הריון ראשון

כל כך תלוי באישה ובגופה, בספר מצויין כי בהריון ראשון לא לפני שבוה ה- 18 ואילו בהריונות נוספים ניתן כבר בשבוע ה- 16
חברה שלי הרגישה רק בשבוע קרוב ל- 20 ואילו אני הרגשתי תנועה שידעתי שהיא לא "אני" בשבוע ה- 14.....
ואילו נשים אחרות מרגישות כנראה בהריון ראשון אבל לא מזהות שזה,זה....
ולכן זה תלוי אין אם אצלה ככה אז אצליל בטח משהוא לא בסדר והפוך כל אחת עם הגוף שלה והעובר שלה

היום הרגשתי תנועה ראשונית מדהימה ...שבוע 19 הריון ראשון

שליחה על ידי א.* » 31 מרץ 2005, 11:18

היי בנות - אני היום בשבוע 27 ברוך ה' הכל בסדר גמור.
התינוקת המתוקה שלי מתפתחת בלי עין רעה טפו טפו טפו יפה .
והכל בסדר גמור תודה לאל.
רק שאני חולה כבר כמעט שבוע עם שפעת ובהתחלה כאב לי כל הגוף והיה לי חום עכשיו ירד החום והגוף כבר לא כואב רק מנוזלת נורא ומשתעלת שיעול יבש ומעצבן שכואב בריאות כבר. בבדיקות הכל בסדר אני לוקחת סירופ לשיעול וזהווווווו מחכה שזה יעבור הייתי אצל הרופא אתמול שבדק את המתוקה שלי וברוך ה' הכל בסדר .
אז שנהיה בריאים - אני סתם מקוררת ומחפשת להוציא את זה

שליחה על ידי א.* » 31 מרץ 2005, 11:19

סיפרתי בעצם כי רציתי לשאול ושכחתי.
האם יש למישהי מכן עצה מה כדאי לקחת להתקררות הזו שתעבור מהר.
חוץ מתה עם דבש שאני שותה כל יום
תודה ויום טובבבבבבבבבבבב

כן, ויטמין C עד 1000 ליום !!!!!!!!!
לי עזר יותר ממס' פעמים.
היום הרגשתי תנועה ראשונית מדהימה ...שבוע 19 הריון ראשון
מזל טוב

איזה כיף לקרוא.

תודה תודה..גם סוף סוף עברתי את האולטרטסאונד הראשון שבוע 19 ותודה לאל הכל היה טוב.. בעלי רק עכשיו קולט שכל זה אמיתי והוא עדיין בשוק ומנסה לעכל כאילו שרק עכשיו סיפרתי לו שאני בהריון .. גם אצלכם הבעלים/פרטנרים הגיבו כך לאולטראסאונד הראשון ?

בעלי רק עכשיו קולט שכל זה אמיתי והוא עדיין בשוק ומנסה לעכל כאילו שרק עכשיו סיפרתי לו שאני בהריון .. גם אצלכם הבעלים/פרטנרים הגיבו כך לאולטראסאונד הראשון ?
אכן כן, הוא אפילו אמר לרופא "זה זז"

אז הרופא אבר כדאי שיזוז זה חי

אכן מצחיק...

אולי מישהי מטופלת אצל רופא נשים במרכז לבריאות האישה בחדרה ויכולה להמליץ לי על רופא? הרופאה שלי כבר לא נעימה לי (כמה שהביקור הזה יכול להיחשב "נעים"...) וכל ביקור אצלה נהיה עונש. אשמח אם יש לכן המלצות.

שלום,
לולי- אני מאיזור המרכז... לא אוכל לעזור לך בזה בהצלחה בחיפוש...

התחלנו אתמול קורס הכנה ללידה, שבעיקר מה שנגרם מכך הוא : שאישי האהוב חושב יותר מתמיד על אופציית לידת הבית

נראה מה יקרה ביום שישי במפגש...

שאלה למנוסות בינינו
כבר שבועות שיש לי כאב במפשעה, עכשיו (סוף 39) כל האגן כואב והכאב מקרין לרגל - נהיה לי קשה ללכת, ולהסתובב במיטה זה פרויקט מלווה בגניחות כאב של יעאכנה קשישה.
אני מניחה שזה נגרם ע"י איזה לחץ על עצבים והקרנה של כאב (התינוקת מבוססת במעמקי האגן)
השאלה היא אם יש מה לעשות עם זה או שרק הלידה תשחרר את הלחץ (-:
כואב, מאוד, מציק, והופך אותי לנרגנת משהו.
רעיונות?

זהכאב אופייני לשלב הזה של הריון (אם כי נחסך ממני, עד כה).
מה שעוזר לי עם כל מיני כאבים אחרים וגניחות כאב של יעכנה קשישה זה טיפולים למיניהם, במקרה שלי הלכתי לשיאצו. את עושה יוגה או משהו אחר להריון? אצלי כל הכאבים הוקלו גם אם לא נעלמו מיוגה ושיאצו, המטפלת לשיאצו שהייתי אצלה (ממש לא כל שבוע) מטפלת כמעט אך ורק בנשים בהריון ומגיעה אחת לשבוע למרכז, אם תרצי אתן לך שם וטלפון, מקסימום תשאלי אותה אם היא יכולה לעזור, אם עדיף דיקור היא תמליץ לך על דיקור למרות שבעצמה היא לא מדקרת.

העניין הוא שדווקא אחרי טיפול שלשלום זה די החריף - לא יודעת אם בגלל הטיפול או בגלל שהיא יורדת עוד ועוד למטה )-: <Pלונית מתבכיינת>
אשמח לדבר איתה - את יכולה לרשום כאן או לשלוח לי במייל את המס' שלה.
תודה (-:
(בשעות האחרונות אני לא מוצאת מנוחה ותנוחה ושוקלת בכובד ראש כריתת רגל/ אגן אלקטיבית (-: )

ועוד שאלה יש איזה טיפול במים ברמת השרון - ראיתי פעם קישור מהאתר שלנו מישהי/ו יודעים למצוא את זה?!
הולכת לעשות סיבוב הליכה קצר בחוץ - אולי יעזור קצת
ותודה

רשמתי לך בדף בית.
עד כמה שאני יודעת לפעמים יש החמרה אחרי טיפול, אבל אמור לעבור אחרי 24 שעות.

pלונית,
שני תרגילים שמאוד עזרו לי להתמודד עם לחץ העובר על עמוד השידרה והאגן:

לעמוד בעמידת 6 (כלומר על הידיים והברכים), ולקמר ולקער את הגב, לאט ולסרוגין. קצת כמו חתול שנמתח. כשזה היה קשה, אפילו סתם שהייה במצב 6 הועילה.
בזמן ישיבה, להמנע מישיבה 'עד הסוף' (כלומר עד עומק הכיסא, תוך השענות על משענת הגב), שכן ישיבה זו מפעילה לחץ רב על הגב התחתון והאגן. תחת זאת, לשבת כמעט על קצה הכיסא, כשהגב רכון קצת קדימה, והבטן 'נשמטת' בין הרגלים.

שני התרגילים מסיטים את מרכז הלחץ של העובר.

הרגישי טוב!

תודה על העיצות - עמידת 6 אנסה, לגבי הישיבה אני ממילא יושבת כך.
בנתיים אני רוקדת ריקודי בטן וזה קצת עוזר

לא יודעת אם זה זה, אבל לי ולאחותי היו כאבים כאלה במפשעה שלא יכולנו ללכת. זה לא עבר מייד עם הלידה, רק בהדרגה, כי זה עצב שנלחץ שם.

זה לא עבר מייד עם הלידה, רק בהדרגה מאוד מעודד )-: P-:
מעודד לגלות שזה לא נדיר כי כשהתחיל בכלל לא שמעתי מאף אחת על תופעה כזו עכשיו אני יודעת שזה נורמאלי.
(ומאחר ואלו צרותי בהריון, דייני)

פתרונות / הקלה:
אתמול הלכתי לי במרץ, מתעלמת מהכאב (לא משהו רצוי בד"כ) ולמרבה הפלא זה עבד (לא תכננתי את זה פשוט הייתי כבר מעוצבנת) והנה שיטת "טיפול" (-:
ועוד הצעות:
בעמ' 95 בטבעי ללדת הצעה לקומפרסים עם רוזמרין, היפריקום קמומיל וקומפרי. (ויש עוד)
לחמם כרית חימום / בקבוק חם ולהניח על העצם / מפשעה
לשכב על הצד עם כרית בין הברכיים - מרים את עצם הירך מקטין את הלחץ על החיק.

לפי המלצת הרוקח בסופרפארם קניתי היום תכשיר שנקרא: גרבידול האם משהי שמעה? אני לא אשרוד יותר עם הבחילות והחולשה וסה"כ שבוע 8 ... מתי הסיוט יחלוף?

נוניפוני, ראי הדף בחילות בהריון . אולי אחד הפטנטים יעבוד בשבילך.
חברה שלי שרדה את השבועות האלה בעזרת דיקור סיני כל שבוע, למשל.

האם משהי שמעה על אפשרות לבצע ניתוח קיסרי לפי בקשת היולדת או שכפי שאני שמעתי רופאים מסרבים בכל תוקף לבקשה כזו?

זה קיים, רופאים עושים את זה נקרא ניתוח קיסרי אלקטיבי (בוחרים לעשותו למרות שאין סיבה רפואית לעשותו)
האם את שוקלת לעשות זאת?
אם כן את במקום הנכון - יש פה המון נשים שיסבירו לך למה לא!!!!!! לעשות את זה (-:
זה ניתוח - וככזה הוא מסוכן. (יש להשתמש בו רק אם אין ברירה)
ההחלמה מקיסרי ארוכה וקשה יותר מהחלמה מלידה טבעית.
לידה זה אכן מפחיד אבל ניתוח קיסרי ... (אותי מפחיד יותר)
בכל מקרה, קבלי

ואני מניחה שיש רופאים (שפויים) שיסרבו לנתח אישה בריאה ולסכן אות הואת העובר שלא לצורך

פלונית, מכוח החוק זכותה של אשה לעבור ניתוח אם היא רוצה בכך.

זה לא הופך את זה לרצוי (-:
וחוץ מזה החוק מקנה לאישה זכות לעשות כן, לא יוצר חובה לרופא לנתח

שלום לכולן....
אני חדשה, בדיוק מסיימת שבוע 5... רציתי להתיעץ:
א. בבדיקת הריון שתשובותיה הגיעו אתמול בערב יצא הורמון HCG-B- 556 , אין לי עדיין שום ספר הריון, האם זה בסדר לשלב זה? (קבעתי תור לרופא נשים ל18/4 כלומר תחילת שביעי)
ב. יש לי בשעות שונות של היום חום נמוך של 37.2,3 ללא תופעות נוספות, מישהי מכירה? בדיקות דם לבדיקת דלקת יצאו שליליות.
ג. בשבועיים הראשונים היו לי בחילות נוראיות, ובימים האחרונים נעלמו... מבחינת סימני הריון: תחושת מחזור בבטן, עייפות, שדיים נפוחים וקשים מעט, נשמע הגיוני..?
תודה מראש.....

התושות והבדיקה נשמע הגיוני וסביר לגמרי. לגבי החום אין לי מושג.

חום נמוך הוא סימן להריון.

כן בשמת? חום נמוך של 37.2,3 הוא סימן להריון?...... אף אחד לא שמע על זה, כולל הרופאה, אני שמחה לשמוע.......
ואני כל הזמן דאגתי...
גם הבחילות נעלמו להן, אני היום מתחילה את שבוע שישי....

תה עם לימון , מה שאת מרגישה נורמלי לחלוטין
תחושת מחזור בבטן- כן
עייפות - כן (מאוד)
שדיים נפוחים ,כואבים - כן !
חום נמוך - כן !

עברתי כל התופעות האלו באותו שלב בדיוק של ההריון ..נורמלי לחלוטין !! לא משנה מה הרופאה אומרת, חום נמוך הוא אחד מהסימפטומים , עובדה שגם אנחנו עברנו את זה.
אני רק יכולה להגיד לך שאני בשבוע 21 , וכל התופעות הנ"ל נ ע ל מ ו כליל, מקווה שתעברי הכל בקלות ותתחילי להנות מההריון כמה שיותר מהר, סמסטר שני הוא פשוט נפלא ..
גלגל

תודה לך גלגל........
תופעת החום הנמוך לא מוזכרת בשום מקום..
מקווה להנות בהמשך....כשהלחץ הראשוני יעלם..
שבוע טוב

מצטרפת לכל הנאמר למעלה ובפרט לתופעת החום הנמוך- אכן אחד הסימנים הברורים להריון!
זה מצויין בכניסה להריון באופן טיבעי עם שיטת מעקב החום הידועה- שם גם בלי בדיקה ומעקב אחר תנודות הגוף אחד הסימנים הברורים הם חום גוף של 37.00+ הוא סימן מובהק להריון.

חיזקת אותי חיפושית...
לפעמים במשך היום אני מרגישה את הדופק מאוד מהיר, אך אתמול בלילה ממש הורגש מהיר כל הזמן, ובנוסף..
גלי חום פנימי, והזעה. לא עצמתי עין כל הלילה (בנוסף בעלי לא הפסיק להשתעל..כנראה התפרצות אלרגיה..)
חברה אמרה לי שזה נשמע לה כמו התקף חרדה....
מה חושבים?...
הדפים של "באופן טבעי" מאוד כייפים ונעימים, ואני שמחה מאוד שמצאת אתכם...
שבוע טוב

שליחה על ידי א.* » 10 אפריל 2005, 14:06

תה עם לימון - ראשית שיהיה במזל טוב
אכן בהריון הדופק מהיר . יש לפעמים גלי חום וכן יש ועוד יהיו ימים כאלו שלא תצליחי לישון אבל אל דאגה יהיו ימים גם שתישני בסך הכל תהני מכל רגע ישנם רגעים נעימים וישנם כאלה שנראים מפחידים אבל כל עוד זה בגדר הנורמה תהני מכל תחושה - והזמן טס שתדעי לך ממש טסססס את לא תאמיני כמה מהר את תגיעי לחודשים הגדולים והכבדים של ההריון . אז שיהיה לך הריון מוצלח ורגוע אל תבהלי מכל שטות רק אם היא באמת מציקה לך המון זמן. תהני

שליחה על ידי א.* » 10 אפריל 2005, 14:09

היי בנות - אני בשבוע 28 כרגע ועד עכשיו תחננתי לעשות יוגה ותכננתי לעשות הכנה ללידה - אבל לצערי הרב לא עשיתי יוגה וגם לא הכנה ללידה.
אני רוצה לשאול לעצתכן אני בשבוע 28 כבר ונראה לי מאוחר לי כבר להתחיל ביוגה או הכנה ללידה - מה אעשה אני מתחילה כרגע עם חששות כי הזמן עובר לו מהר וטס ואני פוחדת מהלידה ולא יודעת כלום על תנוחות או נשימות ואיך אני יילד בלידה טבעית שאני כלכך רוצה וללא אפידורל שאני ממש נגדו - איך אעשה את זה ואין לי שום יידע - קראתי קצת באתרים שונים אבל זה עדיין לא מרגיע אותי מה אעשה בנות????? איך עליי להתמודד עם הפחד הזה מהלידה איך אלד בעזרת ה' בשלום ללא אפידורל ובלידה טבעית בלי שום ידע?
אשמח להצעות

נראה לי מאוחר לי כבר להתחיל ביוגה או הכנה ללידה
לא מאוחר.

היי, קראתי את הדפים מרגע שנודע לי על ההריון (מה שלא היה מזמן כל-כך) ורק עכשיו החלטתי לקפוץ למים.
היום עשיתי שקיפות עורפית. תודה לאל, התוצאה היתה טובה. אבל כששאלנו את הרופאה אם אפשר לראות את מין העובר, היא אמרה ש-80% שזה בן, ומאז אני עצובה.
אני כל הזמן אומרת לעצמי שהכי חשוב שהוא בריא, אבל כל-כך רציתי בת. אמנם זה הריון ראשון, אבל החלום שלי היה להתחיל עם בת. פתאום יש לי פחות סבלנות לכל תהליך ההריון.
ויחד עם זה, כשראיתי את הפיצפון באולטרה סאונד, אני חייבת להודות שהרגשתי אהבה אליו.
רציתי בת שתשתף אותי, שאני אדע איך הראש והלב שלה פועלים. מה עושים עם בן?
אני מקווה שאני לא נשמעת מטורללת.

אני מקווה שאני לא נשמעת מטורללת.
ממש לא. ראי מין העובר.

האם למישהי ברזל עשה שלשול? אני יודעת שלרוב זה הפוך.......
תודה

שליחה על ידי חלי* » 10 אפריל 2005, 20:53

רציתי להתייעץ... אני בשבוע ה 14 או 15. תלוי לפי איזה אולטראסאונד בודקים. האם כדאי לעשות בדיקת חלבון עוברי כששבוע ההריון לא ודאי? אני מפחדת מאד מתשובה סטטיסטית גרועה שתחייב אותי לעשות בדיקת מי שפיר. פוחדת מאד מהסיכוי להפלה בבדיקה זו. מצד שני פיספסתי את בדיקת השקיפות העורפית ואני מרגישה פתאום קצת לא רגועה. מה דעתכן?

אני מפחדת מאד מתשובה סטטיסטית גרועה שתחייב אותי לעשות בדיקת מי שפיר.
למה תחייב?

שליחה על ידי חלי* » 10 אפריל 2005, 22:14

כי ברור שאם אני לא מתכננת לעשות מי שפיר במקרה של תוצאה גרועה. החששות והמתח יהרגו אותי עד סוף ההריון. וזה בטוח יגרום לי בסוף לעשות.
לכן אני מתלבטת אולי כדאי לחיות עם חוסר הוודאות הזה. לא לעשות את החלבון העוברי ולהשתעשע בתקוות אופטימיות.

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 10:45

הודילי - זה טבעי לגמרי מה שהרגשת את תראי שתוך כמה ימים או שבוע שבועיים זה יעבור לך פשוט כשרוצים משהו בלב ופתאום מגלים שלא קיבלנו זה מאכזב קצת.
גם לי היתה אותה תחושה רציתי בן וקיבלתי בת וביום הראשון עוד בכיתי - היום אני שמחה ומאושרת עד אין סוף . אז אל תדאגי זה יעבור ותאהבי אותו פי מיליון העיקר שיהיה בריא ושיהיה לך הריון נעים ומהנה.

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 10:51

חלי- בקשר לחלבון עוברי לדעתי ורק לדעתי אין טעם לעשות חלבון עוברי
א. כי זה סטטיסטי וזה ברוב המקרים טעות .
ב. כי אם אין לך כוונה לעשות מי שפיר אז אין טעם מראש שתעשי בדיקה שיכולה חלילה לערער את ביטחונך האישי ואז תהיי בדילמה מאוד קשה ולחינם .
אני למשל עשיתי לא ידעתי מה זה והצעטרתי על הרגע שעשיתי - יצא לי תוצאה של פחות מאחוז גבוה מהממוצע והרופא נשים התקשר והודיע לי בטלפון ואמר שאני צריכה לעשות מי שפיר (מה שאני ממש נגד) ואני כלכך בכיתי במשך שבוע לא אכלתי ולא ישנתי רק בכיתי כי נבהלתי נורא - ואז הלכתי ליועץ גנטי מומחה שאמר לי שאין בכלל סיבה לעשות מי שפיר כי זה פחות מחצי אחוז וזה כלום וזה לרוב טעות ושבמי שפיר האחוז לפגוע בעובר הוא גבוה ולא שווה הסיכון - כמובן שהוא לא אומר מפורשות אל תעשי אבל הוא במקרה שלי כשראה כמה אני בוכה אמר לי אין לך שום סיבה ממש והסביר לי את כל העיניין וברוך ה' היום אני יודעת שהכל בסדר עם התינוקת שלי ושהרופא נשים סתם מטומטם שהבהיל אותי ככה ועוד צעק עליי שאני בוכה - כמובן שהחלפתי רופא נשים - אבל לדעתי בדיעבד וכל מי ששואל את דעתי אני נגד הבדיקה שסתם מבהילה ולחינם כזה לרוב נגמר כטעות שלהם.
מילא אם את בגיל סיכון אז אולי אולי אולי כי גם ככה צריך מי שפיר אבל אם את צעירה ובריאה אין סיבה לדעתי להכניס את הראש למקום כלכך לא בטוח ומלחיץ

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 10:54

תה עם לימון - גם לי כמעט כל ההריון הברזל עשה שלשולים אבל זה עבר ולקראת החודשים הגדולים כבר מתחילה להופיע עצירות לא מחייב - לפעמים מופיע ישר עצירות . אבל כל עוד השילשולים הם לא מימיים מידי ופעם ביום עד פעמיים זה נורמלי רק שלא יהיה מימי מידיי ולא יותר מפעמים ביום

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 10:56

עכשיו אחרי שעניתי למי שידעתי לענות.
אני אשאל שאלה.
מישהי אולי יודעת על התופעה של דימום מהאף בהריון .
מתחילת ההריון מופיע לי דימום מהאף ולפעמים אפילו ברוק יש לי דם - הרופא אומר שזה משהו לא נורא ושאם זה מפריע שאני יגש לרופא אף אוזן גרון שייצרוב את המקום והדימום יפסיק אבל אני לא רוצה ללכת לרופא אין לי בעיה לסבול את זה אבל השאלה האם זה מפריע לתינוקת שלי? (הרופא אומר שלא ) אבל אולי מישהי יודעת משהו בעיניין ????

א. גם לי היו קצת דימומים מהאף, ולפי הספר זה מקובל בהריון, כמו דימומים מהחניכיים.
ותודה על התגובה לגבי המין. אפילו שכמובן כשקראתי את התגובה שלך, אמרתי לעצמי, בטח שהיא השלימה עם זה, כי לה היה בת, ולא בן.

מישהי אולי יודעת על התופעה של דימום מהאף בהריון
זה מצויין בד"ר בר- ובעוד כמה מקומות בקיצור זה שכיח.
בהחלט כן זה תופעה ידועה. זה לא מפריע לתינוק (פשוט כי, גם אם את בולעת אז זה מתפרק במע' העיכול ולא מגיעות כדוריות דם שלך דרך חבל התבור לעוברית

זה קורה לי בעיקר באף ...

_לפעמים במשך היום אני מרגישה את הדופק מאוד מהיר, אך אתמול בלילה ממש הורגש מהיר כל הזמן, ובנוסף..
גלי חום פנימי, והזעה._
גם נורמלי- אצלי אפילו הגיע לילה אחד למצב שממש אבל ממש לא הצלחתי לנשום כלומר נשמתי אבל זה הרגיש לגמרי לא מספיק שתיתי קצת הערתי את האיש עשה לי מסג' שינתי תנוחה וזה עבר, כל מה שקורה לנו בהריון מאוד מאוד מפחיד כי אולי זה אומר שמשהוא לא בסדר- א-ב-ל , צריך לזכור שקודם כל נושמים עמוק עוצרים לרגע מתבוננים ולקוחים פסק זמן של כמה דקות בד"כ זה עובר מעצמו- וחוץ מזה מותר לנו להרגיש הכי מוזר בעולם כי הכל חדש עבורנו ובשביל זה אנחנו כאן אחת עבור השנייה. ומשתפות כדי לא להרגיש לבד בעיניין.

אני רוצה לשאול לעצתכן אני בשבוע 28 כבר ונראה לי מאוחר לי כבר להתחיל ביוגה או הכנה ללידה
אנחנו בשבוע 29 והתחלנו שבוע שעבר את קורס ההכנה ללידה זה ממש אבל ממש לא מאוחר אלא בדיוק הזמן להתחיל
לגבי יוגה גם כן אם את חשה צורך לכי לכמה שיעורים שיתחשקו לך עד הלידה גם שלושה שיעורים לדעתי יעשו את ההבדל,
לגבי קראיה של דברים - תתחילי פשוט לקרא - ולקרא- ולקרא , ולשאול (במקומות הנכונים כדי לקבל מידע נכון)
חוץ מזה פחד מהלידה הוא דבר טיבעי לגמרי ונורמלי ממשהוא שאנחנו לא מכירות,
אישית אני ממליצה לך לנסות לקרא את הפרקים הרלונטים בספר גופה של אישה תבונתה של אישה - לדעתי הוא חובה לכל אישה באשר היא- ואותי הוא חיזק המיוחד בעינין הלידה וטיבעית והיכולות של הגוף שלי.

אני כל הזמן אומרת לעצמי שהכי חשוב שהוא בריא, אבל כל-כך רציתי בת. אמנם זה הריון ראשון, אבל החלום שלי היה להתחיל עם בת. פתאום יש לי פחות סבלנות לכל תהליך ההריון.

מבינה אותך לחלוטין- קודם כל כי אצלי זה הפוך אני רציתי בן וכולם אמרו בת - רק בסקירה המוקדמת ניתן היה לראות שזה בן.. (טוב התמזל מזלי), אבל גם אני עברתי עם עצמי תהליך של קבלה מה עושים עם בת לא רוצה בת רוצה בן...אבל דעי לך, שאם אמרו לך שאולי זה בן יש סיכוי טוב לטעות אלא אם כן את סומכך ב- 1000 על הבודק- מניסיון חכי כשזה יהיה ודאי ויהי צילום @} בהצלחה לך.

האם למישהי ברזל עשה שלשול

כן זה אחת מתופעות הלואי של ברזל או עודף יציאות או עצירות...

בהצלחה לכולן @}

חיפושית, הרופאה שעשתה לי את הבדיקה אמרה שיש 80% שזה בן. כלומר, יש סיכוי קטן שזה בת, אבל אני לא רוצה להיתלות בו. אני מעדיפה להתחיל עם תהליך הקבלה כבר עכשיו (במיוחד מפני שנראה לי שהוא יהיה ממושך), ומקסימום אם יגידו לי שזו בת, אני אשמח לוותר על כל התהליך שעברתי.
מסקרן אותי איך יש כאלו שרוצות בן. אני מוקפת עכשיו בהריוניות, אחותי, 2 חברות טובות, חברה של חברה וכו'. כל מי שסביבי שאצלה זה הריון ראשון רוצה בת. אז תסבירי לי בבקשה מה עדיף בבן, אולי כך אני אצליח לשמוח במה שיש לי.

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 13:31

הודילי :
אני העדפתי בן כי קודם כל זה בן בכור ולקבל בן בכור זו זכות גדולה .
איך תמיד מברכים שתזכי לבן זכר - שתדעי לך בן זו זכות גדולה לקבל בעיקר בכור ובכלל בנים לקבל זה הרבה יותר מבורך מאשר לקבל בנות - כמובן שגם בנות זו ברכה כל הריון ותינוק הוא ברכה בפני עצמה אבל בן זה ברכה וכל מי שמבין תמיד מברך ומתפלל לבן זכר.
שנית המצוה הגדולה של ברית מילה היא מצוה וזכות אדירה שניתנה לנו אז בכלל צריך לשאוף לקבל את הזכות לקיים את המצוה הזו.
ובכלל לי היתה העדפה לבן גם בגלל כל הסיבות שרשמתי (ואני לא בחורה דתית) וגם כי אני הרגשתי שאני מתחברת יותר לבן אין זה נראה לי פשוט יותר מתוק כשבן ראשון ואחר כך בת כמובן .
ושלא תביני לא נכון זה שקיבלתי בת זה לא אומר שזו סיבה קלה יותר להשלים זה אותו הדבר כמוך הרי רציתי בן מאוד מאוד וקיבלתי בת אז היה לי קשה עם זה מה עוד שכל ההריון עד הסקירה הסתובבתי בתחושה שיש לי בן וגם כל הסובבים אותי האמינו ואמרו שזה נראה הריון של בן מכל בחינה -ואפילו אחרי הסקירה הראשונה האמנתי שהרופא טעה אבל גיליתי בסקירה השניה שהוא לא טעה - ופשוט קיבלתי את זה ואני אוהבת את התינוקת המתוקה שבתוכי מאודדדדדדד ובטוחה שאני יאהב אותה בדיוק כמו שהייתי אוהבת בן - והכי הכי אני מאמינה שאם קיבלתי בת ולא בן זה לטובתי ובעזרת ה' בפעם הבאה יהיה בן.
וכמו שנראה לי עד עכשיו בדרך כלל יוצא מה שאת רוצה את מקבלת הפוך - ככה זה נראה לי בנתים לפי כל החברות שלי תמיד יצא להם הפוך מהעדפה שלהן.
בכל מקרה העיקר הבריאות

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 13:43

הודילי :
רשמת שאמרת לעצמך בלב כשקראת את התגובה שלי בטח שהשלמתי עם זה כי זה בת. זה לא ככה זה בדיוק כמוך הרי אני כמוך רק הפוך רציתי בן מאוד בכל מעודי רציתי וכל מהלך ההריון עד הסקירה האמנתי שיש לי בן גם בבית וגם כל מי שראה אותי האמין שיש לי בן ואפילו שבסקירה ראו שזה בת לא קיבלתי את זה האמנתי שהרופא טועה וחיכיתי עם התחושה שלי עד הסקירה השניה - ואז גיליתי שהרופא צדק וזו בת כלכך התאכזבתי שאפילו בכיתי אבל בסופו של דבר השלמתי עם זה וקיבלתי את זה באהבה כי אם זה מה שה' נתן אז זה לטובה וזה מה שצריך להיות ואני מודה על כך יום יום שעה שעה וכל שניה.
אבל זה טבעי בסך הכל כשאת רוצה משהו ומקבלת הפוך להרגיש מאוכזבת. את תראי שתקבלי את זה מהר מאוד ותאהבי אותו בדיוק כמו שהיית אוהבת בת כך גם אני פחדתי שאני לא יאהב אותה אבל אני כבר אוהבת אותה מאוד אז בטח שאני יאהב אותה בדיוק כמו שהייתי אוהבת את הבן .
שאלת איך אפשר לרצות בן ולמה אז ככה:
אני רציתי בן קודם כל כי רציתי שתהיה לי הזכות לקיים את מצוות ברית מילה - שזו זכות אדירה שניתנה לנו קיום המצווה הזו .
ובכלל לקבל בן זכר במיוחד בן בכור זו זכות אדירה זו ברכה גדולה - שימי לב שתמיד מברכים שתזכי לבן זכר ואפילו בברכה של הדלקת נרות מברכים ומבקשים שה' יזכה בבן זכר. ובכלל בכל מקום ובכל ברכה תמיד מבקשים ומברכים לבן זכר - מה שמעיד עד כמה הזכות היא גדולה - לא כל אחד רשאי לקבל את הזכות הזו.
כמובן שגם בת היא ברכה כל הריון הוא ברכה אבל ברכה כמו בן זכר ובמיוחד בן בכור אין עליה .
אז תהני מהברכה האדירה שקיבלת ותזכרי שזו זכות שהתברכת בה והעיקר הבריאות ותהני.

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 13:45

תגידו בנות - לא יודעת לא ממש בא לי על קורס הכנה ללידה לעשות ואני קוראת המון וככל שאני קוראת זה מבלבל אותי יותר - אולי אתן יכולות לעזור לי ולהרגיע אותי לתת לי קצת מידע מהקורס שאתן עושות או עשיתן ובכלל ממה שקראתן על תנוחות עדיפות ללידה ונשימות ובכלל מה אני צריכה לדעת כדי ללדת טבעי .
אין לי כבר כח לקרוא זה מעייף אותי נורא והראיה אצלי גם ככה נחלשה מההריון והריכוז עוד יותר אז אנא אולי תנדבו לי קצת מידע שיעזור וירגיע אותי . למי שיש הצעות אני אשמח ואודה אם תכתוב

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 13:46

הודילי - רשמתי לך פעמים כי בפעם הראשונה אחרי שכתבתי הכל נתקע לי המחשב אז חשבתי שזה לא הוסיף את מה שרשמתי לך אז רשמתי שוב מהתחלה .

רוצה לעשות החלפות? סתאאאאםםם!
הדברים שכתבת דווקא מדברים אלי, כי אני כן דתייה, ואני יודעת שזה מה שצריך להיות ושכנראה זה לטובה. פשוט לוקח זמן להשלים עם זה שמה שחשבתי שהכי טוב לי הוא לא בהכרח נכון.
הדבר המשונה הוא שהיתה לי הרגשה שיש לי בן, אבל בפנים עוד קיוויתי לבת. בעלי דווקא בדק את התגובה שלי אצל הרופאה, לראות אם אני מתעלפת או משהו, והוא אמר שהגבתי טוב לחדשות. אבל באותו רגע באמת הייתי עסוקה בהתפעלות מהיצור הקטן שלא רצה להתהפך בבטן בשביל שאפשר יהיה לעשות את השקיפות והואיל בטובו רק להזיז יד ולעשות שלום.
אחר-כך קפצנו לעשות קניות בסופר. אני עברתי במעבר של מוצרי התינוקות וראיתי שקית מלאה בקוקיות צבעוניות קטנות. לא התאפקתי ולקחתי אותה. בעלי צחק, הוציא לי אותה מהיד והחזיר אותה למדף.
רק אז התחיל ליפול לי האסימון.
אני כל הזמן אומרת לעצמי שהילד לא אשם. ואני יודעת שכשהוא ייוולד אני אוהב אותו (אני אפילו עכשיו כבר מתחילה לחבב אותו), אבל עוברות לי בראש המון מחשבות מטופשות - אין לי בשביל מה לקנות בגדי הריון, כל הכיף של ההריון הלך לי, אנשים לא יתלהבו אחרי הלידה כשיתברר להם שזה סתם בן, ולא בת.
אין לי מושג מה הקשר בין בגדי הריון למין העובר, אבל ההורמונים שלי כנראה עושים קישורים מעניינים.

שליחה על ידי א.* » 11 אפריל 2005, 14:39

הודילי - זה יעבור לך אל תדאגי גם אני הרגשתי בדיוק כמוך והתבאסתי לגמרי והייתי עצובה תארי לעצמך עד כדי כך שבכיתי כמו מטורפת הייתי בשוק מעצמי .
זה בסדר זה יעבור את תראי שברגע שתגיעי לסקירת מערכות את כבר תקבלי את זה .
אל תדאגי זה טבעי לחלוטין .

איזה כיף שיש איפה לפרוק את המחשבות האלו. אנחנו שומרים את מין העובר בסוד, כך שאי-אפשר אפילו לשאול אחרים איך היה אצלם וכו'. סיפרתי רק לחברה שבהריון, אבל היא רצתה בת וקיבלה, כך שההבנה שלה מוגבלת.
תודה על ההתייחסות

שלום בנות,
זה נראה כאילו לא כתבתי שנים, אבל מדי פעם אני נכנסת, מתעדכנת וקוראת, וכל כך נהנית... אני לא חושבת שהייתי יכולה לדבר ככה עם החברות והחברים הכי טובים שלי, אבל זה כנראה גם קשור לזה שאני די לבד בהריון, זאת אומרת יש לנו חברים עם תינוקות או לפני חתונות, אין איתנו איזה זוג להשוואה.. אז יש לי אתכן!!
וגם יש לי כמה שאלות:

בצקות ברגליים - זה בלתי נסבל.. התנפחתי כבר מסוף שישי עם עלייה מאוד דרמטית במשקל (10 קילו בחודשיים בערך) ולשמחתי החשדות לרעלת הריון התבדו, אבל בשבוע האחרון המצב ממש החמיר. אני נחה המון, ומשתדלת להרים רגליים למעלה, אין לי שום נעליים שעולות עליי וביומיים האחרונים הרגליים ממש ממש התנפחו! יש למישהי איזה פתרון? כל ה'גורמים המוסמכים' אומרים שצריך רק להרים רגלים למעלה וזה יעבור - אבל זה לא!! אני ממש אשמח לשמוע על דברים שניסיתן ועזרו, אני מוכנה לנסות כמעט הכל - אני כבר במצב שכואב לי לדרוך על כפות הרגליים...

אבל אני אופטימית ודי מאושרת חוצמזה, כי יש לי ניקי קטנה בבטן וזה מה שהכי חשוב!!! והיא כל כך מתוקה...

אני בסוף שבוע 32 ורציתי לברר מי מכן פחות או יותר בשבוע שלי, וסתם לשמוע קצת חוויות נוספות..
רציתי גם לדעת, בלי קשר לגיל ההריון בהכרח, אם מישהי מכן במקרה גרה באיזור מבשרת-ציון או ירושלים בכלל? אני ממבשרת וקצת מחפשת להכיר עוד נשים כמוני, אולי לפגישות אח"כ עם העגלה, ואולי אפילו לפני כן (אם אני אכנס לאיזשהו זוג נעליים - אז אני אוכל גם לצאת מהבית, לא?). חוצמזה, אני יודעת שיש כל מיני פעילויות עם תינוקות במבשרת, ורציתי להתחיל לשמוע על זה כבר עכשיו - אז אם יש לכן טיפים..
זה כבר הופך להיות ממש מכתב ארוך עם המון בקשות - קצת הגזמתי שלא נכנסתי הרבה זמן, אני יודעת... אני עוד מנסה לנצל את שאריות הג'לי שנשאר מהמוח שלי כדי לכתוב עבודות לאוניברסיטה, אז לא נשאר לי הרבה זמן... אבל בקרוב נתחיל להכין לניקי את החדר היפהפה שלה, ואז אני אהיה מאושרת בטירוף, כי בא לי קצת לחזור ל'יצירות' שלי, וקצת פחות אקדמיה אם אפשר..

אני רוצה חוצמזה להודות לכולכן, הדף הזה פשוט נפלא וכייפי ואני כל כך נהנית להכינס ולשקוע... ובמיוחד עכשיו שבנזוגי האהוב בחוצלארץ (ברשותי, כמובן, למרות שזה לא מנע ממני לבכות ולהתייפח חצי שעה אחרי שהוא נסע כאילו אני ילדה בת 15 שהחבר שלה זרק אותה...), אז אני קצת לבד כי אין לי עם מי לדבר על כל ה'שטויות' שלי מלבדו, אז אני נהנית לקרוא 'שטויות' של אחרות..
טוב, אני אתן לכן לנשום קצת ולענות לי (בסדר החשיבות הזה, כמובן)
ומחכה לתגובות,
שלכן,
אומניקי.

תודה לכל הבנות שענו לי .....אתן מקסימות ומרגיעות.
אשמח לעזור גם, כשיהיה לי יותר נסיון...

היי לכולכן. אני מאוד חדשה בעניין התחלתי היום שבוע שביעי מאז הווסת האחרון כבר הייתי בבדיקה אצל רופא נשים אבל הוא לא רצה להתחייב לגבי גיל ההריון וגם לא שהכל 100% בסדר אז קבענו שוב לעוד שבועיים. מחכה!!!
עד כה משתדלת לנוח כי אני עייפה מאוד בשעות אחה"צ כאבי וגדילה של החזה והתכווצויות וכאבים משתנים בבטן התחתונה. לפי מה שקראתי (קראתי מעט) זה אמור להיות נורמלי מישהי יכולה להסביר לי איך מתחלקים החודשים והאם זה חשוב או שרק שבועות. ואם למישהי יש בשלוף את הספר עם הגלגל ותוכל לעזור לי לבדוק מה התכנון לעתיד אשמח
תודה מראש @}

היי לכולכן,
שלום אומניקי ברוכה הבאה- אני מאיזור החוף אז זה לא ממש עוזר לך

אבל מבינה אותך מאוד גם זוגי המתוק בחו"ל וגם אני בכיתי כאילו אין מחר אתמול בלילה- ושוב עכשיו אחרי שדברתי איתו, זה ממש ממש קשה לי..
פרידמנית-
את בתחילת חודש שני ואם את רוצה שאבדוק לך עם הגלגל את תצטרכי לכתוב וסת אחרונה.... תאריך שבא היא הגיעה..
אם בא לך כמובן- בהצלחה המון ומזל טוב..

טוב אני מנסה ללכת לישון אז ביביביבי..

הי פרידמנית,
מצ"ב כתובת לדף מעקב הריון , עלייך להקיש את תאריך הוסת האחרונה וכל שאר הנתונים "מסתדרים" בהתאם.
http://www.laniado.org.il/obgyn/excel.asp
אני בתחילת שבוע שישי וגם מרגישה את הבטן..כמו לפני מחזור, ואת השדיים גדלים וכואבים.. ועוד מיני תופעות....
שיהיה המשך קל..

הי! אני בסוף שבוע 15 ורק עכשיו מעיזה להכנס לפורום... בכל אופן, אתר מקסים ומידע שלא נקבל מרופא.......ורציתי לשאול אם מישהי יודעת משהו לגבי תנוחות שינה בהריון. יש בעיה בשינה על הגב?????

יש בעיה בשינה על הגב?????
לא בכזה שבוע אלא אם זה לא נוח לך, באמת לקראת שבועות מתקדמים יותר כמו משבוע 24 ומעלה (לפחות אצלי)פשוט לא נוח להיות על הגב או בתנוחת "כיסא נוח" פשוט משום שהרחם מתחילה להיות כבדה עם התכולה והכל ומכן, שזה לוחץ על הגב שם על זרימת הדם ומכן שזה פשוט מרגיש לא טוב/ נכון/ אפילו כואב - כמו כן לי זה מפריע לנשום כמו שצריך ..
אבל כמו שאמרתי כל אחת וגופה @}

שליחה על ידי א.* » 12 אפריל 2005, 10:42

היי פלוני אלמוני - מזל טוב
אין בעיה לדעתי עם שכיבה על הגב הרי על הבטן אי אפשר כמובן ועל הצד אין שום בעיה .
אומרים שהספיקת דם הכי טובה לעובר היא בשכיבה על צד שמאל - זה למשל כשאת תרצי להרגיש בעיטות יגידו לך שיכבי על צד שמאל אחרי שאכלת או שתית משהו מתוק ותרגישי את הבעיטות
לי אישית זה לא עבד ואני המון מרגישה אותה בועטת כשאני שוכבת על הגב דווקא אבל בעיקרון הכי ממולץ זה שכיבה על צד שמאל

שליחה על ידי א.* » 12 אפריל 2005, 10:48

היי בנות אל תשאלו אני בשבוע 28 עכשיו ועליתי המון במשקל .
אני אוכלת טוב משתדלת לאכול בריא ואני כל היום כל הזמן רעבה לא מבינה מה קורה לי יש לי התקפות רעב מטורפות ואני כבר ענקית ולא מצליחה לעצור את זה ואני רק גדלה וגדלה מה זה עוד מעט אני לא ייכנס בדלת מה עושים???????????????

אני שוב מבקשת לשאול - אם למישהי יש איזושהי עצה:
מה עושים עם בצקת (חמורה!) ברגליים? חוץ מרגליים למעלה (זה לא עוזר)...
)-:
אני מנופחת ולא יכולה לזוז..

אין בעיה לדעתי עם שכיבה על הגב הרי על הבטן אי אפשר כמובן ועל הצד אין שום בעיה
הרופא שלי דווקא אמר משהו אחר:
הרופא אמר לי בפירוש לא לשכב על הגב משלב זה והלאה (שבוע 20) , הוא הסביר למה זה לא בריא אבל לא ממש הבנתי..אז אם זה עונה לשאלה..לא רצוי לשכב על הגב החל משבוע 20 ע"פ הד"ר שלי לפחות..
גלגל

הי..
בעלי חולה עם דלקת חריפה בגרו וחום גבוה )-:
אני כל הזמן איתו, משתדלת להזהר...אבל היום התחלתי קצת להשתעל..
האם יש עצה מה לעשות במצב התחלתי שכזה?.....
תודה

בהריון מותר ומומלץ לשכב איך שנוח!
בנוגע לשכיבה על הגב, לא מומלץ רק במקרה של לחץ דם נמוך, וגם אז אפשר לשכב על הגב רק מומלץ להגביה את הראש.
המשך הריון נעים

תה עם לימון,
ויטמין C עד 1000 מיליגרם ביום...

מה עושים עם בצקת (חמורה!) ברגליים? חוץ מרגליים למעלה (זה לא עוזר)...

בדיוק על זה דיברו אתמול בקורס הכנה ללידה- 2 כפות מלח (אוי לא זוכרת, את השם לקנות בבית מרקחת- אולי שם ידעו את השם..)+ מעט מיים שהותחו עם עלי רוזמרין - לערבב בדלי /גיגית ולהניח שם את הרגליים על פי המדכירה עוזר פלאים.

אומניקי! הצחקת אותי מאוד...

לצערי אני לא גרה קרוב אליך והמקסימום שנוכל לעשות זה טיול וירטואלי משותף עם העגלות..

גם אני קוראת כאן המון אבל כותבת לעיתים נדירות.
צלחתי את שמונת החודשים (היו עליות וירידות) ואני בשבוע 34
שלחתי את עצמי הביתה אחרי שחוויתי צירים מוקדמים בשבוע שעבר ובינתיים אני נחה ומכינה שעורי בית לקראת הלידה... (אפילו התחברתי לערוץ ההורים של הכבלים)
לאחרונה התחלתי להעלות במשקל באופן פרוע למדי אחרי עליה מתונה של ק"ג לחודש עד לפני כמה שבועות, פתאום אני ענקית שלא להגיד נפוחה שלא להגיד בצקתית וכו'
חוץ מזה יצר הקינון שלי חבר לנטיה הטבעית שלי לביזבוז ואני קונה בלי הכרה (לא אין לי את הקטע הזה של אמונות טפלות..) ודי נהנית מזה.
הכי כיף בעולם לעצב לקטנה שבדרך את החדר ולאבזר אותו!

זהו בינתיים, תמיד כיף לקרוא כאן מה שאתן כותבות!
יום מעולה לכולן!

קצת לחוצה....משתעלת שיעול יבש ומתחילה להרגיש דקירה קטנה בגרון...
חוץ מ-תה עם לימון-(לתה עם לימון...)וויטמין c יש אולי עוד רעיון? כל כך לא מתאים עכשיו צינון )-:
כל הצעה ורעיון יתקבלו בברכה....

שוב אני......
שני דברים להתיעצות דחופה:

בהמשך להודעה הקודמת, עלה לי החום ל 37.7 (תזכורת: בעלי עם דלקת חריפה בגרון+ חום גבוה) הלכתי לרופא והוא שלח אותי למשטח גרון מחר. האם מדאיג? אני בשבוע שישי, ומאוד לחוצה. היות וגם משתעלת הכנתי לעצמי את המתכון של הבצל והדבש.
כתבתי כבר בקשר לדופק מהיר, אך שמתי לב שבלילה בשכיבה הוא מאוד מהיר (יותר מאשר ביום), כתבתי בפורום מומחה, והרופא ענה לי שזה נראה לו נורמלי דופק שמואץ במנוחה בהריון. מה אתן אומרות?

אני בלחץ וחייבת להרגע....
תודה מראש

תה עם לימון - גם אם יתברר שיש לך דלקת בגרון, זה לא נורא. חלק גדול מהאנטיביוטיקות בטוחות לשימוש בהריון, כך שאם זה יגיע לידי כך, ואני מאחלת לך שלא, זה לא נורא כל-כך. אני לקחתי אנטיביוטיקה בשבוע שישי, אחותי לקחה אנטיביוטיקה בשבוע מתקדם יותר, והכול ב"ה בסדר.
לגבי הדופק המהיר, גם לי זה קורה. אני גם מרגישה אותו לפעמים חזק מאוד, בכל הגוף, בדרך כלל במיטה. אני יודעת שזו תופעה מוכרת, וגם אני התייעצתי עם רופא בפורום, וגם לי אמרו שזה נורמלי בהריון.
כך שאין לך שום סיבה לדאוג.

שליחה על ידי א.* » 14 אפריל 2005, 13:43

תה עם לימון -
קודם כל מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב אבל גם אם לא אז אל תדאגי
כמעט כולם עכשיו מקבלים את השפעת או מה שזה יהיה גם אני הייתי בבית חולה כשבוע היה לי חום בהתחלה גבוה מעל 38 אחר כך נמוך מידי 35 הלכתי לרופא שבדק אותי ואמר שהכל בסדר ושזו שפעת ושכולם עכשיו חולים הוא נתן לי סירופ לנזלת ולשיעול . ושכבתי כמה ימים בבית ועבר לי ברוך ה' כמובן שהייתי במעקב אצל הרופא נשים לבדוק שהכל בסדר אצל התינוקת והוא אמר לי לשים לב לתנועות ושזה טבעי אם יש פחות קצת אבל לשים לב שיהיו . - והסביר לי שהנזלת והליחה והכאב גרון לא פוגעים בעובר כי זה שייך למערכת הנשימה ולא מגיע לעובר.
מה שאני עשיתי זה שכבתי כמובן - שתיתי תה עם לימון ודבש במקום סוכר.
וגם תעשי לך 3 פעמים ביום תרופת סבתא כזו עוזרת פלאים :
כפית דבש + 2 כפיות לימון + כפית שמן זית
זה עוזר לכאבי גרון ושיעול
את הסירופ שתיתי ממש מעט כי בכל זאת אני לא בעד תרופות למרות שהרופא נתן אותו והוא מותר בהריון עדיף תרופות סבתא תמיד.
אני מכירה עוד שתי חברות בהריון שהיו גם הן עם שפעת קשה והכל בסדר תוך שבוע זה עובר אל תדאגי .
הדופק המועץ זה טבעי גם עד כמה שידוע לי מהרופא
אז הרבה בריאות תרגישי טוב את ובעלך וכמובן העובר/ית

שליחה על ידי א.* » 14 אפריל 2005, 13:45

תגידו בנות יש לי שאלה .
נראה לי קצת הזוי אבל זה מה שאני מרגישה
בהתחלה הרגשתי שהחזה שלי גדל ומתמלא והיום אני מרגישה כאילו הוא קטן ולא מתמלא (אני בשבוע 29 היום)
לא יודעת מוזר
מישהי מכן מכירה את התופעה ??????? אולי שמעה ממישהו ???? מה דעתכן????

הי בנות...
רציתי לספר לכן שאני מרגישה יותר טוב, הייתה לי שפעת מרגיזה עם חום וכל התופעות הנלוות....נותרתי מאוד עייפה, ומקווה כבר מחר לחזור לעצמי..יש לי מחר א.ס. ראשון, שבוע שביעי +3 ימים...מתרגשת. כמו כולן אני מניחה....
תודה על כל העצות והדאגה..
שבוע טוב..

תה עם לימון בהצלחה..... @}

שליחה על ידי א.* » 18 אפריל 2005, 12:25

תה עם לימון בהצלחה ותהני .

תודה... ככל שחולפות השעות נהיית לחוצה................ אם מישהו מלמעלה היה יכול להרגיע ולהגיד-הכל בסדר, תזרמי...- היה יותר קל (-:
אגב, אני שבוע 3+6 ימים, כלומר שביעי.(ולא כמו שכתבתי בטעות קודם..)

תה עם לימון -- בשבוע כזה ייתכן שעדיין אי אפשר יהיה לראות עובר עם דופק אעפ"י שהכל תקין.

יש שק ויש דופק, תודה לאל....
יש כאן אולי מישהי שהזריקה קלקסן בהריון?
תודה ויום טוב

שלום לתה_ עם לימון והודילי, כיף לראות שמות חדשים בפורום, ועוד יותר כיף שיש עוד מישהי שרק בהתחלה!!! הרופאה הורידה לי קצת בפז"מ בבדיקה, ירדתי לשבוע 8+ 5 ...עשינו גם א"ס לדופק השבוע, וראינו דופק.. זה היה ממש נחמד, גם אם זה היה סתם עיגול שזז, אני באופן אישי ראיתי תינוקי קטן!

הודילי אני מאוד מבינה אותך, בנות זה מקסים, זה קוקיות ותסרוקות, וזה בגדים פשוט- אין מילים כמה כיף להלביש בנות, והן נהנות מזה... (מדברת רק מנסיון עתיר שנים כדודה...) אבל אתמול הבנתי פתאום שבא לי בן דווקא. ונראה לי שזה בן, סתם ככה בהרגשה. בן בכור זה משהו עמוק כזה, בא לי לחבק, ולהתרגש ולגלות איך הוא יהיה...
וטיפלתי בבנים כל כך שונים זה מזה, יכול להיות להיות לך בן שכן משתף אותך בעיניניו... בנים יכולים להיות מקסימים כל כך, הכרתי מקרוב כמה וכמה שהיו פשוט אוווששששש,מדהימים. חכמים ומצחיקים, כובשים. יש להם חוויות אחרות פשוט... אבל לא עם פחות מקום לאמא בחיים שלהם...
מקווה שהצלחתי להעביר לך מעט מתחושותי- בא לי בן!!! ואח"כ בת, בשביל הקוקיות והשמלות... או כמו שבעלי התמים אומר קודם נעשה בן, אח"כ בת, אח"כ בן , בת ,בן ובת ....

הי ירוקה...
איך הרגשת כשראית את הדופק באולטרסאונד? האמת שעבר עליי משהו מוזר...מצד אחד הקלה גדולה-וואו יש דופק!-
ומצד שני ..בצורה מוזרה, פתאום קלטתי שיש משהו חדש אצלי בבטן, משהו חי...ומשהו בתובנה הזו הלחיץ אותי פתאום...וכל הלילה הסתובבתי במיטה...
אולי אני צריכה להתרגל לרעיון, אבל זה לקח אותי קצת למקום של חוסר שליטה במתרחש...אם כי, כשחושבים על זה עכשיו, על הלב הפועם יש שליטה? גם לא...

כן... מענין מה שאת אומרת על שליטה. בכלל בכל הענין של הריון יש משהו מאוד של ויתור, על הגוף שלי (ואם מדברים על חוסר שליטה! ציצי ענק פתאום מאיפה זה בא? ובטן, שצצה לי יומיים אחרי התעברות, מבלי שהזמנתי אותה. דווקא אהבתי את הבטן החלקה שהייתה לי...
זה היה לי שונה קצת עם הא"ס, אולי כי הרגשתי שאני בהריון כבר 10 ימים לפני התאריך שהרופאה החליטה שהייתה התעברות) ועד שעשיתי את הבדיקה, היו לי חודשיים של הבנה שמשהו גדול קורה...
כשראיתי דופק נורא שמחתי. למרות שראינו רק מין ציור של ברבאבא עם בליטה זזה של דופק אני ממש ראיתי עובר גדול לכמה רגעים, בטח דמינתי אבל זה היה נראה לי תינוק, ברור...
נראה שבענין הלחץ שתיארת יש משהו מיוחד שקורה בלילה! באמצע הלילה אני מתעוררת בבהלה מכאב בטן בתחושה שאני לא בסדר שהתהפכתי על הבטן מתוך שינה.. ונראה לי שזה שטויות, בשלב כ"כ מוקדם של הריון לא צריכה להיות בעיה אבל בשינה המחשבות משתוללות בלי שליטה...

בלילה יש שקט וזמן לחשוב על הכל....
אני רגילה לישון על הבטן, רק כך אני נרדמת....וזה יצטרך להשתנות בהמשך, מין הסתם. כרגע בשבועות ראשונים ממש אין בעיה עם זה, רצוי לא ללחוץ חזק על הבטן , אבל להרדם עליה...פסיכולוגית זו תחושה משונה רק.
גם אני ידעתי לפני הא.ס. שאני בהריון ובכל זאת כשראיתי שם משהו קטן זז ומהבהב לו...רק אז קלטתי שמעכשיו המשהו הזה, שהוא העובר ילך ויגדל. ומעבר לשמחה ולהקלה, היה בזה גם משהו קצת מבהיל...קשה להסביר, אני מקווה שאילו תחושות של התחלה..

ירוקה - דווקא הצלחת קצת להרגיע אותי. אמנם אני לאט לאט מתחילה להשלים עם הרעיון בעצמי, אבל העיניים שלי ברחוב נמשכות כל הזמן לילדות קטנות. אבל החלטתי שהילדון שלי לא עשה רע לאף אחד, ומגיע לו אמא שתאהב אותו הכי בעולם, ואם באמת בעוד שבוע וחצי בסקירה המוקדמת יגידו סופית שזה בן, אז שיהיה. לפחות הוא הבן שלי.
גם אני רגילה לישון על הבטן, ואני עדיין מתעקשת להמשיך בכך, למרות שמתחילה לצאת לי קצת הבטן, בערך כמו שנראים אחרי ארוחה טובה. אין לי מושג איך אישן בהמשך...
לגבי התחושות שתיארתן, אני לא זוכרת שהן התעוררו לי מהא"ס, כי אז דווקא התרגשתי, אבל היו לי כמה ימים של מין פאניקה קלה שיש לי משהו בבטן ושהוא חלק ממני ואי-אפשר לברוח ממנו. אבל עם השבועות התרגלתי לרעיון, ועכשיו נעימה לי המחשבה שלכל מקום שאני הולכת, העוברון שלי הולך איתי. שנינו כל היום יחד.

אני בשבוע 11, כלומר סיימתי 10 שבועות... עדיין בהתחלה, אה? אני מאושרת עד לב השמיים, וגם חרדה קצת לפעמים... כנראה שזה משהו שעובר על כולן. זהו, רק רציתי להגיד שלום לכל ההריוניות החמודות, ושיהיה לכולכן המון מזל טוב, המון בכייף, עם כמה שפחות מחושים רעים וחרדות, וכמה שיותר אהבה - לבנים, בנות, וגילויים חדשים על עצמכן, על בני הזוג, על העולם ובטח על התינוק המקסים שמתפתח לו בשקט... תיהנו וחג שמח !!

חג שמח ! לחדשה בעסק -
בטח תשמחי לשמוע שחלקנו עדיין בין שמיני לתשיעי, ותהום של ניסיונך העשיר כבר מפרידה בינינו....
באיזה שלב ספרתם/ תספרו להורים? אנחנו מתלבטים אם לעשות להם הפתעה לחג או שזה מוקדם מידי. לא בא לי שישאלו אותי פתאום במקום שנספר בעצמנו! נראה לי שמיד הם יראו עלי יש להם חוש כזה. אוף.
בעלי בעד לדחות, ומצידו בכלל לספר להם בראש השנה ...
הוא לא רוצה שינדנדו לנו וגם לא שיתאכזבו במקרה ו.... זה בכל זאת התחלה.
עצות?

חג שמח מאוד לכולן

הי וחג שמח לכולכן.......
הודילי, לזה בדיוק התכוונתי, התחושה שיש עכשיו משהו אצלי בבטן-כך או אחרת. מקווה ללכת בדרכך ולהתחבר לרעיון של שנינו יחד הולכים לכל מקום... נשמע נחמד.
ירוקה, נזכרתי בסיפור שאחותי ספרה לי, שכשהיא נכנסה להריון היא דחתה עוד ועוד את עניין העדכון בעבודה וכשהיא כבר ספרה כולן צחקו ואמרו -מה, חשבת שלא רואים עלייך?....- ומסתבר שהציצי שגדל והעייפות שלא עברה הסגירו אותה...
אני ספרתי יום אחרי שראיתי את שני הפסים על הבדיקה הביתית, כי ידעתי שבכל מקרה אני רוצה שאנשים קרובים יתמכו בי ולא יכולתי לשמור את הסוד...אבל זאת אני.

הי, איך היה החג?
תה עם לימון, אם הייתי בטוחה שאני הולכת לקבל מהורי רק תמיכה הייתי מספרת להם בשמחה, אבל הם מאוד ביקורתיים ("...אויש, את עובדת יותר מידי, את מוכרחה יותר לנוח"..., וכשאני נחה-" מה זה, את בחופש היום??...
"...אוי את אוכלת כמו ציפור, זה עוד יתנקם בך

שאני אמשיך?.... נראה לי שהתמונה ברורה

זה היה מבחר מהפנינים שאני זוכה לשמוע בכל מפגש מהנה, ובלי קשר להריון. הם בטוחים שאני כל כך לא בסדר שבטח אני מנסה ולא מצליחה בכלל להכנס להריון, אז עבר לי קצת החשק לשתף אותם.... ואני רק יכולה לדמיין לאן הם ייסחפו ברעיונות הטפשיים להלחיץ אותי ברגע שייוודע להם ההריון. הם אנשים נחמדים והורים דואגים ואוהבים בדרכם אבל, מרוב כוונות טובות הם בעיקר מזיקים. כמובן שיכול להיות שדווקא ידיעה על הריון תרגיע אותם והם יהיו יותר נחמדים, אבל אין לי כוח לטעות בענין הזה, ובכל מקרה עוד חודש בטח כבר יראו עלי ונאלץ לספר.... ולחברים קרובים באמת סיפרתי מהר, כיף לספר לאנשים שיודעים להתלהב ולשמוח בשבילנו!
האמת היא שאני מרגישה אחרי החג הזה כל כך רע, פשוט נשאבו ממני כל הכוחות, רק בא לי לישון כל היום אם היה אפשר.
הודילי, רציתי לספר לך שביקרו אצלנו אתמול חברים עם הבן החדש שלהם, והוא כל כך יפה ומתוק, צחקן כזה עם חיוך משגע, חשבתי עלייך...