הסיפור שלא סופר מעולם

[אנונימי]

דף פוסט סיפור לידה

[הערסית_מהשכונה*]

שלושה ימים אחרי הלידה "חטפתי חום" . על בעלי על ההנקת צמד ועל עצמי. לא , ברצינות. חטפתי באמת חום. אמרו לי היום השלישי מועד לפורענות. אמרתי לעצמי : "בושה וחרפה ! איזה חוסר עמוד שידרה...את חייבת ליהיות כמו כולן?!!!"
ובכל זאת , חטפתי חום. אפילו לא טרחתי למדוד אותו . גם כשהשיניים שלי שיקשקו והציצים התנקנקו. לא מדדתי חום. התכסתי ב7 שמיכות בלילה . אמרו שיהיה חורף קשה. לקח לי רבע שעה להסתובב לתור ההמתנה שחיכה להנקה מצד ימין ורבע שעה להסתובב לתור להנקה שחיכה מצד שמאל. נזכרתי ששכחתי לשאול את גילה מה זה תנוחת דרבוקה . והרחם כל הזמן מתכווץ ומתתכווץ , חשבתי, בטח בקצב הזה אני חוזרת למידה 36 של ימי הבתמיצווה הנועזים. והחום עולה ועולה. ועולה.
בבוקר שלמחרת כשכבר לא יכולתי לקום יותר מהמיטה המלצתי לעצמי לפתור את המצב הבילתי סביר הזה בדרך מאוד יצירתית. 2 כדורי אופטלגין.באופן טיבעי לא באופן טיבעי מישהו צריך להמשיך לתפקד עם 2 היונקים הנמרצים . עדיף אמא עם חלב סוג ג מאשר אמא מתה.

טוב אמא שלי קוראת לי לראות איך עושים עוגת תפוחים
אני תכף חוזרת

[תבשיל_קדרה*]

איך עושים עוגת תפוחים?

[אינדי_אנית*]

יש יש... כמה חיכיתי.... (לא לחום כן? לסיפור)

[לוטם_מרווני*]

יש יש... דף פוסט סיפור לידה !

[פלוני_אלמונית*]

אין עליך. זה דף סיפור מתח ערסי

[יעלי_לה]

זה ההמשך של הערסית מכה שנית סיפור לידה

[הערסית_מהשכונה*]

מתכון לעוגת תפוחים : (ותישכחי מהבריאות של בנאורי. בריאות זה אושר)(גם עם מדובר ב 5000000000 קלוריות נוספות לקפה של הבוקר)
בצק פריך : 1 מרגרינה . חצי כוס סוכר. חצי כוס שמן. 1 אפיה . 1 וניל. 2 ביצים . גרדת תפוז. שלושתרבעי קילו קמח . התוצר בצק דביק.
לרדד שלושתבעי ממנו בתבנית ורבע בצד לרצועות מלמעלה.
תפוחים : קילו תפוחים חמוצים , לגרד אותם עם המגרדת בעבה לא בדק , לשים כפית קינמון טחון וכוס סוכר לערבב היטב ולפזר את זה על הבצק.
את הרבע בצק שהשארת תעשי 4 רצועות לאורך וארבע לרוחב להכניס לתנור על 150 מעלות משך חצי שעה.

לבריאות כפררה

[הערסית_מהשכונה*]

לוטם ..את בדיליי רציני.. זה לא סיפור לידה, זה פוסט סיפור לידה שלא חל עליו חוק ההתישנות.

[הערסית_מהשכונה*]

יעלילה את חרוצת הכיתה. קבלי ח ח

[בשמת_א*]

אני ממליצה חמאה במקום מרגרינה. גם משדרג וגם יותר בריא.

[הערסית_מהשכונה*]

האופטלגין באמת הרג את החום, אבל לא את המחלה. המיילדת התקשרה לשאול מה נשמע .אמרתי "סבבה" ...כאילו מה כבר יכול ליהיות לא בסדר!!!!(כוללה חום גבוהה וכאבים צועקים לשמיים ברחם- טיבעי בהחלט!!!:-S )
כעבור כמה ימים נסענו להורים שלי לעשות שם את הבריתמילה. הסיוט המתמשך הזה+הגדול שחזר לינוק סביב השעון (עם הפסקות לשאיפה נשיפה מידי פעם)+ הרבי שעלה לי על העצבים וכמעט חטף מכות אבל קיבל חנינה על זה שלקח לאימוץ 2 ילדים נכים שננטשו בביתחולים בנוסף לחמישיה שכבר יש לו+החתיכות של הכבד אווז שיצאו לי מהגוף כל הזמן השכיחו ממני את האיתותים של הגוף שמשו קורה שם
ואולי צריך לבדוק מה.
העיקר שבכל הכאוס הזה התינוקי היה מרוח בחיוך על הפרצוף כל שעות היום ..שורק לעצמו שירי עם ומולדת ..פוקק אצבעות..ולא מבין על מה המהומה...

[טלי_מא*]

אויש.
תמיד אני מאחרת.
כבר תפסו לי את המושבים הקדמיים (של המכונית ההיברידית)?

אני עם פיצוחים פה (נמאס מהפופקורן).
מקשיבה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

גם אני מקשיבה.

[פלוני_אלמונית*]

נוווו!!!!!!!
רוצים המשך! רוצים המשך!!!!

[כרמל_האורחת*]

גם אני מקשיבה.
נו?! לא יפה להפסיק באמצע

[הערסית_מהשכונה*]

אםתשאלו את אבא שלי ממה מתה אמא שלו חדש אחרי הלידה......הוא לא יגיד , למשל, מסיבוכים אחרי הלידה, אולי, מאנמיה חריפה, אולי מזהום ברחם, אולי..
אם שואלים את אבא שלי ממה אמא'שלו מתה הוא יגיד בהחלטיות ואמונה שלמה : "מעין הרע"!
ככה העבירו הדודות את המיתוס מדור לדור : בשבוע שאחרי הלידה , כשהיא עוד שכבה במיטה עם האפיריונים והניקה נכנס השכן ממול ודבר ראשון שאמר זה :"משללה איזה יופי זאתי נראת אחרי לידה , שמנמנה , ורדרדה ומלאת עזוז!!!"
מיד חטפו הדודות חררה בכל הגוף והתחילו להעיף חמסות באויר לכל כיוון , הציעו לו תה וזרקו אותו מיד למאיפה שהוא בא , שלא ימשיך לפזר חסוחלילה את העין הרע שלו בבית...
אבל זה לא עזר.
תוך חדש היא מתה.
הוא השכן עוד הרבה ימים אחרכך פחד להיסתובב ברחוב , שלא ימעכו אותו הדודות השמנות שככה הרג להם את האישה בעין הרע שלו.

[הערסית_מהשכונה*]

אז ככה יום אחד פגש אותי האח (הבכור) של אבא שלי ואמר שיש לו תמונה של האמא שלו תלויה על הקיר בסאלון ולא להאמין כמה אני דומה לה.

[ציפ_ציף*]

חמסה עלייך !

[תבשיל_קדרה*]

קריפי.

[לוטם_מרווני*]

בלי עין הרע, חמדתי, את מספרת נפלא!

[חגית_ל*]

די! שנהיה בריאים ושמחים @}
ממליצה על שמן קנולה שליש כוס במקום מרגרינה.

[הערסית_מהשכונה*]

אחלה עוגה יצאה.....באמת כדאי להחליף את כל ה "בלה בלה בלה" עם חמרים משובחים יותר לבריאות....אבל אז אני אצא החנונית מהשכונה לא הערסית!:-)

מתכונים של אמא לא משנים מכיוון שהם "עוגית המדלן" של המשפחה.....(חוצ ממרגרינה..איחסססססססססס)

[הערסית_מהשכונה*]

אז איפה הייתי... אחרי הבריתמילה קרסנו כולנו אל תוך שנת הלילה בבית של ההורים. האבא גמר את החופשת לידה ונסע לעבוד "בארץ רחוקה".ואז לפנות בוקר התחילו כאבים מזוגזגים בצד שמאל חלמתי שמשפדים אותי למיטה עם מסמרים באגן וכשניסיתי להתהפך לא הצלחתי כמו התחושה הזו לפני שנים אחרי התאונת דרכים ככשברתי את האגן .רק שאז הגוף שלי היה שבור למטה והרוח שלי היתה מטיילת מעליי בלילה. במקרה הזה. זה לא קרה .הרוח והגוף התבוססו על הפרקט מפורקים נפשית.......!

ו

[כרמל_האורחת*]

את צריכה תזכורת ש
רוצים המשך! רוצים המשך!!!!
עוקבת בדאגה...
לא יפה לעצור במתח

[לוטם_מרווני*]

אוי...

[פלוני_אלמונית*]

שימי כבר את הילדים באיזו מסגרת ותכתבי את הסיפור במכה אחת!!! תפסיקי להשאיר אותנו במתח - זה לא בריא!!!

[טלי_מא*]

שימי כבר את הילדים באיזו מסגרת ותכתבי את הסיפור במכה אחת!!!
D-:

[הערסית_מהשכונה*]

טוב הילדים עכשיו במסגרת הבאלאגן בסלון. אני אנסה לךכתב יותר מ 3 שורות ברציפות.

[הערסית_מהשכונה*]

אז קמתי בבוקר בנכות 80 אחוז , לקח לי רבע שכה להגיע מהמיטה לחדר השני אמא שלי בדיוק בשלב הקוסקוס חטפה שוק והשאירה את הסולת מעורבבת באויר לא הבינה מה קרה אמרתי לה שתביא 30 -50 שמיכות אם לא אני מתפוררת מקור השיניים המשקשקות העירו את כל השכונה וכל השכנים באו לראות מה קרה ושאלו תוך כדי אם אפשר אולי צלחת קוסקוס עם קצת קציצות הקאתי על אחת מהן ונראה שנראה לי שהיתה צריכה רמז מספיק ברור בישביל להתעופפף החוצה ועוד אופטלגין אחד ונרדמתי לעולם שכולו טוב.

בערב התייעצתי עם אחותי -בלדרית האופטלגינים (זה ביגלל שהיא עובדת בחברת טבע ששמה בלי עין הרע השמורת טבע היחידה שיש להם במפעל זה כלוב הארנבות שמסודרות שורות שורות בישביל ההתנסות האקוטית הבאה) אמרתי שאני חושבת שאולי יש לי דלקת בשתן והיא צווחה בקול דקיק ורציף מבעד לשפורפרת ש "איזה שתן מה שתן ...לכי לבדוק מה אם הרחם"..

אחרכך התקשרתי לרופא תורן שתמורת סכום סימלי היה מוכן להביא לי אנטיביוטיקה בחינם אמרתי לו שאני אחשוב על זה ולקח לי עוד 24 שעות לבסוף להגיע לקופת חולים עם אבא שלי כי את המנשא שכחתי בבית .
הבעיה ששכחתי להביא את הכרטיס קופת חולים וניסיתי לשכנע את הרופא בשפה של השכונה שכדאי לו לתת לי לעשות בדיקת שתן אחרת אני מזמינה לו את אחים שלי.
הוא כמובן סרב בכל תוקף גם אחרי שאבא שלי נשבע לו באלוהים שאני הבת שלו.
אחר כך אמר לי "תגידי לי התינוק הזה שלך? "נו כן" " וברגע שהוא גילה שאני אחרי לידה נפתחו לו העיניים בגודל בלורות ירושלמיות לפני משחק חצי הגמר בתלפיות והריץ 3 טלפונים
+ארז לי בתיק הפניה לרופא נשים עם כרטיס משולב (1+1) למיון נשים בביתחולים.

אבא שלי מיד כשיצאנו החוצה אותת למונית לעצור לפני שאני בורחת לו ככה מצאנו ת'עצמינו עם כרטיס כבוד לגניקולוג ואישור מיוחד להדחף לפני החבורה של השאפות שבאופן תמוה חיכתה לאותו רופא ממש ולא הבנתי מה חבורה של כוסיות מחפשות בשעה כזאת אצל גניקולוג עד שפיתאום נפתחה הדלת של המעלית ופרץ מתוכה בחור חתיך עם ג'ינסים הדוקים וקסדה ביד אל תוך החדר של הגיניקולוג.תוך שניה הוא על מדי ב' וקרא מבעד לדלת "כן בבקשה"!

[גם_מהשכונה*]

נו יאלללעע כבר במכה אחת אמרו לך!
שימי כבר ת'עילדים באיזהמסגרת

[קט_קטית*]

בחור חתיך עם ג'ינסים הדוקים וקסדה ביד אל תוך החדר של הגיניקולוג
אוי שמעתי על הרופא הזה P-:

את כותבת מצחיק וכיף ומעניין
מ-ר-ת-ק
למזלי גיליתי את הדף רק עכשיו ובליתי את כולו

[אלמונית*]

_את כותבת מצחיק וכיף ומעניין
מ-ר-ת-ק_
וגם - מפחיד
כ''כ דואגת לך
מרגיע רק שאני יודעת שהנה את כותבת את הסיפור זאת אומרת הכל נגמר בשלום
אבל איך, איך סבלת כ''כ הרבה ולא פנית לעזרה? איך לא דברת על זה עם מיילדת?

[רסיסים_של_אור*]

_את כותבת מצחיק וכיף ומעניין
מ-ר-ת-ק
וגם - מפחיד
כ''כ דואגת לך
מרגיע רק שאני יודעת שהנה את כותבת את הסיפור זאת אומרת הכל נגמר בשלום_

(גמני)

[הערסית_מהשכונה*]

אני לא היה לי בתיכנון להגיע לביתחולים אחרי לידת בית . אבא שלי אומר כל הסיפור הזה לא שווה כלום. "תקצרי" , הוא אמר, "זה הכל ביגלל העינהרע!"

[הערסית_מהשכונה*]

אני נורא נפעמת מכל הפלונים והאלמונים שדואגים לי......אך ..מלאכים של חסד.....גם בישביל להגיד מילה טובה צריך להסתתר פה?צצצצצצצצצ

[הערסית_מהשכונה*]

כשהיה בן שש-שבע הלך אבא שלי עם אמא שלו (הדודה המאמצת) לשוק לקנות (נגיד....מלוחיה!) פיתום קופצת עליו ממאחורי הפינה של הרחוב אישה זקנה ומחבקת אותו ומנשקת אותו ומורחת עליו את הדמעות והשחור בעיניים ומייבבת לו אל תוך החולצה הוא כל כך נבהל שהתחיל לבכות ביחד איתה עד שבאו אנשים ועזרו לדודה לקרוע אותה ממנו...והלכו לדרכם נרעשים ומבועטים.

כל אחד מהסיבה שלו. אבאשלי כמובן זימן שיחה עם ההורים לדעת מיזאת האישה הזאת שככה קופצת עליו ברחוב...וככה סיפרו הדודה והדוד שהם אימצו אותו אחרי שאמא שלו מתה כי לא היו להם ילדים והאבא שלו עשה עיסקה ככה שכולם יהיו מרוצים מכל הצדדים.
ככה התברר שההיא מהרחוב היא בעצם הסבתא שלו מצד האמא...(סרט בורקס רבותי!) ולמה ככה? כי כשהאמא מתה.... וקמו כולם מהשיבעה..אמר הסבא " טוב מישהו צריך לגדל את הילדים האילו " ודרש, כמקובל, להתחתן עם האחות צעירה של אישתו אללה ירחמהה.....האמא שלהם התחרפנה כששמעה את זה : "שלא יהרוג לי גם את הבת השניה" היא חשבה, ובצדק..שאם היה לו מזל נחס עם בת אחת....זה ודאי וודאי יבוא בשרשרת (מה שלא היה רחוק מהאמת) ולא הסכימה לתת לו את האחות הקטנה. הסבא הגדול והנורא כעס מאוד מאוד מאוד...ואסר עליה מאותו יום והלאה לראות את הנכד שלה...!

[קט_קטית*]

קרעת את ליבי

[יעלי_לה]

את בכוונה מותחת פה את כולם, אה? סתאאם תמשיכי כמו שאת מספרת זה מרתק (חוצמיזה מה אכפת לי כבר שמעתי את הסיפור היבש)

[טלי*]

אני מרותקת !!!!!!!!!
רוצים את ההמשך !!!!!!!!!!

[הערסית_מהשכונה*]

אבא שלי התישב עם התינוקי בחדר ההמתנה בין חבורת השאפות המפזזות וה "קוצ'י מוצ'י " זגוגיות המשקפיים שלו התכסו בערפל דק.. ככה זה תמיד כשהוא מתרגש (נפלט לו חום מהאישונים).

אני בינתיים נכנסתי לדוקטור שבדק באולטרסאונד וגילה עב"מים חשודים בחלל הרחם. תוך כדי שהוא ממלא הפניה לביתחולים לא חסך ממני נאומים ונבואות זעם על האילו שיולדות בבית ושהוא בכלל לא מתפלא שככה קורה בסוף למשתמטות חדרי הלידה הקונבנציונליים.

אמרתי לו "איחחסה עליקי..כמה צעיר ושרמנטי ככה פרימיטיבי.............לביתחולים אני לא הולכת"!

ההוא התחיל להתעצבן ונתן לי כמה רעיונות התאבדות אחרים שלא כרוכים בסיכון הרישיון שלו מהפקולטה לרפואה....אמרתי לו "בחיאת דוקטור , מה הייתה מעדיף לסכן את הרישיון על אופנוע שלך או הרישיון לעסק .." הוא כמובן העיף אותי מהחדר .."הבא בתור ..הבא בתור..קדימה הבא בתור................................"

[קט_קטית*]

אוי לא אכפת לי דווקא להיות הבאה בתור,
סוף-סוף רופא שרמנטי
ולא קשיש בדרן עם שערות של דב בידיים.
באמת מאז הלידה לא דחפו לי חמסות חחח

את כותבת מהמם!
תבורכי

[הערסית_מהשכונה*]

ואם חשבתם שבזה נגמרו ההכחשות , טעיתם.

אמרתי לעצמי רק מרוב שקרים שאני מספרת לעצמי על דלקת בשלפוחית השתן בסוף אני אחטוף אותה מכל הכיוונים. ואז עברתי לרעיון הגאוני שאולי הרזולוציה על המסך שלו היתה כזאת על הפנים ושבאולטרסאונד הטורבו במיון נשים תתגלה האמת הנחרצת!

החזרתי את האבא הביתה לעשות החלפת משמרות עם האמא. העמסנו את שני הילדים (טעות קטטונית) ונסענו למיון נשים .מקום מטורף. מדלת אחת נשים יוצאות עם תינוקות על הידיים מדלת שניה נכנסות נשים להפלה.
בהמתנה לרופאה תוך כדי שאני מניקה את התינוקי נכנסת בחורה עם בעלה לחדר. המבט שלה נתקע על התמונה הזאת של ההנקה, ואז היא מתחילה לצרוח צרחות אימים "לא יכולה ליהיות פה לא יכולה ליהיות פה.." 3 אחיות פינו אותה החוצה משם ולי רמזו "ללכת להניק אולי מאחורי הוילון והמבין יבין" ....הפה שלי היה פעור עם כל הסתימות המנצנצות ...רציתי להגיד להם ..
"אתם לא מבינים..אני בכלל בטעות פה...אמא'שלי והילד מחכים לי למטה אני אוטוטו הולכת....."

איך אפשר לקצר את הסיוט הזה ..איך....רופאה אחת באה..גיששה פישפשה..אמרה "זהום ברחם" . אמרתי לה "אין לך הוכחות אפילו לא הספקתי לעשות אולטרסאונד ולהוכיח לכם שאתם דפוקים " . הלכה להביא רופאה יותר בחירה...חפרה, פישפשה ; אמרה : "זהום ברחם . כנסי לאישפוז .יכול ליהיות שנשאר לך משו שם. נטפטף לך כל הלילה אנטיביוטיקה .נגרד את זה מחר. סגרה תתיק.

אני , בדרך להתקפת לב, אמרתי לה שאין מצב ושום אשפוז ויש לי שני יונקים וחוצמיזה אין להם הוכחות מוצקות שזה לא אולי קריש דם ושעד שלא עושים לי אולטרסאונד טורבו עם רזולוציה
כמו שצריך אני מסרבת.
מיד התחילו שתיהן בשטיפות מוח מיקצועיות...."מה הבעיה , אמא שלך למטה ..תני לה את התינוק וכנסי לאנפוזיה" ...לא עזר .."טוב נסדר לך חדר לבד עם התינוק." לא עזר ...."טוב נסדר לך מטרנה..צעצועים מוצץ....." ..לא עזר... " טוב. תחתמי פה על טופס בארבעים עותקים שאת מסרבת להתאשפז ואם את מתה מחר זה לא על אחריותינו " ....
אז חתמתי ויצאתי וראיתי בזוית העין על הספסל עוד מחכות בתור כמה נשים עצובות עצובות בדרך לגרידה וחשבתי שככה נראה בטח הפרוזדור לגיהנום.
חזרנו הביתה.
אמרתי לאמא , אל תדאגי , מחר בבוקר אני הולכת לאולטרסאונד. אני אוכיח להם שהם טועים.

[מי_מה*]

_את כותבת מהמם!
תבורכי_

[מותק*]

שיואו איזה מתח (ואיזו אסרטיביות! את!חולה!עם קריש! ומתווכחת עם רופאים! אין עליך)

[הערסית_מהשכונה*]

לאבא המאמץ של אבא שלי היה איטליז.

רוב הקליינטים היו מגיעים ביום חמישי בלילה לקנות בשר לשבת. בשר היה מושג מקודש. במיוחד שלאף אחד לא היה כסף להנות ממנו בימי חול.
ליהיות סוחר בשר בעיירה קטנה בשנות השלושים בצפון אפריקה לא היה שוס גדול. אבל את הכסף הגדול, אבא שלי גילה לי , הם היו עושים מרשימת קליינטים מובחרת
שהיתה מחכה שתגיע לעיר בהמה מעוברת ואז בשקט בשקט ..בסודי סודות ..היו מביאים את השוחט שיעשה שחיטה כשרה ויוציא את העגלה מתוך הרחם .
את "הבשר המשובח כפליים" הזה היו מוכרים תמורת הון עתק לחבורת הקליינטים המובחרת , שהיו מגיעים באמצע הלילה ..ככה שאף אחד לא יראה..,
לוקחים את הסחורה , מנשקים ת'מזוזה ויוצאים.

אבא שלי משום מה בחר לספר לי את זה כשהייתי בחדש התשיעי.......
עד עכשיו רועדות לי הידיים כשאני מספרת את זה..

[אמא_מיכל*]

את לא נורמלית מה שאת עושה פה לאנשים!! את בטוחה שאת עדיין בחיים?
מחכה להמשך ולסוף (הטוב, בבקשה...)

[ש_מים_וארץ*]

תס'לחי לי דרלינג, חסר לי פה פרט קטן- לפני שנים אחרי התאונת דרכים כששברתי את האגן - באיזה גיל?


עכשיו תמשיכי.

[חוט_השני*]

חשבתי שחיכיתי מספיק ושאם אתחיל לקרוא כלכך מאוחר בטח כבר יהיה סוף (טעות לעולם חוזרת:-P )
ללכת לישון או לרפרש???

[נועה_בר*]

אוףףףףףףףףףףף, גמני כאן במתח.

אין עלייך! כל סיפור שלך יוצא בונבוניירה.
חמסה עליכם - רק בריאות

[סיפורי_פוגית*]

לצרוח צרחות אימים "לא יכולה ליהיות פה לא יכולה ליהיות פה.."
אוי, צמרמורת בכל הגוף (אחיותי לגורל יכולות להיות מאוד דרמטיות לפעמים)

אבא שלי משום מה בחר לספר לי את זה כשהייתי בחדש התשיעי.......
מזעזע, גם הסיפור וגם העיתוי.

>מזל שאני יודעת את הסוף הטוב שלך, אז אני נהנית ומחכה בסבלנות<

[ורד_לב*]

טוב, גם אותי הצלחת למשוך לפה ממרחקים בלחישות אנרגטיות מהוססות ומרומזות של 'מזמן לא הסתובבת ב"באופן" אולי הגיע הזמן? הילד ישן, הבעל עובד, ארוחת הצהריים והערב מוכנות, אין לך מה לעשות....'
מחכה, מחכה, ממתינה, ממתינה

[פלונית*]

אוווווווווףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!
יש לך מושג כמה ימים הצלחתי להתאפק ולא להכנס לפה, כדי שב-ט-ו-ח יהיה כבר הסוף הטוב?
נו מה יהיה?
יאאלה להמשיך! @)

[לוטם_מרווני*]

יש לך מושג כמה ימים הצלחתי להתאפק ולא להכנס לפה, כדי שב-ט-ו-ח יהיה כבר הסוף הטוב?
האם במקרה זה ה"נבר אנדינג סטורי"? האהוב מאוד.?

[אמא_של_ליה*]

נו מה?

<בטון פולני בבקשה>

[ציפ_ציף*]

זה לא חוקי מה שאת עושה!
אפשר לתבוע אותך על זה!!
מה ,ככה להשאיר אותנו?
לא בסדר,תאמיני לי,לא בסדר.
<בטון פולני בבקשה>

[מי_מה*]

אלס, גם ציפ ציף בפולניות

[הערסית_מהשכונה*]

יללה יללה יללה..תגידו תודה אני משחררת אותכם לנפוש אחרי כל נקודת שיא חנוקה מדמעות......אינ לכם סבלנות עדיף תלכו לראות "האלופה".

[פלוני_אלמונית*]

הוא כמובן סרב בכל תוקף גם אחרי שאבא שלי נשבע לו באלוהים שאני הבת שלו.

אבא שלי התישב עם התינוקי בחדר ההמתנה בין חבורת השאפות המפזזות וה "קוצ'י מוצ'י " זגוגיות המשקפיים שלו התכסו בערפל דק.. ככה זה תמיד כשהוא מתרגש (נפלט לו חום מהאישונים).

איזה אבא נשמה (מזכיר לי את שלי! את מרוקאית יא ערסית?).

ג'ינ ג'ית ממחשב אחר>

[הערסית_מהשכונה*]

טוב העיניין היה ברור מהתחלה. שמו לי עין הרע. התחלתי למנות את כל רשימת האנשים שסיפרתי להם על לידת הבית. כשהגעתי למיליון ותשע הגעתי למסקנה שזה חייב ליהיות סוג של עין שמאוד התכוון לטוב ויצא לו רע. קחו דוגמה את אמה שלי:

• "אמא את זוכרת איך נולד אח שלך" ...
• "אך ..בטח שאני זוכרת איך בלילה הלכתי עם אבא למיילדת שהיתה כבר זקנה שחבל על הזמן ועזרנולה לסחוב את הכיסא של הלידה עד הבית. אותי השאירו בחוץ..ככה לא רצו שילדות קטנות יראו איך אמא צורחת בלידה אחרכך יכנס להם בראש הפחד ולא ירצו ללדת.."
• "איזה יופי אמא ..אז איך זה תגידי שאת נגד לידת בית שלי אחרי שהלכת "להביא את הכיסא של הלידה" 7 פעמים לפחות ?"

" - תגידי מה את פרימיטיבית ? איפה את חיה..העולם מתקדם ואת הולכת אחורה?למה את חייבת תמיד ליהיות שונה תתגידי למה.?"

[הערסית_מהשכונה*]

הייתי משוכנעת בסופו של דבר שנתקע לי ברחם איזה קריש דם שהרגיש כל כך נח שלא רצה לצאת.דיסקסתיאת העיניין עם המיילדת הלוך ושוב. בלילה היא נסע לאיגור אמרתי לה שתזמין ממנו איזה כישוף לתיקון המצב....הם באמת דיברו שם בשפה האיגורית ואיכשהו הוא עשה כל מיני פליקלקים באויר עם הידיים (התברר שזה היה הילינג) ולמחרת בבוקר יצא כזה גוש שהייתי בטוחה שזה היה זה זה שתקע לי את כל חופשת הלידה...איזה אושר..רקדנו ש(א)בתם מים בששון מסביב לבניין....הכתרתי את איגור למלך. ובכל זאת. נסעתי לאולטרסאונד טורבו בביתחולים לבדוק "שהעסק נקי"
ראו שם על הצג סימנים בכתב סיני עתיק...שאלתי את הטכנאית םם היא יכולה להקריא לי . היא אמרה ש99 אחוז תקוע שם משהו . ארכו 24 מ"מ. הגוף חושב שזה שהשיליה עדיין תקועה שם וממשיך לייצר קרישי דם כל הזמן.

• "אז מה יש לי אחוז סיכוי להנצל מכאן?"
• "לא. האחוז הוא בישביל הרפואה המודרנית שאף פעם לא פוסקת שום דבר במאה אחוז."

וככה עם אחוז בודד ו24 מ"מ ברחם הלכתי להתכוננן למערכה הבאה

[מיכלול_ה*]

ואי ערסית, כמה עוד תמשכי אותנו. אני לא עומדת במתח הזה. יאלה קחי שעה שעתיים ותסיימי כבר את הסיפור שלך.

[כרמל_האורחת*]

_מה ,ככה להשאיר אותנו?
לא בסדר,תאמיני לי,לא בסדר._

[אמא_מיכל*]

ואי ערסית, כמה עוד תמשכי אותנו. אני לא עומדת במתח הזה. יאלה קחי שעה שעתיים ותסיימי כבר את הסיפור שלך
נכון מאד!

[אמא_נמרה*]

שלום ערסית, אני דוקא מאד נהנת מהקצב. כל פעם את עושה לי דפיקות לב, כמעט לא משנה מה את כותבת...טוב שאת נותנת לחלשות בינינו זמן להתאושש.

שיהיה בבריאות

<רק טוב>

[דרך_עפר_שם_זמני*]

גם אני קוראת ומתרגשת.

[הגולשת_בלילות*]

גם אני, לוקחת אויר כל פעם ומשחררת - אווווווווף!

המרגיעון- "קחו אוויר זה בחינם"...

[ציפ_ציף*]

די....
תספרי כבר!

[לוטם_מרווני*]

ערסית, הכל בסדר איתכם?

[פלוני_אלמונית*]

מי מחק אותך??????????
תחזרי!!!!!!!!!!!!!!

<לפחות סיימי את הסיפור>

[ציפ_ציף*]

מה קורה?נעלמת או שהעלימו אותך?
בבקשה תתני סימן,שנדע שאת בסדר.

נוכחותך חשובה לי מדעתך אומר המרגיעון

[לב*]

ערסית יקרה,
אם את מטפלת בחולה או חולה בעצמך אז החלמה מהירה והרבה כוחות להמשך..
אם את עסוקה אז תאפשרי לך גם לנוח...- אנחנו נחכה.
אם משהו עיצבן אותך אז כנסי נרגיע אותך...
אם נסעת לחופשה ושכחת או לא יצא לך לעדכן אז תכייפי ...

בבקשה תתני סימן,שנדע שאת בסדר

ביי

[אהבה_טהורה*]

נו....
עברו כבר שלושה ימים, שעתיים,ועשרים ואחת דקות.

[הערסית*]

אני בחופשת עצבנות

[אהבה_טהורה*]

טוב מחכים בסבלנות.
בזמנך החופשי....
נו? מרגישה יותר טוב?

[אנונימי]

ותישכחי מהבריאות של בנאורי. בריאות זה אושר

איך זה שעד שיוצא לי להכנס לרשת ולשבת בנחת לדקות ספורות, אני פותחת מה חדש ובוחרת להכנס דוקא לדף שלך, בלי לדעת שזו את?

בריאות זה אושר, אכן.

בצק פריך : 1 מרגרינה .

אושר יכול לגרום לבעיות, אכן.
מרגרינה?! הייתי קוראת לזה "חרדת יצחק".

ניגשת להמשיך לקרוא, בתקוה שאצליח לסיים לפני שיקראו לי.

[אנונימי]

הו, סופסוף, יש בשביל מה לשבת מול המחשב.

סיימתי.

[הערסית*]

או..איזה יופי שבאת! אני רואה שאת הולכת ללות אותי עד הברמיצווה של הבן. יופי.תביאי פיצוחים!

[הערסית*]

טוב .אחרי שש בבוקר.אין כמו מחשבות פאגאניות על הבוקר. נזכרתי ב לוטם מרווני (מה שלומך כפררה) שהבטיחה לי שאני אלד בשבוע 42 חטפתי חררה והתקשרתי אליה מהר לשנות את הגזירה. אז היא אמרה " טוב..יללה..אז תלדי ביום שישי" . וכך היה.(שבוע 40)
אז עכשיו מסתבר ששתי הנבואות של לוטם התגשמו. אם הגוף מתייחס ל 24 מ"מ שיליה ברחם כאל יצור אנושי שלם וממשיך להזרים אליו דם... אז "ילדתי " גם בשבוע ה42!

[הערסית*]

הפעם כבר לא ויתרו לי במיון נשים אסף הרופא . הייתי כבר ידועה שם בתור הפסיכית המתאבדת שמסרבת להתאשפז. הביאו לי רופא בכיר עם קפקפים. זה התחיל בלחישות סימטריות ונגמר בצעקות שבסרטים מצויירים היו מתארים את זה "כהחלפת מהלומות" הגג עף לשמיים .. הטיח מתפורר והשערה היחידה על ראשו של הדוקטור המכופכף מתעלפת מפחד ונמרחת לו על הקרחת.
או בקיצור : הוא ממש ממש שנא אותי על כך שאני ממרה את פיו! סרבנית אישפוז סוררת!
לא לטעות בנות. זה לא אומר שאני צדקתי והוא טעה. כולם צדקו שם . באמת. אני ממליצה בחום לכל אישה אחרי לידה עם 39 חום , חשש לזהום ברחם ו24 מ"מ שיליה תקועה -להתאשפזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז בדחיפות.
זאת אני שפחדתי לעזוב ליממה שלמה (ככה הבטיחו לי)את התינוקי בן שבועיים ועוד יונק בן שנתיים בבית . בכלל לא חשבתי על הגרידה ולא על ה70 טון אנטיביוטיקה ולא על כמה מנות דם אני אצטרך אחרכך. כל אילו נשטפים בים הזמן (יחלקו עלי ודאי ההומאופתים) אבל לא הפרידה.

[הערסית*]

עכשיו אני חושבת על זה שהלידה הזו היתה "בסימן אבא" והלידה הקודמת היתה "בסימן אמא".
זה הכל בגלל שלקחתי אז את המושג "אנחנו יולדות כמו האמהות שלנו" רחוק מדי על גבול האבסורד!
עד לידת הבכור לקח לי בערך שנה להכנס להריון....לאמא שלי שש שנים ...היא ילדה אותי בערך באותו גיל שאני ילדתי לראשונה (גיל 35 -לכל היועצות הביוגרפיות שמסתתרות מאחורי וילון מספר 3). בזמנו אחותה חלמה חלום בלילה והביאה לה איזה מרקחת של מכשפות לאכול ואז היא התעברה. ואני באופן לא הזוי לחלוטין הלכתי לאותה דודה וביקשתי ממנה את אותו "מתכון"! (טוב זה סיפור כבר לבלוג אחר).
הפעם לקחתי את הדימיון המפותח שלי לסיפור של אבא (שמתעקש לאמר עד היום בתור ילד חצי מאומץ שמה שחשוב זה מי שגידל אותך ולא מי שהוליד אותך)

אני זוכרת במעומעם את התמונה הביזארית שתבוא יומיים לאחר מכן כשאני שוכבת עם חצי עין פקוחה רבע מעולפת מחוברת לכל מיני מכשירים מולי יושבים עגמומיים : בעלי אמא שלי ואבא שלי , מסתכלים עלי בחרדה ..ואז בעלי פיתאום שואל את אבא שלי....
" אז ממה בעצם אמא שלך מתה בסוף כל כך מהר אחרי הלידה?"

[משביתת_שמחה*]

ערסית, את כותבת נפלא, יש לך עתיד של סופרת מתח...

אבל, חייבת להגיד לך שאת חסרת אחריות כשמאחורי הפרגוד (מס' 4) יש אידאולוגיות על אידאולוגיות...
יאללה, כמו שאת שמה מרגרינה וניהנית, אז על 1 כמה וכמה יכולה להתאשפז לבדוק, כדי לא להביא על עצמך קושי נוסף.
לא מספיק זמן ההתאוששות אחרי הלידה בלי סיבוכים???

זאת הבעיה עם מחזיקי הדגל של האידאולוגיות. חיים יותר בדגלים מאשר במה קורה עכשיו...
סליחה שאני כזו ישירה.

מקווה שעכשיו את בטוב... מתה על הכתיבה שלך!

[הערסית*]

אני לא מבינה איזה שמחה את בדיוק משביתה אבל לי אין שום אידיאולוגיות מאז שפרשתי מהצופים בגיל 13. כוללללה לא רציתי להפרד מהתינוקי ונמאס לי לקבל את המרות האבסולוטית של הרפואה הקונבנציונאלית..... יללה קייסרי..ילה מלקחיים ..יללה בוא נחתוך..יאלה בוא נשתיל....די מספיק! שמישהו ירסן את הפקולטה!
לי אין בעיה עם אידיאולוגיות. אולי לך יש סעיה של קבלת מרות ללא עוררין.

וחוצמיזה תודה על המחמאות למרות שאת מעלה לי ת'דם לראש ..ותעזבו אותי מהמרגרינה...עוגה של אמא זה טעים. נקודה.(בלי אידיאולוגיות)

[חמו_מה*]

רופא בכיר עם קפקפים. ערסית, יש לנו מכר משותף. גם אצלנו זה התחיל בחיוך, ונגמר בצעקות. גם עלי הוא ניסה לאיים באשפוז. אני עוד זוכרת את האיום : "אם לא ירד לך הלחץ דם עד מחר, את נשארת לאישפוז" למחרת המהלומות התחילו.
הבאתי שתייה, כי אני מבינה שפיצוחים כבר יש. (פיצוחים זה מצמיא).

[ילדת_טבע*]

רגע, כל הסחבת מתח הזו ואת גומרת את זה בשורה וחצי? מה נהיה?
<ילדת טבע מרשה לעצמה לצאת מהצללים רק לרגע, קמצנית, בלי כיבודים...>

[משביתת_שמחה*]

לא התכוונתי לעצבן אותך.. סליחה. אגב, אני חסידת לידות בית, גם אני עמדתי על שלי בבי"ח לצערי אל מול הצוות, ועוד כאלו מין...
קיבלתי את הרושם שהחום עלה לך כ"כ שרצית לא לראות שאת ברע (ברור שגם מפחד להפרד מהקטנצ'יק) אלא גם מזה שאולי תתאשפזי. אני ממש לא מתה על בתי חולים, אבל נשמע לי שבמקרה שלך, זה היה מציל חיים. מותר להגיד את זה.
ואם אין לך אידאולוגיה סביב הענין הזה, וסתם פינטזתי, אז סליחה שוב.

[אסתר_ל*]

קמתי היום על הציצ הלא נכון.......... התיישבתי על הדף הזה- לא מפסיקה לצחוק- קחי ת'זמן............
יהיו עוד הרבה ימים קשים....לפחות נוכל להכנס לכאן לצחוק על זה...
גריינתי אותך ללא הרף-
בקיצור- חיזוקים, חיבוקים, והרבה אהבה....

[לוטם_מרווני*]

בקיצור- חיזוקים, חיבוקים, והרבה אהבה....
מצטרפת לאסתרוש. ערסית אהובה, כייף לקרוא אותך, את נותנת לי סיבה לרענן את מה חדש ישן (שהוא הוא הפיבוריט שלי. החדש מחודש הזה משעמם לי מרוב דובים בלי יער)

[לב*]

לא התכוונתי לעצבן אותך.. סליחה
מקווה שעכשיו את בטוב... מתה על הכתיבה שלך!

בבקשה, תסלחי (למשביתת שמחה)....
יעני, לא מגיע לנו עונש כזה... ):<
אוהבות
בייביי (-;

[מיצי_החתולה*]

את מספרת סיפורים בחסד עליון.