גמילה מחיתולים בגיל צעיר

[אנונימי]

[b]מאיזה גיל אפשר לגמול מחיתולים?[/b]

ראשית, בכל גיל אפשר להציע לילד, גם ילד שגדל בחיתולים, את האופציה של עשיית צרכים בשירותים/כיור (ראו [po]לגדל ילדים בלי חיתולים[/po] ). שמירת האופציה הזו יכולה לסייע לשמירת המודעות של הילד לצרכיו ולמנוע איבוד של המודעות ויכולת השליטה, שקורה לעתים לאחר מספר שנים בחיתולים.

שנית, לא חייבים לחכות לגיל שנתיים, ובטח לא שלוש, כדי לגמול. אפשר להתחיל בתהליך כבר בגיל תחילת ההליכה. [po]גמילה מחיתולים בגיל צעיר[/po] היתה פעם מאוד מקובלת – רוב מוחץ של הילדים בשנות השבעים נגמלו בסביבות גיל שנה וחצי. בימינו התפתח שיח שלפיו "אין להאיץ בגמילה" ו"יש לחכות שהגמילה תבוא מהילד", וזאת בעיקר בגלל הנוחות שבחיתולים חד פעמיים ובגלל אינטרסים כלכליים של החברות המייצרות.

הדיבורים על "טראומה" או "נזק" בגמילה בגיל צעיר נובעים מהגורמים האלה, וכן מפסיכולוגיה פרוידיאנית שהתגבשה בתקופה שבה לא היה קשב לילד, ונושא החינוך לניקיון לווה בכפייה, בבושה ובאשמה. צריך לזכור שבגמילה מוצלחת, בכל גיל, התהליך הוא דיאלוג המתבצע מתוך כבוד לילד ושיתוף פעולה. בתנאים כאלה אין כל סיכון ל"טראומה".

אגב, לילד עם אחים גדולים יכול להיות קל יותר להיגמל בגיל צעיר (יחסית לאחיו ובכלל), שכן יש לו כבר "דוגמה" בבית.

[url=http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=511]מאמר על גיל הגמילה בעבר[/url]


|[b]| ראו גם: [po]בשלות לגמילה מחיתולים[/po], [po]לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים[/po], [po]סיר או ישבנון[/po] |[/b]|

|[b]| דפים נוספים בנושא גמילה נמצאים ב-[po]מדור חיתולים[/po] |[/b]|

[hr]





[spoiler=דיון כללי על מוכנות לגמילה בגיל צעיר]


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-17T13:26:20):
[u]איך תמיד עולה השאלה האם אפשר לגמול ילד למרות שהוא לא מבקש ? למה זה הפך לסימן למוכנות לגמילה?[/u]
זה באמת אחד הסימנים למוכנות לגמילה. זו היתה אחת השאלות גם שלי (את יכולה להסתכל יותר למעלה). הרי מה שאנחנו עושים כאן זה לא גמילה אלא לגדל בלי חיתולים. גמילה משמעותה היא שהילד לוקח אחריות על כל הנושא ומודיע כשהוא צריך, מוריד לבד בגדים והולך לשירותים. זה יקרה בגיל לפחות שנתיים לפי מה שאני שומעת מסביב.
אבל לדעתי זה לא משנה. אני מאוד מבסוטה מהמצב ושכל אחד יגדיר את זה איך שבא לו!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-17T13:44:10):
[u]הרי מה שאנחנו עושים כאן זה לא גמילה אלא לגדל בלי חיתולים. גמילה משמעותה היא שהילד לוקח אחריות על כל הנושא ומודיע כשהוא צריך, מוריד לבד בגדים והולך לשירותים. זה יקרה בגיל לפחות שנתיים לפי מה שאני שומעת מסביב.[/u]
לא בטוח. בשלב הזה, זה כבר לא בדיוק בלי חיתולים. זו גמילה יזומה, כשהמטרה היא להגיע ממצב שבו אנחנו אחראיות לקחת לשירותים, הילד מתחיל לבקש. לא נראה לי שצריך גם לדעת להתפשט וללכת לבד בשביל לקרוא לזה גמילה. הילדון יודע לבקש כשהוא רוצה, אבל עוד אין לו את היכולת המוטורית להתפשט ולטפס לבד לאסלה.

אני חושבת שהרעיון של גמילה מוקדמת היא להקדים את הרגע בו הילד ידע לבקש לבד, בלי לחכות שהוא יעשה לבד את ההקשר בין פיפי בחיתול לבין שימוש בשירותים.

[u]בעקבות הגמילה של הקטנטונת אמא של ילדה נוספת בת שנה וחמישה חודשים החלה להשיב אותה על הסיר ומתכוונת בהדרגה להוריד את הטיטול[/u] |Y|

[u]למה זה הפך לסימן למוכנות לגמילה?[/u]
כמה דברים שעולים לי בראש.
קודם כל, "כיבוד רצון הילד" , אם הוא לא מבקש, כנראה שנוח לו.
שנית, נוחות של ההורים, כנ"ל, לא מבקש, כנראה שלא מפריע, למה שנילחץ מזה.
עוד, התנתקות מהאינסטינקטים. אנשים לא יכולים לחשוב על דרך אחרת. מה שלא מילולי וישיר זר להם.
עוד, חיתולים חד פעמיים. הם לא נוזלים, מסריחים פחות, לא צריך לכבס, אין אינטרס לגמול לפני שהילד מבקש.
בטוחה שיש עוד דברים שרלוונטיים.

בקיצור, כל מהות הדף הזה היא שכל זה לא רלוונטי. אפשר ורצוי לגמול קודם וה"מוכנות" כלומר הביטוי המילולי יגיע בהמשך ולא נחוץ בשלב ראשון.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-17T17:45:05):
[u]גמילה משמעותה היא שהילד לוקח אחריות על כל הנושא ומודיע כשהוא צריך, מוריד לבד בגדים והולך לשירותים. זה יקרה בגיל לפחות שנתיים לפי מה שאני שומעת מסביב[/u]
הילדה שלי בת שנה ועשרה חודשים מודיעה כשצריכה, הולכת לבד לסיר ולרוב מורידה לבד תחתונים ומכנסיים.

[u]אבל עוד אין לו את היכולת המוטורית להתפשט ולטפס לבד לאסלה.[/u] הקטנה שלי כל כך קטנטונת שגם עם ישבנון היא נראית מצחיק על השירותים וגם חוששת

[u]שנית, נוחות של ההורים, כנ"ל, לא מבקש, כנראה שלא מפריע, למה שנילחץ מזה[/u]
מסכימה. הבעיה לא בילדים זה ההורים, המסר שהם מקבלים מהורים אחרים והנוחות המדומה מאוד בטיטולים.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-17T21:31:59):
[u]הילדה שלי בת שנה ועשרה חודשים מודיעה כשצריכה, הולכת לבד לסיר ולרוב מורידה לבד תחתונים ומכנסיים.[/u]
בנים, וזה בדוק, יותר איטיים מבנות... בגלל זה אמרתי שנתיים.


[u]הבעיה לא בילדים זה ההורים[/u]
היום אני יודעת כמה זה נכון |Y||Y||Y|


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-17T21:40:09):
[u]למה זה הפך לסימן למוכנות לגמילה?[/u]
במקור, בגלל ריאקציה חזקה (ומוצדקת) לשיטות גמילה נוקשות וכופות שהיו נהוגות בתחילת-אמצע המאה ה-20.
בהמשך ועד היום, חלק משיח שהתפתח כתוצאה מזה, של "לזרום עם הילד" (כאשר "לזרום" בהקשר זה, משמעו לנסות להשאיר את החיתול בכל מצב ועניין :-/ שמא עשיית הצרכים באוויר הפתוח תפגע בנפשו הרכה של הילד). פשוט התבלבלו בין הגמילה הכופה לבין גמילה בכלל.

_המטפלת טוענת שזו רגרסיה, ואני טוענת שזה שלב בגמילה
בטח שלב בגמילה, הרבה עוברים את זה!_
ברור! לו היה מתאפק שעות רבות כל כך בלילה המטפלת היתה שמחה מאוד, לא? אז זכותו להתאפק כך גם ביום. זה יעבור לו. בחיי :-)





[/spoiler]
[spoiler=ציפי נגמלת בגיל 1.6 ( שרה ק )]
[b][po]שרה ק[/po][/b] (2005-08-18T07:51:23):
ציפי בת 18 חודשים. איך גומלים מחיתולים? ציפי לפעמים עושה קקי בשירותים, ולפעמים מסרבת, ואז עושה אחרי שאני מחתלת אותה. לפעמים היא מסכימה לעשות קקי רק אחרי שאני משחקת איתה בכל מיני משחקים, ושרה לה ועושה סלאטות כדי לעודד אותה. אם אני סתם שמה אותה על האסלה היא צועקת לא! ואז במחאה היא נשענת אחורה ומושיטה את רגליה קדימה.. ואז היא נוגעת לעצמה בפיפי מה שהיה אפשר להתפרש כלאונן.
בבית שלי יש שטיחים שאסור לי להוריד אותם כי השכן מתעצבן על הרעש ההליכה. איך היו גומלים אותה לפני 60 שנה?


[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2005-08-18T10:32:52):
שרה, עם שטיחים זה יהיה קשה. כלומר, הם בטוח יירטבו.
אני הייתי מציעה לך להפסיק לגמרי לחתל אותה (אולי רק בלילה). לא לנסות לשכנע אותה ללכת. רק מדי פעם לשאול אם היא צריכה. להביא סיר או שניים - כך שתוכלי לשאות אותה מה היא מעדיפה. אצלנו יש לפעמים העדפה לסיר מסוים. קניתי סיר פלסטיק גדול שנראה כמו כסא שהמשענת שלו היא בצורת דובי, והיא פשוט מתה עליו.
עוד דבר שהצליח הוא להרשות לה לעשות על הרצפה של המקלחת. לפעמים זה יותר קל לה כשהיא יכולה ללכת לבד ולכרוע. לא נראה לי שזה משנה איפה היא עושה, העיקר שתלמד שיש מקום מסוים לעשות.

עדכון: אנחנו החזרנו חיתול בלילה, אחרי שראינו שהיא ואני סובלות מנסיון הגמילה שלא כל כך הצליח. ובאמת, היא ממש לא מתנגדת לחיתול. לאחרונה היא קמה עם חיתול יבש ואז אנחנו מורידים לה את החיתול והיא הולכת לשבת על הסיר-דובי. אם זה יימשך בעקביות, נוכל לוותר על החיתול בלילה.


[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2005-08-19T13:53:44):
ש, פתאום נפל לי האסימון שהיא בת שנה וחצי.
האם היא מדברת - יודעת להגיד פיפי וקקי או רק פיפי ? לדעתי זה חשוב לתהליך הגמילה.

בכל אופן, התחילי על ידי כך שתתמללי כל מה שקשור לצרכים בבית.

"הנה, אמא עושה פיפי", "ראית שאח גדול ביקש שאני אקח אותו לשירותים? עזרתי לו להוריד את המכנסיים והוא עושה פיפי בשירותים". "עשית פיפי! המכנסיים נרטבו. בואי נחליף. פעם הבאה, תגידי לי לפני ואני אקח אותך לשירותים". (אמרתי לה את המשפט הזה גם כשהייתה ממש קטנה, והייתי דיי בטוחה שהיא לא מבינה את המושג "לפי", אבל לדעתי זה לא משנה.) אם היא עושה פיפי על הרצפה, אני רק אומרת "פיפי לא עושים על הרצפה, פיפי עושים בשירותים או בסיר או בחוץ" אמרתי את המשפט הזה אלפי פעמים בחודשים האחרונים :-D
אני הייתי אומרת את כל הדברים הללו במשך חודשים. בלי לכעוס כמובן, ובנימה רגועה. אם עשתה בסיר או בבית שימוש, שמחתי ואמרתי "יופי!" ואח"כ סיפרתי לעוד מישהו או אפילו ליותר מאדם אחד, כשהיא שומעת: "אבא, אתה יודע שציפי עשתה היום פיפי בשירותים?" הם מאוד אוהבים שמתפעלים מההישג הזה שלהם (זה לא חייב להיות מיד אחרי האירוע).

תכיני את עצמך לכך שזה תהליך ארוך מאוד, לפחות של חצי שנה. אל תפתחי ציפיות מוגזמות.
את יכולה למשיך להלביש אותה במכנסיים ופשוט להחליף כל פעם, או להשאיר אותה בלי מכנסיים או רק עם חצאית.
לפעמים צריך ללמד ילדות לשבת בזמן שהן עושות פיפי.
אם אין לך מספיק מכנסיים בשבילה, השיגי הרבה מכנסיים פשוטים לצורך העניין.
אל תבהלי מכמות המכנסיים שתרטיב בהתחלה. זה יכול לקחת כמה שבועות בהם תעשה פיפי ממש כל שעה, אבל ברגע שהם מתרגלים לזה שהם בלי חיתול, ולא עושים טיפה פיפי כל הזמן, הם מתחילים להגדיל את הרווח בין הפיפי, לפעם בשלוש שעות או יותר.
אם את רואה שעבר הרבה זמן מאז שעשתה פיפי, את יכולה לשאול אותה אם היא צריכה לעשות. אצלי זה בדרך כלל, אם היא עוה לא, אז לא. אם היא שותקת, סימן שהיא צריכה, אבל לא בא לה לעשות. אז אני מנסה לעניין אותה בסיר, בחוץ, בשירותיםבכל מני שיטות.


[b][po]Manty T[/po][/b] (2005-08-20T02:01:39):
פתרון נוסף לשטיחים ו ליציאות מהבית - תחתוני גמילה.
ביפן ניתן להשיג במידות די קטנות (מגיל 8/9 חודשים) וניתן לבחור את רמת הספיגה. זה מתחיל מ 6 (כלומר התחתון מורכב מ 6 שכבות), ויורד עד 2. התחתונים בדרך כלל עשויים מבד מגבת. גם ברמת הספיגה הגבוהה, התינוק/ ילד מרגיש רטוב, אך המכנסים לא מיד מתרטבות..
אין בתחתונים שכבת פלסטיק (אם כי נתקלתי גם בכאלו) והעלות שלהם מאד סבירה.

[/spoiler]
[spoiler=ילדה נגמלת בגיל שנה (יוטי / אם הפנינה )]

[b]יוטי[/b] (2005-10-10T00:03:48):
הילדה שלי בת שנה כבר שבוע עושה קקי כל בוקר בשירותים על ישבנון. התחלתי להושיב אותה שם כי היא עושה קקי בבוקר בזמן די קבוע.
היא אוהבת את המקום הזה כי קוראים ספר ומסתכלים גם בספר אחר עם תמונות של גורי כלבים חמודים חמודים.

במהלך השבוע האחרון שמעתי כל מיני דעות על זה, מ"כמה זה מזיק" ועד "כמה זה טוב". אני אישית חושבת שאם היא נהנית שם אז זה לא יכול להיות כזה גרוע.

לגבי העתיד אני זורמת. נראה מה יקרה.


[b]יוטי[/b] (2005-10-30T00:44:04):
וואו! כמעט חודש בו כל בוקר היא עושה קקי בשירותים על ישבנון. לפעמים היא עושה קקי בשירותים גם במהלך היום ולפעמים בחיתול אבל זה בגלל שהיא עושה בשירותים רק אם אני שמה לב שהיא מתחילה לעשות ומיד לוקחת אותה לשם (חוץ מבבוקר שאני תמיד לוקחת אותה גם בלי סימנים מוקדמים).

גם פיפי תפסתי כמה פעמים אבל זה קצת יותר מסובך.

חוץ מזה אני אומרת לה שהיא עושה פיפי או קקי. בפיפי היא חוזרת אחרי ואומרת "טיטי", לפעמים. הבוקר היא אמרה פעם אחת "אקי".

אז מה הלאה? מצד אחד אני לא לחוצה לגמול אותה כי היא קטנה עדיין. מצד שני, נראה לי שיש לזה פוטנציאל ושזה יפתיע אותי יום אחד שהיא כן מבינה מה קורה פה.

עצות ותובנות יתקבלו בברכה. תודה.


[b][po]פיצה והתוספות[/po][/b] (2005-10-30T01:50:56):
יוטי, הקטנה שלי מגיל 4 חודשים עושה את הקקי של הבוקר בשירותים. היום היא בת שנה וחודש והגמילה עוד ממש רחוקה. תזרמי עם זה. יש לה את ההתנסות החיובית מהשירותים, היא לומדת לקשר בין הצרכים לבין מקום העשיה שלהם? יופי! לגבי הגמילה- חכי כשהיא תהיה מוכנה.


[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2005-10-30T08:48:38):
|Y|


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2005-10-30T09:57:31):
כנ"ל אצלנו - כבר חודשים מספר נוהגים ככה עם הקקי של הבוקר (הוא בן 9 חודשים היום :-) ).


[b]יוטי[/b] (2005-10-30T21:37:19):
תודה.

פיץ, היא עדיין עושה? אני זוכרת שהיה משבר אחרי כמה חודשים (את זוכרת שאני עוקבת אחרייך D-: ) זה הסתדר שוב?


[b][po]פיצה והתוספות[/po][/b] (2005-10-30T22:13:47):
וואלה! כבר שכחתי מזה! את צודקת היה משבר כנראה על רקע שיניים או איזה סיבה הגיונית אחרת שלא עליתי עליה. היא חזרה לסדר פיפי- קקי שהכרנו לפני כן. זה אומר מעט מאוד פספוסים עם הקקי ודי הרבה עם הפיפי. כשהיא נמצאת מחוץ לבית למשל בקניות או בטיול עם המנשא כמעט אין פספוסים גם עם הפיפי. בבית זה כבר סיפור אחר לגמרי.


[b]יוטי[/b] (2005-11-24T22:13:22):
אני מעדכנת, הקטנה בת 13.5 חודשים:

אז כמעט חודשיים היא עושה כמעט כל בוקר קקי בשירותים ולפעמים גם פיפי.

הפסיקה להגיד "טיטי" ו"אקי".

קמה בבוקר ומצביעה על הדלת של השירותים עם קריאת "אהו" שמתכונת ל"ללכת לשם" (כמו שזה נראה).

אני תופסת אם היא עושה קקי בהמשך היום, יש קול של ההתחלה שאני ישר מזהה. בעלי, סבא וסבתא או הגננת שלה לא מזהים אז אם היא איתם בלעדיי יכולים להיות פספוסים. למזלי היא עושה בד"כ רק בבוקר.

עד לא מזמן היא לא עשתה פיפי במהלך הלילה אבל עכשיו זה השתנה. חשבתי שזה בגלל הקור למרות שאני מחממת מאוד את החדר. בכל מקרה, זה מעיר אותה ואז מספיק להחליף לה חיתול והיא חוזרת לישון.
מצחיק, זה בדיוק מה שאמא שלי מספרת עליי (אני נגמלתי בגיל שנה).

בנתיים אני נהנית מהתהליך שהיא עוברת, מאוד. יש משהו קסום בלראות אותה מחברת פרטים ומבינה את העולם (אני בכלל חושבת שהיא מבינה כבר עולם ומלואו רק [b]אנחנו[/b] מבינים לאט לאט שהיא מבינה).

ועכשיו לחלק המבולבל- אני מרגישה שהיא מנסה להעביר לי מסרים לגבי פיפי ואני לא מבינה. מצד שני יכול להיות שאני מדמינת או רק שואלת את עצמי איך זה שפעם ראיתי (רק כמה פעמים) סימני פיפי ועכשיו לא.
אולי אני סתם מבולבלת [-: ...


[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2005-11-26T20:10:16):
מעדכנת גם
עכשיו היא בת שנתיים.
בלילה ישנה עם חיתול, ולא נראה לי שהיא כלל מוכנה עדיין לגמילת לילה.
במשך היום כבר אין פספוסים בכלל. גם פיפי וגם קקי. לפעמים היא אפילו לא אומרת לי כלום, הולכת לבד לשירותים. מורידה מכנסיים, עושה בסיר או בשירותים, ומורידה את המים.
מדי פעם יש פספוסים (רק פיפי). לפני כמה ימים היה יום קר, והיא עשתה פיפי במכנסיים בערך 4 פעמים. אבל היו ימים קרים נוספים כאלה ובהם לא פספסה.



[b]יוטי[/b] (2005-12-05T09:46:21):
חזרה ללילות יבשים (ששששש... אני והפה הגדול שלי).
גם היה לה שלשול כמה ימים. מדהים כמה זה מפתיע, בלי שום סימן מקדים. נראה שאפילו אותה זה מפתיע ושהיא לא שולטת בזה (כמובן שאת הרוב היא עשתה בחיתולים).
היום התחילה לחזור לעצמה."


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-04-26T12:13:08):
אני יוטי שכתבה למעלה.
אשמח אם תוכלו לתת לי רעיונות איך להמשיך מכאן.

הקטנה בת שנה וחצי, מגיל 11 חודשים עד לפני חודשיים עשתה כמעט כל בוקר קקי בשירותים ובמהלך היום אם הייתי "תופסת" אותה עושה הייתי לוקחת אותה. יש לה בהחלט את היכולת להחזיק דקה בזמן שאני אומרת לה "חכי רגע" ולוקחת אותה לשירותים אבל היא לעיתים מאוד נדירות באה ואמרה לי שהיא עושה "קיקי".
בעניין פיפי, לפעמים הלילות יבשים לגמרי לפעמים היא עושה לפנות בוקר ולעיתים נדירות היא עושה יותר מפעם בלילה. תמיד מתעוררת מזה.
לפני חודשיים עזבנו את הבית שלנו, התגלגלנו בין הסבתות, היא היתה חולה מאוד וא"כ עברה ללונדון. כל השינוי הזה השפיע עליה ותקופה ארוכה היא לא הסכימה לשבת בשירותים. עכשיו זה במגמת שינוי והיא חוזרת לעצמה ומספר הלילות היבשים עולה בהדרגה.
כל זה בינתיים הרקע. ועכשיו להתייעצות.

אני שוקלת לשים סיר ליד המיטה כדי שהיא תעשה בו פיפי בבוקר ואולי גם תתרגל ללכת אליו לבד עם הזמן. אני חושבת שהיא מתקשה עם זה שצריך להגיע עד השירותים וזה לא זמין לידה (כשמדובר בפיפי) וגם הישבנון שהיא יכולה לעלות אליו לבד (עם מדרגה) הוא פחות נוח כי הוא לטוסיק גדול יותר משלה ולא נוח עליו, היא מעדיפה את הקטן שאני צריכה להושיב אותה עליו.
אז מה? אני פשוט קונה סיר ומושיבה אותה עליו? אני צריכה "שפיצר" בשירותים לנקות אותו?
שאלות קצת רטוריות אבל נראה לי שאני יכולה לקבל עצות טובות עליהן.
תודה מראש.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-04-30T01:45:10):
ביום ששי קנינו סיר. שעה ארוכה היא עמדה בחנות מנסה לבחור בין התכלת לצבע קרם. בסוף בחרה בקרם (אני לא יודעת למה חשוב לי שהצבע יהיה לה נוח, פשוט שאלתי אותה איזה סיר היא רוצה).
חזרנו הביתה ועשיתי לה הדגמה ש"בובה" (במלעיל) עושה פיפי. היא היתה מבסוטית מזה ורצתה גם. התישבה על הסיר ורצתה להוריד את המכנסיים והחיתול לגמרי. א"כ התחילה לרוץ בבית, להנח את הסיר בכל מיני פינות ולהתיישב עליו למספר שניות.

בינתיים אני עמדתי במטבח ובישלתי שלפתע היא צועקת מאחוריי "אויויוי! פח! פח!". הסתובבתי וראיתי שהיא עשתה קקי על הרצפה, הצביעה עליו וצעקה "פח! פח!".
לקחנו את הקקי לשירותים, ניקינו את הרצפה ואותה, פתאום אני רואה שהיא מקלפת שום אל תוך הסיר, אמרתי לה "לא מתוקה, בסיר עושים רק פיפי וקקי" היא מיד התישבה על הסיר וכעבור חצי דקה קמה והראתה לי שעשתה פיפי בתוכו. איזה יופי!!! שמחתי והתרגשתי (איזו התחלה ברגל ימין), שפכנו את הפיפי לשירותים והיא, ששמחה שאני כל כך שמחה רצתה "עוד פאה". התישבה אבל לא הלך לה D-: .

בנתיים היא התיישבה עליו 3 פעמים עם חיתול ועשתה פיפי, פעמיים עשתה פיפי על הרצפה ופעם אחת קקי בשירותים בבוקר.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-04T22:04:45):
28 מעלות בלונדון וזה מזג אויר נפלא להסתובב בלי חיתול ומכנסיים. טוב, בהתחלה אני מנסה לתת לה להסתובב עם תחתונים ומכנסיים ומסבירה לה שאפשר להפשיל לפני שמתיישבים על הסיר אבל זה לא עוזר ולאחר שאני זורקת לכביסה 3 זוגות תחתונים ושני זוגות מכנסיים אני נשברת ונותנת לה להסתובב ככה.
היא בשלה, ממשיכה לפשפש לי ברחבי הבית- על השטיח, על הספה, עושה קקי על הרצפה בחוץ וגם דורכת עליו ומעבירה אותו לעוד מרצפות ליד אבל תמיד אומרת א"כ "אויויויי" או "סי" ולפעמים גם ממשיכה בסיר.
ואני בשלי, מנסה לא להתרגש יותר מידי, לוקחת אותה כל פעם לסיר ומנקה. השטיח מקבל צבע חדש, לא ידעתי בכלל שהוא ורוד ולא חום בהיר D-: .
בכל מקרה, אני אופטימית, נראה לי שהיא בדרך הנכונה, נראה לי שהיא מבינה עניין.


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-05-05T21:55:12):
[po]אם הפנינה[/po], אצלנו אחרי 10 ימים שבהם הודיע תוך כדי עשייה, הוא התחיל עכשיו להודיע רגע לפני, בחלק מהפעמים, או לחלופין להסכים ללכת לסיר כשאני מציעה (נניח כשהוא יונק ואני רואה שיש לו פיפי). כשהוא בגינה או באמצע פעילות מעניינת, אין סיכוי שיטריח את עצמו לסיר.
[u]ואני בשלי, מנסה לא להתרגש יותר מידי, לוקחת אותה כל פעם לסיר ומנקה.[/u] זו הגישה הנכונה, לדעתי :-).


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-07T13:50:53):
[po]מיצי החתולה[/po] , אני רואה את ההבנה שלה בנושא, היא מאוד מודעת לזה שזה לא אמור להיות על הרצפה ולומדת להתאפק. יש שיפור מיום ליום. קל אמנם אבל שיפור. קקי למשל היא בכלל לא אוהבת לעשות על הרצפה ועם זה היא מצליחה להתאפק טוב יותר. עם פיפי יש יותר פספוסים אבל ההצלחות שיש מידי פעם מראות לי שאנחנו בדרך הנכונה.
עכשיו גם קניתי סיר מתקפל ליציאות מהבית אבל חוץ מלהראות לה אותו ולתת לה להתרוצץ איתו בפארק לא עשינו כלום. גם זה יגיע. אתמול בזמן שהיתה על הנדנדה היא עשתה פיפי ומיד אמרה "סי". אז גם לזה אני לא דואגת, זה יגיע בקרוב.

הסיר הוא של Towmee Tippe וקניתי אותו פה (בלונדון) יש לו גם שקיות שמתלבשות עליו שאותן קונים לחוד. אני לא יודעת איפה מוכרים אותו בישראל.

מאחלה לך שימשיך להתקדם כך.


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-05-08T20:58:47):
תודה!


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-09T13:15:05):
רגרסיה קלה, היא פסקה להגיד אויויויי על פיפי ופשוט לפשפש להנאתה ברחבי הבית מבלי להתיחס לזה יותר מידי.
האם היא מתרגלת?
האם אני נבהלת לשוא?

הלבשתי עליה היום תחתונים (למכנסיים היא סרבה) והיא באה להתלונן אחרי שהם נרטבו אבל עדיין, נראה לי שזה לא כמו "פעם". אני אמשיך ככה, נראה מה יהיה.


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-05-10T14:32:23):
גם אצלנו היתה רגרסיה קלה. אחרי שכבר הגענו למצב שבו הוא אומר לבדו שהוא צריך פיפי כשהוא, נניח, יונק, או באופן כללי כשהוא בקרבתנו ודעתו אינה מוסחת, פתאום התחילו פספוסים. קודם כל, זה נראה לי נורמלי, וחוץ מזה, כנראה שיותר אחריות צריכה להיות עליי בשלב הזה.
אני גיליתי שבשלב הממש-התחלתי, נוכחות של תחתונים עזרה לו לקשר בין השלולית של הפיפי, הרטיבות, והתחושה של לעשות-פיפי. בימים הראשונים הוא היה כל הזמן עם תחתונים, והורדתי אותם כשראיתי שהקשר נעשה, והוא בא אליי ואומר לי "אמא, פיפי, רטוב, לנגב" גם כשהוא עירום.

נראה לי שזה לגמרי טבעי שתהיינה רגרסיות קלות מדי פעם, ושאת בהחלט נבהלת לשווא :-). המשיכי את הקו הרגוע והנינוח שדיברנו עליו קודם, ולאט לאט זה יקרה. זה מה שאנחנו עושים.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-11T12:35:47):
תודה [po]מיצי החתולה[/po] , את עוזרת לי הרבה, להירגע. הבהלה באה מהמקום שרוצה כבר לדעת מה יהיה בעתיד, הפחד מהלא צפוי.
עדיין, קול פנימי (וחיובי למדי) אומר לי שהרבה פעמים זה נראה תקוע ואז אחרי כמה זמן מגלים שחל שיפור אדיר. אז ככה היה הבוקר, היא באה ואמרה "קקי" לפני (ולא בזמן שהיא עושה כמו שהיה עד עכשיו). לגבי פיפי, התחתונים אכן עוזרים לה לשים לב לזה יותר מאשר כשהיא בלי.

אז איפה היינו? אופטימיות וקו רגוע ... מתאים לי.


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-05-11T13:14:25):
[u]אז איפה היינו? אופטימיות וקו רגוע ... מתאים לי.[/u]
מעולה! וגם אורך רוח... @.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-16T19:00:38):
שאלת השאלות- איך יוצאים מהבית?
היא עוד מפספסת הרבה עם פיפי אבל מזה שבוע הולכת בעצמה לסיר כש"בא" לה קקי, גם עם התחתונים עליה, או אומרת לפני.
נראה לי שהחיתולים (בד) קצת מעכבים, אבל איך אני יוצאת מהבית?
בנתיים אני מלבישה לה שכבה אחת של מדראיז (ה"וואנסייז") בלי הכיסוי, כשאנחנו יוצאות כך שהמכנסיים עלולים להירטב אבל היא לא תעשה לי שלוליות בסופר או בקניון (עם פארקים אין לי בעיה).

יש הצעות נוספות? המלצות?
תודה.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-06-04T22:36:29):
זה קרה היום סופסוף אחרי שבועיים של התאפקויות מחוץ לבית- היא הסכימה, בזמן הסידורים והקניות בצהריים, לשבת על הסיר המתקפל ולעשות פיפי.


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-06-04T22:41:56):
אני קוראת מה כתבתי שתי הודעות לפני ואני לא מאמינה. פחות משלשה שבועות עברו והילדה בלי חיתולים ובלי פספוסים. מסתובבת רוב הזמן עם תחתונים ומכנסיים ואומרת כשהיא צריכה. בנוסף היא תמיד קמה משינה יבשה (טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה) ולא עבר כל כך הרבה זמן מאז שהורדנו את החיתולים.
מדהים! כל הכבוד לה!

[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2008-01-31T23:16:53):
[po]מיכלי לי[/po] , אני איתך, גם אני את ה"בא בתור" הולכת לגדל בלי.
לגבי הלילה- אני יכולה רק לומר לך שגם דריה לפעמים מפספסת בלילה (3 שנים ו-3 חודשים) וזה מאוד תלוי בטמפ' בחדר או אם היא מעיפה את השמיכה ממנה. אני משתדלת שיהיה לה חם בחדר אבל זה כרוך בלנחש אם התחזיות של מזג האויר יהיו נכונות (קשה לחזות פה את מזג האויר באי המשוגע הזה) ואם לא יהיה פתאום מאוד קר.

חוץ מזה, זה מאוד מפריע לה אז אני יודעת שזה מדרבן אותה לא לפספס ושבסוף זה יעבור.

[po]אף חצוף[/po] , איזה יופי! כבר עמדתי לשאול אותך איך התקדם. טוב לשמוע.





[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.5 והרהורים על "טראומות" ( מיצי החתולה )]
[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-21T17:10:54):
התחלנו גמילה של בננו, בן השנה וחמישה חודשים. מאתמול נותנים לו להסתובב בבית עירום או בתחתונים. הוא בד"כ אומר שניה לפני שהוא עושה, כאשר הוא בתחתונים. גילינו, שכנראה שהוא כורע כמעט בכל פעם לפני שהוא רוצה לעשות, גם פיפי, והוא עושה בכריעה.
יש סיר בסלון, הוא קיבל הדגמה אישית מאחיו הבכור מה עושים שם, בינתיים עשה שם בעצמו פעם אחת, השאר ברחבי הבית.

הנסיון הקודם שלי הוא עם בכורי, שנגמל בגיל שנתיים פלוס, ולכן לקח לו בערך 3 ימים לקלוט את העניין והכל הלך מאד בקלות. אשמח לקבל טיפים ממי שגמלה בגיל מוקדם: תוך כמה זמן בערך הוא יפנים את עניין הסיר? כמה אני צריכה "לנג'ס" בשאלת הפיפי? אני שואלת מדי פעם, כשנראה לי שיש לו, אבל משתדלת לא להציק לו יותר מדי, מתוך הנחה שהוא יבין מעצמו תוך כמה ימים.

אנחנו לוקחים את העניין די בקלילות, ולא נתרגש אם זה לא יילך ונצטרך לדחות את זה לסוף הקיץ או לקיץ הבא, אבל אני לא מכירה אף אחד שגמל בגיל כזה, ובינתיים כבר הספקתי לשמוע הרצאה על טראומות אנאליות וצלקות נצחיות שאנחנו הולכים לעשות לו בגמילה המוקדמת /-:, אז אשמח לעידוד.

[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2006-04-23T21:00:29):
[u]אבל אני לא מכירה אף אחד שגמל בגיל כזה[/u]
מיצי, מה ששכחתי לומר לך היום (היה סואן :-) ) הוא, שלפני כמה חודשים שאלתי את אמא שלי "באיזה גיל גומלים?"
אינטואיטיבית היא השיבה "ברגע שהתינוק הולך ומדבר, ואומר פיפי/קקי".
כך היו עושים כולם בדור ההוא, כך נגמלנו אנחנו מן הסתם - בין גיל שנה לשנה וחצי. את ודאי יודעת את זה תיאורטית, אבל זה אומר שאם את צריכה להכיר מישהו [u]שגמל בגיל כזה[/u] את צריכה לשאול את דור הסבתות :-) ואז להעלים מהעצות שלהם את כל הטיפים שקשורים בכפייה/הכרחת הילד וכולי (מן הסתם היו כאלה).


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-23T21:33:06):

קומ"ג, את צודקת. אני השתמשתי, אגב, בטיעון "פעם היו גומלים את כולם בגיל שנה וקצת" מול אותה חברה עמה התווכחתי, שאמרה, ובצדק, "גם לי (לחברה)אומרים כל הזמן שבדורות קודמים אף ילד לא ישן במיטה משפחתית, והנה, כולם יצאו בסדר".
אני חושבתש מה שאמרתי לך היום אחה"צ די נכון לא רק לגבינו, אלא לגבי גמילה מוקדמת בכלל, ולכן גם לגבי הגמילה שהיתה מקובלת כשאנחנו היינו ילדים - אני לא חושבת שהאחריות עוברת ב100% לילד בן השנה וחצי - יש בגמילה בשלב זה מוטיבים של [po]בלי חיתולים התחלה מאוחרת[/po] - במובן הזה, שעיקר אחריותו של הילד היא בלהגיד "פיפי", ולהיות מסוגל להחזיק את הששים שניות שצריך להחזיק עד השירותים, ולא יותר מזה.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2006-04-23T22:00:50):
[u]כולם יצאו בסדר[/u]
מי זה "כולם"? מה זה "בסדר"? :-D

[u]אני לא חושבת שהאחריות עוברת ב100% לילד בן השנה וחצי - יש בגמילה בשלב זה מוטיבים של [po]בלי חיתולים התחלה מאוחרת[/po][/u]
בהחלט. קשה לצפות שהוא יודיע/יבקש בכל הפעמים. מצד שני את לא תמיד בקשב, כך שזה כמו [po]בלי חיתולים עם פספוסים[/po] :-) זה גם תלוי בציפיות שלך, ולפי מה שראיתי את מצפה לפספוסים ולא מתרגשת כלל. |Y|
עוד דבר: עד עכשיו השתמשתם בחיתולי בד, ואם אני זוכרת נכון כתבת שהחלפת לו אחרי כל פיפי. מה בעצם ההבדל בין להחליף חיתול אחרי כל פיפי ובין להחליף מכנסיים אחרי כל פיפי? עדיף כבר מכנסיים, בייחוד אם יש סיכוי שהוא יודיע (ואת זה גם אני אומרת לעצמי).


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-28T08:25:47):
[u]מה בעצם ההבדל בין להחליף חיתול אחרי כל פיפי ובין להחליף מכנסיים אחרי כל פיפי?[/u] שני הבדלים עיקריים: אחד, שצריך לנקות בד"כ גם את הרצפה מפיפי, כי מכנסיים לא סופגים כמו חיתול, ושניים, שבמקרה של קקי זה קצת יותר MESSY.
יחד עם זאת, כפי שראית, התמזל מזלנו ואנחנו באמת מאד רגועים בכל ענייני היציאות. פספוסים באמת לא מלחיצים אותנו, לנקות אחריו לא מגעיל אותנו.

[u]מצד שני את לא תמיד בקשב[/u] וגם קשה לי להחליט מה הדבר הנכון לעשות כשאני מזהה שהוא רוצה, שזה בד"כ שניות לפני שהוא עושה. שלשום, הוא התחיל לעשות פיפי בסלון, ורענן הרים אותו באמצע הפיפי (הוא כמובן הפסיק), אמר לו "תמשיך לעשות בסיר",והוא ישב לו על הסיר ועשה. נראה היה כאילו עכשיו ממש יורד לו האסימון בכל עניין הסיר. כלומר, לא שהוא בהכרח יבקש לשם עכשיו, אבל יותר ברורה לו, לדעתי, המטרה של הסיר (פרט להנחה על הראש ואמירת "כובע" :-)). אני עד עכשיו לא הפרעתי לו באמצע תהליך, חיכיתי שיסיים והחלפתי לו.
(ברוב המכריע של הפעמים, הוא אומר לנו תוך כדי עשייה, ואם הוא לא עושה לידי, הוא בא אליי ואומר לי "אמא, רטוב, לנגב", ומוביל אותי אל השלולית).

מצד שני, דודות הרפאים הפסיכולוגיות-החובבות הפולניות, יחד עם בארי איך-קוראים-לו, הפסיכולוג בחסות פמפרס שמכביר מלים על הנזקים של גמילה מוקדמת מדי, כולם עומדים מעליי ומלמלים את מילותיהם :-( בכל פעם שנניח, אני רואה שהוא הולך לעשות קקי ושואלת "יש לך קקי?" והוא אומר "לא", ועושה. מה אני אמורה לעשות? אולי בפעם הבאה אני לא אשאל, אני אקבע "יש לך קקי, בוא לסיר"? את מבינה, רוחו של האיום האנאלי מרחפת מעל מה שאני עושה :-).


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2006-04-28T10:21:23):
[u]מה אני אמורה לעשות? אולי בפעם הבאה אני לא אשאל, אני אקבע[/u]
בהחלט. באחד מדפי הבלי חיתולים, נאמר (ובצדק) שהם נורא מתעצבנים ששואלים אותם (למרות שנורא מפתה לשאול וכאילו "להפיל את זה עליו" :-) ). אם את יודעת שיש לו תיכף קקי, שימי אותו. מקסימום לא ירצה, ויירד.
זה כמו שנדמה לך שהוא רעב, את מציעה לו אוכל והוא לא רוצה. כשזה נעשה ברוח שלווה מספיק, זה לא עושה שום נזק - מה שגורם להפרעות אכילה זה הרי לא שמציעים לו אוכל, אלא שדוחפים אוכל בכוח, או שהיסטריים לגבי אכילה "נקייה ומסודרת" וכדומה. זה לא המצב כאן.

שנית,
[u]כולם עומדים מעליי ומלמלים את מילותיהם[/u]
...אז תדעי לך שברוח הקיץ המתקרב, הגמילה המוקדמת הגיעה גם למיינסטרים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=76612331
(האמת, נורא מוזר שבגיל 1.9 זה נחשב כל כך צעיר. שוב, התנאי בעיני זה שהילד יילך ויוכל לדבר או להביע את עצמו בצורה מובנת. גם זה קיים אצלכם).


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-28T13:38:31):
[u]באחד מדפי הבלי חיתולים, נאמר (ובצדק) שהם נורא מתעצבנים ששואלים אותם[/u] מסכימה איתך. למרות שפסיכולוגיסטיים בטח יגידו שאם זה לא בא ממנו, אז הוא לא מוכן... אבל עכשיו הוא ממש מתבאס כשאנחנו שמים לו חיתול (שנ"צ ושנת לילה), כיף לו בלי.

[u]האמת, נורא מוזר שבגיל 1.9 זה נחשב כל כך צעיר.[/u] אכן מוזר. נדמה לי שבזמנו, כשגמלתי את הבכור, קראתי מאמר די מקיף של איזו פסיכולוגית, והיא כתבה שהסיבות העיקריות לגמילה המאוחרת (ואת זה אפשר להבין גם מקומון סנס), הן הנוחות הרבה של חיתולים ח"פ מול ר"פ (גם לילד - שלא מרגיש רטוב, וגם להורים - שלא צריכים לכבס), והעובדה שהיום ההורים עסוקים יותר, וגמילה בגיל מאוחר הולכת הרבה יותר מהר.



[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-28T19:01:51):
[url=http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=511.]הנה[/url]


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2006-04-28T22:04:46):
נתונים מדהימים:
"מחקר משווה בנושא גיל הגמילה הראה שבשנת 1961 רק 10% מבני השנתיים וחצי לא היו גמולים עדיין, בעוד שבשנת 1977, 78% מבני שנתיים וחצי לא היו גמולים".

"בשנת 1957, 92% מהילדים בני שנה וחצי היו גמולים. כיום –פחות מרבע".


[b][po]ורדי תיק[/po][/b] (2006-04-29T10:05:24):
הי מיצי
בדיוק בשנה שעברה כשאליה היתה בת שנה ומזג האוויר התחיל להתחמם היא גם סירבה באופן מוחלט לשים בגדים וטיטול (חד פעמי ורב פעמי).
אז לא שמתי לה, לפעמים שמתי לה חלק מהם נגיד רק חולצה וחיתול או רק חיתול רב פעמי כמו מכנסיים, אבל היא היתה הרבה בעירום גם בסופר ובאוטובוס למורת רוחם של כולם.
סיר הונח בסלון אחר כבוד והוצג בפניה כמו כן גם השירותים :"פיפי עושים בסיר ובשירותים" (אוי כמה פעמים אמרנו את המשפט הזה) כמובן באינטונציה נייטרלית. והיא עשתה בכל מקום כמו עז. כשלמדה לדבר היתה אומרת תוך כדי מעשה
"פי-פי" או "ק-קי" אבל זה לקח הרבה מאוד זמן אולי שלושה חודשים עד שלמדה להגיד,היא התקרבה לסיר רק בתור משחק - שמה על הראש, נכנסה ויצאה ממנו וכו'.
בתחילת ספטמבר התחילו כל מיני ספקות להתגנב לליבי - היא כבר היתה מודיעה כשהיא צריכה אבל לא מוכנה לשבת על הסיר או על השירותים, והסתיו ממשמש ובא ואיתו הקור, לא הייתי מיואשת אבל הרגשתי שנחוץ איזה pushואני לא יודעת מהו.
בכל אופן התייעצתי עם אמהות מנוסות,וחברתי [po]majik faerie[/po] אמרה לי לקחת אותה מהר מהר לעמוד [b]ליד[/b] השירותים על הרצפה ולהגיד לה "הנה ממי עושים פיפי [b]ליד[/b] השירותים" ולא לחכות שתסיים לעשות כמו תמיד במקום שעמדה בו.
תוך שבוע וחצי היא ביקשה ללכת. ופעם פשוט ניסיתי להושיב אותה על האסלה וזה עבד. תוך שבוע נוסף היינו בלי פיספוסים כמעט. בגיל שנה וחצי כמעט - גמולה ביום!
בלילה- הייתי שמה לה חיתול אחרי שנרדמה כי היא פשוט לא הסכימה שנשים לה ועדיין לא הייתי מוכנה לגמילת לילה.
בדצמ' בגיל שנה ועשרה חודשים התחלתי לקחת אותה בלילה מתוך שינה לעשות פיפי (תוך כדי הנקה) בכיור של האמבטיה.
בהתחלה כמה פעמים בלילה והיום נשארנו על פעמיים שלוש בלילה. ב-24:00 בערך וב-5:00 בבוקר בערך.
לפעמים יש פיספוסים אם היא חולה או שאני עייפה מדי לקום מהמיטה לקחת אותה. ואז בד"כ יש שני פיספוסים- אחד פיפי שהתחילה לעשות ולא סיימה ואז בערך אחרי חצי שעה שעה את ההמשך שלו.

[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-30T20:41:50):
כן, קומ"ג, גם אני הייתי המומה מהנתון הזה.
[po]ורדי תיק[/po] - תודה על מה שכתבת. קראתי קצת וחקרתי קצת בימים האחרונים, והגעתי למסקנה שבכל גי, אבל בגיל צעיר במיוחד, יש לצפות לזמן ארוך עד שנופל האסימון. ואין לי עם זה בעיה, יש לי סבלנות ואני לא מתרגשת משלוליות או מתלוליות :-), רק רציתי לוודא שזה הגיוני. יש מעט מאד מקורות להשוואה בגיל הזה, ואני מן הסתם לא יכולה להשוות עם בכורי שנגמל בערך ביומיים, אבל כמעט שנה מאוחר יותר.
ולכל הגומלות והנגמלים - בהצלחה!


[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2006-05-01T11:15:12):
אין לי נסיון בעניין עדיין, אבל להרגשתי:
[u]טראומות אנאליות וצלקות נצחיות[/u]
זוכרים מאיפה התחיל כל עניין הטראומות האנאליות? פרויד. וינה של המאה ה19. אז לא שזה לגמרי לא רלבנטי אבל אם חושבים על זה בקונטקסט המתאים - היה שם חינוך נוקשה לגבי כל מה שקשור לנקיון ולגוף, לא היה בכלל קשב לילד עצמו ולצרכים שלו, וכל נושא החינוך לנקיון היה מלווה בבושה ובאשמה.
כך שלא נראה לי בעקבות היחסים שאת מתארת וההתייחסות לסיר מתוך דיאלוג עם הילד והקשבה לו שתתפתח טראומה אנאלית.

[u]וגמילה בגיל מאוחר הולכת הרבה יותר מהר.[/u]
זה בדוק העניין הזה? כי אני יודעת שדווקא בגיל מאוחר יותר לפעמים מתפתחים כל מיני תסבוכים, למשל ילדה בת כמעט 5 שלא מוכנה לעשות קקי בשירותים, אלא מבקשת מאמא שלה שתלביש לה חיתול כי היא צריכה קקי. אולי הם מודעים יותר בגיל יותר מאוחר, אבל אז גם יש להם כל מיני רצונות ועניינים אחרים כמו למשל הפחד לאבד חלק מהגוף (קקי) וכד'.

בקיצור, נראה לי שלכם זה נראה מתאים ואולי גם לו (גם אם הוא עדיין לא מבין בדיוק למה את מתכוונת כי השפה עוד לא יושבת אצלו באותו מבנה כמו שלנו עדיין), וזה נעשה בלי לחץ ובלי מטענים - לכו על זה. עכשו מתחיל קיץ. בחורף זה יותר מסובך.
בהצלחה @


[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-05-01T11:45:50):
[u]משלוליות או מתלוליות[/u]
אהבתי! D-:


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-05-01T14:35:01):
[u]פרויד. וינה של המאה ה19.[/u] תראי, אני בטוחה שגם היום, גמילה מלחיצה ובעייתית, הורים שלחוצים בנושא וכד', עלולה להוביל לטראומות, גם אם הילד בשל לגמרי, גם אם הגמילה היתה יוזמה שלו. בהחלט יתכן שבווינה במאה ה - 19 הרוב המכריע של הגמילות היה כזה... העניין הוא, שאנחנו לא לחוצים ולא מלחיצים, ואדם היה תקופה מסוימת בלי חיתולים, וראיתי [b]בעצמי[/b] שהוא לחלוטין מודע לנקביו, מאותת, מחכה שניה להתמקם על הכיור וכו'. זו הסיבה שמלכתחילה התחלתי עם הגמילה, ושאני ממשיכה איתה. והאמת, כפי שקומ"ג כתבה לי למעלה, ההבדל בין זה לבין החלפת חיתולים ר"פ הוא לא כזה גדול, וזה נראה לי עדיף בהרבה על חיתול, לפחות כרגע.

[u]וגמילה בגיל מאוחר הולכת הרבה יותר מהר.[/u] כן, תעייני בקישור שצירפתי למעלה. מחקרים מוכיחים שבאופן כללי גמילות הולכות מהר יותר ככל שהילד מבוגר יותר. בכורי תפס את העניין ביומיים, בגיל שנתיים ושלושה חודשים. אני מכירה חברים שלו שתפסו באותו הגיל בשבוע-שבועיים, שזה גם נחשב מהר לפי מה שקראתי.
[u]כי אני יודעת שדווקא בגיל מאוחר יותר לפעמים מתפתחים כל מיני תסבוכים[/u] אמנם קל יותר בגיל מאוחר יותר, אבל גמילה [b]מאוחרת מדי[/b] עלולה להיות בעייתית גם היא.

[u]בקיצור, נראה לי שלכם זה נראה מתאים ואולי גם לו (גם אם הוא עדיין לא מבין בדיוק למה את מתכוונת כי השפה עוד לא יושבת אצלו באותו מבנה כמו שלנו עדיין), וזה נעשה בלי לחץ ובלי מטענים - לכו על זה[/u] תודה, זה מה שאנחנו עושים :-).

נראה לי שהסיר לא נוח לקטנצ'יק. הוא מביע רצון לעשות, מתיישב עליו, אבל לעתים קרובות קם ממנו והולך לעשות במקום אחר. קקי הוא בכלל לא מוכן לעשות שם, ממש לא נוח לו. אני חושבת שהוא לא מגיע לתנוחת כריעה משביעה רצון מספיק מבחינתו, במיוחד בקקי, כשהוא על הסיר. להחזיק אותו באוויר מעל כיור/אסלה לחלוטין לא בא בחשבון, הוא מסרב בתוקף שיחזיקו אותו (אמא של זוגי אומרת עליו "אצלו כל היום חג העצמאות").

[/spoiler]
[spoiler=גמילה בהפתעה בגיל 1.3 ( גלית ועמרי )]

[b][po]גלית ועמרי[/po][/b] (2006-04-22T23:51:20):
היתה לי היום הפתעה נעימה , היינו בגינה כשבן השנה ורבע אמר "פיפי" והורדתי לו את החיתול מתוך מחשבה שיעשה בחוץ ואז גיליתי שהוא באמצע עשיית קקי, זו הפעם הראשונה מאז שלמד את המילה שהוא אומר אותה בהקשר של עשיית צרכים ולא רק סתם.
בכל זאת נראה לי קצת קר עדיין להתחיל גמילה מה גם שבקרוב אנחנו נוסעים לשבועיים חו"ל ושם יהיה ממש קר.
השאלה אם לא נפספס כאן איזה חלון הזדמנויות.
חייבת לציין שיש לו מודעות מסוימת לצרכים מההתחלה כיוון שניסיתי קצת "בלי חיתולים" מאז שהיה בן חודשיים, לא ממש בהצלחה, אבל הוא בהחלט יותר מודע לעניין מאשר אחיו היו בגילו.

[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2006-04-23T21:33:06):
גלית, מהיכרותי עם ילדים (שניים שלי ועוד כמה של חברים) - אף אחד מהם לא הפסיק להגיד. השניים שלי התחילו להגיד בסביבות שנה וקצת. את יכולה כן לדבר על זה - אם נראה לך שהוא עושה, לשאול אותו וכאלה, ולחכות לחזרתכם מחו"ל - לדעתי.


[b][po]גלית ועמרי[/po][/b] (2006-06-10T21:59:00):
משהו קטן על הפנמה
אופק בן שנה ו-5, די מודע לנושא הפיפי / קקי מגיל צעיר כיוון שעברנו תקופות שבהם הוא היה שעות ארוכות בלי חיתולים.
ומאז שמזג האויר התחמם הוא נמצא בבית בשעות הבוקר בלי חיתול.
היום הוא עשה חצי בסיר וחצי מחוץ לו, אח"כ הרים את הסיר והתחיל ללכת לכיוון השירותים כדי לרוקן, בדרך הוא חשב על משהו אחר, הפך פתאום את הסיר על הרצפה, הסתכל על השלולית ואמר "אוי!" ואז....
רץ לשרותים והוריד את המים באסלה :-D


[b][po]גלית ועמרי[/po][/b] (2006-06-26T17:04:28):
גאה לספר שאופק נגמל מהחיתול - בן שנה וחצי.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2006-06-26T19:07:08):
ואו. ספרי עוד... :-)
ומה בלילה?


[b][po]גלית ועמרי[/po][/b] (2006-06-29T15:07:51):
בלילה הוא בעקרון יבש, הוא מרטיב רק לפנות בוקר ואז אם אני מספיק ערנית אני לוקחת אותו לעשות בסיר
בגלל שבמהלך הלילה הוא עובר למיטה שלנו אנחנו ממשיכים עם החיתול עד שנקבל אומץ להוריד לו
רעיון השעוונית במיטה שלנו נפסל ע"י בן זוגי ונושא העברת הילד למיטת נוער משלו עדיין בתהליכים, במיטת התינוק הוא לא מוכן לישון. נראה לי שזה ענין של זמן קצר עד שיהיה לגמרי בלי חיתול.

אני עדיין המומה ממנו, עם הגדולים הורדת חיתול בגיל כזה כלל לא עלתה על דעתי ויש עוד המון דברים שהוא עושה שמתאימים לגיל גדול יותר, כנראה שיש משהו באמירה שילד רביעי "גדל לבד" הוא פשוט סופג כל כך הרבה מהאחים שלו.


[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.5 ( נועה נועה )]

[b][po]נועה נועה[/po][/b] (2006-04-29T11:27:56):
גם אני בנסיונות גמילה. הקטנה בת שנה וחמישה חוד'.
עד לפני חודש ערך הודיעה כשהיה לה קקי ולקחנו אותה לשירותים. משום מה הפסיקה להודיעה (מודיעה לעיתים רחוקות), ומודיעה אחרי שעשתה.
היו פעמים ספורות שהודיעה על פיפי. לרוב מודיעה אחרי.
אין בכוונתי להתייאש. היא גם ככה לא אוהדת חיתולים. ולרוב היא בלי.

[b][po]אם הפנינה[/po][/b] (2006-04-30T01:45:10):
[po]נועה נועה[/po] , שיהיה לכם בהצלחה.



[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.4 וטיפים לבחירת סיר ( אשכר ש )]
[b][po]אשכר ש[/po][/b] (2007-02-23T18:32:04):
אהלן,
הבן שלי בן שנה וארבעה חודשים. אני רוצה להתחיל תהליך גמילה מחיתולים.
בד"כ כשאני קולטת שהוא עומד לעשות קקי, אני לוקחת אותו לכיור והוא עושה שם. אני גם מראה לו מה יצא ומשבחת אותו על כך שעשה קקי (הייתה בעבר בעיה קלה של עצירות). אפשר הגיד ש- 90% מיציאות הקקי שלו נעשות בכיור (אלא אם הן במקרה נעשות שלא בנוכחותי).
כשאני עושה את צרכי אני מסבירה לו מה אני עושה וכך גם אביו ("אני הולכת לעשות פיפי/קקי בשירותים" אם הוא בא אחרי לשירותים אז מסבירה "אני עושה פיפי בשירותים").
כשהוא צריך פיפי מאוד קשה לי לזהות (גיליתי מאוחר מדי את הבלי חיתולים). אבל בימים האחרונים, כשהוא ערום, אני מציעה כל כמה דקות ללכת לעשות פיפי. זה עובד, בפעם הראשונה שניסינו הצעתי לו לעשות פיפי ולקחתי אותו לכיור. יצאו כמה טיפות (כנראה לא היה ממש צורך, אבל הייתי מבסוטה שקישר בין מה שאני מציעה ומה שהוא עשה). כמובן שקיבל שבחים רבים :-). הוא ללא ספק מבין מה הכוונה בללכת לכיור ולעשות שם פיפי, אך לא יודע להגיד פיפי/ קקי ולהסביר לי שהוא צריך (או שאני לא קולטת...). השאלה איך ממשיכים מכאן? הוא עם חיתול כל היממה. פשוט להוריד את החיתול? לקנות סיר? אשמח לקרוא כמה הנחיות יסוד, אם יש דבר כזה. ועוד שאלה- מה עושים כשהוא לא איתי? יש יום אחד קבוע בשבוע שאני לומדת והוא עם מטפלת.
תודה רבה!


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-02-23T23:04:26):
נשמע אחלה, אבל למה לכיור, בגיל כזה? ולמה את צריכה להחזיק אותו בכלל? לא חבל על הגב שלך? :-)
אפשר כבר לעבור לסיר או ישבנון (עם או בלי מדרגות, לפי איך שנוח לכם).

לשאלתך: אני הייתי פשוט מורידה חיתול, לפחות לכמה שעות ביום (לא חייבים להוריד לגמרי הכל על ההתחלה, אבל צריך להתחיל איפשהו). לא הייתי מחכה שהוא יתחיל להודיע כאשר הוא עדיין מחותל - הרי את מציעה לו כל כמה דקות, מתי נשאר לו בכלל זמן להרגיש ולהודיע? (זה לא אומר להפסיק להציע אלא קצת להוריד לחץ, ומצד שני להוריד ציפיות שהוא יודיע לך כל פעם).
את הקטע על הציפיות בדף [po]גמילה מחיתולים[/po] כבר ראית? @

כשהוא לא איתך, אפשר שהמטפלת תנהג איך שנוח לה - עד השלב שבו הוא יהיה בשעות שלו איתך בלי חיתול בכלל, ואז לא תהיה לה יותר אופציה לשים לו חיתול.


[b][po]אשכר ש[/po][/b] (2007-02-24T13:00:12):
למה לכיור? שאלה טובה :-D
נראה לי שפשוט התרגלנו לזה (כי קקי הוא עושה יחסית מגיל צעיר בכיור), לא חשבתי לשנות...

נראה לי שאני אקנה סיר/ישבנון ואנסה להרגיל אותו לזה. אבל, אני לא בטוחה שהוא ישב שם לבד. לא נראה לי שהוא יבין מה אני רוצה ממנו.

בשבוע האחרון שהיה חמים, השארתי אותו בלי חיתול למשך זמן של בערך שעה- שעה וחצי ביום, במשך כמה ימים. היה יחסית בסדר, כי באמת הצעתי כל כמה זמן וכשהיה צריך פיפי עשה אותו בכיור. (הבהרה- כשהוא עם חיתול אני לא מציעה לו לעשות- רק כשהוא בלעדיו).
נראה לי שאתחיל מלהגדיל את הזמנים הללו ליותר משעה ביום.

תודה על התשובה, בטח עוד "אציק" בשאלות נוספות תוך כדי תנועה...


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-02-24T13:42:13):
[u]נראה לי שאני אקנה סיר/ישבנון ואנסה להרגיל אותו לזה. אבל, אני לא בטוחה שהוא ישב שם לבד. לא נראה לי שהוא יבין מה אני רוצה ממנו.[/u]

הי אשכר,
כמה הערות קטנות:

[list=1]
[*] כשאת כותבת "אני לא בטוחה שהוא יישב שם לבד" אני שומעת חוסר ביטחון. אז סתם המלצה כללית: תמיד לצאת מנקודת הנחה, שההצעה שלך תתקדם בברכה. הציפיות נוטות להגשים את עצמן, וכשאת מצפה לרע, את מטה את כף הסטאטיסטיקה לכיוון הרע, וגם ההיפך.
[/list]

[list=1]
[*] בכלל לא מצפים מילד בגיל כזה, ובשלב כזה של התחלה, שישב שם לבד! אין פה רק שתי אפשרויות, "לחבק ולהחזיק על אמא מעל לכיור" או "להשאיר לבד על הישבנון וללכת"... (-; בטח עכשיו שניסחתי את זה את אומרת לעצמך, ברור, בטח... בוודאי שכדאי לעזור לו לטפס על הישבנון (למשל), ולעזור לו להתיישב, ולשבת לידו (אולי תכיני לך שרפרף) ולהחזיק אותו באיזו צורה שמתאים לכם (או לגעת, או לחבק, איך שמתאים לכם, אני הייתי פשוט שואלת אותו אם הוא רוצה שאחבק אותו או הוא רוצה שאחזיק לו בידיים או משהו כזה - את יודעת הכי טוב מה הוא יעדיף, ומה כדאי לשאול, וגם מה התנאים בשירותים שלכם ומה אפשרי). בוודאי שלא משאירים לבד עד שהוא לא מבקש. שלי ביקש אולי בגיל שלוש בפעם הראשונה "אמא, עכשיו תצאי!" ועד היום, בן ארבע וחצי, הוא נורא אוהב חברה בשירותים.
[/list]

[list=1]
[*] את מתארת ילד שהולך איתך לשירותים ומקבל הסברים. לכן למה שלא יבין שגם הוא יכול לעשות פיפי וקקי בשירותים, כמו אמא ואבא? שוב יש כאן ציפייה שלילית, שלדעתי, עם כל הרקע שנתת - אינה מבוססת.
[/list]

[list=1]
[*] אחד הפטנטים שאני מציעה להורים הוא לקרוא לסיר "בית שימוש קטן". לא "סיר". סיר זו מלה שהם מכירים מהמטבח, אולי, וגם משהו חדש. לא קשור לשירותים, לא קשור לאמא ואבא. לעומת זאת, התפיסה שלאבא ואמא ולכל הגדולים יש בית שימוש גדול, כי הגוף שלהם גדול, ולילד יש בית שימוש קטן, שמתאים לגודל שלו, מתקבלת מאוד על דעתם ומתאימה לכל הדברים האחרים בעולם שלהם. להם יש כיסא קטן, ובגדים קטנים, ולפעמים אופניים קטנים ועוד כל מיני דברים שיש גם לנו, אבל אצלם זה במידה מוקטנת. הגיוני לגמרי. בגיל שלו, אם את רוצה להתחיל מסיר (מאפשר יותר עצמאות מבחינה מוטורית, הרגליים על הקרקע וזה פחות מפחיד, את הסיר אפשר לקחת בשקית ניילון גם לבתים של אחרים) - כדאי מאוד ללכת איתו לחנות ולבחור איתו.
[/list]

הצעה לדוגמא: את אומרת לו שהיום הולכים לקנות לו "בית שימוש קטן" והוא יוכל לבחור איזה צבע, ואת נותנת לו גם לשבת עליו ולמדוד אם זה נוח לו (שלי היה כל כך קטן פיזית, שרוב הסירים היו פשוט גדולים עליו ולא היה יכול לשבת עליהם).
עוד הצעות שלי: אם חשובים לך עוד פקטורים, את יכולה לבדוק קודם בעצמך בחנויות, ולקחת אותו רק למקום שבו כבר החלטת שיש דגם או שניים שאת רוצה, ככה שלא יהיו מצבים לא נעימים של סצינות, אם הוא ירצה דווקא סיר שאת לא מוכנה לקנות.

בכל מקרה, כל ההצעות שלי הן רעיונות לשימושך. קחי רק את מה שמדבר אלייך. בהצלחה!


[b][po]אשכר ש[/po][/b] (2007-02-24T15:34:32):
תודה בשמת, הצעות נפלאות :-).
את מאוד צודקת כשאת כותבת:
[u]הציפיות נוטות להגשים את עצמן, וכשאת מצפה לרע, את מטה את כף הסטאטיסטיקה לכיוון הרע, וגם ההיפך.[/u]
ובאמת יותר התכוונתי לכך שנראה לי שהוא לא בשל לשבת לבד לגמרי על הסיר, אך דרך הביניים שהצעת, נראית לי מתאימה לשלב בו הוא נמצא.

נראה לי שאאמץ את התאור "שירותים של יותמי", המילה סיר אצלנו מקושרת ישר ל "אמ אמ", כלומר אוכל טעים של אמא ;-).
את המילה שירותים הוא מכיר ומבין מה עושים שם.

אז שוב תודה ואעדכן איך אנחנו מתקדמים.


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-02-24T16:41:12):
[u]נראה לי שאאמץ את התאור "שירותים של יותמי",[/u]
נשמע לי מעולה, ומתאים במיוחד לכם.
נשמח לעידכונים הבאים! {@

[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2007-02-25T13:59:59):
אנחנו גמלנו את הקטן בגיל שנה וחמישה חודשים בערך באופן הזה: אמרנו לו שמהיום, מורידים חיתול ועוברים לתחתונים. אם יש לו פיפי או קקי, שיגיד ונלך לסיר. בהתחלה היו פספוסים נונסטופ, לאט לאט זה השתנה, לקח בערך 3 שבועות עד שהגענו למצב שהרוב המכריע של הצרכים נעשה בסיר. כשהיה פספוס, אמרנו משהו בסגנון "לא נורא, בפעם הבאה נעשה בסיר", והחלפנו את הבגדים הרטובים. התכוננו נפשית לזה ובאמת לא התרגשנו ולא התעצבנו מפספוסים. אם תפסנו פספוס באמצע, העברנו אותו מהר לסיר, נראה לי שזה עזר הרבה ללימוד (אני בהתחלה, כשראיתי שיש פספוס של פיפי, אמרתי לעצמי שאני כבר אתן לו להוציא הכל למכנסיים, בנזוגי נקט בשיטה השניה וראינו שהיא עוזרת לאסימון ליפול יותר טוב).
חמותי היא יוצאת קיבוץ שעבדה עם הגיל הרך, כך שהיה לה הרבה נסיון בגמילה, והיא אמרה שבגיל כזה זה לוקח מינימום 3-4 שבועות, ואצלנו זה הלך מהר יחסית, אבל זה יכול לקחת גם יותר זמן, צריך אורך-רוח. אגב, הוא נגמל מחיתולים ר"פ, אין לי מושג אם זה היה רלוונטי לגמילה או לא. בהצלחה!


[b][po]אשכר ש[/po][/b] (2007-02-25T16:23:48):
תודה מיצי.
נשמעת גמילה אולטימטיבית אצלכם- אני חותמת עכשיו על שלושה שבועות!
אצלי הוא עוד לא אומר פיפי/קקי, אני בעיקר צריכה לנחש. אני כן מנסה להסביר לו שיצביע על השירותים כשהוא צריך.
אנחנו ממש עוד ב"חיתולים", תרתי משמע, אני צריכה לקנות לו תחתונים. הבנתי שיש תחתונים מיוחדים לגמילה, האם נכון?


[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.2 והרגלי ישיבה על הסיר ( סלט פירות )]

[b][po]סלט פירות[/po][/b] (2007-04-10T20:19:59):
לא בטוחה לאיזה דף ההודעה הזאת שייכת. נראה לי שכבר לכאן (ולא ל [po]בלי חיתולים התחלה מאוחרת[/po] כי בעצם אנחנו לא בלי חיתולים)

קטנתי בת שנה וחודשיים. מגיל חצי שנה עושה לפעמים בסיר (נגיד שזה בלי חיתולים באופן חלקי), כך שהיא מכירה ומודעת לצרכיה.
עברנו כל מיני תקופות עם הסיר. היו ימים שלא עשתה בסיר בכלל. היו ימים של פיפי של בוקר בלבד, והיו ימים של כל מיני פיפים וקקים בסיר ובחיתול (בד).

לאחרונה יש התקדמות. הפיצית מדברת וקוראת לסיר "קקי". כשהיא אומרת קקי, זה בדר"כ פיפי. עד לפני שבוע היא היתה לוחשת "קה-קי" בדיוק בזמן שעשתה פיפי, וכשהורדתי את החיתול ושמתי על הסיר, הוא כבר היה רטוב ולא ממש היה מה לעשות בסיר. בכל מקרה ישבה קצת ואז החלפתי חיתול.
לאחרונה היא יודעת לקום מהסיר לבד (עוד לא הולכת ממש. עשתה ארבעה צעדים בינתיים), ובורחת לי ולא מסכימה ללבוש את החיתול.
בגלל שלא תמיד אני יכולה לעקוב אחריה, וגם בגלל העובדה שיש שטיחים בבית, אני מעדיפה לא להיות לחוצה מפספוסים וכן להלביש חיתול בין פשפוש לפשפוש לקקי...
בכל מקרה, מה שהיה לפני שבוע. היא ברחה לי מהסיר וזחלה ושיחקה ערומה. ואז ראיתי שמה שחשדתי בו באמת נכון, היא לחשה "קקי" ויצא פיפי.
איכשהוא בגלל חצי-שעה-שעה שהיא היתה ערומה ועשתה שני פיפי בליווי הלחש המוכר, היא התחילה להודיע לפני הפיפי. גם עם חיתול.
אומרת קקי(=סיר), אני מורידה חיתול יבש, והיא עושה בסיר.
אבל היא לא תמיד מיד עושה בסיר... כי היא בורחת. מאז שהיא יודעת לרדת מהסיר כל העניין נהיה מסובך.

ולגבי קקי, כבר קשה יותר לתפוס אותו, בגלל חוסר הסבלנות שלה והבריחות החוזרות ונשנות מהסיר.
וכשאני מנסה להלביש את החיתול חזרה, היא צועקת לי "קקי!" ויושבת שוב על הסיר, אבל קמה אחרי שתי שניות.
אז לפעמים הקקי בחיתול ולפעמים היא כן יושבת בסבלנות (נדיר) ועושה קקי בכיף בסיר.

אז אני יודעת שאנחנו בדרך הנכונה, ושהעניינים מתקדמים יפה.
אני מחפשת טיפים לקימות מהסיר (הקונץ האחרון שלה - שהיא קמה מהסיר לעמידה בלי ידיים. ואז עושה את הצעד-שניים-שלושה-או-ארבעה וממשיכה לזחול במרץ), או בכלל, עידוד לשלב הלא פשוט הזה.

והלילות (בחיי שלא התכוונתי שיצא כ"כ ארוך)....... אני מלבישה חד פעמי כי היא עושה טונה של פיפי בלילה. פעם בכמה לילות היא קמה יבשה, אבל לרוב המון פיפי. יונקת הרבה בלילה (שיניים?). אשמח לדעות ועצות בעניין הזה גם.
תודה!

[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-04-10T21:30:29):
[u]אני מחפשת טיפים לקימות מהסיר[/u]
מה הבעיה? שהיא לא יודעת לקום, או שהיא לא רוצה לקום?


[b][po]סלט פירות[/po][/b] (2007-04-10T21:33:36):
[u]מה הבעיה? שהיא לא יודעת לקום, או שהיא לא רוצה לקום?[/u]
ההפך. שהיא קמה. בורחת מהסיר עוד לפני שהספיקה לעשות משהו וקשה להחזיר אותה אליו ליותר משניה וחצי.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-04-10T21:58:38):
שמים אותה על הסיר עם ספר ביד, או צעצוע אהוב שמרתק אותה. מפזרים ליד הסיר צעצועים דרך קבע.
אצלנו היתה בובה קבועה על סיר נוסף... שאירחה לו לחברה בישיבות ארוכות :-)
לחלופין מבררים מה עמדתה לגבי מקטין אסלה (בלי מדרגות). מאלה קשה יותר לרדת...


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-04-10T22:19:24):
אצלנו סיר נדחה בשאט נפש ומקטין אסלה התקבל בהתלהבות. לקח 10 ימים של קריאת ספרים על האסלה עד שהוא גם עשה שם פיפי, אבל בסוף זה הגיע...


[b][po]סלט פירות[/po][/b] (2007-04-10T22:29:10):
[u]מאלה קשה יותר לרדת...[/u]
הצחקתותה! היא קופצת מזה ישירות לזרועותי הנבהלות.
בינתיים המקטין (עם או בלי מדרגות) מעניין אותה. פעם אחת עשתה פיפי אצל חברים (ואת הקקי אח"כ בחיתול) במקטין כזה (לראשונה). מאז מבקשת להיות עליו אבל נראה לי שהיא מפחדת לעשות שם בינתיים.

את שיטת הצעצועים אנחנו מיישמים דרך קבע. מה שכ"כ מצחיק אותה בעניין הוא העובדה שהיא מסוגלת לקום מזה לבדה...


[b]טלילה[/b] (2007-04-12T08:02:05):
שאלה פולשנית: האם היא ישנה איתך בלילה? ורד שלי מתחילה לאותת כבר מתוך שינה בבעיטות נמרצות וכשהיא מתעוררת אני כבר ערה ומוכנה לקחת אותה לפישפוש. הפיפי הראשון הוא למעשה לפנות בוקר, בסביבות חמש, והוא באמת גדול מאוד. השני הוא שעה-שעתיים אחר כך, ואז היא כבר לא חוזרת לישון. אם לקטנה שלך יש סדר יום-לילה יחסית קבוע אז לדעתי תוכלי לצפות את הזמנים בהם היא צריכה לעשות במהלך שנת הלילה, וכשהיא מתחילה להתפתל אז לקחת אותה לפישפוש. הבעיה היא כמובן שגם את צריכה להיות ערה בשביל זה ...


[b][po]סלט פירות[/po][/b] (2007-04-13T04:14:40):
השאלה לא פולשנית... היא ישנה איתי חלק מהלילה.
מתחילה את הלילה לבד על מזרן בחדרה, וכשהיא קוראת לי להנקה אני מצטרפת אליה וממשיכה לישון לידה ולהניק את ההנקות הבאות עד הבוקר. ובבוקר היא כמובן עושה את הפיפי הראשון בסיר.
לפשפש בלילה... אוי נשמע מתיש.
ופרקטית, אם אחליט לפשפש בלילה... בדר"כ תזוזות שלה הן התעוררויות להנקה. אני לא חושבת שתהיה לה סבלנות לשבת על הסיר לפיפי לפני הציצי. ואחרי הציצי היא נרדמת... אז איך אפשר לפשפש?

[b][po]סלט פירות[/po][/b] (2007-04-29T17:26:41):
[u]היא קופצת מזה ישירות לזרועותי הנבהלות[/u]
:-D
כבר היסטוריה.
יש שיפור משמעותי בזירת המקטין (הידוע בכינויו "קין").
אפילו עשתה אצל חברים עם מקטין שלהם. אני מאוד גאה.
בכל מקרה, בשלב הנוכחי אנחנו ללא חיתול רק בבית, ובטיולים קצרים במנשא ליד הבית (אחרי פיפי).
היא לא תמיד מודיעה. ולפעמים מודיעה, לא מוכנה לעשות. וכמה דקות אחרי שמוותרים על נסיון הפשפוש, הפיפי במכנסיים.
יותר טוב מחיתול. :-)
(אהבתי את המרגיעון "הציפיות לכריות". למרות שהילדה הזאת מפתיעה אותי בעיקר כשאני לא מצפה. משו.)



[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.3 ופיפי בכל מקום (Manty T)]


[b][po]Manty T[/po][/b] (2007-05-10T12:31:25):
(מנסה גם כאן)
ביתי בת שנה ושלוש.
מיום לידתה היא בחיתולי בד/ללא חיתולים.
עשיתי איתה את שיטת הקשב עד שהיא התחילה לזחול, ומאז די הפסקתי. בכל פעם שניסיתי לפשפש אותה (מודה - לא הרבה) היא קישתה את גבה וכעסה. לכן די ויתרתי, אך עדיין בבית היא ללא חיתול ועושה פיפי בכל מקום בעמידה/כריעה. קקי היא תמיד עושה שלא בחיתול.

לפני מספר ימים נסענו לשלושה ימי קמפינג. היא הסתובבה בטבע כל הזמן עירומה. קיוויתי שהיא תהנה לעשות את צרכיה תחת כל עץ רענן, אך הופתעתי שבכל פעם שהיא היתה צריכה לעשות פיפי, היא נכנסה לאוהל ועשתה שם. למרות באסת הנקיון המיותר, שמחתי לגלות שהיא בהחלט מודעת לצרכיה ושולטת בזמן ובמקום. נראה לי שהיא עשתה באוהל בגלל שבמרחב הגדול סביבה, הוא הרגיש לה הכי ביתי .
אני רוצה להתחיל לגמול אותה מחיתול בכלל, אך יותר מכך, לעזור לה למצוא את ה"אוהל" שלה גם בתוך הבית. ניסיתי לתת לה סיר, אך הישיבה עליו אינה טבעית לה. היא לא מתיישבת כך כשהיא עושה פיפי/קקי.
אחיה הגדול, שגדל באותה הדרך פחות או יותר, עד היום עושה את צרכיו בישיבת כריעה על האסלה. היא קטנה מידי לשבת בכריעה על האסלה ואני לא אוהבת את הישבנון (שוב - תנוחת ישיבה שאיננה טבעית לדרך בה היא עושה את צרכיה).
השאלות שלי הן:
א. איך לכוון אותה לעשות את צרכיה במקום אחד?
ב. היכן הוא המקום הנכון ובאיזו תנוחה. כאמור, הסיר והאסלה לא עובדים לי טוב והיא לא רוצה שאחזיק אותה.

הבוקר לקחתי אותה למקלחת ושתינו () עשינו שם פיפי ביחד. אולי זה המקום המתאים לכך?

אשמח לשמוע את דעתכן


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-05-10T12:49:22):
לדעתי, המקום הנכון הוא זה שאת תקבעי, והתנוחה- זו שהיא תקבע.
את צריכה להחליט מהו המקום הנכון בעיניך, ובכל פעם שהיא עושה במקום אחר להגיד לה- בפעם הבאה תעשי ב X (בגיגית, במקלחת, בגינה, מה שאת מחליטה ומתאים כמובן גם לה). אני הייתי גם לוקחת אותו למקום המתאים באמצע הפיפי, אם התחיל במקום הלא נכון.
אם היא רוצה לעשות בכריעה, הכי כדאי לדעתי לאפשר לה לעשות על הרצפה- או בתוך המקלחון, אם יש, או אפילו על רצפת השירותים. זה יחסוך לך לנגב שלוליות ברחבי הבית וילמד אותה שיש מקום מתאים שרק בו עושים. משם הדרך ללמוד לעשות בתוך האסלה תהיה קצרה (ברגע שתהיה מספיק גדולה לכרוע על האסלה, מן הסתם).


[b][po]Manty T[/po][/b] (2007-05-10T15:17:06):
[u]לדעתי, המקום הנכון הוא זה שאת תקבעי, והתנוחה- זו שהיא תקבע.[/u]
מאד מאד עזרת לי!
נראה לי שאזור האמבטיה הוא הפתרון (שירותים מאד צפופים ואין גינה).
תודה {@


[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2007-05-13T10:28:59):
[u]היא קטנה מידי לשבת בכריעה על האסלה ואני לא אוהבת את הישבנון (שוב - תנוחת ישיבה שאיננה טבעית לדרך בה היא עושה את צרכיה).[/u]
תמיד תהיתי לגבי המבנה של האסלות. לא יותר הגיוני לתכנן אסלות שיוצרות תנוחה יותר טבעית?


[b]אחת[/b] (2007-05-13T15:27:55):
[u]תמיד תהיתי לגבי המבנה של האסלות. לא יותר הגיוני לתכנן אסלות שיוצרות תנוחה יותר טבעית?[/u]
הכי הגיוני: לנסוע לסיני בשביל השירותי בול פגיעה
(טוב נו, זה לא הכי הגיוני אבל תירוץ טוב (-; )


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-05-13T20:47:23):
[u]לא יותר הגיוני לתכנן אסלות שיוצרות תנוחה יותר טבעית?[/u]
[po]שירותים מזרחיים[/po]




[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.3, מיגון הבית ותמיכה לתהליך בגן ( ממי קטן )]

[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-05-27T20:49:58):
הי לכולן... אני קוראת כאן וכל כך רוצה לנסות. ניסינו לפני כמה חודשים והלך סבבה עם הקקי אבל הקטן פתאום הראה התנגדות אז עזבתי אותו.
עכשיו הוא בן שנה ושלוש ואני רוצה לנסות שוב אבל אני תוהה לגבי זה שאני צריכה להוריד לו את החיתול למשך כמה שעות בבית... (אין לנו חצר, בית משותף) ואני חוששת מפיפי על הספות... את השטיח אני אגלגל אין בעיה אבל הספה שלנו מבד לא מעור... מה עושים? הוא מסתובב הרבה באזור הספות והסלון...

עצה מישהי?


[b][po]סימנים בדרך[/po][/b] (2007-05-27T20:57:31):
אולי אפשר לכסות את הספות בבד פשוט וכביס במכונה.. שווה אפילו לקנות אחד כזה בחנות בדים- זה לא אמור להיות יקר בכלל..או לכסות בסדין ישן, מגבות וכו'..


[b]אחת[/b] (2007-05-27T21:33:01):
רק קחי בחשבון שגם אם תגמלי אותו בגיל יותר מבוגר,
עדיין כדאי להגן על הספות - תמיד יש פספוסים.
ולכן - יפה שעה אחת קודם...
בהצלחה

[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-05-27T21:50:18):
מנסיוני אף פעם לא היה פספוס על הספה. על הרצפה המון, על השטיח- די מעט, על הספה- נאדה. הוא ידע לרדת לרצפה להשתין שם מגיל מאד צעיר.
אפשר גם לפרוש מגבות או משהו שיספוג את רוב הפיפי.
קחי בחשבון שבגיל הזה הפיפי עוד לא מסריח אז גם אם תעשי נסיון ויהיה פספוס או שניים לא יהיה נזק בלתי הפיך.


[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2007-05-28T09:39:53):
[u]מנסיוני אף פעם לא היה פספוס על הספה. על הרצפה המון, על השטיח- די מעט, על הספה- נאדה. הוא ידע לרדת לרצפה להשתין שם מגיל מאד צעיר.[/u]
גם אצלינו.
מה שבכל זאת עשיתי ועזר, היה להניח חיתול פלנל בהשג יד. כשמניחים אותו מקופל על שלוליונת הוא סופג את הרוב - היא פשוט עוברת מהשטיח לפלנל, זה ממש יפה לראות - בעיקר אם זה מייד. ולפעמים הספקתי לתפוס את הפספוס באוויר. :-)


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-05-28T17:34:32):
אחלה.
תודה על העצות...
אני חושבת שהגיע הזמן להתחיל.. ואם אני כבר פה אני רוצה לחלוק איתכן דבר שקרה לי אתמול...
הלכתי לראות גן כי ב"ה בספטמבר אנחנו נכנסים לראשונה לגן. זו פעם ראשונה שבדקתי גן ובכללי היה ממש נחמד ונקי וכביקשתי לראות את חדר ההחתלות/שירותים המנהלת קבעה בנחרצות ואני מצוטטת "אמא צעירה שכמותך אין לו צורך בשירותים! הוא עוד קטן. תני לנו להדריך אותך... לפני גיל שנתיים עזבי את הילד ואל תבלבלי אותו את עוד תגדלי ילדים ותביני..". מיותר לציין שלגן שלה אני לא רושמת אותו. ההתנשאות שלה הרגיזה אותי כ"כ... שלא לדבר על חוסר ההבנה שלה. אני אומנם נראית צעירה מאוד לגילי אבל בכל זאת יש דרכים יפות יותר להתבטא גם אם היא באמת חושבת כך.


[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2007-05-28T17:48:52):
(())
[u]אמא צעירה שכמותך[/u]
[u]אני אומנם נראית צעירה מאוד לגילי אבל בכל זאת יש דרכים יפות יותר להתבטא גם אם היא באמת חושבת כך[/u]
אני כ"כ מכירה את זה |אוף|

להרבה הורים יש איזה פחד ממה שיקרה אחרי שהחיתול יירד, כאילו מי יודע מה כבר יקרה, מה כבר ייצא משם. אצלנו מגיל שנה בערך נתנו לו להיות בלי בבית במזג אויר נעים, לא בקטע של גמילה אלא בשביל החוויה של בלי. אז נוגבו שלוליות מהרצפה, אז מה? באמת היו פעמים [b]מאוד[/b] ספורות של פספוסים על השטיח. ולפני כמעט חודשיים, בגיל שנה ו-7, פשוט הורדנו חיתול לגמרי חוץ מבלילה ובאירועים מיוחדים, והולך יופי. ממש. לשמחתי הגננת המקסימה שלו מאוד בעניין.


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-05-29T18:54:00):
אתמול והיום הורדנו קצת את החיתול בבית.. כמובן שגם כשידעתי שיש לפשוש פיפי הא לא רצה לעשות בסיר אז הוא עשה על הרצפה כשלא הסתכלתי. הגעתי ממש כמה שניות אחרי וזה בסדר אין לי בעיה עם זה. לא הבעתי כעס כלל אמרתי לו שלא נורא ושפעם הבאה נעשה בסיר. גם ביקשתי שיעזור לי לנקות. הוא לא בדיוק שיתף פעולה הוא הלך לשחק...
אני לא יודעת מה בדיוק עליי לעשות כדיי שדברים יתקדמו. נכון שרק התחלנו אבל אני תוהה אולי כדאי להשאיר את זה ברמה של הפשטות מחיתול (חד פעמי) למספר שעות ביום עד שהוא ילמד לומר פיי/קקי תהיה טובה יותר? אני יודעת שהוא מבין אותי טוב מאוד. הוא יודע מה זה פיפי ומה זה קקי אבל הוא עוד לא מדבר ככה שהסימנים הם רק מהבנה ומודעות שלי.
קראתי פה המון ובכלזאת אולי תאירו את עייני. לא יודעת כ"כ איך לנהוג. מזכירה שהוא בן שנה ושלוש.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-05-29T21:32:19):
[u]לא הבעתי כעס כלל אמרתי לו שלא נורא ושפעם הבאה נעשה בסיר. גם ביקשתי שיעזור לי לנקות. הוא לא בדיוק שיתף פעולה הוא הלך לשחק...[/u]
התגובה שלך מצוינת. פשוט להמשיך כך.
לגבי "ביקשתי שיעזור לי" - לא מבקשים אלא מגייסים :-) להגיד לו, הנה אמא לוקחת את הסבון ואתה תיקח את המטלית... ובוא ננקה. כלומר, לא להציג את זה כאפשרות פתוחה, אלא כהגדרת מצב ברורה - זה מה שעושים עכשיו.
אם הוא בכל זאת ממש לא רוצה ובורח משם, נו שוין.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-05-29T21:44:12):
[u]התגובה שלך מצוינת. פשוט להמשיך כך.[/u]
|Y|
מוסיפה: טבעי ונורמלי לצפות שהמצב לא ישתנה כמעט במשך זמן מה, ופתאום תהיה קפיצה אדירה ברמת שיתוף הפעולה שלו. כלומר גם אם נראה לך שאין שום התקדמות זה לא באמת כך. ההתקדמות מתרחשת באופן סמוי אבל היא מתרחשת.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-05-29T21:51:10):
[u]אמא צעירה שכמותך אין לו צורך בשירותים! הוא עוד קטן. תני לנו להדריך אותך... לפני גיל שנתיים עזבי את הילד ואל תבלבלי אותו את עוד תגדלי ילדים ותביני..".[/u]
גננת מעצבנת. אנשים כאלה אני שואלת באיזה גיל הם עצמם נגמלו (זה תמיד יוצא בגיל שנה וחצי בערך...)


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-05-30T08:52:18):
תודה בנות...
אני שמחה על העזרה והעידוד.
קרוטונית אתמול אכן נתתי לו מטלית ואמרתי לו שאנחנו צריכים לנקות א הפיפי.. הוא פשוט שיחק איתה... ואני ניקיתי. ואני חושבת שזה בסדר.. עוד צעד לא?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-05-30T22:44:13):
כן :-)


[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-05-30T23:33:33):
[u]כלומר גם אם נראה לך שאין שום התקדמות זה לא באמת כך. ההתקדמות מתרחשת באופן סמוי אבל היא מתרחשת.[/u]
תזמורת, תודה על המשפט הזה. אני בונה על זה שזה נכון...



[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-06-21T11:11:50):
הי בנות.. הנה עדכון די מבאס. אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. העניין הוא שאין לי הרבה תמיכה מהסביבה ומכוון שרוב הזמן האחרון הוא עם הסבתות (אני צריכה לעבוד) ואין לי הרבה אפשרויות להשאיר אותו עם טוסיק בחוץ כדי שיפשפש מתי שבא לו רק קצת אחה"צ. וגם כשהיה הוא מתנגד לעשות בסיר אז אנחנו פשוט מנגבים ביחד אחרי שהוא עושה. את הסיר לקחתי לו אותו כי הוא רק משחק איתו... אני מנסה ללמד אותו שסיר זה לפיפי וקקי ולא למשחק.. אבל אני תוההעם להשאיר אותו בסביבה שלו כדיי שיתרגל אליו.
אני מרגישה שאני מקדימה את זמנו בכל נושא הפישפושים. אולי כי הוציאו לי את החשק כבר.. אנלא יודעת למה אני בכלל מתייחסת אבל כנראה שזה משפיע שאין תמיכה. היו שלושה ימים שלא יצא לי להוריד חיתול כי הוא לא היה בבית כל היום ונראה לי שהוא כבר שכח מה זה פיפי כי אתמול כשהפשטתי אותו במקלחת הוא עשה וממש הייתי צריכה לומר לו שהנה אנחנו עושים פיפי... ועשיתי לו פששששששש ככה שיקלוט...

אני קוראת פה המון ומנסה להבין האם אני אמורה/רצוי שכשאני מסתובבת איתו פשוט להלבישו ללא חיתול ולתת לו להתרטב כדי שיחוש את הכל נרטב ויהיה מודע למה שקורה?או פשוט להמשיך להוריד חיתול לכמה שעות אחה"צ?
כל העניין מתחיל להיות מתסכל ואני לא רוצה להעביר לו את התיסכול שלי וככה בעצם לעשות פעולה הפוכה...


[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2007-06-21T12:42:55):
יש לי הצעה מהפכנית, שמתחלקת לשתי אפשרויות: להודיע לסבתות שאת גומלת אותו מוקדם וככה זה וזהו, או להתחיל לחתל אותו בבד (וגם כאן להודיע לסבתות שככה זה וזהו). המעבר לבד יעשה שני דברים: 1) יכיר לו את ההפרשות שלו יותר מקרוב ויעודד אותו להיפרד מהם בצורה פשוטה (יעני לסיר), 2) ימאיס על הסבתות את ההתעסקות ויעודד אותן לקחת אותו לסיר ;-)
לא יודעת אם זה פרקטי בשבילך, אבל זה מה שעלה לי.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-21T13:14:48):
[u]כל העניין מתחיל להיות מתסכל ואני לא רוצה להעביר לו את התיסכול שלי וככה בעצם לעשות פעולה הפוכה...[/u]
אכן.
אבל הפתרון לא חייב להיות חזרה לחיתול, אלא מציאת הגורם לתסכול שלך.
כשמורידים חיתול לילד שגדל בחיתולים לוקח זמן עד שהילד מבין מה רוצים ממנו: שלא עושים פיפי וקקי בכל מקום אלא רק במקומות מסוימים, ולא סתם איפה שעומדים אלא על סיר או אסלה, ואם לובשים מכנסיים צריך להודיע לאמא שתפשיט, וכו' וכו'.
כשמורידים חיתול רק חלק מהזמן, זה עוד יותר מבלבל, ולוקח עוד יותר זמן.

האם עדיף כבר להשאיר את החיתול? לדעתי- לא, כי ממילא מתישהו תצטרכי לעבור את השלב הזה (ואין שום בטחון שבגיל מאוחר יותר יהיה יותר קל. אולי כן, ואולי יהיה יותר גרוע) ולדעתי עדיף לעבור אותו לפני שמגיע גיל שנתיים על מאבקי העצמאות והכוח ולפני שהילד מפנים סופית שהחיתול הוא בית שימוש ומגיע למצב שהוא מסרב למשל לעשות קקי מחוץ לחיתול ואם לא מלבישים לו חיתול הוא מתאפק בכוח (ראי [po]גמילה מקקי בחיתול[/po]).

מה שצריך בשלב הזה הוא לקבל את המודעות המאד מאד חלקית שלו.
להיות מוכנה נפשית ולוגיסטית לנגב המון שלוליות.
לחזור שוב ושוב אחרי כל פיפי על המנטרה "עשית פיפי, בפעם הבאה נעשה בסיר" בסבלנות אין קץ ובלי כעס ואכזבה.
להשאיר את הסיר בסביבה- זה בסדר שהוא משחק בו, הוא מתוודע אליו ולאט לאט יפנים מה מטרתו.
אפשר גם לקנות עוד סיר בשביל בובה אהובה שגם תעשה פיפי- אחלה משחק.
כל זה כשאת איתו ואת יכולה להוריד לו את החיתול.

באמת קשה לעשות את זה בלי תמיכה. מציעה פשוט לא לשתף את מי שלא תומך בך ולעשות מה שנראה לך נכון כשאתם בבית.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-21T13:17:08):
ומוסיפה: חוץ מהסיר, להציע גם מקטין אסלה, וגם לעשות פיפי בעמידה במקלחת או באמבטיה. לפעמים שיתוף הפעולה מצדם מגיע כשמציעים להם דרך יותר אטרקטיבית לעשות מאשר בסיר (הבן שלי לפחות לא עושה בסיר בכלל).


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-06-27T19:28:03):
אני קוראת פה וכ"כ מקנאה בכן. בימים האחרונים הקטן איתי רק עד תשע בבוקר ובערב רק ומשבע וחצי שמונה (וזה נורא וקשה). אני עמוסה בעבודה ולכן אין לי אפשרות להוריד לו את החיתולים... אני כ"כ רוצה. אין לי תמיכה מאמא שלי ומגיסתי שאיתו כל היום והן מאוד מאוד עוזרות לי איתו עד ספטמבר (כשיכנס לגן) ואני לא רוצה להכביד עליהן. בסה"כ הן עושות לי טובה.

דווקא כשהתחלתי איתו את ההורדת חיתול נכנסה לי כ"כ הרבה עבודה (טפו טפו) ואני חייבת לנצל את זה...
מה לעשות? יש עצה?


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-06-27T19:31:30):
אני חושבת על זה ואולי אני אוכל לשכנע את אמא שלי לעבור לחיתולי בד... מה אתן חושבות? היא איתו עד 15:00
זה יהיה שווה לחצי יום? הוא חצי יום איתה וחצי יום עם גיסתי...ואיתה אני אפילו לא ינסה להעלות את הנושא.
האם חצי יום בחיתולי בד יכולים לעזור לתהליך? או שבעצם זה די כאילו אני מעבירה את כדור הגמילה לאמא שלי וכך בעצם מכבידה עליה.. אוף אני כ"כ מבולבלת


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-06-28T07:23:21):
ממי, זה אכן [u]נורא וקשה[/u] , השעות האלה. אין לי עצה מגובשת. אבל כמה דברים שאולי יעזרו: שבי לשיחה נוסטלגית עם אמא שלך, שאלי אותה על הזמן שבו [b]את[/b] נגמלת מחיתולים, על הגיל הממוצע שבו היו גומלים אז, ופשוט תגידי שאת חושבת שהיום לדעתך גיל הגמילה מאוחר מדי ואת רוצה לגמול "כמו פעם". אולי לזה היא תתגייס. עם גיסתך לא הייתי מנסה אפילו...
דבר נוסף: לקרוא את [po]גמילה מחיתולים בגן[/po] ולקבל טיפים לשיתוף פעולה עם גורם נוסף בהקשר הזה.
דבר נוסף: לנסות לבקש, גם מסבתא וגם מגיסתך, שיורידו בזמנים מוגדרים ותחומים (אני מניחה שזה מפחיד אותן) - שעה לפני האמבטיה, כשיוצאים לחצר, שעה אחרי שנת הצהרים. וכולי. תגידי שהרופא אמר לך שלא בריא לעור להיות בחיתול חד פעמי בקיץ באופן רצוף, או כל סיפור אחר, וכדאי להפחית את משך הזמן הזה.


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-06-28T10:59:35):
אוי קרוטונית... אני לא מפסיקה לחשוב על זה. קשה לי לדמיין את הקטן שלי החיתול עד הקיץ הבא. וכל ה"נשמות הטובות" שמסביב שאומרות לי שאין סיכוי לגמול ילד בגיל כזה במיוחד אם הוא לא מדבר רק עושות לי יותר רע. לא שאני בכלל פותחת את הנושא הזה איתם זה פשוט עולה מסביב... אני מעדיפה לא לדבר על זה אם מי שגם ככה אין לו משהו טוב ותומך לומר. בכל מקרה תודה על העצה. אני חושבת שהיום אני אשב עם אמא שלי לדבר על זה. הגישה שלך נשמעת לי טובה.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-06-28T11:20:34):
[po]ממי קטן[/po], רק רציתי להגיד שאני מאוד מזדהה.

אצלי הוא במשפחתון במשך היום, ובמעט השעות שיש לנו בצהריים, אנחנו לפעמים יוצאים ומאוד קשה למצוא את הזמן. בשבת אני מנסה שהוא יהיה כמה שפחות עם חיתול או לפחות עם חיתול בד (בזמן האחרון הוא עם חד פעמי בעיקר לצערי). אני גם לוקחת אותו בבוקר, אחרי שנת הצהריים, ומנסה כל כמה זמן, אם נראה לי שהוא צריך.

במשפחתון עוד לא שאלתי, כי ראיתי שהיא אפילו לא חשבה לנסות לגמול את הילדים שגדולים ממנו בכמה חודשים אז אני רוצה להגיע אליה עם קצת "קבלות" ולבקש ממנה שיתוף פעולה כשהוא כבר יהיה בעניינים בבית. לא אידיאלי, אבל זה מה שאני מנסה בינתיים.

באוגוסט הוא יהיה בחופש ויהיה עם חמותי חלק מהזמן. אני יודעת שהיא דווקא כן תהיה בעניינים, ואני מקווה שבזמן הזה אולי נוכל להתקדם, אם לא נתקדם עד אז (הוא יהיה אז בן שנה וחצי). לפחות חמותי רוסיה וחושבת שאין שום סיבה לא לגמול אותו מוקדם. ככה בספטמבר נוכל כבר להמשיך משם, בתקווה שתהיה לו הסתגלות קלה כשיחזור למשפחתון.


[b][po]ממי קטן[/po][/b] (2007-06-28T19:31:25):
[u]לפחות חמותי רוסיה וחושבת שאין שום סיבה לא לגמול אותו מוקדם[/u]
תדעי לך שבכל מה שקשור לחינוך וגידול ילדים והתנהגות עם ילדים זה ממש מעולה לך שחמותך רוסיה! זה פשוט מדהים כמה הן מבינות עניין...



[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.6 ותמיכת הסביבה (אימל'ה / מיכלי לי )]

[b]אימל'ה[/b] (2007-06-09T18:31:29):
הקטנה בת שנה וחצי ולפני שבועיים החלטתי לגמול אותה. הבעל לא מתלהב, בגן גם לא, אבל בכל מקרה עוד חודשיים חופש ובשנה הבאה רוב שכבת הגיל שלה גמולה.
התחלתי בלהוריד את הטיטול בערב לאחר הגן מארבע עד שבע והולך יופי - הפספוס הכמעט יחיד הוא לאחר שהטיטול יורד (הטיטול נורא מנוון) אוהבת לעשות בסיר ומוחה כפיים. הקטנה משחקת המון בבובות שלה ומניחה אתם על סיר צעצוע ועל הסיר שלה ומנקה להם טוסיק (יש לה גם בובה שעושה פיפי). קקי מסרבת בתוקף לעשות בסיר - אבל יש זמן. בעוד חודש אני בחופש ויהיה יותר זמן בבקרים (עושה כשעה אחר השינה).
אז ככה הבוקר בשבת החלטתי להוריד לה לכל היום, במיוחד כי היינו בבריכה. בבוקר כשהבעל השגיח היו המון פספוסים בערב מעט מאוד. מקווה כי השבוע עם טיטול לא יהרוס הכל עד השבת. חשבנו בעתיד לבקש מהמטפלות בגן לקחת אותה כל שעה לעשות בסיר ובשאר הזמן שתהיה עם טיטול תחתון - לא פתרון אידיאלי אבל נקווה שלזה יסכימו.
לעצתכן, מה עושים עכשיו?
לבן זוגי קצת קשה עם העניין - הבן נגמל בגיל שנתיים ושלושה חודשים (ניסינו לפני אבל לא הלך כי היינו נורא לא מנוסים)
והבת של גיסי בת שנתיים ושבעה חודשים ניסו לגמול אותה ואתמול ראינו שהיא שוב עם טיטול.


[b][po]רחל אש[/po][/b] (2007-06-09T19:51:41):
אימלה הי
את פשוט צריכה להיות קשובה לילד שלך ולראות מתי הוא מוכן ולא להישבר ולהחזיר את החיתול בגלל כמה פיספוסים.
הבת שלי נגמלה כאשר הייתה בת שנה וחצי.לא שמתי לה חיתול ביום וגם לא בלילה כאשר נגמלה.


[b][po]רחל אש[/po][/b] (2007-06-09T19:52:36):
שכחתי להגיד לך שיהיה לו גמילה קלה


[b]אימל'ה[/b] (2007-06-29T21:48:47):
טוב, אנחנו כבר שבוע שלישי בלי טיטולים בבית וההתקדמות עצומה וכמעט ואין פספוסים (ביום שני היא היתה כל היום בבית ופספסה רק שלוש פעמים וישנה בצהרים ללא טיטול) אני מביאה אותה לגן סיר ואז טיטול ומיד כשאני מוציאה אותה מהגן עוד בגן אני מורידה את הטיטול. בגן הן סוף סוף שמות אותה מידי פעם על הסיר ועוד חודש אני אבקש שתהיה חצי יום בלי טיטול. אני לא מאמינה במלחמות ולדעתי יש צורך בהדדיות בין הורים לגננת בעיקר עם הילד משמונה עד ארבע בגן כמו הקטנה שלי. גם אני התחלתי אחרי הגן ומיד אחרי השינה בבוקר עד הגן, ובלי חיתול מלא בשישי אחרי הגן ובשבת. אני גם כן מחכה עד אוגוסט לחופשה מהגן (הענקית שלי תהיה בת שנה וכמעט שמונה חודשים) כדי לוותר לגמרי על הטיטולים וכבר הודעתי בגן שבספטמבר היא מגיעה גמולה לגן ואין יותר חד פעמי מכיוון שאז היא תהיה בת שנה ותשע וקבלתי עידוד רב לכך ממנהלת הגן. מצחיק לשמוע את הקטנה מבקשת סי (סיר) כשהיא צריכה. נ.ב בגיל שנה חמישה חודשים וקצת התחלתי להוריד לה את הטיטול בהדרגה שעתיים ואחר כך שלוש, ארבע ומגיל שנה וחצי היא ללא טיטול בבית.
אז לכל המתלבטות, לדעתי כל דרך היא טובה אם שלמים איתה ואין כלל קשר לדיבור (גם בכי מסויים הוא בקשה לפשפוש)
ובקשר לחמות גם חמותי לא מתלהבת בלשון המעטה ודי לועגת לעניין למזלי אנו נפגשים רק מספר שעות פעם בשבוע, אימי מאוד תומכת ובעד (אותי השיבו על הסיר מגיל שמונה חודשים מספר פעמים ביום ואינטנסיבי יותר החל מגיל שנה כך שנגמלתי בגיל שנה וחצי) וההפתעה הכי טובה היתה העידוד מחלק מהההורים בגן. בהצלחה!


[b]אימל'ה[/b] (2007-06-30T15:33:39):
שאלה- כפי שכתבתי קודם, בגן לא מוכנים להוריד לילדה טיטול לגמרי. מה דעתכן שאבקש שבשעה אחת יחליפו לה לפני השינה לחיתול רב פעמי וישאירו אותה כך עד אני מגיעה (אני מעכשיו אאסוף אותה בשלוש וחצי) בשינה היא לא עושה כלל וכך שישברח לה אחרי השינה היא תרגיש ותלמד לבקש סיר כמו בבית כשהיא בלי חיתול בכלל.???
בלילה עברנו בינתיים גם לרב פעמי כדי שתחוש את הרטיבות.יעיל/לא יעיל???


[b]אימל'ה[/b] (2007-06-30T15:35:17):
ושכחתי להוסיף שאשמח על כל טיפ של גמילה בלילה.


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-08T20:29:54):
הקטנה בת שנה ושבעה חודשים- גמולה ביום (בלילה עם חיתול ר"פ) (-: (-: (-:
רק בגן מתעקשים לשים לה חיתול ח"פ אז השארתי רק עשרה וכשיגמר המלאי אני מודיעה למנהלת שהילדה גמולה ואין יותר חיתולים.


[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-07-08T20:40:25):
[u]בגן לא מוכנים להוריד לילדה טיטול לגמרי[/u]

[u]רק בגן מתעקשים לשים לה חיתול ח"פ[/u]

רק באתי להגיד שאני בשוק... מה זה לא מוכנים?
מה זה?
הילדה גמולה, שלום על ישראל.
מה, ישאירו אותה בכוח עם חיתול?
אני בשוק... 0-:


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-08T21:54:54):
[po]קט קטית[/po] בדיוק התגובה שלי.
אבל מה לעשות שאנשים מקובעים לתיאוריה שרק באזור גיל שנתיים נגמלים???
הילדה נכנסה לגן בגיל שנה וארבעה חודשים וקבוצת הגיל שלה לא התאימה (כלומר המטפלות לא התאימו לי לילדה)
ולכן היא שובצה בתינוקיה שם היא הכי גדולה אך התאקלמה תוך דקות ספורות ונהנתה.
מכיוון שלצערי בתינוקיה הן לא רגילות לכל הקונספט של גמילה (בתרוצים שונים - תינוקות זוחלים וכד')
הן אומרות שהילדה תהיה גמולה עוד חודש (כלומר כשיוצאים לחופשה מהגן)
כבר חודש שיש דיונים בנושא ועכשיו נשבר לי, השבוע מאז כתבתי לאחרונה הקטנה פספסה פספוס אחד פעם בשלושה ימים בשאר הזמן יושבת לבד על הסיר כשצריכה או מבקשת, זהו אין תרוצים- ואם יש בעיה אני פשוט אצמצם את זמן השהות שלה בגן ל4-5 שעות.


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-10T22:13:01):
זה כבר כמעט בלוג אישי.
קניתי לקטנה לגן תחתון גמילה ר"פ ולזה הסכימו והן מושיבות אותה על הסיר. אחרי השינה הן שמות אותה כבר יומיים על הסיר ובלי חיתול עד שאני מגיעה.אני מקווה שבשאר הזמן היא בלי טיטול. גם ככה המלאי אוזל...
סתם אנקדוטה - ביום שישי היינו באירוע ובין לבין סיפר חבר של בעלי אבא גאה לילד בן עשרה חודשים שהקטנטן לא עושה בד"כ בשינה אלא רק אחרי שקם ואוכל מהבקבוק ואז מוציא הכל בשמחה בטיטול. אני בלי לחשוב מיד אמרתי יופי אז שימו אותו על הסיר. מיד התחילו המבטים והחבר נבוך אמר "אשתי קובעת בקשר לגמילה" עניתי שאין קשר לגמילה אלא להרגל בריא וטבעי אך לא היתה תגובה.



[b]אימל'ה[/b] (2007-07-22T22:08:55):
חזרנו מנסיעה לאילת - בדרך הלוך חמישה פספוסים (לבעלי נמאס לעצור כל הזמן שהיא מבקשת סיר) אבל עשתה בסיר פעמיים בבאר שבע (עצירה בג'ימבורי) פעם בדרך למצפה רמון עצירה בשולי הכביש ופעם בעצירה בנאות סמדר. בדרך חזור פספוס אחד ובקשה סיר פעמיים (בנאות סמדר ובבאר שבע) זאת נסיעה של יותר מחמש שעות ללא עצירה. כל הכבוד לה! גם באילת היו לא הרבה פספוסים.אנחנו תקועים במצב הזה של פספוסים מעטים כל יום ויש ימים של פספוס אחד,די התרגלתי למצב הזה אך כמה זמן הוא ימשך?

[u]אני מעדיפה קצת פספוסים בגיל צעיר, מאשר הרבה פספוסים בגיל יותר מבוגר[/u]
בנוסף גם כשהם גדולים גמילה מקושרת עם פרסים, ככה הם פשוט שמחים להצליח, הם רוצים להתנהג כמו כולם אין צורך ביותר ממילות עידוד, כפיים (או שיר חמוד שהמצאנו)
אני רוצה לציין שהקטנה שלי ובת דודתה המתוקה החלו בגמילה פחות או יותר באותו זמן (בת הדודה בחודש לפני) והן נמצאות באותה כמות פספוסים ליום(כפי שאמא מדווחת - לפחות שניים שלושה פספוסים רק בגן) הגדולה יותר מילולית משלי (ברור..)ועושה בשירותים עם ישבנון ואנחנו בסיר - אז ההבדל הוא כנראה בפתיחות המחשבה לראות את הדמיון ולא את השוני.

[u]צריך להיות יותר בבית[/u]
האמת שבבית יותר קל. אפשר להיות קשובים יותר ולדעת מתי הילד נמצא רגע לפני, סימנים מיוחדים שיש לו, אפשר לתזמן
באיזה שעות הוא עושה וכד', במיוחד לפני שהוא לומד לבקש, בחוץ זה עדיין יותר קשה...
אני התחלתי בשעתיים כל יום ואז העלתי את הזמן, למזלנו היא ממש שנאה את הטיטול.
צריך פשוט לפנות זמן לכך - וזה הקושי שהיה לי במיוחד בבוקר, בדיעבד מניסיוני המועט הכי קל זה הפיפי קקי של הבוקר (את זה היא למדה ראשון לבקש)
וואו כמה כתבתי!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-23T12:24:20):
וואו, כל הכבוד! אנחנו עוד לא בשלב של נסיעות ארוכות בלי חיתול. זה יבוא.

[u]צריך פשוט לפנות זמן לכך - וזה הקושי שהיה לי במיוחד בבוקר[/u]
באמת הבקרים הכי קשים לי. אני לא מצליחה לשבת איתו את ה-5 דקות האלה לפיפי של הבוקר. אני צריכה באמת, כי אני רואה שהוא יודע מה זה, אבל אני כל כך עפוצה בבוקר. זה נורא.


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-23T14:08:04):
[u]אתמול הוא ביקש קקי (התחיל בחיתול), ועשה את הרוב בסיר[/u]
(-: (-: (-:
דרך אגב משיחות עם חברות רוב הבנים לא אוהבים לעשות פיפי בישיבה - אל תתייאשי עוד שבועיים זה קרוב מאוד, ואולי אז באמת כדאי להתחיל בצורה רגועה.


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-12T22:17:37):
וואו! עכשיו חזרתי מפגישה עם המטפלות של הילדה בשנה הבאה בגן, בקבוצה שלה ילידי יוני עד דצמבר 2005.
רק שם קלטתי כמה הילדה גדלה: היא כבר בת שנה ושמונה חודשים (כלומר עברו חודשיים וחצי מאז שהחלטתי שהיא גמולה ובלי חיתול) ובגיל שנה ותשעה חודשים היא תתחיל בקבוצה בגן. וכמו שאמרה מנהלת הגן שנה ותשעה חודשים זה זמן טוב לגמילה. אז פתאום הפכנו להיות "רגילים" (לא מצאתי ביטוי יותר טוב) המטפלות שכבר מכירות היטב את הילדה מתייחסות אליה כאל גמולה בטבעיות רבה ומאוד מרוצות ותומכות. אמא אחת בגן ספרה שבבית הילדה שלה בתהליכי גמילה כלומר בלי חיתולים מגיל שנה וחצי (כיום בת שנתיים), אחרת ספרה שהילדה עושה קקי ולפעמים פיפי בשרותים/סיר כבר מזמן אך פתאום סרבה לעשות פיפי בסיר וחזרה לחיתול ועכשיו היא שוב מורידה לה (בספטמבר בת שנתיים)
והורים רבים אחרים עם ילדים הקטנים משנתיים שמעו והחליטו להוריד את החיתול עכשיו לפני שמתחיל הגן וכל זה בעידוד המטפלות.אנחנו עדיין הכי קטנות אבל כמו שאמרה המטפלת: תמר ילדה חכמה ונהדרת.


[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-08-15T09:33:10):
אימל'ה!
שתפי אותי באיזה תחתון גמילה אתן משתמשות
רוצה לקנות לגדולה ללילה...
הכל עולה בסביבות 100 ש"ח וזה מ-ט-ו-ר-ף!


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-16T19:14:20):
[po]קט קטית[/po], לצערי אין לנו שום תחתון גמילה מוצלח. הקטנה שלי נורא נורא קטנה (תשעה קילו בלי שום שומן בירכיים)
ניסינו את אלו של Mother Ease נורא נורא מגושמים ולא סופגים משהו כשיש פספוס (טוב לשנת צהריים)
וקנינו של של גרבר שראינו בחנות ברעננה (זאת רשת עודפים)שגם מעט גדולים עליה... סופגים מעט והשלולית קטנה מאוד (אם יש עוד מכנסיים אז הם נרטבים ולא הרצפה) ולא נהיים דביקים ומגושמים והורדה כשרטובים, בדר"כ פשוט עם תחתונים רגילים וחצאית ואם בורח אז מנקים בחיתול טטרה או מגבת קטנה.


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-16T19:26:29):
בלילה עדיין עם חיתול, כרגע סוף סוף נראה שעושה רק פעם אחת (החיתול רטוב מעט). אם זה ימשיך כך אז אני אנסה את התחתוני הגמילה של Mother Ease (אולי עם רפידת ספיגה נוספת) ואדווח. אבל חיתול גמילה בלילה זו בעיה (לבן אז שמתי תחתון גמילה חד פעמי - גועל נפש! והאט מאוד את הגמילה בלילה שלא מגיעה...)



[b]אימל'ה[/b] (2007-08-11T18:59:23):
זקוקה לעידוד. תמר הקטנה כבר בלי חיתול חודשיים וחצי ועדיין יש פספוס פעם פעמיים ביום: בזמן האחרון חזרה להרטיב בשנת הצהריים(ללא חיתול ואין לי כוונה לשים) ובנסיעות באוטו מדי פעם.אני רוצה לציין כי היא כבר חודש חולה במחלת הנשיקה ולעיתים משתעלת נורא.
אני יודעת שהשיעול מקשה וקצת בורח בגללו אבל לפעמים היא פשוט יושבת על הרצפה ועושה. עם קקי אין פספוסים.
כמו כן עדיין לא שולטת על הורדת תחתונים ולעיתים יושבת איתם על הסיר. התחלנו גם לשים אותה בשירותים במיוחד לפני אמבטיה או כשהיא נגשת אליהם ומבקשת.
בלילה מרטיבה המון ולעיתים צריך להחליף חיתול באמצע הלילה.
"נשמות טובות" כל הזמן אומרות לי שהיא לא מוכנה ואם הייתי מחכה אחרי גיל שנתיים לא היו כל כך הרבה פספוסים.
אני מאמינה שעשיתי נכון וגם פסיכולוגיות שונות שאני בקשר איתן במסגרת העבודה מעודדות אותי שאין בעייה כלל.
אך עדיין בזמן האחרון אני חשה כמו בושה כאשר היא מפספסת בחוץ.
(עדיין לא למדה איך לעשות לא בסיר וגם להשקות עץ לא מדבר עליה) מה עושים?


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-11T19:44:22):
[u]תמר הקטנה כבר בלי חיתול חודשיים וחצי ועדיין יש פספוס פעם פעמיים ביום[/u]
נו, זה לגמרי סביר וטבעי. הייתי מנסחת הפוך: "בלי חיתול [b]רק[/b] חודשיים וחצי"...
כבר חודש חולה במחלת הנשיקה - זה בהחלט בהחלט משפיע. חוץ מזה ראי בכל הדפים שקשורים בחיתולים, כתבתי לאחרונה הרבה לגבי ילדים ש
[u]פשוט יושבת על הרצפה ועושה[/u]
ואיך מתמודדים עם זה.

[u]כמו כן עדיין לא שולטת על הורדת תחתונים ולעיתים יושבת איתם על הסיר[/u]
זה קצת מוזר. האם לא את זאת שעוזרת? האם את לא שם? היא עוד קטנה. זו את שאמורה להיות לצדה ולעזור לה גם פיזית וגם בעידוד.

_"נשמות טובות" כל הזמן אומרות לי שהיא לא מוכנה ואם הייתי מחכה אחרי גיל שנתיים לא היו כל כך הרבה פספוסים.
אני מאמינה שעשיתי נכון וגם פסיכולוגיות שונות שאני בקשר איתן במסגרת העבודה מעודדות אותי שאין בעייה כלל._
את יודעת שהנשמות הטובות לא יודעות מהחיים שלהן,
ממה שאת כותבת אני מבינה שאת נוטה לשתף יותר מדי אנשים בהחלטות שלך. זה מחליש, גם כש"פסיכולוגיות שונות" מעודדות אותך. שימי לב לאן הולכים הכוחות שלך.
תינוקת שחולה במחלת הנשיקה ואמא צעירה, זה מתכון לעייפות ולחרדות. אני שומעת ממך הרבה דאגה.
אני לא יודעת מי אלה ה"נשמות הטובות" בחייך, אבל תנסי פשוט לא לדבר איתן בכלל.

[u]אך עדיין בזמן האחרון אני חשה כמו בושה כאשר היא מפספסת בחוץ[/u]
למה? היא תינוקת. הבושה עוברת אליה וזה דווקא מקשה עליה ללמוד. כמה זמן היא היתה בחיתולים? אם תקראי בדפים על [po]לגדל ילדים בלי חיתולים[/po] אולי יהיה לך יותר קל להבין כמה קשה לה לבטל את כל חייה בחיתולים, את כל ההרגלים שרכשה מגיל אפס, ופתאום ללמוד הכל מחדש - משהו אחר.
לפחות היא מרוויחה מזה שבזכותך הזמן שלה בחיתולים התקצר.
אבל בכל זאת, קשה לה.
בבלי חיתולים אני אומרת: זה לא התינוק מפספס. זה אני, האמא. תנסי לחשוב על זה ככה. זו את מפספסת. לא ידעת שהיא צריכה ולא ידעת לעזור לה. לא בקטע של אשמה, אלא בקטע של: אופס, לא שמתי לב. לא נורא, בפעם הבאה. העיקר, שתורידי בושה ואשמה מהתינוקת שלך הקטנה והמתוקה.


[u]עדיין לא למדה איך לעשות לא בסיר וגם להשקות עץ לא מדבר עליה) מה עושים?[/u]
מלמדים אותה. (-:
בסבלנות ובאהבה. זה תפקיד ההורים. להדריך, לכוון, בעדינות, באהבה, אבל להבהיר מה כללי הבית. על הרצפה - לא מתאים לנו.
זה קורס שלם בהורות, אני מגלה. הלוואי שאפשר היה להכין מין קלטת להדרכה, איך מכוונים ילדים קטנים ותינוקות להתנהג בצורה מתאימה, בעדינות אך בצורה ברורה.
כמו כן, עוד מושג מפתח הוא יצירתיות. אם להשקות עץ לא מדבר אליה - תמציאי משהו שכן ידבר אליה! את האמא, את מכירה אותה הכי טוב בכל העולם. את יודעת מה ידבר אליה, מה יצחיק אותה, מה ילהיב אותה. את אמא שלה! {@
זאת לא תחרות.
אין שופטים ואין פרסים בסוף הדרך.
אין עונשים.
יש הרבה קנאים ושתלטנים מסביבך, תיזהרי מהם. את כמו פרח, מצד אחד יודעת איך לצמוח ויש לך אינסטינקטים טבעיים טובים, מצד שני עדינה ומחפשת אישור בעצמך. אז תשמרי על עצמך.
אני מציעה לתת גם לעצמך וגם לילדה הרבה זמן, אהבה, סבלנות. הכל יילמד, בלי לחץ. בלי חרדת ביצועים. בלי לתת דין וחשבון לאף אחד.
בהצלחה!


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-11T20:38:24):
בשמת תודה רבה על התגובה.חידד לי מספר התנהגויות שלי שחשבתי שהפסקתי איתן.
[u]פשוט יושבת על הרצפה ועושה[/u] היא תמיד צועקת טיטי (פיפי) ומביאה אותי. היא אומרת נו נו רצפה ויודעת שאסור (אומרת אסור!) ואכן אני מתביישת שאני פספסתי ולא שמתי לב ויהיו תגובות, דווקא את הילדה אני לא מאשימה. (לא נכון לא בריא- הייתי צריכה תזכורת)
[u]ממה שאת כותבת אני מבינה שאת נוטה לשתף יותר מדי אנשים בהחלטות שלך[/u] צודקת. כשרואים אותה בלי חיתול אני חשה לעיתים צורך להסביר במקום להציב עובדה.לצערי הנשמות הטובות הן המשפחה של בעלי בעיקר חמותי, כך שקשה לא לדבר איתם כשאנחנו אצלם.
_כמו כן עדיין לא שולטת על הורדת תחתונים ולעיתים יושבת איתם על הסיר
זה קצת מוזר. האם לא את זאת שעוזרת? האם את לא שם? היא עוד קטנה_ הקטנה שלי עצמאית מאוד - כשרוצה פשוט נגשת לסיר (שנמצא בסלון או בשרותי הילדים)יושבת ועושה. קיץ חם והיא פעמים רבות בלי תחתונים, הפספוס קורה כשהיא עם ולא מורידה ויושבת על הסיר. (והשאלה היא האם זה פספסוס - התאפקה הלכה לסיר ועשתה, אנחנו לא רואיםזאת כפספוס)אחרי שהיא עושה אומרת טיטי לוקחת את הסיר ושופכת לאסלה. היא יודעת להוריד תחתונים אך מתקשה לשלב זאת בסדר ההתאפקות וכנראה שאני שוב מקדימה את המאוחר.
ושוב תודה על העידוד לפעמים מילה טובה היא כל מה שצריך כדי ששוב יהי לי כוח.


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-11T21:13:35):
יש טיפ בעניין התחתונים, שהרבה אמהות השתמשו בו בשמחה:
אפשר להלביש שמלה קצרה, בלי תחתונים! ככה היא תלמד להרים את השמלה, ולשבת.

לגבי המשפחה של בעלך: הייתי מדללת ביקורים בתקופה הזאת. בלי הרבה הסברים. חכי שהגמילה תהיה כבר בסוף, ואת תהיי רגועה.
דרך אגב: באיזה גיל הילדים של חמותך נגמלו? האם הם גדלו בחיתולים חד פעמיים? באיזה גיל חמותך נגמלה?
במקום לענות לה על כל מה שהיא אומרת לגבי התינוקת שלך, תשאלי אותה. מעניין איזה תשובות תקבלי. אולי יתברר שחמותך גידלה ילדים בחיתולים רגילים (טטרה, פלנל) והם נגמלו בגיל שנה... אולי יתברר שחמותך נגמלה בגיל שנה וחצי... מה את יודעת... כבר יצא ששאלתי מישהי שאלות, כשהיא ראתה את הקטן שלי בלי חיתול, והיא נזכרה שהיא בעצמה גדלה בלי חיתולים!
בקיצור, במקום לענות - תשאלי שאלות מתעניינות.
במקום לדבר עלייך - תעבירי את הכדור אליהם.


[b]ינשופית[/b] (2007-08-11T22:08:33):
אני תמיד תמיד מזכירה לעצמי משהו שבשמת כתבה באחד הדפים - אין מטרה להיות גמול, רק להיות בלי חיתולים. כלומר מבחינתי גם אם היו היום המון פספוסים, והחלפתי המון בגדים, וניקיתי וכו', זה עדיין הרבה יותר טוב מאשר טוסיק קטן ומתוק בתוך חיתול (כמו הטוסיקים של ילדי "הנשמות הטובות"). ואז פתאום זה ממש לא נורא שצריך לעשות עוד כביסה היום....


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-12T07:51:57):
[u]אפשר להלביש שמלה קצרה, בלי תחתונים[/u]
כך היא בדיוק רוב הזמן בבית ואצל הההורים שלי, ובגן.
[u]באיזה גיל הילדים של חמותך נגמלו?[/u] מאוחר! הכל אצלם מאוחר בגיל שנתיים כמעט שלוש (מהכל נגמלו מאוחר לא ינקו כלל, ידיים אאוט ועוד שטויות) טוב שלא ראתה את הילדה יושבת עדיין במנשא, דילול ביקורים (פעם בשבוע או שבועיים) אי אפשר לפחות בעלי פשוט לא מקשיב להם וגם נותן לה להסתובב בלי תחתונים לפעמים.אני צריכה לעבוד על עצמי.
[u]ואז פתאום זה ממש לא נורא שצריך לעשות עוד כביסה היום...[/u]
תחשבי שגם ככה הם מתלכלכים וצריך להחליף עוד מכונה ביום? קטן עלינו!


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-12T08:00:43):
האמת שאני צריכה להקשיב לדעות התומכות - סבתא שלי עודדה אותי להוריד לילדים את החיתול (עוד לפני שידעתי בכלל שיש עוד כאלה שמורידות בגיל צעיר או מגדלות בלי) אותי שמו על הסיר מגיל חצי שנה, משנה גמילה והייתי גמולה בגיל שנה וחצי . המשפחה שלי רואה בזה משהו רגיל.



[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-08-26T21:39:10):
(בשם קודם אימל'ה)
הורדנו חיתול בלילה מנסים. הילדה לא רוצה חיתול ומכבדת את רצונה. ישנה עם חולצה בלבד. בשמונה וחצי עושה בסיר והולכת לישון. בעשר וחצי אני מפשפשת אותה מעל הכיור (נוח לי מכיוון שכך היא נשענת עליי והיא כזאת קלה) וראיתי שלקראת שלוש מתעוררת ויש שלושלית במיטה וזהו עד שש כאשר קמה ושוב לסיר. אני אנסה לקום באזור שתיים וחצי ולקחת אותה לכיור (אני שומעת אותה נוהמת אך מתקשה להתעורר - עצלנית שכמוני). בכל מקרה שמתי לה סיר ליד המיטה והסברתי לה שאם יש לה פיפי שתרד ותעשה בסיר. נראה אם ילך (הבעל בשוק!!!)


[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-08-26T22:48:02):
בהצלחה {@


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-08-27T08:15:50):
תודה רבה! (שוב לא הצלחתי לקום בשלוש והיה פספוס...)
(())

[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-13T19:38:29):
אני גאה להכריז שאחרי שבוע וחצי בגן, המטפלות הכריזו שהילדה גמולה. ביום הראשון פספסה פעמיים בשאר הימים פספסה פעם אחת או בכלל לא. היא הולכת לבד לסיר או מבקשת ואפילו החלה להוריד לבד את התחתונים! (לא בצורה מושלמת אבל יש הבנה.. ונסיונות). בלילה ישנה בלי חיתול ויש פספוס אחד בערך פעם,פעמיים בשבוע.
גם בחוץ למדה לעשות בלי סיר אלא במצב פשפוש באוויר כשאני מחזיקה (היא מבקשת או אני מציאה) בבית יש פספוסים לעיתים רחוקות מאוד...
|יש|


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2008-01-31T20:14:39):
שולחת לכולם המון המון כוחות וחיזוקים. קצת התנתקתי מהדף מאז שהילדה בגיל שנה ושמונה חודשים היתה גמולה לחלוטין ביום (משוויצה קצת...) היום כבר בת שנתיים וחודש עצמאית מאוד בכל מה שקשור לשירותים (כן נטשנו את הסיר ואת הישבנון הגדול ונשאר רק הקטן אחרת נופלת לאסלה) בלילה עדיין מפספסת בקביעות פעם בלילה אך יש סבלנות.
ומצטרפת [po]לריש גלית[/po]
[u]הבא/ה בתור (אמרה בתקווה) - [po]בלי חיתולים[/po]?.[/u]




[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.1 והתאמת המסר לגיל (שרית)]

[b]שרית[/b] (2007-06-19T16:37:35):
שלום לכולכן, אשמח לקבל את חוות דעתכן בנוגע לבתי.
היא בת שנה וחודש, עד לפני 3 חדשים בערך, הייתה פותחת כל בוקר בקקי בשירותים. במהלך היום הייתה עם חיתול, ועם הפסקות שירותים לא קבועות. מגיל 10 חדשים בערך היא מסרבת לעשות בשירותים. לאחרונה, התחילה לזחול על שש ולשבת באופן יציב, והחלטתי לנסות להושיב אותה על הסיר. זה מצליח לנו כששתינו בשירותים. היא נהנית לשחק עם הסיר, וגם כשהיא נרטבת ומתלכלכת, או כמו שבעלי אומר, זה יפה שהיא בוראת לעצמה את המשחקים שלה....

היות והיא לא מסוגלת לרדת ולעלות על הסיר באופן עצמאי (לעיתים עושה לידו) ובדרך כלל מודיעה לי אחרי שהיא עושה, התלבטותי היא האם להמשיך או לחכות שתהיה "בשלות" שתוכל לבטא את עצמה בצורה ברורה יותר או להתנייד בצורה עצמאית יותר. אני מרגישה שאנחנו במן תקופת ביניים. בנוסף, היא גם לא ממש מקשרת את הסיר עם עשיית הצרכים והשירותים ותופסת אותו כסוג של משחק.

אשמח לקבל הצעות ורעיונות.

תודה מראש

שרית


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-06-19T19:21:08):
[u]היא נהנית לשחק עם הסיר[/u]
אולי תקני לה עוד אחד? :-)

[u]וגם כשהיא נרטבת ומתלכלכת[/u]
זה כבר גבול שלך. לא קשור לגמילה, קשור להיגיינה ולמסר "אנחנו לא משחקים בפיפי/קקי". מילא לאפשר פעם אחת, אבל באופן קבוע - אישית, כאן הייתי שמה גבול.

[u]היות והיא לא מסוגלת לרדת ולעלות על הסיר באופן עצמאי (לעיתים עושה ליידו) ובדרך כלל מודיעה לי אחרי שהיא עושה, התלבטותי היא האם להמשיך או לחכות שתהיה "בשלות" שתוכל לבטא את עצמה בצורה ברורה יותר או להתנייד בצורה עצמאית יותר[/u]
לכאורה זה נשמע הגיוני. בפועל, אם "תחכי" (מה זה לחכות? לחזור לחיתולים?) ותגנזי את העניין, היא תקבל חיזוק שלילי לגבי הודעה על הצרכים ולגבי עשייה בסיר.

[b]שרית[/b] (2007-06-19T20:48:17):
תודה קרוטונית על התגובה.

אני לא מאפשרת לה לשחק עם הסיר, שלא תחשוב שזה עוד צעצוע מנגן, ובטח ובטח שלא עם פיפי/קקי. גם ככה, בזכותה (וגם בזכות הכלבה המשפחתית) גבולותי התרחבו יתר על המידה :-) אני פשוט מפספסת הרבה פעמים, למרות המעקב הצמוד. אני עצובה, שאולי בכלל הצפייה/מסר אינו מותאם לגילה ויכולתה וסתם בגלל אקולוגיה ואידיאולוגיה שלי אני פוגעת בה ובסופו של דבר גם יוצרת את ההיפך ממה שרציתי מלכתחילה )': |אוף|


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-06-19T21:09:53):
[u]אני עצובה, שאולי בכלל הצפייה/מסר אינו מותאם לגילה ויכולתה[/u]
אולי באמת את מצפה ליותר מדי.
בגיל הזה, לילד שלא גדל לגמרי בלי חיתולים (כמו שהיה אצלנו בעצם), מוגזם לצפות שהיא תודיע כל פעם. בגיל הזה עדיין לוקחים לפשפוש, ושמחים על כל פעם שיש בינגו :-)

התהליך שלנו די מתועד - אחרי תקופה ארוכה של בלי חיתולים חלקי מאוד (דומה לשלכם - קקי בבוקר בשירותים ורוב הזמן בחיתול). תוכלי לראות בדף [po]מעבר מבלי חיתולים לגמילה[/po] שאלה שלי מ-16.3.06 שמזכירה קצת את שלך. אצלנו זה היה יותר חריף, כי כבר התפתח מאבק מסוים. החלטתי בעקבות התובנה שאני לא רוצה לחזור לחיתולים, להמשיך בלי, אבל הפעם בלי לחץ. ההמשך מופיע באותו דף ב-24.3.06 . הוא היה אז בן שנה וחודשיים.

סיום התהליך כבר מופיע בדף [po]לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים[/po] (דיאלוג שלי עם בשמת מאוגוסט 2006) ואני מצטטת משם: [u]רוב הזמן אני והיא מזכירות לו או מציעות לו לפשפש, ורק חלק קטן מהפעמים הוא מודיע בעצמו. אבל היי, למי איכפת? הילד רק במכנסיים וזה כייף חיים, פשוט קרנבל. יש לנו פספוסים פה ושם, בממוצע פחות מאחד ביום.[/u]
והוא היה אז בן... 1.7 . הרבה יותר גדול מבת ה-1.1 שלך, ועדיין רוב הפעמים היו פשפושים יזומים.
הוא הסכים לכולם כמעט - אחרי שעברנו תקופה של כמה חודשים טובים (כל הקיץ בעצם) של הסרת ציפיות מוחלטת מצידי.

תוכלי לקרוא שם גם סיכום שלי מ-07.10.2006 10:37 , שוב בדף [po]מעבר מבלי חיתולים לגמילה[/po] , לאחר שנגמל באופן מלא.

עד כאן הסיפור שלנו @

[u]היות והיא לא מסוגלת לרדת ולעלות על הסיר באופן עצמאי (לעיתים עושה לידו)[/u]
זה אכן עדיין מוקדם לגילה לשבת-לקום על הסיר. אם כך צריך אחד מהשניים: או להושיב אותה על הסיר (האם היא מסכימה שיפשפשו אותה?) מספר פעמים ביום , בשעות ידועות - למשל מייד עם הקימה מהשינה, קצת אחרי האוכל, לפני השינה בערב וכולי.
אפשרות שנייה: לנסות לעבור את התקופה הזו כמה שיותר במקומות שלא מלחיצים מבחינת ניקיון. גינה, פארק, חוף הים, חצר... עכשיו קיץ וזה זמן קלאסי.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-06-19T21:13:35):
(המשך כי ההודעה הקודמת היתה קצרה מדי :-P )

[u]וסתם בגלל אקולוגיה ואידיאולוגיה שלי אני פוגעת בה ובסופו של דבר גם יוצרת את ההיפך ממה שרציתי מלכתחילה[/u]
את ממש לא פוגעת בה. מה שעלול לפגוע זה לחץ מצדך. האמת, את גם לא נשמעת מאוד לחוצה - רק קצת נתקפת ספקות ורגשות אשם.
ממליצה לך להיות פחות מוכוונת מטרה, ולחשוב בשיטת "העיקר ש..." - גם אם יש פספוס, גם אם עשתה רק ליד הסיר ולא בתוכו, העיקר שלא עשתה בחיתול. זה, אם כבר, [b]מונע[/b] פגיעה בה.



[b]שרית[/b] (2007-06-21T15:06:04):
תודה רבה לכן על כל הרעיונות והחיזוקים. אנחנו באמת נארגן סיר קטן לאחת הבובות.
התגובות כאן "עושות לי סדר" ומקלות על ההתמודדות. גם השימוש במושגים חיוביים, אהבתי את ההגדרה של "מודעות מאוד מאוד חלקית" שתתפתח עם הזמן באופן סמוי. (יש לי הרבה מה ללמוד מכן, במיוחד כשמחלחלים הספקות ואני חוששת שאני פוגעת יותר ממועילה או סתם מתייאשת)

זה כנראה נכון, כי היום בבוקר, הילדה ביקשה מאבא, כך לפחות הוא הרגיש לשבת על הסיר, היא ניגשה אליו והפעילה את המנגינה המעצבנת שלו (שגרמה לו להיתקע, דרך אגב, הוא מנגן עד עכשיו, עד שאבא יחזור וישמיד את המנגנון...נקווה שזה ישאר אטרקטיבי גם בלי המוסיקה). לעומת זאת כששקועה במשחקים לא מרגישה בכלל שעושה, רק אחרי. וגם כשמנסה להירדם, בשלב שבין עוררות להירדמות.
כל כמה זמן בערך כדאי להציע לה? מחר מתוכננת לנו נסיעה די ארוכה של שעה וחצי-שעתיים להורים של בעלי בקיבוץ, ולפני זה גם קניות וקצת הסתובבויות.

מה עושים אצל הסבים והסבתות - לחזור לחיתול? אני גם מתלבטת בנוגע לנסיעה עצמה ולסידורים. האם לעשות כל פעם הפסקות יזומות, האם השהות בחיתול תבלבל אותה? בלילה, היא הייתה פעם אחת בלי חיתול והיות והחלה להתעורר בארבע לפנות בוקר ואז עוברת אלינו ואבא מתנגד להכניס אותה למיטתנו לא מחותלת (ומתנגד לצפות את המיטה באמצעי מיגון) הסכמנו לחתל אותה - האם התהליך אמור להיות הדרגתי, להוריד כל פעם למספר שעות, או שכדאי בבת אחת להוריד את החיתול וזהו.......מתנצלת מראש על ההודעה הארוכה אבל אני אשמח ללמוד מכן :-)

[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-21T16:59:16):
שרית,
קודם כל, אין פה חוקים.
כל אחת עושה מה שמתאים לה במסגרת הגבולות ויכולת ההכלה האישיים שלה :-)
בגדול, אני חושבת שבנושא החיתולים, ככל שתעשי לעצמך חיים קשים יותר בהתחלה, יהיה לך יותר קל אחר כך.
כלומר, ככל שהתהליך יהיה ישיר יותר, ככל שתקדימי להוריד חיתול כל הזמן, המודעות שלה תתפתח מהר יותר. זה בגדול.
אבל אם תורידי חיתול לגמרי ותהיי נורא לחוצה מזה ותלחיצי אותה, העקרון הזה לא יעבוד...
לכן את צריכה למצוא את הקצב הנכון עבורך - כן להשתדל להיות כמה שפחות עם חיתול. לא לעבור את הגבול שהופך את זה למלחיץ מדי עבורך.
ובמקביל, לעבוד על עצמך כדי שהגבול הזה יהיה רחב ככל האפשר :-)

לגבי הלילה, אני ממגנת את המיטה בלי קשר לבלי או עם חיתולים. לדעתי זה מאסט (והילד שלי ישן בלילה עם חיתול).
כשזה מגיע לעימותים עם בן הזוג (ונשמע שיש לו אנטי חזק לנושא לפי ההתנגדות שלו לכל פתרון אפשרי חוץ מחיתול :-/) אני בעד להראות לו שאת מוכנה לבוא לקראתו. מצד שני, זה לא אומר שאת לא יכולה לקחת אותה להתפשפש בלילה אם את מזהה שהיא צריכה.

בזמני נסיעות וכו'- תמיד כדאי להציע פשפוש לפני כל כניסה לאוטו, בכל עצירה ובעצם בכל הזדמנות.
גם כשהיא מחותלת אפשר להציע פשפוש כל כמה זמן או כשנדמה לך שהיא צריכה- גם אם תפספסי, זה ישדר לה שאת לא מצפה ממנה לעשות בחיתול ובכך יקדם את המודעות שלה.


[b]שרית[/b] (2007-06-24T18:58:21):
שלום לכולן,

שאלה נוספת.....האם יש קשר בין בשלות פיזיולוגית לשליטה על הסוגרים התפתחות שרירי הרגליים והתפתחות ההליכה?

עבר עלינו סופשבוע עם המון פיספוסים אבל נודיסטי לחלוטין, למעט חיתול רב-פעמי לכבוד שבת בארוחת שישי בערב.......ואמו של בעלי (ששיתפה פעולה בצורה מדהימה) סיפרה שהוא לא הצליח להיגמל עד ששלט בהליכה. הוא הבין שמצפים ממנו למשהו ולכן התאפק אבל לא הצליח לעשות בסיר. האם יש קשר?

תודה ושיהיה שבוע נעים לכולנו...:-)


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-24T22:18:41):
[u]האם יש קשר בין בשלות פיזיולוגית לשליטה על הסוגרים התפתחות שרירי הרגליים והתפתחות ההליכה?[/u]
שרית,
את מוזמנת לקרוא קצת על [po]לגדל ילדים בלי חיתולים[/po], ולהיווכח שהבשלות הפיזיולוגית קיימת למעשה מלידה.
עד שהתינוק לומד ללכת ויכול ללכת בעצמו לסיר, הוא מצפה שהמטפלים שלו יקחו אותו ויחזיקו אותו בתנוחה מתאימה שתאפשר לו להתרוקן מבלי להרטיב וללכלך את עצמו.
בחברה המערבית הרוב המוחלט של ההורים לא יודע שזה מה שהתינוק מצפה, כי כולנו חונכנו לחשוב שתינוק עושה את צרכיו בחיתול עד שהוא "מספיק בשל" כדי להיגמל...


[b]אמל'ה[/b] (2007-06-25T18:09:13):
שרית, אומנם אני חסרת נסיון כמוך והקטנה שלי כבר "גדולה" בת שנה וחצי, אבל אלו השישישבת השניים שאנחנו בלי טיטולים (רק בלילה)אז ככה: פספוסים יש לא הרבה, בנסיעות אני שמה על הכסא משטח החתלה קטן (אלו מהתיקיםשל התינוקות) ומעליו מגבת פנים קטנה מקופלת כך שמכסה את התחתון גם למעלה (הצטיידי בכמה), רק פעם אחת היא פספסה בנסיעה אבל הפשפוש לא הגיע לכיסא ונותר במגבת. בכל מקרה גמילה בצד לרגע אני פשוט נהנית שהיא בלי טיטולים מגעילים ונראה לי שגם היא, וזה העיקר. אני מנקה את הרצפה פחות פעמים משהייתי צריכה להחליף לה ( קקי היא עושה כבר די הרבה זמן רק בסיר)אז זהו המון בהצלחה,
אני די מקנאה בך מכיוון שהקטנה שלי רק מגיעה לגן שמים לה טיטול ורק השבוע הסכימו סוף סוף לנסות לקחת אותה לסיר (כרגע זה יוצא פעם ביום) כך שעד ארבע היא עם טיטול.





[/spoiler]
[spoiler=גמילה החלטית בגיל 1.8 (אלונ צ'יק)]

[b][po]אלונ צ'יק[/po][/b] (2007-06-29T15:47:26):
[po]ממי קטן[/po] , כמו בכל דבר בחיים שלי, אני מאמינה בלא לעשות עניין. מכלום. בעיני זו בדיוק הדרך להגיע למאבקים, ואפילו באופן תת מודע להעביר לילדינו מסר שסביב קקי ופיפי יש איזה עניין ולחץ.

לפי דעתי, גמילה צריכה להיות החלטית, וחד פעמית. בלי סיפור סביב זה. כשהחלטתי להוריד את החיתול פשוט הורדתי ולא שמתי שוב (גם כשעברנו שבוע שלשולים בבית וזה היה קשה........). לקח שבועיים של בלבול טוטאלי, שבהם הוא היה עושה על הרצפה ואני רק הייתי אומרת "עשית פיפי, פיפי עושים בשירותים" בצורה מאוד יבשה.

אחרי שבועיים בערך, הוא התחיל לקרוא לי כל פעם שהוא עשה פיפי או קקי, למשוך אותי לשם ביד ולהביא לי נייר מגבת (נו מה שאני אנקה...) הבנתי שהוא מבין שזה לא המקום. התחלתי להקפיד להזכיר לו כל 10 דקות. "פיפי עושים בשירותים". וכשאני רואה שהוא לא מתעניין לקחת אותו לשם.

אחרי שזה התבסס במשך השבוע , פשוט הבאתי אותו לפעוטון בתחתונים, מצוייד בזוג להחלפה. ואמרתי לגננת (שאגב גם לא רצתה לגמול אותו עדיין) שהוא מוכן לגמילה. מאז היה לו פספוס אחד בגן, אבל הוא שם פחות מ- 4 שעות ביום, ויש ימים שהוא מתאפק כל ה- 4 שעות.

לא השתמשנו בסיר, ולא במקטין אסלה. וגם לא לימדתי לעשות בחצר וכאלה... הבן שלי אוהב לעלות על האסלה שלנו ולהשתין בעמידה, ולקקי אני מחזיקה אותו כדי שלא יפול לתוך האסלה. :-)
ועכשיו הוא גם אומר "פיפי" או "קקי" כשהוא עושה, או צריך לעשות.

גם בשנת צהריים הוא בלי חיתול, ועכשיו מתכוננים לגמילת לילה.


בהצלחה לך @


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-29T21:34:51):
אלונצ'יק, באיזה גיל מדובר?



[b][po]אלונ צ'יק[/po][/b] (2007-06-30T08:00:03):
גיל שנה ו- 8 חודשים התחלנו.
גיל שנה - 10 חודשים אפשר היה לקרוא לו כבר גמול.


[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2007-06-30T11:09:52):
אני מסכימה עם הטענה שאין דבר כזה "לא בשל לגמילה", אבל מנסיוני יש יותר בשל ופחות בשל. קצת אחרי גיל שנה עשינו ניסיון, בצורה שבהחלט תאמה לכל העצות כאן, וזה היה פשוט הספגת שלוליות בלתי פוסקת. חזרנו לחיתול (שמרנו על בתים של חברים שהיו בחו"ל, והיו שטיחים שווים... אחרת יכול להיות שהייתי ממשיכה). בגיל שנה ו-7 הורדנו חיתול לגמרי, בבת אחת (חוץ מבלילה) כולל בגן ובנסיעות והכל, ולא היה שום תהליך! הילד היה פחות או יותר גמול מהיום הראשון.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-06-30T12:57:07):
[u]מנסיוני יש יותר בשל ופחות בשל[/u]
במקרה שאת מתארת, הילד שלך פשוט עבר את תהליך "ההבשלה" בחיתול, שזה אומר שהיה תהליך, רק יותר ארוך.
נכון שכשמורידים חיתול בלי לחכות "שזה יגיע מהילד" יש תקופה ראשונה של ניגוב שלוליות בלתי פוסק, שיכולה להמשך בין ימים לחודשים, בכל גיל, ורק אחריה מגיעים למצב של ילד יבש (אצלי התחלתי בשנה ואחרי חודשיים הורדנו חיתול לגמרי בכל מקום).
אם אין מכשולים טכניים בלתי עבירים (כמו שטיחים שווים של מישהו אחר), זה עדיף בעיני מאשר לחכות לבשלות שאולי תגיע ואולי לא, כאשר בינתיים הילד מתרגל לחיתול ולומד שזה המקום לצרכים ועלול לפתח קשיים ב [po]גמילה מקקי בחיתול[/po] וכדומה.


[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2007-06-30T13:31:55):
וואללה.



[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.7 (אף חצוף)]

[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-01T09:16:15):
היתה שבת מוצלחת. הורדתי לו את החיתול בבוקר, עשה פעם אחת על הרצפה, וסירב לשבת על הסיר שהיה ממש לידו, כשניסיתי לתפוס באמצע.
בכלל, הסיר לא ממש מושך אותו. הוא גם לא מוכן לשבת עליו אם הוא באמצע פעילות. גם בפעם שהוא כן ישב יפה כמה דקות הוא לא עשה כלום, אבל כן עשה באמבטיה. סך הכל הוא עשה 3 פעמים באמבטיה, וגם כשהיה עם חיתול חלק מהזמן, החיתול נשאר יבש.
דווקא קקי הוא עשה בחיתול הרב פעמי, כשהשארתי אותו עם אבא וניסיתי לנוח לשעה. אבאשלו עוד לא לגמרי בעניין, למרות שבסוף היום הוא ראה שזה מהלך חכם, ויש לזה סיכוי. נקווה ליותר שיתוף פעולה בשבת הבאה.

אם זה לא היה רק מזל של מתחילים, אנחנו בכיוון הנכון. :-)


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-01T12:51:36):
עם הבן הגדול השתמשתי במקום בסיר בדלי קטנטן של ים שהוא מצא בשוק וככה הוא עשה פיפי מגיל שנה וחצי בערך (חבל שלא תפסתי את הרעיון לפני)לבנים ככה קל יותר לתפוס באמצע, גם נייד ממקום למקום. (קקי סרב בכל תוקף לעשות בשרותיםעד גיל שנתיים וחודשיים). רעיון שאפשר לנסות. ובהצלחה.
לנו אתמול לא היה אף פספוס!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-01T13:58:16):
[u]לנו אתמול לא היה אף פספוס![/u]
|Y|
ותודה על הרעיון!


[b]אימל'ה[/b] (2007-07-01T20:52:05):
רק דברתי! היום אחה"צ היו שלושה פספוסים אבל המון פעמים בסיר, היא גם למדה להתיישב לבד כשרוצה ואפילו בקשה קקי (צועקת סי=סיר עם תנועות ידיים מנפנפות ורצה אליו 0-:


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-17T21:25:50):
אני חייבת לדווח. הילד מלך.

כבר שבועיים שאני משאירה אותו בלי חיתול לפעמים, אני גם מושיבה אותו על הסיר ומקריאה לו סיפורים. ממש לא עקבי, לפעמים זמן קצר, לפעמים ארוך. עד עכשיו הוא פיספס על הרצפה, עשה כמה פעמים באמבטיה וגורנישט בסיר. בסדר. כבר הבנתי שזה יקח עוד זמן.

הערב, איזה שעה לפני שהוא הלך לישון הוא אמר לי קקי, שזה חדש. הוא הלך לחדר, הצביע על המגירה של החיתולים, ואז על השידה. הנחתי אותו שם, אבל ראיתי שהוא עוד לא עשה כלום. בינתיים ניסיתי להרדים אותו, אבל לא הלך. באיזשהו שלב, הוא מסתכל עלי במבט מסכן מאוד, אז שאלתי אותו אם יש לו קקי.
הוא הלך לשירותים, הלך לסיר והצביע עליו. הורדתי לו מכנסיים וחיתול, הוא התיישב ועשה בסיר! קקי וגם פיפי.
הייתי המומה לחלוטין, בכלל לא ציפיתי לזה. הוא פשוט הפנים!

אז ברור לי שאסור לי להתלהב יותר מדי, זאת רק ההתחלה וזה עוד יכול לקחת קצת זמן, ועוד יהיו פספוסים, אבל אנחנו בדרך הנכונה.

איזה כיף שיש לי את מי לשתף :-)
(אני מעדיפה לא לספר להרבה אנשים עד שזה לא קורה עוד כמה פעמים. גם ככה יחשבו שאני מוזרה שבכלל ניסיתי)


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-07-17T22:41:04):
[u]אז ברור לי שאסור לי להתלהב יותר מדי[/u]
עזבי, תתלהבי! זה כל כך כיף!!!
:-)

[b]אימל'ה[/b] (2007-07-18T11:18:19):
[u]אז ברור לי שאסור לי להתלהב יותר מדי[/u]
בטח להתלהב זה הכי כייף.
ובקשר לסיר או ישבנון - זה באמת תלוי בגודל של הילד אבל גם ברצון שלו לעצמאות- הקטנטונת אוהבת להתיישב לבד על הסיר כשהיא צריכה, היא עדיין מבקשת רק שנייה לפני או יחד עם הפשפוש ואז אני לא מספיקה להגיע לשרותים- הסיר זמין יותר, למרות שהיא גם יושבת בשירותים (רגליים פשוקות ללא ישבנון - העדפה שלה).
כרגע הקטנטונת חולה במחלת הנשיקה אז בשלושה ימים אחרונים יש קצת יותר פספוסים (עד שלוש פעמים ביום של פיפי)
וכשהיא מצליחה אנחנו מתלהבים והרבה (כן עדיין)
בלילה היא עם חיתול וקמה עם חיתול מלא, לא נראה כדאי להעיק עליה ולהתחיל בגמילת לילה בגלל המחלה (אני כן מורידה לה אותו בחמש לפנות בוקר שעה לפני שהיא קמה כדי שכאשר היא תתעורר תעשה בסיר).
ובכלל אני שמחה שהפורום התעורר מעט לחיים, זאת תמיכה מאוד גדולה במיוחד שלהרבה זה נראה קצת מוזר.
וכשהקטנטונת מפספסת אומרים טוב היא קטנה ועוד לא מוכנה וכשבת הדודה שלה מפספסת (בת שנתיים ושמונה) אומרים היא כבר גמולה לא נורא שברח לה.


[b][po]אימא טרייה פלוס[/po][/b] (2007-07-18T22:46:51):
[u]אז ברור לי שאסור לי להתלהב יותר מדי[/u]
אני כבר מתה לאיזה שבב הלתהבות כזה.... מה קרה לך?! תחגגו!!!!!
אצלינו עכשיו מתלהבים מצעדים ראשונים.
לא יוצא לנו להיות הרבה בבית, וכשהיא בלי חיתול היא לא עושה כלום. גם לא כשיושבת על האסלה.
מה זה ???? היא ממש מחכה לחיתול שלה. אתן חושבות/ים שזה מכוון?
צריך להיות יותר בבית כנראה כדי שתהיה יותר עירומה ואז לא תהיה לה ברירה.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-19T11:47:09):
_זאת תמיכה מאוד גדולה במיוחד שלהרבה זה נראה קצת מוזר.
וכשהקטנטונת מפספסת אומרים טוב היא קטנה ועוד לא מוכנה וכשבת הדודה שלה מפספסת (בת שנתיים ושמונה) אומרים היא כבר גמולה לא נורא שברח לה._
זה כל כך מעצבן. אנשים לא מבינים שאם עושים את זה מוקדם, אז אמנם זה כרוך בקצת פספוסים עכשיו, אבל כשהיא תהיה בת שנתיים ושמונה לכולם יהיה ברור שהיא גמולה, ופספוס ייראה ממש לא בסדר. דווקא בגלל שילדים נגמלים כיום בגיל מבוגר יחסית אז הם גם ממשיכים לפספס בגיל גדול, כי קשה להם יותר לתפוס את זה.
(יצא מבולבל, אני מעדיפה קצת פספוסים בגיל צעיר, מאשר הרבה פספוסים בגיל יותר מבוגר)


[u]מה קרה לך?! תחגגו!!!!![/u]
:-D בינתיים לא קרה כלום מאז, הוא גם חולה, ואני עייפה מלטפל בו, אין לי כח כרגע גם לזה. מקווה לחזור לזה תוך ימים ספורים ומטה.

[u]אתן חושבות/ים שזה מכוון?[/u]
אולי. גם אצלי הוא עשה את זה. זה רק מראה שיש להם שליטה כלשהי בעיני. אולי אם היא תהיה בלי חיתול יותר זמן באמת לא תהיה לה ברירה.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-06-28T11:20:34):
הוא במשפחתון במשך היום, ובמעט השעות שיש לנו בצהריים, אנחנו לפעמים יוצאים ומאוד קשה למצוא את הזמן. בשבת אני מנסה שהוא יהיה כמה שפחות עם חיתול או לפחות עם חיתול בד (בזמן האחרון הוא עם חד פעמי בעיקר לצערי). אני גם לוקחת אותו בבוקר, אחרי שנת הצהריים, ומנסה כל כמה זמן, אם נראה לי שהוא צריך.

במשפחתון עוד לא שאלתי, כי ראיתי שהיא אפילו לא חשבה לנסות לגמול את הילדים שגדולים ממנו בכמה חודשים אז אני רוצה להגיע אליה עם קצת "קבלות" ולבקש ממנה שיתוף פעולה כשהוא כבר יהיה בעניינים בבית. לא אידיאלי, אבל זה מה שאני מנסה בינתיים.

באוגוסט הוא יהיה בחופש ויהיה עם חמותי חלק מהזמן. אני יודעת שהיא דווקא כן תהיה בעניינים, ואני מקווה שבזמן הזה אולי נוכל להתקדם, אם לא נתקדם עד אז (הוא יהיה אז בן שנה וחצי). לפחות חמותי רוסיה וחושבת שאין שום סיבה לא לגמול אותו מוקדם. ככה בספטמבר נוכל כבר להמשיך משם, בתקווה שתהיה לו הסתגלות קלה כשיחזור למשפחתון.



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-07-23T12:24:20):
אתמול הוא ביקש קקי (התחיל בחיתול), ועשה את הרוב בסיר. הורדתי לו את החיתול, ואחר כך הוא עשה פיפי באמבטיה. הוא עוד לא עושה פיפי בסיר, חוץ מפעם אחת, נראה לי שאני אנסה את הישבנון, אולי זה יתאים לו יותר.

אמרתי משהו למטפלת במשפחתון על זה שהוא אומר קקי ועושה בסיר, אז היא אמרה יופי, שיש לי 3 שבועות בקיץ לגמול אותו. היא לא ממש בעניין. :-P אני לא לוחצת כי זה רק עוד שבועיים, אבל אולי אני אצליח לשכנע אותה שלפחות תוציא את הסיר בשביל הקקי. מסכן, מה הוא בעונש?

[u]צריך פשוט לפנות זמן לכך - וזה הקושי שהיה לי במיוחד בבוקר[/u]
באמת הבקרים הכי קשים לי. אני לא מצליחה לשבת איתו את ה-5 דקות האלה לפיפי של הבוקר. אני צריכה באמת, כי אני רואה שהוא יודע מה זה, אבל אני כל כך עפוצה בבוקר. זה נורא.



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-01T13:40:25):
אולי יש לכן רעיונות איך לפתור את המצב המגוחך הזה.
בימים האחרונים הוא מסרב ללכת לישון, מסתובב שמח וטוב לב, עד שהוא נזכר להגיד שיש לו קקי, עושה בסיר, נרגע ואז הולך לישון. אתמול זכרתי שזה המצב ואפילו הושבתי אותו על הסיר פעם פעמיים, רק בסוף הפעם השנייה הוא סוף סוף עשה.
אחרי זה עוד לקח לו כמה דקות להירגע, ולהירדם.

אני זוכרת את השלב הזה מהגמילה של אחותו, אבל זה די מטמטם. יש דרך לקצר את הזמן בין מתי שהוא צריך ללכת לישון לזמן שהוא הולך? דרך להזכיר לו שהקקי הוא מה שמונע ממנו לישון?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-08-01T14:09:49):
פשוט לומר לו את זה :-)
אפשר גם להכניס את זה לטקס השינה, בכייף כמובן ולא בכפייה - לפני או אחרי האמבטיה ("עכשיו אומרים לילה טוב לדובי, מצחצחים שיניים, עושים קקי, לובשים את הפיג'מה הכחולה ושוכבים במיטה").


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-01T14:31:13):
_פשוט לומר לו את זה
אפשר גם להכניס את זה לטקס השינה, בכייף כמובן ולא בכפייה - לפני או אחרי האמבטיה ("עכשיו אומרים לילה טוב לדובי, מצחצחים שיניים, עושים קקי, לובשים את הפיג'מה הכחולה ושוכבים במיטה")._
נכון שזה נשמע פשוט? אבל זה ממש דורש סוויצ' להכניס את זה לטקס השינה, כשאני לא רגילה לזה. ננסה. :-)


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-12T11:10:31):
אצלנו עדיין הולך לאט, אבל הוא תמיד מודיע לי על קקי. מה הבעיה?
אני לא יודעת מה עושים מחוץ לבית. היינו בשבת אצל חמותי, יש לה סיר, יש לה מקטין אסלה והוא סירב בתוקף לשבת על שניהם. גם לא היה מוכן לשבת על מושב האסלה הגדול כשאני מחזיקה אותו. יצא שהחזרתי לו חיתול באמצע, הוא חיכה עוד שעתיים, ורק אז עשה בחיתול, קצת באסלה, קצת על הרצפה. בקיצור, בלעכס, מעצבן.

לקנות לו סיר זהה ולקחת אותו איתנו לכל מקום? היום בבוקר הבאתי אותו להורים שלי, וגם שם היה אותו הדבר. כבר באוטו אמר קקי, ובפנים ניסיתי לשים אותו על האסלה, על המקטין אסלה, ישירות על האסלה בלי המושב והוא רק התעצבן. אני לא רוצה לריב על זה, ואני לא רוצה להחזיר לו את החיתול, אבל אני חייבת פתרון נורמלי. נראה לי לא הוגן לשגע אותו עם זה, כשהוא מודיע כל כך יפה. :-(


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-12T12:04:39):
[u]לקנות לו סיר זהה ולקחת אותו איתנו לכל מקום?[/u]
אנחנו קנינו אחד זהה לגן ואחד נוסף באוטומ (סה"כ שלושה סירים), ככה הכי נוח לה.

[u]באיזה תדירות להציע שירותים במהלך היום אם בכלל?[/u] אני לא מאמינה כלל בזמנים קבועים של שתייה. ילד (וגם מבוגר)
שותים כשהם צמאים, אחרת בטעות צמא יכול להתפרש כרעב ואנחנו משבשים את המנגנון הטיבעי. אנחנו מציאים לילדה כל שעה (מתצפית שעשינו זה מרווח הזמן הממוצע שלה)


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-08-12T14:30:50):
אימל'ה, שאלו על להציע ללכת לשירותים, לא על להציע שתייה :-)

[u]באיזה תדירות להציע שירותים במהלך היום אם בכלל?[/u]
קודם כל, להציע בעדינות, ואם הילד מסרב - לשתוק לשתוק לשתוק. לא לנדנד על זה.
שנית, בבוקר צריך יותר בדרך כלל, אם זה ילד צעיר אז אפילו פעם בחצי שעה בהתחלה (על הבוקר). מייד עם הקימה בבוקר יש פיפי גדול, וכך גם עם הקימה משנת צהריים. אחה"צ עושים פחות, זה יכול להגיע לשעתיים-שלוש ויותר. כמו כן, אחרי שהם תופסים את הפטנט הם גם יכולים להיכנס לתקופה של "אני מחזיק" ופשוט להחזיק שעות ולא לעשות כשמציעים להם. גם זה יעבור. לא להילחץ :-) בסוף כל השלבים עוברים ונשאר ילד גמול.

אחד היתרונות שיש בגמילה בגיל צעיר הוא שהציפיות מהילד נמוכות יחסית (בהשוואה לציפיות שיש לנו מילד נגמל בן שלוש למשל) ולכן רמת הלחץ אחרת.


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-12T14:41:18):
[u]אימל'ה, שאלו על להציע ללכת לשירותים, לא על להציע שתייה[/u]
ואכן אנחנו מציעים כל שעה לשבת על הסיר! לפעמים צריכה כל שעתיים אז אומרת לא (מסמנת עם האצבע והראש)וכמובן כעשר דקות אחרי היקיצה.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-08-12T15:09:54):
[u]לקנות לו סיר זהה ולקחת אותו איתנו לכל מקום?[/u]
למה לא?
אצלנו גם היתה תקופה שהוא סירב לשבת על כל אסלה חוץ מזו שבבית. אז הייתי מחזיקה אותו מעל הכיור אצל הורי כמו כשהיה תינוק, או נותנת לו להשתין שם בעמידה במקלחון. אם מה שיעבוד אצלך זה סיר שתביאי מהבית, לכי על זה.


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-12T18:53:52):
[u]האמת שאני צריכה להקשיב לדעות התומכות[/u]
|Y|
שיעור לחיים! זה נכון לכל דבר...
ולחמותך את בהחלט יכולה אם כן להגיד: "ככה זה אצלנו במשפחה" וגמרנו.


[u]חברה אמרה לי שעל מנת לגמול צריך להגביל שתיה לזמנים מסויימים וגם ה"לוחשת" מציעה מעין לוחות זמנים של שתייה, זה נראה לי לא לעניין ומרגיש לי לא נכון אבל אולי זה משהו שלי....[/u]
אני אקצר כדי לא להתעצבן: אני נגד השיטה הפרוסית "לאלף" ילדים באמצעים אכזריים כאלה. לא לתת לילד צמא לשתות כי תוך X זמן הוא יצטרך פיפי וזה לא מתאים ללוח זמני הפיפי הקבוע??? מה שמרגיש לך לא נכון - אני לגמרי איתך!


[u]שאלתי היא מה עמדתך בנוגע לסדר יום של שירותים - למעט קימה ולפני אמבטיה, האם במהלך היום רצוי וניתן לכוונן לשעות קבועות ואם כן איך עושים את זה[/u]
לך יש שעות קבועות? את הולכת לשירותים בדיוק בשעות 8, 12, 3 ו-6 ואת גם זוכרת את זה? D-:
זו עמדתי.
במובן מסוים, אם אוכלים את הארוחות בזמנים מאוד קבועים, תמיד באותה שעה (לדוגמא: ארוחת בוקר ב-7, ארוחת עשר ב-10, ארוחת צהריים ב-1 בצהריים, ארוחת ארבע, ארוחת ערב ב-7) והתפריט די דומה - יש ילדים רבים שרוב הזמן יצטרכו קקי באותה שעה בכל יום.
זו הסיבה שבתרבויות כמו גרמניה והולנד נהגו מאוד מאוד להקפיד על שעות האכילה והשינה והטיול הקבועות של הילדים. או, בואו נגיד, זו לא הסיבה היחידה, אבל זה היה התמריץ העיקרי ל-אמממ דייקנות שלהם בעניין (כמעט כתבתי "נאציות" P-: ).

[u]באיזה תדירות להציע שירותים במהלך היום אם בכלל?[/u]
לפי ההיכרות איתה. אם את רואה שכאשר היא מפספסת זה יוצא כל 45 דקות אחרי הצהריים, תנסי להציע כל 40 דקות בערך.
כמו כן, בדרך כלל זמן קצר אחרי פיספוס הם צריכים שוב. אפשר לנסות מייד אחרי שמגלים, ולבדוק.
בדרך כלל יש הבדלים בין תקופות שונות ביום. בשעות הבוקר הם צריכים יותר, במרווחים יחסית קצרים (החל משעות מוקדמות). בצהריים יש לרוב איזו הפוגה. בשעות אחרי הצהריים יכול להיות כל שעה שעתיים, תלוי בילד, תלוי בגיל.


[u]לקנות לו סיר זהה ולקחת אותו איתנו לכל מקום?[/u]
אני לקחתי את הסיר שלנו. פשוט את הסיר שלנו מהבית. הסתובבתי איתו קבוע בתיק, לכל מקום, במשך יותר משנתים. הוא לא אהב לעשות בשירותים של אחרים מעולם. גם היום, מסכים רק בחלק מהמקומות, רק אם הוא מרגיש מספיק בבית (כמעט בן 5).
כל האמהות שאני מכירה שמגדלות בלי חיתולים מסתובבות עם הסיר. ונייר טואלט פק"ל. במקום חיתולים לוקחים סיר. סתם, ציוד לתינוקות.

ומצטרפת לכל העצות הקודמות, שעכשיו קראתי (התחלתי לענות מלמעלה למטה (-: )


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-13T10:11:45):
תודה, היום הילד נשלח לסבתא עם הסיר מהבית, נקווה שזה יעזור.
גיליתי שהוא אומר קקי גם על פיפי, וזה קצת בלבל אותי בהתחלה. אתמול הוא אמר קקי, הושבתי אותו ועשה דווקא פיפי. מבחינתי זו דווקא התקדמות, כי עד עכשיו פיפי היה בחיתול ורק הקקי היה בסיר.
הוא גם קם בלילה ואמר קקי, אבל בקצב האטי שאני זזה בלילה, לא הצלחתי להושיב אותו על הסיר בזמן, אז הוא עשה פיפי בחיתול. :-\ נראה לי שאני עדיין בקטע של גמילת יום, לא התקדמתי לגמילת לילה עדיין. זה סוויץ' בראש.


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-13T10:57:32):
[u]גיליתי שהוא אומר קקי גם על פיפי, וזה קצת בלבל אותי בהתחלה[/u]
כן, סיפרתי את זה בדפים על הבלי חיתולים: גם הילד שלי אמר אחת מהמלים והתכוון לשני הדברים. בהתחלה אמר "קקי" על הכל, אחר כך אמר "פיפי" על הכל.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-18T13:58:03):
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני שוקלת להפסיק, ואז אני אומרת שאני עוד לא מוכנה.
אצל המטפלת הוא עם חיתול. כל ראש השנה היינו אצל ההורים שלי, אז הוא היה עם חיתול. בבית כשהוא בלי חיתול הוא מפספס כל הזמן, לפעמים עושה פיפי כשהוא נכנס לאמבטיה שלא נחשב פספוס. אפילו קקי לא תמיד בסיר, אם הוא כבר לובש חיתול לקראת שינה ויש לו קקי, הוא לא מרשה לי להוריד את החיתול.

באיזה שלב אפשר כבר לוותר ולהגיד שננסה בהמשך? אני יודעת שיש לו איזשהי מודעות ולכן חושבת שיש סיכוי לא רע שייגמל מוקדם, שיום אחד הוא יקלוט את העניין. מצד שני, אני מפחדת לשים אותו בחיתול כל הזמן,לא רוצה להרוס את מה שכבר השגתי.

:-(


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-18T14:45:37):
[po]אף חצוף[/po], אני חושבת שבמצב הזה כן כדאי לבדוק מחדש. כשהילד כל הזמן עם חיתול הוא לא לומד להיות בלי.
אנחנו הבהרנו למשפחה שהילדה בלי ואם הם רוצים שנבוא אליהם שיהיו מוכנים לכך ואם לא אז שיגיעו אלינו.
לפי תיאורך הוא אכן רוב הזמן עם חיתול.
התסכול שלך עובר לילד ויוצר מסר שלילי סביב הגמילה.
אני חושבת שהייתי בוחרת זמנים בלי חיתול (שעתיים ביום) ובנוסף (או רק) מבקשת שיעשהבשרותים/סיר בזמנים קבועים
אחרי הקימה, לפני אמבטיה, לפני שינה בזמן החלפת חיתול וכד'. וגם אם זה לא הולך הייתי חוזרת ומושיבה כל יום ולא מצפה לקצב מהיר יותר.
אני הרגשתי שינוי אצל הילדה ויותר מוכנות בגיל שנה ושבעה חודשים.
(אם אני זוכרת נכון הוא בן פחות משנה וחצי)
אל תתייאשי, אבל גם אל תחמירי עם עצמך.



[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-09-19T02:10:22):
אני רוצה להשוויץ קצת - אבל [po]לאף חצוף[/po] אני אומרת שתקחי את ה"שוויץ" שלי גם כעידוד בשבילך, כי גם לנו היו נסיגות חמורות בדרך (ומן הסתם עוד יהיו, אולי אפילו מחר...). בכל אופן כבר כמה ימים הוא בלי חיתול גם בחוץ, כי החלטתי שאם לא ננסה עכשיו נפספס את מזג האוויר הנוח והכל עלול להיעצר עד הקיץ הבא. אמנם היום בפעם הראשונה היה פספוס, הוא עשה במכנסיים כנראה מתוך שינה (שנת הבוקר בעגלה), אבל חוץ מזה - טפו-טפו-טפו - הולך בסדר גמור. הבנתי שבלי סיר זה לא ילך, אז לוקחים את הסיר המתקפל עם שקית ניילון (פיכס) למיחזור, וזה רק במקרה שנמצאים בפנים אצל מישהו ולא בבית שלנו. הסיר הרגיל גדול מדי להיסחב אתו לכל מקום. אם נמצאים בחוץ שמים את הסיר המתקפל על האדמה ו"משקים עץ". אני לא יודעת כמה זה הולך, בבוקר הוא עם אבא שלו ולא תמיד אני מצליחה לקבל דיווח מפורט בשיחת החפיפה בינינו. אבל פספוסים לא היו. מלבד היום, כאמור.

בתוך הבית זה כבר די חלק, אבל יש ימים מוזרים - פתאום יום שלם הוא לא מסכים לעשות בכלל בסיר, רק על הרצפה, או פתאום הוא מוצא איזה חיתול ודורש ללבוש אותו... אבל אני חושבת שאלה תגובות לכל מיני דברים כמו מצבי הרוח הנוראיים שלי בזמן האחרון, וגם לנסיונות שלי לגמילת לילה (מהחיתול), שלא צלחו ושיגעו אותו קצת.

[po]לאף ח'[/po] - האם הילדים שלנו בני אותו גיל בערך (שנה וחצי)? אני חושבת מהניסיון הנוכחי הקטן שלי, וגם מהגמילה של הגדולה שלי בגיל שלוש, שכדאי להיות כמה שיותר עקביים: אם מורידים אז מורידים, גם עם המטפלת ואצל המשפחה (היינו הרבה אצל ההורים שלי בזמן האחרון והיה לי קצת קשה להתמיד כי אמא שלי קצת התלוננה, יש לה רגישות גדולה לריחות, אבל זה תמיד היה בצחוק ובנעימות והרגשתי שהיא לא באמת מבקרת אותי, רק רוצה שהשלב הזה כבר יהיה מאחורינו...) לכן, אם את מרגישה שאי אפשר להוריד בחוץ בגלל הסביבה, אולי אל תקראי לזה גמילה אלא רק תכריזי בפני עצמך ומי שאת רוצה שיידע שאת מעדיפה שהוא יהיה בלי חיתול כמה שיותר, לא מנסה לגמול אלא רק [b]לצ'פר אותו בטוסיק חשוף זמן רב ככל האפשר[/b]. לקחת צעד אחד אחורנית. להזכיר לעצמך שהוא רק תינוק ולנקות אחריו זה כרגע חלק מהטיפול בו.

בקשר לישיבה על הסיר כדי לעשות פיפי - לקח לו זמן להתרגל, גם [u]הוא לא אוהב לעשות פיפי על הסיר_, או נכון יותר לא אהב, אבל פתאום זה בא. ועכשיו גם כשהוא באמבטיה ורוצה פיפי הוא כורע... יש בזה משהו מעצבן, כי באמת _הוא בן ובסוף יעשה בין כה וכה בעמידה[/u] - למה לא המציאו איזה מתקן שמתאים יותר לבנים מסיר?
סליחה אם נדחפתי כמו איזו מבינה גדולה, אני בהחלט לא... רק רציתי לשתף. לילה טוב!



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-19T10:13:08):
_אני חושבת שבמצב הזה כן כדאי לבדוק מחדש. כשהילד כל הזמן עם חיתול הוא לא לומד להיות בלי.
אנחנו הבהרנו למשפחה שהילדה בלי ואם הם רוצים שנבוא אליהם שיהיו מוכנים לכך ואם לא אז שיגיעו אלינו.
לפי תיאורך הוא אכן רוב הזמן עם חיתול.
התסכול שלך עובר לילד ויוצר מסר שלילי סביב הגמילה.
אני חושבת שהייתי בוחרת זמנים בלי חיתול (שעתיים ביום) ובנוסף (או רק) מבקשת שיעשה בשרותים/סיר בזמנים קבועים
אחרי הקימה, לפני אמבטיה, לפני שינה בזמן החלפת חיתול וכד'. וגם אם זה לא הולך הייתי חוזרת ומושיבה כל יום ולא מצפה לקצב מהיר יותר.
אני הרגשתי שינוי אצל הילדה ויותר מוכנות בגיל שנה ושבעה חודשים.
(אם אני זוכרת נכון הוא בן פחות משנה וחצי)
אל תתייאשי, אבל גם אל תחמירי עם עצמך._

לא היתה אופציה אחרת בחג, אנחנו לא נוסעים, אז צריכים להיות באותו המקום. החג פשוט לא היה זמן טוב לתת לו לפספס עם כל הבגדים החגיגיים, בית כנסת, ארוחות וכד'.
אני מרגישה שהתסכול שלי הוא בעיקר על עצמי שלא ניצלתי הזדמנויות להיות בלי חיתול בקיץ, יצאנו והסתובבנו ולא מספיק הקפדתי. שום דבר מזה לא מועבר אליו, אם יש פספוס אני פשוט אומרת, פעם הבאה תעשה בסיר ומנקה. אין כאן לחץ עליו בכלל, זה פשוט לא נראה לי רלוונטי.
אתמול ושלשום הצלחתי להשאיר אותו חלק מהזמן בלי חיתול, ולא פספס אלא עשה באמבטיה שזה אחלה. הוא גם ישב על הסיר קצת למרות שלא עשה כלום.

הוא כבר בן שנה ושמונה, אני עדיין מקווה לראות את המוכנות.

לא מתייאשת עדיין, יש לנו קצת יותר זמן בסוכות, אולי משהו עוד יתקדם.
קצת מבואסת כי אני מרגישה שאולי פספתי הזדמנות.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-19T10:23:14):
[u]הוא כבר בן שנה ושמונה, אני עדיין מקווה לראות את המוכנות.[/u]
[po]אף חצוף[/po] , "מוכנות לגמילה" היא שלב מאוד מאוד ערטילאי. בגיל כזה הייתי מצפה יותר ל"התנהלות קשב" (כמו בבלי חיתולים) ופחות ל"לקיחת אחריות" כמו שמצפים בגילאים גדולים יותר (לפעמים בטעות).

[u]בבית כשהוא בלי חיתול הוא מפספס כל הזמן,[/u]
אולי במקום לראות בזה פספוס תראי בזה עוד צעד בתהליך הלמידה שלו?
כשהחלטתי להוריד לבני את החיתולים לגמרי, לקחתי בחשבון תקופה של שלוליות. שלפתי טטרה רטוב, ניגבתי את הרצפה באותו מקום וזהו, לפעמים בעזרתו ולפעמים לא.
זה לא הכי כייף בעולם, אבל זה גם לא עונש ולא פספוס ולא סיבה לייאוש. זה בסך הכל עוד פיפי שעשה ילד בלי חיתול. ילד שבעוד כמה חודשים תהיי גאה לראות אותו מתרוצץ בלי החבילה המציקה הזו דבוקה לו לטוסיק... כשבני גילו עדיין נשכבים בפקודה להחלפת חיתול...

כל שעה שהוא בלי חיתול היא רווח נקי. לכי עם זה, תורידי ציפיות כמה שאפשר ותזכרי שאתם בתהליך למידה.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-19T11:18:11):
[u]"מוכנות לגמילה" היא שלב מאוד מאוד ערטילאי. בגיל כזה הייתי מצפה יותר ל"התנהלות קשב" (כמו בבלי חיתולים) ופחות ל"לקיחת אחריות" כמו שמצפים בגילאים גדולים יותר (לפעמים בטעות).[/u]
כן, יש בזה משהו. אני גם בד"כ לא מתרגשת מפספוסים שלו.
[u]כל שעה שהוא בלי חיתול היא רווח נקי. לכי עם זה, תורידי ציפיות כמה שאפשר ותזכרי שאתם בתהליך למידה.[/u]
הממ, להנמיך ציפיות ממנו אין בעיה. אבל מעצמי? זה לא בערך הדבר הכי קשה באמהות? ;-)
מבטיחה לנסות. :-)

[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-09-19T13:35:20):
אף, מסכימה עם כל מה שקרוטונית אמרה.
אני לא הייתי חוזרת לחיתול (ואני אומרת את זה בתור מישהי שכן חזרה לחיתול וזה רק דחה את הקץ, ומן הסתם עיכב את הגמילה).
שימשיך לפספס, זה עדיף בהרבה. תכיני סטוק גדול של בגדי חורף (אם תרצי אשמח להעביר לך חלק מהבגדים שלנו כי יש לי יותר מדי {@).


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-19T15:52:55):
[u]אתמול ושלשום הצלחתי להשאיר אותו חלק מהזמן בלי חיתול, ולא פספס אלא עשה באמבטיה שזה אחלה[/u]
(()) נהדר!


[b][po]מיצי החתולה[/po][/b] (2007-09-20T14:19:01):
[po]אף חצוף[/po], אנחנו גמלנו בגיל שנה וחצי בערך, מבלי שהופגנה כל "מוכנות" מהצד שלו. לקחו לו 3 שבועות להבין את הקטע, שזה לא הרבה בגיל הזה, והשבועות הללו היו רצופים פספוסים ושלוליות וכביסות. מצד שני, הוא בבית אז לא היתה לנו בעיית-מטפלת. אני הייתי מנסה עוד קצת במקומך.



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2008-01-31T20:34:01):
כדאי שגם אני אעדכן אם כבר הדף עלה. לקח כמה ימים אחרי אותו בלגן לפני 3 חודשים והוא נכנס חזרה לשגרה. בלי התאפקויות ארוכות מאוד, בלי פספוסים, ממש בסדר. אחרי כמה זמן הוא הפסיק להשתמש בסיר, אלא רק במקטין האסלה במשפחתון, ואחרי זה גם בבית (לעתים רחוקות מבקש סיר, כמו פעם אחת היום).
עדיין עם חיתול בלילה, אבל חוץ מזה, גמול לגמרי ביום, מתחיל קצת להוריד ולהרים מכנסיים לבד, ממש כיף.
אני חושבת שאפשר להגיד שבגיל שנה ותשע הוא כבר היה גמול לגמרי ביום. :-)


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-01T11:05:19):
עדכונים.
ביום כיפור קצת, ובחג ובשבת האחרונים יותר, הצלחתי להשאיר אותו בלי חיתול חלק גדול מהזמן.
בחג היינו אצל חמותי הרוסיה, ששמחה לשתף פעולה, הושיבה אותו על הסיר, היתה בעניינים. בערב אחותה היתה, ואמרה שהיא לא מבינה איך זה שכל הילדים כיום מגיעים לגילאים גדולים ולא גמולים, הבן שלה היה גמול בגיל שנה וחצי.
בשבת הוא גם עשה בסיר פעמיים כשהושבתי אותו, וביום ראשון אפילו אמר לפני, והלך לשירותים, הושבתי אותו, עשה, קם. מצוין.
היום הוא במשפחתון (שעובד יומיים השבוע), ושלחתי אותו לשם עם סיר, תחתונים ומכנסיים להחלפה. הסברתי לה שהוא לא תמיד מבקש, אבל כשמציעים לו הוא עושה. נראה לי שהיא לא בדיוק הבינה אותי, כי היא אמרה שמבחינתה היא תזהה שהוא גמול כשהוא יבקש. (העדפתי אפילו לעשות את זה כבר השבוע, כשלא כל הילדים נמצאים והיא יכולה להשקיע בו קצת יותר זמן ותשומת לב)
יש לי תחושה שאנחנו מדברות במושגים שונים, ואני רק מקווה שזה ילך בטוב, ממש לא בא לי לריב, וחבל לי כבר לדחות את זה, אין לי ספק שהוא מבין.
גם השבוע יש לנו סוף שבוע ארוך איתו, אז אני מקווה שגם אז נוכל להשאיר אותו בלי חיתול, ולקבוע את זה כעובדה בשטח.

תודה תודה על ההקשבה והתמיכה שיש כאן, אין לכן מושג כמה זה עוזר. :-)


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-01T11:23:40):
[u]מבחינתה היא תזהה שהוא גמול כשהוא יבקש[/u]
[u]יש לי תחושה שאנחנו מדברות במושגים שונים[/u]
זה משגע אותי, נראה שהיא לגמרי לא הולכת לקראתכם! הילד בעניין, את בעניין, החמות בעניין... אתם כל כך בתוך התהליך (אני פשוט מזהה מאיך שזה אצלנו, לא שאני מומחית למשהו)! היא מוכרחה לשתף פעולה שם במשפחתון, זה נשמע לי חיוני כדי לא לקלקל ולבלבל.
אני בעקבות הקריאה פה החלטתי להוריד לגמרי את החיתול, גם בלילה, ואני מאושרת מזה. מחליפה מצעים כל בוקר, מכבסת את הכיסוי למזרן כמעט כל בוקר (בגלל הריח) - אבל מאושרת. כשאני חושבת על זה שלפני חצי שנה עוד הלבשתי חיתול לילדה בת שלוש וחצי (אמנם רק בלילה, אבל בכל זאת) - אני פשוט שמחה לנגב ולכבס ומצדי אני אנגב אחריו עד החתונה.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-01T14:03:42):
[u]בשבת הוא גם עשה בסיר פעמיים כשהושבתי אותו, וביום ראשון אפילו אמר לפני, והלך לשירותים, הושבתי אותו, עשה, קם. מצוין.[/u]
אף איזו התקדמות! כל הכבוד לגמול הקטן.

[u]היום הוא במשפחתון (שעובד יומיים השבוע), ושלחתי אותו לשם עם סיר, תחתונים ומכנסיים להחלפה. הסברתי לה שהוא לא תמיד מבקש, אבל כשמציעים לו הוא עושה. נראה לי שהיא לא בדיוק הבינה אותי, כי היא אמרה שמבחינתה היא תזהה שהוא גמול כשהוא יבקש.[/u]
יופי, מעכשיו המטפלת תזהה שהוא גמול כי הוא עם תחתונים מכנסיים וסיר פק"ל מלא. פשוט אל תביאי לה טיטול/חיתול ותגידי נגמר. [u]ממש לא בא לי לריב[/u] זה לא לריב זה לקבוע עובדות.
הבת שלי למדה מהר מאוד לבקש בגן - היא פשוט נגשת לסיר ועומדת לידו או מביאה למטפלת. לפעמים אומרת פיפי בגן (כמו בבית) אבל יש להם בגן גם שעות קבועות שמושיבים בשרותים את כל הגמולים (כמו לפני/אחרי השינה, לפני החצר וכד')בררי אצלכם מתי.
מחכה לשמוע מה קרה במשפחתון... כולל כל הפספוסים וכמובן ההצלחות!


[u]מחליפה מצעים כל בוקר, מכבסת את הכיסוי למזרן כמעט כל בוקר (בגלל הריח) - אבל מאושרת. כשאני חושבת על זה שלפני חצי שנה עוד הלבשתי חיתול לילדה בת שלוש וחצי (אמנם רק בלילה, אבל בכל זאת) - אני פשוט שמחה לנגב ולכבס ומצדי אני אנגב אחריו עד החתונה.[/u] איזה כיף לשמוע עוד משהו שעובר אותו הדבר כמוני! מוכנה כל בוקר לכבס עבור שני הילדים העיקר שהם בלי!

ביום כיפור בגינה הציבורית בדקנו בעלי ואני בגאווה איך הקטנה שלנו בלי מבקשת פיפי על הדשא וילדות גדולות ממנה בהרבה עם טיטול. איזה נחת!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-01T16:43:53):
עדכונים משמחים דווקא.
היום במהלך כל היום הוא לא פיספס פיפי! (עכשיו הוא בטח יפספס בבית כי אמרתי את זה)
כל הבוקר, היא הושיבה אותו והוא עשה בסיר. היא אמרה שהוא עשה מעט כל פעם, אבל עשה את כל הפיפי של הבוקר.
דווקא קקי הוא לא עשה בסיר, וכשהיא הלבישה לו חיתול לשינה, מיד עשה שם קקי. חבל, אבל גם זה קורה.

אני שמחה שזה עבר ככה, ולו בשביל שהיא תבין שהוא באמת מבין. נראה לי שעדיין קצת קשה לה עם זה שהוא לא מודיע, אבל אני מניחה שעם הזמן הוא יודיע יותר, ובינתיים היא גם תתרגל להושיב אותו.

[po]ריש גלית[/po] , כל הכבוד! אני עדיין לא מעיזה להוריד גם בלילות. אני זוכרת שעם הגדולה גמילת הלילה הגיעה זמן די קצר אחרי גמילת היום, וזה סה"כ בסדר. אני גם ככה בחסך שינה מטורף, אני לא רואה את עצמי עומדת בזה כרגע.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-01T16:59:49):
[u]היום במהלך כל היום הוא לא פיספס פיפי![/u]
|Y|


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-01T18:56:43):
[u](עכשיו הוא בטח יפספס בבית כי אמרתי את זה)[/u]
לא טעיתי. ;-) הוא התאפק משתיים וחצי כשקם מהשינה, סירב לשבת על הסיר, ועשה על הרצפה בערך ב-5. מילא הפספוס, זה אומר שהוא יכול להתאפק יפה מאד.

[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-14T10:04:28):
[u](אני מזכירה לעצמי שאני מי שנגמלת מהחיתולים, הוא בסך הכל עושה פיפי).[/u] |Y|

גם אני מעדכנת.
סך הכל הולך טוב, גם כשהוא מתחיל לפספס הוא מצליח לעצור ולהודיע ולהמשיך בשירותים. קקי רק בשירותים.
היינו בחתונה ביום שישי, והחלטתי להשאיר אותו בתחתונים, אבל הוא סירב ללכת שם לשירותים. מרוב לחץ שלי, החלטתי כבר לשים לו חיתול. כשהגענו הביתה, הורדתי והיה יבש!
הבוקר הוא קם יבש, אבל אני לוקחת את זה כדבר חד פעמי בשלב זה, וממשיכה להתמקד בימים בינתיים.

אני חייבת להודות שאני ממש נהנית לראות אותו בתחתונים. אני גם נהנית לכבס את התחתונים הפיציים האלה, במקום להתעסק בכביסת חיתולים או בערימות של חיתולים מסריחים בפח. אני אפילו מעדיפה לכבס בגדים מפושתנים, רק לא חיתולים.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-14T13:21:33):

[u]אני חייבת להודות שאני ממש נהנית לראות אותו בתחתונים. אני גם נהנית לכבס את התחתונים הפיציים האלה, במקום להתעסק בכביסת חיתולים או בערימות של חיתולים מסריחים בפח. אני אפילו מעדיפה לכבס בגדים מפושתנים, רק לא חיתולים.[/u] |Y| איזה כיף זה הטוסיק החמוד שלהם?


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-28T21:53:36):
נמאס לו להתאפק, עכשיו הוא מפספס. כל יום בשבוע האחרון, פחות פספוס אחד אצל המטפלת. בבית קצת פחות, אבל אתמול בבוקר שניים אצל ההורים שלי (הם לא אהבו את זה במיוחד).

המטפלת כבר אומרת שהוא לא מוכן לגמילה, וצריך להחזיר לו חיתול. גם הרכזת מסכימה איתה (זה משפחתון בפיקוח). כך יוצא שאני הולכת ראש בראש עם שני הגורמים המקצועיים.
אני אומרת שהוא גמול עם פספוסים, הן אומרות שהוא כנראה צעיר מדי ולא בשל.

אני רואה שממש קשה לה עם הפספוסים, מבחינתה זה סימן ברור לחוסר בשלות, ואני כל כך רגילה לזה, אני פשוט לא מתרגשת. אני לא מאמינה שילד שהצליח להיות שבוע ויותר יבש כל היום, אפילו עם חיתול יבש במהלך השינה, ידע לבקש, לשבת לעשות כמו גדול, פתאום שוכח. זה חלק מהגמילה בעיני.
גם אם הייתי מחזירה אותו לחיתול כשהוא אצלה, ברור שהוא בלי בבית ובצהריים, אבל אני עוד לא בטוחה שאני רוצה "להיכנע" ולעשות את זה.


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-29T11:10:46):
[u]זה חלק מהגמילה בעיני[/u]
גם בעיני. אבל לא עניתי לך כי אני לא יודעת מה עושים כשצריך להתעמת [u]ראש בראש עם שני הגורמים המקצועיים[/u] )-:


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-29T11:57:56):
_זה חלק מהגמילה בעיני
גם בעיני. אבל לא עניתי לך כי אני לא יודעת מה עושים כשצריך להתעמת ראש בראש עם שני הגורמים המקצועיים_
כנ"ל...


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-29T14:42:08):
[u]נמאס לו להתאפק, עכשיו הוא מפספס. כל יום בשבוע האחרון, לפחות פספוס אחד אצל המטפלת. בבית קצת פחות, אבל אתמול בבוקר שניים אצל ההורים שלי (הם לא אהבו את זה במיוחד).[/u] זה מעולה אני מדברת על ימים של ארבעה פספוסים! בייחוד מחוץ לבית (ועדיין יש מידי פעם,קורה פשוט לא מתרגשים)


[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2007-10-29T23:14:02):
[po]אף חצוף[/po] יקירתי, אני כל כך מזדהה איתך ועם כל מה שאת עוברת, הרגרסיות האלה וכל הסביבה שמיד קופצת ואומרת לך שהוא לא גמול, סתם נדמה לך ובכלל את גורמת נזק קשה ובלתי הפיך לילד.
כמעט כתבתי לך "כמה זה ישראלי לדעת טוב ממך איך לגדל את ילדייך" בסנוביות לונדונית טיפוסית אבל אני חוזרת בי מהמשפט הזה- אני עברתי את זה פה וכל מיני אנשים מכל מיני לאומים חשבו שאני טועה שאני לא מחזירה לה את החיתולים עם כל הפספוסים שלה.


[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2007-10-30T11:22:36):
בסיר נוח לו יותר לעשות?
אני שלחתי את דריה עם סיר לגן בעיקר בגלל שהיא לא אהבה לומר להן שהיא רוצה פיפי והעדיפה ללכת לבד.

שאלה- האם יש במקום בו הוא נמצא עוד ילדים גמולים? יכול להיות שזה גם משפיע, אם הוא רואה ילדים סביבו עם חיתולים ורוצה "גם".


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-30T13:56:57):
[u]שאלה- האם יש במקום בו הוא נמצא עוד ילדים גמולים? יכול להיות שזה גם משפיע, אם הוא רואה ילדים סביבו עם חיתולים ורוצה "גם".[/u]
אין. חשבנו שאחת הילדות תתעניין בעקבותיו, אבל זה לא קרה (וגם לאמא לא היתה סבלנות לנסות בשיטה שלי). אולי גם זה משפיע, שהוא היחיד.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-30T20:07:08):
אחרי כל זה, היתה התקדמות היום. :-) שלחתי אותו עם הסיר, והוא עשה בסיר 3 פעמים! לא פספס ולא התאפק יותר מדי. דווקא בצהריים הוא התאפק וכשהגענו הביתה לא הספקתי להביא אותו לסיר וכבר פספס, אבל זאת אשמתי, כי ידעתי שהוא יצטרך ללכת ישר לשירותים.

בינתיים ילך עם הסיר, ונקווה שיעשה בו יותר שימוש, וירגיע אותה קצת.


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-02T01:01:20):

[po]אף חצוף[/po] , לא מתאים לך גמילת לילה - אז לא צריך, את יודעת איך זה, כשאנחנו עושים דברים שלא מתאימים לנו הם בדרך כלל לא מצליחים!
[u]אני גם ככה בחסך שינה מטורף, אני לא רואה את עצמי עומדת בזה כרגע.[/u]
אבל במחשבה שנייה, למה בעצם זה משפיע על השינה שלך? אני שואלת לגמרי בתום לב, כי אצלי הרטיבות במיטה היא רק עוד גורם, לא משמעותי במיוחד, לבלגן של הלילות שמתקיים ממילא (הנקה, מו"מ על בקבוק או ציצי, נדודים של הילדים וההורים ממיטה למיטה ומחדר לחדר, נדודי שינה של דכדוך, עבודה בלילה, כתיבה באתר...)
ומעניין לעניין באותו עניין - אני הולכת למיטה. לקרוא, לקרוא, לא ישר לישון, תירגעו! רק אחת!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-02T11:04:59):
[u]למה בעצם זה משפיע על השינה שלך?[/u]
כי אנחנו סוף סוף במצב שבו הוא ישן בערך בין 8-9 בלילה עד איזה 5 בבוקר, ואם נתחיל שוב עם לקום בלילה כדי להחליף סדינים, אני אשתגע.
החסרון בלא לגמול בלילה, זה שאם הוא התאפק, ברגע שאני מלבישה לו חיתול לפני השינה הוא עושה פיפי, ואז צריך לשים לו חיתול נקי. מקווה שעם הזמן זה יסתדר והוא יעשה את הפיפי בסיר לפני שאני שמה לו חיתול.

[u]לפעמים הוא לוקח ממני את הסיר וזורק אותו לרצפה ואומר "לא! די, אוף!" בטון הכי מצחיק בעולם.[/u]
חמוד. :-) צודק.
כשאני מציעה לו, והוא מסרב לכופף ברכיים, אני לא מתעקשת. כשהוא צריך, הוא יודע לשבת, ואני לא רוצה להפוך את זה לעונש, הישיבה על הסיר. גם אם הוא התיישב, לא עשה כלום וקם, אני מקבלת את זה, ולא מתעקשת שישב שוב. אם אנחנו שרים שירים, או מקריאים סיפור, אז לפעמים הוא ישב יותר זמן, אבל זה לא אומר שיעשה משהו.

[u]אני מרגישה שאני לומדת המון מהתהליך הזה. בעיקר הניסיון להרפות, לא לנסות לשלוט בכל דבר...[/u]
כל כך, כל כך נכון.


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-07T02:25:09):
[po]אף חצוף[/po], פספסתי את התגובה האחרונה שלך (נסיעות, חגים, בלגנים) - ואני עדיין לא מבינה את עניין הלילה. למה להחליף סדינים באמצע הלילה? אולי אני ממש מגעילה, אבל לא עלה בדעתי להחליף סדין באמצע הלילה, בדיוק כמו שכמעט מעולם לא החלפתי חיתול באמצע הלילה - אלא אם היה קקי או שהיה מאוד מאוד רטוב (בר"פ). כמובן, יש סדין הגנה למזרן (פלסטיק מלמטה ומין בד מגבת מלמעלה, קניתי בשוק הכרמל די בזול).
אם אתם ישנים יחד - שימי ליד המיטה מגבת ותניחי על השלולית עד הבוקר, ואת זה אפשר כמובן לעשות גם אם הוא ישן לבד, אבל אם זה אומר שאת צריכה לקום בשביל לרפד אז עזבי! עדיין לא קר. בטח לא אצלנו בתל אביב, ואני לא יודעת איפה אתם אבל לא יכול להיות שמאוד קר. אנחנו היינו עכשיו בצפון, ובלילה כיסיתי אותו והוא כמובן הוריד את השמיכה אבל כשבדקתי אותו בנגיעה הוא היה חמים ונעים... אה, והוא גם נשאר יבש כל הלילה! התחנף לאמא שלי...
מה שאני מנסה להגיד לך זה שבחורף יהיה הרבה יותר קשה להוריד - בגלל כל השמיכות והפיג'מה, והקור שבאמת יצריך החלפה, ואז תחשבי כמה דברים תצטרכי להחליף! ואז מה? תשאירי אותו עם חיתולים בלילה כל החורף? אבל אם תתחילי עכשיו, יש עוד סיכוי סביר שהוא ייגמל חלקית או לגמרי לפני שמתחילים עם הקור והשכבות!
הבנתי שהוא כבר בן שנה ושמונה, לדעתי חבל לחכות עם הלילה. אצלי ההפרדה בין גמילת יום ללילה אצל הגדולה לא היתה מוצלחת, היא נשארה עם חיתולים עוד המון זמן, ואני מדברת על ילדה בת שלוש וחצי ויותר, שהחיתול היה הרגל מושרש אצלה.

שוב כתבתי מגילה! וכבר מאוחר נורא. מקווה שתספרי לי מה קורה!


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-07T09:35:57):

[po]אף חצוף[/po], אולי כדאי לך גם להסתכל בדף [po]גמילה מחיתולים שאלות ותשובות[/po] (אני מקווה שזה אכן שמו) - גם שם יש דיונים מעניינים בענייני גמילת לילה ובכלל.

[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-07T09:49:08):
תודה על המחשבות על גמילת לילה. אולי זה כן רלוונטי, כי הוא לפעמים מתעורר קצת קווץ' ומסרב בתוקף לכל נסיון שלי להוריד חיתול, כך שלמעשה הוא נשאר עם חיתול עוד חצי שעה בלי סיבה, עד שהוא נרגע ומאפשר לי להפשיט אותו. גמילה מחיתול בכל זמן, תחסוך את זה. אני יכולה להתמודד עם סדינים רטובים בבוקר, זה באמת שטויות.

חוץ מזה, לא רע סך הכל. הרבה פעמים על הסיר/ישבנון (אפילו מושך את הישבנון כדי שאני אושיב אותו שם, במקום בסיר), וגם קצת פספוסים. בשבת היו אצלנו חברים במשך איזה שעה, וידעתי שהוא צריך אבל הוא לא היה מוכן להתנתק. הם הלכו, שאלנו אם הוא צריך והוא כבר עשה על הרצפה. זה היה צפוי, כל כך קשה לו להתנתק מהעניין והחברה.

אני עוד לא מורידה לו כל הזמן. אני קצת מפחדת עדיין מפספוסים בחוץ, במקומות בעייתיים כמו מסעדות, בית כנסת. לא יודעת למה. אולי עכשיו שבוע שלם בלי יציאות מסובכות יעשה לכולנו קצת סדר. קניתי גם מקטין אסלה הכי פשוט שאפשר לקחת לכל מקום, ואני מקווה שהוא יתרגל אליו, וזה גם יקל עלי לצאת איתו בלי חיתול.

[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-15T13:53:25):
אויש.
לא הולך עם הסיר, הוא מסרב לעשות אצל סבתא. לא רק זה, אתמול הוא עמד לידי בבית, אמר קקי ועשה, וסירב בתוקף לאפשר לי להוריד לו את החיתול, ולשבת על הסיר.
אני לא רוצה לריב איתו, אז אמרתי שבפעם הבאה יעשה בסיר, אבל זה קצת מתסכל (אני יודעת, להירגע, הוא קטן, זה קורה). שבוע הבא אני מקווה להיות איתו קצת יותר בבית ולחזור למסלול.



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-16T20:39:24):
גם היום סירב לסיר, אבל לפחות עשה פיפי בעמידה באמבטיה.
חשבתי שיהיה לנו זמן עכשיו להשאיר אותו הרבה בלי חיתול, אבל זה מתפקשש. זה יקח יותר זמן משחשבתי, אבל אני ממשיכה לנסות, ולפחות אני יודעת שהוא מודע.




[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-28T13:02:49):
הוא לא אוהב להשתין בישיבה, יושב יושב, נעמד משתין.
מה שכן, הוא מודיע, גם אם כשהוא כבר מתחיל, קקי עושה יפה בסיר. אני עדיין לא בטוחה מה יהיה בשבוע הבא כשהוא חוזר למשפחתון ,כי הוא בעיקר מפספס, אבל אני אחשוב על זה.
שמתי לב שאם הוא עם חיתול ומודיע, הוא מתעצבן כשאני מנסה להוריד לו את החיתול, אז אולי עדיף להשאיר אותו כבר בלי. הוא בכלל כבר לא מת על החיתול, להגיד את האמת.


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-08-28T18:26:57):
[u]אולי עדיף להשאיר אותו כבר בלי[/u]
|Y|


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-28T21:09:46):
כך הייתי רוצה, אבל אני לא בטוחה שזה ילך. ככה זה כשהוא נודד בין הסבתות וחוזר שבוע הבא למשפחתון. :-\


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-08-28T23:22:19):
תורידי מתי שאפשר :-)
מה עם הסבתות, אין מצב שישתפו איתך פעולה? אצלי היתה תקופה שלסבתא הוא היה מודיע ולי לא :-|


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-29T09:12:36):
[u]מה עם הסבתות, אין מצב שישתפו איתך פעולה?[/u]
אחת כן, השניה פחות. הוא לרוב מודיע כשהוא כבר עושה, לאחת זה לא ממש מפריע, לשניה לא מתאים כל כך. הבאתי לשם היום את הסיר, אבל אני לא בטוחה שהוא יהיה בשימוש.
אני מורידה מתי שאפשר, בחוץ, בבית, מה שמסתדר.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-08-29T12:56:52):
[u]וחוזר שבוע הבא למשפחתון[/u]
אין סיכוי שבמשפחתון יסכימו לקחת אותו בזמנים מסויימים לשרותים? למשל לפני כל החלפת חיתול?
ומה המדיניות של הגמילה באופן כללי שם? מאיזה גיל?
גם לנו היתה בעייה בקבוצה הקודמת, אך המדיניות של הגן היא כי מתחילים בגמילה בגן מגיל שנה ועשרה חודשים
ופתאום עבר זמן וכשנכנס לגן הקטנטונת תהיה בת שנה ותשעה חודשים אז מקבלים את זה בשיא הטבעיות והודעתי למנהלת הגן במפורש שהיא נכנסת לגן בלי חיתולים.
אולי את צריכה שיחה עם המטפלת ולהבהיר לה שהתחלתם בגמילה ואת מצפה לשיתוף פעולה ולבנות תוכנית מדורגת יחד?

אצלנו כבר שני לילות רטבים (שני פשפושים) במיטה ובעל שלא משתף פעולה כי לדעתו היא קטנה מידי (מבחינתו שתהיה בלילה עם חיתול עד גיל שש) איך משכנעים?


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-29T14:55:22):
[u]אולי את צריכה שיחה עם המטפלת ולהבהיר לה שהתחלתם בגמילה ואת מצפה לשיתוף פעולה ולבנות תוכנית מדורגת יחד?[/u]
אולי. אני יודעת על עוד ילדה שתהיה בדיוק בת שנתיים, שיש דיבורים על לגמול אותה עכשיו. אני אנסה לתפוס על זה טרמפ, כי אם היא כבר בענין עם ילדה אחת, מה הבעיה לצרף עוד אחד. אולי העידוד והגמילה המשותפת גם יהיו לו טובים. אין כל כך מדיניות שאני מכירה, כי בדרך כלל היא עובדת עם קטנים, והשנה היא ממשיכה עם אותה קבוצה לעוד שנה, כך שהגדולים בני שנתיים, והקטנים בני שנה וחצי, 5 ילדים סך הכל.
אני כן רוצה שהיא לפחות תשים אותו על הסיר אחרי השינה וכשהוא מודיע קקי (למרות שזה גם פיפי) כי כשבאמת יש לו קקי, הוא עושה רק על הסיר, ממש מסודר עם זה ואת זה אני לא רוצה להרוס.

אני קצת מבולבלת עם כל העניין, וחושבת אולי לא להילחם על זה עד אחרי החגים. תהיה לי הזדמנות להיות איתו יותר בחגים, ורק אחריהם יש קצת כניסה לשגרה. אולי הוא גם ייכנס לעניינים דווקא בחגים. לא יודעת.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-29T14:57:27):
עוד משהו.
במקרה השבוע נתקלתי בגיליון של הורים וילדים אצל חברים, והיתה שם כתבה על גמילה מחיתולים.
אז כמובן שהם כותבים שכדאי לחכות למוכנות של הילד, אבל אפשר לנסות כבר להוריד חיתול בגיל שנתיים וחצי.
שנתיים וחצי!
זה נראה לי עכשיו כל כך גדול. למה לחכות עד אז?
זה מה שעשיתי עם הגדולה, ואין סיכוי שאני חוזרת על זה. היא היתה בחיתול לפחות שנה יותר מדי במבט לאחור.



[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-08-29T15:01:13):
רק לחשוב על הנס שעושה ההכרזה: הילד מוכן לגמילה!
הורים באים עם כזאת ציפייה מופרזת, כאילו מהרגע שהוא מבקש להוריד את החיתול הוא 100% אחראי על היציאות שלו, וכגודל הציפיה גודל האכזבה.
כשיש מקום וכבוד לפיספוסים ולקצב של הילד, בכלל לא חשוב הגיל. אפשר להוריד חיתול גם בגיל אהה... אפס?


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-08-29T15:11:48):
[u]וחושבת אולי לא להילחם על זה עד אחרי החגים[/u]
לדעתי אל תחכי, עובדות צריך לקבוע מההתחלה כדי שיהיה ברור מה השגרה (במיוחד קקי בסיר) שיהיה לה זמן לעכל...

[u]זה מה שעשיתי עם הגדולה, ואין סיכוי שאני חוזרת על זה. היא היתה בחיתול לפחות שנה יותר מדי במבט לאחור.[/u]
ואצלי הבן נגמל בגיל שנתיים ושלושה חודשים שכבר מגיל שנה וחצי ידע לעשות פיפי בדלי כשצריך ואני פשוט לא הבנתי מה עושים ונכנעתי לבעל והשארתי עם טיטול. איזה פספוס!


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-29T15:12:30):
אבל [po]קט קטית[/po], הבעיה היא בעיקר מה עושים עם גננות ומטפלות - ההורים מסתדרים עם תהליכי הגמילה (בעיקר האמהות מסתדרות, האבות לא תמיד - אכן יש להם ציפיות שמייד לא יהיו יותר פיספוסים )-: ) אבל המטפלות לפעמים פשוט מסרבות ודורשות להלביש ילד בגמילה בחיתולים כדי שלהן יהיה יותר נוח )-:


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-29T15:16:17):
_זה מה שעשיתי עם הגדולה, ואין סיכוי שאני חוזרת על זה. היא היתה בחיתול לפחות שנה יותר מדי במבט לאחור.
ואצלי הבן נגמל בגיל שנתיים ושלושה חודשים_
((-))
מזדהה.
אני יודעת שזה לא לעניין, ואני יודעת שבאמת לא ידעתי אז את מה שאני יודעת היום, ובכל זאת כל פעם כואב לי הלב שהילדה שלי נגמלה מחיתולים רק בגיל שנתיים וחצי וזה לפחות שנה יותר מאוחר ממה שיכול היה להיות )-:


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-29T15:32:06):
[u](בעיקר האמהות מסתדרות, האבות לא תמיד - אכן יש להם ציפיות שמייד לא יהיו יותר פיספוסים )[/u]
לא רק זה, אצלנו כשיש פספוס הוא פתאום חסר אונים. רגע, איפה יש סמרטוט, איך מנקים את הרצפה? :-P

אני יודעת שלא התאים לה בסוף שנה שעברה, ואמרנו שבחופש ניכנס לעניינים, אבל הוא לא נגמל לגמרי ב-3 שבועות, נראה לי שאני אצטרך לתפוס איתה שיחה, ונראה איך אפשר לעשות את זה. אחת הבעיות שלי היא סתם לוגיסטית, כי הוא לא אוהב לעשות פיפי על הסיר, והשאלה אם יש לה פתרון טוב לפיפי בעמידה. בבית אני מעמידה אותו באמבטיה עד שיגדל או עד שאני אמצא פתרון מוצלח יותר. (מישהי הציעה כאן פעם דלי כמו של חוף הים, אחרת הגבהה לשרפרף, אני עוד עובדת על זה)

(()) לכולנו.
[u]ואני יודעת שבאמת לא ידעתי אז את מה שאני יודעת היום[/u]
נכון, ואיזה מזל שאנחנו יודעות עכשיו. :-)


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-08-29T15:48:43):
[u]נכון, ואיזה מזל שאנחנו יודעות עכשיו[/u]
|Y|

[u]אבל הוא לא נגמל לגמרי ב-3 שבועות[/u]
גם אצלנו היא לא גמולה לגמרי (אחרי מעט יותר משלושה חודשים) ויש ימים של פספוס אחד ואחרים של שלושה ארבעה אבל אני החלטתי שהיא גמולה וזהו.
[u]כי הוא לא אוהב לעשות פיפי על הסיר[/u]
הוא בן בסוף יעשה בן כה וכה בעמידה. אם היא לקחה קבוצה בגילאים האלה היא חייבת שיהיו לה תנאים פיסיים לכך.
ואולי דווקא אצלה הוא כן יעמוד על שרפרף ויעשה בשרותים או בגיגית גדולה. ספרי לה איך הוא עושה בבית ותני לה להציע פתרון (לא חיתול) במשפחתון.
אצל הבת הן לא התלהבו מסיר אלא העדיפו שהיא תעשה בשרותים הקטנים (יש סיר בגן) אמרתי להן שהיא עושה בבית רק בסיר ומסרבת בשירותים ואם הן רוצות שילמדו אותה הן וכך הוסכם.

[u]האבות לא תמיד - אכן יש להם ציפיות שמייד לא יהיו יותר פיספוסים[/u]
אוי בשמת כמה שזה נכון. אני עוברת את זה שוב בגמילת הלילה הבעל חושב ששני פספוסים בלילה זה המון (והוא לא זה שקם ומחליף)ורוצה לחכות עד שלא יהיו בכלל (כלומר עד גיל שש)


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-01T22:24:47):
היום הוא היה לרוב בלי חיתול, עשה פעמיים במקום שאמרתי לו, פעם או פעמיים בחיתול ופעם אחת אני פספסתי. פשוט לא קלטתי אותו בזמן למרות שאמר משהו, היו רמזים.

נראה לי שבימים הקרובים אני אשלח אותו עם חיתול, אבל עם בקשה ברורה לשים סיר בהישג יד, ולהפשיט אותו כשמבקש. אולי אפילו להשאיר רק עם חיתול בלי מכנסיים כדי שיהיה יותר קל.

נראה איך הולך בימים הראשונים (שהם במילא קצרים) ונמשיך משם.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-02T13:43:20):
[u]נראה איך הולך בימים הראשונים (שהם במילא קצרים) ונמשיך משם.[/u]
בהצלחה!
היום היו שני פספוסים בגן בתוך שעתיים. הן אומרות שהיא לא מבקשת. צריך לרענן נהלים: לדרוש שיקחו אותה לסיר ויציעו לה. ויש גם התאקלמות...


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-20T15:18:49):
[po]אף חצוף[/po], חשבתי שהוא קטן יותר ובגיל שנה ושמונה חודשים גם אני לא הייתי שמה חיתול (זה כל כך קרוב לשנתיים ואז בטוח שהמטפלת תסכים להוריד לו גם אצלה ויהיה יותר קל)ופספוסים תיד יש תראי אותי:
ילד בן שלוש ושמונה שעדיין מפספס לעיתים אחרי השינה בגן (בערך פעמיים בגן) וכמעט כל לילה לפנות בוקר
וקטנטונת שמידי פעם מפספסת בבוקר ומאז החליפו את השעון מפספסת כל יום במיטה בדיוק בחמש לפנות בוקר (כי יש לה אמא עצלנית שרוצה לישון.) ואני לא חושבת להחזיר חיתול (האמת? החבאתי אותם עבור הילד הבא)
אני שוב חושבת שאם הוא היה גם בבוקר בלי היה יותר קל ויותר מהר אבל הייתי במקום שלך ואני מבינה ולא שופטת.
תספרי כמה פעמים הוא הצליח ולא כמה פספס לי זה עדיין עוזר...
בלי לפגוע, את נורא מחמירה עם עצמך, עצם העובדה שאת מבינה שהוא יכול להיות בלי חיתול, מנסה לגמול אותו ומנצלת כל הזדמנות וכל סימן מצידו שיעשה לא בחיתול,זה הרבה יותר מאשר הורים אחרים עושים.

[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-16T09:22:58):
אני יודעת שאני כותבת כאן הרבה, אז תודה על ההקשבה.

בשלב זה הבעיה שלנו היא לא פספוסים תכופים, כי אם התאפקות לאורך זמן. אתמול הוא התאפק כל הבוקר, בסוף עשה בחיתול שלפני השינה. ביום לפני כן, התאפק המון ופספס על הרצפה. אתמול בצהריים הוא דווקא כן עשה פעמיים בשירותים, אבל במרווחים גדולים מאוד (3 שעות פלוס).

המטפלת טוענת שזו רגרסיה, ואני טוענת שזה שלב בגמילה. אני לא מצפה משום ילד בגמילה לא לפספס בכלל אחרי כל כך מעט זמן. אני חושבת שאולי חלק מזה זה שהוא לא רוצה שיקחו אותו לשירותים, אולי אנחנו לוקחים אותו בתדירות גבוהה מדי. אני החלטתי לא להתרגש מזה, וממש לא להחזיר חיתול.

תזכירו לי שאני בסדר, ושהבעיה פה היא פער תפיסתי, נכון? (אתן לא חייבות, זה בסדר ;-) )



[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-16T15:59:42):
גם אצלנו יש מרווחים גדולים של הרבה שעות. היום למשל הוא עשה בבוקר סביבות שמונה, ועד שהוא חזר הביתה בשתיים בצהריים הוא לא עשה (זאת אומרת שגם לא היו פספוסים בשינה בעגלה, שזה טוב, לא?). כלומר יותר משש שעות. וזה לא השיא שלו.
וגם כשהוא חזר הייתי צריכה לפתות אותו עם סיפור כדי שיישב על הסיר. למזלי זה עבד.
תחשבי על הלילות - לפעמים הם לא עושים במשך אפילו עשר שעות שינה, אם לא בורח להם...
טוב שהחלטת לא להתרגש! ובטח לא כדאי להחזיר חיתול - זאת תהיה רגרסיה אמיתית, לא?

נראה לי שבאמת אנחנו מציעים להם יותר מדי פעמים. לי קשה להתאפק (ואולי לכן הוא מתאפק...)


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-16T15:59:56):
זה בסדר גמור. אם תסתכלי קצת אחורה תראי שגם אצלנו הוא התאפק מתישהו כ-8 שעות במשך היום בגלל ההורים הלחוצים שלו (ככל הנראה) שלקחו אותו לשירותים כל חמש דקות כדי למנוע פספוסים והנה זה עבר. הוא כבר לא מתאפק יותר
לעומת זאת, חזרנו לשלב הפספוסים -חחח- הוא עושה בתדירות כל כך גבוהה שאני מפספסת...


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-16T17:51:49):
_ביום לפני כן, התאפק המון ופספס על הרצפה. אתמול בצהריים הוא דווקא כן עשה פעמיים בשירותים, אבל במרווחים גדולים מאוד (3 שעות פלוס).
המטפלת טוענת שזו רגרסיה, ואני טוענת שזה שלב בגמילה_
בטח שלב בגמילה, הרבה עוברים את זה!

[u]אני יודעת שאני כותבת כאן הרבה, אז תודה על ההקשבה.[/u]
גם אני כתבתי הרבה בהתחלה, עכשיו בעיקר קוראת... כבר יומיים בלי פספוסים ביום ורק אחד בלילה... (ב5.00 לפנות בוקר)
בעקבות הגמילה של הקטנטונת אמא של ילדה נוספת בת שנה וחמישה חודשים החלה להשיב אותה על הסיר ומתכוונת בהדרגה להוריד את הטיטול...






[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.1 (אימא טרייה פלוס)]

[b][po]אימא טרייה פלוס[/po][/b] (2007-07-08T21:37:25):
הקטנה שלנו בת שנה וחודש. אני נותנת לה להסתובב המון עירומה- וכמובן שיוצא לה להיתקל בשלל היציאות שלה מדי פעם. היה מקרה ששיחקה בסלון ופתאום שמעתי אותה בוכה- באתי והיא הצביעה על הקקי שלה ובכתה נורא. מאז לא עושה קקי בלי חיתול- אולי רק בבריכה...
מה אתם אומרים? טראומה?
וגם רציתי המלצה על חיתולים רב פעמיים, וכמה רצוי לקנות בגיל הזה לשימוש יומי בשילוב עם חד פעמיים. אפשר לענות בדף שלי. תודה רבה.


[b][po]אימא טרייה פלוס[/po][/b] (2007-07-15T23:44:37):
נשמח להארות ומענה....
קיבלתי כמה תשובות מקריאתי אתכן, הבנתי שיש כמה דברים שיכולנו להתחיל הרבה יותר מוקדם- אבל מוטב עכשיו מאחר כך.
עם מה ממומלץ להתחיל? עם מקטין אסלה או סיר?
ומה עושים עם ילדונת שבד"כ מתעוררת אחרי שעשתה את כל מה שהיה לה לעשות ורק אז קוראת לנו?
מילא במהלך היום, אבל מה בלילה?
שאלתי למעלה בנוגע לתקרית הקקי שלא חוזר על עצמו מאז המפגש- יש המלצות בנושא?
וחיתולים רב פעמיים? המלצות על סוג או יד שניה למישהו/הי?


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-07-16T09:22:18):
[u]עם מקטין אסלה או סיר?[/u]
תלוי בגודל הפיזי שלה, ובהעדפה שלה.
הסיר נוח גם למצב שבו משיגים כמה סירים זולים ושמים לידה איפה שהיא משחקת. נגיד בסלון.

[u]ומה עושים עם ילדונת שבד"כ מתעוררת אחרי שעשתה את כל מה שהיה לה לעשות ורק אז קוראת לנו?[/u]
אומרים בנחת: "אה, בטעות יצא פיפי על הרצפה! לא נורא, בואי ננקה, ובפעם הבאה תקראי לי כשאת צריכה ונעשה בסיר".
אחר כך ניסוחים מקוצרים של זה.
וסבלנות.
המון סבלנות.
היא לא בקשר עם הצרכים שלה. כרגע היא מגלה שהיתה צריכה רק אחרי שכבר בורח לה. לאט לאט היא תתחיל להרגיש שנייה לפני, ועדיין לא תוכל לעצור. ואחרי זה כמה שניות לפני, ואולי תספיק כבר לקרוא לך. וכך הלאה, בהדרגה.
הרבה אהבה והרבה סבלנות.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-07-16T09:33:59):
_ומה עושים עם ילדונת שבד"כ מתעוררת אחרי שעשתה את כל מה שהיה לה לעשות ורק אז קוראת לנו?
אומרים בנחת: "אה, בטעות יצא פיפי על הרצפה! לא נורא, בואי ננקה, ובפעם הבאה תקראי לי כשאת צריכה ונעשה בסיר"._
אני הבנתי שהילדה מתעוררת מהשינה (לא שהיא "מתעוררת" כביטוי סמלי). האם כך?
אם כך, צריך פשוט להיות עם היד על הדופק לרגע שהיא מתעוררת, ומייד לקחת אותה :-) קל יותר כשיש לינה משפחתית, אבל אפשרי בהחלט גם כשלא.


[b][po]אימא טרייה פלוס[/po][/b] (2007-07-16T21:54:03):
...תודה!!!
וכן- הכוונה היא להתעוררות בוקר. (ולקקי. לא פיפי)
ו...לא- אנחנו כבר לא ישנים יחד, גם כי היא היתה מתעוררת מכל פלוץ (של בעלי, אני לא מפליצה) וגם כי גילינו שיש לנו נדיה קומנצ'י קטנה שמתוך שינה בצעה ערבסקות ופליק פלאק באוויר ועדיין היום היא פעילה מאד בלילה אבל היא ישנה ועכשיו גם אנחנו.
כן.
אני צריכה להשכים ולקחת אותה לשרותים. אני יודעת.
בהצלחה לכל המפשפשים :-)









[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.7 ושאלות שליטה (גילית ט)]

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-05T11:42:47):
הבן שלנו בן 1.7 עד לפני כמה חודשים גדל עם חיתולים רב פעמיים ומתחילת הקיץ בלי חיתולים אבל אני כרגע בדילמה כי, הוא לא מוכן לשבת על הסיר, הישבנון, מקטין האסלה
אני מזהה מתי הוא מתכוון לעשות פיפי או קאקי אך הוא לא מוכן להשתמש בהנ"ל ומעדיף לעשות בחצר או בבית
הוא לא אומר פיפי וקאקי אלא אחרי שהוא עושה הוא קורא לזה בשם ביבה וקורא לי ועומד ליד עד שאני מנקה
השאלה היא האם "אי שליטה" על מקום היציאות מעכבת גמילה, האם כדאי להחזיר את החיתול?
בצהרים הוא גם ישן בלי חיתולים במיטה ולא מרטיב
האם למשהו יש ניסיון עם רב פעמי ובלי חיתולים וראה את ההבדלים בגמילה???
אני לא לחוצה עם הגמילה


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-05T13:18:40):
לא מומחית בכלל, אבל נשמע לי שיש מקום לציין מקומות מותרים ואסורים.
אם את מרשה בחצר, במקום מסוים, להתחיל לכוון אותו לשם. כל פעם שהוא עושה במקום שמוגדר אסור, להגיד לו שבפעם הבאה יעשה באותו מקום.
אם את קולטת אותו רגע לפני, לקחת אותו לשם.
החכמה היא לא רק להיות בלי חיתולים, אלא גם לעשות במקום מסוים שמוגדר לצורך זה.

לגבי הסיר/ישבנון וכד', הוא מוכן להשתין רק בעמידה? מה עם שרפרף בגובה המתאים מול האסלה? אולי הוא רוצה לשבת רק לקקי? למקרה כזה את יכולה לראות אם בדף [po]סיר או ישבנון[/po] יש עוד רעיונות.

אולי לחכמות יהיו עוד רעיונות. :-)


[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-05T15:58:21):
[u]שיש מקום לציין מקומות מותרים ואסורים.[/u] אני אומרת אך לא תמיד עובד
כן לרוב משתין ומחרבן בעמידה

[u]שרפרף בגובה המתאים מול האסלה[/u] - רעיון רני אנסה
תודה על העצות


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-08-05T16:28:37):
[u]השאלה היא האם "אי שליטה" על מקום היציאות מעכבת גמילה, האם כדאי להחזיר את החיתול?[/u]
לא, לא, ולא!! לא להחזיר חיתול!
זו לא אי שליטה.
הוא פשוט מעדיף כרגע מקומות מסוימים. זה בסדר גמור.
להחזיר חיתול = להעביר לו מסר מבלבל, שאת מעדיפה שהוא יעשה את צרכיו על עצמו מאשר במקום שלא את בחרת.

אצלי כשזה היה המצב, פשוט זרמתי איתו. אפשרתי לו לעשות בעמידה בחצר, במקלחון, בתוך האמבט, ואפילו על הרצפה ליד האסלה לתקופה מסוימת (העדפתי לנגב שלולית אחת ביום מאשר ליצור מאבק כוחות). הוא מצידו הפנים בתקופה הזאת את העובדה שיש מקומות מסוימים שמותרים ואחרים שלא, וזה מה שהיה חשוב בעיני. בהמשך, המעבר לאסלה בלבד היה חלק וקרה כמעט מעצמו.

עצתי (מנסיון אישי עם ילד שגדל כמו בנך):
תשאירי אותו בלי חיתול.
תציעי לו מקומות לעשיית הצרכים שגם יענו על הדרישות שלו (אני מניחה שמה שחשוב לו זה בעיקר להשתין בעמידה) וגם יענו על שלך (לא בכל הבית בלי הבחנה, לא על שטיחים/רהיטים, לא מחוץ לחדר האמבטיה; את צריכה להגדיר מהם המקומות האלה, ולקחת בחשבון שההגדרה הזו עלולה להיות קצת יותר רחבה מהמקובל למשך זמן מה, ובכל זאת צריכה גם להעביר לו את המסר שלא עושים פיפי בכל מקום וגם לכבד את ההעדפות שלו).
תקפידי להגיד לו כל פעם שהוא עושה במקום הלא נכון, ובמידת האפשר גם לקחת אותו באמצע למקום הנכון (לא באמצע קקי, אבל בהחלט באמצע פיפי- הייתי אומרת לו "חכה", מרימה ולוקחת הצידה).

מנסיוני- זה רק עניין של זמן עד שהוא יפנים את העניין וילך בעצמו לאסלה וישב עליה בשמחה. גם הקטע של להודיע- בהתחלה אופייני שמודיעים אחרי, בהמשך הוא יתחיל להודיע תוך כדי ורק בסוף יודיע לך מראש.


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-05T20:52:57):

_השאלה היא האם "אי שליטה" על מקום היציאות מעכבת גמילה, האם כדאי להחזיר את החיתול?
לא, לא, ולא!! לא להחזיר חיתול!_
מסכימה בהחלט( ( ) ). המקומות הנכונים הם אלו שנקבעו על ידי החברה והילד צריך זמן כדי להפנים זאת. איך ילמד כשהוא עם חיתול?
גם אצלנו הבכור סרב לעשות בשירותים ופיפי עשה בדלי קטן או בקופסאות פלסטיק ששמשו למטרה זו (מחזיק קרוב וקולע ישר בפנים)לאחר מכן גם אני השתמשתי בכיסא נמוך ליד השירותים (באיקאה יש שרפרף נמוך בדיוק בגובה טוב במחלקת ילדים אם מזדמן).
ועדכון קטן מאצלנו - תמר הקטנטונת עוד רגע בת שנה ושמונה חודשים. בגן מפספסת בערך פעם ביום וביום חמישי ושישי האחרונים לא פספסה כלל. (אכן כן סוף סוף היא בלי טיטול בגן-לוקחים אותה לסיר בערך כל שעה ובשינה היא עם תחתון-חיתול גמילה מבד)בבית יש מידי פעם פספוס אחד שניים ביום, מבקשת סיר וגם הולכת לבד ומתיישבת, הבעייה היא שהיא עדיין לא יודעת להוריד לבד את התחתונים ולפעמים יושבת על הסיר ומפשפשת עוד לפני שהורדנו תחתונים (קקי תמיד מחכה) מה עושים? גם בחוץ היא מוכנה רק בסיר או מתאפקת הרבה עד שקצת בורח ואני מורידה לה ומפשפשת אותה.
רעיונות?


[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-05T21:04:37):
אצלנו הילדון אם הוא כבר נכנס לשירותים הוא ישר מכניס ת'יד ומעביר וישט במים על הדרך, וגם בעבר לקח את מנקה האסלה וניקה את האסלה ואח"כ ניסה לרוץ בכל הבית עם זה, ולכן החלטתי לשים את המנקה אסלה בארון ולסגור את הדלת, ועכשיו אתן מציעות שישתין שם, זה יהיה ניסוי מעניין

[b]אימל'ה[/b] (2007-08-05T21:42:49):
[u]הוא ישר מכניס ת'יד ומעביר וישט במים על הדרך, וגם בעבר לקח את מנקה האסלה וניקה את האסלה[/u]
ילד בריא! השניים שלי עשו בדיוק אותו הדבר והקטנה עדיין מנסה בכל הזדמנות להכניס את היד לשרותים!

[חומר לניקוי אסלה - אסון! רעל! (אצלנו אקולוגי או פשוט מלח לימון) והמקל איתו מנקים את האסלה- מלא חיידקים מזמן מזמן מקומם בארון נעול. זאת לא בקורת, גם אנחנו למדנו אחרי הילד הראשון... וקצת שכחנו בשנייה...]

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-06T10:36:09):
[u]והמקל איתו מנקים את האסלה- מלא חיידקים מזמן מזמן מקומם בארון נעול[/u]
מסכימה איתך אך הוא מצא איך לפתוח תארון , נראה לי שאני בכלל אזרוק את זה




[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.5 (ריש גלית)]

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-08-05T22:41:44):
שלום לגומלות! רציתי להתייעץ קצת אם כי עד עכשיו רק ליקטתי מפה ומשם וזרמתי עם הבלגן בבית.
אז ככה: הקטן בן שנה וחמישה חודשים. עם בוא הקיץ הורדתי חיתולים בבית. הוא יוצא כל בוקר עם אבא שלו וחוזר בצהריים סביבות שתיים - עד אז הוא עם חיתול חד פעמי. מגיע הביתה - מורידים חיתול. אם יוצאים שמים, אלא אם כן זה לים. אני משתדלת רב פעמי. בלילה רב פעמי.

הוא עוד לא הולך והוא נמוך אז לא נוח לו כל כך על הסיר כי הרגליים לא מגיעות טוב לרצפה. בכל אופן הוא אומר פיפי ולפעמים קקי/קאי/קיקי - זה הולך ככה: אחרי שהוא עושה פיפי בישיבה (בברכיים מקופלות) על הרצפה - הוא אומר פיפי; כשהוא צריך קקי - הוא אומר פיפי ומייבב אם זה ממש עומד לבוא והוא צריך להתאמץ; אבל לפעמים הוא אומר ועושה, כנראה כשזה רך ולא דורש מאמץ (סליחה על הירידה לפרטים). קקי - מעדיף בעמידה.

בפעמים הספורות שהצלחתי לתפוס אותו לפני הקקי אבל ממש קרוב הוא עשה בסיר ונורא שמח אחר כך והיה גאה בעצמו ובקקו. אבל אם הפרעתי לו באמצע הוא התרגז ועצר, ואם זה לא היה מספיק קרוב אלא רק התראה כללית הוא מחה וקם מהסיר. על פיפי אין מה לדבר - ברור שהוא לא רוצה לעשות בסיר. ישבנון ניסיתי (יש לנו אביזרים בגלל אחותו הגדולה, שעברה גמילה "רגילה" בגיל כמעט שלוש וגמילת לילה עוד הרבה אחר כך) - עניין אותו מאוד אבל רק לטפס ולהכניס יד למים. הוא לא חושב שזה מקום הגיוני לעשיית צרכים.

עד כאן המצב. ועכשיו שאלות:
[list]
[*] אני מבלבלת אותו? תזכרו שזאת לא רק אני, ואבא שלו יתקשה כרגע לוותר על הטיטול בחוץ.
[*] איך משכנעים לעשות בסיר? לא אכפת לי לנקות אחריו, אני רק לא יודעת איך לקדם את העניין הלאה, אם בכלל. עד עכשיו לא הראיתי אי שביעות רצון כשהוא עשה איפה שהתאים לו (אולי רק כשחירבן על המצעים שזה עתה החלפתי, אבל לא הגבתי בכעס, רק בצער קל)
[*] מה לעשות בסיני? יהיה לי קשה לקחת סיר (אנחנו נוסעים בתחבורה ציבורית) - זה גם טיפשי אם הוא לא ממש משתמש - ומצד שני דווקא שם לגמרי לא מתאים לי לשים לו חיתול! והשירותים רחוקים יחסית. אבל יש לי עוד שבוע ליצור הרגלים חדשים! אז יש למישהי רעיון?
[/list]




[b]אימל'ה[/b] (2007-08-06T16:05:29):
[po]ריש גלית[/po] נראה לי שאת נמצאת בדיוק בנקודה שהייתי בה לפני חודשיים. גם אני התחלתי בהדרגה - קודם רק בבית.
הסברתי לילדה שעכשיו היא בלי חיתול ופיפי וקקי עושים רק בסיר (או בכל מקום שתבחרי כמתאים - ראי דיונים קודמים)והתחלנו בשעתיים , אח"כ יותר ויותר עד שגם הבעל ראה כי טוב ואחרי שבועיים- שלושה הורדנו בבית לגמרי ורק בגן היתה עם טיטול וגם שם בהדרגה... גם כשיש פספוסים פשוט אומרים תראה עשית פיפי/קקי לא בסיר לא נורא בפעם הבאה תעשה בסיר (או במקום תחליף סיר). בשלב יותר מאוחר עשיתי עם הילדה "נו נו נו (עם האצבע) פיפי על הרצפה, איפה עושים פיפי?" ויחד היינו מנקות (ועדיין כך). לעשות בשירותים? לחלק גדול מהילדים לוקח יותר זמן לעבור לשם.
גם הקטנה שלי ממש ממש קטנטונת היא אוהבת מאוד סיר אוכף שנמכר בטויס אר אס, צר יותר ונמוך.
לגבי סיני - גם אני לא פתרתי את עניין מה עושים מחוץ לבית. מקווה שתקבלי עצות לכך.

(ובסוגריים - לא מפריעים בקקי רק לפני, ובדר"כ אפשר לראות דפוס מתי עושה ולהציע לפני תוך הצעת עיסוק מעניין בזמן הישיבה על הסיר)
רצה לקטנים ביי.



[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-10T13:41:04):
[u]אני מבלבלת אותו? תזכרו שזאת לא רק אני, ואבא שלו יתקשה כרגע לוותר על הטיטול בחוץ[/u]
כרגע כנראה שלאו דווקא. כשהוא יהיה גמול לגמרי בבית, אז יהיה לא מכובד כלפיו להלביש טיטול בחוץ.
כמו כן, את יכולה להגיד לו, שאם הוא צריך פיפי או קקי שיגיד. קחו איתכם סיר, וגם תלמדו אותו לעשות פיפי בחיק הטבע (להשקות עץ), ואז גם אם הוא עם חיתול, אם הוא [b]מבקש[/b] את פושטים מכנסיים וחיתול ומפשפשים!
גם לאבא להגיד: החיתול נועד לספוג במקרה של פיספוס, כשהילד לא מבקש, או מבקש אחרי שכבר יצא לו קצת. שלא תהיה לחוץ, ושלא תצטרך לנחש כל הזמן אם הוא צריך, ולא יהיו בגדים רטובים. אבל ברור שאם הילד [b]מבקש[/b] פיפי אז עוזרים לו לעשות! חס וחלילה לא להגיד לו "תעשה בחיתול", כמו שיש הורים שעושים! (מקווה שאני לא צריכה להסביר למה זה מזעזע)


[u]איך משכנעים לעשות בסיר? לא אכפת לי לנקות אחריו, אני רק לא יודעת איך לקדם את העניין הלאה, אם בכלל. עד עכשיו לא הראיתי אי שביעות רצון כשהוא עשה איפה שהתאים לו[/u]
בקצרה:
א. לא משכנעים. רק מודיעים שעושים בסיר. המקום שאת באה ממנו הוא "אני מדריכה אותך לגבי חוקי הבית. אבא ואמא עושים בבית השימוש הגדול, אתה עושה בבית השימוש הקטן שלך. אף אחד לא עושה פיפי וקקי על הרצפה או על המיטה. זה לא נעים לנו, קקי על המיטה". לא "למכור" את זה, כי זה עושה הרגשה שאת מתחנפת לילד או רוצה לרצות אותו או משהו כזה. פשוט, להודיע. לאזכר. בענייניות ומתוך ביטחון שזה רק עניין של זמן והוא ישתלט על זה.
ב. כן איכפת לך לנקות אחריו. תפנימי את זה. את לא כועסת עליו שהוא עוד לא מתמצא בנושא, וזה טוב מאוד, אבל כן איכפת לך. וצריך שיהיה לך איכפת. כי זה לא נעים לך. ובצדק.
ג. הגיע הזמן להראות אי שביעות רצון. זאת ההדרכה. לא כעס. לא אכזבה ממנו. אבל בהחלט - תעבירי לו שאת לא מרוצה. "אצלנו בבית לא עושים על הרצפה. זה לא נעים לנו. פיפי וקקי עושים בסיר". להגיד שוב ושוב. לעזור לו כשהוא מבקש. להבהיר את זה בצורות יצירתיות.
יש פה משהו מעבר לגמילה מחיתולים.
זו תורה שלמה, איך מלמדים את הילד את כללי ההתנהגות המקובלים עלינו בחברה שלנו. איך מכוונים, בצורה שגם מכבדת את הילד וגם מכבדת את הצרכים ואת הגבולות שלנו.
לתת לילד לעשות על המיטה בלי להראות לו שזה לא מתאים, מה זה מלמד אותו?
זה מלמד אותו שכל מקום הוא בסדר לעשיית צרכים.
"איפה שהתאים לו" זה מה שהוא עושה מתוך מקריות, מתוך אי ידיעת הכללים, מתוך אי הבנה של העקרונות. לא מתוך בחירה אמיתית.
זה לא שהוא ישב וחשב, והחליט: טוב, עכשיו אני מאוד רוצה לנסות לעשות קקי על המיטה!
זה יצא לו שם.
אם לא תראי לו, איפה כן מקובל עלייך (בסיר, יופי! חיבוק! נשב איתך ונקרא סיפור עד שהקקי ייצא) ואיפה לא מקובל עלייך (אופס, לא נעים, יצא לך על הרצפה וזה לא נעים לנו. בפעם הבאה בסיר), איך הוא ילמד? ממי הוא ילמד?
לעניין חוסר הסבלנות לחכות רגע עד שייצא לו, אפשר אגב לספר לו סיפור, איך הקקי/הפיפי באים מהבטן, מהאוכל והשתייה, וזורמים בצינורות... עד שהם מגיעים לפתח ... תאלתרי כיד הדימיון הטובה עלייך, אבל הסיפור ימחיש לו שיש דרך שהם צריכים לעבור, ובזמן שהם בדרך, יש מספיק זמן ללכת לסיר, להתיישב, ולחכות שהם ייצאו מהפתח שלהם לתוך הסיר. ילדים מאוד מושפעים מסיפורים, וזה יכול מאוד לעזור לסבלנות שלו לחכות על הסיר במקום להתחיל כבר לעשות ברגע שמתחיל לצאת, וככה לפספס וזה יוצא במקום לא מתאים.
מקווה שמצאת פה כמה פטנטים שאת יכולה ליישם.
בהצלחה!



[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-08-10T15:14:32):
[po]ריש גלית[/po] , בדף על [po]ציוד לבלי חיתולים[/po] [po]ניצן אמ[/po] הציעה סיר מתקפל שהיא שכללה שמתאים במידותיו לקטנים מאוד. (בקשר לנסיעה לסיני).
מישהי מכירה איפה קונים סיר קטן (לא מתקפל) לילדה בת שנה?


[b]ינשופית[/b] (2007-08-10T21:55:51):
לנו יש שני סירים קטנים ומצויינים מאיקאה. הסתייגות: הם יותר גבוהים מאחרים. לינשופון שלנו זה יותר נח ככה (והוא לא מהגבוהים בלשון המעטה).


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-10T22:23:57):
הסיר שלנו לא קטן אבל נמוך וצר יחסית. קניני אותו בטויס-אר-אס (סיר אוכף)

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-08-10T23:36:58):
תודה-תודה לכל המשיבות!
ולעצם העניין: התינוק/פעוט (כאמור, בן שנה וחמישה חודשים, לא יודעת אם הסיפורים על הדרך של הקקי יכולים לדבר אליו אבל אנסה) מודיע בצורה ברורה לגמרי במלים "פיפי" ו"קקי" (שזה די מדהים בפני עצמו - התקשורת הזאת שמתחילה עכשיו, לא רק בעניין הזה...) לפני - וגם אחרי - שהוא עושה. אבל כשאני באה ואומרת לו "אז אתה רוצה לעשות בסיר?" - עוד לא הפנמתי את "בית השימוש הקטן שלךָ" - הוא יכול להגיד בתנועת ראש "כן" או "לא" אבל זה לא משנה את ההמשך: הוא לא עושה בסיר. או בשירותים (החזקתי אותו כמו שהסברת במקומות אחרים), או באמבטיה אפילו. לא פיפי ולא קקי. ניסיתי לשבת עם ספר או להמשיך במשחק שעניין אותו קודם, זה לא הלך. מקסימום ישב קצת, עם או בלי למחות, ומהר מאוד מחה ודרש לקום או פשוט קם. וזמן קצר אחר כך - הוא עושה על הרצפה. ומודיע.

אני מודה שקשה לי עם הרעיון להראות אי שביעות רצון בעניין הזה. אולי כי הוא צעיר כל כך, אולי כי תמיד הפחידו אותנו שכל מה שקשור לצרכים עלול לעשות תסביכים נוראיים... ואני גם לא יודעת אם זה יעזור. לדוגמה, כשאני מראה אי שביעות רצון כשהוא זורק את הצלחת/כוס/כפית שלו באמצע האוכל, עם האוכל, זה רק עושה את זה מעניין יותר. אבל אין בעיה, אני מוכנה לנסות.

אני רוצה להגיד משהו אחר - שהוא מעין תשבוחת לאתר ולצורת ההסתכלות הרעננה שאני שואבת ממנו: אני מגלה ביני לביני שכל העיסוק בזה, בפיפי ובקקי, בכלל לא מעיק עלי, לפחות בינתיים. יתרה מזאת: אני באמת חווה את זה כעוד ערוץ תקשורת עם הבן שלי, וככזה הוא טומן בחובו גם עונג לא מבוטל. ואני מודה שכאואטסיידרית ל"באופן" יכול מאוד להיות שהייתי קוראת משפט כזה לפני כך וכך חודשים / שנים וחושבת דברים לא כל כך יפים על הכותבת. טוב, גם כשאחותי השתמשה בחיתולים רב פעמיים לפני שבע שנים והגיבה בחיוך כשהבן שלה חרבן לי על הרצפה בסלון חשבתי עליה דברים מאוד לא יפים.
בעניין הסירים למיניהם: אני באמת אבדוק. חשבתי גם שזה יכול להיות נחמד ללכת עם הקטנצ'יק ולקנות סיר במיוחד בשבילו. לשים דגש על הדבר הזה שנועד אך ורק לצרכים שלו, תרתי משמע. ולמישהי יש דעה חיובית על איזשהו ספר בנושא? מה עם "סיר הסירים" - מוקצה? או שהוא בסדר? למיטב זכרוני הוא דווקא חביב. אני רק לא אוהבת ספרים ייעודיים.
שוב תודה לכולם. אני הולכת לבדוק את הסיר המתקפל.


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-11T07:30:42):
נסי את הספר "טוסיקים" של גווידו ון גנכטן.
מספר על טוסיקים של חיות, בדרך אגב הן יושבות על סיר. ורק בסוף ובהתחלה מסופר מעט על נדב שעושה קקי בסיר.


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-08-11T11:45:24):
תודה אימל'ה, אנסה.
חדשות ריחניות: הבוקר בעודנו מתפנקים במיטה הכריז מ' הקטנצ'יק: "קקי!" וחזר על דבריו כמה פעמים. הסרתי את חיתול הלילה, הושבתי אותו על הסיר, אחותו הביאה לנו ספר שרצתה שנקרא, בהתחלה הוא מחה וקם אבל כשעמד המשיך לומר קקי וראיתי שמתחיל לצאת לו, ומכיוון שהוא עמד צמוד לסיר פשוט הושבתי אותו ותוך כדי הסברתי לו מה שצריך להסביר, וחיבקתי אותו, והתחלנו לקרוא בספר כשאני מלטפת ומחבקת ומנשקת את שניהם וקוראת את השירים ב"שלום כוכב הערב" של ספורטה (שלא מדבר על קקי אבל יש בו שירים משובחים לפעוטות, ברמה של פניה ושטקליס). והתינוק עשה קקי! ופיפי! בסיר! מדי פעם הודיע "קקי", ועשה קולות של מאמץ קל, וכשמיצה את העניין קם - ראיתי שאכן גמר - ומיד ביקשתי מאחותו שתביא נייר טואלט, ניגבתי, השווצנו בקקי ובפיפי ואמרנו לו ביי-ביי...
תודה לכל המעודדות והמדריכות!


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-11T15:53:40):
[u]אבל כשאני באה ואומרת לו "אז אתה רוצה לעשות בסיר?"[/u]
את [b]שואלת[/b]. מומלץ להימנע מלשאול. במקום זה, לקבוע עובדה, שקקי ופיפי עושים בסיר. ואז [b]להגיד[/b] לו בפשטות, בוא נעשה בסיר (או בבית השימוש הקטן שלך. שמתי לב שההקבלה בין ההורים לבינו נקלטת יותר טוב, מאשר כשאומרים "סיר").


[u]אני מודה שקשה לי עם הרעיון להראות אי שביעות רצון בעניין הזה. אולי כי הוא צעיר כל כך, אולי כי תמיד הפחידו אותנו שכל מה שקשור לצרכים עלול לעשות תסביכים נוראיים[/u]
רגע, בואי נתעכב שנייה על ההגדרות: מה זה בשבילך "אי שביעות רצון"? אני לא מדברת על שום דבר שיש בו כעס, נזיפה, הטפה, או כל דבר דומה. פשוט, להבהיר לו בצורה עדינה, [b]שזה לא מתאים[/b]. זה הכל. את לא שבעת רצון מזה שיצא על הרצפה. זה "אופס, יצא לך בטעות. לא נעים". זה הכל! זאת אי שביעות רצון - בניגוד, למשל, לזה שאת מנסה להעמיד פנים שלא איכפת לך.
אם באמת לא איכפת לך, אז את לא חייבת להעמיד פנים שזה כן איכפת.
אבל מדברייך ברור לי ביותר שאת לא אוהבת את זה. את לא כועסת, כי את מבינה שהוא קטן ולא הפנים את העניין, אבל זהו בדיוק: עכשיו הזמן ללמד אותו. הרצפה היא לא המקום המתאים. זה לא נעים לך. זה לא מוצא חן בעינייך. זה הכל.
מה שחשוב פה הוא הטון שלך: לצערי, זה לא עובר דרך האינטרנט. את זה מלמדת למשל מיכל דליות ב"סופר נני". ראיתי אותה בפעולה, היה מרשים. הטון צריך להיות [b]ענייני[/b] אבל תקיף. ברור אבל אוהב ועדין. את לא נוזפת. את לא "מאוכזבת ממנו קשות". את פשוט מבהירה בצורה פשוטה, בלי להצטדק, בלי להתחנחן, בלי רגשי אשמה, בלי להתחטא, בלי לרצות אותו - מבהירה בצורה הכי פשוטה וטבעית, שאצלכם בבית לא עושים על הרצפה. זהו.
וכמו עם האוכל, את לגמרי סומכת עליו שהוא מבין. ואת לגמרי סומכת עליו שהוא יפנים את זה בקרוב, כי ככה זה. כולם לומדים. גם את לא זורקת אוכל מהשולחן לרצפה. וגם את לא עושה פיפי על הרצפה.

[u]מה עם "סיר הסירים" -[/u]
אני אישית לא סובלת את הספר הזה, אבל יש אחרים שכן.


[u]בהתחלה הוא מחה וקם אבל כשעמד המשיך לומר קקי וראיתי שמתחיל לצאת לו, ומכיוון שהוא עמד צמוד לסיר פשוט הושבתי אותו ותוך כדי הסברתי לו מה שצריך להסביר, וחיבקתי אותו, והתחלנו לקרוא בספר כשאני מלטפת ומחבקת ומנשקת את שניהם וקוראת את השירים ב"שלום כוכב הערב" של ספורטה (שלא מדבר על קקי אבל יש בו שירים משובחים לפעוטות, ברמה של פניה ושטקליס). והתינוק עשה קקי! ופיפי! בסיר! מדי פעם הודיע "קקי", ועשה קולות של מאמץ קל, וכשמיצה את העניין קם - ראיתי שאכן גמר - ומיד ביקשתי מאחותו שתביא נייר טואלט, ניגבתי, השווצנו בקקי ובפיפי ואמרנו לו ביי-ביי[/u]
וואו! וואו! יופי! נהדר! כל הכבוד! יש במה להשוויץ!


[b]אימל'ה[/b] (2007-08-11T18:45:49):
[u]והתינוק עשה קקי! ופיפי! בסיר! מדי פעם הודיע "קקי", ועשה קולות של מאמץ קל, וכשמיצה את העניין קם - ראיתי שאכן גמר - ומיד ביקשתי מאחותו שתביא נייר טואלט, ניגבתי, השווצנו בקקי ובפיפי ואמרנו לו ביי-ביי[/u]
|Y|


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-02T01:01:20):
כושר ההתאפקות שלהם מדהים אותי כל פעם מחדש. היום הוא עשה פיפי בבוקר - הוא ביקש לשבת בישבנון ועשה עליו, בפעם הראשונה! כמובן שזה קרה עם אבא שלו בזמן שאני חזרתי לנמנם - וכשהם חזרו הביתה מהטיול היומי בסביבות שלוש אחה"צ, התברר לי שהוא לא עשה כל היום, גם לא פספס בשנת הבוקר בעגלה כמו שקורה בד"כ; כמובן, ישר נלחצתי והצעתי לו, אבל הוא לא עשה כלום בסיר, ורק איזה חצי שעה אחר כך הוא עשה - על הרצפה במרפסת. אגב, מעניין, המיקום הזה, אחר כך הוא גם התחיל לעשות שם קקי (תפסתי אותו אחרי ההתחלה והוא המשיך בסיר) - כאילו שהוא קולט שזה סוג שונה של טריטוריה. וגם החול של החתול שם... כלומר יש איזה היגיון בדבר. בכל אופן זה יוצא שהוא התאפק איזה 7 שעות.
מצד שני, גם אנחנו לא מבלים כל היום בשירותים. תמיד אני מזכירה לעצמי את זה כשאני מתחילה להציע לו סיר יותר מדי. לפעמים הוא לוקח ממני את הסיר וזורק אותו לרצפה ואומר "לא! די, אוף!" בטון הכי מצחיק בעולם.

אני מרגישה שאני לומדת המון מהתהליך הזה. בעיקר הניסיון להרפות, לא לנסות לשלוט בכל דבר... הרי זה הגוף שלו, הפיפי שלו, הקקי שלו, והוא שם לי גבולות מאוד ברורים: אני שם בשביל לעזור לו, להראות לו, להדריך אותו - מתי ואיך שמתאים לו. וכרגע זה נראה לי נכון. כמו שאני מגישה לו אוכל ומשתדלת שיהיה מספיק, וטעים, ובריא, אבל לא יכולה להכריח אותו לאכול.

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-07T02:25:09):
כבר שלושה לילות הוא קם יבש... וזה אחרי - אני לא מצליחה לחשב בדיוק מתי התחלתי, אבל - בטוח לא יותר משבועיים של בלי חיתולים בכלל. לא ביום ולא בלילה. אז ברור לי שתכף אלך אליו ואמצא שלולית... וגם ביום יש הרבה פספוסים! וימים שאני מחליפה שלושה מכנסונים בארבע שעות... וימים של חוסר תקשורת כמעט טוטאלי בינינו... אבל מה לעשות? יש גם ימים שהוא אוכל רע (אם כי זה נדיר...), ולילות שהוא מסרב לישון בלי ציצי בפה, וימים שהוא ואחותו לא מסתדרים... ברור שהרבה עכשיו זה סביב הפיפי-קקי, כי זה אחד מערוצי התקשורת החדשים העיקריים שלנו, וזה אישיו כל הזמן (גם כי כל כך קשה לי להרפות, למרות כל התובנות).

אה, אם הבעיה זה לקום לפשפש בלילה - אני מודה שכמעט ירדתי גם מזה, כי זה ממש לא הלך. אם הוא מתעורר ממילא - לציצי או מה שלא יהיה - אני מציעה לו, ופעם אחת אפילו הצלחתי להושיב אותו על הסיר והוא עשה פיפי, וזה היה הלילה הראשון שהוא קם יבש. אבל לרוב הוא כועס ומסרב, אז החלטתי להציע לו רק אם הוא מספיק ערני. אני משתדלת להזכיר לו לפני השינה שיקרא לי אם הוא צריך פיפי או קקי ואני אושיב אותו על הסיר, אבל זה הכל. וכאמור, שבועיים הוא ישן בשלוליות, אבל זה הולך ופוחת. וגם, הוא התחיל להתעורר כשיוצא לו פיפי בלילה - הוא מייבב או קורא לי ואני רואה שלולית שלא היתה בפעם הקודמת שבדקתי. שזה גם סימן טוב בעיני - הוא מודע לזה. ואז אני יכולה להגיד, "ברח לך, לא נורא, פעם הבאה תקרא לאמא ונעשה בסיר," וזהו.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-07T09:19:11):
[u]אבל מה לעשות? יש גם ימים שהוא אוכל רע (אם כי זה נדיר...), ולילות שהוא מסרב לישון בלי ציצי בפה, וימים שהוא ואחותו לא מסתדרים...[/u]
|Y| אחלה גישה :-)


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-07T09:32:46):
[u]אז ברור לי שתכף אלך אליו ואמצא שלולית...[/u]
אכן, כן. הלכתי ומצאתי שלולית. מי אמר שציפיות לא מתגשמות?

[u]אחלה גישה[/u]
תודה, אני משתדלת (:-


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-12T22:41:24):
אני מתלבטת אם להתייעץ או להרפות ולחכות שיעבור לו לבד... אבל אם אני כאן סימן שהחלטתי להתייעץ. אז ככה:
מתחילה להיגמר לי הסבלנות. אסור לי לשאול אותו או להציע לו סיר כי מיד הוא אומר לא. וכמעט תמיד אחר כך הוא קורא לי ומודיע לי "פיפי" ואני מוצאת שלולית. הוא החליט שהמרפסת היא מקום מתאים להשתין בו ובערך פעם ביום הוא יוצא לשם, משתין ואחר כך מודיע לי. אני מנקה, או מנקה איתו, אומרת מה שאומרת, והוא מחייך את חיוך הקסמים והנה אמא מחייכת והכל בסדר. אפשר להמשיך לעשות במרפסת. או בכיסא האוכל. או בעגלה רגע אחרי שהצענו לו עץ להשקיה.

מצד שני - יש מדי פעם לילות יבשים, ויש קקי בסיר תמיד, ויש לפעמים גם פיפי בסיר.

חשבתי שאולי אני צריכה לרשום לעצמי כל פיפי ופיפי איפה ומתי - שתהיה לי תמונה נכונה. אולי אגלה שבעצם הוא לא מפספס כל כך הרבה כמו שנדמה לי?
דווקא היה לנו יום אחד מצוין, אחרי שהחלטנו שלא מנג'סים לו יותר בכלל אלא סומכים עליו שהוא יודיע לנו (כמובן עם ערנות מצידנו) - לא פספס/נו בכלל. אבל אז זה השתבש שוב. אולי בגלל שאחותו חולה?

נראה לי שהבעיה נעוצה בזה שהוא לא מוכן שנציע לו, ולכן אנחנו צריכים לסמוך עליו שיבקש, וזה קשה לנו כי הוא בכל זאת קטן וגם כי לא ככה לימדו אותנו לגמול... ואז, גם אם לא מציעים לו יש כל הזמן איזה מתח סביב העניין - יעשה או לא יעשה? מתי? והעיקר, איפה? - וזה מפריע לו ומבלבל אותו אפילו אם לא אומרים כלום.
נו, בינתיים אני מנהלת פה דיון מחכים עם עצמי ומגיעה לכל מיני תובנות... אשמח בכל זאת לשמוע עצות! הדף הזה הוא ממש דף תמיכה בשבילי...


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-13T07:14:59):
[u]הוא החליט שהמרפסת היא מקום מתאים להשתין בו ובערך פעם ביום הוא יוצא לשם, משתין ואחר כך מודיע לי. אני מנקה, או מנקה איתו, אומרת מה שאומרת, והוא מחייך את חיוך הקסמים והנה אמא מחייכת והכל בסדר. אפשר להמשיך לעשות במרפסת. או בכיסא האוכל. או בעגלה רגע אחרי שהצענו לו עץ להשקיה[/u]
אפשר לקבל את רצפת המרפסת כמקום "מתאים" לפחות בזמן הזה. לעשות בכיסא האוכל או בעגלה זה כבר סוג של התרסה (גם לנו היה שלב כזה). לדעתי פשוט להרפות ולהפסיק להציע.

[u]אחרי שהחלטנו שלא מנג'סים לו יותר בכלל אלא סומכים עליו שהוא יודיע לנו (כמובן עם ערנות מצידנו) - לא פספס/נו בכלל. אבל אז זה השתבש שוב.[/u]
היעד [u]שהוא יודיע לנו[/u] הוא יעד לטווח הארוך. בטווח הקצר, מה שמתאים לגיל שלו, היעד הוא שיעשה במקום המתאים (בשלב מסוים היעד שלי היה רק שהוא יהיה בלי חיתול, אח"כ זה התפתח ל"שיעשה במקום המתאים".. וכן הלאה). כך שכדאי להוריד ציפיות שהוא תמיד-תמיד יודיע כרגע, ומנגד להבהיר שהכיסא או העגלה אינם מקום מתאים.
אולי - ברגע שאת רואה שעשה שם, לקחת אותו כמו שהוא ולהעמיד ליד השירותים או במקלחון או ליד הסיר או בכל מקום מתאים, ולהגיד בלי כעס, "הנה אתה יכול להמשיך לעשות כאן".

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-13T11:39:24):
הלילה הוא עשה במיטה כשאבא שלו ישן לידו. עד עכשיו ידעתי שאבא זה לא ציצי, אבל מה זה קשור לפיפי? חשבתי שהעיקר לישון יחד, מה זה משנה עם מי?
תודה על העידוד והעצות. אנסה לחזור ולהוריד ציפיות. זה נכון שגם אצלי [u]היעד שלי היה רק שהוא יהיה בלי חיתול, אח"כ זה התפתח ל"שיעשה במקום המתאים".. וכן הלאה_ - אני רק צריכה שיזכירו לי מדי פעם. טוב לשמוע שגם לאחרים _היה שלב כזה[/u] או אחר ומה שאנחנו עוברים הוא חלק מהתהליך. באמת מעניין אותי איך זה היה כשגמלו את כל הילדים בגיל צעיר.
בקשר לפספוסים בעגלה, ערבבתי שמחה בשמחה. הוא אמנם יכול לסרב להשקות עץ, אבל הפיפי בעגלה יהיה תמיד מתוך שינה (שנת הבוקר שלו היא תמיד בעגלה), כך שזאת כנראה לא התרסה.




[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2008-01-31T11:07:37):
מותר להכניס עדכונים טובים? לתרום לאופטימיות של מי שנמצאים בתחילת הדרך...
אז ככה: הילדון, עכשיו בן שנה ו-11 חודש, כבר חודש-חודשיים מודיע "יש לי פיפי" ומשתין - לרוב בעמידה - בשירותים בעמידה על הישבנון, או בסיר, או תחת כל עץ רענן בעיר. זה אחרי תקופה של נסיגה לא פשוטה לפני כשלושה חודשים (ראו במעלה הדף). וגם, כבר הרבה לילות (חמסה-חמסה) הוא קם יבש. והלילה, לראשונה, התעורר בבכי ואמר "יש לי פיפי" והסכים שאקח אותו לעשות, וגם עשה. ושלשום אפילו עשה קקי בישבנון, לבקשתו הנחרצת (במקום בסיר, שזה הוא עושה בלי בעיה כבר מהרגע שהתחלנו, לפני כחצי שנה). והכי חמוד זה שהוא מתאמץ להסיר את המכנסיים והתחתונים לבד.
בקיצור (ויהיו אשר יהיו הנסיגות העתידיות): יש לי פעוט בן פחות משנתיים גמול לגמרי. כל הכבוד לו. הבא/ה בתור (אמרה בתקווה) - [po]בלי חיתולים[/po].





[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.2 (חלוקית נחל)]
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-08-08T10:53:23):
שלום לגומלים ולגומלות. אני זקוקה לעצה. בתי בת שנה וחודשיים. היסטוריה של צרכים בשירותים, עד תשעה חודשים, מרד, 3 חדשים חיתולים (כי לא ישבה יציב על הסיר) ועכשיו מזה חודשיים, באופן חלקי על הסיר. בבית מסתובבת ללא חיתול. בשבועיים האחרונים היא יורדת מהסיר ועושה קקי ממש לידו כשהיא מטה את הגוף באלכסון כלפי מטה וטיפה מתרוממת על הברכיים. זו התנוחה שנוחה :-)
איך כדאי להגיב? (זו תנוחה שבלתי אפשרית בסיר או ישבנון)


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-08-10T13:14:06):
[u]חדשים חיתולים (כי לא ישבה יציב על הסיר[/u]
רק הערה: לא צריך להושיב על הסיר תינוק שלא יושב יציב. ממשיכים להחזיק כמו כשהיתה יותר קטנה.
ועוד הערה: כדאי להמשיך לחבק ולהחזיק אותם כשהם מעל הסיר, כך שירגישו שזה קשור לתשומת לב. כשהם מוכנים לשחרר אותך ולשבת בעצמם - זה הזמן לשחרר.

[u]בשבועיים האחרונים היא יורדת מהסיר ועושה קקי ממש לידו כשהיא מטה את הגוף באלכסון כלפי מטה וטיפה מתרוממת על הברכיים[/u]
א. זה שלב, והוא יעבור.
ב. להכין עיתונים, שתעשה עליהם, ולכוון אותה לזה. או בפינת מקלחת? או בגינה שלכם, אם יש? מעל עיתונים, רצוי, או משהו דומה, ומזה לשפוך לאסלה.
ג. להגיד לה: אנחנו לא עושים קקי על הרצפה. זה לא נעים לנו.
ולנסות למצוא איתה ביחד פיתרון שיהיה גם נעים לה וגם לכם. כי מהתיאור שלך אני מבינה, שפיזית היא מתקשה להוציא את הקקי בסיר בגלל שהיא זקוקה לתנוחה אחרת. אולי אם תחזיקי אותה מעל לכיור?


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-08-12T10:15:03):
תודה בשמת על התגובה ועל ההצעות.

אכן, הבוקר, בתי היקרה חזרה לעשות את צרכיה בסיר ואני מקווה שתקופת ה"ליד" חלפה.
בכול מקרה, הילדה מזה 3 חדשים נכנסה לשלב העצמאות ומתעקשת לעשות הכול לבד ובעצמה, כך שלהחזיק מעל הכיור/שירותים לא בא בחשבון מבחינתה (בגלל זה ניסינו לעבור לסיר, כי היא סרבה להיות מוחזקת, או לשבת עלינו). עם זאת, ההתפתחות המוטורית שלה טיפה מאוחרת בגלל היפוטוניה. לכן נקלענו לשלב ביניים שכזה. שאלתי היא מה עמדתך בנוגע לסדר יום של שירותים - למעט קימה ולפני אמבטיה, האם במהלך היום רצוי וניתן לכוונן לשעות קבועות ואם כן איך עושים את זה. חברה אמרה לי שעל מנת לגמול צריך להגביל שתיה לזמנים מסויימים וגם ה"לוחשת" מציעה מעין לוחות זמנים של שתייה, זה נראה לי לא לעניין ומרגיש לי לא נכון אבל אולי זה משהו שלי....
באיזה תדירות להציע שירותים במהלך היום אם בכלל?

תודה לכולכן על התמיכה והעצות הטובות ועל הנכונות לחלק את המידע ולעזור :-) ושיהיה לכולנו שבוע טוב.


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-08-15T08:13:37):
אני חוששת שמשהו בהתנהלות שלי משובש. למעט בבוקר, לאחר הקימה וגם אז, לפעמים באופן מודע ליד השירותים/סיר אני לא מצליחה לתקשר איתה בעניין הסיר/ישבנון. כשאנחנו בבית שלנו או ביחד (לא בגן הורים או אצל אחרים) החמודונת עם תחתונים כשאני מציעה לה בערך אחת לשעה (בשעות היום). היא לא מעוניינת. אחרי פספוס כשאני מזהה, אנחנו מנקות ביחד, אני אומרת לה שזה לא נעים לנו כשהיא עושה על הרצפה ושבפעם הבאה נעשה בסיר או בשירותים ואז אני מציעה לה שוב לשבת כי בדרך כלל יש לה עוד, היא מסרבת, אנחנו מתנקות מחליפות תחתונים ואז שוב פספוס וחוזר חלילה ושוב פספוס ונראה לי שמשהו מתפספס אצלי ואני זקוקה להכוונה איך לעשות אחרת.....:-) היא לא אומרת פיפי/קקי או קוראת לי ואני גם לא מצליחה לתפוס סימנים מקדימים, רק אחרי היא לאחרונה התחילה להתרחק ולבכות.
אני מקווה שאני לא גורמת לה נזק כלשהו או מתסכלת אותה כי זו ממש לא הכוונה וגם אין לי בעיה לנקות, אני לא מתרגשת ואני אפילו מעדיפה את זה על פני החיתול, אני רק לא יודעת איך להתקדם מכאן?


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-08-20T11:44:07):
יכול להיות שההתנגדות שביתי המקסימה מגלה לכל ניסיון לעשיית צרכים בסיר/שירותים קשורה לעובדה שאני בהריון ושהיא מרגישה משהו?
היא מאוד עצמאית ובעלת דעה משלה בנוגע לנושאים נוספים, על אף ולמרות גילה הצעיר, לדוג' צחצוח שיניים לבד, רק בדרכה שלה, אכילה עם מזלג וכפית ולא מוכנה שיאכילו אותה, אז אולי בגם זה צריך להיות בדרכה.......

כיום המצב הוא שלעתים נדירות מוכנה לשבת כשאני ליידה כמובן על הסיר ולעשות, בד"כ יושבת, יורדת ועושה ליד או בתחתונים, ולא מודיעה גם אחרי, גם לא על קקי.....

היא בת שנה ושלוש עוד מעט, תקשורת מילולית בשפה שלה. אנחנו יודעים שהיא מבינה הכול ומתנהגת בהתאם. לדוג' אם אומר לה במקלחת שסיימנו היא תעמד ותתכונן לצאת וכו'.... לכן אני מניחה שהיא גם מודעת. מה זה יכול להיות?

האם פשוט להמשיך כרגיל, להחליף לנקות ולהציע ולתת לזמן לעשות את שלו.... או שכדאי להגיב אחרת?

עקב המצב רק כשהיא איתנו בבית היא בלי חיתולים. הסבתות כבר רמזו שאצלן זה לא מתאים וגם בגן-הורים הוחלט שלעת עתה יהיו עם חיתולים -

אנא עצותיכם המבורכות בנוגע להמשך הדרך...

המון תודה מראש

:-)

[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-08-27T13:56:47):
[u]היא מאוד עצמאית ובעלת דעה משלה בנוגע לנושאים נוספים, על אף ולמרות גילה הצעיר, לדוג' צחצוח שיניים לבד, רק בדרכה שלה, אכילה עם מזלג וכפית ולא מוכנה שיאכילו אותה, אז אולי בגם זה צריך להיות בדרכה.......[/u]
בול כמו הילד שלי.
אצלי הוא פשוט רצה עצמאות בנושא הזה. הפתרון אצלי היה לאפשר לו להשתין בעמידה (בגינה, או במקלחון). במקביל המשכתי להציע את האסלה (סיר מעולם לא תפס אצלנו) ובהדרגה הוא אמץ אותה כברירת המחדל (בבית, בחוץ עדיין משתין בעמידה).
אם היא רוצה לעשות בכריעה, שימי אותה במקלחון או באמבטיה או על סמרטוט שפרוש במיוחד למטרה הזאת על רצפת השירותים, למשל. כל פתרון שיענה על הצורך שלה (אני מהמרת על עצמאות) ועל שלך (שהפיפי והקקי יהיו במקום קבוע ולא בכל הבית. בשלב ראשון פיפי על הרצפה בשירותים זו התקדמות לעומת פיפי בכל הבית- בהמשך הפיפי יהיה רק בסיר או באסלה, זה יגיע).


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-08-28T13:02:49):
נראה לי שגם אצלי הוא לא אוהב להשתין בישיבה, יושב יושב, נעמד משתין.









[b][po]אימא טרייה פלוס[/po][/b] (2007-09-02T14:17:46):
גם אנחנו נביא מחר סיר למשפחתון. אני חושבת שזה יהיה נחמד, כי יש שם ילדים גדולים יותר- גמולים. והיום היא גם עשתה פיפי על המגלצ'ה כח הורדתי לה את החיתול כשהם יצאו לגינה.


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-02T15:38:35):
[u]והיום היא גם עשתה פיפי על המגלשה[/u]:-D
אצלנו זה די קבוע בנדנדה או במנהרה של המגלשה


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-02T17:59:34):
היום הוא היה עם חיתול.
אחרי שאספתי אותם, סחבתי אותם איתי לסידורים. הגדולה היתה צריכה פיפי, אז גם הוא רצה. הורדתי את החיתול, הושבתי אותו על האסלה, כלום. הורדתי אותו, עשה על הרצפה. מצאתי את עצמי בשירותים ציבוריים מנקה את הרצפה מהפיפי שלו, קצת מעצבן, אבל לא נורא.

לפחות אני יודעת שהוא מבין שעושים בשירותים. :-)


[b][po]פלוני אלמוני[/po][/b] (2007-09-02T18:40:37):
ילד חכם גם אני לא הייתי רוצה לעשות בשירותים ציבוריים...




[/spoiler]
[spoiler=גמילה בגיל 1.2 (ג'ינג'ונת)]

[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-09-18T12:45:15):
קראתי כבר באתר את כל הדפים הרלוונטיים ואני עדיין לא מצליחה למצוא דרך שאהיה שלמה איתה. הקטן כבר בן שנה וחודשיים ולאחרונה מסרב לעשות דברים שקשורים בחיתול (הוא סירב גם לעשות דברים שקשורים בלנסוע באוטו, אבל זה פתרנו). הוא לא רוצה להוריד את החיתול, גם כשנכנסים לגיגית במקלחת. הוא לא רוצה לשים חיתול ולכן כל מה שקשור בהחלפת חיתולים נהיה מאוד מסובך. (מה שגורר אותנו לשים לו חיתול כשהוא כבר ישן בלילה,פתרון שאני לא אוהבת אבל אחרת נקום כולנו בשלוליות, ולהוריד לו את החיתול לקולות מחאה כשכבר אי אפשר יותר באמת, אני הרי לא רוצה שיהיה לו פצעים ואדום בגלל זה).

הבנתי את המסר והתחלנו לנסות עם הסיר ולפשפש. הבעיה היא שכשרוצים לצאת החוצה וצריך לשים חיתול כי אנחנו עדיין לא מתורגלים ואין לי ממש חשק להיות מלאה בפיפי וקקי כשהוא יעשה במנשא, הוא לא מוכן. אני כמובן לא רוצה לכפות עליו ולכן מנסה בכל פעם ואם לא הולך עוזבת ומנסה שוב אח"כ. אבל מה שיוצא מכל הסיפור זה שאנחנו נשארים תקועים בבית וגם זה לא ממש מתחשק, לא לי ונראה לי שגם לא לו כי הוא רוצה לצאת מהבית ומצביע על הדלת. הניסיון לשכנע ע"י "תשים חיתול ונצא" לא עובד.

לפני כמה שבועות היה לנו אותו סיפור עם להתלבש אבל זה לא ממש עקרוני אז הנחתי לזה והוא יוצא מהבית עם חיתול בלבד. אבל עכשיו עם החיתול זה סיפור אחר לגמרי. שהרי אני לא יכולה לקחת אותו למקומות (או אפילו באוטובוס או באוטו) בלי חיתול (ובנוסף בלי בגדים...)

אנחנו כבר די מיואשים. לפני כשבוע עשינו מעשה שאנחנו מתחרטים עליו כל שנייה מאז והחלפנו לו בכוח. הדמעות של כולנו באיזה שלב זרמו והחלטנו שזה לא יקרה יותר. לא יודעת מה נפל עלינו באותו רגע שהרי אף פעם לא עשינו דבר כזה וגם באותו הרגע זה נראה לנו מאוד שגוי. אבל מאז התסכול רק גובר. מצד אחד לא רוצים לעשות את זה שוב ומצד שני... טוב אני לא אחזור על עצמי.
המון תודה :-)


[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-09-18T20:42:54):
ג'ינג'ונת, אולי בכל זאת תתני לזה צ'אנס? תצאו בלי חיתול ותראי, אולי אפילו השמיים לא יפלו?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-19T09:44:41):
ג'ינג'ונת,
ראיתי ששאלת בדף של אורלי, רציתי לענות והתאפקתי, אני רואה שלא הספיקו לענות לך... אז הנה :-)

[u]הבעיה היא שכשרוצים לצאת החוצה וצריך לשים חיתול כי אנחנו עדיין לא מתורגלים ואין לי ממש חשק להיות מלאה בפיפי וקקי כשהוא יעשה במנשא,[/u]
האם הוא עשה כבר פעם במנשא? (זו קצת נבואה שמגשימה את עצמה...)
האם חשבת לרפד את המנשא? לשים בו חיתול טטרה מקופל או משהו דומה?
אולי תצאו בעגלה עם ריפוד כנ"ל?

[u]הבעיה היא שכשרוצים לצאת החוצה וצריך לשים חיתול[/u]
השאלה היא לאן אתם יוצאים. למקומות כמו בנק, דואר או קניון זה לא כ"כ מתאים. אבל בגינה הציבורית, על הדשא למשל, למה הוא לא יכול להיות בלי חיתול? מקסימום אם יעשה, תאספי ותשימי בפח.

[u]שהרי אני לא יכולה לקחת אותו למקומות (או אפילו באוטובוס או באוטו) בלי חיתול (ובנוסף בלי בגדים...)[/u]
אם זה באוטו, רפדי את הכיסא - בשעוונית, או בטטרה מקופל, או בסדין ישן.

[u]הקטן כבר בן שנה וחודשיים ולאחרונה מסרב לעשות דברים שקשורים בחיתול[/u]
זה יופי של התחלה לגמילה מוקדמת :-)

[u]. (מה שגורר אותנו לשים לו חיתול כשהוא כבר ישן בלילה,פתרון שאני לא אוהבת אבל אחרת נקום כולנו בשלוליות[/u]
אני מבינה שמדובר במיטה משפחתית - האם קראת את [po]גמילה מחיתולים במיטה משפחתית[/po]? במקום לרפד את הילד, רפדי את המיטה - שעוונית גדולה (בגודל סדין שמתלבשת על המיטה), עליה מגבת גדולה וסדין. מתחת למקום המשכב של הילד, עוד מגבת פרושה. שיישן כך. אם הוא מרטיב בלילה - פשוט להסיר או להחליף את המגבת העליונה ביותר. לכל השאר לדאוג בבוקר (כל השאר זה רק סדין בעצם).

יש גם כיסויי שעוונית לשמיכת חורף וגם לכריות, אם הוא זז הרבה בשנתו.

הרי זה תהליך שתעברו מתישהו בכל מקרה...
אני מציעה למגן את הבית, למגן את הכיסא באוטו, את העגלה, וקדימה הפועל :-) בהצלחה.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-19T09:49:00):
ואגב פתרונות טכניים ליציאה החוצה, בגיל הזה הייתי יוצאת לגינה עם בני כשהוא לבוש בחולצה קצת ארוכה, שהסתירה את העובדה שאין לו תחתונים/חיתול/מכנסיים. כשעשה פיפי, לפעמים החולצה היתה נרטבת קצת מקדימה, והייתי מחליפה לו אותה. הלכתי לכל מקום עם סטוק של חולצות, תחתונים, מכנסיים רפויים, טטרה... :-)


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-09-19T21:14:34):
תודה קרוטונית [po]ואום אל קיצקיצ[/po], קצת מיהרתי להיכנס לפאניקה, מה שכל כך מאפיין אותי ;-)
אז אחרי שנרגעו הרוחות ובעיקר אני, הנה סיכום מצב ועוד כמה שאלות (איך לא?!)...

היום הראשון (ביום שני) הלך די בסדר והתרגשתי שהוא הצליח לעשות 3 פעמים בסיר ועוד כמה פספוסים קלים... אתמול לעומת זאת, אינספור פספוסים ולא רצה בכלל להתקרב לסיר. אחרי עיון נוסף בדף (מעולה!) זה, היום עברנו למקלחון. זה דווקא עבד די יפה ואפילו אצל סבא עשינו באמבטיה בלי אף פספוס כמה שעות טובות.
אני לוקחת את עצותיך קרוטונית לגבי הלילה- עדכון לגבי זה יבוא מחר...

[u]ואגב פתרונות טכניים ליציאה החוצה, בגיל הזה הייתי יוצאת לגינה עם בני כשהוא לבוש בחולצה קצת ארוכה...[/u] הבעיה אצלנו היא שמזמן וויתרנו על לבישת בגדים וחיתול היה הלבוש היחיד שלנו. אז גם עליו לוותר זה קצת יותר קשה (למרות שאתמול נשברתי ויצאתי לטיול שכונתי קצר מאוד כשהוא עירום לגמרי).
לכן אני מרגישה שאנחנו מחליפים מלחמה אחת באחרת מהסיבה הפשוטה שהוא לא מוכן כמעט ולהוריד או לשים תחתונים. אז במקום להוריד את התחתונים בשביל לעשות פיפי אני מזיזה לו אותם אבל להוריד כשהם מלוכלכים זו ממש בעיה (בדיוק כמו שהוא לא רצה להוריד חיתול).
אין ספק שהדברים היום נראים יותר קלים מאתמול וכבר היום יצאתי עם המנשא מצוידת בניילון וחיתול טטרה. הבעיה היא באמת שאי אפשר לצאת ככה למקומות כמו בנק וכאלו. מה עושים אז? גם אי אפשר לצאת לשום מקום שאין בו מקלחת (סתם דוגמא ראשונה שעולה לי בראש- קניון או טיול רגלי ברחוב).
והנה בזמן שאני כותבת עכשיו, [b]3[/b] פספוסים ענקיים (אחרי שפשפשתי אותו לפני חצי שעה וזה עבד נהדר, עשה המון פיפי). איפה הוא שומר את כל זה?!?!

אני מנסה להבין, זה עובר מתישהוא מ"בלי חיתולים" לגמילה? ואם כן, מתי? אמי החורגת שהיא גננת מנוסה (והיא זו שמביאה אותי למקומות כמו פה בדרך כלל) אומרת שזה לא גמילה ושזה יבוא רק בגיל 2-3, האם זה נכון? עד אז נמשיך לפשפש? ואולי אם זה לא באמת גמילה, אז אין מה לגמול אותו בלילה ופשוט להציע לו את החיתול (בלילה) עד שהוא ייגמל באמת ורק אז להמשיך לגמילה לילית?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-19T22:32:31):
[u]אומרת שזה לא גמילה ושזה יבוא רק בגיל 2-3, האם זה נכון?[/u]
לא. כלומר, אם גמילה מבחינתה זה "ילד שמודיע בכל פעם, עולה לבד על האסלה וגם מצליח להתפשט ולהתלבש לבד", אז אולי גמילה זה בכלל בגיל 4..
מה שמעניין כאן זה לא המונחים - זה שהילד יהיה בלי חיתולים ועדיין חלק מסוים (הולך וגדל) מהפרשותיו יילך למקום המתאים, תוך הבנה של שניכם שזה הכיוון ולכן אין מה להילחץ ואין לוח זמנים נוקשה.
אגב, באיזה גיל את נגמלת? באיזה גיל היא עצמה נגמלה? שאלי אותה.

[u]היום עברנו למקלחון. זה דווקא עבד די יפה ואפילו אצל סבא עשינו באמבטיה בלי אף פספוס כמה שעות טובות.[/u]
מעולה |Y|

[u]הבעיה אצלנו היא שמזמן וויתרנו על לבישת בגדים וחיתול היה הלבוש היחיד שלנו. אז גם עליו לוותר זה קצת יותר קשה[/u]
אכן בעיה.. אם כי עוד מעט הימים יתקררו, ממילא יהיה צורך להלביש לו משהו.

[u]הבעיה היא באמת שאי אפשר לצאת ככה למקומות כמו בנק וכאלו. מה עושים אז?[/u]
מה שעושים בכל תקופה של גמילה בכל גיל. יש כל מיני דרכים. נאמר, יוצאים החוצה, משחקים קצת בחוץ, רואים שהוא עשה פיפי גדול וזה האות להיכנס לבנק הסמוך :-)

[u]גם אי אפשר לצאת לשום מקום שאין בו מקלחת[/u]
למה? מפיפי לא צריך להתקלח ברחוב. מנגבים במגבון או בטטרה שהרטבת במים מבקבוק קטן.
ולגבי פספוסי קקי - מה היה קורה אם היה עושה קקי בחיתול? למה אז את לא חושבת שצריך להתקלח ברחוב?

[u]בזמן שאני כותבת עכשיו, 3 פספוסים ענקיים (אחרי שפשפשתי אותו לפני חצי שעה וזה עבד נהדר, עשה המון פיפי). איפה הוא שומר את כל זה?!?![/u]
:-D הוא כמובן שומר אותם לזמנים שאמא מוסחת רגע, שיוכל כך לקרוא לה...


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-09-20T14:05:05):
[u]גם אי אפשר לצאת לשום מקום שאין בו מקלחת[/u]
הכוונה היתה לכך שאם הוא יודע שעושים פיפי במקלחת, אז לא יהיה איפה לעשות כי אין מקלחת. אני יודעת שאפשר יופי להסתדר עם מים או מגבונים.

הבטחתי עדכון לגבי הלילה, אז זה ממש מוזר אבל מרוב שהייתי לחוצה שלא יישן על רטוב וכל הזמן בדקתי, אני לא ישנתי ממש טוב. מי שישן טוב יחסית זה הוא ואפילו שניסיתי לפשפש אותו בחמש וחצי התעצבן עלי ורק התעורר ב7 וחצי, פשפש תוך כדי הנקה באמבטיה, פעם ראשונה אחרי כל פספוסי הערב = לילה יבש!! מותר להתלהב?

היום לעומת זאת, לאחר פספוס קל ב8 וחצי בבוקר ועד עכשיו הוא לא עשה פיפי בכלל וזה קצת מדאיג, לא? בגלל שהיינו עם חיתולים אין לי מושג מה נורמלי מבחינת תדירות הפיפי. כשאני חושבת על זה, גם קקי הוא לא עשה ובדר"כ בשעות האלה אנחנו כבר אחרי. טוב, לא אדאג בינתיים עד שיהיה ממש ממה.

[u]עוד מעט הימים יתקררו, ממילא יהיה צורך להלביש לו משהו.[/u]
לא ממש... גם בחורף ההולנדי הילד לא הסכים להתלבש. נראה מה יהיה...

המון תודה קרוטונית על ההתמדה בתשובות :-)



[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-20T15:18:49):
ג'ינגונת, את ממש בדרך הנכונה ומחוץ לבית גם לנו לקח המון זמן עד שלא היו פספוסים, בסוף הם מבינים שבבית עושים במקום מסויים ובחוץ משקים עץ/דשא/פרח/שרותים ציבוריים (וואו כמה זמן שלקח לנו והים הפטנט הזה עובד)
ודרך אגב אתם כבר בדרך לגמילה
_אומרת שזה לא גמילה ושזה יבוא רק בגיל 2-3, האם זה נכון?
לא. כלומר, אם גמילה מבחינתה זה "ילד שמודיע בכל פעם, עולה לבד על האסלה וגם מצליח להתפשט ולהתלבש לבד", אז אולי גמילה זה בכלל בגיל 4.._|Y|



[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-09-20T15:43:45):
כנראה שאני אמשיך. אתן מזכירות לי מה המטרה, ואיך הדרך. תודה רבה מאוד, זה מאוד עוזר.
יש לנו סוף שבוע בבית מחר, ואחר כך בסוכות נהיה גם יותר ביחד, אז זה גם זמן טוב.

הגדולה שלי לפעמים עוד מפספסת בלילה (בת 4, גמולה כבר שנה). זה כאילו היא מתעוררת רק אחרי שהיא מתחילה ואז הולכת לשירותים. אם היא ככה, אין לי ציפיות מהקטן שלא יפספס בכלל, זה לא רלוונטי.

ואם כבר פשפושים בחוץ, סיפור משעשע. לפני שבועיים היינו בגן חיות בירושלים, והוא אמר קקי. לקחתי אותו לצד, הורדתי לו חיתול, והוא כמובן לא עשה כלום. מה שכן, עמדנו ליד האגם של הברבורים, ואחד מהם עלה על החוף, נעמד מול הילדון שהחזיק ביד צ'יפס (אל תשאלו), וחטף לו אותו! הילדון המסכן כל כך נבהל, ופרץ בבכי היסטרי. למזלנו הוא לא ננשך, אבל נבהל מאוד.
זה מה שאני מקבלת על נסיונות פשפוש בחוץ? ;-)


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-09-20T23:08:27):
תודה לכולם על התמיכה, אני חושבת שאנחנו (ואני מתכוונת אנחנו, כי אני מרגישה שהרגשות שלי משפיעים לא מעט על העניין) מתחילים להתרגל ואפילו העזנו ללכת הערב לקניון עם חברים והיה פספוס קל... למרות זאת, השמיים לא נפלו :-P
מה שכן, הוא עשה מהבוקר כשקמנו רק 3 פעמים פיפי, בלי קקי בכלל (מה שכל כך לא אופייני לו, בדר"כ יותר מפעם ביום) ושני פספוסים קטנים מאוד. הגיוני? נראה לי מעט מידי.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-20T23:38:44):
[u]בסוף הם מבינים שבבית עושים במקום מסויים ובחוץ משקים עץ/דשא/פרח/שרותים ציבוריים[/u]
נכון...

[u]מתחילים להתרגל ואפילו העזנו ללכת הערב לקניון עם חברים והיה פספוס קל... למרות זאת, השמיים לא נפלו[/u]
מעולה :-)

[u]הוא עשה מהבוקר כשקמנו רק 3 פעמים פיפי, בלי קקי בכלל (מה שכל כך לא אופייני לו, בדר"כ יותר מפעם ביום) ושני פספוסים קטנים מאוד. הגיוני? נראה לי מעט מידי.[/u]
האם הפיפי בהיר/שקוף? אם הוא לא כהה מאוד או מועט מאוד, אין מה לדאוג.
הרבה פעמים הם אוהבים "לתרגל" ו"להחזיק" סתם בשביל הקטע והמסוגלות. כדאי לנסות לא לנג'ס לו בקטע הזה, למרות שזה קשה :-) לפעמים גם משחק מעניין יכול להחזיק אותם עוד חצי שעה והנה כבר שכחו מהפיפי, ואז פתאום לא יכולים לעצור יותר ויש מה שקראת "פספוס קטן".


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-09-21T02:51:51):
אני לא מאמינה, כתבתי שעה והכל נמחק!


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-09-21T03:24:44):
טוב, אני אשחזר בלי כל הפואטיקה שהיתה במגילה שכתבתי קודם, כמה שאלות:
תפסתי טרמפ על השאלה של ג'ינג'ונת ותהיתי בקשר להתאפקות - איך יודעים שזה לא מוגזם? כי יש לי הרגשה שהוא מחזיק, והצבע של הפיפי קצת כהה לטעמי. האם יש איזה מספר פעמים הגיוני לפיפי ביום, נניח (אני מנסה להזכיר לעצמי שגם אני לא עושה פיפי כל שעה)? והאם יכול להיות שהוא נלחץ?
בחוץ זה בולט כי בינתיים הוא כמעט אף פעם לא עשה בסיר או בהשקיה, ורק כשהוא נרדם בעגלה הכל יוצא, או שהוא עושה כשחוזרים הביתה. האם כדאי לשים לו חיתול לפני ההירדמות בעגלה? בינתיים הסתפקנו בריפוד אקסטרה והחלפת מכנסיים, אם נלבשו בכלל. אגב, כולה מיום ראשון הורדנו חיתולים גם בחוץ, בהחלט אין מה לדבר על דפוסים מוחלטים פה! פשוט, החלטתי להכריז שאנחנו בתהליך גמילה, בגלל ההצלחה שהסתמנה עד כה בתוך הבית, ואם ככה אז לנסות גם בחוץ.
וזה מוביל אותי לשאלה הבאה: מה עם הלילה? האם כדאי לנסות להוריד כבר חיתול, או לחכות שיתייצב יותר בגזרות האחרות? אני לא מצפה למצב מושלם (הלא אפילו בת הארבע עוד מפספסת לפעמים, למשל בלילות של מחלה או משברים אחרים); אבל עד עכשיו כשניסיתי לפשפש אותו בלילה נתקלתי במחאות של כעס ובכי ולכן השארתי את החיתול. אני מאוד לא רוצה להלחיץ אותו. יש לילות שאני אפילו מרגישה שהוא עושה יותר בלילה מאשר ביום - אולי הוא "שומר" עד שיוכל לשחרר קונטרול לגמרי ולעשות תוך כדי שינה, "בלי אחריות"? כמו כשהוא נרדם בעגלה. אני שואלת כי תמיד מלחיצים אותנו לא להלחיץ כדי "שלא יהיו טראומות". האם מצב של התאפקות בערות ושחרור בשינה הוא לא מצב קצת מעורר חשש, לדעתכן? ואם כן ואם לא, מה כדאי לעשות בלילות?

בסוף המגילה הקודמת (שנמחקה לי) כתבתי משהו כמו תזכורת לעצמי ולכולם - כמה שהדף הזה מהפכני. כלומר, שלפני חודשיים-שלושה לא העליתי בדעתי לגמול את הקטנצ'יק, ורק חיפשתי לצמצם קצת את השימוש בחיתולים, והנה איפה אנחנו היום! וזה המון בגלל העזרה והעצות כאן, ובכלל עצם הרעיון, הכותרת של הדף שמשכה אותי לקרוא ומשם הכל התגלגל... אז תודה לכן שאתן פה (וגם לכם). לילה טוב!


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-09-21T06:12:12):
גם אצלנו בהתחלה בלילות היה המון המון פיפי, אני חושבת שהחלטתי להוריד כאשר הפספוסים ביום פחתו (אבל היו הרבה) פשוט לילה אחד החלטתי להוריד וראיתי שיש רק שני פספוסים וזהו לא חזרנו. כדאי לנסות עכשיו לפני החורף, בהתחלה חצי לילה עד פשפוש ואחר כך לילה שלם. אצלנו בהתחלה לא התנגדה לפשפושים בלילה אבל מרגע שמפספסת רק לפנות בוקר החלה מסרבת לפשפוש.יש אצלנו רגרסיה בעניין ופתאום אחרי שלא פספסה בלילה חזרה לפספס פעם אחת (השעון? צינון?) גם אצלנו היו המון פספוסים כשהיתה נרדמת בעגלה הפתרון: שעוונית קטנה ומגבת פנים מקופלת עשו את העבודה, נראה לי שעברנו את אותה הדרך... וואו היום כמעט ואין פספוסים ביום(פעם בכמה ימים השבוע בכלל לא) ואפילו יודעת להוריד תחתונים ולשבת על הסיר (מפחדת מהשירותים, מוכנה רק עם ישבנון רך פיפי בלבד)
גמר חתימה טובה לכולם וצום קל!


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-09-21T09:43:46):
[u]שעוונית קטנה ומגבת פנים מקופלת עשו את העבודה[/u]
אני מצטרפת לכל העצות - לרפד את הסביבה ולא את הילד.
אין מה לעשות, מתי שמתחילים יש שלב של פיפי וקקי בכל מיני מקומות "לא מתאימים" ולוקח להם זמן ללמוד.
לכל ילד לוקח זמן אחר,
זה גם תלוי בזמן שהילד מבלה בחיתולים.
כמו כן, זה מקשה על הילד אם מבלבלים אותו עם חיתולים.
הילד למד שחיתול הוא בית שימוש לגיטימי - ופתאום עכשיו צריך לעקור את התיכנות הזה וללמד את הנוהג הנכון. לא להתייאש, זה תהליך, הוא לא לינארי אלא קדימה ואחורה בגראף שסך הכל יש לו כיוון ברור אבל הוא עולה ויורד עד שמתאזן. פשוט לדעת את זה, ולהמשיך תוך כדי יצירתיות -
במידת האפשר להמנע מכל מאבק עם הילד, להימנע מכל כעס וכל לחץ מודע או לא מודע, ולשחרר.
הילד ילמד.
זה רק עניין של זמן.
מה שכן, אני מאמינה שכמה שיותר מוקדם לסלק את החיתול - יותר טוב לילד ולכולם, לטווח הקצר והארוך כאחד.
היום אני יודעת שכל חודש בחיתולים יש לו השלכות לטווח הארוך. אז כמה שפחות חודשים בחיתולים, אפילו אם יש מיליון פיספוסים זה עדיין לא המצב הזה שהתינוק עושה על עצמו בלי כוונה.
לגבי התאפקות - לא לדאוג, הם לא עוברים את היכולת שלהם.
לגבי שתן כהה - זה לא בא מהחזקת פיפי אלא מחוסר שתייה. לתת מים.
זהו, רצה להכין אוכל לילדון שלי.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-09-21T10:30:57):
[u]לגבי שתן כהה - זה לא בא מהחזקת פיפי אלא מחוסר שתייה. לתת מים[/u]
בהחלט. שאלתי כדי לפסול אפשרות של התייבשות. אם הוא לא מיובש ועדיין עושה מעט - [u]לא לדאוג, הם לא עוברים את היכולת שלהם[/u]


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-09-21T10:53:08):
תודה לכולן! אנסה להוריד גם בלילה. לבשמת, מה ההשלכות שיש לכל חודש בחיתולים? האם באתר יש מקום שכתבת את זה? שוב תודה!


[b][po]בשמת א[/po][/b] (2007-09-21T12:08:56):
[u]מה ההשלכות שיש לכל חודש בחיתולים?[/u]
הגוף לומד דרך לא נכונה להשתמש בשרירים באיזור האגן.
על בנות רואים אחר כך את ההשפעה בכל מה שקשור ללידה ועוד. על שני המינים - טחורים וכו'. ויש עוד.
כמובן שהגזמתי קצת. זה לא מתימטי.
בגדול, כמה שיותר זמן בחיתולים ככה ההשפעה יותר מזיקה, אבל ברור שאי אפשר באמת למדוד את זה במונחים אבסולוטיים.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-09-21T15:28:32):
והנה דבר חדש שעובד אצלנו אחרי שינה-
השירותים שלנו צמודים למקלחון (מה שבימים רגילים הייתי מגדירה כחיסרון נוראי). אני אומרת "אנחנו הולכים עכשיו לעשות פיפי", מתיישבת על האסלה ועושה פיפי. היות והוא רגיל להיות איתי בשירותים, הוא מחכה בעמידה לידי. תוך כדי אני עושה קולות של פשפוש וקוראת לפיפי לבוא. זה כבר הצליח פעמיים :-)
ביחד עם זאת, אני לא מצליחה לזהות סימנים. בהתחלה זיהיתי בקלות אבל נראה שהוא "קלט" אותי והחליף אותם או שאין בכלל סימנים והיום הצלחתי לפספס את כולם. כל ניסיונות הפשפוש עלו בתוהו גם אם זה 5 דקות לפני פספוס ענק על השטיח של סבתא....וגם, הוא לא מסכים להיכנס לחדר השירותים/אמבטיה אצל סבתא.מה עושים? האם רק בבית הוא יעשה במקום ובשאר המקומות יהיו רק פספוסים או שזה יסתדר ואני פשוט לחוצת-התחלה?




[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-10T17:58:14):
היום 3 שבועות מאז החיתול האחרון!!
אני חייבת להגיד שהדף הזה הציל את כולנו. הבנתי שזה אפשרי ועם כל העצות שנתנו לי פה צלחנו גם את האתגר הזה.

אז הנה כמה עדכונים (במיוחד לאלו שחוששות מגמילת הלילה...)
לפני 3 שבועות החלטנו על החיתול האחרון כי הוא לא היה מוכן לשים חיתול בשום פנים ולא היה איכפת לו שבגלל זה לא נצא מהבית (ולי לעומת זאת היה מאוד איכפת לצאת מהבית). ואז הורדנו אותו. גם בלילה, כי הרגשתי מאוד רע עם זה ששמנו חיתול אחרי שהוא נרדם כי הוא לא היה מוכן בזמן ערות לחשוב על חיתול.
ומה יצא? בלילה הראשון קמנו יבשים לאחר נסיונות פשפוש ליליים שהביאו רק בכי ועצבים מבחינתו (ובצדק, אם הוא יכול להתאפק, למה אני מפקפקת ביכולותיו?). בלילה השני קמנו לאחר פספוס לילי אחד ומאז- יבש (מאוד מקווה שעכשיו זה לא ישתנה פתאום...)
ובמשך היום- מבחינת הפיפי כמעט ואין פספוסים. מזיזים תחתונים, סופרים שלוש ארבע ו-פיפי ויש פיפי בסיר או ליד העץ או בכל מקום שנראה לו ראוי (לפעמים הוא מסרב ורואים שזה בגלל שלא בא לו על המקום הזה והוא ממשיך להתאפק, מצחיקול). התהליך הזה שהבשיל אצל כולנו היה מדהים (ופתאום גם באמת הבנו שזה לא סוף העולם כשבורח באמצע החנות)

הבעיה היא הקקי- מהבחינה הזו הוא משתמש בתחתונים כמו בחיתולים שהיו. לא מוכן לשבת על שום דבר, סיר, מקטין אסלה, אסלה או ישבנון (כזה עם מדרגות). לא מסכים שנחזיק אותו באוויר בישיבה כדי לעשות ואני מודה שלרוב אני גם מפספסת את הסימנים. יש רעיונות?אין לנו מושג אפילו איך להתחיל.

מקווה שהצלחתי גם קצת לעודד :-)


[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-10-11T00:48:37):
ג'ינג'ונת - איזה כיף לשמוע. במיוחד יפה שהכל התחיל פשוט מרצון של הילד שזרמתם איתו במקום להילחם בו. אני מניחה שהילד היה מחותל ברב פעמיים?

[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-11T06:57:36):
[u]היום 3 שבועות מאז החיתול האחרון!![/u]
הידד! איזה כייף :-)
[u]הבעיה היא הקקי- מהבחינה הזו הוא משתמש בתחתונים כמו בחיתולים שהיו.[/u]
במקרה זה הייתי מורידה תחתונים כמה שעות ביממה שרק אפשר (כל עוד חמים ואפשר להסתובב כך).

[u]בלילה הראשון קמנו יבשים לאחר נסיונות פשפוש ליליים שהביאו רק בכי ועצבים מבחינתו (ובצדק, אם הוא יכול להתאפק, למה אני מפקפקת ביכולותיו?). בלילה השני קמנו לאחר פספוס לילי אחד ומאז- יבש (מאוד מקווה שעכשיו זה לא ישתנה פתאום...)[/u]
מדהים...


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-11T15:59:03):
תודה על כל התגובות :-)
לגבי הקקי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. הבעיה היא שהוא לא מוכן לשבת על כלום או שנחזיק אותו בצורה מסוימת כדי שיעשה. התוצאה היא שהוא עושה קקי בתחתונים (זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שהוא משתמש בתחתונים כמו בחיתול).

ואול אל קיצקיצ - אני לא מבינה למה זה משנה (באמת תוהה) אבל הוא היה מחותל בחד פעמיים ולכן אני קוראת לו ילד אקולוגי (גם לא מוכן להתלבש=חוסך כביסות).


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-11T16:05:28):
[u]היום 3 שבועות מאז החיתול האחרון!![/u]
איזה כיף! כל הכבוד!

אצלנו "רק" שבועיים וחצי... ולפחות פספוס אחד ביום... ואיך הצלחתם ככה עם הלילה?! זה לא ייאמן!

בכל זאת אני חייבת להודות בקשר ללילה אצלנו שהלילות היבשים הם אלה שבהם אני ישנה אתו (ועם אחותו) במיטה, כלומר על המזרונים שלהם על הרצפה (מאז שסגרנו את מיטה המשפחתית הלילות נהיו דינמיים מתמיד).

_הבעיה היא הקקי- מהבחינה הזו הוא משתמש בתחתונים כמו בחיתולים שהיו.
במקרה זה הייתי מורידה תחתונים כמה שעות ביממה שרק אפשר (כל עוד חמים ואפשר להסתובב כך)._
מצטרפת להמלצה. אצלנו כמעט אין פספוסי קקי (האמת שה"כמעט" הוא נגד אין הרע), אבל גם אין תחתונים בכלל, ומכנסיים רק כשיוצאים מהבית - וגם אז לא אם הוא לא רוצה - או כשהוא פתאום מתחיל להסתובב עם מכנסיים ביד ולהגיד "בּוֹש! סַיִים!" (ובעברית: ללבוש מכנסיים). ולא מפסיק לנג'ס עד שמלבישים אותו.
עוד משהו שאפשר לנסות זה לעקוב אחרי דפוסי הקקי - מתי הוא בדרך כלל עושה - ולהפשיט אותו סביב הזמן הזה, וכשרואים שהוא עושה - בתקווה שזה ייצא על הרצפה ולא על דברים נוחים פחות לניקוי - למלל את המתרחש: "אני רואה שאתה עושה קקי, איזה יופי, אבל בפעם הבאה תעשה בסיר."
הבנתי מהתכתבויות קודמות שהוא לא אוהב להתלבש. אז אולי זאת הבעיה בהורדת התחתונים?

אגב, מה העניין עם תחתונים בעצם? אני לא מנסה להיות פרובוקטיבית אלא רק להבין מתי אצטרך להלביש לו כאלה ולמה. אצל הגדולה זה היה מין תמריץ, אבל היא היתה כמעט בת שלוש, לא יכולתי להסתיר ממנה שיש כאלה דברים בעולם (ועוד ורודים ופרחוניים).


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-11T16:06:01):
[u]לגבי הקקי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. הבעיה היא שהוא לא מוכן לשבת על כלום או שנחזיק אותו בצורה מסוימת כדי שיעשה. התוצאה היא שהוא עושה קקי בתחתונים (זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שהוא משתמש בתחתונים כמו בחיתול).[/u]
נראה לי שכן הבנו, זו גם תופעה מוכרת.

לדעתי, היתרון בלהיות בלי כלום, הוא שכך את יכולה לראות יותר מהר כשהוא עושה, וגם יש יותר סיכוי להושיב אותו אם לא צריך להתחיל להפשיט אותו (להשאיר סיר בהישג יד, ולנסות להושיב אותו כשהוא רק בהתחלה, לא בלחץ, אבל להגיד לו שיש כאן סיר, ולזה הוא נועד). כך הוא גם יראה שהוא עושה, ואולי זה גם ירגיש לו אחרת כשזה לא נשאר לו צמוד לגוף.





[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-10-11T20:33:11):
ג'ינג'ונת, פשוט לא הבנתי למה הסלידה הגדולה שלו מהחיתול ולכן הנחתי שמדובר ברב-פעמי כי אז מרגישים את הפיפי דבוק ואולי נשבר לו מזה. אנחנו שייכים לבלי חיתולים ועם הקקי ובמשך הלילה הולך ממש טוב, אבל במשך היום הבת שלי (שנה וחודש) מסרבת להתפשפש או לשבת על הסיר או האסלה ומעדיפה ללכת הצידה ולעשות במכנסיים. ההנחה שלי היא שזה לא מפריע לה כי היא לא נרטבת כולה (רוב הפיפי על הרצפה ורק נשאר כתם במכנס) ואני מיד מחליפה לה מכנס אז מה אכפת לה. האמת בקיץ גם לי לא אכפת אבל בחורף הממשמש זה כבר יהיה יותר מסובך. היות ואתם התחלתם בגיל דומה (שנה וחודשיים, נכון?) והיתה הצלחה כזו מסחררת ניסיתי לחשוב מה ההבדל והעליתי את ההשערה שזה החיתול, שהרבה פחות נעים לעשות בחיתול בד מאשר חד פעמי, כי מרגישים. אבל מסתבר שזה לא זה. אולי אני פשוט לא משווקת טוב את הסיר/אסלה (מודה שאין לי הרבה אנרגיה לשיווק). יש הצעות איך לשווק?
בעצם עכשו כשאני חושבת על זה יש עוד הבדל: הוא גבר ולא צריך להשתין בישיבה.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-12T16:02:39):
זה נכון, הוא עושה בעמידה מול הסיר וזו הבעיה עם הקקי- אם בשביל פיפי אפשר לעמוד למה צריך לשבת על הסיר? אבל נעבוד על זה... רעיונות לשיווק? בואי ננסה:
לא הבנתי אם היא עושה בצד בעמידה או בישיבה- אם בעמידה אולי פשוט תקני סיר קטן (או קערה, אצלנו זה גם עובד) ותשימי לה בין הרגליים?
אחד הרעיונות שלנו בהתחלה היה ללכת ביחד לשירותים- אני על האסלה והוא עם הסיר, עושים 3,4 ו.. ועושים יחד, ככה גם הרעש של הפיפי שלי עשה לו חשק (ואין מה לחשוש, זה עבר לו שצריך לעשות יחד, היום הוא עושה לבד).
כמו שכמה פה הציעו, בהתחלה "רדפנו" אחריו עם הסיר, איפה שהוא עשה באנו ושמנו לו את הסיר מולו ואמרנו "פעם הבאה תעשה בסיר".
אולי תגידי מה כבר ניסית וננסה להיות יצירתיים יחד :-)


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-13T10:55:54):
ידעתי שהיה אסור לי לכתוב על הלילות....:-/

[u]ברגע שאת רואה שעשה שם, לקחת אותו כמו שהוא ולהעמיד ליד השירותים או במקלחון או ליד הסיר או בכל מקום מתאים, ולהגיד בלי כעס, "הנה אתה יכול להמשיך לעשות כאן".[/u]
זה מה שאנחנו עשינו. שמנו אותו ליד הסיר והמשכנו בשלנו עם הפששש והנה תמשיך לעשות בסיר. דרך אגב, הוא אף פעם לא המשיך שם (בעלי אומר שזה גם לא הגיוני שהוא ימשיך שם מבחינה פיזיולוגית, אבל אני לא מנסה להיכנס לראש של גברים...), אבל העובדה היא שהוא יותר הפנים איפה צריך לעשות.

גם כשהיום שלנו הסתובב בהתחלה מסביב למתי יעשה ואיך "נעזור" לו לא לפספס היו הרבה יותר פספוסים. מה שאני מקפידה בינתיים זה לנסות להציע כל שעתיים-שעתיים וחצי כי זה בערך הזמן שהוא צריך. אבל אם הוא לא עושה אני פשוט עוזבת את זה. מודעת לזה שיכול לבוא פספוס בקרוב וזהו. דרך אגב, לרוב הוא לא בא (הפספוס) כי יש סימן ושוב הולכים לשירותים.

בהצלחה!


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-13T11:39:24):
[u]ידעתי שהיה אסור לי לכתוב על הלילות....[/u]
למה, מה קרה? פספוס?

אשמח להמשיך להתעדכן איך הולך לכל הנגמלות! (אני מזכירה לעצמי שאני מי שנגמלת מהחיתולים, הוא בסך הכל עושה פיפי).

[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-14T13:21:33):
כן, היה פספוס אבל הלילה האחרון היה יבש... אני חושבת שמידי פעם פספוסים זה דבר שצריך לצפות לו ולא להתאכזב ממנו. אני שמחה על כל לילה יבש וזהו.

אבל בינתיים הוא נהיה גם סרבן תחתונים, בנוסף לחולצה... מה יהיה?


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-14T14:14:57):
[u]אבל בינתיים הוא נהיה גם סרבן תחתונים, בנוסף לחולצה... מה יהיה?[/u]
יהיה קר... גם אני מתחילה לדאוג, בלילה הוא לא מוכן להתלבש וגם לא להתכסות. צריך לבדוק אם יש דף [po]איך מלבישים סרבני בגדים כשקר[/po]...
ונזכרתי שוב [po]במכנסי חריץ[/po] - אולי זה פתרון?


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-14T15:30:18):
יש דף על [po]ילדים ובגדים[/po] , אולי תעלו את זה שם? יש קצת התחלה של דיון בנושא, אבל זה לא התפתח. הדיון המקורי הוא דווקא על ילדים שלובשים ארוך בקיץ. :-P


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-14T23:04:22):
כן, העלתי שם שאלה, מקווה שיענו... גם שלי לא מוכן לשים שמיכה בלילה (ומתעורר בבהלה ובכי כשאני מנסה). ואם הוא היה מוכן לשים מכנסיים, אז הייתי חושבת על מכנסי חריץ. הבעיה היא ששום בד מבחינתו לא יעלה על גופו אלא אם כן אמא תפעיל הרבה כוח, מה שהיא מאוד לא רוצה לעשות.


[b]ץ[/b] (2007-10-14T23:20:00):
[u]הבעיה היא ששום בד מבחינתו לא יעלה על גופו[/u]
אולי יש כאן עניין של רגישות חושית או משהו כזה? (מי שיודע שיסביר, אני בעצמי לא מבינה בזה)


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-15T23:08:27):
ההומאופטית טוענת שאין לו רגישות יתר. מצד שני היא חושבת שיש לי חוסר אסרטיביות מול הילד (וחוסר שימת גבולות, מתה על זה... :-/ ). הדיון באמת עבר לדף [po]ילדים ובגדים[/po]



[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-11-06T22:49:48):
שלא תחשבו שנטשנו... אנחנו ממשיכים במלוא המרץ. ושמחה לבשר שאתמול והיום לא החלפנו תחתונים בגלל פספוסים, רק פעם אחת בגלל קקי. הקטע האהוב עלינו זה לעזור לכל מיני צמחים "לגדול" ולהשקות אותם כשאנחנו בחוץ.
אבל מה עושים עם הקקי? הוא כל כך בוכה כשהוא צריך ואז מתחיל לזוז בחוסר שקט, לא נותן לי לגעת בו וכל ניסיון להוריד ממנו בגדים מסתיים בזה שהוא מעיף לי את הידיים. ותוך כדי כל זה הוא בוכה. עד שהוא מסיים לעשות ואז הוא חוזר לעניינים כרגיל ולא ממש איכפת לו שיש לו תחתונים מלאים. אז איכשהוא אני משכנעת אותו שצריך להוריד כדי לזרוק לכביסה את התחתונים המלוכלכים, מנגבת ושמים תחתונים חדשים.
מישהו נתקל בזה?
אני לא רוצה ללחוץ עליו(=לקחת אותו לסיר או להוריד בגדים כי הוא לא רוצה שייגעו בו) כדי לא לגרום לכך שהוא יילחץ ותיווצר עצירות מרוב לחץ נפשי ומצד שני לא רואה איך פותרים את זה, כדי שהוא ירגיש עם זה יותר טוב. יש לציין שגם כשהוא ערום הוא לא נינוח כשהוא צריך קקי ובוכה כשזה יוצא (לפני שהוא רואה את זה).
עצות?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-11-07T14:31:26):
[u]אני לא רוצה ללחוץ עליו(=לקחת אותו לסיר או להוריד בגדים כי הוא לא רוצה שייגעו בו) כדי לא לגרום לכך שהוא יילחץ ותיווצר עצירות מרוב לחץ נפשי[/u]
זו אלה של גבול דק - הגבול בין לכבד את הילד וריבונותו על גופו לבין להבהיר לו שלא עושים דברים כמו להסתובב עם תחתונים מלאים קקי. (דווקא בגיל הזה בד"כ עדיין אין עצירות בגלל לחץ וכולי, זה מתחיל לקראת גיל שלוש).

אבל לפני כן - אולי כואב לו פיזית? קשה לו להוציא בגלל משהו פיזי? (קצת שמן זית באוכל יכול לעזור).


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-11-07T17:41:57):
לא נראה שזה משהו פיזי כי הקקי שלו בזמן האחרון מאוד נוזלי בגלל שהוא יונק המון (שיניים? מי יודע...) ועדיין הבכי נמשך.

אני מנסה לשכנע אותו להוריד את התחתונים המלאים ולבסוף הוא מתרצה ונותן לי להוריד אותם. הבעיה היא דווקא תוך כדי עשיית הצרכים, הייתי רוצה להוריד לו כדי לנסות להתחיל להוביל אותו לסיר (אוקי, אני יודעת שזה לא הכל תוכנית כבקשתי אבל לפחות להתחיל תהליך שבכיוון). אולי זו בעצם התשובה- להרפות ולתת לזמן לעשות את שלו?


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-11-07T19:35:21):
כן... :-) להרפות
אם כי לא הייתי מוותרת בעניין התחתונים ולא הייתי נכנסת לשכנועים והסברים ודיונים על זה. לו היה נכנס הביתה מלא כולו בבוץ וחול וג'יפה, האם היית עומדת ומשכנעת אותו להתנקות עד שיואיל בטובו? לא - לוקחים לאמבטיה במיידי, בדרך הקצרה ביותר, באופן ענייני ובלי לכעוס.

[u]לנסות להתחיל להוביל אותו לסיר[/u]
נראה לי שתנסי ללכת שני [b]יעדים[/b] אחורה. קודם כל שיעשה בשלווה, ושיעשה בלי תחתונים. אחר כך שיעשה במקום המתאים.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-11-07T19:36:33):
[u]להרפות[/u]
= להרפות מהציפיות והלחץ.


[b][po]אום אל קיצקיצ[/po][/b] (2007-11-07T21:13:40):
יש לי איזו הצעה מהפכנית (עאלק...) אולי מכנסיים עם חריץ לתקופה מסויימת? ככה ההקי ימצא את דרכו החוצה והוא יוכל לחוות מה זה לעשות קקי שלא נשאר במכנסיים אלא יוצא החוצה. אולי יסכים אפילו לשבת ככה על הסיר, עם מכנסי החריץ? דרך אגב, מה נגמר עם סוגיית הבגדים?


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-11-07T21:48:37):
ג'ינג'ונת, אין לי רעיונות... הדבר היחיד שבינתיים הולך לנו מההתחלה בלי בעיות זה הקקי בסיר (מרפי לך מכאן!).

לעומת זאת אני קצת מבולבלת מהבן שלי: פספוסים על ימין ועל שמאל בימים האחרונים, מכל הסוגים. במיטה - אחרי כמעט שבוע יבש יומיים של שלוליות ענק, גם במיטה שלו וגם במיטה שלנו (אם כי הלילה שוב היה יבש); בעגלה כשהוא נרדם, ואפילו במנשא (על אבא שלו, לפחות הוא יודע עם מי להסתבך); ובבית בכל מקום! עם המכנסיים! על השטיח (מעולם לא קרה עד כה)! עם הודעה מראש! בלי הודעה מראש!
מה הוא רוצה להגיד לי?
אולי השיניים? אולי איזו פטרייה (לי יש כרגע וגם לאחותו, אולי גם אצלו מסתתרת איפשהו)?
בשבוע שעבר הוא היה קצת חולה ומעוך ואפילו שלשל, ועדיין לא היו כל כך הרבה פספוסים!
כשאני מזהה פרצוף של פיפי לפעמים אני מצילחה להושיב אותו, אבל הרבה פעמים הוא מסרב, זורק את הסיר וכל הטקס של "די אוף אמא", וקצת אחר כך - פיפי על הרצפה.
אני מנסה להיות רגועה עם זה, אבל אולי למישהי יש עצה או רמז מה קורה פה?


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-11-08T08:49:17):
ג'ינג'ונת, אני מסכימה עם קרוטונית. גם אם את לא רוצה ללחוץ עליו לפני, להחליף לו בגדים מיד אחר כך. שיבין שלא נשארים עם תחתונים מלוכלכים. אם היה עושה בחיתול, היית רוצה שיישאר כך? לא נראה לי.

[po]ריש גלית[/po], קרה משהו בימים האלה? נפל לו איזה אסימון אולי (בכל הקשר, לאו דווקא לגמילה)?
צר לי, אין לי רעיונות, גם אצלנו זה היה ככה, ובינתיים זה נפסק. אולי זאת איזה רגרסיה זמנית?
(())


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-11-08T09:04:46):
[u]נפל לו איזה אסימון אולי (בכל הקשר, לאו דווקא לגמילה)?[/u]
לא, אני לא בהריון, תירגעי. איזה עוד אסימון יכול ליפול? (-;
לא, באמת שאני לא יודעת. כל הרגרסיות הזמניות האלה, כרגע זה נשמע לי כמו כותרת מפוארת ל"מדמנה אשר בגיא השלוליות" שבתוכה התעוררתי הבוקר.


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-11-08T09:09:26):
[u]איזה עוד אסימון יכול ליפול?[/u] לא, לא התכוונתי לזה. ;-)
משהו שאחותו עושה, שינויים בהרגלים בבית, משהו שהוא אוכל, תגובה למחלה דברים כאלה.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-11-08T13:31:53):
היום הוא היה עירום והיה הרבה פחות בכי (עדיין היה, אבל פחות). נראה מה יהיה מחר...
אום אל קיצקיצ - אני צריכה לחשוב על הרעיון הזה ולמצוא את המכנסיים המועדים לפורענות :-) בנוגע לבגדים- כשקר ממש הוא לא מתנגד לשים בגדים ומבחינתי זה בסדר, שהוא יחליט מתי חם לו ומתי קר לו. אני פשוט מציעה- רוצה לובש לא רוצה לא לובש. עם תחתונים ומכנסיים יש לנו בזמן האחרון יותר הצלחה.

ריש גלית- לא נראה לי שיש מה לעשות. גם לנו יש יום אסל ויום בסל. צריך להתמקד בימים היותר טובים. אני בגישה שאני מבסוטה מהמצב כל עוד הוא בלי חיתולים וזה מה שחשוב לי. השאר זה בונוס (וזה מצליח- עכשיו הוא אפילו מנסה להגיד כשהוא צריך פיפי ואתמול הוא התאפק עד שירדנו מהאוטובוס!)

ושוב לגבי הקקי- בסופו של דבר הוא מוכן שנחליף לו תחתונים ומכנסיים וזה לא לוקח הרבה זמן (זה נראה נצח אבל זה רק 2-3 דקות). אני חושבת שהעניין עם התחתונים זה יותר קטע של "תנו לי לגמור בשקט". אני בהחלט יוריד שני יעדים.


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-11-17T20:00:24):
טוב, עדכון ושאלה...
לגבי הקקי אנחנו מצליחים לעשות בשלווה, בעיקר כשהוא עירום מראש (הוא לא מסכים להתלבש כשהוא צריך קקי, הבנתי, הפנמתי ולא משכנעת). השלב הבא שאני רואה איזושהיא התקדמות זה להוריד את התחתונים תוך כדי, את האמת אני חושבת שזה אפשר לזקוף לזכותו של נפתלי ;-)
השאלה היא- ביומיים האחרונים הוא עושה פיפי ממש כשהוא נרדם. אני חושבת שיש לזה קשר לעובדה שאנחנו לובשים מכנסיים כי קר. מה אתן חושבות? זה ממש מבאס שאיך שהוא נרדם צריך להחליף הכל (כולל חולצה, עד כדי כך...)
ואני אחזור על המנטרה שלי - אני מאושרת על כל רגע שהוא בלי חיתול וגאה על כל יום ללא פספוסים :-) (ועוד יותר גאה שהצלחנו להיות קשובים לו...)



[/spoiler]
[spoiler=גמילה יזומה ונוחות החיתולים (גננת)]

[b][po]גננת בגן[/po][/b] (2007-10-11T02:19:40):
אני משתמשת בחיתולים ללא כימיקלים, ידידותיים לסביבה של seventh generation ובערך בגיל שנתיים מורידה ונותנת לילד להסתובב בלי בגדים/חיתול/תחתונים ותוך שבועיים הילד גמול
לדעתי זה יותר נוח מלגדל ללא חיתול.


[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-11T06:57:36):
[u]לדעתי זה יותר נוח מלגדל ללא חיתול[/u]
נוח למי? :-D



[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-11T07:14:13):
[u]ובערך בגיל שנתיים מורידה ונותנת לילד להסתובב בלי בגדים/חיתול/תחתונים ותוך שבועיים הילד גמול[/u]
לא מאמינה במשפט תוך שבועיים גמול. זה תלוי בילד. והילדה שלי רק בת שנה ועשרה חודשים וגמולה (פספוס אחד בגן ואחד בלילה) איזה מזל שלא חיכיתי עד גיל שנתיים!


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-11T08:40:48):
_לדעתי זה יותר נוח מלגדל ללא חיתול
נוח למי?_
דיברתי על זה עם כמה אנשים שונים, ומסתבר שהגישה הרווחת היא שצריך לזה המון סבלנות ולרוב האנשים בעולם אין. יותר מאמא אחת אמרה לי שלה אין סבלנות לגמילה כזו, והיא מעדיפה לחכות עד שהילד מוכן, ואז הגמילה לוקחת פחות זמן. מסתבר שאני יוצאת מזה אמא סופר סבלנית. :-D

[u]לא מאמינה במשפט תוך שבועיים גמול.[/u]
גם אני לא. לגדולה לקח מעל חודש להיגמל בגיל 3. אם הייתי מחכה עד שהיא היתה באמת "מוכנה" היתה יוצאת לי הנשמה.

_הבעיה היא הקקי- מהבחינה הזו הוא משתמש בתחתונים כמו בחיתולים שהיו.
במקרה זה הייתי מורידה תחתונים כמה שעות ביממה שרק אפשר_
גם אצלנו לקח עוד כמה ימים עם הקקי, הוא אפילו התאפק ואז עשה בחיתול לפני השינה. אתמול הוא כבר עשה יפה בשירותים, ואני מקווה שמעכשיו זה יתחיל להסתדר.

[u]איזה מזל שלא חיכיתי עד גיל שנתיים![/u] |Y|



[b][po]קרוטונית מהמרק הגדול[/po][/b] (2007-10-11T18:17:25):
_לדעתי זה יותר נוח מלגדל ללא חיתול
נוח למי?
דיברתי על זה עם כמה אנשים שונים, ומסתבר שהגישה הרווחת היא שצריך לזה המון סבלנות ולרוב האנשים בעולם אין. יותר מאמא אחת אמרה לי שלה אין סבלנות לגמילה כזו, והיא מעדיפה לחכות עד שהילד מוכן, ואז הגמילה לוקחת פחות זמן._
כן, הבנתי שהיא מתכוונת שזה נוח יותר לאמא :-P
אם כי לי עצמי בכלל לא נוח (עם המחשבה התיאורטית) לנקות קקי מרוח שנדבק לישבן של ילד בן שנתיים וחצי... כל אחד ומה שנוח לו :-)


[b][po]גננת בגן[/po][/b] (2007-10-11T19:17:57):
לא הובנתי נכון ואני ממש מצטערת
כתבתי מאוחר בלילה אז לא היה לי כוח לפרט
אני מעריצה כל מי שנוהג בשיטת הבלי חיתול אבל כפי שאני מבינה, צריך להיות קשוב לילד 24/7 ואני פשוטלא יכולה לעשות את זה. יש לי 5 ילדים ועוד המון חיות לטפל בהם אז שלא תבינו לא נכון, התינוק תמיד עלי במנשא גם כשאני מטפלת בחיות או עובדת בגינה אבל אני לא יכולה לקחת אותו כל רגע לשירותים
בעצם, אולי זה נראה לי יותר קשה ממה שזה באמת??
נראה, אולי בילד הבא ננסה


[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-10-11T19:22:24):
[u]בעצם, אולי זה נראה לי יותר קשה ממה שזה באמת??[/u]
בינגו :-)
כשתנסי בילד הבא, תראי בעצמך :-)


[u]אם כי לי עצמי בכלל לא נוח (עם המחשבה התיאורטית) לנקות קקי מרוח שנדבק לישבן של ילד בן שנתיים וחצי... כל אחד ומה שנוח לו[/u]
אכן.
ומצטרפת למקהלת
[u]איזה מזל שלא חיכיתי עד גיל שנתיים![/u]


[b][po]אף חצוף[/po][/b] (2007-10-11T21:25:15):
[u]כן, הבנתי שהיא מתכוונת שזה נוח יותר לאמא[/u]
ברור. אני פשוט הבעתי תמיהה על זה שזה שאני מוותרת על הנוחות הזו לטובת הגמילה המוקדמת מעמידה אותי כאמא סבלנית כל כך. גם מעציב אותי שהרבה אמהות מוותרות על טובת הילד בשם הנוחות שלהן כל כך בקלות, גם כשיודעים על אלטרנטיבה. (כמובן שזה נכון למיליון דברים לצערנו)

_יש לי 5 ילדים ועוד המון חיות לטפל בהם אז שלא תבינו לא נכון, התינוק תמיד עלי במנשא גם כשאני מטפלת בחיות או עובת בגינה אבל אני לא יכולה לקחת אותו כל רגע לשירותים
בעצם, אולי זה נראה לי יותר קשה ממה שזה באמת??_
זה נכון שעם עוד ילדים זה קשה יותר, לי יש עוד אחת ולפעמים זה לא קל. מצד שני, דווקא נוכחות הילדים הגדולים עוזרת. שמעתי על מקרים בהם אחים גדולים שמו לב שצריך לקחת את התינוק לפישפוש, ובודאי בגיל הגמילה עוזר שיש אחים גדולים שמדגימים שימוש בשירותים, ומעודדים. אפשר גם לקחת סיר לחדר שבו נמצאים ואז לא צריך לרוץ לשום מקום, ובחוץ אפשר כמובן לפשפש בטבע. (רק הערה, אני לא עשיתי בלי חיתולים, רק את הגמילה המוקדמת)


[b][po]גננת בגן[/po][/b] (2007-10-12T02:37:59):
האמת שאנחנו נמצאים המון בטבע. יום אחד אני אכתוב על זה
אולי הילד הבא יעשה פיפי וקקי עם הסוסים והעיזים שלנו...


[b]ג'ינג'ונת[/b] (2007-10-12T08:03:58):
[po]גננת בגן[/po] זה אכן יותר קל ממה שזה נשמע. אם קראת את מה שכתבתי, הילד "כפה" את זה עלינו ונורא נלחצנו, אבל הנה, 3 שבועות אחרי ואני חייבת להודות שזה כיף גדול לכולנו!! לומדים מהר מאוד את הסימנים ו/או את הזמנים וזה נהיה עניין של מה בכך, כמו לאכול. את האמת, אני חושבת שהיה לי יותר קשה עם חיתולים, כי אז לא היה סימן להחליף ולפעמים הייתי שוכחת :-D

[po]ריש גלית[/po], עניין התחתונים הוא מעין פשרה בין כולנו. לאבא שלו מאוד איכפת שהוא לא יצא ערום והיות וחולצה הוא לא מסכים ללבוש ותחתונים הוא לובש די בשמחה, אז כשיוצאים החוצה שמים תחתונים. בבית וכמובן כשישנים אז הוא בלי כלום (לכן, כשאנחנו בחוץ, הקקי בתחתונים. בבית זה תמיד על הרצפה). הבעיה עם הסיר היא שהוא לא מוכן לחשוב על לשבת עליו. אני אנסה מה שהוצע פה.

ואם אני כבר פה- יש למישהו מושג מה אני עושה עם זה הוא לא מוכן להתלבש? נהיה קר בלילות והוא כבר הצטנן...לפחות חולצה...


[b][po]מיכלי לי[/po][/b] (2007-10-12T08:12:49):
[u]ואם אני כבר פה- יש למישהו מושג מה אני עושה עם זה הוא לא מוכן להתלבש? נהיה קר בלילות והוא כבר הצטנן...לפחות חולצה...[/u]
לא קשור לדף אבל אולי תציעי לו בלילה חולצה של אימא? הבן שלי תקופה מסויימת לא רצה ללבוש פיג'מה וחולצה שלי מאוד אהב.(דרך אגב גם הבן שלי אוהב להיות ערום בכל הזדמנות שרק ניתן ולהתלבש צריך שכנועים: החולצה עצובה הנה היא בוכה, ציור שהוא אוהב או אם כבר לחוץ מאוד ממתק קטן קטן - הוא בן כמעט ארבע)

גם אצלנו היו שלושה שבועות קקי רק בתחתונים, בסוף זה עבר, ממש קשה לי לומר איך.







[/spoiler]
[spoiler=גמילת לילה ורגרסיות בגיל 2.3 (ירח לבן)]

[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2007-12-02T11:45:01):
זקוקה לעצות
הקטנה בת שנתיים ו3, 'גמולה' ביום כבר די הרבה זמן ולפני כחודש וחצי החליטה להוריד חיתול גם בלילה.
היה מצויין, קלטה את העסק תוך כיומיים. עושה פיפי 3 פעמים בלילה, בזמנים פחות או יותר קבועים, קוראת לי, אני עוזרת לה להתיישב על הסיר, על המיטה, משתינה, וחוזרת לישון.
כך היה כשבועיים.
פתאם - בלי טריגר נראה לעין, התחילה לפספס בגדול.כבר כ3 שבועות אין לילה שהיא לא עושה במיטה. בהתחלה כל ה-3 היו על המיטה. אחרי כשבוע שוחחתי איתה קצת על העניין, הצעתי לה חיתול (סירבה בתוקף) וכו'. נראה שהשיחה קצת עזרה כי מאז היא מפספסת בעיקר את הפיפי הראשון של הלילה (בסביבות 11:30 12:00) ולשאר מצליחה לקרוא לי.
זה די מייאש כי היא תמיד מצליחה להרטיב את כל הבגדים שלה, את השמיכות ולעיתים אפילו את הכרית.
נתונים נוספים: אני צפויה ללדת עוד כחודש.
בימים האחרונים הרגרסיה גלשה לפספוסים קטנים גם בשעות הערות.

מה עושים???

(מן הסתם היא הולכת לשירותים דבר אחרון לפני שהיא נרדמת. היא שותה במהלך הלילה כבקבוק מים שלם).


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-12-03T01:09:39):
[u]נתונים נוספים: אני צפויה ללדת עוד כחודש[/u]
נו, היא בטח שמה לב... ומגיבה בדרכה. אבל ממה שאני מתחילה לקלוט גם מהתהליך אצלנו וגם מהדף הזה ודומיו - רגרסיות קורות. ראי אצלנו לפני כחודש, כמה פוסטים לפנייך פה בדף. זה עבר. עד עכשיו אין לי מושג למה זה קרה ומה הוא רצה לומר.

[u]מה עושים???[/u]
מהניסיון המועט שלי - כלום. מכילים (זה בטח הרבה יותר קשה כשאת בחודש שמיני), מרפים, ממשיכים להגיד את משפט המפתח "לא נורא, בפעם הבאה תעשי בסיר."
כמובן, לשים לב אם היא לא מאותתת על וירוס, חולשה פיזית אחרת כלשהי, פטרייה...
אם לא - ובטח שגם אם כן - לנשום עמוק, לחבק, לתת לה להיות תינוקת אם היא צריכה. זה גיל קשה. עם הגדולה שלי עוד לא גמלנו אז (לצערי), אבל היו מלא בעיות אחרות. היחסים איתה כאילו השתנו לגמרי, בדיוק באותו גיל (וגם הייתי בהריון).
סבלנות... בהצלחה.


[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2007-12-03T01:24:24):
אפשר "לפשפש" אותה בלילה- לכוון שעון לכם (ההורים), לשים אותה על סיר באמצע הלילה (לא בטוח בכלל שהיא תתעורר מזה) ולהשכיב אותה חזרה לישון.


[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2007-12-03T08:10:36):
תודה על התגובות.
הלילה היה קצת יותר טוב, עשינו מלא פעמים פיפי לפני שהיא נרדמה. היא בדכ נרדמת אחרי הפיפי עם בקבוק מים, אז אמרתי לה שאחרי שהיא גומרת לשתות נעשה שוב פיפי וכך עשינו. היא פספסה פעם אחת אבל ממש בקטנה ועשתה פעם אחת בסיר וזהו. חוץ מזה ישנו כולנו שנת ישרים.
[u]כשאת בחודש שמיני[/u]
מהיום תשיעי (-:

[u]"לפשפש" אותה בלילה[/u]
חשבתי על זה, אני לא בטוחה אם זה נכון לעשות... ממשיכה לחשוב על זה.


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-12-03T09:13:56):
[u]"לפשפש" אותה בלילה[/u]
למה לא בעצם? עם הבכורה זה מה שעשינו המון זמן. כאמור, היא נגמלה מאוחר )-: (לא ידעתי על האפשרויות האחרות).
לא הצעתי לך כי הנחתי שכולם חוץ ממני עושים את זה - אצלי הקטנצ'יק מסרב בתוקף לפשפושים מאז שהתחלנו להוריד חיתולים ועד עכשיו. בכל שעה של היום ובכל מצב. זה צריך לבוא ממנו ואם לא הוא כועס. החליף את ה"לא אמא די אוּף" החמוד ב"לא בא לי" המזעזע שלמד מאחותו ילדת הגן. בדרך כלל הוא משלב את זה עם זריקת הסיר ממנו והלאה בתנופה יפה (אם כי לא בלילה... בלילה זה עולה לי בעוד שלוק מהציצי עד שהוא מפסיק לכעוס שהצעתי ונרדם בחזרה).

בהצלחה!


[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2007-12-03T12:46:17):
[u]למה לא בעצם?[/u]
כי היא כבר היתה במקום שהיא מרגישה את הצורך ומצליחה לקום ולהתעורר ולקרוא לי. איכשהו זה מרגיש לי קצת חזרה לאחור ו'לחסוך לה' את הלמידה. מין קביים כאלו, שמעבירים את האחריות ממנה חזרה לאמא, בדיוק בתקופה שבה היא לומדת לקחת אחריות על דברים שהיא יכולה.


[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2007-12-03T12:49:12):
[u]"לפשפש" אותה בלילה[/u]
אני מניחה שזה לא מתאים לכל אחד (כמו [po]שריש גלית[/po] לפני נתנה דוגמא). אני עשיתי את זה תקופה קצרה עם הילדה שלי כי היא מאוד התבעסה מהפספוסים בלילה. בכל מקרה, זה עובר מאליו, הם לא מתרגלים לזה שמפשפשים אותם (לפחות לא אלה שאני מכירה שפשפשו אותם).


[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-12-03T16:04:53):
[u]מין קביים כאלו, שמעבירים את האחריות ממנה חזרה לאמא[/u]
ואולי זה בדיוק מה שהיא צריכה כרגע? כמו שכתבתי קודם, זה גיל קשה (בעיקר להם, אנחנו רק סופגים את הריקושטים) וזאת תקופה קשה (הריון מתקדם, שבשלב זה בעיקר מבלבל אותה כי אין לה מושג מה זה באמת אומר). ולפעמים נדמה לי שכל מה שהם צריכים זה אישור שהם לא מוכרחים [u]לקחת אחריות[/u] ושאמא עוד שם בשביל כל מה שבשבילו היא היתה שם קודם.
אבל כמובן, זאת רק זווית אחת אפשרית. נדמה לי שכשהבכורה שלי היתה בגיל ובמצב האלה לא חשבתי על זה כל כך. לצערי.
ויניקוט אומר (בקשר לגמילה מהנקה, ואמנם הוא מדבר על תינוק קטן יותר, אבל אני אוהבת להשליך מזה אפילו על בת הארבע):
"התינוק גדל אבל התקדמותו רצופה הפסקות ונסיגות. תיווכחי בכך כל העת. תוכלי להיות מרוצה אם תינוקך מתנהג בהתאם לגילו חלק מן הזמן; ברגעים מסוימים יהא אולי בוגר מכפי גילו; וברגעים אחרים צעיר מכפי גילו. ואולם כפעם בפעם יהיה פשוט תינוק, תינוק קטנטן אפילו, ואת תתאימי את עצמך לשינויים אלה. [...] חלק מתפקידך וממיומנותך הוא הנו לדעת מהו בדיוק גיל ילדך בכל רגע ורגע."


[b][po]יוטי לונדון[/po][/b] (2007-12-03T17:35:43):
אני מאוד מסכימה עם [po]ריש גלית[/po] .
כשכתבתי
[u]הם לא מתרגלים לזה שמפשפשים אותם[/u] התכונתי שזה לא פוגע ברצון שלהם לעצמאות ולגמילה, לא מנוון את תהליך הגמילה.
[/spoiler]

[סלט_פירות*]

התחלנו שוב. אחרי הפסקה ארוכה ארוכה.
לא בטוחה שהגיל כל כך צעיר (עוד שבועיים בת שנתיים). אבל הרקע הוא קצת בלי חיתולים בעבר + חיתולי בד. ואז התחלתי לעבוד והיא הלכה למשפחתון וכל מה שהיה נעלם. בבית היא כבר היתה ללא חיתול ובלי פספוסים כמעט. ישנה צהריים בלי חיתול והיה נפלא.
ואז המשפחתון, העבודה. חיתולים ח"פ. כמו תינוקת.
אבל תמיד עשתה מדי פעם במקטין האסלה. לפעמים הלבשתי חיתול בד כשהיינו בבית (לא ממש התמדתי). ובעצם נשאר לה עניין השליטה על הסוגרים מאז שכבר כמעט נגמלה וזה טוב. היא לא עושה פיפי כל 10 דקות.

אז מה שונה עכשיו?
הגננת טסה לישראל אתמול, לשבוע. ומאז שהפסקתי לעבוד (ישששששששש! <ראו בלוג>), קיצרתי לה את השבוע ובימי שני וששי היא איתי בבית. אז מאתמול, עד יום שלישי עוד 10 ימים יש לנו קצת זמן לתרגל.
אני אומרת קצת (למרות שזה נשמע הרבה) כי אמא שלי באה ביום שני, ובטח נסתובב הרבה ולא נהיה בבית. אז מה שנצליח נצליח. אני רוצה לנצל את התקופה הזאת לכמה שיותר טוסיק חשוף.
ככה עשינו אתמול רוב היום.
בצהריים היא ישנה עם פולאפ (אחרי קקי במקטין. ובכלל הקקי לא משהו בימים אלה. כנראה הניבים...), ואחרי שקמה ועוד לא הספקנו ללכת לשרותים, היא קראה לי שנלך אבל זה היה אחרי הפיפי.
אח"כ הלכנו להביא את אחותה הגדולה מביה"ס (גן חובה) ואז היה קקי בחיתול בד. ואח"כ עוד חיתול בד ויצאתי לחוג עם הגדולה.

היום שוב. טוסיק חשוף. פיפי במקטין. נראה איך ילך.
היא יושבת לפעמים על הסיר (קוראת ספרים ), קמה ומתיישבת.
קודם היא ישבה יפה על האסלה ולא יצא כלום. ואז אני עשיתי פיפי. ושמתי בחזרה את המקטין (ישבנון עם מדרגות), היא עלתה ועשתה (כשלא ראיתי). באה אלי "גמרתי!". שימשיך ככה.
על קקי היא לא ממש מודיעה. לפעמים אני תופסת את תחילתו (והחיתול מוכתם מעט) וממשיכים באסלה. אבל לאחרונה יש פספוסים כי הוא קצת שלשולי ואולי קשה לה יותר להתאפק.

אני אמשיך לעדכן פה במשך התקופה הקרובה. ונראה איך ילך אח"כ כשהגננת תחזור.

יש טיפים?

[סלט_פירות*]

אני רואה שעשו פה סדר, אבל אף אחד לא הגיב לי.
ממשיכה לעדכן:

השבוע בו היינו בבית עבר יחסית בסדר בימים בהם לא יצאנו. יום אחד היתה חולה אז לא התעסקנו בזה, בשאר הימים היתה ללא חיתול.
כשהיא בבית עם ישבן חשוף, והסיר בהשג יד - היא יכולה להפסיק את מה שהיא עושה וללכת ביוזמתה לסיר ולעשות מה שצריך. קוראת לי "אמא גמרתי!" ומנקים.
כשהיא חזרה לגן (3 ימים בשבוע כשהגננת חזרה מהביקור שלה בארץ), המשיכה מדי פעם לשבת שם על מקטין או על סיר אבל לא באופן עקבי.
זה עובד בעיקר בבית.

שלשום הסתובבנו כמעט כל היום בחוץ (בקניון. ככה זה כשקר בחוץ). היא היתה עם חיתול בד, אחרי שבבוקר עשתה קקי בישבנון. כשהתכוונתי להחליף לה, ראיתי שהוא יבש. לקחתי אותה מיד איתי לשרותים, שלפנו את המקטין המתקפל והיא עשתה פיפי כמו גדולה
החיתול נשאר יבש עד אחרי שנ"צ, ואח"כ בבית היתה כרגיל ללא חיתול והסיר היה בשימוש עקבי. מצוין.

אתמול בגן שלחתי איתה תחתונים ומכנסיים לרוב, והאיש אמר לגננת - יאללה.
אבל שם היא רצתה ללבוש חיתול. אז הגננת נכנסה למוד גמילה והושיבה אותה כל חצי שעה על הסיר.
זה לא לגמרי לרוחי, כי היא מזמן לא בשלב שיוצא פיפי כל 10 דקות. שליטה על הסוגרים יש לה מגיל כמה חודשים (בלי חיתולים באופן חלקי). אבל כשיש ילדים אחרים בסביבה, זה מה שעובד...
בבית הורדנו את החיתול אבל השארנו מכנסיים. והיא עשתה פיפי במכנסיים.
ברגע שהיא לבושה - היא הרבה פחות מודעת. אולי היא צריכה להרטב יותר כדי להבין שאפשר ללבוש משהו וגם להשתמש בסיר כשצריך...

[חלוקית_נחל*]

רוצה לעדכן, מזה כ-3 חדשים גמולה לחלוטין במהלך היום עם מעט מאוד פיספוסים. התהליך היה מאוד מהיר. אולי כחודש, חודש פלוס. החליטה שהיא לא רוצה חיתולים. עד אז הייתה בלי חיתולים חלק מהזמן, וחלק הייתה בוחרת בעצמה בחיתול רב פעמי ולעתים גם בחד-פעמי. התחיל בדיווח לאחר המעשה, עבר לפיפי בסיר וקקי במכנסיים בדרך כלל. ובהדרגה להודעה לפני. היום, בת שנה ו-8, מורידה לבד מכנסיים בדרך כלל וניגשת לסיר, אלא אם כן מחליטה על הישבנון ואז נזקקת לעזרה. מסכימה לעשות בחוץ, ומבקשת גם בנסיעות לעצור לה כשצריכה.
חלה התקדמות מאוד גדולה מאז הלידה של אחותה גם בהליכה וגם בגמילה.

אבל משתמשת בזה למשוך תשומת לב ולהשיג את מטרותיה ולא תמיד כשרוצה. קוראת קקי קקי כשרוצה לרדת מהשולחן, כשאני מתייחסת לאחותה או מניקה אותה, כשרוצה לצאת מהכיסא באוטו ולא מעוניינת להמשיך בנסיעה. הרבה פעמים כשאני יודעת כשזה סרק אני מתלבטת כיצד להגיב. אני חושבת שחלק מזה אולי גם תרגול ובשלות של המערכת כלומר לא יודעת לזהות בדיוק מתי צריכה, או עושה קצת פיפי בהרבה פעמים.

סוגייה נוספת היא בשעות הליילה. עוברת עכשיו תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית, מאוד נסערת בליילה, בוכה, מתעוררת, ושותה מים, לעיתים גם 2 בקבוקים ויותר במהלך הליילה ואז מרטיבה. לפעמים מבקשת לרדת אבל בדרך כלל, עושה מתוך שינה, כלומר יכולה לבכות או להיות בחצי מודעות ואז לעשות. היא מאוד מתרגשת כשמתפספס. בליילה היא עם חיתול רגיל, חד פעמי, וגם אז דולפת ומרטיבה את המיטה...

בעלי לא מוכן לוותר על החיתול בשנת הליילה.

איך מתקדמים? אשמח לעצות ותובנות, האם כדאי להניח לעניין כרגע או איך כדאי להתייחס?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני רואה שעשו פה סדר, אבל אף אחד לא הגיב לי.
סלט פירות , האמת שכל מה שכתבת נשמע

חוץ מ: _הגננת נכנסה למוד גמילה והושיבה אותה כל חצי שעה על הסיר.
זה לא לגמרי לרוחי, כי היא מזמן לא בשלב שיוצא פיפי כל 10 דקות. שליטה על הסוגרים יש לה מגיל כמה חודשים (בלי חיתולים באופן חלקי). אבל כשיש ילדים אחרים בסביבה, זה מה שעובד..._
יש גם דף גמילה מחיתולים בגן ואולי לקרוא בו יעזור לך קצת.
בגדול, כל פעם שלא ברור לי משהו לגבי חיתולים/בלי חיתולים/גמילה, אני משווה את זה לפרקטיקות של אוכל ורואה אם זה נראה לי הגיוני. כך גם את יכולה לבחון את הטכניקה של הגננת ולראות אם את מרגישה בנוח איתה (מן הסתם יש שוני בין הגן לבין הבית גם בתחום האוכל - האם שם יש לך קווים אדומים ומהם? אם יש לך, איך את מעבירה את המסר לגננת?)

קרועה מעייפות אז לא מפרטת יותר מזה. ליל"ט.

[סלט_פירות*]

קרוטונית, תודה על ההפניה לדף. עוזר מאוד.
הבוקר האיש לקח אותה למשפחתון (זה בתוך בית, אז אין את עניין תחושת השרותים הציבוריים). אמרתי לו להגיד לגננת שתוריד את החיתול ואם אי אפשר שתסתובב ערומה, אז להלביש לה תחתונים או מכנסיים.
אני מודעת לעובדה שברגע שהיא לבושה, היא מפספסת, אבל בלי הפספוסים האלה היא לא תודיע מראש. אלא תתאפק עד שיברח לה. אני מניחה שברגע שיש לה משהו על הטוסיק, היא מרגישה בנוח פשוט לעשות, ובלי תחושת הרטיבות היא לא תלמד...
ובכל זאת, היתה סיבה שבגינה שלחתי בגדים להחלפה ביום שלישי. היא לא השתמשה בהם כי בין הושבה להושבה היא הלבישה לה חיתול... אמנם הוא נשאר יבש אבל לדעתי זו לא השיטה במקרה שלנו.
נראה איך ילך היום עם ההוראות החדשות, ומחר היא איתי (בעצם עד יום שלישי, כרגיל), אז נחזור לטוסיק חשוף בבית, וחיתול בד בחוץ.

[ריש_גלית*]

מי ערכה כל כך יפה? שתיתן לעצמה קרדיט!

חלוקית, שאלת איך מתקדמים?
בקשר ללילה, אני נהייתי חסידה של הורדה טוטאלית של החיתול גם במחיר הרבה (מאוד) לילות רטובים (ראי למעלה). אבל אם בעלך לא מוכן אז מה שהייתי מנסה זה לפשפש אותה כל כמה זמן, כלומר לקחת אותה לשירותים או להושיב על הסיר ליד המיטה (מה שעובד אצלכם) כמה פעמים במשך הלילה. זה מה שעשיתי עם הבכורה שלנו, שבעוונותי נגמלה בגיל מאוד לא-צעיר. כמה חודשים טובים אחרי שהיא כבר היתה גמולה לגמרי ביום היא עוד לא הראתה סימנים של לילות יבשים כמו שאמרו לי שאולי יקרה. אז ביום שהיא החליטה שהיא מורידה את החיתולים בלילה התחלתי לקחת אותה לשירותים כל כמה זמן. מתישהו קולטים בערך את דפוסי הפיפי ויודעים, נניח, שצריך פעם ראשונה לקחת שעה אחרי שנרדמה, פעם שנייה לפני שאתם הולכים לישון ופעם שלישית לפנות בוקר (זאת הפעם שמפספסים בד"כ כי למי יש כוח לקום... אבל אם את למשל מניקה את אחותה ומתעוררת ממילא אולי את יכולה לנסות לקום ולפשפש אותה).
אצלי הילדה לא היתה ממש מתעוררת מזה. המשכנו בזה הרבה זמן, עד ששמתי לב שהיא קמה לבד לעשות, בד"כ לא יותר מפעם אחת בלילה.
את כל זה אפשר לעשות גם עם החיתול, כמובן, וככה שומרים על שלום בית... (-: - לוקחים אותה בידיים, מסירים את החיתול, מושיבים על האסלה/סיר, מחכים שהיא תעשה ומחזירים את החיתול.

אבל - אצלי זה בשום אופן לא פעל עם הבן הקטן (זה שנגמל בגיל צעיר). הוא סירב בתוקף שיפשפשו אותו, בעיקר בלילה. הוא היה בלי חיתול ופשוט הרטיב והרטיב לילה אחרי לילה - עד שחדל להרטיב. אין לי מושג איך זה קרה.

בכל אופן הייתי מנסה להיפטר מהחיתול הלילי כמה שיותר מהר - כמובן בלי להלחיץ אותה או אתכם. זה יכול לעלות בתקופה רטובה - אבל את אומרת שגם ככה זאת תקופה רטובה P-: - אבל זה נגמר הכי מהר. וכשיש לך ילד/ה בת שנתיים גמולה לגמרי זאת הקלה עצומה לכולם!!!

סלט פירות - ראיתי את ההודעה הראשונה שלך ולא היתה לי שום עצה )-:
אבל כמו שכבר אמרתי פה, הנטייה שלי היתה להוריד את החיתול לגמרי כמה שיותר מהר. כלומר, ברגע שהתחלתי להוריד חיתולים אז כל חיתול שנשאר - בחוץ, בלילה - הפריע לי הרבה יותר. זה ברמה האישית שלי. אצלכם, בגלל שיש לה ניסיון ונראה שהיא לגמרי מבינה את העניין, אולי מה שדווקא יעזור לה יהיה להוריד לגמרי? כי כרגע היא מקבלת מסר שבעצם החיתול הוא כן בית שימוש, אבל בבית הוא לא, ובגן הוא קצת כן וקצת לא, ובקניון כן אבל יופי אם לא... מבלבל, לא?
אני כותבת בלי שום נחרצות, אין לי אלא הניסיון הקטן שלי ללמוד ממנו.
בהצלחה!

[סלט_פירות*]

ריש גלית,
תודה על המילים. הבהרת לי כמה דברים לגבי המצב הנוכחי.
בכל מקרה, קודם כשחשבתי על זה קצת, החלטתי לעבור לחיתול בד בלילה. עד עכשיו חששתי מדליפות אבל נראה לי שבבוקר היא לא קמה נורא ספוגה (רק לפעמים), אז נראה לי שיהיה בסדר.
להוריד לגמרי בלילה - לי אין כוחות לזה כרגע. אם זה יקרה מעצמו אז יופי. אבל יש לי חודשיים בערך של שינה (יחסית) רצופה עד ילדונת מס' 3, ואני לא רואה את עצמי מפשפשתותה בלילה. מקווה שזה יהיה כמו עם הגדולה. שפשוט תתחיל לקום יבשה...
מה שכן, עם חיתול הבד, בטוח שנחזור לפשפוש בוקר (ברגע שקמים, בלי למרוח חצי שעה במיטה של אמאבא. את זה אפשר לעשות אחרי הפיפי ).

חייבת לרוץ. אעדכן בערב איך היה היום במשפחתון.

[ריש_גלית*]

מקווה שזה יהיה כמו עם הגדולה. שפשוט תתחיל לקום יבשה...
זה בטח יקרה מתישהו! בעצם גם אצלנו זה מה שקרה עם שניהם, רק שכל אחד/ת בהתאם לגיל הגמילה ולדרך...

ילדונת מס' 3
מותר להגיד "איזה כיף לך"?

[סלט_פירות*]

מותר להגיד "איזה כיף לך"?
בטח שמותר <דברי איתי עוד חצי שנה...>

אספתי אותה היום מהמשפחתון עם שקית של רטובים ומלוכלכים. הרבה פספוסים. לא מודיעה בכלל כשהיא לבושה, ועושה כשמושיבים אותה.
ציפיתי לזה.
דווקא כשחזרנו, אחרי שהפעלתי מכונת כביסה (מתבקש, אה?), אני הייתי צריכה לשרותים וכמובן שהיא באה איתי. שאלתי אותה אם היא צריכה והיא אמרה שכן. אז אחרי הפיפי שלי, היא ישבה על המקטין ועשתה בכיף. ובכלל נראה שהיא גאה בעובדה שהיא לובשת תחתונים.

הלכה לישון עם חיתול הבד, ונראה מה יהיה מחר. כנראה שנהיה בבית, ונמשיך להתאמן.

[בשמת_א*]

הרבה פעמים כשאני יודעת כשזה סרק אני מתלבטת כיצד להגיב. אני חושבת שחלק מזה אולי גם תרגול ובשלות של המערכת כלומר לא יודעת לזהות בדיוק מתי צריכה, או עושה קצת פיפי בהרבה פעמים.
ההצעה שלי:
תמיד לקבל את דבריה כפשוטם.
תמיד.
זה בעיני כבוד לילד.
היא אומרת קקי? לא חשוב אם בעצם יש לזה מטרה אחרת. גם מי יודע. אולי סיטואציות רגשיות כמו שתיארת גורמות לה לתחושה של "כאב בטן" והיא כבר חושבת שהיא צריכה קקי. זו תחושה דומה... בכל מקרה, לדעתי יזיק לקבוע במקומה מתי היא "באמת" צריכה ומתי לא. ואני לא הייתי דואגת שזה "יהפוך למניפולציה" כי הרי זו תקופת מעבר, זה יעבור מהר מאוד, והגג של זה הוא כשממילא היא תלך לבד לעשות. כרגע את מתארת תינוקת ממש קטנה: היא בכסא בטיחות ולא יכולה לצאת ממנו בעצמה? בכסא אוכל וצריכה שיקחו אותה? מאוד קטנה ותלויה בהורים לעזרה בסיסית. אז בסדר.
(אני יודעת שזה קשה לאמא... אבל שאלת מה לעשות עם הילדה (-: ).

סוגייה נוספת היא בשעות הליילה. עוברת עכשיו תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית, מאוד נסערת בליילה, בוכה, מתעוררת, ושותה מים, לעיתים גם 2 בקבוקים ויותר במהלך הליילה ואז מרטיבה

בעלי לא מוכן לוותר על החיתול בשנת הליילה.

אני מסכימה עם ריש גלית, שעדיף לסלק את החיתולים מהחיים וזהו.
לגבי שתיית מים: שני בקבוקים זה יותר מדי. יש התנהגות רגשית כזאת של ילדים, שהם שותים המון מים כמענה לצורך רגשי. אבל זה מאוד לא בריא. ואת רואה שזה גם קשור בזה שהיא עושה במיטה.
אז קודם כל לטפל בסערת הרגשות. המון תשומי ומגע.
הצעה שנייה שלי, להגביל לחצי בקבוק (קטן, נכון?) של מים, וזהו. אין יותר. אפשר חיבוק, לא מים. או שאם היא מתעוררת ורוצה מים, אז קודם קמים לבית שימוש ורק אחרי שהיא עושה, אפשר עוד קצת מים (קצת!).
לגבי הבעל: אני מציעה למגן את המיטה (שכבות של שעוונית ומגבות וכאלה) אבל להסביר לו שזה מבלבל אותה ומאריך את הגמילה. פתאום אין חיתול, פתאום החיתול הוא בית שימוש - רע מאוד לילדה.
תנסי לחשוב, איך לטפל ברגשות בלילה. זה קשור לגמרי: לילה - מים - פיפי, בהחלט "סערת רגשות" שמתבטאת פיזית בצורה מאוד ברורה. מה יכול לעזור לה? מה יכול להרגיע?
מה יכול לענות על הצורך של הבעל, שבגללו הוא מפריע להתפתחות של הילדה ומתערב לרעה בתהליך הגמילה שלה?

[חלוקית_נחל*]

בשמת תודה על התגובה והעצות...

כשהיא מבקשת לרדת מהשולחן, בדרך כלל, כשאני "מתארגנת" להוריד אותה ומזיזה את השולחן, אם היא לא צריכה היא צועקת ומתנגדת לרדת ואז אני מבינה שהיא בעצם לא מעוניינת... זה סוג של אמירה שאני לא מצליחה לפענח את המשמעות הנוספת שלו, במיוחד כשזה קורה לדוג' בארוחה, בהתייחסות מלאה אליה, ביחס של אחד על אחד, ההגיון הפשוט מסמן לי שזו קריאה לתשומת לב, כי ברור לה שזו אמירה שבעקבותיה מגיעה פעולה/התגייסות מיידית. גם כשאני עם אחותה הקטנה, כשהיא מבקשת אני מניחה אותה וניגשת אליה, ושמתי לב, שפעמים רבות כשאני מניקה, היא מייד צריכה "קקי"....
בנסיעה לדוגמא, זה יותר בעייתי, כי אני צריכה מקום בטיחותי לעצור בצד, אני משאירה את אחותה באוטו ויורדת עם "הגדולה"איתה והיא מאוד שמחה, להתאוורר ולקבל חיבוק, אבל כשהיא לא מוכנה לחזור לאוטו ואני לא יכולה טכנית להתעכב יותר, אני חוששת שבהענות גרמתי ליותר נזק מתועלת, כיבדתי את הרצון שלה והצורך לרדת, אבל אני לא מכבדת את הרצון והצורך להישאר...

בנוגע לליילה זו ממש בעיה, במהלך היום היא במצב רוח טוב בדרך כלל, ובליילה היא יותר בסערת רגשות, היא לפעמים מתוך שינה בוכה "קקי" וחוזרת לישון. היא לא מוכנה לרדת, גם כשהיא מתעוררת ויורדים איתה לסיר היא לא מוכנה לרדת מהידיים, כשאני מחבקת ומגבילה את המים זה מגיע לצעקות רמות, עד היסטריה, והחיבוקים לא עוזרים,
המיטה ממוגנת, עם מגבת בסטנד ביי, ולמרות שהרבה פעמים נרטבים בכול מקרה, זה משהו שקשה לו לקבל... הילדה בהקשר הזה דווקא מדהימה, והרבה פעמים מתעוררת עם חיתול יבש, וגם כשעושה בחיתול מודיעה, עם זאת פעמים רבות עושה מתוך שינה או בחצי ערות..
אני חושבת שסערת הרגשות בליילה היא תוצר של חוויות היום וההשתדלות שלה בעניין ולא יודעת איך להרגיע יותר, היא מחובקת ומלוטפת, מחזיקה יד...

ננסה שוב להגביל את כמות המים או לתת לה לשתות יותר בשעות שלפני השינה ונראה אם זה יעזור. במקביל נעבור לחיתול רב-פעמי עד ההורדה המלאה (נראה אם בעלי יתעורר בזמן )

[בשמת_א*]

כשהיא מבקשת לרדת מהשולחן, בדרך כלל, כשאני "מתארגנת" להוריד אותה ומזיזה את השולחן, אם היא לא צריכה היא צועקת ומתנגדת לרדת ואז אני מבינה שהיא בעצם לא מעוניינת
טוב, אבל את נענית. אז זה בסדר. לאט לאט תפענחי מה בדיוק הדרך, וגם היא תחדד יותר את הצרכים שלה. כרגע אני מבינה שאין לה יותר מדי כלים לשוניים להבעה?

אבל כשהיא לא מוכנה לחזור לאוטו ואני לא יכולה טכנית להתעכב יותר
זה המקום שבו דפים כמו על הבלי כפייה והגבולות יכולים לעזור (סליחה, לא זוכרת שמות). למשל, אני הקפדתי להבהיר שעצירה בצד מסוכנת, שנעשה מהר ונחזור מייד לאוטו, כי אסור לעמוד כאן וזה מאוד מסוכן. וזה עבר אליו והוא שיתף פעולה. כי הייתי מאוד סגורה בפנים על זה שזה באמת מסוכן להיות שם בצד הכביש.

כיבדתי את הרצון שלה והצורך לרדת
לא: עשית מאמץ מיוחד במצב מאוד בעייתי בכביש, בגלל שהיא קטנה מכדי לחכות עד שתגיעו לשירותים באמצע הנסיעה.
רק בגלל קקי/פיפי, שבאמת לא יכולים לחכות בגילה עד שתגיעו. רק.
בגלל "רצון וצורך לרדת" לא עוצרים בצד הכביש. זה יכול לחכות לחניות ביניים במקומות בטוחים, שאולי כדאי להבנות לתוך הנסיעות עם ילדים מאוד קטנים.

אני חושבת שסערת הרגשות בליילה היא תוצר של חוויות היום וההשתדלות שלה בעניין ולא יודעת איך להרגיע יותר
אולי הכיוון הוא מעבר מאוד הדרגתי לשינה? חושך ודיבור מאוד שקט כבר משעה לפני ההשכבה? נרות במקום חשמל? אמבטיה ועיסוי (בטח אפשר לקבל עצה על שמן אתרי שמרגיע ועוזר לשינה טובה ושלווה? יש פה המון מתמצאים באתר), טקס השכבה שכולל אולי לילה טוב לכל בובה ובובה, אולי סירוק נעים, אולי שירי ערש קבועים וסיפור לפני השינה ועוד. יכול להיות שמעבר ארוך ומרגיע כזה יעזור.
עוד פטנט שכדאי להתייעץ עליו: יש מזונות שגורמים ללילה לא שקט, ויש שמרגיעים ולכן מומלצים לפני השינה. כדאי לבדוק את העניין הזה. לא יודעת עם מי להתייעץ.
בקיצור: לבדוק את ארוחת הערב, לבדוק איך מתנהל המעבר שלה מחוויות היום אל השינה, ולשפץ אותם.
מניעה טובה יותר מטיפול בילדה נסערת באמצע הלילה...

[חלוקית_נחל*]

תודה בשמת העל הרעיונות.

@}

[ריש_גלית*]

חלוקית, ההמלצה של בשמת להגביל את השתייה בלילה העלתה לי רעיון: אולי תקנו כוס פטנט שלא נשפכים ממנה מים כשהופכים אותה אלא רק כששותים ממנה (וגם אז צריך להתאמץ קצת "לשאוב" את המים). אפשר שתקנו ביחד, היא יכולה לבחור את הצבע ותגידו שזאת כוס מיוחדת ללילה. את הכוס תמלאי עד לחצייה, או קצת יותר בהתחלה, ותתני לה בלילה. יש להן ידיות נוחות, הגדולה שלי שתתה בכוס כזאת כל לילה אחרי שהפסיקה לינוק. היא ידעה שיש לה כוס במיטה ושתתה לבד. הכוס שלנו היתה מתוצרת אוונט. קנינו בסופר-פארם. מוכרים אותן "בחלקים" - הידית למשל בנפרד. מעצבן לנקות אותן בגלל כל החלקים... אבל אולי שווה לנסות.
בהצלחה!

[סלט_פירות*]

עדכון משלנו: היה יום טוב.
התחיל כשהיא קמה עם חיתול בד יבש בבוקר. מזל שבדיוק הייתי צריכה ללכת לשרותים בעצמי והיא עשתה בסיר במקביל. ואח"כ שוב (במקביל) קקי.
מאוחר יותר הלכה לחוג התעמלות עם האיש. אני נשארתי עם אחותה החולה (צינון וחום נמוך) בבית. חזרה לחיתול ח"פ. אחרי השיעור הם ניסו לעשות פיפי במקטין בחוג, אבל היא לא רצתה. הם המשיכו לקניות וסידורים עם החיתול. בסדר גמור מבחינתי.
כשחזרו הביתה, שוב הורדנו ועשתה בסיר. ואז הלכה לישון (כלומר, הלכה למיטה. ה-10 דקות שנרדמה באוטו חירבו לה את השנ"צ). אבל אמרה שצריכה קקי... האיש לקח אותה למקטין, עשתה קקי.
ואח"כ כשהתייאשה מהשינה, אני יצאתי לקניות. כשחזרתי התברר שבזמן שנעדרתי החיתול שלה היה יבש והיא ביקשה לעשות פיפי. הוא הוריד לה ועשתה במקטין. ככה גם בהמשך הערב. התחילה קצת לבקש לפני שיש לה.

יום קודם היה לנו יום הפכפך ונפילה אחת שלי. ידעתי שהיא צריכה פיפי והושבתי אותה במקטין ובסיר וכלום לא יצא. ואז ללא חיתול היא ישבה לידי על הספה והקראתי לה סיפור. והנה הפיפי. על הספה ועלי.
כעסתי.
לא הייתי צריכה לכעוס. ניגבתי אותה וכמובן שהזכרתי לה איפה עושים. לצערי זה היה בכעס. מזל שעבר לי מהר...
מצד שני החויה הלא נעימה הזאת, נראה לי שהשפיעה על ההמשך וההתקדמות של היום. (ואולי לא. מה שבטוח, זה לא יחזור על עצמו. מבחינתי).

מחר אנחנו מוזמנים לבראנץ' אצל הדודים של האיש. ניקח הרבה בגדים להחלפה, מקטין מתקפל. נזכיר לה.
לא בטוחה לגבי הנסיעה (לא רחוק, אבל אולי נעצור בכל מיני מקומות בדרך חזרה). ניקח גם חיתולי בד ונראה.

אני חושבת שבאופן כללי היא מאוד גאה בעצמה, ומרוצה מהתהליך. וגם אני.

[סלט_פירות*]

וגם - שמתי לב שפיפי של הזדהות עובד. היא רואה את אבא עושה פיפי, מיד אח"כ היא מסכימה לשבת על המקטין ועושה בקלות. אותו הדבר כשהיא מצטרפת אלי כשאני עושה - או במקביל על הסיר או מיד אחרי.

[סלט_פירות*]

עוד עדכון:
הולך טוב. גם בגן. בערך שני פספוסים ליום בגן, והגננת מאוד קשובה לה ו"תופסת" קקי מבעוד מועד. מתחילה להודיע גם לה.
בבית עוד יותר טוב. אני מזכירה לה לפעמים - מציעה והיא בוחרת אם כן או לא.
ביומיים האחרונים קמה יבשה בבוקר. הבוקר הגדילה אחותה לעשות ועזרה לה להוריד את החיתול לפני הישיבה על הסיר (ככה זה כשאמא שפוכה במיטה, כי עוד לא 7 בבוקר ומה אתן עושות ערות?). אז יש לי עוזרת קטנה וזה נפלא. היא גם עזרה לה אח"כ ללבוש את התחתונים. הפוך

נסיעות קצרות בתחתונים. לא בטוחה מה לעשות בנסיעות או סידורים מחוץ לבית שלוקחים יותר מ-20 דקות. גם אחרי פיפי בבית. נראה.

[ריש_גלית*]

לא בטוחה מה לעשות בנסיעות או סידורים מחוץ לבית שלוקחים יותר מ-20 דקות.
לקחת סיר? לנו יש מתקפל אבל לא יצא לנו להשתמש בו הרבה. בכל זאת, זה יכול להועיל. או פשוט לקחת את הסיר הרגיל. אני יודעת שזה לא "פשוט" באמת... אבל אם זה באוטו אז למה לא - לא את סוחבת. ואצלנו הטיולון תמיד נראה כמו העגלות של ההומלסים.

[סלט_פירות*]

נסיעות או סידורים מחוץ לבית שלוקחים יותר מ-20 דקות
אז הבוקר לקחנו את אחותה הגדולה לגן ואח"כ הלכנו לקניות ואז לקניון באופן לא מתוכנן. בגלל העצירה בחנוטבע, כן הלבשתי חיתול בד כשיצאנו מהבית.
אחרי הקניות + סיבוב בקניון הלכנו לשרותים. החיתול היה יבש והיא עשתה מיד במקטין המתקפל (איזה יופי של המצאה!). בגלל שהיינו בדרך החוצה, החיתול נשאר יבש בתיק והלבשתי את המכנסיים ללא תחתונים עד הבית.
גם לנו יש סיר מתקפל. זה מצוין כשהשרותים מגעילים מדי, או לעשות בחוץ (לא בסופת השלג שפוקדת אותנו עכשיו, אבל כשיתחמם זה בטח יהיה שימושי בפארק).

[ריש_גלית*]

לא בסופת השלג שפוקדת אותנו עכשיו
(-:
וכאן חמסין אביב ראשון...

[ריש_גלית*]

אגב, ה"לקחת סיר" שלי הוא חלק ממשפט שנחתך לי בלי ששמתי לב, היה אמור להיות כנראה "אולי את יכולה לקחת סיר?" או משהו כזה...

[סלט_פירות*]

נחתך לי בלי ששמתי לב
היית מובנת לגמרי

[מיכלי_לי*]

קופצת לבקר בעמוד...
מסכימה עם ריש גלית אנחנו הסתובבנו עם המון בגדי החלפה והסיר של הילדה (והיו לנו 4 מאותו סוג: בבית, בגן, בכל רכב)ומגנו את מושב הבטיחות ברכב... ובסוף פתאום כבר לא צריך.
בהצלחה!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

סלט פירות , נשמע מעולה

[חלוקית_נחל*]

מודה לכולן על העצות הטובות ומעדכנת, כשבוע ללא חיתול בלילה (כולל בבית של סבא וסבתא...). התחלנו ביומיים עם קימה יבשה, ואז ביום השלישי שכלל הירדמות בסלון ומעבר "לא חלק" לחדר השינה, חווינו את השטפון הגדול או מה שיזכר בהסטוריה המשפחתית כ"ליל שקי השינה" אחרי שגם שמיכת הפוך הוצפה ונרטבה. מה שעזר זה שכלול של האיש - בהתחלה מלאנו את הבקבוק ממש בקצת, וכל פעם שרצתה קמנו ומלאנו שוב טיפה, וכך יצא שבמצטבר לא שתתה הרבה. אחרי שיומיים לא מצאנו את הבקבוק והשתמשנו בכוס פלסטיק שהילדה מתקשה לשתות ממנה, העברנו אותה לחדר השינה ואז אתמול בלילה שהתעוררה לעוד הפסקת תענוגות עם הבקבוק, כשהיא מפנטזת על שכיבה בפנאן, ראתה את הכוס, התכרכמו פניה, והיא חזרה לישון עם המוצץ. בנתיים היא שותה רק כשבאמת צמאה, ובדרך כלל מחליטה לוותר...וגם אם שותה, זה מתוך ערנות ואז גם מבקשת לרדת לסיר או לשירותים. @}

[ריש_גלית*]

סלט פירות , נשמע מעולה

חלוקית נחל - איזו קפיצה נחשונית (לים הפיפי... (-; )! ממש הורדתם חיתולים בלילה למרות ההתנגדות שדיברת עליה קודם? איזה יופי!

חווינו את השטפון הגדול או מה שיזכר בהסטוריה המשפחתית כ"ליל שקי השינה"
(-:
לא רוצה לייאש אותך אבל נדמה לי שהסיבה שאני לא יכולה להיזכר בלילה אחד כזה היא שהיו לנו הרבה לילות כאלה... בחורף... ועם מעברים מהמיטה שלו למיטה שלנו והצפת כל אחת מהן... והתעוררות בפיג'מה ספוגה בפיפי (אני, לא הפעוט)...
אני מספרת את זה כדי שלא תגידי אח"כ שלא אמרו לך!
אבל לא, ברצינות, אני מספרת את זה עכשיו (נדמה לי שגם בזמן אמת זעקתי הצילו כמה פעמים, אפשר לבדוק פה בדף) כדי שאם פתאום יהיו נסיגות או אם יהיו הרבה לילות רטובים - שלא תרגישי שרק לכם זה קורה. לפי מה שקראתי פה ובדפים אחרים זה קורה כמעט לכולם. לילות יבשים, לילות רטובים, רצף לילות יבשים שאת כבר מרגישה גמולה לגמרי ואז פתאום שיטפון אחרי שיטפון לילה אחר לילה... ושוב יובש.
אצלנו, עם הקטן שהתחיל את התהליך בגיל שנה וחמש, רק היום כשהוא בן שנתיים (או אולי נגיד בחודשיים האחרונים) אני מרגישה נינוחה לגמרי עם ההתנהלות שלו ושלנו מול הצרכים (פיפי-קקי) שלו. נינוחה - כלומר לא בהיכון כל הזמן האם הוא צריך, האם הוא יקום רטוב, האם להילחץ שהוא נרדם בעגלה או באוטו. ולמען הסר ספק - גם היום יש פספוסים! אבל הם נדירים כל כך שאני ממש זוכרת כל פספוס (היו שלושה לאחרונה, בתקופה של אולי חודש ואולי חודשיים).
מה שכן, הוא עוד לא מצליח להתפשט לבד ותמיד צריך עזרה עם הטיפוס לישבנון (להשתנה בעמידה) או בהתיישבות על הסיר וכו'. ולפני כמה זמן היה איזה בוקר שבת שאמא ואבא ניסו להתעלם מהילדים שכבר קמו ולהמשיך לנמנם, וכשקמנו לבסוף התבשרנו שהבכורה, בת ארבע וחצי, עזרה לקטן לעלות לישבנון, להסיר את המכנסיים ולכוון בעמידה! מתוקים.

[חלוקית_נחל*]

גילית יקירתי, תודה על העידוד.....

התגברנו על ההתנגדות על ידי כך שהילדה פשוט נרדמה, כשאני הייתי אחראית השכבה מבלי שהספקתי להלביש לה חיתול זוגי היקר הבין את העניין, ובדרך כלל, עד כה, טפו טפו טפו, כשזה לא משהו מאוד עקרוני לאחד מאיתנו אז הוא מוותר, חוץ מזה שגם דיברתי על ליבו ואל שכלו...

לילות רטובים ברמת המגבת-שתיים היו וישנם, אבל פעם ראשונה חווינו הספגה של שמיכת פוך זוגית ברמה שאי אפשר להפוך אותה ולהתכסות בצד היבש...
זוגי היקר, נדרש למחסן החשוך מחוץ לבית באמצע הליילה לגשש דרכו אל שקי השינה המאובזרים במדף הטיולים על מנת שנוכל להעביר את הליילה... זה היה מאתגר ומשעשע כאחד
(וכן, המיטה ממוגנת עם שעוונית-מגבת)

אל חשש, לעת עתה הם מאוחסנים בבית, בסלון, לכל מקרה, ובכלל, באופן מוזר, אחרי שהצעד נעשה, החששות התפוגגו @}

ולפני כמה זמן היה איזה בוקר שבת שאמא ואבא ניסו להתעלם מהילדים שכבר קמו ולהמשיך לנמנם, וכשקמנו לבסוף התבשרנו שהבכורה, בת ארבע וחצי, עזרה לקטן לעלות לישבנון, להסיר את המכנסיים ולכוון בעמידה! מתוקים. - איזה כיף

[סלט_פירות*]

נשמע מעולה וגם ממשיך ככה.
היא מודיעה גם כשהיא לבושה. אפילו בפולאפ (לפעמים לשנת צהריים. שאריות מהפולאפים של אחותה הבכורה. בסוף הפולאפ נשאר יבש. הכלבה אכלה אותו ).
היום במשפחתון היה פספוס פיפי אחד. ועשתה בחיתול אחרי שנ"צ. הגננת עוד מלבישה לה לפני השינה. בבית אם אני מלבישה חיתול אז בד, ואם לא - בינתיים לא היו פספוסים.
כשהיא ישנה במשפחתון וצריכה קקי כשהיא קמה, היא עושה כמו שעשתה בבית עד לא מזמן - לא מוציאה הגה כשהיא מתעוררת, ובסוף מוצאים אותה עם קקי.
מקווה שגם זה יעבור.
בכל מקרה היא בדרך הנכונה.
גם בנסיעות. וגם מחוץ לבית.

הבכורה, בת ארבע וחצי, עזרה לקטן לעלות לישבנון בדיוק כמו שקרה אצלינו. ביקשתי בחצי נמנום שתעזור לה להוריד את חיתול הבד מהלילה ואכן הפיפי הראשון היה בסיר. איזה כיף כשהם עוזרים אחד לשני.

[בשמת_א*]

אפילו בפולאפ
מה זה? משהו חדש?

[ניצן_אמ*]

pull-up תחתון חיתול (יש מי שקורא להם תחתוני גמילה.)
יש ילדים שהולכים איתם עד גיל 3.5-4

[סלט_פירות*]

pull-up תחתון חיתול
סופג פחות טוב מחיתול חד פעמי. אמורים להרגיש את הרטיבות.
קניתי חבילה אחת לבכורה, לגמילת הלילה (בזמנו לא התעסקתי עם חיתולי בד). היא קמה במשך תקופה ארוכה יבשה, אז אמרתי לה אז שנשארו 3. ספרנו 3 לילות אחורה ועברנו לתחתונים.
בגלל זה נשארו ומבחינת הנגמלת הנוכחית - זה כמו משחק. זה ורוד עם נסיכות.

[סלט_פירות*]

עדכון (אחרון?) -
בשבוע האחרון כבר לא היו פספוסים בגן. בעצם הפעם האחרונה היתה ביום שלישי בבוקר, לפני שהלכה למשפחתון.
מצוין!
אמנם האחריות לא לגמרי בידיה. אני לוקחת אותה לעשות כשנדמה לי שיש לה, ולרוב היא מסכימה. בפעמים אחרות היא מודיעה והולכים.
בימים שהיא ישנה בצהריים בבית - ללא חיתול. בגן היא ישנה עם חיתול ובדר"כ מתעוררת איתו רטוב. מן הסתם כי הוא שם.
השבוע אגיד לגננת שכל עוד היא מוודאת שהיא עושה פיפי לפני השינה, אפשר להוריד את החיתול לשנ"צ.

וזהו. היא נהדרת, ולנו זה נפלא. מקטין אסלה מתקפל תמיד בתיק, כך שבכל מקום (חברים, ציבורי) יש פתרון. בקיץ יהיה גם את הסיר המתקפל לחיק הטבע אם יהיה צורך.

שני נושאים שנשארו... ועוד יעלו:

1. לילה. היא קמה מדי פעם (כבר קרה כמה פעמים רצוף) עם חיתול בד רטוב. בדר"כ אם היא עושה פיפי לפני השינה, היא תקום יבשה בבוקר. לא תמיד היא מוכנה או מרגישה שיש לה, ואז בבוקר רטוב.
2. הלידה המתקרבת - כמו עם אחותה, אני צופה רגרסיה (אשמח אם לא תהיה...), אז בטח יהיה עוד על מה לדבר בקרוב. זו אחת הסיבות שאני לא מתעסקת עם הלילות כרגע. גם בגלל שבסוף שמיני אני לי כוחות לזה, ואחרי הלידה על אחת כמה וכמה... אני מחכה שזה יבוא ממנה.

תודה על התמיכה והעצות.
אני מרגישה שבגלל שעשינו בלי חיתולים באופן חלקי (מאוד), ושימוש בחיתולי בד - יש לה שליטה בסוגרים מגיל צעיר, וסה"כ המעבר הנוכחי היה חלק. מאוד הקל שלא צריך לקחת אותה לעשות 3 טיפות פיפי כל 10 דקות.

<עם הבאה בתור - נתחיל בלי חיתולים מוקדם יותר. זה ברור>

[ריש_גלית*]

<עם הבאה בתור - נתחיל בלי חיתולים מוקדם יותר. זה ברור>
גם אני מפנטזת על זה! רק שבינתיים אין לי הבאה בתור באופק...

נשמע מעולה מה שסיפרת. מלבד הלילות - אני עדיין חושבת שאם מחכים שזה יבוא מהילדים זה עלול להתעכב מאוד (מניסיוני עם הגדולה)... אבל אולי אם הבאה בתור תהיה בלי חיתולים זה דווקא יעודד את האמצעית! מי יודע... לא כדאי לצפות לדברים רעים כי אז הדברים הרעים עלולים להגשים את הציפיות P-: ...

בכל אופן בהצלחה!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_עדכון (אחרון?) -
בשבוע האחרון כבר לא היו פספוסים בגן_
איזה יופי |כן| חודשיים מההודעה הראשונה שלך

[מיכלי_לי*]

לילות יבשים... וואו איזה חלום! אצלנו עדיין יש פספוס אחד בלילה (ממש לקראת בוקר) ולפעמים לילות יבשים.
הקטנה כבר גמולה 9 חודשים והורדתי לה בלילה כחודש אחרי הגמילה ביום ואני לא מתחרטת למרות הפספוסים.
אני מאמינה שבלי חיתול בלילה עם הזמן היא תפספס פחות פעמים. עכשיו זה מרגיש לי נורא לשים חיתול לילדה כל כך עצמאית (ממש משפיל)
אני עדיין חושבת שאם מחכים שזה יבוא מהילדים זה עלול להתעכב מאוד (מניסיוני עם הגדולה)...
גם אצלי עם הגדול שעדיין מפספס עם הקטנה בלילה, איזו חגיגה!
(עכשיו הם לפחות למדו כשבורח להוריד מכנסיים ולבוא למיטה שלנו וככה כולם ממשיכים לישון)
בהצלחה!

[סלט_פירות*]

חודשיים מההודעה הראשונה שלך קרוטונית, תודה ששמת לב (כי אני לא )...

אני עדיין חושבת שאם מחכים שזה יבוא מהילדים זה עלול להתעכב מאוד (מניסיוני עם הגדולה)...
מבחינתי, הורדת חיתול בלילה - אחרי תקופה של לילות יבשים.
עם הגדולה, היא ישנה עם פולאפ, וקמה יבשה. כשהצענו להוריד - היא סרבה. ואז הוצאתי 3 זוגות מהחבילה (את השאר אחסנתי) ואמרתי לה שנשארו שלושה.
עשינו ספירה לאחור ואחרי שלושה לילות עברנו לתחתונים.
הפספוסים התחילו קצת לפני לידת אחותה והמשיכו אחריה (ולא רק בלילות). אבל זה עבר יחסית מהר.

הפעם אנחנו עם חיתול בד (לא היו בכלל עם הגדולה), ולכן נראה לי שהיא תוותר על זה מרצונה, כשהיא תרגיש מוכנה.
זה כבר מתחיל - אם לא הולכים לישון מיד אחרי האמבטיה, אז היא לא מוכנה להתחתל. רק אם זה כבר זמן להכנס למיטה...
<ברור שזו הזדמנות מבחינתי, אבל הסברתי למעלה למה כרגע לא. אלא אם ההחלטה לא תהיה שלי.>

בהצלחה! תודה לכולכן!

[סלט_פירות*]

אני עדיין חושבת שאם מחכים שזה יבוא מהילדים זה עלול להתעכב מאוד (מניסיוני עם הגדולה)...
והנה, זה בא ממנה.
אמנם עוד מוקדם לדווח (אבל מה כפת לי. מרפי, לא פוחדת ממך!), אבל שלשום בלילה היא התעוררה וביקשה לעשות פיפי. אבא ניגש, לקח לישבנון. עשתה, לא הסכימה ללבוש את החיתולבד חזרה. קמה יבשה ועשתה בסיר.
אתמול בערב שוב - עשתה פיפי עוד לפני ארוחת הערב (ואז מקלחת קצרה ולישון. ובכלל היא גם היתה עם חום אתמול וזה לא השפיע על העניין הזה בכלל. מתוקה), לא רצתה חיתול ללילה וקמה יבשה בבוקר.

...אני סקרנית לראות מה יקרה אחרי הלידה... <יהיה בסדר. בטח שיהיה בסדר.>

[טרה_רוסה*]

יש למישהו את הגרסה המקורית של הדף, לפני העריכה?

[ענת*]

שלום לכן , ביתי בת 2 וחמישה חודשים והתחלנו תהליך גמילה. היא כבר לא עושה בסיר אלא עם ישבנון באסלה .בין לבין היא עם חיתולים . לפני חודש לערך כשהורדתי לה את החיתול ושמתי לה תחתונים היא פספסה איזה 4 פעמים כי בעצם עשתה ללא מודעות .מאז לא שמתי לה תחתונים אלא היום בלבד והיא לא עשתה כלום במשך 4 שעות !! לאחר 4 שעות בלי שעתה כלום שמתי להחיתול ( לא התנגדה )כי נראה שהיא עוצרת בכוונה ומסתבר שרק אחרי רבע שעה עם החיתול היא עשתה פיפי . האם זוהי הדרך הנכונה ? יתכן ובאמת עצרה וזה נחשב התקדמות מהפעם הקודמת או שזה יצא במקרה ? מה נראה לכן ?כיצד מתקדמים ? האם היא צריכה קודם לקבל ביטיון בבית ואח"כ להתחיל בגן ? אודה על עזרתכן

[שני*]

אולי למישהי יהיה רעיון -
הבן שלי בן חודשיים וחצי ולא עושה קקי בחיתול בכלל! זה דיי מטורף אבל הוא עושה קולות של מתאמץ ובוכה ומתאפק ורק כשאני לוקחת אותו לכיור ומזרימה לו על הבטן מיים חמימים - רק אז הוא עושה קקי. יש לציין שאין לו עצירות. הסיפור הזה קורה פעמיים-שלוש ביום. זה קצת מטריד כי לא בכל מקום כשיוצאים מהבית יש כיור עם מיים חמים ואני לא יודעת מה יקרה כשהוא ילך למשפחתון.

[אום_אל_קיצקיצ*]

בפעם הבאה שאת רואה את הסימנים פשוט להוריד חיתול ולהחזיק מעל קערה/שירותים/כיור/כל כלי קיבולת שאפשר לעשות לתוכו קקי. ראי מדור בלי חיתולים.

[שני*]

אני עושה את זה. זו בדיוק הבעיה. אני רוצה שילמד לעשות גם בחיתול

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

במשפחתון הוא יתנהג כמו במשפחתון, מתוקף הנסיבות ובגלל שיהיו איתו מטפלים אחרים.
בדיוק כפי שתינוקות סרבני בקבוק, או כאלה שלא נרדמים לשנת צהריים בלי ציצי, מסתדרים ומסתגלים כשהם עם מטפלים אחרים.
חבל ללמד אותו ביוזמתך הרגל מגונה... עדיף שאתך יעשה רק כך, ועם אחרים ילמד אחרת.

[שני*]

את צודקת אבל זה נורא קשה אם אנחנו מחוץ לבית. אין בכל מקום כיור עם מיים חמים והוא צורח לי בידיים ומתאפק

[ריש_גלית*]

אין בכל מקום כיור עם מיים חמים והוא צורח לי בידיים ומתאפק
איזה תינוק חכם!
בפעם הבאה שאת רואה את הסימנים פשוט להוריד חיתול ולהחזיק מעל קערה/שירותים/כיור/כל כלי קיבולת שאפשר לעשות לתוכו קקי. ראי מדור בלי חיתולים את יודעת כמה אמהות שמנסות לגדל בלי חיתולים היו רוצות שהתינוק שלהן יתנהג ככה? (-:

אני רוצה שילמד לעשות גם בחיתול
למה? שואלת באמת.
נראה לי שכמו שקרוטונית אמרה, במשפחתון הוא יתנהג כמו במשפחתון, מתוקף הנסיבות ובגלל שיהיו איתו מטפלים אחרים.

[ה_קטנטנה*]

שבוע שעבר התחלנו להוריד את החיתול ולהושיב את הקטנטן על הסיר. סך הכל הולך די יפה (יש לנו הרבה פיפי במקלחת), רק מה? מאז שהתחלנו (ועבר רק שבוע וחצי) הילד הספיק לפתח דלקת עיניים, וירוס מעצבן, ועכשיו הוא מוציא ארבע שיניים בבת אחת (כלומר- חום, עצבין, לא ישן בלילה וכו').
המחלות עצמן לא הפריעו לי להמשיך לתת לו להסתובב ערום, אבל אני חושבת שאולי הגוף שלו מנסה לשדר לי שזה לא מתאים לו עכשיו? ואולי זה סתם לא קשור...

[ריש_גלית*]

בן כמה הוא?

[אמא_נמרה*]

הינוק כבר בן שנה וממש נמאס לי מהחיתולים. אז עכשיו כשהוא כבר מתחיל ללכת וכבר חם כל היום, הורדתי את החיתול. כשאנחנו בבית או בגינה שליד הבית הוא בד"כ בלי החיתול, לובש מכנסיים או חולה מאד ארוכה ותחתונים.

כיוון שהוא כבר אוכל ארוחות מלאות, יש לו קקי של "גדולים", ומצאתי שלהחליף תחתונים עם קקי, זה לא קשה בלגן ואפילו יותר נוח לפעמים מאשר חיתול עם קקי. כולנו מבסוטים (גם כדור הארץ, לשם שינוי). כרגע כשאני מביאה לו סיר ומציעה לו לעשות פיפי הוא אומר מעצמו "פשששש", אבל לא עושה. בגינה על עצים (אני "כ גאה שאני מזהה את זה בא...) הוא כן עושה. נראה איך זה ימשיך.

[קט_קטית*]

להחליף תחתונים עם קקי, זה לא קשה בלגן ואפילו יותר נוח לפעמים מאשר חיתול עם קקי
נכון D-:
במיוחד אם זה חיתול רב פעמי

יישר כוח!

[ה_קטנטנה*]

בן כמה הוא?
שנה ושלוש.

[ציל_צול*]

רוצים להתחיל גמילה מחיתולים בגיל תשעה חודשים. בינתיים נעזרים בכיור וכבר הצלחנו כמה פעמים. יחד עם זאת, אם זה לוקח זמן הגב קצת נגמר מעל הכיור. מחפשת תשובה לשתי שאלות: מהם היתרונות והחסרונות של כיור מול סיר (הישבנון מקבל בינתיים צרחות אז יורד לעת עתה מהפרק). מתי כדאי להלביש תחתונים במקום הטיטול.

[בשמת_א*]

מהם היתרונות והחסרונות של כיור מול סיר
היתרונות של כיור:

• הוא בגובה נוח לעמידה, ודורש פחות התארגנות מהמפשפש
• הכל הולך לאותו ביוב ממילא
• קל לשטוף אותו, ואם צריך יותר משטיפה, הוא בנוי לחיטוי יסודי יותר...
• קל לשטוף תוסיק קטן ישר בכיור אחרי שגמר

החסרונות של כיור:
חלק גילית כבר...

• קשה לעמוד אם זה יותר מפישפוש קצר
• לפעמים משפריץ על הסביבה... תלוי במבנה הכיור ומה שמסביבו
• לפעמים עלול להיות מסריח, כי הצרכים קצת הצטברו בצנרת, שלא בנויה להעביר קקי עד שמגיעים לצינור הביוב של הבית. אז מבזבז יותר מים על שטיפת הצנרת
• אם הקקי כבר לא של תינוק יונק, אז צריך לקחת אותו ולהעביר אותו ידנית לבית השימוש (ולכן הכיור לא ממש מתאים מרגע שיש לנו תינוק שאוכל מזון מוצק)
• מצריך החזקה של התינוק, שמתאימה כאשר התינוק אינו יודע לשבת, אבל מיותרת כשהתינוק כבר יושב

סיר - קטן, אפשר להחזיק יותר מאחד בבית, נייד - אפשר לקחת איתנו וככה הילד עושה בסיר האהוב והמוכר גם בחנות וגם אצל אחרים ואין לנו בעיה עם סירוב לשירותים ציבוריים או "לא נעים" בשירותים של אחרים (ילדים רבים לא רוצים לעשות בבית שימוש לא מוכר, ועוד יורת נרתעים מבית שימוש מסריח ציבורי). קל לשטוף אותו.

מתי כדאי להלביש תחתונים במקום הטיטול.
מתי שנוח לך.
אם תקראי בהודעות שמעלייך תראי, שאמא אחת כותבת שאפילו כשהילד עושה במכנסיים זה יותר נעים בתחתונים מאשר בחיתול.
בבית אפשר לחסוך את שניהם. קל יותר לילד לפתח שליטה כשהוא לא לובש כלום, וחוסך המון כביסות...
תשובה נוספת: לפעמים זה בא מהילד.
בכל מקרה, כמה שיותר מהר נפטרים מהטיטול - יותר טוב לכולם.
עכשיו קיץ, כדאי לנצל את זה!

[מיכל_שץ*]

בבית אפשר לחסוך את שניהם. קל יותר לילד לפתח שליטה כשהוא לא לובש כלום, וחוסך המון כביסות...
מדהים כמה שזה נכון. אצלנו בצורה ממש קיצונית. אחרי ימים ארוכים ויבשים להפליא פתאום בא יום אחד של הסתובבות בחוץ עם בגדים וכאילו הכל ירד לטמיון.

[ציל_צול*]

אז מיכל, מה עדיף בעינייך? להרגיל ישר לחיים האמיתיים (דהיינו, עם בגד כלשהו) או לעשות בדרך כלשהי מעבר מבלי כלום לבגדים. אני גם מתלבטת בזה. אשמח לשמוע מה דעתך.

[מיכלי_לי*]

אנחנו בבית התחלנו בלי כלום ובחוץ עם תחתונים, מכיוון שהקטנה בת הלבשנו שמלונת שבקושי מכסה את התחתונים אצל בן אפשר רק חולצה.

[ציל_צול*]

ואיך הילדה הסתדרה עם זה שלפעמים היא לבושה במשהו ולפעמים לא? זה בלבל אותה? ראיתם שהיא מפספסת יותר באחד מהמצבים?

[ציל_צול*]

ואגב, אולי כדאי לציין על אילו גילאים מדובר. נדמה לי שגילאים שונים מזמנים יכולות שונות ואולי זה יכול לעזור לפענח את המידע שניתן פה בדרך שתהיה עוד יותר מועילה. תודה

[מיכלי_לי*]

הילדה היתה בערך בגיל שנה וחמישה חודשים ואני לא חושבת שהגיל משנה.
לא ראיתי הבדל בפיספוסים רק שקל יותר לנקות בלי תחתונים ומצד שני עם תחתונים יודעים מתי פספסנו ובלי לפעמים פשוט מצאנו שלולית באחד החדרים שלא ידעתי על קיומה.
נסי ותראי מה מתאים לכם זה מאוד אישי.

[ינשופית*]

לי הייתה הרגשה שהוא יותר שולט עם תחתונים, כאילו שזה מזכיר לו שצריך להתאפק. אבל זה היה אחרי איזו תקופה שבבית הוא היה בלי כלום.
בקיצור: נסי ותראי מה מתאים לכם זה מאוד אישי.

[אמא_נמרה*]

חוזרת כדי לספר עוד. אז בן שנה וחודש בערך, ביום בבית בלי חיתול. אם אני צופה קקי - אז עם תחתונים, כי ככה נוח לי (שזה גם גורם במשוואה), ואם רק פיפי, אז בלי כלום ומקסימום מוצאים
שלולית באחד החדרים שלא ידעתי על קיומה. . את הפיפי אני גם רוצה שהוא ממש יראה , כי ככה יהיה לי יותר קל לכוון אותי לעשות לתוך כלי קיבול.
אם החמודי עשה קקי ולא הייתי לידו בותו רגע הוא מיד בא להודיע ולבקש שאנקה אותו. גם שלב חשוב בתקשורת. עם הפיפי הוא מעדיף לשחק, מזל שלא מנסה לאכול (אפרופו דף אחר בנושא).
בנוסף התחלנו גם לצאת לגינה שליד בית בלי חיתול. פשוט כיף.

[ציל_צול*]

תודה לכל המשתפות. נכון שבסוף ננסה ונראה מה מתאים לנו אבל הניסיון שלכן נותן חומר למחשבה ולנסיונות משלנו. שאלה ששאלתי גם בכיכר אבל אולי כאן היא יותר רלבנטית (ותהיה לה תשובה בהקדם...) - איפה רוכשים ישבנון מתקפל וסיר מתקפל וגם סיר לטוסיקון קטנטון של בן תשעה חודשים?

[ציל_צול*]

ועוד שאלה אחת - האם עדיף ללמד בן תשעה חודשים לעשות פיפי בתנוחת כריעה שבה אני יכולה להחזיק אותו ובה הוא גם עושה קקי או שמוטב ללמד ישר בעמידה, נגיד לתוך הכיור? הרגלנו אותו כבר לתנוחת הכריעה וזה עובד נהדר אבל פתאום חשבתי לי שאולי זו שטות שסתם שוברת לנו את הגב במקום ללמד ישר את הגירסה הסופית של העסק.

[אום_אל_קיצקיצ*]

איפה רוכשים ישבנון מתקפל וסיר מתקפל וגם סיר לטוסיקון קטנטון של בן תשעה חודשים?
אנחנו חיפשנו בארץ סיר כזה בנרות. למיטב ידיעתי אין. בסוף הביאו לנו מאמריקה.

[מיכל_שץ*]

שלנו כבר בת שנתיים וב"גמילה" אני חושבת שבערך 9 חודשים. היתה קודם עם רב פעמי, מה שאולי הקל קצת.
היא מאוד קיצונית ולוקחת כל שלב התפתחותי "עד הסוף" ובצורה מאוד יסודית. כל תת-שלב מתארך אצלה לפעמים לחודשים.
אז אפשר היה לראות שבהתחלה ניסינו עם תחתונים וזה פשוט לא עבד, מבחינתה היתה כמו עם חיתול.
כשהפשטנו חלק מהזמן שמנו לב שהיא מתחילה לקלוט ויש פחות פספוסים.
אני באופן אישי דווקא מעדיפה לנקות קקה מהרצפה מאשר לנסות לחלץ את זה מהתחתונים...
בסוף, כשנפל האסימון החלטנו שמשתדלים לתת לה להיות ערומה כמה שאפשר. בבית - כל הזמן. אצל הסבתות - כמה שמתאפשר. יציאות החוצה - להשתדל ברגל... ובכלל כמה שפחות.
השתמשנו גם בפטנט של שמלה בלי תחתונים. באופן מדהים - גם פה היא בהתחלה פיספה ולקח לה כמה פעמים לקלוט...
אחרי בערך חודש כזה יש תחושה של שינוי משמעותי, בבית אין פספוסים בכלל וגם במקומות מוכרים אחרים פחות ופחות. מקומות זרים עדיין לא פיענחנו...
אצל ילדים אחרים זה בטח היה לוקח חצי מהזמן.
ויש לי למי להשוות - לאחותה לקח בדיוק שבועיים...

[ציל_צול*]

המממ... אמריקה... חבל שלא שאלתי קודם כי בת דודה בדיוק הגיעה משם. אולי יש לך ניחוש איך קוראים לזה באנגלית ואני אחפש שאיזו חנות אינטנרטית תשלח לי בעלות משלוח שערורייתית?

[ציל_צול*]

מיכל, למה התכוונת כשכתבת שאתם משתדלים לצאת החוצה ברגל? איך זה משפיע על הגמילה? וכשהיא היתה קטנה ולא היו לה מילים בכלל, איך היא סימנה שהיא צריכה פיפי?
אגב, אהבתי שכתבת שהיא לוקחת כל שלב עד הסוף ובצורה יסודית. זו ראייה אימהית ונדיבה של משהו שהרבה הורים היו רואים בו פשוט מטרד ומפספסים את הייחודיות של הילד שלהם.

[בשמת_א*]

הרגלנו אותו כבר לתנוחת הכריעה וזה עובד נהדר אבל פתאום חשבתי לי שאולי זו שטות שסתם שוברת לנו את הגב במקום ללמד ישר את הגירסה הסופית של העסק.
עדיפה תנוחת הכריעה מכל מיני סיבות.
אין צורך להרגיל לפיפי בעמידה תינוק שעדיין לא הולך.
אין מה לדאוג! כשהם כבר הולכים בעצמם, וכבר מספיק גדולים כדי לעשות פיפי בעמידה בחיק הטבע או בעמידה מול אסלה על גבי שרפרף, אז בצ'יק מלמדים אותם.
עד אז, הגודל (הקוטן (-: ) שלהם דווקא לא מועיל לעמידה, הכריעה בכל מקרה יותר בריאה, וגם בנים קטנים עושים פיפי בישיבה בסיר, בדרך כלל, אחרת זה משפריץ לא נורמלי... גם כי זה משפריץ מטבעו והסיר לא מספיק גדול לצורך ההשפרצות, וגם כי ילד קטן צריך ללמוד לכוון, ועדיף ללמד אותו, לדעתי, כשהוא כבר מספיק גדול לכוון לתוך השירותים.

[אמא_נמרה*]

רוצה לחדד שאמנם הדף הוא על גמילה, אבל אצלנו מדובר בלגמול את ההורים מהחד פעמי... התינוק החמוד יקלוט עם הזמן (וההכוונה והחיקוי) מה עושים והיכן...

שאלה: איך מלמדים לעשות קקי בכריעה? כרגע ברור שהוא עושה במין חצי כריעה (רגל אחת כמעט עומדת-ישרה והשניה עם ברך על הרצפה.

[ציל_צול*]

מעדכנת - הולך לנו פשוט מ-עו-לה! (טפו טפו טפו). אנחנו ביום הרביעי של העניין. עוד לא היינו מספיק אמיצים בשביל להיפרד מהחיתול לגמרי אבל החיתול יבש, חוץ מאחרי השינה. גם אז לא נרשמו כמויות משקעים ששוות הנדת עפעף. הקטנצ'יק פשוט מגיב כמו טייס אוטומטי להצעה לעשות פיפי ומהרגע שהתחלנו לא מצאנו אפילו פעם אחת קקי בחיתול. הכל זורם לביוב. אנחנו מנסים לבנות שגרת פשפושים שבה הוא יתרגל לפשפש לפני מנוחה ואחריה, לפני ארוחה ובמרווח סביר אחריה, לפני אמבטיה ולפני יציאה מהבית וכשחוזרים. בינתיים אני עסוקה בלהיות פשוט בהלם מהגילוי. גם מהקלות שבה זה ניתן ליישום בגיל תשעה חודשים וגם מהעניין עצמו. אגב, אולי כדאי לעדכן את האמירה לגבי חלון ההזדמנויות שפתוח עד גיל ארבעה חודשים כדי לא לייאש אמהות שנחשפו לזה מאוחר יותר. מסתבר שזה יכול לעבוד נפלא מהרגע הראשון גם בגיל כפול...
אני מרגישה פשוט מרומה. אפשר לקרוא לי טיפשה כי הלכתי אחרי העדר וכמו כולם הנחתי שחיתול הוא בעצם מן פיסת עור כזו שגדלה על התינוק והוא משיל אותה כמו נחש בין גיל שנתיים לשלוש. אני מעדיפה פשוט להתרגש (מאוד!) ולהפיץ את הבשורה. אני מרגישה כמו ביום שבו גיליתי שלא חייבים ללדת עם אפידורל. זו התחושה המתוקה הזו שנקראת "אלטרנטיבה"!

[בשמת_א*]

אולי כדאי לעדכן את האמירה לגבי חלון ההזדמנויות שפתוח עד גיל ארבעה חודשים כדי לא לייאש אמהות שנחשפו לזה מאוחר יותר
מההתחלה כתוב שאפשר גם בלי חיתולים התחלה מאוחרת.
נהדר שאצלך זה עובד כל כך טוב!

[סיפורי_פוגית*]

מיכל, למה התכוונת כשכתבת שאתם משתדלים לצאת החוצה ברגל? איך זה משפיע על הגמילה?
כי ככה היא יכולה להשאר רק עם חולצה ולא להרטיב את העגלה.

[ינשופית*]

איפה רוכשים ישבנון מתקפל וסיר מתקפל וגם סיר לטוסיקון קטנטון של בן תשעה חודשים?
אני קניתי סירים קטנים וממש נוחים (גבוהים יחסית) באיקאה. ראיתי שעכשיו יש להם (לרגל עונת הגמילה כנאה)
ישבנון מתקפל יש בכל חנות צעצועים/דברי תינוקות או לנסות למצוא יד שניה
אני ראיתי ב"מוצצים" בחיפה סיר מתקפל, תוצרת חוץ כלשהיא.

[ציל_צול*]

ינשופית, תודה, הועלת מאוד.

[מיש_מיש*]

איפה רוכשים ישבנון מתקפל וסיר מתקפל וגם סיר לטוסיקון קטנטון של בן תשעה חודשים?
אני גם חיפשתי סיר מתקפל אבל אז חשבתי לעצמי: בשביל מה? אם יוצאים החוצה אז אפשר להחזיק את הילד בכריעה שיעשה פיפי בטבע או בשרותים. לא נתקלתי עוד במצב או מקום שהייתי צריכה לפשפש את הילד ולא מצאתי איפה.
אז בשביל מה זה טוב סיר מתקפל?

[סלט_פירות*]

אז בשביל מה זה טוב סיר מתקפל?
בשביל קקי. לפעמים בכריעה זה לא נוח להם וגם צריכים יותר זמן.
וגם - כשיש גם לאמא וגם לילד פיפי, שירותים ציבוריים. עושים בצוותא...

[סיפורי_פוגית*]

אז בשביל מה זה טוב סיר מתקפל?
אני גם שואלת.
כי אנחנו מסתובבים עם סיר פלסטיק קטן (שעלה 11 ש"ח)
למה גם צריך לקפל אותו?

[ציל_צול*]

שיהיה עוד יותר קטן... אני יוצאת מהבית (לא משנה עם כמה ילדים) עם תיק בגודל של תיק גן. מה שלא נכנס לשם נשאר בבית כי הוא כנראה לא באמת נחוץ. מה אתן אומרות, ימצא סיר קטן מספיק בשביל להיות נחוץ?
גם אני חשבתי בעיקר על הקקי ועל זה שאולי יהיו שלבים שבהם הוא יסכים רק בכיור או רק בסיור או רק ב... ואם יש לי אפשרות לספק את זה גם מחוץ לבית בקלות אז למה לא? במחשבה שנייה, אולי זה יוצר קיבעון לא רצוי? לא יודעת, אני יותר מדי טירונית בעסק.

[סלט_פירות*]

סיר פלסטיק הוא בעצם בלתי ניתן לניקוי כשילד עושה בו קקי בפארק...
למתקפל יש שקיות, ואחרי השימוש זורקים את השקית עם התוצרת לפח הקרוב. לא צריך לנקות או לשטוף.

[אום_אל_קיצקיצ*]

מה שסלט פירות אמרה, וגם למקומות סגורים בלי גישה (מהירה) לשירותים. נגיד בתור לבנק. או למפגש של הרבה אמהות והרבה פעוטות ויש רק סיר אחד (קרה לנו יותר מפעם).
שלנו נקרא on the go potty. אפשר אולי לחפש גם folding potty או portable potty.

[פלוני_אלמונית*]

סיר מתקפל

[ציל_צול*]

תודה. מוצר מעניין. השאלות לגביו (אם מישהי אכן משתמשת בו) - כמה שקיות מגיעות בהתחלה ומה עלות חבילה נוספת. מה גודלו והאם הוא מתאים גם לטוסיק קטן של בן תשעה חודשים. האם התינוק לא נרתע פתאום לשבת על שקית ומסרב להשתמש בזה. זה גם בטח משמיע צליל אחר כאשר הפשפוש יוצא, מן רשרוש מוזר כזה.

[ציל_צול*]

עידכון מרגש - היום בבוקר (היום החמישי מאז שהתחלנו) הלכתי לשירותים ולקחתי את הקטנצ'יק איתי. הוא קריחצן כבר הרבה קודם אבל הייתי בטוחה שהוא פשוט עייף אז לא פשפשתי אותו בשירותים. זה גם היה אחרי ארוחת בוקר שמיד לפניה הוא עשה מאוד יפה פיפי וקקי בכיור. בקיצור, לא חולפת דקה והאפרוח מכניס את עצמו לתנוחת כריעה תוך שהוא נשען עלי. אני מתאפסת על עצמי בשנייה ואומרת לו "אמיתי, חכה. את זה עושים בשירותים, עוד רגע אני אקח אותך." הוא נעמד, אני סיימתי מהר ולקחתי אותו. הוא לא פשפש עלי. מיד עשה פיפי וקקי לתוך הכיור וקיבל אלף נשיקות. מדהים בעיניי. מי אמר שאין להם שליטה והם לא יכולים להתאפק, מי?

[בשמת_א*]

(-:

[ריש_גלית*]

בקשר לסיר מתקפל: אנחנו מצאנו בעקבות מישהי שכתבה על זה פה (אני אחפש לך אח"כ את הקישור, יש כ"כ הרבה דפים שזה היה יכול להיות באחד מהם). סיר מתקפל ברשת ניו פארם. אני לא בטוחה שהם עוד מביאים אותו. האם זה נוח? יתרונות - הוא קטן יחסית לסירים הרגילים, זה עוזר כשיש טוסיק פצפון; הוא מתקפל. אנחנו היינו שמים בשקית כלשהי ותולים על הידית של העגלה. חסרונות - השקיות, כמובן. בסופו של דבר התחלנו לשים מתחת מגבון או נייר טואלט (השתדלנו להפסיק להשתמש במגבונים כמה שיותר מהר)ולאסוף לפח הקרוב. את זה אגב אפשר לעשות גם בלי סיר; האמת, הוא לא מאוד התלהב לעשות עליו. אבל הוא די מסודר עם הקקי וכמעט לא עושה מחוץ לבית.
אולי תשאלי את ניצן אמ על המלצותיה לסירים וישבנונים. היא המליצה איפשהו על סיר של בייבי ביורן, אז אם יש לך אפשרות לייבוא אישי מאמריקה...

[ריש_גלית*]

בדף על ציוד לבלי חיתולים ניצן אמ הציעה סיר מתקפל שהיא שכללה שמתאים במידותיו לקטנים מאוד
הנה מצאתי הפניה בתוך סיפור הגמילה הערוך שלנו, במעלה הדף. מקווה שזה יעזור.

[ציל_צול*]

מקורי מאוד. לכלבה שלנו יש מתקן מים כזה. חושבות שהיא תיעלב?

[סלט_פירות*]

השקיות לסיר המתקפל הן לא אישו. אחרי שהן נגמרות אפשר לשים שקית רגילה ובפנים תחבושת הגיינית מאיזהשהוא סוג לספיגת הנוזלים.

[אום_אל_קיצקיצ*]

לרוב אין בהן בכלל צורך

[ציל_צול*]

המממ... שאלה למומחיות או סתם בעלות ראש על הכתפיים - היום היה יום הפספוסים ומעבר לצורך שלי לומר "ככה זה לפעמים" חשוב לי לבדוק אם אין משהו שאני יכולה גם להבין טוב יותר. קיבלתי אומץ ויצאנו החוצה בלי חיתול. אחרי 20 דקות ניסיתי לפשפש אותו וזה הלך יופי. אחרי עוד עשרים דקות חשבתי שיש לו קקי. ניסיתי. לא הלך וגם לא פיפי. אחרי עוד כמה זמן שוב היו סימנים שהוא רוצה משהו. ניסיתי שוב והוא התפתל ולא רצה. אחרי עוד כמה זמן עלינו הביתה. ניסיתי לפשפש אותו ולא הלך. בשלב הזה היה לי ברור שיש לו קקי ושהוא אפילו כנראה סובל ממשהו מכאיב באזור אבל כל ניסיונותיי העדינים נתקלו בחומת סירוב. אלו היו ניסיונות בתגובה למה שהוא עשה שהיה נראה לי כמו בקשה אבל כלום לא הוביל להתרקונות כזו או אחרת. אחרי ניסיון כזה חזרנו למטבח וברגע ששמתי אותו על הרצפה הוא נעמד ועשה פיפי. לא הצלחתי להבין למה פתאום הכיור לא היה טוב והרצפה כן. מאז ועד שהלך לישון לא רצה לעשות יותר פיפי בכיור.
רעיונות לסיבות אפשריות?