דודו טופז התאבד

[אימשלו*]

איזה פחד. איך בן אדם כל כך מוכר ושמח חווה כזאת התדרדרות מהירה. נראה איזו גישה תאמץ עכשיו התקשורת, שעשתה ממנו שק חבטות בחודשים האחרונים. מסכן.

[נו_באמת*]

אני חושבת שדי ברור שאדם שמח הוא לא היה.
קראתי מזמן את הספר שלו "כתם לידה" וכבר אז היה ברור שהחיוכים הם מסווה.
וכל זה לא קשור לכך ש(בלי להיכנס לניתוחים פסיכולוגיים) הוא עשה מעשים שלא ייעשו, ובחברה מתוקנת עליו לעמוד לדין.
שכחת את האיומים על אבי ניר ומשפחתו?
שכחת את הפציעות שפצעו אותו?
שכחת שבריונים ששלח שברו את הפרצוף לשירה מרגלית, וכדי להוסיף חטא על פשע עשו את זה מול עיני בנה בן ה 7?
יש לתקשורת הרבה בעיות, אבל פה לא עשו לו שום דבר. הוא עשה הכל לעצמו. אל תשכחי מי המסכן ומי הקורבן כאן. היו לו קורבנות. וכל מה שקרה לו זו בחירה שלו.

נראה איזו גישה תאמץ עכשיו התקשורת
אני מאוד מקווה שהגישה שהתקשורת תאמץ תהיה מפוכחת, ולא שפתאום יהפוך לקדוש מעונה. כי הוא ממש לא.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

חבל לי על הילדים שלו ועל המטען שיסחבו.

[סנדרה*]

נראה איזו גישה תאמץ עכשיו התקשורת, שעשתה ממנו שק חבטות בחודשים האחרונים. מסכן.
זו כמעט האשמת התקשורת בכל חולי אפשרי.
חבל על כל אדם, דודו עשה זאת לעצמו לאחר פשעים חמורים שהיו קרובים להרוג אנשים חפים מפשע בגלל יצר קנאה מעוות.

[נו_באמת*]

ברוב המכריע של המקרים, התאבדות היא מעשה אגואיסטי.
באמת עצוב על הילדים שלו, כמו על כל ילד שמתייתם.
חבל שהוא, דודו, לא חשב עליהם לפני שעשה כל מיני דברים.
גם אילו לא היה מתאבד היה להם מטען לסחוב.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

גם אילו לא היה מתאבד היה להם מטען לסחוב.
נכון. נו?

[נו_באמת*]

חבל לי על הילדים שלו ועל המטען שיסחבו.

נכון. נו?

[כוכב_נגה*]

שיחק אותה, דודו טופז!
<סתאאאם>

[איילת*]

המרגיעון: "בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה"...
כששמעתי על כך ברדיו הבוקר, קיבלתי שוק.
מחריד בעיני שאדם מחליט לקחת את חייו בידיו. מכל בחינה שהיא, זה נורא.
היתה כאן כרוניקה ידועה מראש, שהחלה אולי הרבה לפני המעשים האלימים שהוא עשה.
כבד. עצוב. איזה חודש...

[הנימיה_הדרוסה_מכביש_החוף*]

תודה לאיש אשר חסך מהמדינה ובעצם מאיתנו, משלמי המיסים, את מימון המאסר שלו והמעצר שלו והטיפולים בו.
כדרוסה, יש לי נטייה להאמין, שאנו אחראים על חיינו ואין לנו אחריות על מותנו. איש אשר נוטל לידיו את האלימות אפילו מבעד לידיהם של ביריונים ששכר, בכדי להכות ולפגוע, אל תתפלאו אם יקח לידיו את האלימות כדי לפגוע בעצמו.
אלימות פוגעת.
בכל הכיוונים.
גם באלו שמייצרים אותה.
ולפחות במקרה הזה, ברוך שפטרנו.

[ורד_לב*]

טוב שיש "באופן" כדי להתעדכן...
בכלל לא ידעתי...
>ורד לא ממש מאזינה לחדשות כשזו לא שנת הלימודים והיא מבלה חלק מהזמן בנסיעות באוטו<
עצוב
כנראה שבאמת לא היה מסוגל להתמודד עם תוצאות מעשיו ואולי עם מי שהוא שעשה את הדברים הללו...
יהי זכרו ברוך

[סנדרה*]

יהי זכרו ברוך
?????
הוא עצמו דאג שזכרו יהיה הפרשיה האחרונה.

[עדי_ל*]

הוא עצמו דאג שזכרו יהיה הפרשיה האחרונה

הוא בעיקר לא דאג לשום דבר.. כלומר לא יכול היה.
אינני מסירה מאחריותו אף מעשה שעשה, אבל ברור שהאיש לא היה(מעולם) בקו הבריאות הנפשית.
לו יכול היה , הוא , ללא ספק, היה דואג שפרשיה זו לא תקרה.

מבלי לשכוח את קורבנותיו האחרים,
אני חושבת שלא ניתן להתעלם מכך שהוא קורבן של אישיותו המסוכסכת
וכן - של התקשורת. היא אינה אשמה במעשיו אלו, אבל קרה וצינית ומחפשת עוד ועוד - כל פיקנטריה אפשרית שתוכל לשמש לידיה השמחות עם.. ושמחות לאיד.. באותה המידה וללא כל אמפתיה ורחמים.

ובעיקר -
חבל לי על הילדים שלו ועל המטען שיסחבו

[ג'ינ_ג'ית*]

שם טוב שנפגע יכול להרוג יותר מחבל תלייה.
מלבד הילדים שחווים ויחוו אובדן נוראי - לדודו טופז עצמו זה כנראה היה פיתרון טוב למצב בלתי אפשרי.
הוא פשע באופן שהיה מכניס אותו לתא מעצר לכמה שנים טובות ו/או למוסד לפגועי נפש שלא לדבר על חיים מבוזים במדינה שבה כל אחד ברחוב מרשה לעצמו להביע דיעה, בייחוד שלילית.
חיים מבוזים כל כך לאדם שבמילא מיוסר נפשית - גרועים ממוות.

לא רק שהכתובת היתה על הקיר אלא שזה היה ברור שהוא לא יפסיק בניסונות ההתאבדות עד שיצליח. הוא אמר שוב ושוב שהוא רוצה שיקחו ממנו כסף ושיהרגו אותו. הוא ניסה להתאבד. הוא היה בעל אישיות אובדנית והרסנית. אז מה נשאר? לתכנן לוגיסטיקה שבה החבר'ה מהשב"ס לא יצליחו להתחקות אחריו רגע לפני שיעבור לעולם שכולו טוב? זה החלק הקל. כמו שאנחנו נוכחים פעם אחר פעם.

וכל זאת מבלי בכלל לשפוט את המעשים הנפשעים שלו. זה שהוא פשע זה ברור וזה שהגיע לו עונש מובן מאליו.

מוות בטח שלא, עליהום גם לא. גם סימון שלו כקדוש מעונה או כמסכן לא מתאים. לפעמים נדמה שאין במדינה הזו קווים אפורים אין באמצע. האם אדם יכול להיות פסיכי ופושע ולקבל עונש גם בלי לחוות עליהום או רחמים?

אני כן מאמינה שיש דברים הרבה יותר גרועים ממוות. יסורי נפש או יסורים פיזיים שאין להם סוף - גרועים פי כמה. עצוב שאדם נאלץ ליטול את חייו בידיו אבל במקרה הזה לא נראה שהיה מוצא מקור לנחמה - מלבד הילדים. ופה אני מפנה אצבע מאשימה על השב"ס, שהרי הוא ביקש להיפגש עם הילדים שוב ושוב, ובכלל ידוע שכל נושא הביקורים בבתי הכלא מוסדר באופן כל כך משפיל, תוך יצירת אווירה של אי ודאות ושלילה לעיתים מוחלטת של ביקורים, כשזה מתנהל אז זה מתנהל באופן אגרסיבי, ובכלל רק לעיתים רחוקות מתאפשרים ביקורים בשלבי החקירה ונדמה שזה חלק מעונש שלא ברור מי סובל ממנו יותר. תכלס' למה למנוע ממישהו להיפגש עם ילדיו? איך הם יכולים להזיק לחקירה? לדעתי השבס לא מעוניין ליצור תמיכה רגשית כלשהי לנאשם על מנת שיהיה קל יותר לשבור אותו בחקירות הממושכות שם ולהעמידו לדין. שזה סוג של עינוי סיני. במקרה הזה בכלל עולה תהייה בעניין שהרי דודו טופז הודה במעשים המיוחסים לו ומעורבים רבים הודו ובכל זאת הוא שב וביקש שלא לומר התחנן להיפגש עם ילדיו בתחילת החקירה וזה נמנע ממנו תקופה ארוכה וגם בתקופה העוקבת הביקורים לא ניתנו בתדירות ובאווירה סבירה.
במקרה הזה לדעתי הילדים יכלו להיתמך על ידו ויותר משהם - הוא יכל להיתמך על ידם וזה לא קרה.
ויש עוד הרבה מקרי התבדות בבתי הכלא בגלל יחס מחפיר ומבזה. לא מזמן התפרסמה כתבה על תנאים איומים בבתי הכלא של נשים, אבל זה עניין שמגיע לו דיון משל עצמו.

אגב מי שמדבר על כך שהתאבדות היא אקט אגואיסטי לא מדבר בשפה של דכאון. אדם שחווה דכאון עמוק וממושך והרסני - כל מערכות הקוגניציה שלא לדבר על יכולת השיפוט מתערערות. אין בכלל מה לשפוט כאן משהו במונחים של אגו ואנוכיות כי עולם הערכים של מותר ואסור ונכון ולא נכון שלא לדבר על יכולת חשיבה על אחרים התלויים בו - לא קיימים.


בשורה התחתונה, הוא נח עכשיו ואני סבורה שהמוות הזה, להוציא את האסון שילווה וישפיע את הילדים והמשפחה של דודו טופז - לגבי האדם, טופז הטיב איתו יותר מהחיים שהיו צפויים לו.


<והגריין המופיע - לפעמים הדרך לנצח היא להיכנע>