הבנתי למה מעט מניקות

[אנונימי]

ראו גם: מדור הנקה, סיבות לאי הנקה

[חגית_ל*]

בשיחה בגינה עם מטפלות משפחתונים קטנים הבנתי:
נשים לא יודעות מה יש להן בציצי!
הן חושבות שהחומר בחודש הראשון הוא ממש חשוב 'כי יש בו הכל' ואח"כ זה סתם חלב כזה שלא ממש חייבים להתעקש עליו, בייחוד שכדי שהוא יספיק 'כי לי לא היה מספיק חלב, כך אמרו לי בטיפת חלב' - צריך להניק מתי שהתינוק רוצה ואז 'אי אפשר לעבוד ולעשות כלום'. שזה ממש מבאס!
והנה, 'אחת במשפחתון כל הזמן מניקה והילדה שלה כל הזמן חולה!'
'איך היא כל הזמן מניקה אם הילדה במשפחתון???'
'היא שואבת'
אז סיפרתי להן איזה איבר חכם זה הציצי, שלפי הרוק של התינוק הוא יודע להתאים את עצמו לצרכים של התינוק, אבל צריך את הרוק של התינוק, עם הפה שלו ורצוי גם עם הטוסיק המתוק.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אני הבנתי.
ההבנות שלי כל כך עמוקות שכבר מתקשה לדבר על זה. מרגישה שאנשים מתרחקים ממני כי קשה לשמוע את דעותיי. נשים מעדיפות להדחיק ולחיות את הנוחיות שלהן על כל המשתמע מכך: כסף (שזה מחדל חלקי כי יש כאלה שבאמת אין להן ברירה והמדינה לא מעודדת הישארות עם תינוקות, היא מעודדת אזרחים טובים משלמי מס הכנסה), חופש (שלא יהיה תלוי בה והיא תוכל להסתובב, כולל לתת לאיש שלה להתעורר בלילות), בושה (כמו חיות, יראו לי את הגוף) ותאמיני או לא יצא לי לשמוע בחור שאשתו הייתה בהריון ושאלתי אותו אם היא תניק והוא ענה לי: לא, לא!! אני אוהב את הציצי שלה כמו שהוא, לא רוצה שייהרס לה הציצי (!!!!!!!).
א-לו-הים א-די-רים
כמה רחוק הלכנו??????

[אילה_בשדה_הדגן*]

כרוניקה של תמ"ל ידוע מראש.

חוסר במידע , חוסר בתמיכה , אמונות טפלות וחוסר חיבור.האנושות בכלל מתדרדרת .

ליועצת הנקה שאני מכירה היה סטיקר לאוטו : ברכב זה יושב תינוק יונק בר מזל (תרגום מאנגלית ).
אם מישהי קראה /שמעה(אפילו אם זה מיד שניה , שההיא בגינה אמרה לאמר של חברה של הדודה שלה) /הלכה ליועצת , הרי שהתינוק שלה בר מזל .בעשירון העליון.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אחלה סטיקר
צריך להפיץ כאלה

[מלאכים_בשמי*]

במידה רבה, זאת השפעה סביבתית: ילדתי בחו"ל ומכיוון שהחברה הטובה שלי פה נתנה לי את הספר של סירס, מאוד התחברתי לתיאוריות שלו/שלהם. בבית החולים, האחות ה"מרשעת" התעקשה איתי על איך להניק למרות שהייתי חלשה מאוד (לידה מאוד לא מוצלחת... איבוד דם וכו'), ולימדה אותי איך "ללמד" את הילד לינוק (שהרי ברחם הוא כמובן לא יונק) ואיך להחזיק שזה לא כל כך יכאב. לאחר ששוחררתי באה לבית (כחלק מן הביטוח הרפואי) מיילדת שתפקידה להדריך את האמהות ולראות שמסתדרים: היא לימדה אותי עוד טכניקות הנקה, הרגיעה אותי, וגם נתנה לי מתנה משחה של וולדה ששמים על הפטמה. וכן, בהתחלה זה עדיין לא היה מאוד נפלא ואני מתארת לעצמי שזה ככה אצל 99.9% מן האמהות הצעירות: להניק זה לא נעים בהתחלה.

אני (שאינני רופאה אז דעתי לאו דווקא נחשבת) חושבת שיש מיעוט קטן של נשים שבאמת "אין להן חלב" (נשים שעברו ניתוחים בשדיים, סרטן שד ומחלות שונות); והרוב פשוט לא מקבלות הדרכה נכונה ותמיכה נכונה מן הסביבה - בהקשר הזה, אציין ששתי האמהות שלנו שהגיעו מן הארץ (כל אחת בנפרד, תודה לאל) לעזור, העירו כשהתקשתי בהתחלה ש"אולי תעזבי את זה ותקני תמ"ל". אמא שלו הגדילה עשות וגם קנתה תמ"ל שיהיה בבית (אני חושבת שהיא הייתה קצת מתוסכלת מזה שלא עזבתי אותו איתה ועם תמ"ל, שזה כמובן אחד מהיתרונות של תמ"ל - כביכול האם יכולה לעזוב את הילד עם אחרים/לתת גם לאבא להאכיל בלילה/וכו'; לא עשיתי את זה כי למעשה לא הייתה לי סיבה טובה מספיק לעשות את זה - אם הייתי חייבת לחזור לעבודה זה משהו אחר)

[אורגנית_מתחילה*]

חגית ל
אני חושבת שאת צודקת באופן עקרוני, אבל זה לא רק זה.
זה פשוט נראה יותר קשה לחלק מהנשים להניק. זאת התלות של התינוק בך, שנראית להן מפחידה
זה הקושי בחזרה לעבודה
וכמובן אווירה תרבותית שאינה מעודדת הנקה.


וכן, בהתחלה זה עדיין לא היה מאוד נפלא ואני מתארת לעצמי שזה ככה אצל 99.9% מן האמהות הצעירות: להניק זה לא נעים בהתחלה.
מלאכים בשמי אצלי בשלושת הילדים היה לא נעים להניק בחודש הראשון. אבל היה לי חשוב, והיה לי מידע, והיה לי איפה להתייעץ, וזה עשה את ההבדל.

היא מעודדת אזרחים טובים משלמי מס הכנסה,
נקודות ורודות אגדיות לא שמתי לב שמעודדים אזרחים טובים שמשלמים מס הכנסה


מרגישה שאנשים מתרחקים ממני כי קשה לשמוע את דעותיי.
זה קורה גם אצלי. שלא לדבר על תגובות להנקה של עולל גדול מנניח חצי שנה. נראה לי שיש כאן דף על זה.

[ניצן_אמ*]

נשים מעדיפות להדחיק ולחיות את הנוחיות שלהן על כל המשתמע מכך
אני הייתי בוחרת בניסוח אחר.
נשים היום לא מודעות למחירים הכבדים שהן וילדיהן משלמים על ה"נוחות" לכאורה של התמ"ל.
אילו היו מודעות, היו יכולות לבצע בחירה מושכלת. זה טוב שיש להן אפשרויות.
במציאות ובאוירה שיש היום, רבים הם בעלי האינטרסים (משווקים, יצרנים, שוק העבודה, המדינה ולדאבוננו אף בני המשפחה ובני הזוג!) שלא מעודדים (בלשון המעטה) את הפצתו של המידע הזה, ובכך מונעים מנשים את חופש הבחירה האמיתי ופוגעים ברוח הפמיניזם. וכן פוגעים בתינוקות אשר להם זכות בסיסית לתזונה מיטבית.

[ביצה_עלומה*]

מסכימה עם ניצן, אבל סוברת שדווקא המדינה צריכה לעודד הנקה, גם מבחינה כלכלית טהורה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אולי צריך לדבר על הנקה יותר.
למשל כשמדברים עם הריונית טריה, לרחרח לגבי המושג והכוונות ולנדב מידע חופשי חופשי.
למשל על זה שזה נורא כואב, אבל זאת העבודה של כווץ הרחם וכמה זה חשוב. כמה מהר זה עובר ולא כואב יותר. (אחרי ניתוח קיסרי- המקרה שלי, הבנתי שזה כואב הרבה יותר- אז...וואלה כאב מאוד. נו? כבר היו כאבים חזקים מזה בחיי), כמה חשוב חלב אם, תכונותיו, הנוחות שבהנקה ועוד ועוד.
צוו קריאה למיסיונריות מתוחכמת לעידוד הנקה.

(למה מתוחכמת? כדי שתחלחל היטב ולא תחשב לכזאת...)

[אורגנית_מתחילה*]

למשל כשמדברים עם הריונית טריה, לרחרח לגבי המושג והכוונות ולנדב מידע חופשי חופשי.

שלשום פגשתי הריונית, בהריון שלישי עם תאומים.
את הגדולה הניקה חודש וחצי
את הקטנה קצת יותר
את התאומים/ות היא לא מתכוונת כנראה להניק.
גם ככה היה לה מאד קשה עם ההנקה, היא אומרת שהיא נפגשה עם יועצות הנקה,
ושיש לה עם כל כך הרבה דברים להתעסק בקשר ללידה הקרובה, והנקה זה ממש לא אחד מהם.
כאב לי הלב, אבל חשבתי שבמקום שבו ממילא לא ישמעו את מה שיש לי להגיד, עדיף לי לשתוק.
מה גם שבאמת אף פעם לא הנקתי תאומים אז אני לא יודעת.
אבל היה לי עצוב שזה ככה.

[אמא_של_דגיגונת*]

מלב המיינסטרים, יעל בר זוהר מסבירה למה לא כדאי להניק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3597469,00.html
שימו לב למשפט האחרון ולקריצה.

הסרטון המחפיר הזה מוגש בחסות "אופטימיל" במסווה של כתבה.
למה מעט מניקות? בין השאר, כי חברות התמ"ל הן חברות ענק שלא בוחלות באמצעים כדי לקדם את מרכולתן.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אורגנית,
אני הנקתי שניים. (לא תאומים אך אחים).
נכון, קצת יותר קשה, וצריך לאכול המון (אני רזיתי המון המון המון ואכלתי המון המון המון- אולי תמריץ לאלה שאוהבות לאכול ולהישאר רזות (-;)
אבל, אם את בבית ובריאה- זה נהדר!! הכל בסדר!!
זה הכל כפתורים בראש!!!!!!!!
חודש וחצי להניק תינוק....נחמץ הלב אוהוו כמה שהוא נחמץ!

[אורגנית_מתחילה*]

חודש וחצי להניק תינוק....נחמץ הלב אוהוו כמה שהוא נחמץ!

אני מסכימה, אבל אפשר גם להסתכל על זה מהצד המלא : לפחות היא הניקה חודש וחצי...

עד היום יש לי ייסורי מצפון על כך שהנקתי את הבכור רק 6 וחצי חודשים כי סבלתי מתת פעילות קשה של בלוטת התריס,
וברגע שהתחלתי לתת לו תוספת של תמ"ל פשוט נשברתי.
אני יודעת שאין כאן עניין של אשמה, ובמילים אחרות אני לא אשמה, ועדיין חבל לי שהוא קיבל הרבה פחות הנקה מאחותו, ומן הסתם גם מיעל
(אמן אמן שאצליח להניק אותה למרות החזרה לעבודה, לפחות לפחות עד גיל שנה וחצי)

[טליה_אלמתן*]

סיבות לאי הנקה

[דניאלה*]

_היא מעודדת אזרחים טובים משלמי מס הכנסה,
נקודות ורודות אגדיות לא שמתי לב שמעודדים אזרחים טובים שמשלמים מס הכנסה._
יותר מדויק לומר:
היא מעודדת אזרחים טובים לשלם מס הכנסה
(לא שהיא חלילה מתגמלת על כך).
בהחלט יש אינטרס של המדינה להחזיר אנשים ונשים לשוק העבודה במהירות

[ילדת_טבע*]

_מלב המיינסטרים, יעל בר זוהר מסבירה למה לא כדאי להניק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3597469,00.html
שימו לב למשפט האחרון ולקריצה._
וואו! זה ממש מעצבן לראות מסביב וגם מבחיל לראות מסביב
ואני בכלל עדיין לא מדברת על התוכן...

[ורד_לב*]

טוב, עם יעל בר זוהר זו פרסומת לכל דבר, ממש לא כתבה ולא כלום.
האחראית על חדרי הלידה ב"הלל יפה" ממש מדקלמת...זו לא נראית שיחה נינוחה בין 2 נשים...
מאחר וזה האזור בו אני גרה ועובדת, אני בהחלט יכולה להבין למה נשים רבות לא מרוצות ב"הלל יפה" מכל עניין ההנקה ומרגישות שאין להן שם תמיכה בכלל. אם זו הגישה בחדרי הלידה...
כ"כ חבל!

[מלאכים_בשמי*]

אולי באמת צריך להגיד לאמהות שמתלבטות ש:

• הנקה מורידה צ'יק צ'ק את משקל ההריון העודף (כולן רוצות להשוויץ ש"חודש אחרי ההריון חזרתי למשקל הקודם שלי" והכי כיף שאפשר לאכול מה שרוצים)
• הנקה היא אמצעי מניעה כמעט מושלם - ניתן לקיים יחסי מין ללא חשש (כמעט, מכירה לא מעט שנכנסו להריון בסוף תקופת ההנקה, כשהתינוק מתחיל כבר גם לאכול מוצקים)

אבל לצערי זה באמת כנראה עניין כלכלי ויכול להיות שרבות הרבה יותר היו מניקות אם הן לא היו צריכות כל כך מהר לחזור לעבודה. זה לא רק ש"המדינה אוהבת משלמי מיסים" (וכן, תינוק בריא שלא מפסידים עליו ימי אשפוז בבי"ח שווה יותר...), אלא שבישראל קשה מאוד לרבים להתקיים במסלול הבורגני הרגיל (בית-אוטו-וכו') ללא עבודה של שני בני הזוג, ולעיתים עבודה קשה (סטייל אלמנות/ני הקש של ההייטק). כשאני אומרת שלא היה לי שום הכרח לחזור לעבודה, אני מתכוונת לזה: פה (ובמדינות רבות אחרות באירופה) משלמים לאחד מן ההורים להישאר בבית כשנה (בדרך כלל זאת האישה אבל ניתן לחלק את זה וכך למען האמת "לזכות" בחודשיים נוספים). לא המון כסף, אבל בהחלט משהו שמאפשר להתקיים ולהחליט שזה מה שעושים ושזה יותר חשוב מלחזור לעבודה מיד.

[טליה_אלמתן*]

הנקה מורידה צ'יק צ'ק את משקל ההריון העודף
אני מכירה אולי שלוש נשים שזה נכון עבורן, והרבה מאוד שלא, ושאפילו מעלות בהנקה.
הנקה היא אמצעי מניעה כמעט מושלם - ניתן לקיים יחסי מין ללא חשש
טוב, לגבי זה ברור שזה לא נכון P-: וממש לא הייתי רוצה להיות זו שבגללה קרתה כזו "תאונה"...

אני לא מרגישה שזו הדרך למכור הנקה (לא שיש לי דרך יותר טובה, אבל איזה כיף להעביר ביקורת ).
מאחורי הנקה, ולהבדיל אלף הבדלות מאחורי עישון, עומדים מניעים לא ראצינליים דווקא. קשה למכור הנקה ממניעים הגיוניים למי שמרגישה שהיא פשוט לא בקטע, כמו שקשה להפסיק לעשן, למרות שיודעים את כל הטיעונים ההגיוניים.
אני מרגישה שאולי איזושהי דרך של תמיכה ונתינה לאישה בהריון, תכין אותה יותר טוב להענקה והנקה לתינוק (אבל אין לי רעיון מעשי).

[חלוק_ביתי*]

ואותו הדבר לגבי למה נשים מזדעזעות מלידות בית. אתמול בגינה ישבתי עם אשה שסך הכל יולדת בקלות בדרך כלל, אבל היא התחילה לצעוק "יוווו, איזה גועל, ללדת בבית! בא לי להקיא!! רק לחשוב על כל הדם מסביב, איככככס!!!!"
והנשים סביבה עומדות, שומעות ומפנימות.
ורק אני היחידה שמנסה להסביר לה שהיא טועה, שמנסה לומר שאין כל כך הרבה לכלוך ושהכל זה סתם סטריאוטיפים.

ואגב, הסרטון של יעל בר זוהר מביש ביותר, ממש גועל נפש.
במיוחד כי כאילו נותנים לה לישון בלילה רצוף ויש מישהו אחר שיכול לקום לתינוק. היא לא שמעה על הנקה בשכיבה, לא שמעה על מיטה משפחתית, כלום. חיים בסטריאוטיפים.

[מחשבות*]

אני ממש לא מבינה את אלו שלא מניקות.
לי יש תמיד מזון לתינוקות שלי.
אתי.
בהרכב הנכון.
בכמות הנכונה.
בטמפרטורה הנכונה.
בלי ציוד נלווה.
וסטרילי.

אני כל כך חופשיה. ספונטנית עד העצם. הולכת לאן שבא לי. איך שבא לי. בלי לארגן כלום.
לא מתעסקת עם בקבוקים, לא נלחצת אם אין מים רתוחים, וגם לא צריכה להתעורר ממש בלילות.
הילדים שלי, בחודשיהם הראשונים, חסינים לגמרי מפני הרעלות, כוויות, זיהומים ואלף צרות הקשורות באוכל.

באמת, בשיא הכנות, מעולם לא הצלחתי להבין למה מעט מניקות.

[סמדר_נ*]

לא יכולה לראות את הסרטון, טכנית, אבל רגע, יב"ז לא היניקה 7 חודשים (או זה לפחות מה שהיא אמרה באיזו כתבה בלאשה שנתקלתי בה)? זה בערך הממוצע הארצי.
כל כך מהר היא שכחה?

[תמרוש_רוש]

אני יודעת, באופן חלקי, למה נשים אוסטרליות לא מניקות.
כי אי אפשר להניק פה בציבור. כלומר אפשר (אני ההוכחה ) ובאמת אפחד לא אומר כלום, אבל זה מאוד לא מקובל. הבנות מקבוצת האמהות שלי הניקו עם סינרי הנקה או שזזו הצידה אפילו במפגשים שלנו, כאילו, דא?? כולנו הרי נשים כאן! ובכל זאת הן כיסו עצמן או זזו הצידה, לא הרגישו נוח. איך אפשר להניק לאורך זמן אם את מרגישה כל כך לא נוח עם זה? שלא לדבר על בני משפחה ממין זכר שבורחים ממך ברגע שהם קולטים (או חושבים) שאת הולכת להניק. שזו נקודה כאובה במיוחד בשבילי. למה אתם בורחים, למה????

[טליה_אלמתן*]

באמת, בשיא הכנות, מעולם לא הצלחתי להבין למה מעט מניקות.
כי הסיבות הן לא רציונאליות.
את יכולה להבין למה אנשים מעשנים?

[ביצה_עלומה*]

כל כך מהר היא שכחה?
שילמו לה אז היא שכחה

[נורית_מאור_שביט*]

_אני כל כך חופשיה. ספונטנית עד העצם. הולכת לאן שבא לי. איך שבא לי. בלי לארגן כלום.
לא מתעסקת עם בקבוקים, לא נלחצת אם אין מים רתוחים, וגם לא צריכה להתעורר ממש בלילות.
הילדים שלי, בחודשיהם הראשונים, חסינים לגמרי מפני הרעלות, כוויות, זיהומים ואלף צרות הקשורות באוכל_
אמן!
אצלי הם בריאים הרבה מעבר לכמה חודשים (טפו טפו טפו, מלח מים מלח מים), אבל זה אולי גם בגלל שלא מפריעים להם לפתח מערכת חיסונית עם כל החיסונים החיצוניים הניתנים לגוף.

באמת, בשיא הכנות, מעולם לא הצלחתי להבין למה מעט מניקות.
לדעתי נשים לא מודעות למה שכתבת לעיל, והן חושבות באמת על החופש שלהן.

הנקה מורידה צ'יק צ'ק את משקל ההריון העודף.
ממש לא! אצלי לפחות.
אני מורידה בהריון (עליתי סה"כ 5 ק"ג, אז הכל יורד בלידה) ומעלה בהנקה...בשביל זה עברתי לייצר מידות גדולות (-;

הנקה היא אמצעי מניעה כמעט מושלם - ניתן לקיים יחסי מין ללא חשש.
גם לא...
יש לי שלושה ילדים, ושניים מהם נוצרו בתקופת הנקה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אני נכנסתי להריון כשביתי הייתה בת 4 וחצי חודשים וינקה באופן מלא!!! (היא המשיכה לינוק עד גיל 3)

[מחשבות*]

_באמת, בשיא הכנות, מעולם לא הצלחתי להבין למה מעט מניקות.
כי הסיבות הן לא רציונאליות.
את יכולה להבין למה אנשים מעשנים?_

אנשים מעשנים כי הם נהנים מזה. הם לא חייבים. תינוק חייבים להאכיל.
השאלה איך יוצאים מזה הכי פשוט ובטוח, והתשובה בעיני ברורה

(נו גם לי היה קשה בחודש הראשון, פעם אחר פעם. אחר כך זה הקלי קלות)

[ניצן_אמ*]

"יוווו, איזה גועל, ללדת בבית! בא לי להקיא!! רק לחשוב על כל הדם מסביב, איככככס!!!!"
אפשר לחשוב שממש משפריצים דם וחתיכות רחם על הקירות.

אנשים מעשנים כי הם מכורים לזה. אין לזה קשר להנאה לדעתי (לא עישנתי סיגריות בחיים. דיברתי עם הרבה אנשים שעישנו ומעשנים, וממליצה על הספר של אלן קאר. "הדרך הקלה להפסיק לעשן" נדמה לי. מדבר בדיוק על זה, על זה שאין לזה קשר להנאה, אלא רק לשחרור מהסבל של ההתמכרות. ושזה שקר תרבותי חברתי שגורם לאנשים להתחיל.)

[אתי*]

אני מכירה אולי שלוש נשים שזה נכון עבורן, והרבה מאוד שלא, ושאפילו מעלות בהנקה.
טוב טליה, זה גם תלוי מה הן אוכלות ועם איזה משקל הן התחילו

[דניאלה*]

_אנשים מעשנים כי הם נהנים מזה. הם לא חייבים. תינוק חייבים להאכיל.
השאלה איך יוצאים מזה הכי פשוט ובטוח, והתשובה בעיני ברורה_
כמה נכון. תמיד כשאני קוראת את הדפים האלה אני חושבת לעצמי
"מה, אני כאן היחידה שמניקה מעצלנות?"
להתחיל להתעסק עם בקבוקים וסטריליזציות?
לקום לחמם בקבוק בלילה?
לקום בכלל בלילה? (או לפקוח עיניים לצורך העניין P-: )
שלא לדבר על ההשקעה הכלכלית והלוגיסטית.

בקיצור יחי העצלנות והקמצנות!

[ש_י_ר_י*]

וכמובן שברגע שכן קמו כמה משוגעות להנקה והטיפו קצת, ישר הסתערו עליהן - אתן מחזירות את המין הנשי אחורה, זכות האישה על גופה, וכן הלאה.

בקורס הכנה ללידה המדריכה הדגימה עם בובה אחיזה נכונה של התינוק להנקה, ועברה מאחת לאחת.
לידי ישבה מישהי, ושהמדריכה הגיעה אליה אמרה בהפגנתיות ובקול רם: "אני לא רוצה אפילו לנסות!" . עברה לי לרגע מחשבה בראש לגשת אליה במיסיונריות עדינה, אבל המבט שהיא נתנה לי שלח אותי לעמוד בפינה ולרעוד מפחד...

[גברת_פלפלת*]

המיסיונריות הטובה ביותר מבחינתי היא פשוט להניק. בציבור, ליד גברים, ליד נשים, באמצע מפגש משפחתי ובתור לבנק. ושימותו הקנאים (-:
כשאנשים רואים שלא צריך להתערטל בשביל להניק, וגם לא לפרוש מהציבור (לי היה מאוד קשה להרגיל את בני משפחתי הפוריטנים בטירוף, למרות שהייתי עם חולצות הנקה מהרגע הראשון ולא ראו כלום, אמא שלי אמרה שזה לא לעניין 'שיודעים שאני מניקה'.)
אני חושבת שאולי כתבתי את זה פעם, אבל חברה שלי שאלה אותי- את לא מתביישת להניק ככה (בחנות נעליים, בצד, עם חולצת הנקה). שאלתי אותה: את לא מתביישת שרואים לך ככה את כל הציצי, סתם ככה בלי סיבה? (היא אוהבת מחשופים שהיו מעלים סומק בלחייו של כל גברבר מצוי) היא פתאום קלטה את האבסורד, צחקה ואמרה שאני צודקת.
דודה שלי סיפרה בגועל על אחותה שמיניקה את הילדים שלה למרות שהם ממש גדולים (שנתיים ומשהו). זה היה לפני חודשיים בערך. בשבוע שעבר היא ראתה אותי מיניקה ושמעתי אותה אומרת לדודות האחרות שאחותה מיניקה עדיין וכמה שזה בריא... אז אולי זה עובד..

לגבי ההרזיה וההנקה: אני ירדתי בטירוף מההנקה ולא מצליחה לעלות. אני לא חושבת שכולן ככה כי עובדה שאני לא מצליחה למצוא בגדי הנקה במידה שלי (נורית תעיד). נו, אולי זה המקום לפנות בפניה נרגשת ליצר גם מידה 36?

[נורית_מאור_שביט*]

אולי זה המקום לפנות בפניה נרגשת ליצר גם מידה 36?
אחשוב על זה...

_אני מכירה אולי שלוש נשים שזה נכון עבורן, והרבה מאוד שלא, ושאפילו מעלות בהנקה.
טוב טליה, זה גם תלוי מה הן אוכלות ועם איזה משקל הן התחילו_
ברור שלא עולים מהאויר, וכל עניין העליה והירידה במשקל שייכים לאיזון בין האנרגיה שיוצאת מהגוף לזו הנכנסת.
SO?
מה זה אומר?
הטענה היתה שכאילו אפשר לאכול הרבה בתקופת ההנקה, ולמרות זאת לרדת במשקל, בגלל הוצאת האנרגיה שבהנקה.
דבר זה נכון רק לגבי חלק מהנשים ולא לגבי כולן.
אולי כי חלק שורפות יותר קלוריות בהנקה, ואלי משום שחילוף החומרים גבוה יותר אצל חלקן.

[טליה_אלמתן*]

אנשים מעשנים כי הם נהנים מזה.
טעות (אלן קאר גאון - בחיי)
הם לא חייבים.
שוב, טעות.
השאלה איך יוצאים מזה הכי פשוט ובטוח.
את לא באמת מניחה שלנשים האלה אכפת פחות מהילדים שלהן ממך, נכון?
אם אמא לא מניקה זה אומר שזה בגלל שהיא לא יכולה (והביטוי "לא יכולה" מתייחס בעיקר לא לגורמים הפיזיים או למכשול אינטלקטואלי, אלא רגשי עמוק, לפי דעתי), כמו שמי שממשיך לעשן, פשוט לא יכול להפסיק (ולא בגלל שהידיים והפה שלו לא בשליטתו, או בגלל מכשול אינטלקטואלי).

(קטע ניצן כתבתי את זה לפני שראיתי שגם את כתבת...)

טוב טליה, זה גם תלוי מה הן אוכלות ועם איזה משקל הן התחילו.
מה אוכלות ואיך נראות רוב הנשים שאת רוצה לשכנע (או בכלל)?

[סלט_פירות*]

לדעתי, המון אמהות מודעות לעובדה שהנקה זה הכי טוב, אבל לא חושבות לרגע שתמ"ל הוא לא מושלם.
איכשהוא אנשים חושבים שפרשת רמדיה לא תחזור על עצמה, ושהתמ"ל רק הולך ומשתפר ובאמת דומה לחלב אם. אז חוץ מלתת דוגמא, לדבר על המערכת החיסונית של התינוק והורדת הסיכון לסרטן השד אצל האם המניקה, צריך גם להזכיר שהתמ"ל הוא אבקה. ואין בסיס להשוואה בינו לבין חלב אם.

כמובן שהדיון הזה כבר נערך כל כך הרבה פעמים פה ובמקומות אחרים ברשת. וכמובן שאי אפשר יהיה לצאת נגד חברות התמ"ל.
צריך למצוא דרך עדינה שכן תגרום לאמהות לחשוב פעמיים לפני שהן נותנות בקבוק.

[מיכלי_לי*]

המון המון אמהות סביבי לא מניקות. ואני מדברת רק על אלו שבחרו לא להניק מתוך נוחות. זה נוח להאכיל את הילד כל 4 שעות (ואז לזכור להחליף את החיתול בדרך), אפשר להשאיר אותו עם אבא/סבתא/מטפלת/לא משנה ולישון, לעבוד, לצאת לבית קפה (כן אני מכירה אחת כזו שעזבה את התינוקת בת השבועיים עם סבתא כדי לצאת לבית הקפה) אפשר לאכול ולהשאיר את הילד בעגלה עם הבקבוק.
לי אישית זה נראה יותר קשה, יותר קל לי להניק כשהילד רוצה ולא לחשב שעות, כשהוא בוכה יש ציצי זמין לאוכל להרגעה, בלילה לכרבל את הגוף הקטן אליי כשהוא אוכל ולהמשיך לנמנם ולא לרוץ לחפש בקבוק פורמולה וכד',
הרבה יותר רגוע לדעת שהוא מקבל מה שהוא צריך ולא מה שמשהו אחר חשב שהוא צריך. לי זה נראה יותר פשוט
אבל לא הצלחתי לשכנע אף אחת בכך.

[נורית_מאור_שביט*]

הרבה יותר רגוע לדעת שהוא מקבל מה שהוא צריך ולא מה שמשהו אחר חשב שהוא צריך
כל כך נכון.

אני מאוד נגד מיסיונריות.
לא מאמינה בה. להיפך - מאמינה שהיא גורמת להתנגדות.
בהמשך לטליה, גם אני יוצאת מנקודת הנחה שכל אמא רוצה לתת לילד שלה את הטוב ביותר.
אני חושבת שכל הנושא של הנקה הוא טעון אצל כולנו: המיניקות ושאינן מיניקות, ואין לי שום זכות לבוא למישהי שנותנת בקבוק לילד שלה ולנסות ללמד/לשכנע אותה להיניק.

העובדה שאני מיניקה גם בפרהסיה ועד גיל מבוגר יחסית (שנתיים+-), וכן המפגש שלי עם אמהות לתינוקות שמגיעות אלי לעסק - מעוררים שיחות בנושא, אבל חשוב לי לבדוק היטב אם יש רצון לשיחה בנושא לפני שאפתח אותו.

לפני יומיים הגיעה אלי לדוכן מישהי לפני לידה ראשונה והתפתחה שיחה סביב עניין הלידה וההנקה.
מתוך השיחה הבנתי שאני יכולה לשטוח בפניה את האני מאמין שלי לגבי הבנתי למה מעט מניקות , או ליתר דיוק - מה חשוב מאוד בסיוע להנקה קלה יותר - כיוון שראיתי את העניין שהביעה.
לא הייתי עושה זאת מתוך "דחיפה".

נזכרתי במשהו חשוב: לדעתי אחת הסיבות לאי הצלחה של הנקה - גם אצל נשים שבחרו להיניק - היא שאינן בוחרות ברומינג אין בבתי החולים, ואין לכך עידוד מהמערכת. כיוון שיותר נוח להם כך.
הניתוק של התינוק מהאם - גם אם קוראים לה כשהוא בוכה ולא רק לפי שעות האכלה - עלול לגרום לקשיים בהנקה, ויש הנשברות בשלב הזה.
אני יודעת שהדף אינו על "למה זה לא מצליח", ולכן לא אוסיף עוד מדיעותי בנושא.

[טליה_אלמתן*]

ואני מדברת רק על אלו שבחרו לא להניק מתוך נוחות.
לדעתי זה רק תירוץ (עבור הסביבה, ורוב הפעמים גם עבור עצמה והיא אפילו לא מודעת לזה). הסיבה האמיתית היא נפשית, פנימית, חוסר שהיא חוותה בעצמה, ושכרגע אין לה מאיפה להשלים על מנת לתת לילדים שלה מה שהיא לא קיבלה.

[קלמנ_טינה*]

מלב המיינסטרים, יעל בר זוהר מסבירה למה לא כדאי להניק.
שימו לב שבתחתית הפרסומת לתמ"ל כתוב "חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק".
(-:

ברמה הרגשית אני ממש מתקשה להבין איך מישהי שכבר התחילה להניק מוכנה לוותר על הנקה. זה כזה כיף!
פרקטית, יש לי חברה שבתה לא מצליחה לינוק, והיא שואבת כבר חודשים. אני בהחלט מבינה נשים שלא עושות את זה.

[אמא_בגובה_דשא*]

_לפני יומיים הגיעה אלי לדוכן מישהי לפני לידה ראשונה והתפתחה שיחה סביב עניין הלידה וההנקה.
מתוך השיחה הבנתי שאני יכולה לשטוח בפניה את האני מאמין שלי לגבי הבנתי למה מעט מניקות , או ליתר דיוק - מה חשוב מאוד בסיוע להנקה קלה יותר - כיוון שראיתי את העניין שהביעה.
לא הייתי עושה זאת מתוך "דחיפה"._

גיליתי דרך קלה לפתוח את הנושא עם נשים בהריון ראשון.

אני מתחילה ב"אני לא צריכה להסביר לך למה להניק, נכון?"
(בטון של את מספיק אינטיליגנטית ובטח כבר יודעת לבד)
ואז אני יכולה לעבור ישר לדיבור על פרקטיקה.

יתרון נוסף-
ככה את מבהירה לנשים מצד אחד שב-ר-ו-ר שהן רוצות, מצד שני, שלגיטימי שיהיו קשיים, ומצד שלישי, שיש לך ידע בנושא ושאת שמחה לחלוק אותו איתן
ולכן, אם הן זקוקות לעזרה, יש סיכוי גבוה יותר שהן יבקשו אותה.


שימו לב שבתחתית הפרסומת לתמ"ל כתוב "חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק".
גיסתי תמיד אומרת ש"אפילו על המטרנה כתוב ש חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק אז מי אני שאתווכח איתם?"

[תזמורת_הים*]

סיבות לאי הנקה

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אולי צריך אפילו להציע תמיכה במידת הצורך.
(-:

[סלט_פירות*]

אוי, עכשיו ראיתי את הפרסומת של יב"ז שמקושרת פה למעלה. הבנתי למה לא נכנסתי לזה קודם|אוף|

[סאלוש*]

אני חושבת שסיבה עיקרית היא חוסר רצון להיות צמודה לתינוק. נשים אומרות לי שהן רוצות לצאת להתאוורר, לעשות ספורט, וכמובן לעבוד. לצאת בערב עם בן הזוג, לישון בלילה ומישהו אחר יתן בקבוק. יש משהו בצמידות הזו לתינוק יונק, לכמה חודשים ראשונים, שמאיימת על נשים בחברה שלנו. זה נתפס כקורבן מיותר, למה לעשות דבר מוזר כזה? להצמד לתינוק? למה לא לעשות קצת ספורט? מה כבר יקרה מקצת בקבוק? גם אף אחד מסביב לא חושב שזה סביר להצמד לתינוק, לא רק הנשים, כל המשפחה והחברה.

אם מישהי מתיעצת איתי בנושא הזה אני תמיד מזכירה שיש אפשרויות אחרות פרט להנקה תמידית, כל עשר דקות. אפשר החל מאיזשהו גיל להניק פעם בשעתיים שלוש. לא חייבים להיות עם שד בחוץ כל הזמן. ואז דווקא אפשר בכיף לצאת לשעה שעתיים בלי התינוק ובלי בקבוק. אבל לא בגיל שבועיים.

[סלט_פירות*]

כשאני פוגשת הריוניות, אני תמיד מציעה את תמיכתי (לא מקצועית) בהנקה, בעיקר בעזרה במציאת תמיכה ועזרה טובה אחרי הלידה (טוב, פה זו לא בעיה. ג'ק ניומן פה בעיר).
שילוב הסיפור האישי שלי (עם הבכורה), ומה שלמדתי במרוצת השנים... ולפעמים זה מוכיח את עצמו. יש התעניינות. וגם הרבה הצלחות.

[נורית_מאור_שביט*]

אני מתחילה ב"אני לא צריכה להסביר לך למה להניק, נכון?"
לי גם זה נראה חדירה שיפוטית למרחב האישי, ואפילו התנשאות. זה פשוט לא ענייני!!!
בעיני החדירה הזו היא בדיוק כמו שאני מסתובבת עם תינוק בחוץ, וזו אומרת לי שהוא לא לבוש מספיק וזו אומרת שהוא לבוש מידי, ועוד ועוד.
אנחנו כל כך שונאות שמתערבים לנו. איזו זכות יש לנו להתערב לאחרות? משום שאנחנו חושבות שהדרך שלנו יותר טובה ובריאה ונכונה?

שימו לב שבתחתית הפרסומת לתמ"ל כתוב "חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק".
זו חובתם של החברות לכתוב זאת (נדמה לי שמאז סיפור רמדיה), בדיוק כפי שכתוב על קופסאות סיגריות שהן מזיקות לבריאות.

[מחשבות*]

את לא באמת מניחה שלנשים האלה אכפת פחות מהילדים שלהן ממך, נכון?

מה??
אני חושבת שיש נשים שטורחות יותר סביב הזנת התינוק שלהן מאשר אני, שמניקה.

נא להימנע מפרשנויות גורפות

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

יש התעניינות. וגם הרבה הצלחות.

[טליה_אלמתן*]

שימו לב שבתחתית הפרסומת לתמ"ל כתוב "חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק".
זו חובתם של החברות לכתוב זאת (נדמה לי שמאז סיפור רמדיה), בדיוק כפי שכתוב על קופסאות סיגריות שהן מזיקות לבריאות.
בדיוק. עוד דמיון.

נא להימנע מפרשנויות גורפות.
כתבת בפירוש שהנקה בטוחה יותר לתינוק מאשר הזנה בתמ"ל - לא פירשנתי שום דבר

[מונו_לוגית*]

הבנתי למה מעט מניקות .
הבנתי שהפרסומות שוטפות אותן. הבנתי שהנורמות החברתיות משפיעות עליהן. הבנתי, שעם כל הכבוד לחלב אם - אנחנו מכירות המון אנשים שגדלו על דיסת קורנפלור ובכל זאת הם היום מבוגרים בריאים ואף בריאים בנפשם (!). הבנתי שיש לחלקן עוד דברים שהן מחויבות להן. הבנתי שיש עוד דברים שהן רוצות לעשות. הבנתי שלכל אחת יש זכות להחליט בעצמה אם להניק או לא. הבנתי שמסיונריות מהסוג של חלק מהתגובות כאן עלולה לאיים עליהן. הבנתי שהפטרונות של חלק מהתגובות כאן עלולה לאיים עליהן. הבנתי שכשאני מנסה לחטט בסיבות ובמניעים שלהן אני חוטאת לסיפורים האישיים שלהן. הבנתי שחלק מהתגובות פה יוצרות חיץ במקום ליצור קרוב. הבנתי שלאף אחד ולאף אחת אין מונופול על מה ש"נכון".
הבנתי שחייבת להיות דרך אחרת לחשוף נשים בהריון להנקה. שמלב המינסטרים דף כזה יכול ליצור הרבה עוינות.

[מונו_לוגית*]

(מה שכתבתי קשור לדברים שקראתי לאחרונה כאו וגם בדף מעצבן לראות מסביב )
וזאת התגובה משם של ניצן אמ שכותבת על חגורות בטיחות אבל באותה מידה היא מתאימה גם לעניין ההנקה.
להגיד שאנחנו לא לוקחים בחירות ששמות את ילדינו במצבים שמעלים את רמת הסיכון בשבילם זו התממות. לשפוט מישהו אחר על זה שהוא עושה את זה בזירה שאנחנו במקרה בוחרים לא לעשות את זה בה ומגבים את עצמנו באיזה "קונצנזוס" שלא באמת קיים (זה קונצנזוס שבשתיקה, אם להיות כנים.) זה ממש עוול בעיניי.

[נורית_מאור_שביט*]

מונו לוגית אני מסכימה עם הסיכום שלך את הדברים.
הבנתי שחייבת להיות דרך אחרת לחשוף נשים בהריון להנקה.
אני תוהה ביני לביני -

• האם באמת אנחנו חייבות למצוא דרך לקרב?
• האם זה תפקידנו?
• בזכות מה?
• האם עצם הרצון לקרב אינו מיסיונרי?
• אולי העובדה שהרבה נשים (אינני יודעת אם "יותר ויותר") כיום בוחרות להיניק וחלקן אף למרחקים ארוכים יכולה לגרום לשינוי מתוך דוגמא אישית (שאינה

מיסיונרית)?

[סלט_פירות*]

שינוי מתוך דוגמא אישית. הלואי.
המטרה האישית שלי היא שהדוגמא האישית שלי תטמע טוב אצל הבנות שלי, לטובת הנכדים העתידיים שלי והדורות הבאים.
והמטרה הפחות אישית, שמי שרוצה להניק אבל אין לה את התמיכה הנכונה, תוכל לדעת למצוא אותה ולקבל אותה.

[אמא_של_שפן*]

היום מישהי שאלה אותי (שוב) אצלי בחנות, נורא בחשש, אם זה בסדר אם היא תניק בפינה בלי שאף אחד יראה.
נתתי לה את התשובה הרגילה שלי - שבי איפה שאת רוצה, ואם מישהו יגיד לך משהו תשלחי אותו אלי (אני יודעת להיות מפחידה כשאני רוצה, כך נאמר לי).
וכמו כל פעם, השמחה הפשוטה שלה מהתשובה - ומכוס המים שהופיעה דרך פלא לידה - שמחה אותי והעציבה אותי בו זמנית.

ועוד חודשיים יולדת בת הזוג של חבר קרוב (קרוב ברמה של אח, של דוד לבני).
אני בקושי מכירה אותה (סיפור ארוך), ואני ממש לא מרגישה בנוח לגשת אליה.
אז דיברתי עם אבא של שפן, והוא עומד לעשות שיחה לחבר שלו, שיחה של אב ותיק לאב טרי, על כל הדברים שהוא למד מהנסיון.
על כמה חשוב לקחת חופשת לידה יחד איתה, ולהקל עליה להניק כמה שיותר, וללמוד מהתחלה לטפל בתינוק (אסכולה שזוגי דוגל בה - אם האב נמצא עם התינוק והאם בשבועות הראשונים, הדינמיקה הגרועה של אמא מטפלת ואבא "עוזר" נמנעת לפני שהיא נוצרת. אצלנו למשל, אני ביליתי שבועיים רק בלהניק ולהתחבק. וכשהיה לי כח הוא לימד אותי לחתל ולהוציא גרפצים וכל מדי דברים שימושיים שהוא למד כשאני ישנתי), ואיזה יופי זה מנשא, ולמה כל כך טוב לכל הנוגעים בדבר לחבק תינוקות כמה שיותר, ואיך להנהן מצד אחד - ולסנן מצד שני - כל מיני אנשים שרוצים לעזור. ואיך להגיד - אני מבין שאתם דורשים את טובתנו, אבל זה התינוק שלנו ואנחנו יודעים יותר טוב. וכמובן טלפון של יועצת הנקה טובה, טפו טפו חמסה חמסה.

אבל עדיין יש לי הרגשה שהיא לא תניק.

מישהי סיפרה לי לפני כמה זמן שכאבי ההתכווצויות שלה היו ברמה בלתי נסבלת, יותר כואבים פי כמה מהצירים, והיא היתה ממש בוכה. והוסיפה בהתנצלות שהיא הניקה רק חודש בגלל זה, כי היא רצתה לתת לתינוק בכל זאת את הטוב הזה בהתחלה. לא היה לי מה להגיד חוץ מלקרוא לה גיבורה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מישהי סיפרה לי לפני כמה זמן שכאבי ההתכווצויות שלה היו ברמה בלתי נסבלת, יותר כואבים פי כמה מהצירים, והיא היתה ממש בוכה. והוסיפה בהתנצלות שהיא הניקה רק חודש בגלל זה.

אולי אולי, אבל לי זה נשמע כמו סידור המצפון ש...קצת פגוע.
אני חוויתי כאבים עזים גם, כי הייתי אחרי קיסרי ויש טענה שאחרי קיסרי זה כואב הרבה יותר בשל החתכים ברחם ובבטן..
נו?? לא ראיתי את הכאב הזה כשעמד מולי העולל הקטן שלי או העוללה הקטנה שלי וזה לא נשמך כל כך הרבה זמן..(חודש???!!!)

איך לא כאב לה נורא לראות את התינוק יונק אבקה מבית חרושת בימיו הראשונים לחייו??
סליחה על השיפוטיות, אבל איפה אם לא פה?
ושוב אולי אולי באמת זה כל כך כאב לה....

[אמא_של_שפן*]

אבל לי זה נשמע כמו סידור המצפון ש...קצת פגוע.
זו תמיד הגישה שלי, וגם
סליחה על השיפוטיות, אבל איפה אם לא פה?
אבל אם היית רואה את העיניים שלה...
ושוב אולי אולי באמת זה כל כך כאב לה....

[רוקדת_לאור_ירח*]

בעייני העניין הוא קודם כל העדר תמיכה ומידע.
יצא לי להכיר לא מעט נשים שלא ידעו שיש יועצות הנקה. יצא לי להכיר נשים שנתנו להן מידע שגוי בבית החולים (ולא כולנו רוצות או יכולות ללדת בבית וגם אז עשויים לצוץ קשיים) יצא לי להכיר נשים שלחצו עליהן לתת לתינוק תמ"ל בבית חולים. העובדה שבטיפת חלב הרבה פעמים יש אחיות שנותנות עצות ממש גרועות (אצלנו יש דווקא אחות שעברה קורס מדריכות הנקה ארוך והיא מקבלת אצלה את כל היולדות הטריות, כדי לתמוך ויש גם כורסת הנקה מגניבה). העובדה שכשרופאת הילדים נתנה לבת שלי מדבקות היה כתוב עליהן "מטרנה" וגם המובייל בטיפת חלב היה של חברת תמ"ל. העובדה שרופאת הילדים, אישה שאני מאד מעריכה מהרבה בחינות, שאלה אותי בגיל 7 חודשים עד מתי אני מתכוונת להניק, כשעניתי "שנתיים" (אלוהים יודעת למה, התכוונתי לארבע ובסוף הצליח לי שלוש) היא אמרה שאחרי גיל שנה החלב הוא כמו מים.

נכון, אפשר להגיד הרבה על נשים, אבל מכיון שבאופן טבעי כנראה טבוע בנו בכל זאת איזה הלך רוח כנוע , אז אולי מן הראוי היה שיהיה לא רק יותר מידע נגיש אלא באמת יותר תמיכה אמיתית, הרי מישהי שקצת יותר מאמינה לרופאים ממני וקצת יותר נוטה להקשיב להם, אולי היתה באמת חושבת שהנה הגיע הזמן להפסיק.

הדף הזה בעייני הוא כניסה לנשים לפרטיות, לגמרי. ביקורת ושיפוטיות ועל מה? על זה שהן מקבלות מידע שגוי? על זה שהן לא מקבלות תמיכה? על זה שגידלו אותן בניכור וכל מה שהן יודעות זה להמשיך את הניכור הזה?
אז לא שהן קורבן בעייני, אבל עם זאת אני חושבת שהשינוי אם יבוא יבוא מתוך דוגמא אישית, תמיכה ללא שיפוט וביקורת (ובאמת, באמת שאני יודעת כמה זה קשה כשהבת שלי שינקה עד גיל 3 חושבת שבקבוק זה חלק מתינוק כי התינוק-פעוט הכי קרוב אליה, הבן של אחי, לא ינק בגלל שהות ארוכה בפגיה ורופאים שסברו שחובה לדחוף לו כמויות מדודות של מזון) ובעיקר בעיקר מתוך מערכת שאולי פעם תתמוך באמת בהנקה, כי כשיש תמיכה מובנית במערכת, זה נראה אחרת לגמרי.
אני מתכוונת לארצות שבהן ביות מלא בלידת בי"ח זו ברירת מחדל מלבד מקרים חריגים, אני מדברת על מקומות בהם יש סבלנות ולא מציעים לאם לתת בקבוק לתינוק, אני מדברת על ארצות בהן יש ביקור של אחות בבית היולדת כשהביקור כול הדרכת הנקה שלא כוללת את משפטי המפתח "אין לך חלב" ו"יש לך פטמות שקועות".
אני גם מדברת על ארצות בהן יש חופשת לידה של חצי שנה ואפילו שנה, יש כאלה.

[נורית_מאור_שביט*]

אני רואה שוב ושוב שההצלחה תלויה בהחלטה להיניק.
זה נכון מול קשיי ההתחלה - הסתגלות הדדית אם-תינוק, כאבי ההתכווצויות, סדקי הפטמות ועוד.
זה נכון מול משברים בדרך - עייפות תמידית, צמיחת שיניים ונשיכות, קנאות אחים ועוד.
לכן גם אני לא קונה את ה"תירוצים" של "לא היה לי מספיק חלב", כאבי ההתכווצויות היו ברמה בלתי נסבלת וכד'.
זה לא אומר שאני מרשה לעצמי להתערב למישהי. אני שומרת את השיפוטיות לעצמי, וגם איפה אם לא פה?

אגב "חוסר בחלב" - ברפת בה עובד זוגי יעברו בקרוב לשתי חליבות ביום, וכבר הייתי עדה לשיחה בה היה מי שדאג לפרות - "מה יקרה להן? הן הרי רגילות לשלוש חליבות ביום". אז הסברתי את עניין ההיצע והביקוש - תוך כדי הנקת בני.

[טליה_אלמתן*]

נראה שהדף יוצא מנקודת הנחה שאפשר לעשות כל אישה לאמא מניקה.
בעיני זה לא נכון, ובעיני גם קצת מתנשא, כי זה מתעלם מהאישה הפרטית. "כל הנשים אותו הדבר ויש כאלה שפשוט חסר להן קצת טיפוח"
("ויש לי בדיוק את הנוסחא להצלחה!")

[דנה_אום*]

בלי מסיונריות (מיותרת), חושבת שהדרך הטובה ביותר היא באמת דוגמא אישית. להניק להניק להניק.
בכל מקום, בלי להתבייש, בלי להתנצל. וכך יותר ויותר "מניקות עתידיות" יראו ויפנימו. גם אם לא ידעו שהפנימו
וכשיגיע הרגע, המראות שחילחלו במשך הזמן פשוט יעלו ויצופו וההנקה תיראה להן הכי טבעית. כי כזו היא.
היו נא אתן, המניקות, פרסומות מהלכות. היו נא יעל בר זהר של ההנקה !! (-:

[אלטר_אגו*]

אם האב נמצא עם התינוק והאם בשבועות הראשונים, הדינמיקה הגרועה של אמא מטפלת ואבא "עוזר" נמנעת לפני שהיא נוצרת. אה! גם אני תמיד חשבתי ככה! אצלי זה אמנם לגמרי תאורטי, אבל תודה שאת מאשרת לי את התיזה!

[מחשבות*]

("ויש לי בדיוק את הנוסחא להצלחה!")

לא לי, לטבע. לבורא עולם. כך נוצרנו.

ההטפה, לכאורה, היא לא על קרקע נייטרלית, אלא על זו שעברו בה אלף מכבשי פרסומות לפנינו.
כמו בהמון דברים אחרים, האמת משתבשת אל מול אינטרסים של הון. וזה לא משנה מה האמת כרגע, משנה שהיא מסולפת.
נכון, לא לכולן מתאים להניק. גם לי לא היה מתאים בכל מצב, מן הסתם. זה לא משנה.
משנה שכדי שאישה תוכל לבחור את הבחירה הראויה לה (לה ולא לי, או קיי?), ראוי שיעמדו מולה הן מידע מהימן, והן סביבה תומכת.
לכל בחירה.

[טליה_אלמתן*]

לא לי, לטבע. לבורא עולם. כך נוצרנו.
התכוונתי לדרך להצליח לחנך מחדש ולפתח את האמהות הפוטנציאליות או בפועל...
היו נא יעל בר זהר של ההנקה !!
להרגיש יעל בר זוהר בהחלט נותן ערך מוסף וייתרון נוסף להנקה D-:

[פלוני_אלמונית*]

עם כל הרצון לא לצאת ביקורתיות ושיפוטיות, וכל הסיפורים האישיים שכל אחת סוחבת איתה (גם לאלו שהצליחה להן ההנקה, תתפלאו),
לדעתי - אישה שלא מנסה להניק היא בפירוש לא אמא מספיק טובה.
ניסית להניק ולא הצלחת - מובן. סיבות רבות לכך פורטו למעלה, רובן ככולן קשורות לבעלי ההון והאינטרסים.
לא ניסית להניק מאלפי הסיבות שכולן קשורות בשורה התחתונה לנוחות שלך ולאי רצון שלך לקבל את העובדה שיש יצור קטן שתלוי בך, לדידי נכשלת.

וזו השורה התחתונה - נוחות.
רוב הנשים שלא מניקות לא מניקות משיקולי נוחות. וגם אם אני אניק לאישה כזו מול הפרצוף ימים ולילות זה לא יעזור.

זהו. הוצאתי. כיף להיות שיפוטית לפעמים.

[טליה_אלמתן*]

רוב הנשים שלא מניקות לא מניקות משיקולי נוחות
דווקא עלה כמה פעמים בדף עד כמה נח יותר להניק. אני מסכימה שבדרך כלל נח יותר להניק (כל עוד לא מדובר בסיפורים הללו על פגים או פיטמות נוטפות דם ודומיהם). אני חושבת שכשאת מדברת על "נוחות" את מתכוונת לנוחות להתנתק (לצאת בלי התינוק), ואם כך - אני מצטרפת.
והשאלה היא, מה הופך אמא אחת ליותר רוצה להתנתק מאחרת? מספר התשובות כמספר האמהות שאינן מניקות (מטעמי נוחות להתנתק).
אבל גם בקרב המניקות, אפילו ה"כבדות", יש כאלה ש"נח" להן לא לישון עם הילדים (מגיל כזה או אחר), ש"נח" להן לשים אותם במסגרות (מגיל כזה או אחר), ש"נח" להן לשים חיתול (כזה או אחר), ש"נח" להן להניח את הילד זמן (ארוך או קצר) בעגלה (או טרמפולינה, או אוניברסיטה, או לול) וכן הלאה.
כלומר - ישנה בשלות אידיאלית מסויימת בה האמא מסוגלת לרצות להיות מאוד מחוברת לילד, וישנו שאר הטווח, כאשר בקיצו השני (אולי), לידה אפידורלית, תינוקיה, תחליף מגיל אפס, חזרה לעבודה בגיל שבועיים, מיטת תינוק בחדר תינוק מגיל אפס, וכן הלאה וכן הלאה.
אני יודעת איפה אני על הטווח בכל רגע נתון, אבל לא יודעת איפה נמצאות אותן הנשים שהתבטאו בשיפוטיות כלפי האמהות הלא מניקות, בעברן וכיום: האם פישפשו את התינוק הראשון שלהן מגיל אפס? האם הילדים שלהן נכנסו למסגרת כלשהי בשלב זה או אחר? האם הילדים עברו למיטות משלהם ביזמתם? האם הן נשאו את התינוקות מגיל אפס ועד ארבע שנים לפי רצונם?
(ואם כן - אני מקנאה בילדיהן עבורי ועבור ילדי שלי)

[אלטר_אגו*]

אני לא מעוניינת כרגע להיות שיפוטית כלפי השיפוטיות של אחרות. לגבי עצמי, אני משתדלת לא להיות שיפוטית, ותמיד לחשוב שיש דברים שאני לא יודעת על אנשים אחרים, ואולי אילו הייתי יודעת הייתי משנה את דעתי, כמו שאני לא רוצה שיהיו שיפוטיים לגבי... ובכל זאת השיפוטיות והביקורתיות קיימת, ואני צריכה מקום לבטא אותה, ולדעתי אפשר שדפים מסויימים באתר יאפשרו אותה ({{}}מעצבן לראות מסביב הוא חממה לשיפוטיות, וזה בסדר גמור בעיני; שמורת שיפוטיות בתוך מכלאה מגודרת).

לדעתי - אישה שלא מנסה להניק היא בפירוש לא אמא מספיק טובה.
אני רוצה להציע תיקון: אילו היינו בוחנים שתי אמהות זהות מכל בחינה, מלבד העובדה שאחת מהן ניסתה להניק והשניה לא - הייתי מסכימה שזו שלא ניסתה להניק היא אמא פחות טובה. אבל להגיד על אמא, שכל מה שאני יודעת עליה הוא שלא ניסתה להניק, מסיבותיה האנוכיות, שהיא לא מספיק טובה - לא מסכימה. אם היא נהדרת בעיני מכל בחינה אחרת, היא בהחלט מספיק טובה בעיני. תאמרו שאם היא לא ניסתה להניק, זה מעיד על אנוכיות ולכן היא לא תהיה נהדרת מכל בחינה אחרת. לדעתי - עדיין יש טווח גדול שבו היא יכולה להיות מספיק טובה{{}}. מספיק טובה! לא "מושלמת". לא "אם השנה חמש פעמים ברציפות". לא "טובה ממש כמוני". מספיק טובה!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אוי,כתבתי תגובה שלמה והיא לא עברה.

יכול להיות שאני פותחת דיון בנושא אחר ומקסימום אם כן,יבואו הגמדות החמודות ויקחו אותנו מפה (-:

טליה אלמתן את לגמרי צודקת. אבל כדי להבין מה טוב לי ומה רע לי אני חייבת להיות שיפוטית במידה זו או אחרת. כדי לבצע בחירה עלי להבחין בין טוב לרע.נכון שהטוב או הרע הם תמיד עבורי, אך עדיין אני מדברת במושגים של טוב ורע.
מכיוון שהנורמה הרווחת היא לא להניק ופותחת הדף העלתה מן תשובה פתוחה לגבי הסיבות לאי הנקה, אין מנוס מלהביע דיעה ולהיות שיפוטיים לגבי הנושא.
ברור שכל אחד וסיבותיו וכל אחד ותפיסותיו, אך רצוי שלא נצא מפה בהרגשה שזה נדיר "להצליח" להניק ופה הקונצנזוס הוא אחר זה ברור וכדי שהוא יובהר יש צורך לבטא את מה שמתבטא פה. @}

[ניצן_אמ*]

רק רציתי להגיד שזה
להגיד שאנחנו לא לוקחים בחירות ששמות את ילדינו במצבים שמעלים את רמת הסיכון בשבילם זו התממות. לשפוט מישהו אחר על זה שהוא עושה את זה בזירה שאנחנו במקרה בוחרים לא לעשות את זה בה ומגבים את עצמנו באיזה "קונצנזוס" שלא באמת קיים (זה קונצנזוס שבשתיקה, אם להיות כנים.) זה ממש עוול בעיניי.
הכל טוב ויפה, כשמדברים על בחירות מושכלות. ולכן בחיים לא אשפוט אשה ספציפי על הבחירות שלה, ואם היא תגלה עניין במידע, אספק לה אותו בשמחה כדי לאפשר לה בחירה מושכלת. מרגע זה, הבחירה היא שלה. לא שלי, לא של המערכת. זה כולל את הבחירה לא לשמוע מה שיש לי להגיד כי זה מפחיד/מבלבל/ממש יותר מדי מלחיץ... בלי להתייחס לצרכים של התינוק.

בכלל, אני מסכימה שהחלק היחיד המעניין פה זה איך באמת חושפים למידע הזה בצורה הכי בונה והכי חיובית.
לדעתי, דוגמה אישית נטולת שיפוטיות הכי חשובה.
(אני לא מתייחסת עכשיו למקרה של אשה רדופת רגשות אשם שלא משנה מי עומדת מולה היא תרגיש ששופטים אותה ותפתח התנגדויות להנקה, אני מתייחסת למקרה ההפוך בו אשה מניקה יכולה לשלוח מבט אחד של רחמים או בוז או זלזול ולהרוס את סיכויי ההנקה של רעותה לנצח נצחים..) אז דבר ראשון, אני חושבת, זה לבוא מהמקום הכי נקי ושמח בהנקה שלך.
דבר שני, זה להניח שמי שמולך עשתה בחירה מושכלת. חשבה על מה שהיא עושה, בחרה או נאלצה (יש מצבים קשים מאד פיזית. מה אנחנו יודעות?) כשמניחים שלא כך הוא, מעבירים מסר של ביקורת קשה מאד לצד השני.
דבר שלישי, זה לא להתבייש לדבר על המידע הנקי שיש בידיי. אני לא מרגישה מטיפה להנקה בכלל (למעשה, אני כמעט ולא מדברת על זה.) בגדול אני חושבת שהבחירה שלי להניק ילדה בת שנתיים וארבע מדברת בעד עצמה, ואם מישהי רוצה לשאול אותי על זה, יש לי הרבה מה להגיד. זה כולל, אגב, את כמה היה לי אישית קשה, אבל מאידך גם הרבה יותר נוח, וכמה אני אישית חושבת שיש דברים ששווה להשקיע בהם כמה שבועות מאד אינטנסיביים בהתחלה (במקרה שלי, ארבעה חודשים) בשביל לקטוף את הפירות אח"כ לאורך כל ההורות, ולאורך כל החיים.

[מחשבות*]

מה דעתכן על כך שבמחלקות היולדות מסתובבות נציגות של חברות תמ"ל, לוקחות פרטים ונותנות דוגמיות ומתנות?

וגם - קשה מאד להשיג את "ספר ההנקה" המצוין של גליה פלד ( Sefer]ספר ההנקה in[/po].asp?num=378 ) ויש מעט מדי חומר אחר ייעודי בעברית ( עוד חומר ).

וגם - גם אני מאמינה גדולה בדוגמא אישית, אבל עד מתי? הרי מתישהו גם החסידות ביותר מאיתנו ייגמלו מזה... זה אמנם גלוי וידוע, גם כאן, אבל בכל אופן אספר לכן - כשילדתי בארץ והאשפוז התמשך, ממש נלחמתי (ממש!) על זכותי להניק אותה בתוך בית החולים. כשילדתי בחו"ל הגיעה אלי (בהפתעה) אחות/יועצת הנקה הביתה, השאירה טונות חומר קריאה (גם על דברים אחרים, כמו דכאון אחרי לידה) ושמרה על קשר תומך. בנוסף, בבית החולים שם היה מותר לחזור עם תינוקות למחלקת יולדות בשבועות הראשונים כדי להתייעץ על ההנקה, לשקול, להתייעץ על צהבת וכד'. אחרי ששוחררתי מהלידה, התחושה שלי היתה שאני לא 'נזרקת' לגורלי, אלא שיש המשכיות של דאגה והכוונה.

אני לא זוכרת, אבל האם ליולדות בארץ מחולקים פליירים או משהו עם פרטים של סניפי לה-לצ'ה, תומכות הנקה וכד'?

[מחשבות*]

רק שאלתי על הדגימות וכבר קפצו מולי שני מאמרים שבודקים בדיוק את זה, וטוענים שחלוקת הדגימות מקצרת, בממוצע, את זמן ההנקה.

(שני האחרונים כאן )

אישית, כשילדתי ובאו לקחת ממני פרטים, הסוכונות ממש טשטשו את שליחותן ופשוט השאירו לי דף על המיטה למלא פרטים. באותה מידה התבקשתי למלא אז פרטים לביטוח לאומי, תעודת לידה וכל מיני, וצריך היה משנה עירנות לגלות שיש כאן עסק מסחרי. רק בשלב האיסוף, כשהתגלה שלא מילאתי, פגשתי פנים אל פנים את הבחורה המופתעת שבאה לחפש אותי ולשכנע אותי כן למלא עם שק מתנות מרשרש.

[ניצן_אמ*]

אני אמרתי "לא תודה" וזכיתי לפליאה גדולה ולכמעט כעס. "קחי, מה אכפת לך? אז אל תשתמשי."
כאילו, אכפת לי? לא רוצה לקחת סתם זבל שיוצר בעלות אנרגיה (אמרגיה ואנרגיה) ורק להיות הצינור שלו בדרך אל פח האשפה! מה אני צריכה בקבוק וחיתול ועלונים ותמ"ל? אפשר בלי כל זה, ובלי לזהם את סביבת המחייה של כולנו בזבל מיותר.

אז הסברתי. קיבלתי וואחד גלגול עיניים. אבל לפחות השכנה שלי לחדר בבית החולים שמעה את השיחה. לא אמרה כלום, אבל שמעה.
בקשר לזה שכולנו מפסיקות מתישהו להניק, אז יש לנו עשר שנים של דוגמה אישית על הדרך, ובתום עשר השנים האלה, אנחנו עדיין מניקות. מניקות אחרי הנקה. אני בטוחה שאין מצב שמישהי סביבי לא תדע שאני אשה מניקה גם כשאהיה בת חמישים. ואם היא לא מכירה אותי, היא תבין ישר עם מי יש לה עסק לפי השערות ברגליים

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מעצבן מאוד מאוד לראות מסביב!!!
איכס!!כמה הכסף מטמטם לאנשים את השכל!! ועוד אישה הגיעה אלייך......

[ניצן_אמ*]

אגב מילוי הפרטים והשקיות המרשרשות, זה ממש קריטי להסביר ליולדות שלא למלא את זה.
קודם כל, המשמעות של זה היא לתת לחברות מסחריות את הפרטים שלך. יש לי ממילא התנגדות לעניין הזה.
והם משתמשים בנטייה שלנו למלא טפסים רק כי הם שם (למי שיש נטייה כזו יודעת על מה אני מדברת, למי ששונאת למלא טפסים, שתבוא אליי, אני אמלא לה בשמחה.. )

הייתי עם חברה בלידה לפני חמש שנים, אני זוכרת את הלחץ הפיזי המתון עליה למלא.
אם ממלאים, מקבלים אח"כ בדואר דגימות של תמ"ל לפי שלבי הגדילה למשך שנה לפחות!
אז חשוב להסביר למה לא למלא.

[אמא_של_שפן*]

אם ממלאים, מקבלים אח"כ בדואר דגימות של תמ"ל לפי שלבי הגדילה למשך שנה לפחות!
ואני לא מילאתי, ועדיין קיבלתי.
אז התקשרתי לברר מאיפה יש להם את הפרטים שלי, והסברתי לבחורה בטלפון שעוד פעם אחת הם מופיעים לי בתיבת הדואר אז אני תובעת אותם על הטרדה.
לא שלחו יותר.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

למי שיש נטייה כזו

שתמלא תשבצים ופאזלים.
בתוך כל הבלאגן שלי לצאת כבר מבית חולים וכל הסידורים לא זכרתי אבל עכשיו אני נזכרת שגם אני עברתי את הנסיון הזה (טפסים, מתנות וכו)אבל לא יכולה לתרום פה מחוויותי כי זה ממש נבלע בתוך כל כך הרבה פרטים אחרים...
מה? הם מגיעים ממש לכל אחת ואחת??

[ניצן_אמ*]

ממש ממש.
גם אני ממלאת תשבצים ופאזלים. לא זו הנקודה.
אני מדברת על זה שמגישים בפנייך טופס, לא מציגים את עצמם כנציגי חברה מסחרית, והרבה נשים כשהן בבית חולים, לא ממש שואלות שאלות כשאומרים להן לחתום פה פה ופה.
את יורדת לסוף דעתי?

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

יורדת יורדת.

[אמא_ללי*]

הטשטוש בין המחלקות בבתי החולים לבין נציגי החברות הוא אפילו עוד יותר עמוק, כי חברות התמ"ל תורמות למחלקות סכומי כסף מטורפים. קראתי פעם כתבה שההחלטה איזה תמ"ל לחלק במחלקת יולדות מסוימת היא כתלות באיזו חברה תרמה למחלקה יותר כסף. ומדובר על כסף לדברים רפואיים לחלוטין כמו ציוד לטיפול בפגים, חדר חדש לתינוקיה, כאלה. אז בית החולים יכול למשוך יותר יולדות בזכות ציוד יותר מתקדם או כוח אדם יותר גדול, שמומנו על ידי חברות תמ"ל.
איך צוות רפואי שעובד במצב עולם כזה בכלל יכול לעודד ולקדם הנקה? כל הסתירות מובנות בתוך הסיטואציה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

לשמחתי, את הסיפורים האלה שאתן מספרות על בית חולים, אני מכירה רק יד שניה.
אני חתמתי רק על ניירת שאמרה שכן אני משוגעת וחסרת אחריות ואני הולכת לקחת תינוקת בת 3-4 שעות ישר הביתה. כל זה רק כי היא לא הסכימה לצאת בבית והיה צריך להפעיל עליה לחץ פיזי מתון (וכל מיני סמים כאלה ואחרים) כדי שתצא סופסוף...
בכל מקרה יש לי במשפחה מישהי ילדה שם חודשיים לפני, לקחה תינוקת לביות מלא (והיתה לבד בחדר בגלל זה, אין ביקוש) וכל הזמן ניסו לשכנע אותה לתת תמ"ל. היא מסכנה, אחרי לידה ראשונה ונחושה להניק, בסוף נכנעה ללחץ כי התינוקת בכתה ותמיכה לא היתה. אני זוכרת שהיא סיפרה לי "זה מהלחץ, עובדה איך שבאתי הביתה התחיל החלב" או משהו בנוסח הזה, היום אני כמובן יודעת שהחלב מגיע רק ביום השלישי, אז הייתי רק בחודש שביעי.
בכל מקרה כשהייתי בחדר התאוששות, חודשיים אחריה, באותו מקום, מגיעה שיחה ממנה לנייד שלי, המלווה שלי עונה לה והיא שומעת שאני הולכת הביתה. היא מבקשת אותי לרגע וכל מה שהיא אומרת לי זה : טוב מאד שאת הולכת הביתה, כל הכבוד. לא שהיא הלכה הביתה בשתי הלידות הבאות, אבל לפחות היא ידעה להעריך את המעשה. האמת? אני לא חושבת שללכת מבית חולים שילדת בו זה כזה מצוין אם יש בו תמיכה, העניין הוא שידעתי שאין ושעלולים להפריע לי, ואפילו המיילדות במחלקה בה ילדתי נראו מאד מרוצות מהבחירה שלי ללכת, היה להן ממש קשה להסתיר את זה אם הן בכלל ניסו, כי נראה שגם הן לא סובלות את מה שהולך שם במחלקת ילודים או איך שקוראים למחלקה הזו.

[ניצן_אמ*]

אה, רוקדת, לי לא היתה הפריבילגיה. אני הגעתי אחרי שלושה ימים של לידה בבית, כמה וכמה שעות של פתיחה מלאה. אז אחרי ניתוח קיסרי ותינוקת בטיפול נמרץ פגים, שלקח לה חמישה ימים לצאת מצהבת קשה ואחרי שהיתה במוות קליני למשך כמה דקות בלידה, לא היתה לי הפריבילגיה לא להתמודד עם הח#$ של בית החולים.
אני לא אומרת את זה בציניות. רק שלא תחשבי שכל מי שחתמה על טפסים תחת השפעת סמים כאלה ואחרים היא כזאת שממילא לא רוצה להניק וממילא חושבת שרופאים הם מינימום אלוהים. אני הייתי חשדנית ואנטי נורא, וחוץ מזה היתה לי הפריבילגיה להיות בלידה של החברה ולדעת שזה סוס טרויאני. אחרת בחיי שהייתי יכולה לקחת את מה שנותנים לי בטעות, במצב שהייתי אחרי הלידה.

לי יועצות הנקה מדופלמות במחלקה (IBCLC, לא מדריכות) עשו נזקים להנקה. אם בארזים נפלה שלהבת...

[נורית_מאור_שביט*]

לא בכל בתי החולים מסכימים למתנות האלה.
אני מכירה את זה משני הצדדים - גם כיולדת שלא קיבלה וגם כבעלת עסק שניסתה להיכנס לסלי המתנות האלה.

אני עשיתי לעצמי הכנה רצינית לפני הלידות. בעיקר קריאה של שתי חוברות: אחת מאיזה כנס של יועצות הנקה שהיה פעם ושניה "הנקה" בהוצאת באופן טבעי.
לדעתי כבר לא קיימת בשוק.
לקחתי לי את החוברות לבית החולים, כדי שאם תהיה לי רגרסיה אוכל להיתמך, וזה אמנם עזר.
ככה לא מבלבלים לי את המוח. ידעתי שאני צריכה להגן על עצמי מפני דיעות.

הלידה השניה היתה קיסרית יזומה וקראתי במקומות שונים שעלולה להיות בעיה בהנקה, אז שוב נעזרתי בחוברות (למרות שהייתי לאחר למעלה משנתיים הנקה), והבאתי כפית לעזור לו אם יהיה עצל מידי, אבל לא היה שום צורך.
שלושת בניי - הקיסרים והנרתיקי - ידעו את העבודה מהרגע הראשון.

בלידתי האחרונה פנתה אלי אחת מאחיות התינוקיה (שהיתה דוקא נחמדה, אבל כנראה צעירה וחסרת נסיון) והחליטה שהיא צריכה ללמד אותי איך להניק, כי אני מחזיקה לא נכון את התינוק, וכי הרופא במחלקה (שכנראה הספיק לראות אותו לכמה דקות, שכן הוא היה איתי רוב הזמן ולא במחלקה) אמר שהתינוק נראה רעב.
צחקתי (אני שהינקתי אז כבר קרוב ל- 5 שנים), ואפשרתי לה ללמד אותי.
הצטערתי על שלא הערתי לה על דרכה ולא העמדתי אותה על טעותה, משום שאני מניחה שלרוב הנשים שהיא מלמדת אין את אותו ניסיון ואותה נחישות שישנה לי, וודאי לרוב הכותבות פה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

כן, שכחתי לציין שמה שהיה אצלי זו באמת פריוילגיה שאין לכל אחת ויותר מזה זה גם לא הכי טוב בעייני כמו שציינתי, עדיף מצב שיש תמיכה- למי שילדה בבית חולים תמיכה בתוך בית החולים. גם אצלי לא בדיוק היתה לידה טבעית כפי שתכננתי ואני עד היום טוענת שבניגוד למה שקראתי על אפידורל, הוא זה שבעצם עזר לה לצאת יותר מדברים אחרים,למרות שמאד סבלתי ממנו, העדפתי את כאבי הצירים על פניו.
לכן אני חושבת שבאמת באמת מלבד השפעה של תמיכה אישית בנשים ודוגמא אישית צריך להסתכל מערכתית. הדרך העיקרית לקדם הנקה היא למסור מידע מדוייק ונגיש, ולנסות להגיע לשינויים מערכתיים. לרופאת הילדים שסיפרתי עליה, הבאתי בזמנו מחקר שנעשה בבי"ח ליס ושמצא כי החלב לאחר גיל שנה שומני יותר מאשר בחודשי ההנקה הראשונים. אני לא יודעת מה היא עושה עם המידע הזה אבל אני מבחינתי אתגרתי את האמירה שלה שהחלב אחרי גיל שנה חסר ערך. במקרה היא רופאה עם ראש פתוח יחסית (נותנת לי המלצות על מטפלים בשיטות שדומות לאייפק ואני הייתי מאד מופתעת לפני 3 שנים כשהיא ידעה מה זה אייפק) אבל מנסיוני הפתיחות נגמרת אצל אנשים כשזה מגיע להנקה.
אני חושבת שמה שהנקה צריכה זה יותר יחסי ציבור, יותר כסף, יותר תשומת לב אבל מכיון שבאופן ישיר כביכול אף אחד לא מרוויח ממנה כסף והרבה יותר קשה למצוא משקיעים למה שמביא שרק חוסך כסף, הנושא הזה מאד קשה. מי יממן פגיות וציוד מתקדם במחלקות בבתי חולים?

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

רוקדת,
ושוב הבעיה היא שמהר מאוד נשים רוצות לחיים ה"רגילים" שלהן ולא ממש שואפות להניק את תינוקן כך שלא בית החולים הוא המחולל, אם כי בהחלט היה רצוי שהאווירה שם תהיה שונה הן בעניין ההנקה ובעיקר בעניין הביות המלא (לא מעודדים אותו מספיק, כלל וכלל).
אם תינוק שתה כמה תמ"ל בבית חולים זה עדיין לא דופק את ההנקה. שתביני שגם אני בהריון הראשון, חסרת נסיון, הבהילו אותי שהיא בוודאי רעבה ועלי לתת לה תמ"ל ונתתי לה שניים שלושה בקבוקים.
מה שזה בעיקר עושה- מוציא את המיקוניום וגורם להם להיות רעבים טרם הגיע החלב.
בלידה השניה האבא היה עם הגדולה והייתה איתי ..אמא, שלא הפסיקה להגיד לי, נו? אולי תתני לו כבר בקבוק.
וכל זה בגלל שהוא בכה הרבה בלילה ולא נתן לי לישון והייתי מותשת (בעיקר מאמא שלי אבל גם ממנו, מתוק שלי).
זה קשה מאוד הימים הראשונים אחרי לידה (במיוחד במיוחד קיסרי), כשהגוף כל כך פצוע וההורמונים לגמרי משתגעים ואת צריכה להיות קולית ולטפל ברך הנולד. מאוד מבלבל ומלחיץ.

[רוני_ושו''ת*]

והנה עוד שטות מבית היוצר של יב"ז וחברת התמ"ל:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3610525,00.html

[נורית_מאור_שביט*]

אי,יה,יאי...
סיפורי אמהות...
זכיתי באמא תומכת (בעניין שלפנינו ובעוד כמה (-; ).
כשהגעתי הביתה לאחר לידתי הראשונה היה לי לילה לבן, כי הוא בכה ורצה כל הזמן לינוק ואני כמובן הייתי מותשת.
תכננו מראש שאמא שלי באה אלי בבוקר המחרת להיות איתי.
7:00 אני מתקשרת אליה בוכה שתביא לי תמ"ל כי נראה לי שהוא רעב מידי.
היא אמרה לי: "לא נראה לי, אבל אני אביא לך".
הגיעה אלי, הביאה תמ"ל, לקחה אותו על הידיים, הכינה לי אוכל, אמרה: "עכשיו את ישנה"...הינקתי כמה שרצה, והשאר הסטוריה.
נדמה לי שהיתה איתי כמה ימים.

הקופסא נשארה סגורה ולאחר פוג תוקפה הלכה לעולמה (אז לא הייתי חזקה עדיין בעניני מסירות באינטרנט וכו'...).

[רוקדת_לאור_ירח*]

נקודות אני מסכימה עם מה שאת אומרת לגבי ההמשך, אבל גם חושבת שמכיון שהחלק הכי קשה זו ההתחלה , לו היתה תמיכה נכונה- כולל ביקורים הביתה ובכלל תפיסה מערכתית של עזרה ותמיכה, היה הרבה יותר קל לעבור את ההתחלה ואחרי שעוברים את ההתחלה זה יותר קל להמשיך.
אצלי לפחות ה 5-6 שבועות הראשונים היו מאד קשים (וגם ההמשך לא היה ממש קל) כולל זה שעד גיל 3 שבועות שאבתי מסביב לשעון כל 3 שעות, גם כשהיא כבר ישנה. בלי תמיכה (מאבא שלה במקרה הזה, דווקא ממנו) לא הייתי שורדת את זה.

[אלטר_אגו*]

הייתי עם חברה בלידה לפני חמש שנים, אני זוכרת את הלחץ הפיזי המתון עליה למלא.
אני לא זוכרת.
מילאתי?

[שמש_בחורף*]

למי ששונאת למלא טפסים, שתבוא אליי, אני אמלא לה בשמחה..
את רצינית? אני ישר פותחת לשכת קבלה ומתחילה לשלוח אליך לפי התור!! אני מכירה המוני אנשים ששונאים למלא טפסים, ועוד אף פעם לא פגשתי מישהו שאוהב!