גמילה מחיתולים בלילה

אנונימי

דף זה עוסק בבעיות הקשורות ל-גמילה מחיתולים בלילה.

|| ראו גם: לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים, רגרסיה ומאבקים בגמילה מחיתולים ||

|| דפים נוספים בנושא גמילה נמצאים ב-מדור חיתולים ||

שליחה על ידי ענת_ג* » 06 מאי 2002, 23:49

אנחנו הפסקנו (לא בקלות) את הרגל הבקבוק לפני השינה, ומרימים אותה לפחות פעם אחת בערב המאוחר לעשות פיפי. גם קשובים לרטינות מתוך שינה בלילה, שהם בדרך כלל בקשה לפיפי ואז מרימים אותה לשירותים. קלטתי באיחור די רב שהיא לא עושה במיטה אם לא קר לה.

סכמתי עם בתי שביום הולדת 5 היא כבר לא תישן עם טיטול בלילה.... והנה כבר שבוע שהיא בלי טיוטול ואויה - לפחות פעמיים בלילה היא מתעוררת כי הסדין רטוב וצריך להחליף סדינים ופיג'מה. היא גם מתעוררת רק כשזה נהיה קר... וגם אם היא חוזרת לשיון או ממשיכה לישון זה הרי מאד לא נעים לשכב בתוך שלולית...
האם כדאי להחזיר את הטיטול? לפחות אז יששנו טוב בלילה... אבל אז איך היא תלמד בכלל? במשך היום היא בשליטה מוחלטת על סוגריה..
האם זה כבר גיל שמחייב איזה טיפול? נורא לא בא לי לעשות לה בדיקות מסובכות וכואבות או כל מיני מניפולציות.

אפשר לנסות להגביל את השתייה בערב;
אחרי הפעם האחרונה ששותים, עושים פיפי, ואז מספרים סיפור ארוך או מושכים את הזמן בצורה אחרת, ושוב עושים פיפי.
השילוב הזה עזר אצלנו תקופה מסוימת.
כשלא, היתה תקופה שהיינו לוקחים לשירותים לפני שהלכנו לישון בעצמנו.
אני לא בטוחה אם זה עזר או דווקא להפך, הפריע.
אפשר לנסות להתייעץ איתה, מה נראה לה שיעזור לה להתאפק, אם היא רוצה שתיקחו אותה, וכו'.
לא בודקים לפני גיל שש, ככל הידוע לי.

נועה - את יכולה לשים לה מגבת (ופיג'מה יבשה) ליד המיטה, שתוכל לפרוש על השלולית, ולישון על יבש.

לוקח זמן ללמוד את המיומנות של זיהוי תחושת הפיפי מתוך שינה. שבוע זה ממש כלום. בגילה, בהחלט הייתי ממשיכה בניסוי, עם שיטות למינימום עבודה בלילה. אם תוך חודש-חודשיים לא רואים שיפור (התמעטות הדרגתית של הלילות הרטובים, ועדיין יכול בהחלט לקחת זמן עד שהם יעלמו לגמרי) - בגיל זה יתכן ויש טעם לטפל.
הגבלת שתייה לפני השינה נחשבת למזיקה לגמילה, כי כשאתה צמא וחושב/חולם על מים, יש יותר סיכוי שתעשה פיפי... השיטה שלנו היא לא להציע, ולא למנוע, אלא אם כן אני מזהה שזו שתייה מתוך משחק.
יכול להיות שההרטבות הרבות נובעות דווקא מתוך הרצון לרצות ולקום יבשה. אצל בתי, מאד עזר לאשר לה דווקא שמותר וזה לא נורא אם בורח פיפי.

מה עושים כשהיא עושה פיפי בלילה? או-קי ברור שמחליפים סדינים ומחליפים תחתונים - אבל אני הרבה פעמים שוטפת אותה אחרי שהיא עושה פיפי - אם
אני יעשה את זה בלילה - היא כבר לא תחזור לישון.
יש שלב שהם מפסיקים לעשות בלילה? (כמו שהיה לי איתה עד גיל 9 חודשים)
היא בסך הכל בת שנה ושלושה חודשים - לא הייתי רוצה שזה יהפוך להיות סיפור גדול (מבחינתה).

יש טיפים?

טיפ 1:
לא לשטוף אותה אחרי פיפי בלילה. ממילא זה סטרילי.
להעיף את הרטוב, לשים משהו יבש וזהו.

בשמת,

בלילה את גם משאירה בלי כלום בחלק התחתון?

רקפת,
כן. בעצם מלידה. גם בחורף.

להעיר או לא להעיר ?

הבן שלי בן שנתיים ו8 חודשים. הוא נגמל מרצונו החופשי לפני חודשיים ועבר לתחתונים בלבד, גם בלילה. הוא לא מוכן לשמוע יותר על חיתולים בגלל ש"הוא כבר גדול". בסה"כ הגמילה עוברת חלק. לאחרונה הוא הרטיב בלילה שלוש שבועות רצופים, אחרי חודש יבש. חברים נתנו לנו טיפ להעיר אותו לפני שאנחנו הולכים לישון בחצות, שיעשה פיפי ויחזור לישון. השיטה עבדה בלילות שניסינו, אבל הרגשתי מאוד לא בנח להעיר אותו ולטלטל.

רציתי להתייעץ מה דעתכם על השיטה ? האם יווצר אפקט הפוך ? כלומר התניה להרטיב בחצות שתשבש את הגמילה ?
תודה.

חברים נתנו לנו טיפ להעיר אותו לפני שאנחנו הולכים לישון בחצות, שיעשה פיפי ויחזור לישון. השיטה עבדה בלילות שניסינו, אבל הרגשתי מאוד לא בנח להעיר אותו ולטלטל.
גם אנחנו נהגנו להעיר את הבן שיעשה פיפי ויחזור לישון (גם כן הרטיב בלילה כל הזמן). אבל אחר כך קראתי משהו (לא זוכרת לצערי איפה) שבכך אנחנו משבשים את היכולת שלו לרכוש את השליטה הטבעית בעשיית הפיפי. ולכן פשוט
הפסקנו להעיר אותו , והוא באמת התחיל להתעורר מעצמו (היו פה ושם מעידות, אבל מעטות) כדי לעשות פיפי.
רצוי אולי שיעשה לפני השינה ממש, אבל לא להעיר. הוא "ילמד" להתעורר.

בתי בת שלוש וחצי נגמלה ביום לפני שנה. קקי היא עשתה רק בחיתול עד לפני חודשיים עד לאותו רגע בו התעקשתי כי את הקקי היא תעשה בשירותים. ישבתי לידה וסיפרתי לה סיפור בזמן עשיית הקקי ומאז היא עברה לעשות קקי בשירותים. חשבתי כי גם חיתול בלילה אפשר לגמול באותה דרך. החלטנו לפני חודש וחצי לא לשים חיתול בלילה אבל לצערי עד היום היא ממשיכה להרטיב בלילות (לפעמים פעמיים באותו הלילה). בתי רוצה מאוד לא להרטיב והיא מתעצבת כשהיא לא מצליחה ושמחה אם היא כן מצליחה. אני מפחד שהצעד היה מוקדם בשבילה ולא יודע האם לחזור לחיתול או לא?

החלטנו להוריד גם חיתול בלילה. הילד כבר 5 לילות ללא חיתול (אמרנו שכשתיגמר החבילה לא נקנה יותר). שני לילות ללא הרטבה 3 לילות רטובים

הוא מתעורר באמצע הלילה, כדי לשתות חלב ולא רוצה לעשות פיפי. ומה שיוצא זה שלולית. חוץ מזה, הוא שותה חלב לפני השינה, לא משהו שאני יכולה לתת חצי שעה לפני השינה. הוא רוצה ממש לפני, שנכנסים למיטה וגם לפני שהוא נרדם הוא מבקש תמיד עוד.
בלילה האחרון הוא עשה פיפי מתוך שינה (כולנו ישנו אז אני לא יודעת בדיוק מתי) ורק אח"כ התעורר והרגשנו שלולית. בלילה שלפני כן, הוא עשה פיפי לפנות בוקר - התעורר כדי לשתות, לא רצה לעשות פיפי, חזרנו לישון וקמנו עם שלולית.

אני קצת אובדת עצות בעניין הלילה.
במשך היום המצב הרבה יותר טוב. יש עדיין פספוסים בעיקר כשהוא לבוש (נשמע קצת מוזר). קקי לא תמיד מספיקים להגיע, הוא לא מבקש לפני.

נועה, כדאי להציב גבול ברור לגבי השתיה - עד מתיי אפשר לקבל משהו שאינו מים (אצלנו עד שעה לפני השינה), ואם הוא לא רוצה מים - אז לא צריך. הוא הרי לא יתייבש. ומים זה תמיד פחות אטרקטיבי לשתיה מרובה כשלא ממש צמאים.
ברור לכולם הקשר בין השתיה לפיפי בלילה - גם לו, וצריך להיות ברור שאתם מנסים להתקדם ולא לשים רגל לעצמכם (ובעיקר לו).
חוץ מזה - הרבה הזדהות עם הקושי... גם אני עדיין זקוקה להזכיר לעצמי שבסוף זה עובר, לגמרי.

נועה, אני קולטת מאבק.
שוב, להרפות: אם המיטה מכוסה בניילון, אז מה אם הוא מתעורר בתוך שלולית? אז לא נעים לו.
לא נורא.
תולים לייבוש, דואגים שכל מה שעל המיטה כביס, לא חייבים לכבס סדין מפושפש, אפשר קודם סתם לייבש פעמיים שלוש ורק בפעם הרביעית P-: להכניס למכונה, בעיקר: לשדר שלא נורא, מחר תקום לעשות פיפי בבית שימוש.
הוא מחכה למאבק, מנסה הכל כדי שיהיה מאבק. תקטיני כמה שאפשר.

לגבי חלב בלילה:
מאוד מזיק. לשיניים.
ממש מסוכן.
לכן:
בפעם הבאה שהוא מבקש, תגיד שבדיוק קראת שאסור לשתות לפני השינה ובלילה שום דבר חוץ ממים, כי החיידקים אוכלים את זה יחד עם השיניים (הכל אמת. רק הרגע קראת (-; ).
אפשר גם לתת לשתות מים מספיק זמן לפני השינה, וכולם הולכים לבית שימוש לפני השינה - אמא, אבא, הוא וכו', ועושים פיפי אחד אחרי השני. הוא יכול לבחור להיות ראשון או שני וכו'. אבל כולם הולכים. אפשר גם שהבובות (או חיות, או כל צעצוע אהוב שלו) יעמדו גם הם בתור לעשות פיפי.
לשתות מייד לפני השינה - תגידי לו: אתה יודע שגילינו שזה יוצא לך בלילה בפיפי במיטה. אז אבא ואני החלטנו שבינתיים לא שותים בלילה. אם נראה שאתה מצליח לקום לבית שימוש בלילה - תוכל לחזור לשתות מים בלילה.
לא חלב. חד משמעית. שוב: גיליתם שזה עושה חורים בשיניים, לכן בשום אופן לא.
אבל שימי לב: זה יעבוד רק אם את שלמה מבפנים עם מה שאת אומרת.
(להלביש קל יותר, החום מצמיא בלילה).

שליחה על ידי אסתר* » 17 יולי 2006, 13:15

יש לי ילד בן 3 וחודשיים, גמול כמעט שנה, אבל בלילה... פדיחות. ברור שזה תלוי בשתיה לפני השנה (רק מים כמובן...) אבל כשאני נותנת לאחותו (בת שנתיים כמעט) בקבוק לפני השינה הוא גם מבקש לשתות ואז קשה להסביר לו שזה עושה פיפי בלילה.
מה עושים?
השבוע התחלנו לגמול את השניה,(לכן נכנסתי... פעם ראשונה) ועכשיו אני מתלבטת מתי להוריד את הטיטול בלילה, כבר עכשיו או לחכות שהשליטה בפיפי ביום תתחזק?

מנסה להבין: אם הוא גמול כמעט שנה, האם אין לו עדיין שליטה בפיפי ביום?

שאולי בן שנתיים ו-8כמעט, התחלנו גמילה לפני שלושה חודשים. ביום כבר שולט טוב ו-5 ימים בלי טיטול בצהריים עם הצלחה. אתמול בלילה בקש לישון בלי טיטול ואחרי שהסברתי מה זה אומר, בקרתי באמצע הלילה לפשפש אותו. קם יבש בבוקר.
אני מאפשרת לשתות מים בלילה מאז הגמילה מהנקה, גם אני שותה מים בלילה.
נמשיך לנסות ולדווח.

נשמע אחלה.

(אנחה). אצלנו הוא ביקש לישון בלי חיתול, גמול ביום כבר חודשים בעצם. בהתחלה היה לילה יבש ולילה רטוב לסירוגין. כבר הצליח לקום יבש שלושה לילות ברציפות, ואז - כל השבוע האחרון המיטה רטובה. (זה בטח בגלל שסיפרתי בגאווה לכל העולם...)

לחיתולים כבר לא נחזור. נחכה לו שייסגר על עצמו. אבל אני מתחילה לקלוט שזה יהיה תהליך לא קצר.

כבר שבוע בלי טיטולים בלילה, לא היו פיספוסים מלבד פעם אחת בצהריים. הוא נבהל והמשיך פיפי בשירותים. החלפתי פג'מה וסדין בשקט תוך הסבר ושיתוף.
בלילה עדיין אני או בעלי קמים לפשפש אותו, כל פעם בשעה אחרת (לא בכוונה). לא יודעת עד מתי כדאי להמשיך כך, גם חוששת מפספוסים בלילה.
בנוסף, שמתי לב פתאום שאני לא מציאה לו ללכת לשירותים כמעט וזה בא מיוזמתו.
נסענו אתמול לת"א, לקח כשעה וחצי, אחרי ששתה הרבה, בקש "אבא תעצור, יש לי פיפי" ועשה המון בחוץ. אחרי רבע שעה בקש שוב אך כבר עלינו לכביש המהיר אז אמרנו "עוד מעט" והוא חיכה מעל חצי שעה (באשמתינו). הצליח להתאפק לשמחתינו.

בינתיים נמשכת אצלנו התקופה הרטובה - למרות שהוא כבר הצליח לקום יבש שלושה לילות ברציפות , כלומר הוא מסוגל בהחלט, שוב היה איזה שבוע של הרטבות. בהתחלה חשדתי שזה בגלל הקור והתחלתי לחמם את החדר. אבל זה המשיך. אח"כ בוקר אחד הערתי לו בעדינות "אנחנו לא עושים פיפי במיטה" והערות דומות, ובלילה שאחריו היה שוב יבש - ביקש ללכת לסיר בעשר בערב, עשה, נרדם והתאפק עד הבוקר.

כשהוא עושה, הוא עושה - לפעמים גם פעמיים בלילה. יותר נכון, עושה פעם אחת בסביבות 2-3, ולפעמים בהתעוררות והיניקה המנומנמת של הבוקר עושה שוב. אני עדיין אפופה מכדי להבין או לחשב אם הוא מתכוון להתאפק או לא, ויוצא שהוא עושה לפני שהספקתי להבין איך קוראים לי. יענו, תפס פטנט

משחרר וזהו.

זה די מעצבן אותי, למרות שהמחיר הוא בסך הכל כביסה והחלפת סדין - לא רוצה לחשוב על חזרה לחיתולים, וגם הוא לא. בכלל כבר מסרתי את כל החיתולים שנשארו לנו ל אמא של שפן

אני מניחה שאין ברירה אלא להחזיק מעמד ולחכות. מודה שאחרי הלילות הרצופים היבשים, חשבתי שנגיע לגמילה מלאה ממש מהר והעליתי ציפיות. הוא בסך הכל תינוק, 1.9 . כמה אחריות הוא כבר יכול לקחת על עצמו? ביום הוא כבר לגמרי לוקח אחריות ומודיע והכל, בלילה הוא לא נותן לי לקחת את האחריות, ולא מסכים שאפשפש אותו.

יענו, תפס פטנט.

אני מניחה שאין ברירה אלא להחזיק מעמד.

חשבתי שנגיע לגמילה מלאה ממש מהר והעליתי ציפיות.

לגמרי לוקח אחריות.
קומה ג יקירתי, אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך ללחץ, לציפיות ואפילו להאשמה הסמויה שמציצה לה בדברייך.
"לקחת אחריות" נשמע לי ביטוי נורא גדול על תינוק שכ-ו-ל-ה רוצה ללמוד מחדש את חוקי הפיפיקקי.
אני שוב מזכירה: הוא ילד טוב ( (-: כן, אני משתמשת בביטוי באחריות מלאה). הוא רוצה ללמוד. אבל מה שמבלבל אותו, חוץ מהתקופה בחיתולים, הוא הצפיות שלך, תחושת האכזבה שלך ממנו (הוא קולט אותה אבל לא בטוח כלפי מה היא מכוונת בדיוק, אז הוא מגיב בלזרוק הכל), הלחץ, התחושה ש"הוא לא בסדר" ושהוא "אמור היה כבר להיות בסדר".
הוא לא "תפס פטנט". הוא עוד מבולבל. הוא עוד לומד. כשאת לא זוכרת עוד איך קוראים לך, גם הוא. הרי הוא הבן שלך. הוא לא זוכר אם הוא עכשיו עם או בלי חיתול.
תיזכרי את מאמר הפתיחה שלי: קשה מאוד להוציא את החיתולים מהילד.
אם לימדנו אותם שלעשות על עצמם זאת אופציה, קשה מאוד מאוד להוציא את זה מהם.
אז סלחנות, סבלנות, אהבה, רגיעה, זרימה (במובן של העדר ציפיות, אין צריך ואין אמור והוא תמיד טוב ותמיד בעדך ותמיד בעדו ותמיד רוצה לשתף פעולה). כל דבר יגיע בזמנו, ולאט לאט, מהר יותר ממה שציפית (תמיד בדיעבד זה נראה נורא מהר (-; ), זה יגיע.

הוי.... <אנחה>
לא חשבתי על זה ככה.

הוא ילד טוב
נכון

אני מזכירה לעצמי שהיתה לנו תקופה זהה במשך היום, שלב שאני נתתי לו לקרות בכוונה ואפילו בשמחה (ובדיעבד היה שלב הכרחי), של שלוליות כל הזמן. רק שאז לא היה איכפת לי לנגב רצפה, וכאן איכפת לי, כי זו המיטה המשפחתית, וזה קורה בד"כ כשהוא מתכרבל לצד שלי

קראתי כמה דברים לגבי גמילה בלילה שקצת מבלבלים:

לא כדאי להגביל בשתיה לפני השינה. זה קל יותר להימנע מפיפי בלילה כשהשלפוחית ריקה, אבל זה לא מלמד להרגיש אותה ולהתעורר אם צריך. [אני לא מבין למה לא להקל. גם מבוגרים שעושים הרבה פיפי בלילה יעדיפו לשתות פחות כדי לקום פחות פעמים, לא?]

לא כדאי להקים את הילד באמצע הלילה לעשות פיפי. שוב - מאותה סיבה. אם אנחנו ניקח את האחריות על זה, אז הוא לא ילמד להרגיש בעצמו [נדמה לי שמישהו כתב על זה פה למעלה]

מה דעתכם?

אצלנו אם אין חיתולים בלילה, סיכוי סביר מאוד שנקום רטובים. ניסינו כבר כמה פעמים, ומדי פעם זה הצליח, אבל ממש לא הרבה. אולי לא ניסינו מספיק בעקביות? זה קצת מתיש לעבור את זה כל לילה - לשים מגבת על השלולית, להחליף פיג'מה (בדרך כלל גם החולצה נרטבת), לפעמים גם הכרית נרטבת אם היתה הרבה "תנועה" בלילה והילד נשכב עליה (טוב שיש מגן לכרית כמו למזרן), עכשיו חורף אז גם יש שמיכה ואפילו היא נרטבת לפעמים (וזו כבר ממש בעיה), ובבוקר כמובן להחליף הכל ולהוסיף בערך עוד מכונת כביסה כל יום!

לא חייבים לכבס סדין מפושפש, אפשר קודם סתם לייבש פעמיים שלוש ורק בפעם הרביעית להכניס למכונה
באמת?? אבל הריח נורא!

אבל הריח נורא!
אפשר לעשות שטיפה זריזה במים וחומץ, אם אתם לא רוצים להפעיל מכונה שלמה כל יום (אצלנו באמת יש מכונה ליום בממוצע מאז שהתחלנו).

להחליף פיג'מה (בדרך כלל גם החולצה נרטבת),
מחליפה מכנסיים ומתעלמת מהחולצה - החדר מחומם ויבש יחסית, והכתם הקטן על החולצה מתייבש וזה מספיק עד הבוקר. (כל עוד הילד עצמו לא מבקש כמובן שיחליפו לו גם חולצה).

השלום לכולם
אני מחפשת בקדחנות חיתולים לגמילה מפיפי לילה לפעוט שכבר נגמל ביום
האם מישהו יכול להמליץ ?

בני הקטן בן שנתיים וחצי. גדל בחיתולים ר"פ (משולב עם בלי חיתולים בשנת חייו הראשונה), גמול ביום מגיל שנה וחצי. לפני כחודש הורדנו חיתול בלילה, אחרי שניים-שלושה לילות יבשים רצופים (גם לפני כן, בחצי השנה האחרונה, היו ימים רצופים שהתעורר יבש). ואז במשך שבוע, הרטיב בכל לילה. החלטנו לנסות להעיר אותו לפיפי בלילה, מתוך תקווה שכשנפסיק הוא יתעורר לבד או יתעורר יבש.
כעבור כמה ימים, עברנו לפשפש אותו בלילה רק אם סירב לעשות פיפי לפני השינה (שזה לפחות חצי מהזמן). אני לא מצליחה להחליט מה לעשות. בבחירה בין להחזיר חיתול ללפשפש אותו כל לילה, אני מעדיפה לפשפש אותו, נראה לי יותר נעים ויותר אקולוגי. האם פשוט להפסיק לפשפש מתוך אמונה שתוך חודש זה ייעלם? ולמה שזה ייעלם? הוא לא מתעורר בדרך כלל מהרטיבות במיטה (המשפחתית). האם להמשיך לפשפש ולדבר איתו שוב בעוד חודשיים? הוא משתין כמעט בכל לילה, בסביבות חצות. אני מתחילה לחשוב שהוא עוד לא "בשל" לגמילת לילה, למרות שלפני כן לא ממש האמנתי במושג הזה
בכורי גדל בחד פעמיים ונגמל בגיל שנתיים וחצי, יום ולילה יחד (לילה ע"פ בקשתו-שלו), בצורה מאוד חלקה, ואני קצת אובדת עצות בעניין.

האם פשוט להפסיק לפשפש מתוך אמונה שתוך חודש זה ייעלם? ולמה שזה ייעלם? הוא לא מתעורר בדרך כלל מהרטיבות במיטה (המשפחתית).
מיצי, אצלנו היה אותו דבר. שבועות של כביסה יומיומית כמעט. נפתר בדרך לא מאוד באופנית - זה היה כשהתחיל לישון את תחילת הלילה במיטת מעבר (ובמשך הלילה עובר אלי). כשהיה מתעורר ומבקש לבוא למיטה שלי, אמרתי לו שאני לא רוצה פיפי במיטה ולכן שיפשפש. הסכים לפשפש. אם כי לא תמיד התעקשתי על זה, ובמשך הזמן ראיתי שהוא "מושך" יותר וכבר לא צריך לפשפש באמצע הלילה.

בני בן שנתים וחודש נגמל בערך בו זמנית ביום ובלילה ביום בד"כ לא מפספס רק כשהוא עסוק, היו לו כמה לילות יבשים אומנם לקחנו אותו מאוחר בלילה לפיפי נוסף אבל בבוקר מיד אייך שהוא מתעורר מפספס אלא אם אני מעירה אותו ולוקחת אותו לעשות בשרותים, רציתי לתת לו את האחריות שלו , אבל מתלבטת , שאלתי כמה אנשים מסביבי שממליצים לחזור לחיתולים בלילה כדי שלא יהיה מתוסכל האינטואציה שלי אומרת שלא ,אשמח לשמוע מה דעתכם ומה נסיונכם האישי.

אמא של יקרה,
נראה לי שהוא פשוט עדיין מנסה ללמוד את הענין, ותני לו בבקשה קצת יותר זמן. לא נראה לי שיש איזה צורך לחזור לחיתולים, וגם האינטואיציה שלי אומרת כנ"ל, למרות שיכולים להיות יוצאים מן הכלל, אבל לא במקרה הזה. הוא, בניגוד אלייך, לא מתוסכל אלא אם כן זה מה שהוא קולט ממך.
חוצמזה, בדף למעלה בטח תמצאי תשובות למצבך
דרך אגב, אצלנו כשהיו פספוסים תמיד השתדלתי מאד לא להרגיש שום דבר לנוכח הרטיבות הבלתי צפויה במיטה, וממש לא להתבאס, מקסימום בטון הכי ענייני להגיד " ברח לך בלילה , בוא נחליף" או משהו כזה , תוך כדי חיבוק חם ואוהב.
בהצלחה, ובסבלנות ( ( ) )

שלום רב אינני יודעת אם אני במקום הנכון-הגעתי לכאן במקרה-אני חייבת עזרה דחופה-ילדה שלי בת 2.5 מסרבת לעשות קקי מאז שהפסקנו עם התיתולים
היא פשוט נכנסת לאיסטריה כל פעם שהיא רוצה קקי ובוכה חזק-יש לה יציאות פעם ב 3,4 ימים-נראה לי זה משהו פסיכוילוגי איפה טעיתי?מישהו אולי מכיר את הבעייה?
תודה מראש

שלטם לכולם,
בתי בת 3 שנים וחודשיים והתחלנו גמילת לילה מחיתולים.
אנחנו מאוד מתקשים עם העובדה שהיא עם חיתול כי היא כל כך בוגרת וזה נראה כל כך לא מתאים והדבר החשוב הוא שהיא מאוד רוצה..
מה הבעיה שלנו??
לפני השינה היא הולכת לעשות פיפי בשירותים לבד ואז כשבעלי היקר הולך לישון (סביבות חצות) הוא לוקח אותה שוב מתוך שינה. עד כאן זה ממש סיפור טוב ומוצלח. הבעיה היא שהתפקשש כמה פעמים ומאז אנחנו מוצאים את עצמנו קמים כל 2-3 שעות לקחת אותה לפיפי. ועדיין לפעמים מתפקשש. זה ממש לא נורא הפיקשוש שרק לא יהיה ספק אין לי בעיה עם זה. השאלה היא אם בזה שאנחנו לוקחים אותה כמה פעמים בלילה היא סומכת עלינו שאנחנו ניהיה אחראים על זה והיא כאילו "מסירה " אחריות...
כמובן שהקור בלילה עוזר לעניין. והיא אף פעם לא נשארת מכוסה...
רציתי לדעת אם כדאי להחזיר את החיתול...? למרות שלא היא ולא אנחנו רוצים. ובעצם איזה עצות יש לכם בעניין לעזור לנו. לפני ששמיכת הפוך נרטבת (היא לא נכנסת למכונת כביסה!!!)
יש לציין דבר נוסף שבצהריים גם היו נסיונות גמילה. היא ישנה כשעתיים וחצי אבל בדרך מהגן היא שותה בקבוק תה צמחים אז היא פשוט לא יכולה לעבור את השינה הקצרה הזו ללא חיתול גם אם היא עושה ממש לפני. בגן אומרים שהיא עושה גם הרבה פיפי (לא חריג אבל יותר מאחרים)- כנראה שלפוחית קטנה.
אשמח לתגובות

אנחנו ממש בסיפור דומה וגם אני מקווה למצוא איזה מוצא לפני המעבר לפוך.
לדעתי זה עניין של זמן והתרגלות.

הוא בן 3.3 והורדנו לו את החיתול בלילה לפני חודשיים,

בהתחלה הייתי לוקחת אותו ממש מתוך שינה,
אח"כ התחלתי לנסות להעיר אותו לזה, שיהיה בהכרה בזמן שאנחנו בשירותים, זה לא כל כך הולך (הוא ישן חזק...).
בשעות שאני ערה אני מפשפשת אותו בשירותים, בשעות שאני ישנה - לא. ואז או שהוא קם רטוב, או שהוא מתעורר בעצמו והולך לעשות.
לפעמים אני מתעוררת לפנות בוקר ומעירה אותו ואז הוא דווקא כן מתעורר, אני שולחת אותו לשירותים והוא קם ועושה וחוזר אלי למיטה. בשעות האלה אני כבר יודעת שלא יהיו בעיות אז אני מסכימה

ההתעוררות בעצמו זה עניין חדש מהשבועיים האחרונים, אבל יש לי הרגשה שזה מתחיל "לתפוס". ב-3 לילות האחרונים הוא קם בעצמו פעם אחת בכל לילה (מתוך איזה 3 הליכות לשירותים בלילה סה"כ).

אבל אני עוד מצפה לרגרסיות

בכל מקרה לא יכולה להעלות בדעתי להחזיר את החיתול.

אה, עוד עניין ששכחתי,
בהתחלה הייתי לוקחת אותו כל שעתיים אבל התחלתי להאריך את המרווחים בהדרגה, עכשיו אפשר לפתוח פער גם של ארבע שעות פלוס והוא יישאר יבש.
ולגבי הקור בלילה - אני מלבישה ממש טוב, ובלילות קרים אני מכניסה לו למיטה "בקבוק חם".

הייתי שם, לא להתייאש ובשום אופן לא להחזיר א החיתול, זה ממש הורס (גם בזה הייתי לצערי)
בקצרה - אנחנו, אחרי שעברנו בדיוק אותו דבר באותו גיל, החלטנו ככה: לצמצם שתייה בשעות טרום שינה (כשעתיים לפני) ולקחת רק פעם אחת בלילה.
שבוע ראשון קשה, אחר כך עובר.
חייבת לחזור לילדים, אשמח לעזור עוד, אכנס אחר כך
ואם מישהי מכן רוצה להתקשר אני ב 052
5994413

בהצלחה, לא להתייאש

האמת אנחנו אחרי קריאה מקיפה באינטרנט וגם פה באתר הבנו שהגוזלית עדיין לא הייתה מוכנה לעניין. אף פעם לא היה חיתול ריק בבוקר. ואפילו השנת צהריים לא מצליחים. אז אנחנו החלטנו קודם כל להצליח צהריים. זה אולי נראה חזרה לחיתול אבל בעצם עוד לא הייתה מוכנה להורדה.
מקווה שזה הדבר הנכון. בכל מקרה להקים אותה כל שעתיים בטוח שזה פחות נכון...
שיהיה לילה יטוב ויבש

גם אצלנו יש סיפור דומה.

פעוט בן 3 וחודשיים. גמול לגמרי ביום מגיל שנתיים ואולי אפילו לפני (מצחיק אותי לקרוא לזה גמול כי רוב הזמן הוא היה פשוט עירום בבית, אבל הכוונה היא שמגיל שנתיים הוא יודע להודיע מראש ולעשות פיפי וקקי איפה שצריך, ומאז לא חיתלנו ביום גם בזמני יציאה מהבית לאן שלא יהיה).
בלילות הוא ממשיך להרטיב, כלומר - בגיל שנה ושנתיים היה יבש לרוב בלילות הקיץ, והתחיל להרטיב בלילות הסתיו. כשעברנו לגור באיזור הררי וקריר יותר המשיך להרטיב בלילה גם בקיץ.

אנחנו כבר התייאשנו, אחרי חודשים ארוכים של כביסות מצעים ושמיכות במיטה המשפחתית, והתעוררויות עם בכי בבגדים רטובים (כולל זה שהוא ממש שונא להחליף)... החזרנו חיתול בלילה, ועדיין מחפשים דרך להצליח להוריד אותו ולהשאר יבשים.
יש לציין שהוא לא כ"כ משתף פעולה עם נסיונות לפשפש אותו באמצע הלילה. הוא לרוב סתם מתעורר עצבני, לא עושה וגם לא נרדם חזרה בקלות.

אם יש עצות או תובנות נשמח מאוד לשמוע!

גם אצלנו...
מבולבלים ולא בטוחים מהי הדרך הנכונה.
הוא גמול ביום מגיל שנה וחצי. היום - בן שנתיים ושבע, מזה 3 חודשים בלי חיתול בלילה.
לעיתים ישנם שניים שלושה לילות יבשים לגמרי, ואז כאלו שמרטיב בהם. בד"כ פעם אחת בלילה. קרו שני מיקרים שפעמיים.
אין לדעת מה יילד לילה : לא גיליתי שזה תלוי באם שתה ועשה פיפי לפני השינה או שלא.
לא ניתן לקחת אותו לשירותים בלילה ! מגיב בכעס ואח"כ מתקשה להירדם וזה יכול לקחת שעה. שיחות סביב הנושא מסתכמות ב"אני לא רוצה חיתול, אני גדול" ולנו יש תחושה שהוא עדיין לא שם. כשהוא מרטיב, הוא לא מתעורר. אני מייד מריחה מתוך שינה (השינה שלי קלה מאוד והריח כבד מאוד

) וקמה להחליף - כל הבגדים, הסדין ולפעמים השמיכה (מזל שבתל אביב אין צורך בפוך, והסינתטי מתכבס בקלות).
האם אי התעוררותו מעידה על כך שאינו בשל? כשאני מחליפה לו בגדים הוא אינו מתעורר ואז זה כאילו שלא קרה דבר... הלך לישון יבש והתעורר יבש. אנחנו אומרים לו "עשית פיפי בלילה במיטה" ומראים את הבגדים בגיגית. הוא מפטיר "כן" ובזה זה נגמר מבחינתו.
אותנו זה מתיש. הקימה להחליף והמתח שאני שרויה בו וההתעוררות מס' פעמים בלילה לבדוק אם ברח לו . האיש אומר שמכסימום יישן רטוב, ואני מזדעזעת מהמחשבה.
גם הררי הכביסה מייאשים. אבל בהנחה שזה זמני, נשרוד את זה.
השאלה אם זו הדרך הנכונה, כיצד זה ישתנה, ומתי...?

_ההולכת בדרכים
כתבנו במקביל וגם נשמע דומה...
יש לציין שהוא לא כ"כ משתף פעולה עם נסיונות לפשפש אותו באמצע הלילה. הוא לרוב סתם מתעורר עצבני, לא עושה וגם לא נרדם חזרה בקלות.
הם תיאמו ביניהם משהו?

רוב חברינו מצליחים לפשפש את הילדים בלילה. רצינו גם..
אבל אני יכולה להבין למה זה מעצבן כשמעירים אותך בשביל זה.

בוקר טוב
גם פה היה קל מאוד לזרום איתו בגמילת יום אבל יותר קשה במהלך שנות בוקר וצהריים.
מה שעשינו: שמנו ר"פ בשנת הצהריים - אחרי 3 ימים, קם יבש.
בלילות גם שמנו ר"פ, אבל זה לא עזר.
מה שכן שמנו לב שאם אנחנו מחממים את החדר - הוא לא עושה פיפי.
למרות שלבוש חם ונעים לפני השינה, הוא לא אוהב להתכסות וככל הנראה שכשקר לו - הוא עושה פיפי.
מילה אחת שינתה את חיינו: רדיאטור (-:
<אין לי מושג מה נעשה בקיץ...>
כמו כן אני חשדתי שהוא הבין שכשהוא עושה פיפי במיטה, הוא מרוויח זמן איכות עם אבאמא (מה, 2 בלילה לא נחשב זמן איכות?), בלי האח הקטן... אז פשוט תימצתנו את "שיחת ההחלפה" ל: "לא נורא, מחר תעשה פיפי בשירותים". וזהו. כל הנסיונות של הגאון למשוך אותנו בלשוננו, כשלו. (אמא, מה את עושה? למה חושך? אבא איפה היית, עם מי ניגנת, איפה אורי? א-ו-ר-י, עשיתי פיפי? למה?)

אנחנו עברנו את הלילה עם חיתול
לפני השינה הסברנו לקטנה שאנחנו חוזרים לחיתול כי עדיין בורח בלילה ושננסה קודם להפסיק בשנת צהריים. הקטנה לא סרבה (אומנם פקחה עיניים שלא הבינו בהתחלה) אבל ממש לא התנגדה . לפני השינה עשתה פיפי בשירותים ואז הלכה לישון.
נראה לי שזה קצת הפריע לה (או שזה בראש שלי) כי לפני השינה היא קמה עוד פעמיים לעשות ולא היה כלום. מן בדיקה כזו.
בכל אופן נראה לי שכרגע זה יה נכון עבורה עם כל הרצון הטוב. ועובדה היא קמה עם חיתול שלפי המשקל נראה שהיה רק פיפי אחד. לעומת הימים שישנה בלי ופשפשה כל שעתיים כי לקחנו אותה ועדיין היו פיספוסים.
אצלנו שלא כמו אצל עדי ל וההולכת בדרכים לא הייתה בעיה להקים בלילה היא ישנה כל כך חזק שהיא ממש לא התעוררה וזו הייתה חלק מהבעיה. כי בצהריים אמרתילה שנלך לעשות פיפי לפני שינה אז היא אמרה שאני אקח אותה אחרי שהיא תרדם... חכמה!! ואני כמובן סרבתי ואמרתי שהיא צריכה לעשות פיפי לבד וגם אם היא רגישה בשינה היא צריכה לקום או לקרוא לי. ובאמת קמה יבשה. אז אנחנו עוד שם. ולפי קריאה קצרה פה ושם זה באמת צריך להיות בקצב נכון ואם מחליטים שזה השלב אז לקחת בחשבון שיהיו פספוסים ולא להיות מתוסכלים כי זה בסך הכל כביסה.. אצלי זה לא היה האישו. מה שהפריע לי היה הלקחת אותה כל שעתיים ועדיין פספוס. ידעתי שהרגלנו אותה למשהו לא נכון.
בהצלחה לכולם

כשהבן שלי היה בן שנתיים וכבר היה גמול ביום 4 חודשים, התחיל לקום עם חיתול יבש בבוקר.
הורדנו את החיתול.
התעוררנו בבריכה (אז ישנו יחד).
זה היה או לישון בנפרד או לחזור לחיתול.
מכל מיני סיבות העדפנו לחזור לחיתול מאשר לישון בנפרד.
זו היתה ט-ע-ו-ת

יצרנו אצלו בלבול,
אחרי שכבר הרגיש נורא גדול ויכול נתנו לו מסר שהוא עוד קטן,
ופה התחילה סאגה של רגרסיות פיפי ביום שנסחבת עד עכשיו (שנה אח"כ).

עכשיו הוא כבר ישן במיטה משלו (בחדר שלנו), בלי חיתול.
לוקחת אותו לשירותים (מתוך שינה) לפני שאני הולכת לישון וזהו.
יש בקרים יבשים ובקרים רטובים. אני מכבסת הרבה. אין לי בעיה עם זה.

אם כי... גם אני לא יודעת מה יהיה כשנעבור לפוך

וואללה, בעיה שלא חשבתי עליה בכלל...

דבר מצחיק שקורה לנו לפעמים:
אני קמה בלילה ורואה את אוריה שוכב על השטיח בדרך שבין המיטה לשירותים, רטוב.
הוא קם לשירותים ונרדם באמצע הדרך... (וכנראה חולם שהוא מגיע ועושה במקום הנכון...)

אותנו זה מתיש. הקימה להחליף והמתח שאני שרויה בו וההתעוררות מס' פעמים בלילה לבדוק אם ברח לו . האיש אומר שמכסימום יישן רטוב, ואני מזדעזעת מהמחשבה.
עדי, אני לא הייתי מחליפה. הייתי מקסימום מחליפה לותר רק מכנסיים, שמה מגבת על הסדין הרטוב מתחתיו וזהו.
(אגב, אצלנו בין השעוונית לסדין יש מגבת בצד שלו. הופך את השלולית לקטנה יותר ומציקה פחות).

לעיתים ישנם שניים שלושה לילות יבשים לגמרי, ואז כאלו שמרטיב בהם
זה אומר שהוא כן יכול למשוך כל הלילה...

כדאי גם להקפיד להלביש היטב בעונה הזאת, שקרירה יותר ומועדת ל"בריחות" בלילה. להקפיד על פיפי לפני השינה כמובן.

אצלנו סיפור דומה ל עדי ל ול ההולכת בדרכים, גמולה מגיל מאד צעיר (חצי בלי חיתולים). בגיל שנתיים וקצת הורידה חיתול בלילה והתעוררה בלילה לפיפי בשירותים. כך במשך חודש חודשיים. ואז החלה להרטיב. יומיום סדין רטוב. אני שיערתי שהיא למדה (עם או בלי קשר לגמילה, עם או בלי קשר לחימום) סופסופ לישון והיא פשוט לא מתעוררת.

אז הנה מה שאנחנו עשינו/עושים:

הפחתה משמעותית של בקבוק מים לפני השינה (עברה מלגמור כשני בקבוקים בלילה לכמה שלוקים לפני השינה)
לפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו מפשפשים אותה. פעם אחת בלבד. זה נראה לי הדבר הכי משמעותי שעזר.

עצות למי שקשה עם זה: גם היא מתעצבנת לפעמים. אני מדברת אליה בכל שלב וזה עוזר. גם לפני השינה המסר קצר וברור שלא נעים לה להיות רטובה בלילה ולכן עדיף להתאמץ וללכת לשירותים. כשאני לוקחת אותה אני ממש מפרטת כל שלב: אני לוקחת אותך לעשות פיפי. כדי שלא יברח לך בלילה. כן, אני יודעת שזה קשה אבל יותר טוב מלקום רטובה. אני מורידה אותך עכשו, תעמדי. יופי. אני מורידה לך את המכנסיים. אני מושיבה אותך עכשו (לאט לאט). את מחזיקה? יופי. תעשי פיפי.
אפשר גם לדבר לפני כן על זה שאתה ילד גדול ורוצה לישון בלי חיתול, ולכן אתה צריך בלילה לקום גם כשקשה ומאד עייפים.

לרב זה עובד. רב הלילות יבשים. הבדל משמעותי באיכות השינה שלנו.

זו היתה ט-ע-ו-ת יצרנו אצלו בלבול,
אל תאשימי את עצמך. אולי זו היתה טעות, ואולי בכל מקרה היה חוזר להרטבה ובלבול כמו אצלנו. אנחנו ניסינו להחזיר חיתול, בהסכמה ואפילו רצון שלה. זה לא עזר/הפריע ואחרי כמה ימים לא רצתה יותר.
משפט שהגננת שלנו אמרה: להתייחס לזה כאל פיגום ולא קביים ולהעביר לה את המסר.

אם כי... גם אני לא יודעת מה יהיה כשנעבור לפוך.
גם פוך מתכבס...לא ככ נורא... אם אתם לא איסטניסטים ומוכנים להשאר לפעמים כמה ימים עם פיפי יבש P-:

עדי, אני לא הייתי מחליפה.
ברור. אם היא לא מתעוררת אני כבר מזמן לא מעירה, זה היה פשוט שובר אותי ההחלפות האילו באמצע הלילה. שוב, אם אתם לא איסטניסטים וגו'.

אנחנו אומרים לו "עשית פיפי בלילה במיטה" ומראים את הבגדים בגיגית
אני גיליתי שזה ממש לא מדבר אליה. אם היא לא התעוררה מבחינתה היא לא עשתה. לפעמים היא היתה קמה אלינו מאושרת בבקר: לא עשיתי פיפי. (מיטה מסריחה שחבלז), או אומרת: לא, זה מים! החלטנו שכל הדיבור וההתעסקות עם זה, ובפרט הנסיון הפאתטי שלנו לעמת אותה עם המציאות ממש לא עושה את העבודה ואפילו מזיק.

בהצלחה לכולם

תודה על כל השיתופים והעצות.

אנחנו חזרנו לחיתול בלילה כבר ממש מזמן, אחרי חודשים שאני התעקשתי לנסות בלי, עד שזה יתפוס. אבל זה לא תפס...
בשבילי זה היה ממש מתסכל, אבל בני לא התנגד לזה ונראה שאפילו מעדיף את זה - כלומר, הוא לא מת על החיתול, אבל כשאני מציעה לו לפשפש לפני השינה כדי שלא נצטרך אותו, הוא מודיע לי שהוא לגמרי מעדיף חיתול

להפחית שתיה לפני השינה... אבל הוא עדיין יונק לפני השינה.
לא בהכרח זה מה שמרדים אותו, אבל הוא מאוד אוהב את ההנקה לפני השינה וזה נראה לי כמו משהו שאי אפשר לוותר עליו.
כשאני מיניקה מעט או לא נמצאת הוא מבקש מים במקום חלב... הוא פשוט צמא כנראה.
אולי אם היינו מצליחים לשנות את זה, היינו נשארים יבשים?
אני מניחה שגם כאן הוא יגיד לי שהוא מעדיף חיתול ולא מוותר על הציצי, אם אנסה להוריד את ההנקה הזו.

מבחינת חימום - בחורף ישנו עם רדיאטור על מקסימום, החדר היה ממש מחומם.
לצערי לא ניכרה השפעה על ההרטבה, למרות שאני משוכנעת שיש קשר למזג האויר הקר.
הלבשנו שתי שכבות בגדים חמים, כיסינו בשמיכה שתמיד נזרקת הצידה... מה עוד אפשר לעשות? אולי סדין חשמלי?

דרך אגב, ההרטבה היא גם בשנת צהריים, פשוט כבר כמעט אין אצלנו שנת צהריים.
הוא פשוט לא מתעורר לפיפי, לעומת זאת הוא כן מתעורר בבכי כשהוא כבר רטוב.

בכל אופן, למרות שכאילו "כבר ניסינו הכל", אני קוראת את העצות כאן ונעזרת.
אם תהיה לי בהירות לגבי התמונה הכוללת, אוכל לנסות שוב חלק מהדברים ואולי זה יעבוד...

מה עוד אפשר לעשות? אולי סדין חשמלי?

עם סיכוי לפיפי?! מסוכן לאללה...

בלילות קרים אני מכניסה לו למיטה "בקבוק חם".

עם סיכוי לפיפי?! מסוכן לאללה...
מממ... לא חשבתי על זה

בלילות קרים אני מכניסה לו למיטה "בקבוק חם".
אבל אם הוא לא מכוסה יחד עם הבקבוק החום מתפזר די מהר, לא?

יש את הכרית המחוממת היא אוגרת יותר זמן חום. אני עשיתי אחת כזאת לבד. גזרתי ציפית של כרית הכנסתי קילו וחצי או יותר (תלוי בגודל שרוצים) של חיטה וסגרתי... מריח כמו חיטה מבושלת (עדיף על ריח הכוסמת שבקנויות)

רציתי רק להאיר שאנחנו מצליחים ב 3 ימים האחרונים ללא פיפי בשנ"צ וזה מאוד נעים לה ולי. וכשזה יתפוס יותר זמן נחזור לניסיונות הלילה. מה שחשוב שהיא הבינה שהיא אחראית לזה . עושים פיפי לפני השינה ואם יש אז קמים שוב או קוראים לי. והיא יודעת שאני לא לוקחת אותה תוך כדי שינה.

לגבי הפוך.... זה באמת לא סוף העולם אבל גם לא הכי כיף לישון עם פוך מסריח!!!

אולי אם היינו מצליחים לשנות את זה, היינו נשארים יבשים?
הולכת, ממה שאת כותבת אני מבינה שהגמילה בלילה היא יותר רצון שלך מאשר בקשה שלו. אם הוא מעדיף חיתול על לקום ולהתפשפש בלילה -הוא פשוט אומר בצורה ברורה: אני עוד לא מוכן לקחת אחריות על זה.
חוץ מזה, הוא עוד נורא צעיר, תני לו זמן. כשהוא יהיה מעוניין בזה תהיה לו נכונות לעשות את המאמץ.

עכשו התחלת החורף. הצעתי לך: עזבי. תשחררי (אני יודעת שהמלה הזו שנואה באתר אבל עבורי היא משמעותית). שימי לו חיתול בלילה, שהוא יישן טוב, ואתם תישנו טוב, ומכונת הכביסה תנוח קצת. גם ברמת הדיבור - תני לו מנוחה מהעניין. אחרי החורף אפשר יהיה לנסות שוב, או אם הוא עצמו יבקש קודם. יתכן גם שבכך שאת ככ עסוקה בכך, את 'מפקיעה' מידיו את האפשרות להגיע לשם לבד?
לי אישית היה מאד קשה לשים לה חיתול אחרי חודשים רבים שהיא 'גמולה'. זה נראה לי גרוטסקי. הקושי שלי עם זה הראה לי כמה הרבה ציפיות היו לי ממנה בעניין.

ירח לבן, כל מה שכתבת היה ממש נכון - בשנה שעברה...
מאז ש"שחררנו" (:-)) את נושא הבלי-חיתולים-גם-בלילה ועד היום, חלפה שנה שלמה כמעט, והפסקנו לצפות שזה "יקרה כבר".
בעקבות התעוררות הדף הזה, התחילו לי מחשבות מחדש...

תכלס הוא לא באמת אוהב את החיתולים.
הוא מבקש לא ללבוש אותם, וכשאני מסבירה לו שבכדי להוריד אותם בלילה נצטרך להסכים לפשפש לפני השינה ובכל התעוררות,
הוא נמלך בדעתו, ומחליט שהוא בכל זאת מעדיף להשאר עם החיתול לעת עתה. מוזר...

מוזר...
למה מוזר? הכי הגיוני בעולם. הוא רוצה את כל החבילה. גם לישון בלי חיתולים וגם להתעורר יבש בבקר. רק שבינתיים זה לא עובד. וברגע שהוא צריך לבחור בין החיתול הלא רצוי לבין ההתעוררות לפשפוש הלא רצויה הוא בוחר בגרוע פחות עבורו - החיתול. נשמע לי בחור רציונלי לגמרי.

חוץ מזה, אם הוא לא אוהב את החיתול, עוד יותר אפשר לסמוך עליו שברגע שיוכל לעמוד בהשלכות של זה - יבחר להוריד.

אבל
שבכדי להוריד אותם בלילה נצטרך להסכים לפשפש לפני השינה ובכל התעוררות,
לא הבנתי האם הדרישה היא שיקום וילך בעצמו לשירותים או פשוט לקבל את זה שלוקחים אותו מתוך שינה ולא להתנגד?
כי אם תצליחו לקחת אותו מתוך שינה מבלי שיתעורר לגמרי ויתעצבן (אני מניחה שניסית את כל הדרכים אבל אם לא את מוזמנת לנסות את מה שתיארתי קודם לכן) - אז זה עשוי לפתוח לכם את הדרך ללילות יבשים יותר.

חלפה שנה שלמה כמעט
ועדיין, הוא צעיר מאד. (אוקיי, נכון, לא ביחס ל: שלי? היא בלי חיתול כבר מגיל שנה...מה זאת אומרת גמולה?... אבל כן ביחס למיינסטרים).

עוד נקודה למחשבה שהגננת שלי העלתה בעניין: היא אמרה שהיא כנראה זקוקה לשחרור הזה ושהיא עוסקת בשחרור ושליטה. חשבתי שזה מעניין בעיקר בהקשר לכך שגדלה קצת בלי חיתולים ובעצם אולי תמיד היתה עם שליטה כלשהי, או לפחות בבלבול כלשהו עם עניין השחרור.

דרך אגב. שלי היום בת 3 ו3 והלילות בגדול יבשים, (עם זה שאני לוקחת אותה ביוזמתי לפני השינה שלי), אבל זה די טרי (אני אפילו פוחדת לכתוב את זה...) והסאגה הזו נמשכה אצלנו כבר למעלה משנה, מאז שהורידה את החיתול בלילה.

ההולכת בדרכים
אני עוררתי את הדף הזה מהצורך שלי ללבן את העיניין הזה וגיליתי שבאמת הקטנה עדיין לא מוכנה, נכון היא הראתה נכונות להוריד (היא ביקשה) אבל הפכה את זה לגמרי שלנו ופשוט שיחררה לגמרי ושאנחנו נדאג להכול. היא לא התעוררה מאף פישפוש בלילה. ולרוב קמה יבשה אבל זה לא קידם אותה היא אפילו הלכה כמה צעדים אחורה... כי האחריות לא הייתה שלה. ולכן זה לא היה נכון להקים אותה כל שעתיים אלא להחזיר את החיתול. בצהריים בינתיים לנו הולך נפלא. מה איתכם יש לכם שנת צהריים? אם כן מה המצב שלכם שם??

אצלינו היא בלי חיתולים מהלידה. כבר בת שנה ו-3 חודשים.
בחודשים האחרונים היו כמה פעמים של פיפי במיטה - או מפני שלא עשתה לפני השינה, או מפני ששתתה הרבה או בגלל השיניים - מי יודע?!
התחלתי לשים לה בלילות טיטול מעל המכנסיים.
בדר"כ הטיטול נשאר יבש עד הבוקר, שאז אני מורידה לה את הטיטול והמכנסיים ועושה פיפי וקקי בסיר.
פעמיים הטיטול היה מלא - והמכנסיים היו יבשים, אפילו בלי ריח של פיפי!!!!! אין לי הסבר לזה! כי קרה גם שהמכנסיים היו רטובים והטיטול גם.
עדיין רוב הזמן הטיטול והמכנסיים נשארים יבשים עד הסיר.

הבת שלנו בת שנה ושלושה חודשים ועושה במהלך הלילה כפעם פעמיים, תלוי אם עשתה לפני השינה או לא. אני שמה לה חיתול רב פעמי על המכנס. לאחר ניסויים ללא חיתול יותר נח לי ככה במקום להחליף מגבות שתופסות הרבה מקום במכונה וגם הפיפי עובר לסדין.
בבית היא ללא חיתולים ובר עושה בסיר כשמושיבים אותה כבר מגיל שנה.
בימים קרים יותר או כשצומחות שיניים עושה גם 3 פעמים בלילה.

וברגע שהוא צריך לבחור בין החיתול הלא רצוי לבין ההתעוררות לפשפוש הלא רצויה הוא בוחר בגרוע פחות עבורו - החיתול. נשמע לי בחור רציונלי לגמרי.
זה בדיוק העניין... שאני לא מצליחה להבין מה כל כך גרוע בשבילו לפשפש בלילה.
אנחנו חס וחלילה לא דורשים שילך בעצמו, ולא מעירים במיוחד.
הוא מתעורר בעצמו די הרבה פעמים בלילה, כאילו כדי לינוק, אבל אני חושבת שהצורך להשתין מעיר אותו.
אבל כשאנו מציעים ללכת יחד לשירותים הוא פשוט מתנגד. הוא כאילו רק בעניין של הציצי, ושלא נפריע לו עם השטויות שלנו...
הבעיה שאז הוא מרטיב לא הרבה אחרי שסירב ללכת לפשפש.

ועדיין, הוא צעיר מאד. (אוקיי, נכון, לא ביחס ל: שלי? היא בלי חיתול כבר מגיל שנה...מה זאת אומרת גמולה?... אבל כן ביחס למיינסטרים).
אני באמת לא יודעת מה נפוץ במיינסטרים. מתי נגמלים "שם" מחיתולים בלילה?
תמיד היה נראה לי שבמיינסטרים הגמילה באופן כללי היא בגיל מאוחר, אבל הגמילה בלילה באה לא הרבה אחרי הגמילה ביום?

מה איתכם יש לכם שנת צהריים? אם כן מה המצב שלכם שם?
הוא כבר לא ישן צהריים כמעט. אבל אם ישן, גם שם הוא הרבה פעמים מרטיב שניה לפני שהוא מתעורר.

התחלתי לשים לה בלילות טיטול מעל המכנסיים
חשבתי לעשות את זה... אבל מה בעצם היתרון של זה על סתם לשים חיתול?
אצלנו אם החיתול יבש בבוקר מורידים מיד, הולכים לפשפש, וממחזרים בלילה הבא.

שאני לא מצליחה להבין מה כל כך גרוע בשבילו לפשפש בלילה.
אבל זה שלו! הוא מחליט!

עניין של הפגנת שליטה כנראה.
הוא לא רוצה "לעשות לך טובה", או להתנהג בצורה רציונלית, הוא רוצה להחליט!

מה לעשות, מקבלים את כל החבילה הזו יחד... העצמאות שלהם מלווה גם באי-הסכמות כאלה.

אני באמת לא יודעת מה נפוץ במיינסטרים. מתי נגמלים "שם" מחיתולים בלילה?
"שם" אומרים שעד גיל 5 אין בכלל מה להתרגש מחיתול בלילה

אני שוב מנסה להבין, בעזרתכן:
אם הפיפי בלילה ממשיך (לילה כן, לילה לא, לילה למה לא..) וגורם להרבה לחץ, התעוררויות בלילה, ועוד כל מיני רגשות שליליים (בעיקר אצלי, מודה) וגם עבודה אינסופית של החלפות באמצע הלילה וכביסות -
למה לא לחזור לחיתול בלילה? בהנחה שהוא יסכים לזה, האם יש בזה נזק ובמיוחד במובן של דחיית הגמילה הסופית הנכספת?
אודה להארותיכן.
לילה יבש בבית ורטוב בחוץ

טוב,
קראתי את התגובות לדברי הקודמים.
קיבלתי תשובות מספקות. לא הבחנתי בכולן עד כה. אז תודה.
ממשיכים מכאן .. נעדכן.

שלום עדי,

אני באותו מצב שלך. בן 3, גמול ביום מגיל 2.3. בלילה ניסיתי להוריד חיתול ואחרי שני לילות יבשים הוא עשה פיפי מתוך שינה, כמה פעמים, והחזרתי את החיתול. בדיוק כדי להמנע ממה שאנונימה כתבה לך, שזה יצר בלבול והוא קיבל מסר שהוא גדול ועכשיו קטן, לא אמרתי כלום סביב עניין החיתול. כשהורדתי אמרתי שאני רואה שהפיפי כבר לא יוצא בלילה, אז ננסה בלי חיתול. בלי שום פסטיבל או דיבורים על גדול וקטן. ענייני. כשראיתי שהוא כן משתין, אמרתי לו שהגוף שלו עושה פיפי בלילה. זה לא תלוי בו. וזהו. כשאני רואה ילד קטן יחסית (אפילו בדור הקודם נגמלו בלילה רק בגיל 3, הרבה ילדים, עם כל הלחצים שידעו אז להפעיל יפה מאוד...), שמשתין מתוך שינה עמוקה... זה לא נראה לי פסיכולוגי. כך אני מרגישה. זו לא שינה קלה שאפשר לומר שהוא אמור היה להתעורר שם. הוא ישן עמוק, למה להטריד אותו. אז אני פשוט ממשיכה עם חיתול, ככה אני מרגישה טוב. לא מתאים לי בכלל להכנס לעסקי כביסות, ולקום בלילה, ואנחנו כבר בהחלט ישנים עם פוך. כשהוא השתין בלילה הוא התעורר קפוא וקרא לי: אמא, קר לי! ואני התעוררתי משינה עמוקה להחלפה כוללת של בגדים ומצעים - לא מתאים לי. עוד דבר, ילדים שונים זה מזה. אני רואה שהוא שונה מביתי (שבגיל 2.7 הורדתי לה חיתול בלילה ובכל השנים עשתה פיפי בלילה אולי פעמיים) - הוא שותה הרבה יותר ממנה, במשך כל היממה. ועושה יותר פיפי. היא לא היתה עושה פיפי אפילו בבוקר, לפעמים שעה. כך שיש הבדל גם בין ילדים.

רק שלא תרגישי לבד...

אבל זה שלו! הוא מחליט!
קרוטונית, את צודקת... גם לי נראה שזה העניין.
כלומר, ברור לגמרי שהוא לא מרטיב "בכוונה", אבל שומר על זכותו להחליט איך נכון לו להתמודד עם ההרטבות.

"שם" אומרים שעד גיל 5 אין בכלל מה להתרגש מחיתול בלילה
ברצינות?

למה לא לחזור לחיתול בלילה? בהנחה שהוא יסכים לזה, האם יש בזה נזק ובמיוחד במובן של דחיית הגמילה הסופית הנכספת?
עדי, גם אני חששתי בזמנו מנזק שעלול להגרם כתוצאה מהחזרת החיתול.
אחרי חודשים של לילות רטובים הסכמתי להרפות מהחשש הזה, בעיקר כי התסכול של כל המעורבים הלך וגבר וזה הרגיש לי מזיק בפני עצמו.

קריסטינה . אם את עדיין נכנסת לאתר כיתבי שוב . עברנו את אותו דבר ומצאנו פתרון .

אני רק שאלה...
איתמר נגמל לבדו מחיתולים ביום, מהר וחלק
די מהר אחרי שביקש תחתונים ביום, החליט שהוא רוצה גם תחתונים בלילה
זה נראה לנו די הגיוני- שאם בלי חיתול אז גם בלילה- וזרמנו איתו
העניין עם הלילה הוא כזה- בתחילת הלילה הוא הולך לישון במיטה שלו,ומתישהוא באמצע הלילה הוא קורא לנו ומבקש לעבור אלינו למיטה- ומעבירים אותו.
סידורי הלינה האלה עובדים טוב בשביל כולנו- גם הוא מאד אוהב ללכת לישון במיטה שלו, ומבקש, גם אנחנו נהנים מזמן לבד במיטה שלנו, וגם- בסוף מתעוררים ביחד כולנו בבוקר...
העניין הוא שכשהוא במיטה שלו, באופן קבוע הוא עושה שם פיפי (פעם אחת) מתוך שינה
זה בד"כ מעיר אותו כי הוא נרטב, ואז צריך לקום להחליף לו בגדים וכו'
אבל מהשלב בלילה שהוא עובר אלינו- הוא לא עושה במיטה שלנו
בגלל ה"סידור" שינה שלנו, יוצא שכל לילה הוא משתין פעם אחת במיטה שלו
ניסינו לפשפש אותו מתוך שינה לפני שאנחנו הולכים לישון, אבל הוא ישן נורא חזק- לא מתעורר, וגם לא משתין מתוך שינה אם אנחנו לוקחים אותו (כמה פעמים פשוט נרדם בעמידה על השרפרף ליד השירותים...)
העניין של לא לעשות במיטה שלנו ממש מיסתורי- היו פעמים שעבר אלינו מוקדם יחסית, ואז הוא החזיק בלי להשתין מבערך 11 בלילה עד 9 בבוקר, כך שהוא יכול להשאר יבש הרבה זמן
אבל במיטה שלו, כאמור, תמיד יש פעם אחת
מסתורי... עצות?

לתת לו לישון במיטה שלכם מתחילת הלילה ועד סופו?

אולי הוא מרגיש (בתת הכרה) שהמיטה שלכם היא "מחוץ לתחום" לפאשלות, ולכן מפגין את היכולת המקסימלית שלו לשליטה, אבל במיטה שלו כן יש לו תחושה של לגיטימציה, אז הוא זורם עם זה. מה שיוצא יוצא.
זה לא נראה לי מסתורי בכלל... גם לילד שלי היו לילות יבשים מדי פעם, כשהוא התארח (כתינוק) במיטות זרות.

שלום לכן,

לפני יומיים התחלנו גמילת לילה ואני מרגישה שנכון יהיה להתייעץ וללמוד מניסיונם של אחרים כבר בתחילת הדרך, ולו כדי שנדע למה לשים לב, איך להפיק לקחים ומה האלטרנטיבות.

הנסיכה בת שנה ועשרה חודשים, גמולה ביום כבר מס' חודשים (כולל שנ"צ, אם כי בבית עדיין יש לפעמים פספוסים בסוף השינה בצהריים, במעון זה כבר לא קורה, אולי בגלל שמעירים אותה ולא נותנים לה להתעורר לבד - לא בדקתי).
למרות שהיא תמיד קמה עם חיתול (ח"פ) מלא פיפי, ביום שבת בבוקר ציפתה לי הפתעה והחיתול שלה היה יבש. באותו ערב ביקרנו אצל ההורים של בעלי, קילחנו אותה שם וכרגיל שמנו לה חיתול. היא נרדמה בדרך והעברנו אותה ישנה (חצי ישנה) למיטה שלה. 5 דקות אחרי קראה כדי לעשות פיפי בסיר. לא החזרתי את החיתול לאחר מכן והיא ישנה את אותו הלילה ללא חיתול. התעוררה בתוך שלולית בחמש וחצי וקראה לנו.
אתמול בלילה שוב השכבנו אותה לישון בלי חיתול - כשעתיים אחרי שנרדמה שמעתי לחישה "פיפי" (הבית שקט מאוד בשעות האלה), אבל כשנכנסתי לחדר היא ישנה ... בתוך שלולית. בחמש בבוקר היא שוב קראה לנו להחליף לה את המכנסיים הרטובים, אבל כבר לא הצליחה לחזור לישון (אבל היה לה מצב רוח מצוין

).

שני לילות וכבר מתחילות להתעורר הרבה שאלות:

לוגיסטיקה באישון לילה - מה הדרך המהירה ביותר להחזיר את המיטה למצב יבש כדי שהיא לא תתעורר לגמרי בזמן שאנחנו מסדרים את המיטה?
בהנחה שכמות הכביסה לא מפריעה לי, איך מחליטים כמה זמן לנסות ומתי מגיע הרגע שהתהליך פוגע באיכות השינה שלה.
אני אומרת לה לפני השינה שגם בלילה פיפי עושים בסיר ושהיא צריכה לנו לצורך זה. יש משהו נוסף שעליי לעשות/להגיד בהקשר הזה?

כל טיפ נוסף להמשך הדרך יתקבל בברכה.
תודה מראש.

אז אחרי כמעט שנה שהקטנה (שנתיים ושלושה) התחילה גמילת יום ושנ"צ (גמולה כבר משנה ושבעה) , הורדנו חיתול בלילה.
בלילה הראשון:עד 12 היא עשתה פעמיים פיפי במיטה, לא התעוררה מזה, החלפתי ולקחתי אותה לפיפי (היא ישנה אך ענתה כששאלתי אותה על פיפי), בחצות אבא לקח אותה לפיפי, וזהו, קמה בשש וחצי יבשה.
בלילה השני- משהו דומה. הלילה זה הלילה השלישי

ואני מתלבטת, הרי גםכשגמלנו אותה במהלך היום, בהתחלה לקחתי לשירותים מיוזמתי ואז הרפיתי, לא כדאי גם פה פשוט לקחת במהלך הלילה עד שתרכוש את זה בעצמה- אני יודעת בערך מתי היא עושה פיפי וזה יותר נוח מהחלפת מצעים (מצטערת, אני לא יכולה להשאיר אותה בפיפי שלה במיטה), או שכמו שקצת מרגיש לי, פיתוח התחושה העצמאית שלה יתעכב?
וזה שהיא לא התעוררה מכל הפיפי- בטח מתישהוא כן יפריע לה, לא?

שקלתי גם לעבור לתחתוני לילה רב"פ, אבל אולי זה קצת מיותר ופשוט נמשיך לכבס סדינים (יש סדינית)..

על כל תובנה- תודה

מה עדיף מבחינת לילה ? לקחת אותה באופן יזום לפשפש או לתת לה לעשות על מגן שיספוג ולחכות שהיא תפסיק להרטיב מיוזמתה? זו ילדה בת שנה וחמש שבמשך היום כבר חודש וחצי בלי חיתול ומצליחה הרבה לחכות עד לסיר. אבל בלילה מפשפשת המון מתוך שינה עמוקה

כבר די גמולה אבל יש שתי בעיות שעולות:
הרגלתי אותה להיות בלי תחתונים- עכשיו כשהיא צריכה כן להיות עם תחתונים כי יתחיל הגן איך מתחילים להסביר שצריך להוריד את התחתונים ?
במהלך השינה מרטיבה ה מ ו ן ....כבר כמה זמן שהיא ישנה בלי חיתול אבל זה לא גורם לאיזו התקדמות...

עכשיו כשהיא צריכה כן להיות עם תחתונים כי יתחיל הגן איך מתחילים להסביר שצריך להוריד את התחתונים ?
תשאירי את זה לגן. הרבה יותר ברור שבגן יש כלל X ובבית כלל Y, מאשר את תתחילי לכפות עליה כל מיני חידושים "כי צריך".

קרוטונית תודה!
רציתי לחדד שאלה שעולה כמעט מכל החלק האחרון של הדף:
הרטבה בלילה במהלך זמן ממושך: לקחת לפשפוש יזום או לתת לזמן לעשות את שלו (ולמכונת הכביסה לעבוד....)?

בת ה-5 שלנו קמה כמעט כל לילה רטובה (הורדנו את החיתול בלילה לפני חודשיים, בחופש הגדול שלפני גן חובה. זה נראה לי לא מתאים שילדה בת 5 תישן עם חיתול...). במשך היום היא בלי חיתול מגיל 3, שוב זה היה צעד שבא יותר מהכיוון שלי, לה לא כל כך הפריע עניין החיתול. אנחנו באופן כללי לא מלחיצים אותה בכלל בעניין, ואותה זה לא מטריד לקום רטובה, ונראה לי שזה יכול להימשך ככה עוד הרבה זמן....
מאז היו כמה לילות שקמה יבשה, אבל רוב הפעמים (שוב, מדובר בחודשיים לפחות!) היא קמה רטובה. לא הצלחנו למצוא חוקיות - מה עוזר לה לקום יבשה. ניסיתי פיפי-פרס (מדבקה על כל לילה יבש, וכאשר יש 5 מדבקות יכולה לבחור מתנה, או סרט), ואני לא מרגישה שזה ממש עוזר.
יש אולי למישהו תובנות לגבי פיפי בגיל כזה?
תודה!

מתמודדת עם אותה בעיה, חולקת מחשבות, תוצאות עוד אין לי...

קודם כל לוודא שאין בעיה אורגנית.
בהנחה שאין, את צריכה לברר עם עצמך עד כמה זו בעיה בשבילך.
מעבר לעניין של הכביסות.
הרי זה גיל שהיא אמורה לשלוט בזה כמו שאני ואת שולטות בזה. כמו שאין מצב שאת תעשי פיפי מתוך שינה, כך גם אצלה זה אמור להיות.
תחשבי איזה מסר את מעבירה לה בכך שאת מאשרת לה לא לשלוט בפיפי שלה מתוך שינה.
מה שאני מרגישה הוא שמבחינתי, הגיע הזמן (מזמן, אבל מוטב מאוחר...) להעביר מסר אחר. שזה לא מקובל. שחלאס, הוא כבר לא בן שנתיים ולא בן שלוש.
איך? אני מנסה לפצח את זה... כשיהיו לי תובנות, מבטיחה לשתף...

נוטה להסכים איתך אנונאימא.. אני באמת מנסה להיות מכילה ומקבלת ולא מציקה, ולכבד את זה שבורח וזה בסדר. אני כמעט ולא מתייחסת לזה, רק אומרת לה שצריך לעשות טוש כי היא עשתה פיפי בלילה, ולפעמים גם בורח לי 'נו, מה יהיה?'. גם לי כילדה היה קשה לשלוט בפיפי בלילה. אני לא זוכרת מה בדיוק קרה ואיך זה נגמר, אבל אני מודעת לקושי שלה, ובאמת אין לי מושג איך אמורים לעשות את זה, ואיך זה קורה שפתאום כן מצליחים להיתאפק עד הבוקר (נראה לי שזה העניין, פחות מאשר אמורים לקום בלילה, אמורים להיות יכולים להיתאפק עד הבוקר). בגלל זה אני לא באה אליה בדרישות, כי אין לי מושג מה היא אמורה לעשות. אני חושבת שזה פשוט אמור לקרות מתישהו, היכולת להתאפק. אני לא באמת חושבת שזה תלוי בי, או בה. מין יכולת פיסיולוגית שמתפחת בגיל מסויים.
בכל מקרה, תודה על השיתוף...

נראה לי שזה העניין, פחות מאשר אמורים לקום בלילה, אמורים להיות יכולים להיתאפק עד הבוקר
לגמרי.

מין יכולת פיסיולוגית שמתפחת בגיל מסויים
רופא אחד הסביר לי פעם, שילד שבגיל 5 עדיין אין לו את היכולת הפיסיולוגית הזאת - זה מתבטא בעוד בעיות נוירולוגיות.
אם היא ילדה נורמלית, היכולת הפיסיולוגית קיימת אצלה.
כלומר, זה עניים של בחירה. כשזה יהיה לה חשוב מספיק, היא תצליח לשלוט בזה גם מתוך שינה.

ההתמודדות שלי עכשיו היא איך לגרום לזה להיות מספיק חשוב לו, בלי למצוא את עצמי במאבק, כאילו זה אני נגדו או משהו.

דיברתי איתה על זה עכשיו, הסברתי לה איך נראית השלפוחית, ואיך שומרים על הפיפי שלא יברח. ושהיא צריכה להגיד לגוף שלה שהגיע הזמן שהוא יתאפק עד הבוקר, כי כבר לא מתאים לעשות פיפי בלילה, ושהגיע הזמן שהיא תהיה כמו כל החברות שלה.
היא ילדה שדי צריכה עידוד/דחיפה כשרוצים שתהליך יקרה, אני מכירה את זה מהגמילת-יום, ומהרגלי השינה שלה, הפסקת ההנקה וכו'. אז אולי באמת הגיע הזמן שאני אהיה יותר אקטיבית בזה. חשבתי שאם הייתי היא, הייתי רוצה שאמא שלי תוכל לעזור לי בזה...

חשבתי שאם הייתי היא, הייתי רוצה שאמא שלי תוכל לעזור לי בזה...

לנו היה מקרה דומה, וחברה ייעצה לי ככה (מנסיונה שלה):
כשהפיפי בורח בלילה להעיר אותה ממש כדי לשטוף בקצת מים ולהחליף בגדים ומצעים ליבש.
כמובן - לא בכעס אלא בהמון אהבה ופשוט להגיד הפיפי ברח וצריך להחליף. אבל היא צריכה ממש להתעורר מזה. לא חייב להיות אור כי עוד רגע חוזרים לישון אבל גם לא להחליף לה מתוך שינה שלה.
זה דורש שאתם תשימו לב כשזה קורה כלומר לבדוק כמה פעמים בלילה.
אצלנו אחרי שלושה לילות זה עבד כמו קסם. הוא למד לשלוט גם בלילה. אחרי כמה חודשים של פספוסי לילה, גמול ביום.
בהצלחה!

נוסה במשך חודשים. לא עבד.
הוא פשוט לא מתעורר, ואם הוא מתעורר, לא חוזר אח"כ לישון, וככה או ככה זה לא הביא לשום תוצאה.

אני לא מאמינה! כתבתי הודעה ארוכה נורא והיא לא נקלטה...

אני תוהה בקשר לילד שלי. בן שלוש כמעט. מפושפש מינקות, בליחיתול ביום מגיל שנה וחצי.
הלילות אף פעם לא היו מדהימים.

לפני שנה היתה תקופת יובש (באמצע הקיץ, גיל שנתיים) אז הורדתי את החיתול. כמובן שכשהחמסין עבר הפיפי חזר, אבל רק 50% מהלילות. חשבתי שאנחנו בדרך למעלה.
ואז הוא נגמל מהנקה, ועם כל הבלגן של ללמוד להירדם לבד והלילות המטורטרים ובכי לא נורמלי כשניסינו להחליף, החזרנו את החיתול.
אחרי חצי שנה (גיל שנתיים וחצי, אמצע החורף) פתאום שוב היתה תקופה יבשה.
הורדתי את החיתול.
ואז זה היה ממש מוצלח, הוא היהבלי חיתול אולי חודשיים, והרטיב רק עם סיבה: וירוס שלו, וירוס שלי, לא השתין בערב, כן שתה בלילה, היה עייף באופן חריג וכאלה...
מפה לשם זה היה די הרבה פזפוזים, אבל תמיד עם סיבה ברורה אז לא התייחסתי. נראה לי נורמלי.
ואז היה וירוס שנדבק קצת יותר, ואז אבא שנסע מחוץ לעיר, ואיכשהו התחיל לילה רטוב אחרי לילה רטוב אחרי לילה רטוב, וזה לא עבר.
אנחנו במיטה משפחתית, אז זה היה קשה.
אחרי שבוע או משהו כזה של לילות רטובים בלי שום סיבה נראית לעין ובלי שום סימן שהמצב משתפר, בעלי נשבר והחזיר את החיתול.
(אני חייבת לומר שההקלה שלי היתה עצומה. סוף סוף הלכתי לישון רגועה, יודעת שאנחנו נקום יבשים!)

ומאז... רטוב. היתה תקופה שהוא התנגד לחיתול, אז אמרנו לו, אין בעיה, תעשה פיפי לפני השינה וניתן לך, אבל גם לזה הוא התנגד. לא עזר כלום... מדי פעם ויתרנו וכמובן התעורר רטוב. לפעמים פעמיים בלילה.
פעם בשבוע בערך, יש חיתול יבש.

ואני לא יודעת מה לעשות מכאן. לחכות עד ששוב יהיו יותר לילות יבשים? (בזמנו הבטחתי לו שאם אני רואה שלושה חיתולים יבשים, אני מורידה חיתול) ליזום בעצמי הורדה של החיתול כי הוא כבר בן שלוש ואני צריכה לעזור לו ללמוד? לא ברור לי.

מבחינה גנטית, גם אני וגם אבא שלו מרטיבנים מאוחרים (אני עד גיל שמונה, במינון שהלך והידלל מאוד בהדרגה)

היתה תקופה שטפטפתי לו "עוד מעט אתה תישן כל הלילה יבש, ותלך בבוקר לשירותים". נראה לי שזה עזר לו ליצור את תקופת היובש השניה, אבל מאז איכשהו לא חזרתי על זה... פשוט שתקתי וחיכיתי לראות מה יקרה. ולא קורה כרגע כלום. אז מה? להתחיל לבנות את הסיפור מחדש? על דידי שפעם היה עושה פיפי בלילה, אבל לאט לאט הגוף שלו למד איך נשארים יבשים, ועוד מעט הוא יהיה יבש כל הלילה וכו' וכו'? הוא ילד של סיפורים ואני אמא של סיפורים, וכבר יצרנו הרבה סיפורים כדי ללמוד דברים ולפתור בעיות, אז זו לא בעיה... אני רק תוהה אם כדאי.

ליזום? לחכות? לחכות? ליזום?
אני ממש לא יודעת, ולא מסוגלת להחליט וגם לא מסוגלת להניח לזה.

(לקחת אותו לפיפי מתוך שינה לא יעבוד בשום מצב. לעתים נדירות הוא מתעורר בעצמו ורוצה לשירותים)

ודיר בלאק אם ההודעה הזאת גם נמחקת!

(לפחות, הוכח שאת ההודעה השניה יותר קל לכתוב מאשר את הראשונה המחוקה, וזה גם לוקח פחות זמן. שוין

)

אני בעד לשנס מותניים ולהוריד חיתול.
אצלנו (בגיל צעיר יותר), הדבר היחיד ש"קידם" לילות יבשים היה להרגיש את השלוליות.
אני חושבת שזה עוזר להם ללמוד דרך הגוף וזה עוקף את כל הרציונל, הציפיות, הרצון.
יש ילדים שלוקח להם שלושה ארבעה לילות (כמו הבכורה שלי) ויש כאלה שזה לוקח שבועות וגם אז זה הולך ובא (כמו השנייה שלי).
וגם אנחנו במיטה משפחתית S-: ככה שאני מזדהה לחלוטין עם ההתבאסות.
אבל אני חושבת שחיתול, אפילו רב פעמי, מעכב את התהליך הזה.
יש משהו יותר אותנטי בתחושה של להרטיב את התחתונים או המכנסיים, להרגיש את השלולית מתפשטת,
להרגיש את החום מתחלף בקור וכו' - אפילו מתוך שינה. זה מפיל איזה אסימון.
וגם אצלנו באיזה שהוא שלב כבר לא היה מצב לקחת אותן לפיפי בלילה.
אגב אצלנו יש מיטת יחיד שצמודה לזוגית, ואני משתדלת שהקטנה המועדת לפורענות תישן שם
(עד כמה שזה אפשרי עם נדידות הלילה המרובות על פני המרחב המיטתי).
אם מרטיבה - אני לא מעירה אותה אלא אם כן היא מתעוררת לבד, ואז מחליפים מכנסיים ושמים שמיכה על הכתם.
ככה אפשר בבוקר להחליף רק את הסדין של המיטת יחיד ולפעמים אפילו זה לא (ששש, אל תגלי).

בהצלחה

ליזום? לחכות? לחכות? ליזום?
לא נשמע לי שאת צריכה ליזום.
הוא כבר יזם לא?
הוא מבקש להוריד חיתול.

כן, לפני חודשיים הוא ביקש לישון בלי, אבל עכשיו כבר לא....
הוא התרגל בחזרה לחיתול, ואנחנו לא הגדרנו את זה במפורש כמשהו זמני. פשוט הנחנו שזה זמני, חיכינו שהוא שוב יתחיל להיות יבש, וזה לא קרה.
מה גם שעכשיו הומצא משחק "להתגלגל אל החיתול", כל לילה לפני השינה הוא שוכב על המיטה ומתגלגל לעבר החיתול, אז פתאום החיתול זו אטרקציה, משהו כיפי.
(לא בעיה בשבילי לשנות את זה, אפשר גם להתגלגל לתוך חולצת פיג'מה, אבל בשביל זה אני צריכה ליזום)

פשוט הנחנו שזה זמני, חיכינו שהוא שוב יתחיל להיות יבש, וזה לא קרה.
תראי, יש גם ילדים גדולים בהרבה שעדיין מרטיבים בלילה, וישנים עם תחתוני גמילה, שזה בעצם חיתול.
לדעתי זה מקבע את ההרטבה, לא מסייע לה.
זאת גם שאלה של משאבים - אם יש לך כוח ואורך רוח לעבור תקופת הרטבה

תודה דניאלה.

אני חושבת שאת ההערכה על המשאבים שלי אני יכולה לקבוע, אבל הייתי רוצה לשמוע מאמהות אחרות מה הן חושבות על המשאבים שלו
ההחלטה שלי אם יש לי את זה (=מוטיבציה לעוד תקופה של לילות רטובים) די תהיה מושפעת מהערכה על היכולות שלו.

על המשאבים שלו או על היכולות שלו?
כי לדעתי זו לא שאלה של משאבים - הוא לא צריך משאבים כדי לישון בלי חיתול (רק את).
היכולות זה משהו אחר. למה הכוונה? אם הוא יכול לא לפשפש במיטה בלילה?
אני חושבת שאין ממש דרך לדעת כמה זמן זה ייקח עד שהוא יהיה יבש.
אבל הוא תמיד יכול להפתיע לטובה (-:

כמה דברים:
נתחיל מזה שאני בבעיה דומה. כמעט בן 3, מפושפש (עם חיתולים, כמו שלך נראה לי) מגיל 0.
בגיל שנתיים וחצי היה מתעורר באמצע הלילה לשתות ולעשות פיפי, מה שהביא ללילות יבשים. רק שאז נולד לו אח קטן ומאז הוא או ישן לילה שלם ואז עושה פיפי לפנות בוקר או עושה מוקדם בלילה (וא"כ לרוב ישן יבש עד הבוקר).
גם אנחנו עשינו את הטעות הזאת והלבשנו חיתול. עד שיום אחד תפסתי את בעלי (האחראי על הכביסות בבית ושהחליט להחזיר חיתול) ואמרתי לו שככה אנחנו מלמדים אותו שזה המקום לפיפי בלילה.
הבנו שנינו שצריך "להיכנס בכל הכח בבעיה" ולהוריד.

מה שאנחנו עושים:
מפשפשים אותו פעמים לפני השינה (פעם, סיפור או התארגנות שינה ועוד פעם).
מכריחים אותו לשתף איתנו פעולה באמצע הלילה כשמחליפים לו מכנסים.
התכוננו לתקופה לא מוגבלת של הרטבות לילה.
מחמאות בבוקר אם הוא קם יבש.

בנתים יש שיפור.

מקוה שיצליח גם לך.

לקראת התחלת הורדת חיתול בלילה לביתי, נזכרתי שהייתי עושה פיפי במיטה עד גיל יחסית מאוחר, אולי שבע או שמונה. ביום הייתי גמולה עוד לפני גיל שנתיים.
אני זוכרת סדינים מסריחים כמעט כל בוקר ואיזו התנהלות של משבר שבשגרה.
עד שבוקר אחד, כשסבתא שלי שמרה עלינו היא ראתה שעשיתי פיפי ושפיניתי את הסדין בנונ שלאנט, ונתנה בי מבט מזועזע שזיעזע אותי גם כן. ואולי רק אז קלטתי שכל ההשתנות האלה בלילה הן באמת לא בסדר והתחלתי להשתדל מאוד.
אני זוכרת שהייתי חולמת שאני הולכת לשירותים ורק אחרי שהייתי משתינה על עצמי הייתי מתעוררת, מאוכזבת.
אחרי כמה זמן מישהו, לא זוכרת מי, אמר לי לבקש מאלוהים שיעזור לי ולפני השינה הייתי מבקשת שיעזור לי לא לעשות פיפי בלילה.
ממש מהר זה עבד, לדעתי כבר מהלילה הראשון. אני חושבת שלא סיפרתי להורים שלי שאלוהים עזר לי כי חששתי שיצחקו לי ומאז אני ממליצה על השיטה בכל לב.