החינוך מן הבית למי שיש ילדים גדולים

[אנונימי]

מכל מלמדי השכלתי

ראה:

• חיים במסגרת הבית והמשפחה (הודעות אחרונות)
• להשתחרר מהמסגרת - הסיפור של יונת (עזבה את בי"ס בגיל 15-16)
• "עזבו אותי מביס - מתוך האתר של יונת במדור נוער משוחרר

[רני*]

לאף אחד אין ילדים גדולים?

[איילת_השחר*]

מי זה אף אחד? ומה זה גדולים?

[יונת_שרון*]

דוד, אנא ציין טווח גילאים. אם מותר גם מעל גיל 15-16 אז אני יכולה לגייס כמה אנשים מבוגרים שיכתבו על נסיונם. אם מדובר על 6-12 אז יש כאן באתר כמה ילדים בטווח הגילים הזה - רובם בודקים רק את הדפים האישיים שלהם אז עדיף שתשאל אותם שם או ב-דף הילדים הביתיים. בגילים 12-15 אני יודעת רק על אחד, והוא לא מסתובב כאן באתר.

ואם אתה רוצה שההורים יכתבו, אולי כדאי שתשאל שאלות יותר ספציפיות. אצל רובנו חינוך ביתי הוא פשוט חיים יחד, אז קצת קשה לדעת מה בדיוק לתאר. סתם יום של חול?

[ניצן :-)*]

טוב אני מבינה שזה אתר בעיקר של הורים אבל אני בת 14 ולומדת בבית ספר הייתי רוצה מאוד ללמוד בעצמי לבד בבית. בלי מבחן כל יומיים! בלי שעורים משעממים, אם הבנתי את החומר אני פשוט ממשיכה לבד אבל איך אני יכולכה לשכנע את אמא שלי (שהיא דווקא לא תומכת נלהבת של מערכת החינוך) להוציא אותי מבית הספר.... ועוד אני תלמידה טובה הממוצע שלי 90+ אבל למרות זאת לפעמים אני מרגישה שכולם בבית ספר מנסים להכשיל אותי והם נגדי. חברות יש לי הרבה, וממש אין לי בעייה בנושא הזה ולכן נראה שמבחינת המצב החברתי לא תהיה לי בעייה להמשיך ולהפגש איתן. מה שעוד רציתי לשאול זה מה יקרה אם לא אבין משהו? אז אני אצטרך כל הזמן לבוא ולשאול את ההורים שלי וזה הופך למטרד שלהם. אמא שלי גם תגיד שאני לא יכולה להיות כל היום בבית - שיהיה לי משעמם ושהיא לא תוכל לעשות כלום כי אני כל הזמן סתם יסתובב. איך אני יכולה לשכנע אותה בבקשה תעזרו לי - ניצן

[גילה*]

שלום לניצן!

אם יש לך שאלות - את לא חיבת לשאול את ההורים. יש אנשים אחרים (ילדים גדולים יותר, מורים שלך לשעבר, שכנים, ואינטרנט. בדיוק כמו ששאלת את השאלה הזו)
לדעתי, הדרך הכי טובה לשכנע היא - לעשות ניסיון.
ולגבי חששה של אמך שתפריעי לה בבית - את יכולה אפילו לעזור, לא?

בהצלחה!
ספרי לנו מה את מחליטה ועושה.

[אריאלה*]

שלום ניצן
הבת שלי - קרן , בת 13 וחצי תשמח לשוחח איתך על נושאים הקשורים בחינוך בבית

[צפריר_שפרון*]

ניצן,
אם אני מבין נכון את רוצה ללמוד את אותו החומר הנלמד בבית ספר - אבל בבית. כלומר, אני מניח שאת מתכננת לעשות בגרות וכו'.

הזמיני את אמך להכנס לכאן לאתר, לשאול את שאלותיה, להעלות את חששותיה. נראה לי שהיא מהמשוכנעים שצריכים להשתכנע.

לגבי שאלותייך - מה אם לא אבין וכו'...
קטן עלייך. אם את תרצי להבין או לדעת משהו, מי יעצור אותך?

[ניצן_אפרוח*]

תודה על הכל אתם ממש נחמדים הוצאתי חומר בנושא מהאינטרנט ואני מתכוונת ללכת לספרייה היום. נראה לי שאם אני אגיש לאמא שלי את כל החומר ביחד אז היא אולי תשתכנע שאני רצינית. אשמח לדבר עם קרן, ובכלל אני מקווה שכל העניין יצליח...

[גילה*]

ל-קרן צוקר ישי פה דף בית. כתבי לה שם. (הצירוף קרן צוקר הוא קישור לשם).

[אירית*]

אשמח אם נחדש את הדף של ילדים גדולים

[נגה_שפרון*]

למה את מתכוונת?
אני ילדה, נראה לי שאני נחשבת גדולה, (14) ויש לי שני דפים שאת מוזמנת לקרוא בהם: מה אעשה כשאהיה גדולה, שזה אולי קשור יותר ל- חינוך ביתי, ו- אקדמיה דיאלוגית לבני נוער
גדלתי בבית, ובשנה האחרונה, התחלתי לצאת החוצה באופן מסודר.

[נגה_שפרון*]

אאה, ויש גם את הדף בוגרי חינוך ביתי, הוא ישן אבל בכל זאת מעניין.

[אירית*]

הי נגה.
קראתי את הדף שהמלצת לי "מה אעשה שאהיה גדולה". מאד מעניין.
הייתי רוצה שיהיה דף להורים לילדים גדולים לשמוע את הורייך איך הם מלווים אותך בתהליך ועוד הורים נוספים שיש להם ילדים גדולים. טוב שלי לא כל כך גדולים (11,8,7).
בכל מקרה תודה

[נגה_שפרון*]

אהה, אז לא הבנתי אותך.
לגבי הבקשה שלך, אני לא רוצה שההורים שלי, יספרו אל איך שהם מלווים אותי וכל זה. נוח לי להיחשף כשאני החושפת. אבל אם אמא שלי תכתוב: "היום נגה צילצלה אליי בהיסטריה כי היא....." אני ארגיש לא נוח. תשאלי שאלות. אולי אז תהיה היענות גדולה יותר לבקשה שלך. (אני לא בטוחה שיש פה עוד הורים לילדים גדולים חוץ מההורים שלי, ו-נדמה לי אריאלה צוקר...)

[אביטל*]

שלום להורים ולילדים הגדולים. אני חושבת שגם אני עונה לתואר "אמא של ילד גדול" (5,7,13) .רק אני כותבת כאן כי הילד הגדול שלי קצת חדש בענין ולא מתעניין בלהתכתב עם ילדים אחרים שבחינוך הביתי. הוא מעדיף להיות בקשר עם
נערים אחרים בעלי אותו ענין מקצועי ודרך אגב לספר על עצמו.

[רסיסים_של_אור*]

אפרת, זה נשמע כל-כך קסום ונפלא, אין בכלל רגעים קשים ? לא היו בכלל רגעים כאלו ? אני לפחות אשמח מאד לשמוע עוד וביותר פירוט על התהליכים שעברתם, על ההתפתחויות והתובנות שצצו בדרך ועוד ועוד, כמה שתוכלי לשתף !!

[מיץ_פטל*]

ואוו , אפרת , אני גם מאוד אשמח לשמוע את הסיפור שלכן.

[פלוני_אלמוני*]

אני יודעת שאני מזה לא קשורה ..אני דיי חדשה פה בפורום.. יוצא ללי לפעמים לקרוא פה.. אבל... מישהו יודעע אוליי איפה מדברים על הגישות של ההורים כלפי יחסייי מין של ילדיהם???

[רוזמרין*]

אני מתלבטת אם לעבור לחינוך ביתי.
בתי הקטנה(11) מתחננת כבר הרבה זמן ואני שוחחתי איתה לא פעם על האפשרות הזו.
בני בן ה-14 לא סגור על זה.

רציתי לדעת אצלכם, הורים לנוער, האם יש הקדשת זמן ללימודים "אמיתיים" (כאלו שצריך לבגרות)?
מה עושים כשאין סבלנות? מפחיד אותי שארגיש שאין לי זמן ללבד שלי.
בעיקר, לא ברור לי, כשמתחילים עכשיו ולא מגיל צעיר. אולי ההתניות מהבי"ס כבר קשות לשינוי? (תחרותיות, הישגיות,חברים,שכר/עונש).

הסיבה העיקרית לרצון הזה לשינוי היא שכבר בא לי להקיא מכל צורת הלימוד והכאילו חינוך בבי"ס.
מורים ברמה אישית והשכלתית מביכה, שיטות משעממות ללימוד, חוסר עניין בילד.

אני אוהבת ללמוד דברים חדשים, בעיקר לבד, ומתעניינת בהרבה תחומים והייתי שמחה אם הסקרנות תתפתח גם אצלם.
אולי איתי הם יפתחו את זה. ואולי נמצא את עצמנו מכוסחים אחד עם השני?

בקיצור, הייתי שמחה לקבל רעיונות ותובנות ממי שכבר חווה את העניין וזה כולל גם הורים וגם ילדים.

[אריאלה*]

אם לקרן בת 16 וחצי.
זו השנה הרביעית שלנו בחינוך ביתי.
עוד לא פגשתי מישהו שמחנך בבית ואין לו חששות והתלבטויתת זה לדעתי חלק מהיופי של התהליך מאחר ואם מתלבטים יש גם סיכוי לגדילה והתפתחות.
אני לא חושבת שמישהו יכול להבטיח לך מה ולמה הילדים שלך יקדישו את זמנם וזה אגב נכון גם כאשר הם בבית ספר.
חשוב להחליט, לדעתי, מה באמת חשוב לך (ולהם) וללכת עם זה. מאחר ואנחנו מתגוררים בארה"ב ופה אין מבחני בגרות אנחנו פטורים מה"עונש" הזה אבל אני בטוחה שמתוך התהליך ותוך שמירה על חיבור למה שחשוב תמצאי את הדרך המתאימה.

[אביטל_1*]

שלום לרוזמרין, לפני כשנה וחצי כשבני היה בן 13, הוצאתי אותו מביה"ס. קודם כל ירד מאיתנו כל הלחץ של מערכת החינוך. השינוי הזה גרם לנו לדבר המון, להקשיב לילד, לעזור לו בהחלטות בקשר להמשך לימודיו (קורסים מקצועיים). אין לו לימודים "אמיתיים" אבל הוא התקדם הרבה יותר באנגלית ע"י התכתבות באינטרנט, הוא מבקר בבית הכנסת ולומד מידי פעם עם סבא שלו למרות שאנחנו לא דתיים, אני "תופסת" אותו צופה בערוצי מדע. כרגע הוא בעיצומו של פרוייקט
גמר כדי לקבל תעודת אנימטור. במסגרת בה הוא לומד, אין תאריך שבו הוא חייב לעמוד ותמיד הוא מרגיש שהפרוייקט לא ברמה מספיק טובה (למרות שהוא הכי מתקדם בקורס), עד שהגיע לבד להחלטה "להתנפל" על הפרוייקט, לסיים ולהגיש ואח"כ להתפנות לדברים המסובכים יותר אליהם הוא שואף להגיע. נראה שהוא כן ספג תחרותיות ב-7.5 שנותיו בביה"ס, אבל זו תחרות מקצועית לתחום מסויים בלבד.האם זו לא תחרות בריאה?
ואולי נמצא את עצמנו מכוסחים אחד עם השני? כמו שכבר כתבתי את ה"כסח" סיימנו ברגע שסיימנו את ביה"ס. כל השנים האלה מתוך כוונה לעזור לו הייתי המורה שלו (יותר נכון: תלמידה במקומו) עכשיו אני כבר לא מורה שלו. הוא לומד לבד ונעזר במורים מקצועיים, עכשיו יש לי המון זמן להיות אמא שלו.

[אמא_של_יונת*]

אין לו לימודים "אמיתיים" אבל הוא התקדם הרבה יותר באנגלית ע"י התכתבות באינטרנט.
וזה לא לימודים אמיתיים?
אולי התכוונת ללימודים ממוסדים?

[אריאלה*]

לוקח הרבה זמן להשתחרר מדרך הדיבור שרכשנו ולכן אנחנו ממשיכים להידבר בשפה שנלקחה "משם" ואולי גם לחשוב במונחים האלו. זה טוב, לדעתי, העימות המחשבתי הזה.
לרוזמרין, אני שומעת איך הנשימה נעשית מרווחת יותר ומתחברת להרגשה הזו...

[רוזמרין*]

וואו...
איזה כיף לגלות שאחרי חודשיים מישהו עונה לי. המון תודה על ההארות.
אמא של יונת , הרי שמתי את המילה במרכאות כפולות ולא בכדי.

בכל מקרה, הילדה קיבלה 'רגליים קרות' מהרעיון. נראה מה ישתנה עד סוף החופש.
הילד לא רוצה לפספס את החברים והכדור עף בבי"ס כך שכרגע ירדתי מהרעיון.

עדיין, הייתי שמחה לשמוע ממכם איך עוברים הימים בחינוך הביתי לנערים.
תגליות,תובנות,הפתעות וכל מיני תהליכים שקורים.