כיצד למנוע הידבקות בכינים
- לא להתקרב לראשים אחרים - אם אין כדי לא להידבק, ואם יש, כדי לא להדביק אחרים.
- רוזמרין - חפיפה קבועה בשמפו המכיל רוזמרין (לדוגמה, סרקל) או חליטת רוזמרין מרחיקה את הכינים או מריחת שמן רוזמרין מאחורי האזניים בעורף ובקודקוד, כל בוקר, שעוזרת לאי-היתפסות של הכינים בשיער. הכותבים מעידים כי מאז המעבר לשימוש ברוזמרין למניעה, הילדים לא נדבקו, גם כשהיו מתקפות בגן.
- איסוף השיער - שיער פזור מקל על הכינים. או לחלופין - תספורת קצרה.
- סירוק מונע - כל יום, כשהילד חוזר הביתה לשים לו מגבת על הכתפיים, ולסרק במסרק הכינים הצפוף. כל יום בודקים ומסלקים כל "ממצא", ושום כינה לא משתרשת. חלק מהבעיה זה אי שיתוף פעולה של הילדים. פיתרון אפשרי - אחרי כל רחצה וחפיפה רגילים מסתרקים גם במברשת וגם במסרק הצפוף. בהתחלה אמא עושה ועם הזמן הילדים למדו לעשות זאת לבד כחלק משגרה, גם כשאין כינים.
כיצד להיפטר מכינים
http://www.kinim.co.il/
- טיפול בתכשירים - לא מספיק להרוג או לסלק את הכינים פעם אחת, כי מחר יבקעו הביצים ויהיו כינים חדשות. צריך אחת משתים: או טיפול שהורג גם את הביצים, או לחזור על הטיפול שהורג את הכינים מדי יום, במשך דור שלם של כינים (דור של כינים - 8 ימים). כשמטפלים עם תכשירים רגילים - יש לחזור על הטיפול אחרי 10 ימים. אחרי טיפול בתכשיר מסויים אסור להשתמש בתכשיר אחר בטווח של 10 ימים. לא יותר משני טיפולים בחודש. חפיף 10 - מרחיק את הכינים (כמובן יש גם לסרק עם מסרק סמיך) אבל מדיף ניחוח רעיל ומזויעעעעעעע. קיים תכשיר "בסיסי" נגד כינים - לא שמפו, ללא בישום וללא הקצפה פראית. להשיג בבתי מרקחת.
- חומר שנקרא צ'יק צ'ק - שמכיל: שמן קוקוס, שמן אניס, שמן ילאנג-ילאנג, ואלכוהול. לפני גיל שלוש לא מומלץ להשתמש ברוב החומרים האחרים שיש בשוק.
- אסור לשים נפט על הראש.
- מרגרינה או מסיכה לשיער - למרוח מרגרינה על השיער ולסרק עם מסרק צפוף. כינים לא יכולות לנשום בתוך משהו שמנוני אז כדאי להחניק אותן. במקום מרגרינה אפשר להשאיר על הראש מוס. אפשרות נוספת: קונים צנצנת של "מסכה לשיער" (זהו קרם לשיער, כמו מרכך רק יותר סמיך) מוסיפים חומץ (נגיד 1/4 כוס בערך) ומערבבים. מורחים היטב על השיער עד הקרקפת, אוספים את השיער (אם הוא ארוך) בקליפ ועוטפים את השיער בניילון כמו מטפחת. מחכים 3/4 שעה בערך. אחרי זה מסרקים עם מסרק טיפולי. כל מרכך חונק ומחסל את הכינים עצמן, והחומץ עוזר להפריד את ביצי הכינים מן השיער ולסרק אותן החוצה.
- "במקום מרגרינה אני משתמשת בשמן תינוקות ועוטפת טוב טוב בניילון ובמגבת מעל למשך כשעה" (גלית ועמרי)
- הכנת שמן רוזמרין - לוקחים בקבוק, ממלאים אותו - ממש ממש צפוף בענפי רוזמרים, ומוסיפים מעל שמן זית. כמות השמן צריכה להיות בערך חצי בקבוק, ולכסות את העלים - כלומר: העלים צריכים להיות ממש ממש צפופים. שמים את זה בשמש ל 8-10 ימים, ואח"כ מסננים ומאחסנים בבית (קריר ואפל). זול, כמות גדולה, לא מזיק אפילו לאכול, שלא לדבר על לשים על הראש.
- לאמונה העממית הגורסת שכינים אינן שורדות על שיער צבוע או חינה אין כל ביסוס במציאות.
- טיפול בעזרת שמן עץ התה. שיטה שלמדתי מאיתי קינן מ"ניחוח טבע". שמן עץ התה האוסטרלי קוטל את הכינים והביצים. לעומת שמן הרוזמרין שלא נמצא כיעיל בקטילת היצורים אלא טוב כמונע הדבקות. לוקחים שמן שקדים רגיל או לחלופין את קרם הלחות לשיער(ללא שטיפה).מגיל שנתיים; מוסיפים לכל כף קרם/שמן 2 טיפות שמן עץ התה ומושחים את הישער היטב. מחכים ואחרי רבע שעה מסרקים עם המסרק המפורסם. לחזור על הטיפול יום כן יום לא. במקביל למנוע הדבקות עם רוזמרין.
- "אנחנו השתמשנו בתרחיץ פירות וירקות של סאנריידר , לא להאמין את כמות הכינים והבייצים שיוצאות, ועכשיו משתמשים בו גם כטיפול מניעתי."
- "החומר ההומאופטי של דניאל אלון מקיבוץ משמר הנגב, הניקרא גם: חיסון נגד כינים"
- בספר של אודטה דנין כתוב, שהואיל והדבר היחיד שבאמת מסלק את הכינים ואת הביצים הוא הסירוק, אז חבל לשפוך רעלים על הראש של הילדים. כדאי לסרק כמה ימים רצוף - לפעמים יש כינים קטנות שמתפלקות, וכשהן גדלות (ובכוחות מחודשים) ניתן למצוא אותן. הכי כדאי - פעמים-שלוש ביום. יש לסרק את אותה קצוות שיער מכל הכיוונים, כי הביצה שטוחה. חומץ ממיס את הדבק של ביצי הכינים. לכן כדאי על בוקר לסרק את הילדים במסרק צפוף טבול בחומץ. כינה שנפגעת באחת מרגליה אינה יכולה להטיל ביצים. סירוק קבוע (פעמיים ביום) במסרק צפוף יכול לגרום לפגיעה כזו בכינים. לכן מומלץ מאד להתמיד בסירוק.
- מתי לסרק - תוך כדי פעילות. דוגמאות - כשאבא מקריא סיפור, והיא יושבת עליו או כשאני קוראת לה סיפור, היא יושבת עלי, היא מדפדפת. אפשרות נוספת - לסרק ילד ישן. פחות נוח, אבל בלי איבודי סבלנות. תמיד להודיע מראש.
- מסרק כינים המסרק האולטימטיבי הוא: Assy 2000. עולה יותר ממסרק כינים רגיל אבל אין לו תחליף. זהו מסרק צפוף במיוחד עם שיניים ארוכות מפלדת אל חלד שפשוט מוציא הכל מהשיער כולל ביצים, ביצים ריקות, כינים שרק פקעו, כינם גדולות, גרגירי חול, נקודות אבק. לכינים ולביצי הכינים (שממילא לא מושפעות מתכשירים כימיים) אין סיכוי להישאר על השיער. צריך כמובן להקפיד על ההוראות לפיהן יש לסרק קווצת שיער אחר קווצה ולאסוף את האזורים הנקיים שלא ייגעו באזורים שעוד לא טופלו. מומלץ לסרק על בסיס שומני, אפשר עם קונדישינר. עולה כשבעים ש"ח. אף מסרק או תכשיר אחר לא מוריד ביצים. (הערה: בשיער דק מאד יתכן שהביצים לא ירדו). מסרק-פלסטיק-שחור לא יעיל. הוא מחליק על השער.
- מסרק חשמלי העובד על בטריה. הרעיון: מסרקים על שיער יבש, והחשמל בשיניי המסרק הורג את הכינים הבוגרות. (המסרק מזמזם, וכשהוא מפסיק לזמזם סימן שמשהו נתקל בו). חוזרים על הסירוק במשל כמה ימים, וזה ממש עובד
- סירוק עם שמן רוזמרין - אחרי שהשמן על הראש כמה שעות (נגוד - מהערב עד הבוקר), גם הביצים ירדו בסירוק רגיל עם מסרק סמיך. אם קונים שמן, הוא מאוד מאור מרוכז וחריף, וצריך ממש מעט ממנו.
ביצים חיות, צורתן אליפסה, אורכן 2 מ"מ, צבען חום-שקוף. אם לוחצים באמצע עם הציפורן, יש מין "קליק" כזה.
ביצים מתות (ריקות), אותה צורה, אותו האורך, צבען לבן-שקוף. אם לוחצים, לא יוצא כלום. (הכינה בקעה מהביצה והביצה נשארה דבוקה לשערה כשהיא ריקה. הדבק כל כך חזק שלוקח המון זמן עד שנפטרים מהביצים הריקות.)
האם הכינה יכולה לחיות מחוץ לראש, על כריות וכו'?
- היא לא מתה מיד כשמורידים אותה מהראש, זה בטוח. כמה זמן היא שורדת? לא יודעת. (יונת שרון)
- היום ה"הנחיות" הן לא להחליף את כל המצעים וכלי מיטה כי זה לא משנה את רמת ההידבקות. (בת ההרים)
- ראיתי איפשהו שביצה מתה כעבור 8 שעות לא על הראש. אני משערת (בלי בסיס) שכינה לא שורדת יותר מזה. (תבשיל קדרה)
- קראתי שעד 55 שעות, שהן יומיים וקצת. (פלונית)
- בעייה של כינים (טפילים בראש), יכולה לנבוע מטפיליות במערכת העיכול של האדם (התרבות של חיידקים פאתוגנים במעיים). לבדוק את זה ובמידת הצורך בנוסף לטיפול המקומי לתת גם תוספת של פרוביוטיקה - החיידקים הטובים של המעיים.
- "כמו שמתיחסים בכובד ראש לשינויים במדד הברזל. כך צריך להתיחס בכובד ראש להמצאותם של הכינים. להפסיק להילחם בהם ולנסות להבין מדוע הם הגיעו. הסיבות הם תמיד רוחניות, הביטוי הוא פיזי. צריך לחפש את הדבר שאיתו האדם לא מצליח להתמודד. בדרך כלל עוזר לדעת מה קרה קצת לפני שהופיעו. [...] כאשר יצליח להתמודד עם הקושי, יעלמו גם הכינים." (תמר איל)
- להבין שלכינים יש משיכה לאנשים מסוימים (בדיוק כמו שיתושים עוקצים אנשים מסוימים יותר מאשר אחרים) בגלל ריח גוף. בדרך כלל, רוב האנשים הרגישים לכינים נפטרים מהנטיה לתפוס כינים בגיל ההתבגרות. אז ההתבגרות ההורמונלית משנה את ריח הגוף. יש אנשים שצביעת שיער עוזרת להם (לא רלוונטי כמובן לגיל שלוש) להפטר מהנטיה להדבק בכינים. ויש כאלה ששום דבר לא עוזר להם, ועד סוף ימיהם הם מהווים מוקד משיכה לכינים. את הבדלי המשיכה אפשר לראות יפה במשפחות בנות כמה ילדים. ככל הנראה אין קשר לסוג דם.
- לקבל מראש שזה מה שעושים השבוע. מסרקים. באסה, אבל אפשר גם להנות.
- לקרוא הכינה נחמה - לא עוזר אבל קצת מעודד (לפחות לקרחים)
שיר (מאת עודד לבנה):
למה הוא כינה אותה נחמה?
ונחמה - ניחא, אבל מה כינה?
כי-נה-וג לומר אצל כינים שכמה
שיותר כינה - יותר חצי נחמה.
.
ונחמות, כידוע, לא אחת, לא שתים,
לא חמש, וגם לא עשר או עשרים,
זו צרת רבים - מאז מכות מצרים.
חי-ראשינו - וראשי כל השעירים.
.
הכינה איננה, איך לומר, שותֶפת נאמנת:
טפילה היא, ומוצצת דם בסיטונות.
אך היא לפחות בלי וולוו ממוזגת,
ואינה דורשת שניתן לה חסינות...
ויש, כמובן,הפתרון של צבי ינאי
תרמו: דוד רובנר, נמוש, פורד פרפקט, יעל ג, גילה, אביב חדש, קרן אור, בשמת א, עדי יותם, ויויאן מיוחס, יפעת גת, עודד לבנה, נעה גל, תבשיל קדרה, חגית ל, אמא נמרה, עוף החול, מיכל שץ, דקל נור, שמיכת טלאים