חוכמות של ילדים 2009

[חיותא*]

אבא ואמא בשיחה.
הקטנה מסיימת לשתות מים בכוס וצועקת-עוד מים!עוד מים!
אבא:מתוקה,את לא צריכה לצעוק,תבקשי יפה,תגידי בנחת-עוד מים בב....
קטנה:ודאי!

[אם_הכרובית*]

הכרובית כמעט בת שלוש, מבקשת אחרי המקלחת ללבוש שמלת ערב.
כשאני מתקשה, היא ניגשת לארון ומוציאה את כתונת הלילה...

[אלטר_אגו*]

בבית הילדים בקיבוץ היו "בגדי בוקר" ו"בגדי ערב".

[טלי_ופיצקה*]

_מעבר לזה שאני לא כל כך אוהבת כשהאמא הפרטית שלי שוקעת בסיפורים על דברים חמודים שאמרנו כשהיינו קטנים, יש לי איזו הרגשה שזה כמו לצטט אדם בשנתו. כלומר, הקטנים עוד לא מודעים לעצמם, למילים, למשמעות. האם זה הוגן כלפיהם להוציא את המילים שלהם מההקשר של המחשבות הילדותיות שלהם ולבחון את זה בעיניים המבוגרות שלנו? "הוגן" זאת לא המילה המתאימה. אין פה משהו שאינו הוגן, זה בסך הכל בסדר גמור, אבל אתן מבינות למה אני מתכוונת?
זה כמו שלפני איזה חודשיים התקשרה חברה ואמרה שהיא מחפשת אנשים שלא מלו את ילדיהם ושיוכלו לדבר על כך באיזו תכנית בערוץ הראשון בטלויזיה. וסרבתי. כי לא הייתי רוצה שההורים שלי ידסקסו את אבר המין שלי לעיני המצלמות.
לא בטוחה שההקבלה הזאת עובדת. לי זה קצת נושק אחד לשני.
ושלא תבינו לא נכון, אני מוצאת את עצמי מלא פעמים מספרת מה הם אמרו וכאלו. אני רק מנסה להבין מה עוצר אותי מלהניח את זה על הדף הזה.
איך הם ירגישו כלפי הדף הזה בעוד עשר שנים?_

בליחה שאני חופרת בזה שוב,למרות המחאה...

אנחנו ממש ממש אהבנו לקרוא את החוכמות שלנו.היינו מבקשים מסבתא שלי לקרוא אותם שוב,ושוב(אפילו שכבר זכרנו אותם בע"פ)

[רויטל_S*]

לא בדיוק חוכמה אבל כ"כ הרבה זמן אני מחכה שיהיה לי ניצוץ לכתוב כאן אז בבקשה-
כפרה בת שנה וחודש , מדברת בשפה שאנחנו שכחנו , ומלבד אמא (כן זו המילה הראשונה ולא אבא ...ילדה יונקת אלא מה ..) ודואה (דורה כמובן) אין הרבה מלל של ממש.
כבר הרבה זמן שאנחנו מראים לה חתול וכלב ופרה ועוד חיות "מבויתות" שכאלה ומשמיעים את קולם כדי שכפרה תחקה , באחד הספרים האלו תמונה של קוף ומידי פעם אני מחקה גם אותו , והילדה מעולם לא משמיעה את קולות החיות גם לא כשרואים כלבים וחתולים ב"לייב".
היום בצהרים אחי הצעיר מגיע וכהרגלו שם את ערוץ נשיונל גאוגרפיק ...בעוד אני מסדרת כביסה אני שומעת צווחות "או או אה אה " ואחי קורא לי לבוא כי הוא לא יודע מה כפרה רוצה לאמור ..ומה עיני רואות - קופים בטלוויזיה וכפרה משמיעה את צווחותיהם בשמחה .... אמא מתמוגגת (ואחי מאחור אומר שאני הטרפתי את הילדה ...)

[מרפסת_ולימונדה*]

אמא מתמוגגת
גם אני, כפרה על כפרה!

[ניקי_ניים*]

הבית נקי אחרי ספונג'ה
תלתן: הכל פה משוטף!

[מישמש*]

קטנצ'יק בן 5 הולך להטיל את מימיו וחושב בקול:
מה????
אבל שתיתי היום הרבה מים
ואלוהים נותן לי צבע צהוב.
אז מה זה אומר, שאלוהים אוהב צבע צהוב?!

[רולילולי*]

בני בן החמש וחצי:
"אמא מי ברא את אלוהים?"
האמת שאלה טובה, טובה מאוד מתוק.. אני לא יודעת אני צריכה לחשוב על זה.
"אני יודע בני האדם בראו אותו"..
תשובה מעולה פשוט מעולה מתוק שלי...

ןעל זה נאמר: ואיך אני לא חשבתי על זה? (-:

ועוד משהו: :אמא לפני אתמול וגם לפני אתמוליים..."
מתוק הילד הזה (ושלא נדבר על זה שהוא גאון...(-;)

[נביאת_החן*]

הגדולה שלי בת השנה ושמונה רואה אותי פעם ראשונה עם המנשא (לופי בערסול) ובו אחותה הקטנה בת מספר ימים.

(בפליאה) "ציציייייי!!!!!" (והרבה כבוד)

אני מצידי לא תיקנתי אותה (-:

[נביאת_החן*]

בת שנתיים וחודשיים, נותנת לי מכה חזקה עם הקסקט של הכובע.
אני, כועסת, אומרת לה שזה כואב לי ומבקשת נשיקה.
היא: אכה (מכה) עבור (תעבור)
אני: תתני לי נשיקה והיא תעבור
היא, מסתכלת על הקילוף שנותר לה מהכוויה משבוע שעבר: אני געת (לגעת) חם, עבור (עבר)

[שחף_אהובי*]

המהנדס (5), לנסיכה (8), אחרי שהפכה אותו לסנטה-קלאוס של בועות סבון באמבטיה המשותפת: היום אני אוהב אותך מעל לממוצע.

הפילוסוף (4) עם הנסיכה (2) באוטו, בלילה. "למה הירח עוקב אחרי?"
"אולי הוא עוקב אחרי ילדים נחמדים?".
חושב. "אז למה הוא עוקב גם אחרי הנסיכה?"

[שוות_נפש*]

אויייי .. איזה מצחיק הפילוסוף שלך.. כנראה לא סתם נתת לו את הכינוי...

[בלה_שנדמה_לה*]

בן השבע ובת התשע מתוכחים מי נכנס היום ראשון להתקלח. (למען הסר ספק - אפחד לא רוצה להיות ראשון).
בן השבע אומר לאחותו - "אנשים מיוחדים מתקלחים קודם, ואת מיוחדת!"
<מי כותב לו את הטקסטים?!>

[טלי_ופיצקה*]

יש לי חכמה של רופאים...(לא מצאתי מקום אחר בשבילה,והייתי חייבת):
שכנה שלי היתה צריכה לקחת את הבת שלה לרופאת משפחה,בשביל להוציא אישור בריאות לבת שלה,עבור איזו מטרה.
הילדה בת 6,וזה פעם ראשונה שהיא מגיעה לרופא.
הרופאה(מגלה שזו פעם ראשונה שהיא מגיעה להיבדק,ומזדעזעת):"סליחה?!איך אני אמורה לדעת שהיא בריאה,אם היא אף פעם לא היתה אצלי?!

[יער_ה*]

באמת חכמה של רופאים

[פלוני_אלמונית*]

אבא:אם תרגיז תקבל מכות בטוסיק
ילד:אבא זה עונש קלאסי תחשוב על משהו אחר אבא

[טדליק_נהנאנע*]

אמנם לא נעים להודות בכך, אבל קשה להתעלם...

בוציק מחטט באף ומודיע:
אני מחפש נזלת!
P-:

[אהבת_עולם*]

_בוציק מחטט באף ומודיע:
אני מחפש נזלת!_

מזכיר לי:
מישהו לימד אותי לאחרונה שלנזלת הקשה קוראים פילים. למה? לא יודעת.

אבל נראה שהילדונת (2.5) שאני מטפלת בה התרשמה. וכל פעם שאני אומרת לה שיש לה פיל, היא יושבת בשקט ונותנת לי להוציא, בניגוד למצב הרגיל שבו היא כמובן מנסה להתחמק.
אז לא מזמן אני רואה שיש לה, אני אומרת לה 'יה, יש לך פיל, איזה פיל גדו-ל'.
היא שוכבת בשקט ואני מוציאה ומראה לה: 'וואו, איזה פיל!'

הקטנטונת: 'עכשיו שפן'.

[תמרול_ה*]

הקטנטונת: 'עכשיו שפן'.
(-:

[ניקי_ניים*]

איכס!

[כוכב_נגה*]

בן שש וחצי ובן שנתיים וקצת יושבים ומציירים ליד השולחן.
שואל הגדול את הקטן שאלה שאין לשאול: מה אתה מצייר? מטוס? עץ? שמש?
אבל הקטן, כמה קטן ככה גדול, שולף מהמותן: "אני מצייר בלי לחשוב" (במילים אלו ממש!)

<אמא גאה[-: >

[כוכב_נגה*]

זה נשמע יותר מדהים משזה נקרא

[אלטר_אגו*]

באמת? כי זה נקרא מדהים מאד.

[טונטי*]

באמת? כי זה נקרא מדהים מאד.

[ירושלמית_מבחירה*]

בן הארבע כבר מדבר לגמרי נכון (כמה מבעס..) אבל עדיין אומר (ואנחנו מקפידים לא לתקן): מחפד (במקום מפחד) וכלי-מוביל (במקום פלי-מוביל). ישר לאליעזר בן יהודה..

[בועז_חן*]

מישהו לימד אותי לאחרונה שלנזלת הקשה קוראים פילים. למה? לא יודעת
כנראה על שם הכינוי של לכלוכים גדולים בקנה כשהנשק לא נקי - "יש לך פילים בקנה".

[ילדת_טבע*]

מישהו לימד אותי לאחרונה שלנזלת הקשה קוראים פילים. למה? לא יודעת
גמני לא יודעת, אולי בטעות כמו שבועז חן אומר כי אני מכירה במקור מימי ימימה שקוראים לזה דובונים. אולי מישהו שקצת חלש בענייני חיות בהשראת הצבא הפך את זה לפילים, "פיל/דוב חיות בר גדולות, מה זה כבר משנה?" (גם על הנזלת הצבא משתלט? לא מספיק יש קשר ברור בין חינוך ביתי לצבא ).
אגב, אחותי הגדילה לעשות בזמנו וקראה לבוגרים הקטנים "נמלים" ואילו באיחוד התרבויות שעשינו כשהקמנו בית למדתי שגם קוראים להם "טרזנים" (פתח בר') כי הם נוטים להתנדנד על השיערות. אצלנו כדי להקל על המבחר פשוט קוראים להם בוגרים ודי.

[ילדת_טבע*]

חיפושית, שאתמול חגגה ארבע, חולה (בדיוק ביום ההולדת שלה גם בתאריך העברי וגם בלועזי, כל השנה בריאה דווקא עכשיו חולה... בעסה...) לראשונה בחייה הלכנו לרופאה, כבר שלושה ימים מתלוננת על כאבי בטן ולא אוכלת ורק בוכה ומסכנה בעיקר, הכיוון היה פסיכולוגי, יש לנו רופאה מאוד נחמדה שבחודשים האחרונים בדקה את במבי כמה פעמים אך אפילו לא פעם אחת את החיפושה והמחשבה היתה שמעט תשומת לב בחלוק לבן תתן לה תרופה פסיכולוגית (עבד אגב), חיפושית יושבת על המיטה בחדר שלה רופאה וזו בודקת אותה, מקשיבה לנשימות וללב, ממששת בטן, שואלת שאלות ואז רוצה לבדוק את הגרון, "רק עם הפנס" אומרת הרופאה בקול נעים והחיפושית, נועלת שפתיים, "הנה, זה לא עושה כלום, רק אור..." מנסה הרופאה, אני מתנדבת לבדיקה בעצמי, במבי כמעט מזנק גם להתנדב והחפושית בשלה, לא מוכנה לפתוח את הפה והשפתיים מתחילות להתפתל לפני בכי... פתאום, בעוד אני מנסה להסביר לה שזה באמת לא כואב והיא רק צריכה לפתוח ולסגור ואין לרופאה אפילו מקל ביד לבדוק... "את רוצה עם מקל?" עולה לי רעיון גאוני "כן!" מחייכת הקטנה בהתלהבות ופותחת פה ענקי ומאושר.

---

עוד פניני מחלה.
חיפושית לא אכלה כבר יומיים, כשחזרנו מהרופאה היא נרדמה על הספה בסלון ואני לראשונה מזה שנתיים הדלקתי מזגן. כשהתעוררה ביקשה לאכול לחם עם שוקולד חרובים.
אני מגישה לה את הפרוסה והיא מסתכלת בה ובקול קטן ומסכן אומרת "אני לא אוהבת את הקוקו של הלחם"

ולמי שתהה כמוני מה זה קוקו של הלחם אז... נכון כשמורחים לחם לפעמים לא עושים את זה באופן יסודי ואז יש מקומות שהלחם מציץ ממתחת לממרח? אז זה הקוקו של הלחם. גאוני!

[מרפסת_ולימונדה*]

הקוקו של הלחם. גאוני!

D-:

[אהבת_עולם*]

"את רוצה עם מקל?" עולה לי רעיון גאוני "כן!" מחייכת הקטנה בהתלהבות ופותחת פה ענקי ומאושר.
באמת גאוני !

"אני לא אוהבת את הקוקו של הלחם"
משפחה גאונית !

************

אני מכירה במקור מימי ימימה שקוראים לזה דובונים
ובמשפחה שלי היו קוראים לזה 'קוֹזָאלָאך'. תמיד חשבתי שזו מילה ביידיש.
אבל לאחרונה אותו אחד של הפילים עדכן אותי שהשם שהוא מכיר זה 'גוּזָלָך'. באיזו שפה זה, לעזאזל?

אצלנו כדי להקל על המבחר פשוט קוראים להם בוגרים ודי.
מה זאת המילה הזאת? בּוֹגְרים? או איך מנקדים את זה?

בכלל, כמו כינויים לאבר המין הנשי, גם כאן אף פעם לא ברור באיזו מילה להשתמש.
נו, אז אולי מישהו ילמדני בינה, מה השם האמיתי של הדבר הזה, ולא רק שמות החיבה שלו?

[יעלי_לה]

ובמשפחה שלי היו קוראים לזה 'קוֹזָאלָאך'. תמיד חשבתי שזו מילה ביידיש.

גם אצלנו! אבל היו אומרים קוּזאלע (גם ברבים).

[ילדת_טבע*]

_ובמשפחה שלי היו קוראים לזה 'קוֹזָאלָאך'. תמיד חשבתי שזו מילה ביידיש.
גם אצלנו! אבל היו אומרים קוּזאלע (גם ברבים)._
וואלה! קוזים! גם את זה שמעתי!

בוגרים Buger אמריקאי משהו אבל היי, גם הבמבי הקטן שלנו קורא לקקי דודו (אבל זה לא כי לימדנו אותו אלא כי קקי מזכיר לו קוקו וק' הוא לא יודע לבטא אז זה דו והרי לך דודו).

[שיבולת*]

אצלנו - קוזעלך או קוזיות(עיברות) או עיזים (שזה התרגום של קוזעלך לעברית עד כמה שידוע לי)

[אהבת_עולם*]

אצלנו - קוזעלך או קוזיות(עיברות) או עיזים

פילים, דובונים, עיזים...
פלא שהקטנטונת רצתה גם שפן?

[ה_פולניה*]

תגידו, אין לכם נושא יותר מעניין מ- איך קוראים לנזלת?
חשבתי שזה דף חוכמות של ילדים ולא נזלת גושית וכל השמות שלה.

[אהבת_עולם*]

חשבתי שזה דף חוכמות של ילדים ולא נזלת גושית וכל השמות שלה?.
אה, ' נזלת גושית ' ! סוף סוף המונח המקצועי !

טוב, אז אפשר לפתוח על זה דף, לא?
את השם לדף כבר יש לנו...

<גלגלת אותי....>

[אהבת_עולם*]

אותה קטנטונת (2.6) היום:

רצה בבית, רצה רצה רצה - נעמדת, מניחה ידיים על הבטן, ובתרועת שמחה:
'תפסתי אותי !'

[טדליק_נהנאנע*]

חשבתי שזה דף חוכמות של ילדים ולא נזלת גושית וכל השמות שלה??

טוב, אז רק אוסיף שאצלנו קראו לזה קַצֵ'פּוּצֵ'ה ואין לי משג קל שבקלים מהיכן זה הגיע.
כנראה מאותו מקור (או יותר נכון, האח הגדול של המקור ) לטדליק נהנאנע.

[ילדת_טבע*]

חיפושית יושבת לה מבועסת על הפוף בסלון "אוף, אמא, נמאס לי כבר מהחופש הגדול הזה!"

<מיותר לציין שחיפושית לא הולכת לגן?>

[אנונימי]

איכס!
לא אומרים איכס על אוכל

[ילדיי_אהוביי*]

אנחנו בבריכה, האבא שואל בבדיחות את הבת (5 וחצי):
"מה ההבדל בין לשחות לבין לסחוט מיץ?"
הבת: "לשחות זה עם כל הגוף ולסחוט מיץ זה רק עם שתי ידיים".

[אהבת_עולם*]

_איכס!
לא אומרים איכס על אוכל_


_"מה ההבדל בין לשחות לבין לסחוט מיץ?"
הבת: "לשחות זה עם כל הגוף ולסחוט מיץ זה רק עם שתי ידיים"._
איזה מותק !

[ניקי_ניים*]

תלתן מספרת סיפור על ילדים בגן. פתאום אומרת "הילדים ניצלו בנס מהגן"

[מארז_אהבה*]

אני מחזיקה בובה שכאילו מדברת עם הילדים.
שואלת את הגדול: ואתה, איך קוראים לך?
הוא עונה.
ואיך אתה קשור לילדה הזאת פה?
לא קשור, אני פה לידה, שומר עליה.
<אלק שומר עליה>

[פלוני_אלמונית*]

בצווחות עונג: אבא קלד (לכד) אותי! אני מקלדת!!!

[ש_י_ר_י*]

אבא קלד (לכד) אותי! אני מקלדת!!!

זה מזכיר לי שאתמול עילאי שיחק עם המשקל במטבח, וקרא לו "משקלת"
(למה לא? מסננת, מברשת,מקלדת... D-: )

[יער_נורווגי*]

קטנה, שנתיים וטיפה, מחבקת אותי בבוקר במיטה ואומרת לי "אני יודעת אמא, אני יודעת".מה את יודעת? "שאת אוהב אותי..."

[פלוני_אלמונית*]

אני מנסה לרחוץ את עומר (בן 3) בצינור בחצר. עומר מנסה לברוח ואני מתעצבנת כי אנחנו ממהרים.
עומר: "לא!!!! זה מבזבז מיים!"

[אילה_בשדה_הדגן*]

בת 4 סובלת מאוד מתולעים:'התולעים אכלו לי חצי טוסיק'

[הניצוץ_שנדלק*]

ברדקית (5.5): אבא, איך אני יודעת שעכשיו אני לא חולמת?
אבא נותן לה ספר של קאנט (לא באמת).

ברדק (2.8) מפיל גלי ( = דלי) לאמבט מלא מים ("פלופ!"): הפלפתי את הגלי!

[הניצוץ_שנדלק*]

ברדק (שר לעצמו): "הבצל, הבצל, חשב שהוא חשב שהוא מן גנוואל..."
ברדקית: תפסיק לשיר את זה, זה שיר מעצבן!
ברדק: תהיי שמחה!
ברדקית: לא רוצה להיות שמחה!
ברדק: אז אני אהיה שמח. אני שמח! (שר לעצמו) "הבצל..."

[נועה*]

בן 6 וחצי.
אמא אני יודע איך באים החלומות.
במשך היום המוח מצייר על החלק הפנימי של העפעפיים סרטים מצוירים.
בלילה, כשאנחנו עוצמים עיניים, אנחנו רואים אותם.

[פלוני_אלמונית*]

_אמא אני יודע איך באים החלומות.
במשך היום המוח מצייר על החלק הפנימי של העפעפיים סרטים מצוירים.
בלילה, כשאנחנו עוצמים עיניים, אנחנו רואים אותם._
מקסים!!

[פלוני_אלמונית*]

_ילדה מתוקה מאד באמבטיה.
אמא שואלת אותה משהו סתמי.
ילדה: אמא, אל תגעי לי באושר._

אדיר.....מדהים.!

[ורוניקה_ר*]

איתי בן 7.5 הודיע היום שמוזיאון זה מאד משעמם, כי "אין בו שם שימחה, רק מסתכלים על הדברים. הריצפה חלקה ואם רצים אז הדברים נשברים". נזכרתי בחוויות שלי ממוזיאונים בערך בגיל הזה ברוסיה מאד סוביטית ובמשפחה מאד סנט-פטרבורגית , באמת היה די משעמם...

[טדליק_נהנאנע*]

אמא משחקת עם בוציק בגינה ציבורית: "לא תתפוס אותי ולא תתפוס אותי"
בוציק בחילוף תפקידים:"לא תברח אותי ולא תברח אותי"

[אל_פקה*]

בן 3 מצביע לשמים בעקבות עופות נודדים: הנה אזעקה של ציפורות!

[אהבת_עולם*]

:"לא תברח אותי ולא תברח אותי"
איזה מותק !

בן 3 מצביע לשמים בעקבות עופות נודדים: הנה אזעקה של ציפורות!
למה הכוונה?

[ש_י_ר_י*]

טרי טרי:
חזרנו עכשיו הביתה במונית. בד"כ נוסעים באוטובוס.
עילאי, שעובר את שלב אני-עושה-הכל-לבד, רוצה לשלם לנהג. הוא מושיט לו את השטר בביטחון ואומר לו "פעמיים".

[הניצוץ_שנדלק*]

כשהברדק (בן 2.8) בשירותים (נגמל טרי), זה זמן איכות שלו איתי. אז הוא מדבר על הדברים שהוא הכי אוהב.
ברדק: מכונית!
אבא: אתה אוהב מכוניות?
ברדק: כן! וגם טרקטורים ומשאיות ומכבי-אשים.
ברדק (לאחר רגע נוסף של הרהור): וגם מנקה כביש.

ואז הוא מחלק תפקידים: אבא, אתה_ תהיה בעבודה _ואני אהיה בקניון עזריאלי.

[אל_פקה*]

_הנה אזעקה של ציפורות!
למה הכוונה?_
ללהקה של ציפורים, לדעתי. להקה, אזעקה, העיקר הקה.

[מתעתדת*]

בת 4: אמא, נכון אראית זאת הלביאה של האריה?
אמא: מה??
אמא: לביאה זאת אישתו של האריה, את מתכוונת?
בת 4: כן. ואראית זאת האמא שלו.

[מרפסת_ולימונדה*]

בן 3: אתמול כשחזרנו מסבא וסבתא נגמר לנו היוגורט הזה ששותים אז נסענו לקנות בחנות של חזרזיר
<הסבר: נסענו למכולת שבכפר זרזיר הסמוך>

[ניקי_ניים*]

_במשך היום המוח מצייר על החלק הפנימי של העפעפיים סרטים מצוירים.
בלילה, כשאנחנו עוצמים עיניים, אנחנו רואים אותם._

אני בהלם! ככה גם אני חשבתי בילדותי! (גיל 4-5)

[ניקי_ניים*]

בחנות של חזרזיר
(-:

ביום שישי אמרתי לתלתן אחרי שהשתוללה :
"את מתנהגת בצורה שלא מתאימה לך"

תלתן חושבת
"בצורת משולש?"

[אל_פקה*]

"בצורת משולש?"

[טליה_אלמתן*]

להקה, אזעקה, העיקר הקה.
אמרה אל פקה D-:

[ה_פולניה*]

משפט מאתמול, בעיקבות המלחמה בדרום:
(בן 3 וחצי) - החיילים לא מרשים יותר אזעקות, כי זה עושה לנו רעש מידי. רק צפירות. אבל אז לא צריך לרוץ לשירותים. (איפה שהתחבאו בגן בזמן האזעקות).

[סלט_פירות*]

בת שלוש וחצי -
אמא, יש לי לכלוך ברצפה של הרגליים.

[ילדת_טבע*]

אנחנו מטיילים בסטף, חיפושית שמאוד לא אוהבת מקומות סגורים וחשוכים מסרבת באלגנטיות להכנס לנקבות, אבא מנסה לשכנע אותה בפעם המליון בעוד היא מבסוטה לחלוטין לשכשך כפות רגליים בפתח הכניסה לנקבה התחתית לבסוף בפעם המאה האחת שאבא מנסה עונה לו הזעטוטה:
"קח שבלול ושתוק!"

[ה_פולניה*]

אמא, מגרד לי בבית שחי של הברכיים. (בגיל שנתיים וקצת)

[איילת_א*]

קח שבלול ושתוק! - כמה צחקתי!

גם מהתאור הזה, וגם מתאורים אחרים שאת מביאה, היא נשמעת כזאת "מנהלת"...(-:

[דנה_ה*]

נעמה בת שנתיים וחמישה חודשים:

אמא: נעמה, למה את יונקת כל כך הרבה? (אחרי יניקה ממושכת במיוחד)
נעמה: כדי לחיות, אמא!

נעמה – אמא, נפלה לי שערה
אמא – אהמהם
נעמה – מזל שלא נפל לי כל השיער
אמא – למה מזל?
נעמה – כי אני אשה!


נעמה עם היקיצה, בטון של מספרי סיפורים:
פעם אחת, בלילה, הציצי זרח. אחר כך זרחו הפרחים ואחר כך זרח הירח.

[רויטל_S*]

נעמה נשמעת אישה כלבבי חחה
איזה דף מקסים

[מרפסת_ולימונדה*]

פעם אחת, בלילה, הציצי זרח.
D-: גדול!!!

[תמרול_ה*]

_נעמה עם היקיצה, בטון של מספרי סיפורים:
פעם אחת, בלילה, הציצי זרח. אחר כך זרחו הפרחים ואחר כך זרח הירח._

מקסים ומלא נשמה!

[צפרדע_ית]

אני: "בואי לאכול"
רביעית שנתיים ושמונה בתמיהה:"אבל עשיתי פיפי"...
אני נאנחת (פעם שלישית היום):"שוב עשית פיפי במכנסיים??!!"
רביעית, (מתפשטת בזריזות, ומצביעה על האובייקט בפרצוף של את באמת לא מבינה?):לא... בתחתונים"...
ץ

[ילדת_טבע*]

במבי, חיפושית ואנוכי בגן השעשועים עם ארגז החול (בניגוד לכל אלו עם הצמיגים המסריחים) במבי משחק בחול ואילו חיפושית בדרך כלל עסוקה מאוד בבוץ הפעם עסוקה בעניינים אחרים (מנדנדת את הנדנדה על פארש לחבר דמיוני שיושב עליה)
"למה את לא עושה היום יציקות?"
"כי אני לא יכולה לעשות יציקות כשכל הזמן בועטים לי בבטן." עונה זו בשלווה והשלמה.

עכשיו הסבר למי שנשאר עם ???
חיפושית בת הארבע טוענת שהיא בהריון ושיש לה תאומות בבטן. "עוד שבועיים ימים" היא תלד ואם אני לא אבוא לשמור לה על כל הילדים שרוצים להכנס לה לבריכה היא תיסע לבית חולים ללדת. אכן, לחשוף ילדים צעירים לרעיון של הריון ולידה זה פוגעני ביותר שלא נדבר על הנקה. הם באמת רוצים להיות הורים בגיל צעיר מידי... ראו הוזהרתם! (מש"ל הכתבה המזעזעת מהככר).

[מרפסת_ולימונדה*]

בלילה, לפני השינה, הקראתי לילדים את "הגיבן מנוטרדאם". הגענו למשפט: "ליבו של קווזימודו נשבר בקרבו כשהבין שאזמרלדה אוהבת את פבס".
הילדים התרשמו: איך יכול להיות שהלב שלו נשבר? מה, באמת? זה כואב כשנשבר הלב? אפשר לרפא אותו?

למחרת, בת ה-5.5 התיישבה בכורסה המועדפת על בן השלוש. הילדון בתגובה: את שוברת לי את הלב!

[לילך_רוכל*]

איילת בת השנתיים וחצי, מעיינת בספר (מחכה שאורי ירדם בהנקה).
פותחת הספר ומכריזה: "הנה ההתחלה"
מעיינת בכובד ראש בכל עמוד, מדפדפת עד הסוף ואז אומרת לעצמה:
"הנה ההתחלה השניה"
--ועוד חצי שעה לתוך ההנקה הרהרתי בשפע המשמעויות וההשלכות של האמירה הזאת.

[אהבת_עולם*]

_"הנה ההתחלה השניה"
--ועוד חצי שעה לתוך ההנקה הרהרתי בשפע המשמעויות וההשלכות של האמירה הזאת._
מקסים !

[טליה_אלמתן*]

מנדנדת את הנדנדה על פארש לחבר דמיוני שיושב עליה
מין הסתם, האבא של התאומות?

"הנה ההתחלה השניה"
וואו - יפה! באמת שפע משמעויות!

[מוצמוצית*]

הזאטוט (שנה +10) יונק ומבקש צד שני. מרים את החולצה ומצביע: הנה צד שני!
מרים עוד קצת את החולצה ומצביע על הציצי השני: הנה עוד צד שני! שני צד-שנים!

[ג'וניפר_והמשפחה*]

מין הסתם, האבא של התאומות?

זה מקרה שבו כבר בבטן אפשר להגיד בוודאות שהן יותר דומות לאבא!

[אהבת_עולם*]

זה מקרה שבו כבר בבטן אפשר להגיד בוודאות שהן יותר דומות לאבא!

[אוד_ליה*]

משחקים בפלסטלינה. בן השנתיים לוקח חתיכה של פלסטלינה שחורה, מעצב אותה בארשת רצינית ביותר ואח"כ ניגש לאבא "אבא תראה, עשיתי חושך!"

[טליה_אלמתן*]

אמא חולה.
רחלי: "אל תדאגי - הגוף שלך יתקן את זה!"
(הפנימה יפה)

[טדליק_נהנאנע*]

בוציק מוצא מסמר ומודיע בקול: הנה מסמר!
סבתא (בהיסח הדעת): אתה מסמר הערב. (:-/)
בוציק: ואיפה מסמר הבוקר?

[מרפסת_ולימונדה*]

בת 5.5: אתם ההורים שלי ושל <אח אחד> ושל <אח שני> נכון?
אמא: נכון, אנחנו ההורים שלכם, ולא של אף אחד אחר.
בת 5.5: לא נכון, גם של התינוקת שלנו!
אמא: תינוקת? אין לנו תינוקת.
בת 5.5: כן נכון, יש לך תינוקת בבטן.
אמא: לא, חמודה שלי, אין לי.
בת 5.5: אהההה, נכון... היא עוד לא בבטן. היא בלב שלך. אחר כך היא תרד מהלב לבטן, ותגדל שם עד שהיא תהיה מוכנה לצאת, ואז היא תיולד ותהיה התינוקת שלנו.