכולה עדין לעזור לי ברגעים האלה, אני נורא מודה. מרגישה קצת פוסט טראומה, ולא יודעת אם בכלל בצדק? או שהכל בראש שלי ואני עושה לעצמי סרטים מיותרים?
תודה לכלכן, אישה בטראומה.

נינה, אני מבינה מה שאת כותבת,
גם אני שואלת את עצמי האם התגובה שלי מוגזמת או לא.
התגובה היא יותר פיזית- בחילות, כאב בטן וכך.
כמו שכתבתי כאן, אולי אני עושה לעצמי סרטים מיותרים?
אבל קשה להתוכח עם הגוף הוא בשלו.
נכון , אנחנו לא מלאכים , אבל בכל זאת מקווה שהוא לא נגע בי סתם כך, אלא שזה היה חלק מהבדיקה.
בשונה מחוסר החזרת עודף- מדובר במקום הכי אינטימי של אשה.
אם הוא נגע בי לא לצורך בדיקה רפואית, ואין לי שמץ של מושג למה כן- קשה לי להתסדר עם זה, עדין.
ואם הוא נגע בי לצורך רפואי- למה הוא לא יכול להסביר לי את זה בפשטות? למה הוא התחיל בלהצטדק במקום להסביר לי בפשטות?
אותה חברה שספרתי לה, הדוד שלה הוא גניקולוג . היא אמרה לי שאם הייתי באה אליו עם טענה כזו, הוא היה מעיף אותי לכל הרוחות ואומר לי לא לחזור אליו שוב.
זה מה שרציתי שיקרה אבל זה לא קרה.

_היא אמרה לי שאם הייתי באה אליו עם טענה כזו, הוא היה מעיף אותי לכל הרוחות ואומר לי לא לחזור אליו שוב.
זה מה שרציתי שיקרה אבל זה לא קרה._מה? לא הבנתי כלום

מציעה לך שוב לפנות ל1202 לקבוע פגישה ולעבד את זה עם מי שיכול לעזור באמת
כאן תקבלי תמיכה וזה חשוב אבל זה לא נותן מענה אמיתי למה שאת מתארת
גם אם הוא צדיק הדור את עברת טראומה ומגיעה לך טיפול אמיתי ולא של כדורי שינה ומשככי כאבים וירטואליים
סליחה אם אני נשמעת לך חזקה מדי, אבל זה מרגיש לי לא נכון להסתפק בדיון כאן,
אם לא מתאים לך , תמחקי אותי

גם אני שואלת את עצמי האם התגובה שלי מוגזמת או לא.
זה לא רלוונטי, זאת התגובה שלך נקודה, קבלי את עצמך באהבה וללא שיפוט
זה לא יעזור גם אם תחשבי ככה, עובדה שהגוף הגיב לפני שהספקת לעכל,
אי אפשר להתווכח עם זה,

זה לא רלוונטי, זאת התגובה שלך נקודה, קבלי את עצמך באהבה וללא שיפוט
גם אני חושבת כך. ודווקא בגלל שהגוף שלך מגיב כך, וזה מעבר לשליטתך, לדעתי הוא מסמן לך משהו עמוק יותר, לבדיקתך.
בעיניי, זה המקום שבו, הבחוץ עוזר לנו להבין משהו בבפנים שאולי בשל להיות מובן או נראה.

שליחה על ידי נועית* » 10 מרץ 2010, 21:50

מבינה מאוד את תחושת הכאב והגועל הפיזי והנפשי מהבדיקה ומתגובת הרופא, אבל מה שעולה מאוד חזק מהתאור שלך, זה דווקא התגובה שלך לבדיקה ולא הבדיקה עצמה. תגובה כל כך קיצונית, פיזית ונפשית שנמשכת כבר כמה ימים, דומה בהחלט יותר לפוסט טראומה מאשר לתגובה לבדיקה פיזית, פולשנית ובלתי נעימה ככל שתהייה.
יכול להיות שכדאי לך בכל זאת לברר עם עצמך על מה זה יושב, אולי קדמה לכך טראומה ישנה. זו יכולה להיות אפילו איזשהי בדיקה לא נעימה שעברת בילדותך, ועכשיו זו באמת תגובה פוסט טראומטית. אפשר לברר את זה בדמיון מודרך עם מטפלת טובה. אפשר גם כמו שהציעו לך רק להקל ולשחרר את הטראומה מהגוף והנפש דרך טיפול אנרגטי, פרחי בך או כל שיטה אחרת. (יש איזשהו סוג של מסג' שמשחרר טראומות כאלו, לא זוכרת במדויק)

כל זה כמובן לא בא להפחית ולא לרגע מהפגיעה הממשית שחווית. מהתגובה המחשידה של הרופא ומכל הסיטואציה הפולשנית והמכאיבה. ובטוח שהתגובה שלך לא מוגזמת עובדה שהגוף הגיב לפני שהספקת לעכל, אי אפשר להתווכח עם זה,

שליחה על ידי נועית* » 10 מרץ 2010, 21:55

עכשיו ראיתי שגם קן לציפור כתבה אותו הדבר. אולי באמת זה המקום שבו, הבחוץ עוזר לנו להבין משהו בבפנים שאולי בשל להיות מובן או נראה.

_תודה לכל המגיבות.
עשב השדה, לגבי המשפט הזה:
היא אמרה לי שאם הייתי באה אליו עם טענה כזו, הוא היה מעיף אותי לכל הרוחות ואומר לי לא לחזור אליו שוב._
הכונה שלי, היא שציפתי שהרופא יכעס על המחשבות הללו שלי, יעיף אותי מעליו ויציע לי לא לחזור שוב, ובכך הייתי מבינה שאני מעלילה עליו עלילת שוא (מבחנתו).
אם היו מעלילים עלי משהו שלא עשיתי והוא כל כך חמור- מעבר לכך שזה מלחיץ, זה נורא מכעיס.
לא שמעתי בתגובתו שום כעס, וזה מה שמחשיד אותי כאן.
אני מבינה את כל מה שכותבים לי כאן על תגובתי הקיצונית, ועל השאלה האם זה לא יושב על משהו קודם לכך.
אבל האם זה בפני עצמו לא מספיק?
כל אחת מכן תדמין את עצמה שוכבת על מיטת הבדיקות של הרופא, שנוגע לה באזור שהוא לא אמור לגעת ושזה לא לשם בדיקה רפואית.
או לפחות שיש לה חשד מאד חזק ומבוסס לכך.
איך הייתן מרגישות?
זה לא מספיק עושה רע בפני עצמו, גם אם זה לא מבוסס על שום חויה מוקדמת?
אך מהצד השני, באמת מוזר לי שהגוף שלי הגיב לפני שהראש הבין. בהפרש של יממה!
באמת מוזר לי שהתחלתי לרעוד ולדמוע מבלי להבין למה.
אולי הגוף הרגיש שזה לא נכון, פשוט כך, מבלי לשייך את זה לשום חויה טראומטית מהעבר?
הגוף חווה את הטראומה שנוצרת בהווה.

וגם- אהבת עולם, האם את מבינה עכשיו מה קרה בבדיקה? האם יש לך תובנה מתוך זה?

מצד אחד, התגובה שלו בנוסף לתחושה הדי ברורה שלך מאד מחשידה.
מצד שני בתור אדם שנוטה לסבול מתחושות אשם גם לגבי דברים שלחלוטין אינם קשורים אליו, אני יכולה לומר שיש סיכוי מסויים שאולי גם הרופא הנ"ל אינו בטוח בעצמו במיוחד ונבהל אימים מהחשדות הללו, גם אם מבחינתו ללא סיבה מוצדקת.
אנשים חסרי בטחון עצמי ועם רגשות אשם לא מוצדקים יגיבו בבהלה ובהצטדקות לפעמים, במקום בכעס.
הרבה פעמים אלה אנשים שלא מרשים לעצמם לכעוס על זולתם. (אלא אם כן מדובר באדם מאד קרוב).
ושוב, אני ממש לא אומרת שזה המקרה, אני רק מעלה אפשרות, כי אני מניחה שזו היתה עשויה להיות תגובה שלי במקרה שכזה.

רוצה להציע פרשנות לתגובת הרופא (בתור שכזו...):
במהלך החינוך הרפואי שלנו אנחנו מתרגלים לגעת ולפעול בצורה שאינה מקובלת ביחסים "רגילים" בין בני אדם.
זה תהליך שבו נוצרים מנגנוני הגנה שמאפשרים לנו לתפקד בסיטואציות האלו בלי לחוש דרגה מנטרלת של מבוכה או צער.
זה הסכם ששני הצדדים חתומים עליו.
בתור רופאה אני מוצאת עצמי נעה בין תפיסה "פלסטית" של גוף המטופל שמאפשרת לגעת במקמות אינטימיים, להכאיב, לא להגעל מריחות או הפרשות לבין מודעות למצב הרגשי והפיזי של אותו אדם.
לא תמיד קל למצוא את האיזון הזה.
בעיקר כאשרמדובר בסיטואציה לא שגרתית - למשל, כאשר מבצעים פעולה שלא מנוסים בה, כאשר לא בטוחים באבחנה, כאשר המטופל נמצא בסערת רגשות, או כשהרופא טרוד בעניינים אחרים.
לצערי, קורה שנסחפים לצד "הפלסטי" ושוכחים את האדם וקורה שמפספסים את הצד הרגשי ובטעות פוגעים.
זו סיטואציה מאוד רגישה ומורכבת. כמה שאני משתדלת להיות קשובה ורגישה - מודה שגם לי היו פספוסים.
עד היום לא נתקלתי בתלונה, אבל אילו זה היה קורה הייתי מרגישה נורא ומגיבה באופן די דומה לאותו רופא.
זה עניין של אישיות וסגנון תקשורת - להגיב לפגיעה במישהו בהתנצלות ולקיחת אחריות או "בלהעיף לכל הרוחות".
אני אישית מעדיפה את הסגנון הראשון.
מקווה שזה עוזר במשהו (או לפחות לא מזיק (-;)

תראי, מצד אחד זה היה ראוי לאמר לך לפני הבדיקה החיצונית שזה מה שהוא עומד לעשות כי הוא רוצה לדעת כך וכך.
מצד שני את אומרת שזה לקח בערך דקה וחצי? זה די הרבה זמן, לא?
מצד שלישי זו תלונה לא שגרתית כזו...אז אולי הוא רצה לבדוק מה קורה גם שם (ושוב, הכי נכון לו היה אומר לך מה הוא עושה)
והתגובה שלו לדעתי הצנועה, לא ממש מעידה על משהו, אם כי גם פה אני לא מבינה למה הוא לא הסביר לך מה הוא חיפש שם.

ואיך הבדיקה נגמרה? איך הוא דיבר?

פלוני אלמונית, אם מותר לשאול האם את רופאת נשים? מדבריך די משתמע שלא, ובכל זאת שואלת.
מבינה את דבריך וגם מקבלת.
יחד עם זאת , צריך להבין שאני לא תולה הכל בתגובה שלו.
הייתי שמחה לו התגובה היתה מניחה את דעתי וגורמת לי להבין שטעיתי, ובכל זאת התגובה זה עדין לא כל הענין כאן!
יש את הבדיקה שעברתי, שעדין חווה אותה על גופי,
ויש את העובדות שלא מסתדרות- למה הוא היה צריך לנגוע שם? למה הוא נגע לי בבטן לא באופן שאני רגילה שנוגעים-
זו היתה מין נגיעה לשמה. ושוב חוזרת לשאלה שהכי מטרידה אותי- למה הוא נגע בי במקביל בבטן ובאזור החיצוני של הנרתיק, זה לא הולך ביחד!
וגם - עצם התגובה וההסתבר הרפואי שלו, ואני לא מתיחסת לסגנון התגובה אלא לתוכנה!!
וכוונתי- למה לא היה לו הסבר מניח על הדעת עבורי על הבדיקה? למה הוא לא הסביר לי באופן עניני , ברור ורפואי למה נגע בי?
למה , למרות שהסתכל בתיק שלי, הוא נתן עובדות לא נכונות, כמו לאמר לי שנגע שם בגלל שהתלוננתי ששורף לי, או שהוא הוציא משם עוד חלקי נייר-
שנהם לא נכונים עובדתית, ועל זה אני יכולה להשבע!
מרגישה כבר שהדברים נטחנים כאן, ועדין אין לי תשובות, עדין האזור מציק לי מאד, ועדין אין לי מנוחה!
אבל עדין, אל תתיאשו ממני בבקשה. תלוו אותי עוד קצת.
המון תודה, אישה בטראומה שבקרוב תתאושש.

נקודות ורודות רק עכשיו רואה את תגובתך אחרי ששלחתי.
אני חושבת שבכך שהוא אמר דקה וחצי, הוא התיחס לכל הבדיקה כולה, כולל החלק הראשון שלה, שאיתו אין לי כל בעיה.
הבדיקה נגמרה באופן די שיגרתי. הוא שטף ידים, אני התישבתי רציתי להתלבש אבל הוא התמהמה עם השטיפה ואמר לי שהוא כבר יוצא.
ואז הוא אמר שהכל נראה תקין, זה רק השאריות הללו והפנה אותי גם לאוטלרסאונד להמשך לבוא.
הוא הסתכל לי בעינים, כתב גם במחשב ואמר יפה שלום.
הוא לא ראה את סערת הרגשות שלי, אספתי את עצמי, גם עדין לא הבנתי כלום , ושיכתי את האי נעימות והרעד רק לעצמי ולקושי שלי בבדיקה.
עוד לא הבנתי כלום, רק כעבור יממה התחלתי להבין מה היה לי כל כך קשה.

מה שעכשיו הכי קשה לי זה הספק- האם באמת נעשה לי משהו לא נכון?
מתחילה להבין שאף פעם לא אדע, כי זו חויה סוביקטיבית שלי, תמיד יהיו ספקולציות לכאן ולכאן.
לא אדע מה עבר לו בראש, האם עשה את מה שעשה בהיסח הדעת, אפלו בלי לשים לב ולתת לכך תשומת לב?
או שבאמת רצה לבדוק את האזור, אפלו מין בדיקה אוטומטית כזו?
או שעשה מעשה לשם התחושה שלו, אפלו לא יודעת איך להגדיר את זה? סיפוק רגעי? הענין האישי שלו? האם אפשר לקבל כך סיפוק כלשהוא?
למה דוקא איתי רצה לעשות מעשה כזה? יש צעירות וחתיכות ממני.
אני די ממוצעת, נראה לי ששוה היה לקחת סיכון על משהי צעירונת ואטרקטיבית ממני.............
נותנת לעצמי את הקרדיט שזה עדין טרי, רק יומים שלושה, ושכן אתאושש בקרוב!

ועוד דבר שמטריד אותי- כאשר התחלתי לשאול אותו שאלות על אופי הבדיקה.
הוא אמר לי שבדיוק דבר על כך עם הילדים שלו, שאם גבר נוגע באשה צריך להרוג אותו.

אבל הוא לא סתם גבר במקרה הזה! הוא רופא בתפקיד!

ואם הוא נגע בי , הוא לא נגע בי סתם כגבר באשה,
אלא הוא ניצל את העמדה שלו, את התפקיד שלו שמאפשר לו לגעת בי*.
בתשובה שלו אלי, הוא התיחס לעצמו סתם כגבר, ולא הבין שהוא גבר בעמדה מאד רגישה ושונה.
כשהוא אמר לי שהוא הוריד קילו מאתמול, אמרתי לו שלא יצפה ממני לרחם עליו, שאני כבר לא ישנה שני לילות.
הכל נראה לי הזוי, אני לא מאמינה שעברתי את זה,
אני לא מאמינה שרופא דיבר אלי כך ושלי היה את העוז לדבר אליו כך.
אם לא אצליח לישון הלילה, זה כבר יהיה לילה שלישי בלי שינה. אני מותשת.

אישה, האם בדקת את האיזור בעצמך במראה? אולי יש גפ פגיעה פיזית שבגללה את מרגישה בערה? נוסף לכל העצות הטובות שקיבלת, קחי נא בחשבון את האפשרות שלא טופלת כראוי.
הגעת עם טענה מסויימת ובאופן דחוף כי היתה בעיה ממשית, הוא ביטל אותה בצורה מתנשאת, נגע בך באופן לחלוטין לא ראוי, התחנן על חייו (שאומר שוב שעל ראש הגנב בוער הכובע? אילו היה מתנהל כראוי הוא פשוט היה מסביר לך מה היתה תכלית הבדיקה ולא מתחנן. יכול להיות שתלויה נגדו כבר תלונה.) ולא טיפל בך.
יתכן שתחושת הבערה נובעת משילוב של המגע הלא ראוי עם מצב פיזי שיש לטפל בו.
עם שתי השאלות הללו ראוי לפנות בדחיפות לרופאת נשים שתוכל גם לבדוק את המצב ללא קשר לטיפול הלקוי, גם לייעץ באשר לטיפול הזה ומה לעשות הלאה, וגם לבדוק האם לא הוא עצמו גרם לך לפגיעה מקומית!
קחי בחשבון שחשוב מאד שתהיה זו רופאה שנוח לך איתה, כי במקרה כזה את מבקשת בעצמך להתבונן באיזור הזה ולבדוק אותו. ממליצה בחום לציין שמעורב בעניין קושי רגשי גדול ושאת זקוקה לזמן לנשימה ולהכנה רגשית קודם לכך.

שליחה על ידי אורחת* » 11 מרץ 2010, 07:00

האם תוכלי לתת ראשי תיבות של שמו?
כי אני יודעת על רופא אחד שהתלוננו עליו
ובדיעבד אני מנסה לשחזר את הבדיקות שלי אצלו
ואני לא בטוחה שהן היו תיקניות

זה לא מספיק עושה רע בפני עצמו, גם אם זה לא מבוסס על שום חויה מוקדמת?
בהחלט מסכימה שזה לכשעצמו מספיק
לא הלכתי לאפשרויות אחרות אם כי גם הן יתכנו אבל זה לא העניין, העניין שאת כל זה רצוי(בעיני) לברר
ולא לצפות מעצמך שזה יעלם

ניצן אמ, אני חושבת שהוא כן טיפל בענין הרפואי, בדק והוציא את מה שהיה צריך. אני גם לא חושבת שהוא פגע בי פיזית, נראה לי שהאזור רגיש גם בגלל הבדיקה וגם בגלל כל הקונטציות הרגשיות.
מסכימה אתך, שהיה צריך להסביר לי בפשטות את תכלית הבדיקה, הוא יותר מדי מהר נלחץ, עוד לפני שממש כיוונתי לכיון הזה, רק שאלתי שאלת תם.
אורחת, אני נורא חוששת עם ענין השמות, בגלל הספק שיש לי.
אם אני טועה , אני עושה עוול לאדם שסתם התנהג בצורה לא רגישה, ואדיוטית, אבל עדין לא עשה מעשה פלילי!
אם את רוצה, תשלחי לי מייל ולשם אשלח לך ראשי תיבות של שמו.
הרופא שהתלוננו עליו מקבל בירושלים? ואת מטופלת בירושלים?
אולי לא כתבתי את זה עדין, אבל זה האיזור.

הלילה ישנתי לסרוגין, עדין מוטרדת אבל יותר טוב,
מצליחה לראות איך זה יעבור.
היום גם אנסה לדבר עם רופאת נשים במרכז לתקיפה מינית, כפי שיעצה לי עשב השדה.
רוצה להבין, לא שזה ישנה את פעולתי, כי החלטתי לא להתלונן, אבל רוצה להבין בשביל עצמי.

אישה יקרה,
שוב מביעה את צערי והשתתפותי בחוויה המטלטלת והקשה שעברת.
מה שמפריע לי בתגובה של הרופא זה העדר תגובה עניינית תוך הסחת הדעת לסוג של תקשורת אישית ואינטימית. את והוא לא במעמד שווה בסיטואציה. מה עניין משפחתו ומשקלו לסיפור, למה זה צריך לעניין אותך בכלל. נקרא לי כמו מניפולציה זולה. השיח לא צריך להיות אישי-אינטימי אלא ענייני ביותר. זכותך להבין מה הוא עשה ואני מצטרפת להמלצתה של ניצן ללכת לרופאה שאת סומכת עליה, גם על מנת שתבדוק אותך וגם על מנת שתסביר.
הגוף שלנו לא משקר, הוא חלק מהטבע. הוא דובר אמת. הראש לפעמים מתערב ונוטע ספקות עם כול התאוריות והמחשבות.
בכול מקרה, גם אם הבדיקה הייתה נחוצה באופן כלשהו הרי שהתנהגותו הייתה מבישה ולא ראוייה בגלל שלא טרח להסביר וליידע.
אני מאוד מעריכה את אומץ ליבך והנחישות שלך להתמודד עם מה שקרה וגם מול הרופא. זה מצריך הרבה כוחות והערכה וכבוד עצמי והתברכת בכול אלו

אני עברתי מקרה של "החפצה" שלי לא על ידי רופא נשים אלא על ידי רופא מומחה לאף אוזן גרון, שהלכתי אליו לפני כעשור, באופן פרטי, לאחר שנדרשתי לניתוח צוואר שני בהפרש של שנה. הוא קיבל אותי באיחור לא אלגנטי במרפאה הפרטית, הזמין אותי להתייעצות בבית החולים למחרת בבוקר כי המקרה שלי מאוד "מיוחד" כי הוא רוצה להתייעץ עם עוד רופא מומחה ואז לקבל את ההחלטה, קיבל את שכרו המכובד, ולמחרת, בפועל הוזמנתי לישיבת צוות מורחבת עם עשרות סטודנטים, הוא דיבר עלי בגוף שלישי בנוכחות כולם, השמיץ את הרופא שלי בפני, ואז מבלי התרעה מוקדמת הזמין את כול פרחי הרפואה למשש את הגוש שלי והם, עטו עלי בכפפות לטקס כנחיל ארבה, הייתי בהלם והם פשוט דחפו לי ידיים לפה, למעט סטודנט אחד גם אף אחד לא טרח להתנצל או לחייך.
חברה טובה שלי עבדה עם אותו רופא וישבה בחדר, גם היא לא ראתה שום פסול בהתנהגות ובגלל שאז הייתי הרבה יותר מכוונת סביבה מאשר עצמי, פחדתי גם להזיק לה וגם הייתי די בהלם, ולכן לא דיברתי. איך כשיצאתי מהחדר, חשבתי על כול מה שיכולתי לעשות באופן תיאורטי וייסרתי את עצמי תקופה די ארוכה. חברה שלי הסבירה לי כמה הרופא הזה טוב ואנושי וכמה הוא עדין לחולים שלו, ושאני לא מכירה אחרים וכו', בקיצור, לא עשיתי עם זה כלום ולכן אני גם כול כך מעריכה אותך. תגובתך מעוררת השראה. באמת. @}

חלוקית נחל, המון תודה על התגובה התומכת שלך.
אני באמת מצטערת לשמוע את הסיפור הלא נעים שלך, זה נשמע לי ממש ממש נורא! הבטן שלי ממש כואבת כשאני קוראת את הסטיאוציה שהיית צריכה לעבור.
כנראה שיש לי דם מרוקאי, למרות שאני אשכנזית, כי אם הוא היה כאן לידי, הרופא הזה, הוא פשוט היה חוטף, ממש כך!
הנה, אולי אני נורא רגישה? אבל זה ממש לא נראה לי מה שעשו לך. מכעיס בטרוף.
אני שואלת את עצמי עם הרופאים הללו שעושים כך, היו רוצים לעבור סיטואציה כזו בעצמם? או שהאישה שלהם, אמא שלהם, היתה עוברת דבר כזה?

דברתי עכשיו עם מרכז לפגיעה מינית, המתנדבת שענתה לי, שמעה את הסיפור, אמרה שזה נשמע ממש לא טוב,
ושעברתי חויה קשה. היא כן קראה לזה פגיעה מינית!
היא כן נסתה לעודד אותי לבדוק תלונה, אמרה שאם עשה לי כנראה עושה גם לאחרות, רק שהן אינן רגישות מספיק.
אמרה שהגוף שלנו לא משקר, ושהתחושות החזקות הן אמיתיות.
אמרה שהעובדה שנלחץ עוד מובנת, אבל סילופי העובדות שנתן על הבדיקה ומה שאני אמרתי לו- מדליקות נורות אדומות.
נתנה לי טלפונים של מרכזים עם פסיכולגויות שעובדות בתחום, וגם תבדוק עבורי האם יש רופאת נשים שמתעסקת בכך ותוכל לסייע לי.

גדול, חזקי ואימצי
כנראה שיש להם במרכז פרספקטיבה יותר מדוייקת על המציאות
וגם אם זה לא נעשה בכוונה, אל לך להגן על הרופא יותר מעל עצמך
מה שחשוב כאן זה את, קחי אוויר, קחי את הזמן לברר , הגוף לא משקר
זה המיינד שמנסה "לסדר" ,לטשטש , ועוד

גדול

פחדתי גם להזיק לה וגם הייתי די בהלם, ולכן לא דיברתי.
אוי

מוכר מוכר. אני חושבת שזה זה זה מה שניסיתי להגיד ב הלך רוח כנוע, שבין היתר אנחנו ממש מחפשות מתחת לרצפה את כל מי שהיציאה שלנ מהקוים עשויה לפגוע בו, ולא מתייחסות לילדה הפגועה שבנו שמגיעה לה כל כך שנצא מן הקוים ונגן עליה

חזרו עלי עכשיו מהמרכז לתקיפה מינית שוב.
הן מנסות להשיג לי גניקולוגית שתדבר איתי,
אבל במקביל אותה אישה שדברה אתי אמרה שהיא לא מבינה למה אני צריכה אישור חיצוני למה שחויתי.
שכל הסימנים מעידים על כך שהיתה כאן תקיפה מינית מצד הרופא.
אמרה שעכשיו מעבר להחלטה אם להתלונן עליו, שהיא די חושבת שצריך,
היא מציעה לי לטפל בעצמי.

אני חושבת שאני הולכת להיות ממש גיבורה ובשביל לא לפגוע מצג אחד ברופא,
אבל גם לא להשאר עם הספק שהוא עושה את זה גם לאחרות-
אני מתכונת לבקש שיחה אתו ועם עוד איש צות רפואי בתחום, אולי משהו מעליו?
שהוא יתן הסבר למה שעשה לי!
זה יהיה במקום תלונה, אבל יעמיד אותו במקום.
מה דעתכן?

שליחה על ידי אורחת* » 11 מרץ 2010, 11:26

אני גם גאה בך ותומכת בך!
מה המייל שלך?
ייתכן שהרופא שלי עבר מהמרכז לירושלים

שליחה על ידי אליה* » 11 מרץ 2010, 11:39

רק רוצה לכתוב לך שלדעתי את מדהימה, עוצמתית ומעוררת השראה בתגובה שלך.
נראה שיש לך אינסטינקטים מאוד בריאים. אשרייך!חזקי ואמצי. אל תנסי לצאת גיבורה, וגם אל תרחמי עליו מתלונה אם זה מה שמתבקש ולאחר שווידאת שאכן זה לא היה חלק מהבדיקה.לכי עם התחושות שלך. למרות שאני יודעת שזה שואב המון כוחות להתלונן על העניין שנעשה לך.(זה אומר להיכנס לעמדה ששואבת המון אנרגיה)
גם לי קרה פעם עניין עם מטפל אלטרנטיבי.(עאלק מטפל...). הייתי צעירונת מבולבלת, בעיצומו של משבר רגשי, והוא עשה לי מסאג' בגב והרגשתי שעומד לו כשהוא ממשיך לעסות לי את הגב(עם בגדים)ובאותו רגע לא יכולתי להגיב..זה הגעיל אותי כול כך וכשחזרתי הבייתה הקאתי כול כך..אחר כך הסתבר (אחרי כשנתיים אחותי אמרה לי שהרבה בנות מתלוננות עליו על אונס וכאלה ושיש נגדו משפט...)יצאתי עוד ב"זול" ממנו לעומת אחרות..
את יודעת מה המסקנה שלי מזה? בחיים לא ללכת למטפל או רופא גבר. זה לא טבעי ולא נכון. אף גבר לא צריך לגעת בנו חוץ מבן זוגינו.
מאחלת לך להמשיך באסרטיביות המדהימה שלך ושבקרוב כול זה יהיה מאחורייך.

אליה, תודה, ואו איזה מחמאות נתת לי, לא יודעת אם מגיעות?
כן, אני מבינה שלא הגבת באותו הרגע, גם אני לא הגבתי מיד. זה לוקח זמן להבין, להקל ולקבל אומץ.
אורחת, לא הבנתי לגבי הרופא שלך?
אני לא יכולה לרשום כאן את המייל שלי, הוא מכיל את הפרטים האישיים, ואת מתארת לעצמך שברמת החשיפה שנחשפתי כאן,
אני לא יכולה להרשות לעצמי. כתבתי כאן דברים שלא מעיזה לספר , בזכות האנונימיות שיש.
מקווה שאת מבינה.
אם את רוצה תרשמי לי את המייל שלך ואכתוב לך ראשי תיבות.
ושוב תודה לכל מי שכאן.

היו לי שעתים ממש קשות, אחרי שאותה אחת מהמרכז אמרה לי שזה נקרא ממש תקיפה מינית.
שוב כל הגוף שלי רעד, הרגשתי מין קריסה כללית.
אבל אספתי את עצמי, הכנסתי חזרה דברים לפרופרציה, סך הכל לא נאנסתי.
זה היה קצר, ועדין הספק תמיד ילווה.
ובגלל הספק גם לא אתלונן! רק אערוך שיחת ועידה כזו אתו ועם עוד איש צוות.
שוב המון תודה לכל המלוות כאן.

_היו לי שעתים ממש קשות, אחרי שאותה אחת מהמרכז אמרה לי שזה נקרא ממש תקיפה מינית.
שוב כל הגוף שלי רעד, הרגשתי מין קריסה כללית._
את ממש מוכרחה להבין שהתחושות האלה נובעות מהמעשה שעשו בך. לא מהשם בו מישהו אחר מכנה את זה.

אבל אספתי את עצמי, הכנסתי חזרה דברים לפרופרציה, סך הכל לא נאנסתי.
הבעיה היא לא איך קוראים לזה או מה הפרופורציה שאת מנסה להעניק לזה. הבעיה היא שעברת טראומה קשה ואת מנסה לעצור את התחושות שלך על ידי הקטנה של הפגיעה. אל תדחיקי. בבקשה...

_זה היה קצר, ועדין הספק תמיד ילווה.
ובגלל הספק גם לא אתלונן! רק אערוך שיחת ועידה כזו אתו ועם עוד איש צוות._
לא להתלונן זה לאו דווקא סימן לחוזק.
החוזק שלך הוא ברגעים שבהם את חוקרת את הספק, ולא מטשטשת אותו.

את יודעת מה המסקנה שלי מזה? בחיים לא ללכת למטפל או רופא גבר. זה לא טבעי ולא נכון. אף גבר לא צריך לגעת בנו חוץ מבן זוגינו.
אני לא מסכימה עם זה.
זה טבעי ונכון ללכת למטפל טוב, וזה זוועה ללכת למטפל אונס. בלי קשר למין המטפל. <אני עברתי טראומה אצל גניקולוגית מבחילה פעם, והיום רופא הנשים שאני בקושי הולכת אליו הוא מלאך.>
לנסות ליצור דיכוטומיות על פי סממנים אחרים זו שגיאה גסה. זה מוביל לגזענות, לעדתיות, לשוביניזם ועוד.

וואו אישה,
אשמח אם תאפשרי לעצמך להחליט לא להחליט עדיין, לא בקשר לתלונה או כל פעולה שתנקתי,
תני לדברים לנבוע מתוך הבירור הטיפולי שתעשי,
עם מטפלת מיומנת וטובה,
"גם אני לא הגבתי מיד. זה לוקח זמן להבין, להקל ולקבל אומץ."
כך כתבת , שימי לב לטעות הפרוידיאנית ,בטח התכוונת לעכל ולא להקל(-:
אז באמת תרשי לעצמך לקחת זמן לעיכול,זה קשה אבל את כנראה קורצת מחומר שיכול, כי גם לדעת
את מדהימה, עוצמתית ומעוררת השראה בתגובה שלך.
ואל תמהרי להחליט אם להקל

חיבוק גדול שוב

את יודעת מה המסקנה שלי מזה? בחיים לא ללכת למטפל או רופא גבר. זה לא טבעי ולא נכון. אף גבר לא צריך לגעת בנו חוץ מבן זוגינו.

אני דווקא נוטה גם לכוון הזה. לא באופן מוחלט ואם יש מטפל מעולה, או מומחה שצריך עכשיו למשש את השד שלי, שימשש (אני מאמינה שרובם עושים עבודה ועוד צריכים אחרי שעות העבודה לעשות עבודה כדי להשתחרר מעיסוי שדיים יום שלם), אבל אני בהחלט לוקחת זאת כקו מנחה למשל במסאז'ים.
מעדיפה שאשה תעשה לי למרות שדווקא גברים אולי חזקים יותר. במסאז' יש משהו כל כך אינטימי.
אבל שוב זה בגדר העדפה אצלי ולא איסור בל יעבור.

לא יודעת מה קרה שוב מין קריסה כזו.
אני אומרת לעצמי שוב ושוב שלא קרה כלום , ושאני ילדה גדולה, ושזה לא היה משהו רציני.
אבל הגוףשלי לא מקשיב לי- יש לי דפיקות לב חזקות, תחושת בחילה, עיפות גדולה מין לאות רצון לישון.
ואני פתאם גם בוכה.
למה הגוף מגיב כך? ואני עוד מוסיפה ואומרת לעצמי, שיש בכלל ספק לגבי הפגיעה.
במרכז לפגיעה מינית אמרו לי שזו תגובה נורמלית ושהגוף כנראה יודע מה הוא עבר.
שאתן לעצמי. שגם הספק מלווה כל מי שנפגעה מינית.
אבל כאן הספק באמת קיים ובאמת גדול.
אוף , רוצה כבר להיות מאחורי זה.
השארתי את הילדים אצל הסבא והסבתא לא מצליחה לתפקד.

ואו איזה מחמאות נתת לי, לא יודעת אם מגיעות

בטח שמגיעות. בטח שמגיעות.

עברת חוויה כל כך קשה, בסיטואציה האיומה הזו מלכתחילה של בדיקה גניקולוגית, ולא חשוב אם זה חוקי או לא, בשוגג או לא. הגבול שלך נפרץ ואת מגיבה בטבעיות רבה לכך. (את וגופך)

ואת מטפלת בעצמך ואת אסרטיווית ואת שוקלת מה כדאי לעשות
במילים אחרות: עברת משהו קשה ואת בוחרת להישאר שם עם עצמך, עבורך ולא להפוך לקורבן , לא להיכנע לבושה ולאשמה העצמית.
וזה בהחלט לא עניין של מה בכך וזה מעורר השראה.

ובעניין ה"מה לעשות עם זה מול הרופא"

תעשי מה שהכי נכון לך.
אם, למען התמודדותך עם מה שקרה, חשוב לך עכשיו לדבר איתו בנוכחות צד שלישי- עשי זאת
אם מה שטוב עבורך זה להתלונן עליו- עשי זאת
אם מה שטוב עבורך , עכשיו, זה לשתף , לעבד ולא לנקוט בשום צעד כלפיו- עשי זאת.

רק מה שטוב לך חשוב כרגע.

ב עילום, תודה על הדברים. אני חושבת שאני צריכה לפעול אכן לפי מה שמותאם לי, אבל אם אפגע ברופא כי זה ישחרר אותי, וזה לא באמת קרה- זה כבר לא מותאם.

דברתי עם שתי רופאות נשים- אני חושבת שאני מתחילה להבין.
בקרוב אוכל להיות רופאת נשים בעצמי- עשיתי כבר דוקטוראט על אזור שבעבר כמעט ולא היה במודעות שלי, בענינים כאלה.
אז ככה, לפי דברהן וההבנה שלי:
נושא של בדיקות גניקולוגיות הוא תחום אפור- סוג של אמנות (לפי דברי אחת מהרופאות), כל רופא מפתח דרך ושיטת בדיקה עצמאית.
שתהן אמרו שהן דוקא כן בודקות את האזור של הפות. אבל לפי התאור שלהן זה נשמע כמו בדיקה לא כמו נגיעה:
הן מזיזות את השפתים מסתכלות, נוגעות ומנסות לראות מה שהן מחפשות, או לא מחפשות.......
אחת מהן אמרה לי שבבדיקה של החלק הזה, היא עובדת עם שתי הידים, כדי להזיז את הקפלים ולראות.
אבל במקרה שלי- יד אחת היתה על הבטן ויד שניה שם.
וגם זה היה מהיר מדי בשביל בדיקה, הוא לא הזיז, כמה פעמים והתעכב שם.
זה היה יותר כמו סיבוב כזה באזור.
מה שגורם לי להבין שוב, שזו לא היתה בדיקה.
בנוסף לכך, לא היה לו הסבר למה שעשה, כמו ששתהן ידעו להסביר לי באופן מאד מנומק ורפואי, מה יש לעשות שם.
ובנוסף לכך- כל השקרים והאמירות שלו שלא תאמו את המציאות ואת התלונה שלי.
הכל ביחד - נותן תשובה אחת.
אחת מהן היתה כזו מדהימה, דברה איתי חצי שעה מביתה!
היא אמרה לי שעכשיו אני בכאוס בגלל הספק, וזה הכי קשה.
ושגם אם חיצונית אני לא אגיע למסקנה והחלטה- האם להתלונן,
אני צריכה להגיע ביני לבין עצמי להבנה האם היה ניצול או לא.
כדי שאוכל לטפל בזה.
קשה לי לאמר בודאות, אבל אני יותר ויותר נוטה לחשוב שהיה ניצול.
לאור מה שכתבתי כאן בפסקה.
מה אעשה עם זה? עוד לא יודעת.
אבל לא אתלונן, לא ברמת משטרה וכזה.

אני רוצה לכתוב לכלכן שאתן גיבורות שעומדות בכל התיאורים הנורא לא סקסיים האלה.
מקווה שלא מקלקלת לאף אחת מכן את המשך הערב, הלילה.
לי יקח עוד זמן להצליח לחזור לשגרת מין נורמלית.

אני חוזרת ואומרת.
את ממש מוכרחה להבין שהתחושות האלה נובעות מהמעשה שעשו בך. לא מהשם בו מישהו אחר מכנה את זה.
זה לא הספק. הגוף שלך נמצא במקום של ודאות. הנפש שלך מתקוממת עדיין ומנסה להשתיק, אבל הגוף שלך יודע.

את פשוט מדהימה. שתדעי לך.
@}
_{אנחנו באמת לא עושות כלום...}

שליחה על ידי מיציק* » 11 מרץ 2010, 19:00

בבקשה תשלחי לי את ראשי התבות של שמו של הרופא mitzik1000 שטרודל ב- walla/
תודה, חיזקי ואימצי!

שליחה על ידי עינת* » 11 מרץ 2010, 20:35

זה לא הספק. הגוף שלך נמצא במקום של ודאות. הנפש שלך מתקוממת עדיין ומנסה להשתיק, אבל הגוף שלך יודע.
וואו! איזה חזק זה. הלוואי ותמיד יכולנו להקשיב לגוף! כי הוא באמת יודע.
אני רוצה להמליץ לך שאולי תלכי לעשות איזשהו טיפול פיזי, אולי כשקצת תתאוששי, או אפילו עכשיו. למשל שיאצו. אם את מכירה איזה מטפל, או במקרה הזה עדיף מטפלת, טוב/ה. טיפול כזה ממש נותן לגוף לדבר. הוא מעלה את מה שהמוח מנסה להדחיק או להשתיק או לא נעים לו לחשוב ולהיזכר. כי הגוף באמת יודע ומבקש התייחסות למה שהוא יודע! ואולי זה יעזור לך יותר לסמוך על מה שאת מרגישה.

עינת , ממש רעיון טוב, אני באמת אתן התיחסות לגוף אחרי שהנפש קצת תרגע.
ניצן אמ- הרחבת את לבי.
ובכלל, כולכן פשוט מדהימות, מתחשק לי לחבק כל אחת ואחת מכן.
אתן הייתן החברות הכי טובות שלי בשעות קשות מאד!
זה נשמע נורא שמלצ, אבל כל כך אמיתי בשבילי.
מיציק, לא הבנתי את המייל, זה מתחיל עם מספר?

אני חושבת שבשעות האחרונות הבנתי ממש שעברתי סוג של תקיפה מינית.
השיחה עם הגניקולוגיות גרמה לי להבין את זה.
שתהן התחלו מזה שזה תחום נורא אפור ושהכל אפשרי ושאי אפשר לדעת אם זו היתה תקיפה.
אבל תוך כדי השיחה זה כאלו התבהר גם להן.
בעיקר בגלל שהמגע היה מגע של נגיעה ולא בדיקה.
משתהן הבנתי שבדיקה באזור כרוחה בזמן מסויים, בבדיקה יותר יסודית.
אשה מרגישה מתי בודקים ומתי נוגעים- וזה היה נגיעה!
ויחד עם ההבנה, דוקא יש לי איזה רגיעה, שקט של הבנה.
אמרתי לאחת מהרופאות שאני מתכונת לעשות מין בירור עם עוד רופא, אחות. היא חשבה שזה רעיון טוב.

ראשית, חיזקי ואימצי. לא מקנאה בך בכלל. מבלי להפחית ממה שעברת אצל הרופא, מה שאת עוברת בימים האחרונים נשמע קשה מנשוא. כמה פעמים נפגענו מאנשי מקצוע, ולא בבדיקה כ"כ אינטימית, ולא מצאנו את העוז להתעמת איתם? עם עצמנו? עם תחושותינו? ולכן כולן נדהמות כאן מהעוצמות שלך, ואני מקווה ואף יודעת שהעוצמות האלו הן הסימן האופטימי ביותר לכך שלאחר כל הקושי (שכ"כ חבל שאת נאלצת לסבול כעת) תצאי מחוזקת! מאחלת מכל ליבי!

רק אערוך שיחת ועידה כזו אתו ועם עוד איש צוות
למה התכוונת? איזה מין איש מקצוע? מניסיוני, רופאים, ודאי אלו השייכים לאותו אירגון (נאמר, אותה קופ"ח), אבל אפילו מארגון אחר, מאוד נוטים להגן אחד על השני (וסליחה מכל אותם מתי מעט הגונים ושונים). שלא תצאי מפגישה כזו מוחלשת ומושפלת.

סתם כדי לספר, בפעמיים היחידות שטרחתי לכתוב מכתב תלונה על התנהגות לא ראויה של רופא אל הגורם המפקח קיבלתי תשובה ש"מבירור שהם עשו לא היתה שום בעיה", ותגובה אחת אף האשימה אותי(!) בהתנהגות לא ראויה. משיחה אקראית עם אחותי, התברר לי שדבר דומה קרה גם לה. אז שלא על מנת להחליש, אלא על מנת שתגיעי מוכנה ומוגנת ככל האפשר לשיחה כזו- שאיש המקצוע הנוסף יהיה מטעמך. גם אם זה אומר מישהי/ו מהמרכז לנפגעות תקיפה מינית.

ועוד דבר. כתבת בכמה מקומות (אפילו התחלת מזה):
שאתן גיבורות שעומדות בכל התיאורים הנורא לא סקסיים האלה

את כותבת בצורה עדינה ומותאמת. מלבד המבוכה שחשתי לנוכח הפגיעה בך, אינני חשה כל מבוכה למקרא התיאורים. על אף שמטבעי גם אני מתקשה "לקרוא לדברים בשמם".
זה שוב שם אותך במקום שצריך לדאוג לאחר (לרופא, לקוראים) במקום להתרכז כל כולך בעצמך ובתחושת הפגיעה שאת חשה.

מצטרפת לכל החיבוקים ששולחות לך כאן.