דלית ב

[דליתוש_ב*]

דף בית אישי

[ניצן_אמ*]

we are 6 hours behind you (we wake up 6 hours after you do)

call me

[דליתוש_ב*]

בקרוב

[עדי_ל*]

ראיתי את שמך..פתאום.
הזדמנות לאחל לך שנה טובה.
מקווה שאת בטוב, באשר את...
עדי.

[דג_זהב*]

לדליתוש!
תתחדשי על הדף!

[יונת_שרון*]

באיחור של כמה שנים... תתחדשי גם ממני!

[דליתוש_ב*]

תודה, כיף להתחדש

[פלוני_אלמונית*]

מתי חזרת?
דברי איתנו כשמתחשק לך..
אוהבים שושו שחר ודינדין

[חלוקית_נחל*]

בעיני גלגל הקורבניות הוא כזה, שקודם מקבלים את העונש, בילדות, ואח"כ עושים את הפשע.

משפט גדול וניסוח מדהים. אפילו בעלי, ציטט לי אותו פתאום בהקשר אחר.
מודה שלפעמים, דרך האינטרנט אני חווה אותך כחסרת סבלנות לרכרוכיות שכמוני אבל חשוב לי להגיד לך שאני ממש מעריכה את תפיסת העולם החומלת שאימצת לעצמך, ומקווה שאגיע למקום הזה של קבלת האדם והפרדתו מהמעשה,
ואם כבר מחמאות, אז גם ליכולת ההתנסחות הבהירה וגם דרך החשיבה המקורית והיצירתית שלך

[חלוקית_נחל*]

תודה על התודה

והמשפט לא נאמר כביקורת כלל וכלל אלא יותר כתודה גם על האיתגור והעבודה העצמית שאת מספקת לי, שלא לדבר על עודף פעילות לגלגלי המוח

[אינדי_אנית*]

היי דליתוש ב קראתי באחד הדפים על משהו שכתבת לגבי שימוש בשרפרפים בשירותים כדי לדמות תנוחת כריעה..
הייתי מאוד שמחה אם היית יכולה לספר לי על זה קצת יותר.. תודה

[אינדי_אנית*]

היי תודה על התשובה המהירה.. התכוונתי יותר שתספרי מה זה אמור לעשות ואיך זה עוזר לגוף, וגם אם יש לך מקורות שמהם שמעת על זה.. תודה..

[אינדי_אנית*]

תודה רבה. האמת שברגע שקראתי את זה בדף הראשון הרגשתי שאני ממש מתחברת לזה ובדיוק באותו יום קנינו שרפרף לילדה שלי והוא בשירותים- צירוף מיקרים קוסמי?
התחלתי מיד ו-וואלה- הרגשתי הבדל. לא נראה לי שאני אי פעם אעדיף ממש כריעה כי זה נורא קשה לי אבל שרפרף בשירותים זה אחלה. אז המון המון תודה על הרעיון והתשובות.
ואני אעדכן אותך בהמשך אם יהיה מה.

[ילדה_יחפה*]

שלום,
משום מה יש לי הרגשה שאני מכירה אותך: יש לך במקרה שתי בנות, ליאור וניצן?

[סוסת_פרא*]

לא רציתי לכתוב לך את זה בבלוג, אז כותבת פה.

אני עוקבת אחרי הבלוג שלך מאז שפתחת, מנסה להבין ולדלות עוד ועוד מידע והבנות.
זה לא משנה אם אני קוראת את זה בשביל להבין אותך או בשביל להבין אותי.
בעצם, ברור שבסופו של דבר אני קוראת את זה כדי להבין אותי.

דווקא בגלל הקשר שהיה לנו באתר לאורך הזמן, אני בהחלט ציפיתי להבין את מה שאת כותבת.
ואני מרגישה תסכול גדול מכך שלא רק שאני לא מבינה, אלא שגם לא נראה שיש לך עניין לנסות לי לעזור להבין.

אני מרגישה שאת עונה לי בצורה שדוחה את השאלות שלי, בצורה אגרסיבית ולא ידידותית בכלל.

אולי זה מרגיש לי ככה, כי הצורה שאת עונה נובעת מתפיסת העולם שלך שאותה אני לא מבינה.
אבל בכל אופן, זה לא מרגיש לי בכלל מאפשר תקשורת.

אני שוב ושוב מנסה להבין ולתקשר, ושוב ושוב מרגישה שאני נתקלת בחומה.

אולי עכשיו תגידי לעצמך: 'או, הנה עוד אחת שלא מבינה אותי'.
וזה ממש לא רציתי שיקרה.

אבל לא נעים לי שככל שאני מנסה להבין אותך (ושוב, לא משנה אם אני מנסה בשבילך או בשבילי) - את דוחה אותי ואת נסיונותיי. (זאת בכל אופן ההרגשה שלי.)
ולא, זה שלא סיימתי לקרוא את כל ישמעאל זה לא מצדיק בעיניי.
כי יש לי הרגשה שזה הרבה מעבר להבנה שנובעת מתוך ישמעאל.
ובכל זאת יש לי בסיס מספיק טוב של היכרות עם החומרים האלה, כך שמי שהיה רוצה היה יכול להסביר בצורה שאבין.

ברור לי שבבלוג שלך את רוצה לכתוב את מה שאת רוצה, ולא בהכרח את מה שמבקשים ממך לכתוב.
ובכל זאת, משהו מרגיש לי לא נעים, ולא תקשורתי מהכיוון שלך.
וזה מצער אותי.

[יונת_שרון*]

אם אפשר להתפרץ, אני מסכימה עם האבחנה של סוסת פרא, אבל חולקת על המסקנה המשתמעת ממנה. יש משהו מאוד אותנטי בכתיבה שלך בזמן האחרון, במיוחד בבלוג, גם בקטעים הפחות ברורים. אולי בגלל שאת פחות מתאמצת להסביר, ככה את יכולה יותר להתבטא. בכל אופן, את כותבת על דברים שמעסיקים גם אותי וזה טוב לקרוא.

ובשבילך, סוסת פרא: http://he.wikipedia.org/wiki/אנטי-חלקיק

[דליתוש_ב*]

אפשר... ותודה @}

[אחת*]

הי...הגעתי לכאן
כי לא ידעתי, בבורותי, מה הוא הבלוג שלך.
אפשר הכוונה?

[אחת*]

אויש זה כל כך פשוט... מצאיתי...
(מרגישה הבלה)
טוב, הולכת לקרוא

[טליה_אלמתן*]

כמה זמן לא שמענו ממך...

האם הוא שלו? לעצמו הוא שייך בעיניך?
כן, כמו שאני שלי, אבל את שמי לא בחרתי, וגם את התזונה של כל שנות חיי הראשונות, ואת אוויר הרידינג שנשמתי במשך 12 שנה לא בחרתי, וכן הלאה וכן הלאה... אף אחד מאיתנו לא נולד "לוח חלק", והרבה בחירות נעשו בשבילנו, לטובה ולרעה, הן ע"י האפוטרופוסים שלנו והן ע"י נסיבות חיינו השונות שלתוכם נולדנו.

האם זה לא אקט של העברת בעלות מהתינוק לשאר העולם ובעלה?
בואי נקרא לזה "להתחלק" בבעלות

מה מייחד בעיניך את החיתוך היהודי לעומת החיתוך הנוצרי והמוסלמי?_
הסמליות שאנחנו מייחסים לו. אני לא הולכת על "מייחד" אלא על "מבדיל". הסמליות מבדילה. כלומר, זה נראה אותו הדבר, אבל הסיפור שונה, וכך לגבי שאר הדתות. אני לא עושה את זה בגלל שזה מייחד. נראה לי שלא הבנתי את השאלה, או אולי את הנחת היסוד שבבסיסה...

למה כחילונית את מאמצת דווקא את הפרשנות הדתית קיצונית כללית בנוגע לשילוב פציעה בלתי הפיכה בתינוק בטקס קבלתו לחיים ולחברה?
טוב, קשה לומר שהפרשנות היא כל כך קיצונית אם כל כך הרבה אנשים מהעם מבצעים אותה, נכון? וקשה לומר שהיא לא כל כך דתית אם כל כך הרבה חילונים מבצעים אותה. אבל את שואלת למה הלכתי דווקא על ברית, ולא על תפילת שמע שעל המיטה, נניח? שהיא הרבה יותר נעימה (לי, ובטח שלתינוק שנחלץ מהצרה )? כי לי אין כח לקיים את המצוות הללו שאני לא מקיימת. הן לא מדברות אלי, אני לא מצליחה להבין למה מקיימים אותן בכלל (ותאמיני לי ששאלתי!), ואני אוהבת את החיים שלי עם נסיעות בשבת ואכילת שרצים. אבל הברית כן מדברת אלי, כי היא מסמלת בעיני את העובדה שאני משייכת את משפחתי לעם היהודי. אם הם ירצו, שהם יתפללו בעתיד. אני מקיימת את המצוות שמדברות אלי, ואת אלו שלא - לא!

<מקווה שלא תתעצבני עלי>
חסה וחלילה

אני מעדיפה לשאול אותך באופן אישי... סומכת עליך.
לא הבנתי - לי אין בעיה לשים את זה בדף מתאים, אבל אם את מתכוונת ש את מעדיפה לשמור את הדיון הזה פרטי אז גם כן אין לי בעיה

[דליתוש_ב*]

אני מפציעה מידי פעם

אני מעדיפה לשמור את הדיון פרטי איתך.

אבל הברית כן מדברת אלי, כי היא מסמלת בעיני את העובדה שאני משייכת את משפחתי לעם היהודי
השאלה היא האם חיתוך איבר המין של התינוק מדבר אליך? הן כסמל והן בפועל.
אם הנוהג היה לערוך טקס ברית מילה בלי לשלב בו חיתוך, זה היה פחות מדבר אליך? יותר? לא משנה, נחמד הטקס לתינוק\משפחה? אחר?

אני לא כל-כך אוהבת להשוות חיתוך עורלה לשאר הבחירות שציינת.
הורה מחליט בשביל הילד מתוך מגוון אפשרויות בהן הוא יכול לגדול.
שם אפשר להחליף והוא מאוד חשוב אבל זה בכל זאת שונה מאיבר בגוף.
ילד צריך לאכול, כך או אחרת. אז הורה מחליט בשבילו על האוכל.
ילד יצבור חינוך בילדותו, כך או אחרת, אז ההורה בוחר בשבילו חינוך.
ילד צריך טיפול רפואי, אחרת לא יגדל כדי להחליט בעצמו, ולכן הורה בוחר עבורו טיפולים רפואיים כאשר הילד חולה.
ילד ינשום, והוא נושם את אותו אויר שהוריו נושמים, (במילה המבוגרים אינם נפצעים פיסית כלל.)
ילד לא צריך ניתוח הסרת עורלה, אבל בכל זאת ההורה מחליט את זה בשבילו.

אם המצווה היתה שבבן הראשון מסירים לאמא חלק מאיבר המין כסמל קבלה של הבן ליהדות, יכול להיות שגם היית מתחברת אליו?

[טליה_אלמתן*]

_השאלה היא האם חיתוך איבר המין של התינוק מדבר אליך? הן כסמל והן בפועל.
אם הנוהג היה לערוך טקס ברית מילה בלי לשלב בו חיתוך, זה היה פחות מדבר אליך? יותר? לא משנה, נחמד הטקס לתינוק\משפחה? אחר?_
הטקס מדבר אלי מתוקף כך שהוא משותף לכל (במשמעות של רוב מוחלט) גברברי העם היהודי.

הורה מחליט בשביל הילד מתוך מגוון אפשרויות בהן הוא יכול לגדול.
אני מרגישה שזו עוד פרשת דרכים עבורו, ואת לא.

במילה המבוגרים אינם נפצעים פיסית כלל
אני מרגישה שעברתי משהו בכך שמסרתי את בניי לברית. אני מסכימה איתך שלא נפצעתי פיזית. אני מבינה מהמשפט הזה שאת מרגישה שזה "לא פייר", ואין לי מה להגיד על זה. גם הורים שמוסרים את ילדיהם לחיסון, שלפי האמונה שלי פוגע בתינוק ומזיק לו (נוסף על הכאב שבדקירה), לא נפגעים פיזית. אבל הם מרגישים ש"צריך".

ילד לא צריך ניתוח הסרת עורלה
מבחינת מי שבוחר כן לערוך את הברית, אז הוא "צריך". מה זה "צריך" מבחינתך? אני משווה את זה לכך שאנשים הרגישו ש"צריך" לפשפש תינוקות, למרות ש"צריך" חיתול כי ברור לכולם שלילד אין שליטה עד גיל שנתיים וכו', ושאנשים הרגישו ש"צריך" לישון עם התינוקות (והילדים) שלהם, וכו'. אנשים מרגישים ש"צריך".
ברור לי שאנשים שלא מרגישים שצריך לא יכולים לעשות דבר כזה. אנשים שלא מרגישים שצריך ובכל זאת עושים - את זה קשה לי להבין.

אם המצווה היתה שבבן הראשון מסירים לאמא חלק מאיבר המין כסמל קבלה של הבן ליהדות
זו שאלה שלא קיימת מבחינתי. כלומר - עובדה שלא

[שביל_בצד*]

אופס. יצאתי מתלהמת אלי קרב, ובכלל התכוונת להיפך- לשמור על צביון הדף הזה.
המשכנה, אני אשב בצד ואקרא. ברשותך אמחוק את ההודעה הקודמת. פסלתי במומי.

[דליתוש_ב*]

פסלתי במומי D-: חמוד..

טליה,
הטקס מדבר אלי מתוקף כך שהוא משותף לכל (במשמעות של רוב מוחלט) גברברי העם היהודי
תגידי, אם הרוב, או חלק גדול לא יהיו שותפים לחיתוך, מבחינתך העניין בחיתוך נעלם? קטן? משתנה? תצטערי אם הרוב לא יחתכו (ואולי כן יעשו טקס, אני לא מדברת על ביטול המצווה אלא על שינוי שלה)? תשמחי? לא משנה?

אני מרגישה שזו עוד פרשת דרכים עבורו, ואת לא
אני מרגישה שזו פרשת דרכים עבורי . אין לי מושג מה זה יהיה עבורו.

התכוונתי לא צריך באותו מובן שצריך אוכל, חינוך, דיור ובריאות. אלו בכל מקרה מחייבים בחירה ואילו ניתוח הסרת עורלה היא בחירה שאפשר לחכות איתה לשלב בו התינוק יוכל לקחת חלק בדיון לגבי המשמעות הסמלית והכללית של הסרת מי מאיבריו. במובן הזה, אי אפשר לחכות עם בחירות תזונה, חינוך, דיור וטיפולים רפואיים, עד ליכולת שיתוף פעולה מצד הנחתך.

[טליה_אלמתן*]

בניגוד אלי, את לא מניחה שיש לברית השפעה על הנשמה, שהיא מבחינתי חשובה ממש כמו אוכל, חינוך, דיור ובריאות.
אני מבינה לחלוטין את רצונך לתת לילד להחליט בעצמו

תגידי, אם הרוב, או חלק גדול לא יהיו שותפים לחיתוך
השאלה יותר מדי "אילו". כמו שאמרתי בנוגע לסוג האקט בברית - עובדה שלא

[דליתוש_ב*]

את לא מניחה שיש לברית השפעה על הנשמה
אה, הלו, רגע, בטח שאני מאמינה שלברית יש השפעה על הנשמה, אני פשוט גם מאמינה שכרגע בימנו אנו, יש לחלק של החיתוך השפעה מזיקה... בעבר אני מאמינה שלא היתה מזיקה, אגב, היום, כן מזיקה.

[אמא_של_יונת*]

דליתוש,
נכנסתי לדף דיון על דפקט קיבוצי , ובשלב מסויים התעייפתי מלקרוא אותו. מדי פעם זה נשמע כמו דיון של חרשים.
אני מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת שם.
בדיוק היום קראתי באחד העיתונים הקיבוציים כתבה על מחקר העוסק בלינה המשותפת, והחוקרת האירה צדדים שלא חשבתי עליהם קודם. מעניין.
אגב, לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין דף זה לבין דפקט קיבוצי .

[תמרוש_רוש]

זה שאני (בכוונה) לא נכנסת לבלוג החדש שלך, לא אומר שאני לא חושבת עלייך.

[תמרוש_רוש]

היי,
לשתף? מה זה?
איכשהו זה לא, בזמן האחרון. אין מה. או שיש מה אבל אין איך.
הריון, נו. הכי אני יכולה לשתף את זוט, כי הוא מספיק קרוב בשביל לשים יד על הבטן. זהו בערך. שימי יד על הבטן, תרגישי קפיצות ותנועות ותזוזות שלא מהעולם הזה. תחושה, לא דיבורים. זה מימד השיתוף שלי כרגע.
או למשל, רק הוא מספיק קרוב בשביל להצליח להיפגש עם מצבי הרוח שלי, עם געיות הבכי הפתאומיות שעוברות אחרי שלוש שניות. למה? מה? איך? אין מילים. אין הסבר. ככה זה.

[טליה_אלמתן*]

בעבר אני מאמינה שלא היתה מזיקה, אגב, היום, כן מזיקה.
פרטי, נמקי והדגימי! (נשמע מעניין ומסקרן)

[דליתוש_ב*]

טליה, זה ממש הרבה לבקש D-: אז זה יקח לי זמן ולא בטוח שאני אצליח... נראה מה יצא...

[סוסת_פרא*]

מצטערת שלא חזרתי אלייך בזמנו אחרי שכתבת לי בדף הבית שלי.
הסברתי כבר שהרבה פעמים לוקח לי זמן (אולי המו-ן זמן) להגיב להודעות אישיות.
ובפרט שלא ידעתי בדיוק מה לומר.

אמנם הכעס שלי נוטרל אחרי שקראתי את תגובתך (ובסה"כ גם אין לי נטייה לנטור טינה), אך עדיין לא חשתי שביעות רצון.

תודה על מה שהצעת, אך איני בטוחה שיש לי כוח לפתוח את הנושאים האלה בדף נפרד ולנסות לדון עליהם שם כדי להבין את מה שאת אומרת.

עדיין, חבל לי שלא הצלחתי להבין אותך, וכן, אני עדיין מרגישה שזה לא היה לי נעים איך שענית לי.
אני משתדלת לחשוב שאולי זאת התנהלות ספציפית לבלוג שלך.

כשאני מנסה להבין יותר מה חרה לי, זה אולי שאני בד"כ רואה עצמי עם תפיסת עולם מאוד מפותחת, ומרחיקת לכת מרוב האוכלוסיה
והייתי מאוד בציפייה להיות איתך באותו ראש
ופתאום הרגשתי מולך ומול 'המבינים' כמו אהבלה שלא מבינה מהחיים שלה.

במקום שאני ארגיש ששתינו באותו צד (שהוא שונה מרוב האוכלוסיה), הרגשתי שנדחקתי פתאום לצד של 'כולם', לצד של 'אלה שלא מבינים'.
ובמקום לעזור לי להבין, הרגשתי שאת שוב ושוב מנסה להראות עד כמה אני 'לא מבינה', עד כמה אני כ"כ רחוקה מלהבין על מה את מדברת, כך שיותר ויותר לא שייכת ל'אליטה של המבינים'.
(ברור לי שזה לא היה אישי כלפיי, אבל הרגשתי שזה ניסיון שלך ללכת כמה שיותר רחוק, להיראות כמה שיותר לא ברורה, כאילו גם אין כללים ידועים לשיחה בין אנשים, והכול נהיה אמורפי פתאום. כאילו שאת דווקא לא תשתדלי להסביר, כי את 'מחוץ לכללים'. לא נראה לי שאני מצליחה להסביר את עצמי....)

אולי הצורך להרגיש חלק מאלה ש'מבינים עניין' הוא צורך של אגו ילדותי שבי, אבל הוא ישנו. ואולי זה בעיקר מה שלא נעם לי.

אני חושבת שכמה הסברים פשוטים היו יכולים ממש לעשות את העבודה. כי, כפי ששמת לב, אני באמת לא ממש אהבלה. ו-כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר.

אני הרגשתי שאת כאילו מתעקשת להיות בלתי ברורה.

בכל אופן, קצת התייאשתי מהבלוג שלך והלכתי למחוזות אחרים. (ושוב, ממש לא בגלל שאין לי יכולת להבין, אבל לא הרגשתי את האפשרות להגיע לזה שם).

בגדול, איני חושבת עלייך רעות כמובן, אבל אני מגלה שקצת כעס כן נשאר בי. (ואולי לא ממש כעס, אלא מרמור).

אני תוהה, למקרה שהיינו עוברות לדף אחר, אם הייתי מקבלת תשובות יותר פשוטות וברורות, או שזו מין התנהלות כזאת שמתחייבת מקריאת 'ישמעאל'?
כי ממש אין לי כוח לתשובות שהולכות סחור סחור.
בשביל זה יש מילים בעולם, בשביל להשתמש בהן. וזה לא כ"כ קשה.

(טוב, בחלק האחרון אולי חזרתי ונהייתי קצת יותר כועסת).

אני בכל זאת מקווה לאיזה סוג של הידברות בינינו.
אני שונאת להשאיר דברים לא סגורים.

(ותודה שאת קוראת בבלוג שלי. על מה שכתבת לי שם אגיב שם בקרוב...)

[תמי_גלילי*]

אני מתנצלת ומחקתי (חשבתי למחוק עוד לפני התגובות של ניצן ושלך, מסיבות אישיות שלי).

[במבי_ק*]

תודה. זה בסדר מבחינתך שאני אמחוק (אמחק?) את תגובתי מהדף הזה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פתחתי סוף סוף את הדף קומפוסט וזבל לא אורגני סדרי עדיפויות - העתקתי (לא העברתי, העתקתי) מהבלוג שלך את הקטע שפתח את הדיון. מקווה שזה בסדר.

[תמי_גלילי*]

שלחתי לך דואל לכתובת שבראש הדף, קיבלת?

[טלי_מא*]

עקבתי אחרי תמונה מהבלוג שלך ומצאתי את זה:
http://www.puppetfolkrevival.com/

רציתי להודות לך. זה הגניב אותי ועשה לי טוב על הנשמה.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

תודה על התשובה. אני באמת לא מבינה בזה הרבה, רק רציתי להבין יותר טוב את הטענה.

[תמי_גלילי*]

תודה! הדדי.

[מעיין*]

איזה בלוג יש לך?
רוצה לקרןא.

[בת_חווה*]

היי דול...
סתם אומרת שלום ושולחת נשיקות

[דליתוש_ב*]

דלית ב בלוג @}

[אנונימי]

דפים למעקב ב-מה חדש:
לדבר פשוט שפה זוגית

[תמרוש_רוש]

ברוכה הגלוחה

(כדי להפטר מה- סימן שאלה אחרי השם )

[דלית_ב*]

תודה לך! מעולה!
עכשיו אני רוצה להעביר לכאן את התוכן מהדף דליתוש ב ולעשות משם העברת אוטומטית.
אז אני אעביר לכאן ומישהי שיודעת לעשות העברה אוטומטית מוזמנת בברכה!

[דלית_ב*]

יופי, עכשיו אני גם אכתוב פתיחה...

[דלית_ב*]

זה לבינתיים דף רדום... אפשר לכתוב לי כאן, אבל סביר שאני לא אראה @}

[ניצן_אמ*]

אני אוכל לכתוב לך רק בעוד כמה ימים.
אל דאגה, עניינים טכניים בלבד.
אבל מאד חשוב לי שתכתבי לי.
אני אסביר כשאוכל.
נשיקות.
@}

[טלי_מא*]

קוראת הארץ?

[דלית_ב*]

בד"כ אני לא קוראת, אז אני שמחה לקישורים סלקטיביים

עכשיו רק נשאר לתת לו לחיות ככה כמה אלפי שנה והוא באמת יבין...

[טלי_מא*]

D-:

[ניצן_אמ*]

היי, לא לרדת לנו על סייד!
הוא היה ילד חמוד בתיכון...

[ניצן_אמ*]

עניתי לך.

[טלי_מא*]

עכשיו רק נשאר לתת לו לחיות ככה כמה אלפי שנה והוא באמת יבין...
חשבתי שזה כנראה נכון מידי.
עלי כנראה משפיעות אלפי שנים הרבה יותר מאשר הניסיון של השלושים האחרונות.

[דלית_ב*]

וזה בדיוק למה תחזוקת בעל רלוונטי לכולנו

אצלנו, גם "לא לקחת חלק בתופעה" זה חלק מהתופעה...

[טלי_מא*]

לא, כי המחשבות על הדברים באופן הזה רק מכניסות אותי ללופ של כעס על מה שכבר לא רלוונטי לחיים שלי ואני מוציאה את הכעס על מי שלא עשה שום דבר שremotely קשור לזה בכלל.

[דלית_ב*]

לא, כי המחשבות על הדברים באופן הזה_ , _שלא עשה שום דבר שremotely קשור לזה בכלל.
ואת זה את אומרת בלי לקרוא את הספר? איך?
ולמה לופ? אולי ספירלה?

[תמי_גלילי*]

כיף לי ל"שוחח" איתך!!
( אי רציונאלי )

[טלי_מא*]

ואת זה את אומרת בלי לקרוא את הספר?
מקבלת ומוכנה לחדול מהדיון.

[דלית_ב*]

טלי, אני רק רוצה לומר, שאני לא חושבת שבטוח גם אצלך יש הדים לתופעה, אלא שזה ספר חשוב, גם לך, ולו רק בגלל שיש לך חברות וקרובות (ולהן יש בני זוג) שאצלם זה כן רלוונטי.
זה לא אומר שצריך לקרוא אותו, או שאני ממליצה לך עליו, או שאני חושבת שיש לי שמץ של מושג מה קורה אצלכם

[טלי_מא*]

שיש לך חברות וקרובות (ולהן יש בני זוג) שאצלם זה כן רלוונטי
אז מה?

<מנסה להבין>

[דלית_ב*]

זה מבחינתי אומר ש מחשבות על הדברים באופן הזה יכולות לעשות יותר מרק להכניס אותך ללופ של כעס. הן יכולות גם לתרום בכל מיני מצבים ונסיבות, מעבר לזוגיות הפרטית שלך עם בן זוגך.
מעבר לזה שלהגיד "באופן הזה" בלי לקרוא, זה רק "באופן שבו אני מבינה את זה מאחרות" וזה בעיני חבל.
קשה לי להבין שיפוט על מסר כתוב בלי לקרוא אותו.

[טלי_מא*]

קשה לי להבין שיפוט על מסר כתוב בלי לקרוא אותו.
דיעות מוקדמות, או קדומות, ושיפוט מוקדם הם יותר מטעות אנוש שיש להיפטר ממנה.
הם גם מגינים עלי מלחזור על טעויות שעשיתי בעבר כשנדמה לי שאני עומדת בפני אחת נוספת.

אבל כבר הסכמתי להפסיק לדבר על מה שלא קראתי.

[דלית_ב*]

טלי, אני מבינה

[טלי_מא*]

[עדי_ל*]

אהלן
קבלתי,תודה.
אתקשר אליך מאוחר יותר,
עדי.

[ביל*]

אלא שזה ספר חשוב, גם לך, ולו רק בגלל שיש לך חברות וקרובות (ולהן יש בני זוג) שאצלם זה כן רלוונטי.
על איזה סספר מדובר?

[דלית_ב*]

ביל, מדובר בספר תחזוקת בעל.

[יוני_א*]

הי מה נשמע? חזרתי.

[יוני_א*]

סתם לא היה לי כבר כוח לאתר.
מה שלומך?

[עדי_ל*]

היי !
ניסיתי להתקשר בשבוע של לפני ליל הסדר ולא היתה תשובה,
מתכוונת לעשות זאת שוב השבוע - בתקווה שאת לא ישנה כבר לפני תשע, אז אני יכולה לדבר...
ד"ש , גם לאיש,
עדי.

[יעל*]

שלום ממליצה בבטחון על איתמר פרלמן
פרדס חנה קצר ןלעניין (בשליחות ללא תשלום לפחות בזמנו)
04-6273442 בשעות הבוקר

[שמש_בחורף*]

שלום דלית,
אני רוצה לשאול אותך משו בדוא"ל - אפשר?
שלי: tarmil.afuna בג'ימייל נקודה קום
תודה!

[שמש_בחורף*]

שלחתי. קיבלת?

[שמש_בחורף*]

כן, תודה רבה. זה עוזר מאד.
(בינתיים צץ סימן שאלה קטן לגבי הנסיעה, מצד המארח - שאני מקוה שיהפוך לסימן קריאה עד שבועות)
אני בטח אחזור אליך עם עוד שאלות...
שוב תודה.

[תמרוש_רוש]

[שמש_בחורף*]

היינו שם!
אני אשתדל לכתוב לך דוא"ל בהמשך. אני בקושי מול המחשב לאחרונה.

[ניצן_אמ*]

אהובתי! את פה!
עכשיו אפשר?

[דלית_ב*]

אפשר!

[תמי_גלילי*]

כיף לשמוע ממך! מה שלומי? אני חיה (במובן החיובי, לא הפולני ). ספרי לי מה שלומך! (אפשר גם בדוא"ל!)
לבושתי, לא הצלחתי לשרוד אף אחד מהספרים של טמפל גרנדין שניסיתי לקרוא, וזה חבל. אני בטוחה שהייתי יכולה ללמוד מהם הרבה .
את כבר השנייה שממליצה לי על הספר הזה במיוחד. אולי שווה לנסות שוב.
כרגע מונחים לי על השולחן awakening children's minds ו-watchmen (רז ואני החלטנו לסגור את הפער שלנו בספרות קומיקס), ואני קוראת את American Gods של ניל גיימן. אז רשמתי לי לקחת מהספרייה גם את הספר של גרנדין . הוא יצא בעברית?

[ניצן_אמ*]

נגמרה סוללת הטלפון בדיוק כשהתקשרת. אבל המספר שאת משתמשת בו לא מזוהה! רק אחרי שקראתי בדפבית הבנתי שזו את.
מנשמע ככה?
אתקשר מחר אם מתאים לך.
מתאים לך?

[דלית_ב*]

בטח שהתאים לי... תמיד מתאים לי שתתקשרי!

[מי_מה*]

צ'מעי קטע. בדיוק היום חשבתי שזה ממש לא לענין שעוד לא כתבתי לך והחלטתי שאני הולכת לכתוב לך וגם אם ידרש חיפוש בשביל זה. והנה איך שפתחתי את מה חדש ראיתי שכתבת אז זה עשה ת זה יותר קל.
ומה שרציתי לכתוב לך היה שהיה מאוד נעים לפגוש אותך ושהרגשתי אלייך חיבור מיידי וזה למרות שכאן, בבאופן, את לפעמים נקראית לי כל כך חכמה שאני קצת מתקפלת ונעלמת לפינה ועדיין קוראת בשקיקה ומרגישה שמחכימה ממך.
זה מה שרציתי לכתוב לך.

[פלוני_אלמונית*]

איזה כיף לך שפגשת את מימה
ואיזה כיף לי שתורי אותך בקרוב

_{מענין מתי יצא לי לפגוש את מימה.}

[שמש_בחורף*]

שולחת לך.

[שמש_בחורף*]

אה, ושלחתי לכתובת שהיתה לי - זו שהתכתבנו בה אז
מקוה שהצלחתי - היו לי קצת אי הבנות עם ג'ימייל (שכחתי מה עושים שם)

[שמש_בחורף*]

ידעתי שמשהו שם לא עבד. אני אשלח שוב.

[שמש_בחורף*]

שלחתי - ומקוה שהפעם זה הצליח.
(מעדיפה להתכתב בנושא בדוא"ל)

[שמש_בחורף*]

מה שלומך?

[ה_עוגיה*]

בזכותך
ובזכות התזכורת שלך
5 בקבוקי זכוכית בהירים מלאים במים וראשם מכוסה רעלה שחורה כנגד חליטת חרקים
בשמש כבר כמה שעות.
תודה