כל פעם שהילד מבקש אני צריכה לקחת אותו?
עכשיו תני לאבא שלהם לקחת אחריות על האבהות שלו. את לא יכולה להיות המתווכת והאחראית על הקשר בין אבא לילדים. זה חלק מהותי מהפרידה.
אבא רוצה לראות אותם? שאבא יבוא. שימצא תחבורה ציבורית, שיקח מונית, שיקנה רכב. שיעבוד בשביל לממן קשר עם ילדיו. אני בטוחה שאת רוצה שהילדים לא ינותקו מאביהם, אבל זה לא בידייך, רק בידיו.
עצה מהתבוננות בתהליך שעוברת בת משפחה קרובה שלי, שהתגרשה עם ילד בן שנתיים ותינוקת בת חמישה חודשים: תדאגי כמה שיותר מהר למסגרת פגישות קבועה עם אבא. ואל תתני לטרטר אותך בין לבין. תחליטו שהם מתראים עם אבא כל יום או פעם בחודש (אני חושבת שעדיף שלוש-ארבע פעמים בשבוע) - ותעמדו בזה. הקצב שייבנה יעשה טוב לילדים שיידעו למה לצפות ומתי רואים את אבא, החיים שלך יוכלו להכנס לריתמוס שמתאים לך. קפיצה לכל בקשה של הילד תגרום עד מהרה לכך שבכל מתח או אי הסכמה איתך הוא יבקש לאבא ולהפך. לכן ההענות המיידית לדחף של הילד - המובן והצלול - לראות את אבא, עלולה להפוך חרב פיפיות.
מחזקת אותך בהמשך ההתמודדות.
). כדאי לשים לב למסרים שאת מעבירה לו, הם יבהירו לך מה את חושבת, ואם המחשבות שלך הולכות לכיוון לא טוב, שם המקום לעשות את השינוי.
.
כי יש רגשות והיו גם רגעים אחרים....
ומכה בעצמך שגם כך את קצת "על הקרשים"
- אכזבתי אותה בביקור בפארק צה"ל.