חתולים בצמרת

אלונה? עוד אחת?! מזל טוב! ברור שלמישמיש לא יהיה משעמם כעת.
ספרי לנו איך הן מסתדרות ביניהן ואיך הן מסתדרות עם קרן ולהיפך.

החתולה שלנו נוטה לנמנם בקיץ על העציצים בחוץ. אתמול היא "הואילה" לישון כמה שעות בבית ואני הייתי ממש אסיר תודה... ליטפתי אותה כמה פעמים

. חוץ מזה היא עדיין קצת ברוגז איתנו על זה שהעזנו לקחת אותה לוטרינר לזריקות באמצע השבוע... נקווה שזה יעבור לה בקרוב.

לפני שבועיים אימצנו חתולה כבת שנה. החתולה מאוד נחמדה ונראית כמתאקלמת לאיטה. ישנה שאלה שמטרידה אותי. בעתיד אנחנו בונים על מיטה משפחתית. אני כרגע לא מעוניינת שהחתולה תישן איתנו ורעיון המיטה המשפחתית הוא הבסיס לזה. מאוד מטריד אותי השילוב של חתולה במיטה עם תינוקות/ילדים, ואני לא מעוניינת להרגיל אותה לדפוס כלשהו שאולי לא יתאים בעתיד. הייתי מאוד מעוניינת לשמוע על רשמים וחוויות של אנשים שכן ישנים במיטה אחת עם הילדים והחתולים.

החתולות מרבות להסתכל אחת לשניה.בגלל שלקחנו עוד חתולה ,אז מישמיש התחילה לבלות הרבה בבית ואנו שמחים לראות אותה .(כך היא רוב הזמן היתה בחוץ). בלילה אני מתעוררת מריבים בינהן, אך הן קצרים ולא ראיתי שום פציות.
קרן מאושרת שיש עוד חתולה. גם זה שלחתולה זו יש מזג נוח והיא לא "עושה ציפורניים" גם תורם.
גילה, תודה על הסבר.

החתלולה שלנו מתחילת הקיץ מטיילת בלילה בחוץ וישנה ביום בבית. כנראה שזה נורמלי... לחתולים

רחל - החתולה לא חייבת לישון אתכם... רק נראה לי שחשוב להרגיל אותה לזה מהתחלה. את שלנו אנחנו סוגרים בחדר עם אפשרות יציאה החוצה (נדמה לי שהיא מבלה את רב הלילה בחוץ). פעם אחת נתנו לה לישון איתנו והיא היתה כל כך מאושרת מהענין שהיא הסתובבה סביבנו כל הלילה וגרגרה... אמנם היה יותר נחמד להתעורר מרעש של טרקטור באזניים מאשר משעון מעורר, אבל לא חזרנו על זה מאז. בבוקר אנחנו נותנים לה לישון על המיטה שלנו רק כשהיא מכוסה. היא כבר די רגילה להסדר הזה עכשיו, אבל בהתחלה היו כמה לילות ששמענו אותה מייללת בחדר "שלה". בבוקר כשאנחנו פותחים לה את הדלת היא מאוד שמחה לקראתנו ורוצה שנלטף אותה כל הזמן (לא תמיד יש זמן...)
נראה לי שקשה יותר להרגיל בהמשך למה שלא מרגילים בהתחלה.

שליחה על ידי גילה* » 08 יולי 2002, 11:45

אנחנו ישנים עם דלת סגורה, בעיקר כי לא כל כך נעים להתעורר מחתולים שרבים זה עם זה דרך השמיכה אתה אנחנו מתכסים.
נוהל זה לא השתנה אחרי הלידה.
מה שכן - החתולים סובלים עכשיו מחוסר תשומת לב (מאיתנו - הילדים שמחים לריב אתם על שרוך/קש/כדור, להשרט, ולפרוץ בבכי). הבעיה העיקרית היא שהחתולים היו מקבלים יחס בעיקר כשגם אנחנו רובצים, אבל עכשיו רביצה שלי זה תמיד עם יונק/שניים, ואז לא בא לי גם חתול עלי. הבעיה עם זה היא שהילדים לא מכירים אותי מלטפת חתול בנחת, אלא רק מבקשת שיזוז.
אני כנראה צריכה להתחיל לחפש שלוה (-;

אח, פנחס, פנחס! חתול יפהפה, אפור ופרסי. נאסף בת"א. החתול הכי חתיך בעולם! זו היתה אהבה ממבט ראשון. איזו אהבה! היה ישן איתנו במיטה, באמצע, מבסוט.
אח"כ נולדה לי הבת ולא יכולתי לסבול את כל השיערות שלו בכל מקום. אח"כ עברנו דירה ולקחנו אותו איתנו ואח"כ הוא כבר היה מאוד חולה - לדעתי מהאוכל בקופסאות שהוא תמיד קיבל. חתולים פרסיים מאוד רגישים בשלפוחית השתן שלהם והחומר בקופסאות רק הרע את המצב. הוא היה מקסים! החתול הכי אהוב שהיה לי בחיים.

איתי וגילה, תודה על התגובות. כרגע החתולה ישנה בחדר "שלה", אין יציאה החוצה אבל ישנו חלון מסורג (כולל רשת) בו היא מבלה רוב הזמן. נראה לי אם כן שהיא לא תישן איתנו (נרגיל אותה כבר מעכשיו).

גם ג'ון-ג'ון שלנו התחיל להתרוצץ בטירוף בלילות, ומשום מה לא זכרנו את זה משנים קודמות, ותהינו גם אנחנו. לצערי אין לנו יציאה החוצה (קומה שניה) ואנחנו ישנים תוך כדי זינוקי חתול על הפרצוף בעקבות הג'וק התורן, ומתעוררים עם הגוויה בקיפולי השמיכה.
מה שבכל זאת התגלה כיעיל במידה מסוימת זה לסגור את התריסים, וכך האור לא מעיר אותו, והוא לא מעיר אותנו.

ברכת שנת קיץ טובה לכל בעלי החתולים באשר הם.

ד"א - מישהו אולי בכל זאת מעונין בגור/ת חתולים כבני חודשיים, מתוקים..... (טלפון למעלה)

ועוד שאלה: החתולה שלנו לא מתייחסת לחרקים - אתמול בערב הופיע לו מקק בסלון, והגברת לא טרחה לבצע את משימתה... היא פשוט התעלמה ממנו לחלוטין, הכיצד? דווקא קיווינו לעזרה ממנה בכיוון הזה.

המלצה לספר על חתולים: חתולים - סיפור אהבה
זה איננו ספר הדרכה. שפרה הורן (נכון. זו שכתבה את ארבע אמהות מ- המלצות ספרים) כותבת באהבה על החתולים שגידלה. אותי היא הצליחה להצחיק ולאהוב את הספר.

רחל, לשלוח לך את פרינסס?

הפניה לתמונה מדהימה של כלבה המניקה גור חתולים .
בעצם זה שייך ל דפי הנקה ,לא ?
http://hebrewcam.co.il/forum/viewtopic. ... orum=17&15

אח, איזה אנשים טובים..
אני מתה על חתולים.
יש לי שלושה (בבית של שני חדרים):ליילה,הבכורה, הנשמה שלי. היא לבנה עם עין כחולה ועין ירוקה וחירשת(אני רואה שיש הרבה מהסוג הזה..).
יש לי את פיליפה המדהים,שמצאנו אותו בוכה ליד חתולה שנדרסה ברחוב שלנו
ויש את נושי,שהייתה כל כך חולה מאיזה חיידק, כמעט משותקת לגמרי ויצאה מזה.
אני כל כך אוהבת אותם...
אף פעם לא ראיתי את עצמי כ"טיפוס" של חתולים אבל מאז ליילה לפני שנתיים פשוט התאהבתי.

ויש כאן המון חתולים ברחוב.
אני מכירה את כולם. לכל אחד יש שם ואופי משלו.
הם ממש כמו חברים שלי, כל כך קרובים אליי..
וכמה הוצאות יש על אוכל בשבילם.. חבל על הזמן. כי הם מקבלים כמה ארוחות ביום,
ומכל השכונה יודעים שפה יש אוכל ומים וכולם באים..
בקיצור שישו ושימחו..

באותה הזדמנות, אם מישהו רוצה לאמץ חתול/ה יש פה בשפע ומכל סוג...(אזור חיפה).
תודה על ההקשבה.

טוב התייאשתי מלמצוא בית לשלשות הגורים המתוקים שמתחת לבית שלי, והתחלתי להאכיל אותם (האכלתי מההתחלה, אבל עכשיו הפכתי את זה לרשמי...). לפני כמה ימים ראיתי משהו מדהים - שני גורים ינקו מהגור השלישי! כולם בני חודשיים בערך, פשוט ינקו, והגור "המיניק" מאד נהנה מזה. ובכלל, הם כאלה תינוקות, שחסרה להם אמא. כל כך יפה להסתכל עליהם משחקים ומתעייפים וישנים ומתוקים. החלטתי לא להיות עצובה בשבילם, אלא לקבל את זה שהם ברחוב (יותר נכון בחצר הבנין שלי, שזה מקום די מוגן ממכוניות אבל לא מהרעלות), מקבלים אוכל ומים וקצת תשומת לב. אני אנסה לעקר את שתי הנקבות כשיגדלו. אילנה, יש לך רעיון איפה? (את זוכרת את טראומת העיקור שיש לי לחתולי רחוב...)

היי,
מישהו מכיר וטרינר הומיאופט צפונה מפרדס חנה? (ולא את מיכל שרגנהיים...)
או אפילו הומיאופט לבני אדם שאני יכולה להתייעץ איתו בטלפון לגבי בעיית עיניים של החתולה
שלי?

לנו הייתה שושלת שלמה של חתולים...
הכל התחיל כאשר יום בהיר אחד ההורים סוף סוף הסכימו לנו לאמץ חתולים.
לחברים שלנו היו הרבה חתולים אנחנו לקחנו מהם חתולה ואחיין שלה לחתולה קראו פייפר ולאחיין שלה קראו טמפר.
כל התרחש לפניי שש שנים שבע שנים בערך.
בשלב כלשהו נטע ( שהיתה קטנה ) התחילה לדבר היא קראה לפייפר קטי ולטמפר טולי.
פייפר המליתה שלושה גורים קטנים וחמודים לאחד קראו במבי לשני קראו ביידר ( רונן וצליל קראו לו ככה ויש לזה קשר למלחמת הכוכבים או משהו )
לשלישית קראו טייני .
את ביידר מסרנו לחבר במבי מסרנו לחבר אחר, וטייני נשארה אצלנו. ההמלטה הראשנה של טייני הייתה כשכולנו ישנו בחוץ על מרפסת ענקית שהייתה לנו בקריית שמונה על מזרונים כשישנתי היא מצאה שהשמיכה שלי חמה ונוחה והיא המליטה עלי.
אני לא התעוררתי גוני קמה וראתה שטייני יושבת עלי ופתאום ראתה הרבה גורים היא הורידה לי את השמיחה ושמה לי אחרת...
מכיוון שהסיפור עוד ארוך אני אמשיך בפעם אחרת...

מצאנו חתול נטוש בן מספר ימים (יונק) הוטרינר אמר להאכיל אותו עם טפטפת בחלב 3% מעורב עם ביצה. זה נראה בסדר עד היום החתול נראה חלש מאד ורדום.
האם יש משהו נוסף שניתן לעשות?

לפני מספר שבועות הייתה פניה נרגשת לעזרה עם גור חתולים רך .
מכיון שהאתר שונרא סוף זסוף עלה לאויר, אני מפנה ללינק המתאים, כדאי לקרוא. בכלל, אתר מקסים.
http://www.shoonra.co.il/care/kittens.html

תודה, החתול שלנו לא החזיר מעמד. הוא חלה ונאלצנו להרדים אותו

_מקסים...
גם לחתולים, כשהם גורים, יש קטעים כאלה שהם מנסים לצוד את עצמם במראה.
מאד משעשע._
(מיה גל מ צעצועים לתינוקות)

חתולה שגידלנו בעבודה ראתה את בבואתה בחלון ופשוט קפצה בהתלהבות מן הכסא לחלון ונמרחה עליו, ממש כמו בסרטים המצוירים

אוי כמה הצחקת אותי עכשיו, נטע...
אני מתה על חתולים. יכולה להתבונן בהם שעות.
חיות מופלאות.
תגידי, את חושבת שהם נעלבים כשאנחנו צוחקים עליהם במצבים כאלה, כמו שתיארת...?

כשאנחנו צוחקים עליהם, הם פתאום תופסים את עצמם ומסתכלים עלינו במבט מופתע כזה..
פשוט להיקרע עליהם מצחוק...

יש קטעים שאני צוחקת על החיות שלי שהן פשוט מסתכלות עלי במבט שמתפרש אצלי כ - "נו, אמא, מה הקטע שלך..." או לחילופין "זה בכלל לא מצחיק

!" ואז אני מיד מתנצלת ...

רעי, אישי, רוקד ועושה לפניהן שטויות הרבה פעמים והם ממצמצים מתוך שינה כאילו אומרים - "תגיד אבא, מה עובר עליך???!!!..."

נטע, יש אפשרות לעקר חתולי רחוב בעיריית ת"א ויש גם את העמותה למען החתול. שניהם עושים עיקורים בהנחות גדולות, אבל אני לא יודעת ב'דיוק כמה. אני מכירה בחור שעובד ב"עמותה למען" ואוסף בשבילם חתולים, אז אני יכולה להפנות אותך אם תרצי.

בקרוב: נפילתה ועלייתה המטאורית של שפליצקה...

הי ענת, גם את ברשת...
תודה, מאז עברו הרבה מיים בנהרות תל אביב.
באמת השתמשתי בשירותי העמותה למען החתול שהיו מקסימים ורציניים ביותר.
על עיריית תל אביב אני לא סומכת. יותר מדי סיפורי זוועה

מחכים לסיפור!!! מקריאה בין הדפים שמחתי מאד על השיפור הדרמתי במצבה של שפליצקה (השם מזכיר לי את חנוך לוין)

-*9++++התחלתי לכתוב את הסיפור על שפליצקה בדף שלי, אבל הוא נעשה מורכב ומעניין, אז הנה:
אני משאירה את הקשקוש למעלה כי בדיוק היא קפצה על המקלדת, אז כנראהי לה משהו לומר בעניין.
שפליצקה: חתולה מדברית מאילת, מפוספסת עם איזה גוון ג'ינג'י ברקע. אופי נוראי: קצרת רוח, הפכפכת, תוקפנית. את שי היא עדיין לא קיבלה ובמשך הרבה זמן לא הייתה מוכנה להיות איתו באותו חדר. אבל איתי, יש לה קשר עז. הולכת אחרי כשאני יוצאת לרחוב ומלווה אותי חצי רחוב, יושבת לידי באשר אשב (לא עוד פעם על המקלדת...) ואפילו מוכנה שאלטף אותה.
מאז הלידה של יותם שפליצקה כבר לא הייתה כימים ימימה. תפסה איזו פינה וכמעט לא דיברה איתי.כמובן שגם אני לא נתתי לה תשומת לב מלאה.
בשלב מסוים ראיתי היא ממש בקושי אוכלת והולכת ורזה. לקחתי אותה לוטרינר והוא אמר שזה בטח הכליות ורשם לה אנטיביוטיקה שלא ממש הצלחתי לתת לה (ראו תיאור לעיל). אחרי 10 ימים נוספים של הידרדרות הגעתי אליו שוב והוא הרדים אותה לצורך בדיקת דם, אבל עוד לפני שלקח דם ראה שהאוזניים שלה צהובות, והעיניים והחניכיים...
אין טעם בבדיקה, הוא אמר. בהתחשב בגילה קרוב לודאי שיש לה גידול בכבד ומכאן הצהבת. אין טעם לבדוק כי אין איך לטפל. אפשר להרדים אותה עכשיו או לתת לה לגסוס לבד.
על לבטיי אפשר לקרוא בדף שלי.
אבא שלי אמר שזה מסוכן להשאיר חתולה גוססת בבית עם תינוק רך, מי יודע מה היא עלולה לחטוף, ושהיא סתם סובלת וכולם סובלים אז בשביל מה?
אז קבעתי תור להמתה. אבל באותו הבוקר היא פתאום חטפה קצת לחם מהשולחן (כמנהגה) ורצתה לצאת החוצה אז אמרתי לה "לא תמותי היום, אם זה תלוי בי".
והגעתי דרך ציפור דרור מהאתר לוטרינר אחר. עולם אחר.
הוא אשפז אותה ועשה לה את כל הבדיקות וגילה שאין לה גידול סרטני, אלא צהבת, דלקת כבד. הוא טיפל בה אצלו במשך 8 ימים ונתן לה הזנה תוך ורידית ולפני שבוע היא חזרה הביתה. מאוששת.
בינתיים היא אוכלת בלי עין רעה וממש חוזרת לעצמה.
אתמול היא אפילו שיחקה תופסת עם פקק של בקבוק פלסטיק וקפצה על החלון להפחיד את הציפורים.
יכול להיות שהיא נעשתה קצת יותר נחמדה, אבל לא בטוח. אולי זה זמני.
איזה קטע מוזר זה שהיא התיישבה על שולחן המחשב מולי בדיוק כשאני כותבת את זה! היא עוד לא עשתה את זה מאז שחזרה.
ושפליצקה זה באמת מחנוך לוין. רק שאני לא זוכרת בדיוק מאיפה.
על החתול השני "חתול" (ככה קוראים לו), פרסי יפהפה ומפונק שמכניס לנו את כל הבוץ בעולם לבית ולמיטה, נדבר בפעם אחרת (היא לא מוכנה שאכתוב עליו, מנסה לשבת לי על היד)...

יופי! אני מאוד שמחה לשמוע שהכל בסדר איתה..

קראתי עכשיו בפעם הראשונה את סיפור מותו של "חתולי" של איילת השחר ממאי 2002, וזה מביא אותי לשתף במקרה שקרה לי.
זאת הפעם הראשונה שאני כותבת על זה ואולי הגיע הזמן לשחרר...

יש לנו 3 חתולים : ויוי, סימבה ודלמה (דלמתי, דלמה סאן).
עד לפני חודשיים, אז ילדתי את בני הראשון, הם היו הילדים שלי.
לא חשבתי שאוכל לאהוב מישהו יותר משאותם (אוי, כמה שטעיתי...).
בכל אופן, דלמה היה החתול האחרון שאימצנו, הקטן בן שלושתם.
כשגרנו בת"א שמענו אותו מיילל במשך שישי שבת, כנראה שזרקו אותו שם, כי כשבסוף הצלחנו לתפוס אותו הוא היה כל כך מבוהל ומסכן שהוא הסתתר מאחורי מכונת הכביסה במשך יומיים ורק צרח ולא נתן לנו להתקרב אליו.
הוא היה בן חודשיים.
בעצותיה הנפלאות של ריבי מ"העמותה למען החתול", הצלחנו בקלות לרכוש את אמונו והוא הפך לחתול המתוק ביותר שהכרתי.
קראנו לו "דלמה" כי הוא היה לבן עם כתמים שחורים כמו כלב דלמתי.
כשלמדנו להכיר את האופי שלו הבנו ששמו הוא כנראה קיצור של הדאלי למה, הוא היה חתול שוחר שלום – לא נכנס אף פעם למריבות טריטוריה עם חתולים אחרים, להפך כל חתול חדש שהגיע לגינה שלנו הוא קיבל את פניו ברחרוחים.
הוא גרם לסימבה, החתול השני שלנו, המאוד לא חברותי, להיות חבר טוב שלו וזה היה תענוג לראות אותם יחד.
הטראומה שלו מכך שזרקו אותו כנראה השאירה בו חותם, והוא לנצח נשאר חתול מאוד פחדן - כל אפצ'י שלנו הקפיץ אותו לכיוון היציאה שלו מהבית, ורק קריאות שלנו אליו, החזירו אותו לרבוץ אתנו.
בקיצור, חתול אהוב ומתוק, ששבה את ליבותיהם גם של אלו שלא אוהבים חתולים. חתול מקסים יותר משאפשר לדמיין.

ואז במרץ 2002 הגשמנו את חלומנו מהשנים האחרונות ועברנו לגור בצפון.
באותו חודש גם החלטנו להיכנס להריון והפסקתי את הגלולות.
שבועיים אחרי שעברנו עשיתי בדיקת דם ו... אני בהריון...
זה היה ביום רביעי, ויום חמישי הוקדש לחגיגות: אנחנו גרים בבית חלומותנו בצפון, החתולים בגן עדן, הם התאקלמו ונהנים מהשטח הגדול,
אני בהריון ועוד מעט נהיה משפחה... איזה אושר...איזו אידיליה...

ואז ביום שישי כשהתעוררתי גיליתי שדלמה לא ישן בין הרגליים שלי, מקום הלינה שלו בשלוש השנים שהיה אתנו.
הלב שלי נפל, ונראה לי שהוא חזר סופית למקומו רק כשטוהר נולד...

דלמה נעלם.
באותו יום פרץ ממני מבול של דמעות שלא פסק במשך 3 חודשים.
אני לא מגזימה – לא עבדתי, ובמשך 3 חודשים בכיתי כל יום, כל היום.
חיפשתי, ובכיתי, דיברתי עם כל הילדים בישוב, ובכיתי, תליתי תמונות, ובכיתי,לא הסכמתי לקבל את זה שהוא לא אתנו.
וכך עניין ההריון פסח לו מהתודעה שלי, ה "גרגר אורז" שברחם שלי לא ממש עניין אותי וכל כולי התאבלתי על דלמה סאן.
כמובן שהמשפט שהכי הרגיז אותי היה : אבל גודל לך משהו כל כך יפה בבטן, ואת בוכה על חתול?
לכי תסבירי שזה לא חתול זה ילד...

החודשים עברו, החיבור להריון היה בלתי נמנע, וככל שהבטן גדלה העצב על דלמה היטשטש, לאט לאט חזרתי לעצמי ולמדתי ליהנות מההריון וממה שיש לי.
אך למרות זאת, במשך כל ההריון, כמו ילדה קטנה, לא איבדתי תקווה ועדיין קיוויתי שיום אחד הוא יחזור.
אולי כמתנה ללידה...

היום אני יודעת שכנראה שדלמה פינה לי איזו שהיא נישה בתוכי כדי לאפשר לי לבכות ולפנות לבן שלי מרחב נקי לגדול בו.
כך היה כל ההריון שלי – ללא שום תופעות לוואי (אפילו לא צרבות בחודש תשיעי), אבל עם הרבה הרבה בכי.
בכי משחרר ומנקה ומרפא שאין לי שום ספק שחיזק אותי ועזר לי לעבור לידה קלה ומהנה.

עברו חודשיים מאז שילדתי, והחתולים בבית חזרו למעמד הטבעי שלהם – הם כבר לא ממש ילדים אלא חתולים.
הטוטאליות שלי באהבה אליהם עברה לטוהר, והיחס שלי אליהם התאזן (הייתי ממש מטורפת...).

דלמה לא חזר, גם לא כמתנה ללידה, ואולי הגיע הזמן שלי לשחרר אותו...
אז שלום לך דלמה,
תודה על 3 שנים מצחיקות ומהנות,
תודה על כל מה שלימדת אותי.
בתקווה שהיכן שאתה נמצא, אתה בטוב.

ותודה על הדף הזה ועל ההזדמנות לפרוק ולשחרר...

(ואולי עכשיו אחרי ששחררתי אותו הוא יחזור

...)

טושו, את גדולה!
אני כל כך נהנית לקרוא את מה שאת כותבת..
כל מילה שכתבת על דלמה, כאילו אני אמרתי, כולל היחס של הסביבה לאיך אני מחוברת לחתולים..
יש לי 3 בבית, ליילה ,פיליפה ונושי, ועוד 5 חתולי חצר שאני מארחת המון בבית..
אני אוהבת אותם כל כך . הם החברים הכי טובים שלי..
את בטח מכירה את המשפט האהוב על הביקורתיים:"חכי שיהיה לך ילד, לא תראי אותם ממטר".
אני לא סתם אוהבת אותם.. הם המשפחה שלי, כמו שאמרת.
רציתי להגיד לך שאני מקווה שדלמה נמצא במקום שטוב לו וטוב ששיחררת אותו..
וגם הייתי מאוד רוצה לדבר איתך..(ואין לך דף בית..). אז- "הדואל שלי" [email protected]
יום טוב לך ולמשפחתך!

טושו,
האם בדקת בדרך לביתכם הקודם או אפילו בו?
חתולים מרביםלחזור לטריטוריה המוכרת להם החתול שעבר הכי הרבה מרחק בכדי לחזור לביתו הקודם היה מבוסטון לשיקגו (או ההפך) גם אני איבדתי גור כלבים בדרך של היעלמות אבל אני עדיין לא מאבדת תקווה (זה קרה לפני שנתיים או שלוש)

טושו
זה בטח היה כל כך קשה לכתוב על זה, לפרוק את זה, ובוודאי ובוודאי לחוות את זה.
זה הפחד הכי גדול שלי עם חתולים, לאבד אותם.
גם הח'ברה למטה שאני מאכילה ומטפחת, היום שבו חס וחלילה, טפו טפו טפו מישהו מהם יעלם מפחיד אותי נורא.
מקסים איך נתת לרגשות שלך דרור והיית קשובה לעצמך.

ושפליצקה -*9++++ ענת, איזה סיפור מדהים. איזה מזל שהגעת לוטרינר אחר מקצועי יותר. מרגש ומשמח.

מה יהיה טושו?
שוב אין לי מה לומר על מה שאת כותבת פרט ל - מרגש!

אימצנו בשמחה את טיטה. גם אמא שלה באה. אמא טיטה שורטת אבל אנחנו לא מפרידים משפחות. לפעמים ביקר גם הדוד (אח של אמא טיטה). ולעיתים רחוקות הגיע גם אבא טיטה.
מן הון להון יש לנו בחצר כשבעה חתולים מייליים וצורחים.
די! לא רוצה אותם! איך מגרשים אותם מפה?
את טיטה אנחנו רוצים להשאיר.
(למה טיטה? בהתחלה אמי לימדה את הגמד לאמר "קישטה" לחתול. נשאר טיטה כשם).

אולי למצוא להם בתים?

א.ילת, אני מסכימה עם ורד, אבל בינתיים מציעה לך לעקר את הנקבות דרך אחת האגודות שעושות את זה בזול.(אם תרצי אני אפרט).
חבל שיתרבו..

אה, כמובן. זה היה לי ברור, אז לא כתבתי.

אוי, א.ילת,
אם הם ידידותיים, אז כמובן אפשר לחפש להם בתים, ועדיף לפזר אותם בקבוצות.
דרך טובה לגרוש חתולים היא באמצעות זרנוק מים. יש לקוות שאחרי כמה פעמים עקביות הם יתיאשו. וכמובן שלא יהיה אוכל זמין וחשוף בסביבה.

שליחה על ידי תמר* » 26 ינואר 2003, 10:54

א. ילת.
קודם כל, את יכולה לעקר ולסרס את מי שנמצא. הרבה צרחות וריבית של חתולים הן של זכרים לא מסורסים ומיוחמים ושל נקבות . הזכרים הלא מסורסים גם מפיצים סרחון.
אצלי בגינה יש המון המון חתולים שדאגתי לעדר ולסרס את רובם (המטרה הסופית- כולם)
וזו מין קהילה שכזאת, ולחתול מחוץ קשה להיכנס פנימה.
דבר שני, אין לי דבר שני כי אני אוהבת חתולים וחושבת שהם יכולים לעזור לך עם כל מיני מזיקים באיזורך.
אז תשאירי ותטפחי את השבעה והם רק יחזירו לך טובה.

אין ספק שקטנה כמות המזיקים בחצרנו.
לכל השכונה כבר יש חתולים בחצר.
כל פעם שהחתולים צורחים אני רצה לבדוק שאלו לא הילדים שלי....
אני אברר על סירוס ועיקור.
תודה.

יש לנו חתולה שאמצנו מצער בעלי חיים וכבר כתבתי עליה בעבר. היא הגיעה מפוחדת וקשה היה מאד להתקרב אליה.
בינתיים עברה יותר משנה והיא "התחממה" קצת אבל עדיין קשה לומר שהיא ידידותית לסביבה. לפעמים מותר לתת לה כמה לטיפות זהירות אבל מיד זה הופך לתוקפנות ונשיכות. בעוד כחודש אנחנו עוזבים את הבית שלנו פה - איידהו , ארה"ב ועוברים לחוף המזרחי של ארה"ב. לא נראה כרגע שהיא תוכל להצטרף למסע. בגלל היותה כל כך לא חביבה אני לא רואה אפשרות למצוא לה בית מאמץ. לאחר חיפושים מצאנו מישהו שיש לו חווה ומוכן לשכן אותה באסם שלו על תקן של ציידת עכברים. זה כנראה הסידור הכי טוב שנוכל להגיע אליו. אני מנסה לשכנע את עצמי שזה יותר טוב מכלוב בצער בעלי חיים או חלילה להיזרק לרחוב. אבל למרות כל הדברים הרעים שאמרתי עליה קשה להיפרד ואני מרגישה כאילו היא כבר יודעת שאנחנו הולכים לעזוב אותה. כאלה רגשות אשמה...
סתם אני כותבת כי אולי זה יגרום לי להרגיש טוב יותר?

למישהו יש נסיון בהעברה של חתולים למרחקים גדולים , מטוסים, מוטלים וכל השאר. אשמח לשמוע

אריאלה,
אני כל כך מבינה את הקושי שלך...
מציעה לך להצייעץ עם ריבי מ"העמותה למען החתול בישראל", טל' 09/8912094

www.cats.org.il/[po]h index[/po].html
בטח יהיו לה רעיונות יצירתיים.
מקווה שבסופו של דבר יסתדר לך ולחתולה שלך ושתישארו ביחד...

אז ככה. זו הוצאה כספית מאד גדולה שכוללת בדיקת וטרינר ותעודות למעבר ממדינה אחת בארה"ב לשנייה. הוצאות על כלוב מיוחד והוצאות לטיסה עצמה. מאחר ונגור במוטלים במשך חמישה שבוועת או יותר זה תשלום מיוחד לחית מחמד בחדר בהנחה שנמצא מוטל שיתאים גם לנו וגם לה. מאחר והיא כל כך לא צפויה אנו חוששים מכך שתגרום לנזקים (בעבר ברגעים של לחץ היא נהגה להשתין על מיטות וחפצים.) או חלילה תתעייף מלהיו תכלואה בחדר כי היא רגילה לטייל בחוץ ותברח באזור שאינו מוכר לה ולנו. עד פה הקושי שלי ...

שני שירים שכתבתי

רגע של שקט
שניונת של אור
דגדוד של שפם על האף,
חתול מתנמנם
זנב מתרומם
(למסגר ולשים על מדף)

לילה בחדר השינה,
משפחה בחדר ישנה.
כפה של חתול משתרבבת
ידיים חובקות פרווה.
לשון מתלקקת
עעפעף מתרומם
כלבלב מתחפר בשמיכה.
אני ואתה
יוצאים למסע
בחלום מחבק ומרגיע,
ומעל המיטה
עננה ורודה
מזכירה, שהכל עוד יגיע!

(נכתב ברגע של אופטימיות דביקה ונהדרת.)

גם אנחנו, בימים של טרום הורות כתבנו שיר:

הירח מאיר זה מכבר
והזוג זה לזה מחובר
אבל אין אהבה
אילולא הפרווה
והגוף המגורגר.

(פרצוף מסמיק)

מה עושים עם החתול של השכנים שמשתין לנו בבית?
ואוכל מהאוכל של החתולים שלנו- וכשהוא מסיים, מפיל את הצלחת! (ולא משנה כמה אוכל נשאר שם).

יש לנו דלת-חתולים פתוחה תמיד, הוא היחיד מחתולי הזכונה שתפס אומץ לפתוח אותה. פשוט חצוף שכזה.

רעיונות? ריחות שלידם הוא לא ישתין? משו?

גילה, זה באמת מעצבן.
יש בחנויות לציוד לבע"ח כל מיני ריחות שאפשר לקנות שמיועדים בדיוק לזה. אף פעם לא ניסית אז אני לא יכולה להמליץ המלצה אישית. לדעתי חתולים מספיק פיקחים כדי שיבינו בסוף שמישהו מנסה לעבוד עליהם

לגבי דלת החתולים - יש דלתות אלקרוניות שיודעות לזהות את הקולר של החתול הפרטי.
פיתרון אחרון וקצת אלים - להשפריץ עליו מים מכלי כזה כמו שמשפריצים מים על צמחים. זה לא מזיק אבל נורא מפחיד, אולי אחרי כמה נסיונות מפחידים שכאלו הוא יוותר.

להפחיד נקודתית לא יעזור - הוא יודע בדיוק מתי לבוא, כשאני תקועה עם לפחות שני ילדים בחדר אחר, ללא אפשרות לקום. /-:
אני אחפש את הדלת המתוחכמת. מישהו מכיר חנויות ספציפיות?

גילה, נסי פה https://www.hish-hay.co.il/shop/

אנחנו קנינו דלת כזו בחנות שנקראת "כלבו לכלב ולחתול" בנווה שאנן בחיפה (ליד קפה "שני" אם את מכירה). עובד כמו שעון חול שוויצרי. אני יודע שיש דלתות מתוחכמות עם צ'יפים ממש שמתאימים לחתול היחיד והמיוחד שלכם, לנו הספיקה דלת עם מגנט (טוב כל עוד לחתול הפולש אין גם מגנט כזה...)

איתי, מה המחיר של דלת כזו?

רק עידכון למי שקורא ונתקל בקושי דומה. בהמשך לשאלתי לגבי העברת חתול.
לאחר שכיתתי רגלי (באינטרנט) וזכיתי לתגובות שנעו בין חוסר הבנה לבעיה לחוסר ידע. החלטתי ללכת עם מה שנראה לי הגיוני. חתולים לא - ממש אוהבים שעוקרים אותם ממקומם ומטלטלים אותם ממקום למקום.
פירסמנו מודעה בעיתון ולהפתעתי זכינו בתגובה תוך יום. מאחר שמדובר על חתולה יפה במיוחד עם אופי קפריזי ,קצת חששנו אבל היא הסתגלה בתוך שבוע לבית החדש שלא הציע לה אותו מרחב פיזי וגם חתול נוסף (חשבנו שהיא לא מסתדרת עם חתולים)
ביקרנו אותה יום לפני שעזבנו את איידהו.
היא הביטה בנו באדישות והלכה לה לדרכה.
לא אנחנו לא חסרים לה, היא מסתדרת מצוין עם החתול הנוסף, מרוצה בביתה החדש. ואנחנו יצאנו לדרך שאותה לא סיימנו עד היום כבר יותר מחודש מאז שעזבנו. אני שמחה שחסכנו לה את אהבתינו ואת הטילטולים שהייתה צריכה לעבור. לפעמים לאהוב חיה זה לדעת ללכת עם הצרכים שלה ולא שלנו.

אמיל - כ-400 ש"ח אם זכרוני אינו מטעני.

תודה. אני אנסה את שניהם.
(עוד יש לי מגנטים של כלבו לכלב והחתול, מהתקופה שגרנו בעיר הגדולה).

הדלת האלקטרונית הזאת מזהה רק חתול אחד או שאפשר גם כמה?

אני אברר ביום ראשון, ואכתוב פה (אני זקוקה לדלת בשביל שלושה חתולים).
אני משערת שאפשר כמה, אבל אני לא יודעת אם הדלת נמכרת עם מגנט (לקולר) אחד או יותר, וכמה מסובך לקנות עוד מגנטים.

הדלת נמכרת עם שני מגנטים, אבל נראה לי סביר שאפשר לקנות עוד (זה סתם מגנט).

לכל אוהבי החתולים אני ממליצה על בדיחה ב- http://img.tapuz.co.il/forums/15726871.ipg.

רק לא לנסות בבית...
קבלתי את הכתובת מאחי שמגדל מספר חתולים וכלבה. הוא השיג את זה באנגלית וזה נשמע יותר מצחיק.

החתולות שלי דווקא מאד אהבו שאני יושבת לידן בזמן ההמלטה, הן תמיד חיפשו את חברתי וכעסו נורא (או פשוט עקבו אחריי) כשקמתי לרגע. הרגשתי כמו דולה כשתפקידי היה ללטף ולהרגיע ולהציע מים וקצת אוכל בין לבין.

להעביר חתולים
טוב בכורח הנסיבות האישיות שלנו אני כל הזמן בהתלבטויות בנושא זה.
אז בתקווה שאוכל להיות לעזר למי שמתלבט בנושא כי מצאתי מעט מאד מידע כשפניתי וביקשתי יעוץ.
העברתי את שני החתולים שלי - מאיר ונקו צ'אן מערד לביתינו העכשווי בארה"ב
זה דורש קצת התארגנות אבל כולנו עברנו את התהליך בשלום.
והם מתאקלמים יפה לסביבה החדשה.
למי שמעונייםן ביותר פרטים אשמח לספקם.

הי אריאלה,
איזה יופי שהצעת את שירותיך בענין בדיוק עכשיו!
אנחנו נוסעים לחו"ל ומשאירים את החתול עם הורים אחרים לשנה
יש לך טיפים להפחית את הנזק (שמן הסתם יהיה גדול יותר מלעבור יחד איתנו)?

אריאלה,
סליחה סליחה סליחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שכחתי לגמרי מהקטע שהבטחתי לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבל נראה לי שכבר הסתדרת יותר טוב......
זה קטע דיי קצר וקטן שמסביר יותר על לעבור בית עם הבעלים ועל תקן של כלובי טיסה בארצות אחדות!
סורי
שיר החופש

עולם קטן של טבע

היי שירה בכל זאת אשמח לקרוא

היי נטע
אני לא מומחית באופן כללי. לנושא מעברים. תמיד אמרו לי שהכי טוב לחתולים להשאר בסביבה מוכרת להם מלעבור כי הם קשורים בעיקר לבית ולסביבה המוכרת ופחות לאנשים (מה לעשות...)
בכל מקרה אם מעבירים אותם בית מומלץ להשאיר אותם בתוך הבית מספר ימים עד שיתרגלו למקום החדש ולא ילכו לאיבוד או ינסו לחזור לביתם הקודם.
לחתולה הקודמת שלי מצאתי משפחה מאמצת והיא הסתגלה ללא קושי מיוחד תוך מספר ימים.
מקווה שעזרתי.

סאגה מסובכת:
כשרק עברנו לבית הקודם שלנו המליטה חתולה שני גורים. זכר ונקבה. האמא נעלמה ושני הגורים הסתובבו בשכונה. הזכר היה פחדן והנקבה- נקרא לה אמא-טיטה היתה חצופה ושורטת. אמא-טיטיה גדלה, נכנסה להריון והמליטה זכר ונקבה. הנקבה החלה להסתובב בשכונה והזכר, כשקצת גדל- אמץ אותנו. חתול יפיפה ומקסים שקראנו לו טיטה. ראתה אמו כי טוב ואימצה גם היא אותנו. בתחילה לא הסכמנו כי כאמור אמא-טיטה חצופה ושורטת אולם נשנכנסה להריון שוב נרגעה. אמא-טיטה המליטה שני גורים. הלבן והשחור. חודשים (או קצת יותר) אחרי שנולדו הגורים עברנו לבית חדש- מרחק כחמישים מטר מביתנו הישן. טיטה השתכנע לבוא עמנו אולם נעלם לפני כחודש. עצוב לנו מאוד. אנו מניחים כי הוא נדרס או משהו כעין זה. הילדים לדעתי, אינם זוכרים אותו. אמא-טיטה היתה באה אלינו מידי פעם לאכול אולם לא עוד. כיום, אמא-טיטה וגוריה מסתובבים קצת בבית הישן שלנו ובעיקר בבית השכנים. לאחר תקופה לא קלה יצרו החתולים סמביוזה עם כלבת השכנים- קטשופ. כעת אימצו השכנים כלב דלמטי (פוינטר). טוב, הם לא בדיוק אימצו, ם מצאו אותו אינם מצליחים לאתר את בעליו. הבעיה היא שהוא לא מסתודר עם החתולים ומידי פעם נאלצת השכנה להוציא גור משיניו. (מבעור שיניו?). השבוע תיקח השכנה את אמא-טיטה לעיקור ובאותה הזדמנות תנסה להעביר אלינו את כל המשפחה.
איך לשכנע אותם להישאר? נסיונות קודמים לא עלו יפה. האם באה לאכול וחזרה לגוריה. הגורים מסרבים לצאת מהחצר. בעיה נוספת היא שחצרתנו לא מגודרת וכלבים עלולים להגיע.
עצות? תובנות?

ברברוני נפל מהמרפסת

עכשיו הוא מתאושש אחרי הניתוח - סידרו לו את הלסת שהתפרקה, צריך להוציא את הברזלים עוד שישה שבועות.
אין חתול יותר אומלל ממנו, נגמרו לו כבר הנשמות. מצאתי אותו חצי מת כשהיה קטנטן, הוא כבר עבר שלושה ניתוחים (יש לו בעיה בארובות האף והעינים) הוא עבר את כל הבדיקות האפשריות כולל סי-טי.
בשביל מה הוא היה צריך עכשיו ליפול מקומה רביעית?
עצוב לי.
איו לו רגע נחת.

קודם כל בקשה: אני יודעת שמה שאני עומדת לכתוב, בפורום כזה, יכול לעורר ביקורת. אז בבקשה- בעדינות, טוב? בבקשה?
אז ככה- למסירה חתולה בת 9 שנים וחתול בן 7 שנים, שניהם מעוקרים.
וההסבר:
בדירה שלנו אין שום מקום שבו אפשר להפריד את ארגז החול משאר הבית. התוצאה היא ריחות בלתי נסבלים (גם שעה אחרי שניקינו את החול).
החתולים שעירים מאד כך שיש לנו חגיגה של שערות.
כל הרהיטים מותאמי חתולים, כלומר- ספות פושטיות שלא יכאב לנו הלב כשיחוררו אותם, אין חפצים שבירים בשום גובה, אין שטיחים. הכל 'עמיד' ובסיסי.
הדירה קטנה וצפופה מאד, ומאכלסת חוץ מהחתולים גם שני מבוגרם ושלושה ילדים, שניים מהם עומדים לזחול כל רגע ומאד לא בא לי שיזחלו על ושיכניסו לפה שערות וגרגרים מארגז החול (הם מנערים את הרגליים ברדיוס רחב מסביב לארגז וזה מתפזר בכל הבית), שלא לדבר על הקאות מדי פעם.
בנוסף לכל זה, לחתולה יש בעית התנהגות שצצה בכל פעם שיש איזה שינוי (אם משנים את המקום של קערת המים למשל) והיא מתחילה להשתין ליד דלת הכניסה.
כמובן שכל זה לא התחיל אתמול, ואנחנו מנסים להחזיק מעמד בגבורה, אבל עכשיו נשברתי. זהו. לא יכולה יותר.
הוטרינר שלי טוען שיותר טוב להרדים אותם מאשר לנסות למצוא להם בית כי השינוי יהיה להם מאד קשה בגיל הזה. (אלו חתולים שאני מגדלת מאז שאספתי אותם מהרחוב, מתחת לרגלי אנשים בגיל של כמה שבועות)
אני כבר הגעתי למצב יאוש כזה, שמדי פעם אני מהרהרת באפשרות הזו, בעיקר אחרי שאני מנקה פיפי.
אני מרגישה שבויה איתם. אין כאן כבר חדווה וקשה למצוא אהבה אליהם.
האם תוכלו להבין אותי? והשאלה החשובה- האם תוכלו לעזור?

לא יכולה לעזור אבל יכולה מאוד להבין.
גם לנו חתול מתוק שהיו לו בעיות התנהגות איומות. ברגעים הקשים חשבתי למסור אותו. עומר בקושי השתכנע אבל ברגע האמת הוא פשוט נשבר (אני לא...).
זה עבר לו עם המון תשומת לב.
קרה משהו חדש אצלכם? למרות שאת אומרת שזה לא מאתמול. אולי מאחת הלידות? אולי התחלת לעבוד?

ברישני,
אפשר כמה עצות שיוכלו לעזור?

ישנם ארגזים סגורים עם פילטרים, הריח כמעט ולא יוצא.(למרות שאני חייבת לומר שישנם חתולים שלא אוהבים ארגז סגור)- שווה לנסות.
יצא עכשיו חול חדש שזה מין גבישי קריסטל שסופגים ממש את הריח של הפיפי , את הקקי צריך להוציא ואת הפיפי פשוט לערבב בחול וזהו. אלו הם גם גרגירים גדולים יחסית שלא נדבקים לרגליים כשהם יוצאים מהארגז.
אני כרגע משתמשת באוואר קלין ריחני- פחות מסריח משאר סוגי החול.
לי יש בבית כלב וחתול וכמות השערות היא רבה- בשלב הזחילה של הקטנה פשוט עברתי עם מטאטא מיוחד (מגומי שתופס את כל השערות) פעמים ביום.

גם אני לפעמים מגיעה למצבי ייאוש (החתול שלי מאוד בעייתי מבחינה בריאות והוצאנו עליו אלפי שקלים) אבל כשאני רואה את הקטנה משחקת איתם הכל עובר.
כשהוטרינר לקח את החתול בארגז שלו (לצורך הניתוח) הקטנה היתה כל כך מבוהלת כשהוא נלקח, צעקה בשמו בבכי- אז הבנתי כמה היא קשורה אליו.

ברישני, המצב שתיארת כל כך דומה למצב אצלנו שחשבתי שאולי בעלי כתב פה בעילום שם...

אנחנו אמנם עדיין בלי ילדים אך זה לא קל לחיות בבית כל כך קטן כל כך הרבה נפשות..
(6 חתוליות, 2 אנושיות).
חול מתגבש ריחני כמו שהציעה תמר פתר חלק ניכר מהבעייה (simplicity plus )
וגם בקרוב מגיע החורף והריח כמעט וייעלם.
בקשר לשיערות את בטח יודעת שבבית עם חיות אין מנוס מלנקות את הבית לעיתים הרבה יותר קרובות, במיוחד עם ילדים זוחלים.
אני בדעה שחיות מחמד זה לכל החיים , במיוחד שהחתולים לא חולים, תודה לאל.
אולי אפשר בשעות היום לשחרר אותם החוצה לכמה שעות או אולי אפילו בלילה (תלוי איפה אתם גרים) כך תופחת כמות הצרכים בארגז-פחות ריח וגם תקבלו מהם קצת חופש , אתם והילדים..
מקווה שעזרתי במשהו.

דחוף לייעוץ התנהגותי לחתול! עולה כמה מאות שקלים, אבל שווה כל אגורה!!!
ייעוץ התנהגותי לחתולhttp://www.gosite.co.il/cats/

אוי, מה לא ניסינו? been there, done that

פסיכולוגית של חתולים- היתה אצלנו. שילמנו. רשמה הוראות. יישמנו. עזר למשך שנתיים. ואז הכל התחיל מחדש.
חול מתגבש- יש! אוור קלין. הסוג כי חזק. זה יותר טוב מהאחרים אבל עדיין, אם אני לא רצה אחרי כל יציאה שלהם להחליף חול יש הצטברות של ריח. הארגז ממש בתוך הבית.
ארגז סגור- יש לי שניים. ברגע שסגרתי את המכסה הם סרבו לעשות צרכים בפנים ואז כל הזמן היתה שימחה והילולה בבית.

מה עוד? לשחרר אותם קצת- אני גרה בקומת קרקע, כך שהנושא בהחלט עלה. אין לי אפשרות (טכנית ובטיחותית) להשאיר פתח לחתולים, קטן ככל שיהיה, פתוח כל הזמן. אני מנסה, כשאני בבית לפתוח תריסים ולתת להם לצאת. אבל הם חתולים שלא היו רגע בחוץ, מעבר לוטרינר ובחזרה, והחוץ די מפחיד אותם.
אני גם לא בדיעה שחתולים ובעלי חיים בכלל הם - השתמש וזרוק. יותר ממחצית חיי היו לי כלבים וחתולים וכולם הגיעו לשיבה טובה. עברנו איתם מחלות וניתוחים וכל מה שצריך.
אבל עכשיו נגמר הכוח. אין לי כוח לנסות כל פעם משהו חדש בתקווה שיעזור. אני לא בן אדם שינקה ויטאטא פעמיים ביום.
ואחרי ולפני הכל, אני אוהבת את החתולים אבל בכל זאת, אוהבת בני אדם יותר. בכללם- אותי.
אז אולי בכל זאת מישהו מעונין בשני חתולים, מבוגרים, בעייתיים, יפהפיים, שצריכים מרחב ובעלים חדשים?

תראו את זה
הוא מגיב לעכבר שלכם...

האם מישהו מדף חובבי החתולים יודע כיצד מרחיקים חתולי רחוב מחצר של בית פרטי (גדר גבוהה לא באה בחשבון- הבית שכור). כל ארגז החול שעמלנו עליו קשות מלא בצרכיהם של החתולים , ואפילו פיסות בדשא.
אני לא ממש בעניין שילדי יטעמו עם החול גם את מעדניהם של החתולים...

האם מישהו יודע על משהו היכול להרחיק אותם משם , כמובן שלא רעלים לסוגיהם, וגם הכלבים הפרטיים שלנו די חוששים מהם...
איזשהו ריח שאמור לדחות אותם בהמוניהם????

מיני, אצלנו בגן מכסים את ארגז החול בברזנט, כל יום. זה טוב גם נגד גשם.

יש לי המלצה על אתר מעניין ביותר על הכנת אוכל חי לחיות מחמד ובכלל גישה טבעית לבריאות שלהם.
www.pet-grub.com

מיני, ראיתי בחנויות חיות כל מיני חומרי ריח שאמורים להרחיק את החתולים, יש ספריי ויש אבקות.

אימצנו חתול מתוק בן שנה מאגודת S.O.S אין לנו מי יודע מה ניסיון עם חתולים ואין לי מי יודע מה חשק לקרא על חתולים אז אני מנסה לקצר את העניינים לקבל תשובות דרככם, מודה מראש, דרך אגב כליל בחרה לו את השם תמרי.

החתול ישן איתנו במיטה, בשעות הבוקר המוקדמות הוא מתחיל להשתולל, לתקוף כפות רגליים, לדרוך על פרצופים, וכו'. אז אני מוציאה אותו מהחדר וסוגרת את הדלת והוא עומד לו שם ומיילל. יש מה לעשות?
האם לתת תוספת לאוכל היבש שהוא מקבל? האם הצלחת שלו צריכה להיות תמיד מלאה?
כל כמה זמן צריך ביקור אצל הוטרינר?
האם כשהוא מקשקש בזנב הוא לא מרוצה? כי כך אמרה הבחורה מהאגודה וכליל נמנעת לגעת בו אז, למרות שהוא גם מגרגר.
האם התכשירים האלה שדוחים את החתול מגירוד רהיטים עובדים? יש לנו ספה יד שניה בת 30 שנה, שהוא מאוד אוהב, אבל גם אני.

מאיה, לעניות דעתי:

אחרי כמה פעמים שתהיי אסרטיבית הוא יפסיק להציק במיטה.
אני נותנת קופסת שימורים, חצי לשני חתולים.
זה תלוי, אם הכל בסדר אז פעמיים בשנה.
כבר תכירו אותו בהמשך.
אצלי לא.

תהנו ובהצלחה.

מאיה

אני מניחה שיצר המשחק שלו לא בא לידי סיפוק וזה מספיק את העניין

צריך להיות אסרטיביים.

בהנחה שהאוכל היבש הוא מאיכות טובה אז לא צריכה להיות בעייה עם אוכל יבש בלבד.

לגבי צלחת מלאה - אצלנו הצלחת מתמלאת פעמיים ביום ואם שכחנו הנסיכות כבר דואגות שנדע על העניין.
3 . פעמיים בשנה.
האם הוא קיבל חיסונים וטיפולים באגודה ?
האם הוא מסורס ? - משהו שכדאי לחשוב עליו לפני שכבודו יתחיל לסמן

אצלנו הזנב מתכשכש הוא מדד טוב לעצבנות. גרגור הוא לא תמיד סימן טוב לשביעות רצון.

פשוט לומדים להכיר אותם.

גם אצלנו לא.

מה שכן עובד אצלנו כבר הרבה זמן זה מתקן גירוד.
יש מסוגים שונים, אצלנו עובד הכי טוב מתקן מלופף חבל.
זה לא מונע לגמרי התגרדות על הספות אבל זה מפחית בהרבה.

בהצלחה ותהנה

תתחדשו!
ותשובות מפה:

מצטרפת לעצה האסרטיבית. בכל מקרה ביר להניח שזה יעבור לו עם הגיל.
האוכל היבש בריא לשיניים ולחניכיים. אצלי הן מקבלות קצת מזון רטוב בשביל הצ'ופר בערך פכם בשבוע, אם אני זוכרת...
אני בעד להמעיט מפגשים עם הוטרינר ועם כל המחלות שיש במרפאה שלו (כנ"ל לגבי רופאי ילדים עם בתי...). אם הכל בסד - פעם בשנה לחיסון.
זה משתנה מחתול לחתול. יש סוגים שונים של כשכוש, תלמדו להכיר עם הזמן מה אומר מה.
אחרי שהספה החדשה שלי הושחזה על יסודותיה מצדה האחד, ושום תכשיר או איום לא עזרו, ציפיתי את הצד הפגוע בשטיח מקיר לקיר. הוא מאד עמיד והן אוהבות להשחיז עליו ציפורניים בלי לפגוע בספה עצמה. אצלי גם לא עבדו כל מתקני הגרוד למיניהם... החתולות שלי יודעות בדיוק מה הכי שווה

תהנו המון

תודה רבה על התשובות, אני חייבת להתוודות שאני לא הייתי מעולם מאוהבי החתולים בלשון המעטה, אבל האמהות מביאה אותי לכל מיני מצבים מיוחדים והנה היצור הזה ישן בין סדיניי, אני דואגת לו לאוכל ושתיה ומנקה לו את הקקי מהארגז, ואפשר לאמר שאני די מחבבת אותו.
נפלאות החיים.

יש לי תמונות מצחיקות של חתולים, שנשלחו אליי מאוסטרליה. אשמח לשתף אתכם רק אני לא יודעת איך מעבירים מהדוא"ל לכאן.
הנחיות בבקשה...

לי נראה שאין שום צורך לקחת חתול לוטרינר אלא אם קרה לו/יש לו משהו..
אנחנו לא חיסנו את החתול שלנו (שלקאת נסיעה ארוכה במזרח עשה רילוקיישן לחברים באילת). אין חובה לחסן חתולים במדינה, וכמו שאני לא מחסנת את עצמי (ולא מתכוונת לחסן את ילדי), אז גם את החתול לא חיסנו.
חתולים אוכלים הרבה ארוחות קטנות, ובניגוד לכלבים הם לא "רעבים תמיד". אנחנו נתנו לגד רב הזמן אוכל חופשי. כאשר הוא התחיל להשמין, אז נתנו לו פעמיים ביום אוכל, כך שהסה"כ יהיה הכמות המומלצת. גם עם זה יש בעיה, כי יום אחד הוא רוצה יותר, ויום אחר משאיר... וזה הגיוני שלא כל יום הצרכים שלו זהים.
היינו נותנים לו לפעמים מעדן (קופסת שימורים), אבל הוא היה אוכל כל פעם מעט מזה, כך שזה יצא די התעסקות להשיא במקרר ולחלק להקפיא (כי אחרת עד שהוא גומר את הקופסא האוכל כבר מתקלקל).

יש לי חתול לבן הוא יפה מאוד... אבל יש בעיה קטנה מה לכדי לי לעשות החתול שלי פוצע את אצמו?
??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

היכן אני יכול לרכוש דלת מיוחדת עם פתח יציאה לחתולים

נסה לשאול בחנויות בעלי חיים. אולי קונים רק את הדלת של החתולים ומתקינים בדלת הקיימת ?
כשתדע, תחזור לעדכן אותנו

שלום קוראים לי נועה ואני מחפשת גורת חתולים קטנה בת 6 שבועות עד 8 שבועות
בצבע לבן הוא גינגי אם יש לכם אחת נא להתקשר לטלפון מספר: 04-9968274 אם אפשר שהחתולה שהיה באזור חיפה
בתודה נועה