בלי חיתולים מחוץ לבית

אנונימי

מדור בלי חיתולים

איך מסתדרים כשיוצאים מהבית בלי חיתולים

הועבר מדף בשמת א:

בנסיעות במכונית - למה צריך חיתול ח"פ? אי אפשר להניח על הכסא משהו דמוי שעוונית ועליו חיתול בד? בדיוק כמו במיטה. (אם ללכת רחוק - יש את משטחי ההחתלה האלה - שעשויים בד-ספוג-פלסטיק). תפתחי את הרעיון (את או רועיונת) - עד הילד הבא שלי אני מצפה לשכלול.

כשמדובר בבן הרשי לי להזכיר לך שהוא משפריץ בקשת...
וגם, יהיה קר באוטו ואם אני סתם שמה עליו חיתול אז אי אפשר להלביש לו מכנסיים.
וגם, השעוונית ענקית יחסית לסל קל, ויהיה לו זוועה אם אקפל אותה מליון קיפולים.
וגם, זה ממילא לא משנה כי אני לא אוכל "לפשפש" אותו גם אם אדע שהוא רוצה. וכרגע אני עדיין לא ערוכה לנסיעות עם רב פעמיים. אבל גם זו אפשרות, נגיד בנסיעה של יום אחד (לא בנסיעה לגליל כשאין לי מכונת כביסה) ולמקום שאוכל לפשפש אותו.

קשת - מקפלים חיתול טטרה ל 4 או 8, עוטפים את הילד, והחגורה מחזיקה את העסק.
שעוונית - חותכים לכמה שצריך.
אני, כמובן, מדברת על ענין המכונית עצמה. בכמה מקומות את נמצאת בהם את ממש חייבת חיתול? מקסימום - דוחפים בתיק גם חולצה ספייר.
(כאמור - אני שואלת עכשיו, כי עד שיהיה לי עולל חדש, את תשכחי את הזוטות של ההתחלה.)

בחיתולים האלה, פיפי אחד והוא רטוב לגמרי. לא נעים להישאר ככה כל הנסיעה.
יש לי רק שעוונית אחת, שמשמשת למיטה.
כשאנחנו מבקרים קרובים או הולכים לקניות (למשל, אתמול נסענו לרמת גן לחפש לילדה נעליים) יש לי שתי בעיות:
ראשית, קשה לי להיות קשובה לצרכים שלו האלה, כי גם ככה זה לא כל כך קל, והעומס של הרעש ושל הצורך לטפל בבכורה וכו' וכו' - הם יותר מדי בשבילי.
ושנית, אין שם מקומות שנוח לפשפש אותו. אצלנו בבית אנחנו משתמשים בעיקר בכיור האמבטיה, אבל אני לא אקח תינוק שלי לכיור של אחרים.
בקרוב אתחיל לנסות גם את אסלת השירותים, ואז אוכל לקחת אותו לשירותים בבתים של אחרים, אבל כרגע זה קשה לי פיזית (אני לא רוצה לשבת בבגדי על הקצה האחורי של האסלה, כי זה נראה לי נקי רק מייד אחרי ניקוי השירותים) בגלל שהגב שלי עדיין שבור מתשעת חודשי השכיבה.
מה שכן, אני בהחלט מחפשת כרגע דרכים להמעיט בטיטולים (למשל, הפסקתי להשתמש בטיטולים בלילה, והפסקתי להשתמש בטיטולים ליציאה לקחת את הבכורה מהגן). מאוד יכול להיות שאחתל אותו בחיתולי בד עם כיסוי (קיבלתי מתנה כמה כיסויים יד שנייה) לנסיעות מסוימות.
עוד דבר: אני יכולה לקחת איתנו את הסיר (סיר קטן שהוא חלק מהסיר-טף של הבכורה), שאותו אפשר לרוקן לאסלה של מישהו.
אבל לא בכל מקום אני יכולה לשבת ולפשפש תינוק קטן בסיר בבית של מישהו, ככה סתם ליד אנשים ובסלון.
דמייני דף "פישפוש בפומבי" לצד הדף "הנקה בפומבי" (שאת זה אני דווקא כן עושה בכל מקום, ככה סתם ליד אנשים).

שניה - וילד בתהליך גמילה, שזקוק לסיר שלו - איפה יעשה אצל זרים? אני בהחלט רואה מצב בו שולפים לו את הסיר שלו - אולי לא באמצע הסלון, אבל בהחלט ליד השירותים (אם צפוף שם).
לגבי כיור - תספרי לאנשים (הרבה לפני זמן הפשפוש, כדי שלא תהיה לחוצה) מה את נוהגת לעשות בבית, ולפי תגובותיהם ("הוא צריך פיפי? כיור האמבטיה יהיה לכם נוח, רק תשטפי בסוף", "איכס!", "אני הייתי עושה את זה באמבטיה עצמה" .... ) תדעי מה לעשות. אצלינו, למשל, אין עם זה בעיה. אני חושבת שבד"כ בבתים עם ילדים לא תהיה עם זה בעיה (ראבק! ילד שפספס פיפי/קקי - לא שוטפים את בגדיו בכיור האמבטיה לפני המכונה?).
ולגבי הרעש ופיזור תשומת הלב במרכזי קניות וסופרמרקטים - אני מבינה. זה באמת לא מקום נעים עם ילדים.

עיקר שכחתי:
> תבשיל קדירה מנסה להראות לבשמת איך נלחמים ב"לא נעים", בלי שהיא יודעת את זה בעצמה <

לגבי האוטו, לדעתי יש בזה סיכון בטיחותי: עדיף שתשומת הלב תהיה מופנה לנעשה בכביש ולא לתינוק.

לרוב לא אני נוהגת.
כשמישהו אחר נוהג, אני יושבת מאחור בין שני כיסאות הבטיחות של הילדים.
אז אני לצדו, אבל מה זה עוזר שאני יודעת שהוא צריך משהו? אין איפה לעצור בכבישי ארצנו, ברוב הנסיעות שלנו, ולא בא בחשבון להוציא אותו מכסא הבטיחות ולפשפש אותו בסיר תוך כדי נסיעה, גם אם היה לי מין מיכל עם מכסה שסוגר הרמטית, כדי שתכולת הסיר לא תישפך תוך כדי נסיעה.

מה עושים בחיק הטבע?
עם פיפי אין בעייה,אבל קקי זה כבר יותר קשה כי לא נעים מחוץ לבית ולא תמיד יש במה לנגב
מה אתן עושות?

תלוי באיזה גיל הילד.
קקי נוזלי של תינוק יונק נספג בקרקע, מקסימום אני מכסה בחול, אדמה וכו'.
אנחנו מפשפשים אותו במקום שאנשים לא הולכים. תמיד אני פונה לשיחים, לעץ וכדומה (הינוקא בן שנה היום, ויונק בלבד).
לגבי במה לנגב:
אני מקפידה להחזיק תמיד תמיד טישואים או נייר טואלט חתוך בכיס, תמיד עלי, תמיד זמין. אם אין לי כיסים אני עם פאוץ', ובפאוץ' ערימה של נייר טואלט או טישואים. בתיק הגב שלי יש לי באופן קבוע גליל נייר טואלט. אני לא זזה לשום מקום בלי נייר עלי.
לעולם אינני זורקת את הנייר בחיק הטבע.
אני מנגבת וזורקת לפח, אם יש פח קרוב. אם אין פח קרוב, אני מקפלת יפה יפה ומחזיקה אצלי עד שאמצא פח או שירותים.

כשילדתי היתה גדולה (3, כבר לא קקי של יונק) והיתה צריכה פעם קקי בחוף ים פראי ללא כל שירותים בסביבה, שלפתי שקית ניילון מהתיק, הנחתי אותה על החול עם אבנים בכל פינותיה (שלא תתעופף), ואחר כך קיפלתי היטב, הכנסתי לעוד שקית וזרקתי. גם זו שיטה.
אצלי בתיק תמיד ארוזים דברים בשקיות ניילון (כריכים, נייר הטואלט שלא יצ'טקמק, בגדים להחלפה וכדומה), וכך יש תמיד שקית למקרי חירום.
כמו עם כלבים, אפשר גם שהילד יעשה על האדמה ואתה תאסוף אח"כ עם נייר או שקית או עלים.
או כמו עם חתולים, תחפור בור בקרקע ותקבור הכל ותכסה טוב טוב ושלא יישאר זכר על פני הקרקע.

פלוני - עד גיל המוצקים אני חושבת שאפשר לשפוך מעל קצת מים וזה נספג בקרקע. ואחרי גיל המוצקים אפשר לאסוף, לשים בשקית ניילון עד לשירותים הקרובים ולשפוך במקום קצת מים.

תינוק יונק בלעדית, בדשא, בלי מים ובלי כלום: אחרי יום-יומיים, צריך להתאמץ כדי למצוא איפה היתה הפעם הקודמת. לפעמים אני לא מצליחה לאתר (ויש לנו איזור קבוע). כמעט הכל נוזלים שמתאדים. ניגוב - הכי פשוט לי, עם חיתול בד.

שמעתי מחברה שבקרה בסין שהאם פשוט מניחה נייר עיתון על הקרקע ואח"כ מקפלת וזורקת.
עדיין לא יצא לי לנסות את זה בעצמי.

אבל איך יוצאים ככה מהבית?
פרה פרה.
אני התחלתי ביציאות עם טיטול.
אחרי שראיתי שבבית הוא לא עושה במנשא, העזתי לצאת להליכות קצרות בשכונה במנשא - בלי חיתול, אבל עם ריפוד מתחתיו (חיתול או טיטול שנשאר יבש).
אחרי שראיתי שהריפוד נשאר יבש - העזתי לצאת במנשא בלי שום ריפוד.
וכך הלאה וכך הלאה.
בהדרגה, לפי האומץ שלך ולפי הפיספוסים...
ובאוטו - עם טיטול עד גיל די מאוחר (כמה חודשים טובים).

אבל איך יוצאים ככה מהבית?
לעומת בשמת, אנחנו התחלנו בגיל 5 חודשים (ראי בלוג בלי חיתולים) וכבר בימים הראשונים יצאנו לטיול כשהיא במנשא או עליי ללא חיתולים.
עד היום (כמעט 10 חודשים אחרי), היא עשתה פעם אחת פיפי במנשא.
יכול להיות שבגיל שהתחלנו השליטה הרבה יותר טובה וזה הקל על היציאות מהבית ללא חיתולים.
אבל חשוב שתצעדי בכל פעם צעד קטן שמתאים לכם. את חוששת מלצאת ללא חיתולים מהבית? אל תצאי. חכי קצת. לא יקרה כלום.

שליחה על ידי אודם* » 05 יולי 2004, 12:17

מה עושים בבתים של אנשים שלא ממש רוצים פיפי על השטיח\רצפה או שלולית במיטת האורחים???

בגיל שהיו הרבה פספוסים - לקחתי אותו לבתים של אחרים רק עם חיתול.
במיטת האורחים - הבאתי איתי מהבית שעוונית של מיטת תינוק (אפשר גם לקנות בסופרפארם סדין ניילון למיטת יחיד או למיטה זוגית, במחיר ממש נמוך, וזה יכול להיות טוב גם להתארחות, לקחת את זה איתך לפי גודל המיטה שעליה תשנו), וגם סדיני תינוק או מגבת גדולה, ופרשתי על המיטה במקום שהוא ישן.
את זה עשיתי כשהוא היה יבש כל הלילה. פשוט ליתר ביטחון, אם יהיה בטעות פספוס דווקא באותו לילה.

כשהוא עוד היה בן כמה שבועות ועוד עשה פיפי בלילה, גם ריפדתי וגם הלבשתי טיטול ללילה.
>בשמת מאוד קיצונית במה שנוגע לפיפי בבתים של אחרים<

לכבוד זה שיהיה דף חדש יש לי שאלה חדשה

איך מבחינה טכנית, מעשי, מסתדרים בלי חיתולים בבתים של אחרים.
נניח שאני לא בלחץ, או נניח שאני עם חיתול ומורידה לה כשצריך-
לאן לוקחים בבית של אחרים? כיור של אחרים זה לא נעים ונראה לי בעייתי. הא עוד לא יושבת ככה שאני עוד לא הולכת עם סיר קטן בתיק.

השאלה שלך תלויה בכמה גורמים:
כמה פיספוסים יש לנו, מה הגישה והקירבה של החברים, איזה מין בית יש להם ומה התנאים שם, מה הרגשות שלך, כמה את לחוצה שם מפיספוסים.
אני אתן דוגמאות משלי:

בגיל של הקטנה שלך, אני ממש לא סמכתי על עצמי וחיתלתי את הינוקא לפני הכניסה לבית החברים (או אפילו כבר לפני הנסיעה לחברים, כי הרי גם באוטו לא היה אז מצב להצליח).
כשבאתי לבית של מישהו שבשום אופן לא הייתי רוצה לפספס אצלם, או שהגישה שלהם לא היתה חיובית (ולו רק מפני שהם חרדו חרדה ממשית מפני תינוק שיעשה להם פיפי על משהו, אפילו אם אני הייתי בטוחה שלא) - חיתלתי. אבל כשהוא כבר היה כל כך גדול שלא היו לי יותר חיתולים, ועם זאת עדיין עלול היה לעשות פתאום פיפי במכנסיים (דברים לא רגילים ולא צפויים יכולים לקרות במצבים לא צפויים. דווקא אצל אחותי, שכל כך חרדה מבית מפושפש, הוא עשה פעם פיפי במנשא עלי! משהו שהוא לא עשה אף פעם, לא לפני ולא אחרי ולא בשום מקום אחר! אני בטוחה שהיה לזה איזה קשר ללחץ שלה...) - הקפדתי להחזיק אותו עלי, לבוש כהלכה, רצוי במנשא.
איזה מין בית: אצל חמי וחמותי פשפשתי או לתוך בית השימוש הרגיל (דורש יותר מאמץ פיזי כי צריך להתכופף, בניגוד לכיור, ולהקפיד יותר על קליעה מדוייקת) או שיצאתי החוצה לפשפש אותו בגינה על איזה עץ. בעיקרון, כל בית שיש לו גינה, העדפתי לצאת איתו החוצה לגינה. אם מדובר בדירה שאין לה יציאה לגינה, אז בבית השימוש שלהם או בסיר הקטן שלי, כזה פנימי שלא יושבים עליו אלא מפשפשים לתוכו כמו לתוך מיכל, שסחבתי איתי בתיק שלי לכל מקום עד שמלאו לו שנתיים לפחות. לעתים נדירות באתי לחברות שאפשר היה בלי בעיה לפשפש אותו בכיור שלהן, כי גם הן פשפשו...
מה הרגשות שלך: כשאת לחוצה, עדיף לחתל. אחרת תשבי שם כל הזמן על קוצים ותהיי בחרדה "נו, היא צריכה כבר? אולי לקחת אותה עכשיו? אולי עוד חמש דקות? אוי, היא לא מוכנה לעשות במקום הזה! מה יהיה?"

את הסיר שלנו הייתי לוקחת גם כשהתחילה תקופה שהוא נרתע משירותים זרים, ופשוט סירב לעשות שם.
אז אם אין גישה לגינה, אנחנו תקועים. לכן העדפתי לקחת את הסיר. זה סיר פנימי של "סירטף". את יכולה לראות בכל חנות, זה ייתן לך מושג. יש עוד חברות שמוכרות סיר עם סיר פנימי נשלף. כאמור, זה פתרון מצויין לתינוקות שלא יושבים.
אני צריכה פעם להדגים איך מפשפשים תינוק לסיר קטן כזה, אבל האמת שהמדגים שלי כבר עושה מזמן בבית שימוש, ואת הסיר השאלתי לחברה שמפשפשת תינוק קטן משלה כרגע...

בשמת,
תודה על התשובות.
אכן, שאלתי על מקרים שאני לא בלחץ או כשהקטנה מחותלת ואני מזהה סימון, כי זה קורה בעיקר עם קקי ולא בא לי להגיד לה "תעשי קקי בחיתול", מה גם שאני לא בטוחה שהיא לא מתאפקת עם קקי כדי לא לעשות בחיתול.
גם בבית היא לפעמים מחותלת מכל מיני סיבות אבל בבית כשאני מזהה סימון אני מיד מורידה לה ולוקחת.

בקשר לחוץ- מכיון שיש לנו יחסית הרבה פעמים קקי ביום, מאד נוזלי (כבר דיברנו על זה) אז אני תוהה אם לפשפש במקום שהוא לא החצר שלי זה ראוי- בחצר של אחרים, בבריכה אצלנו בישוב (אל דאגה, אף אחת מאיתנו לא נכנסת למים, רק נהנות מהאויר והחברה), קצת לא נעים לי לפעמים לפשפש אותה בחוץ מעצם הרעיון שיש סיכוי לא קטן שזה יהיה קקי. יש לי תחושה שלפיפי בגינה מתייחסים בסלחנות, אבל לקקי קצת פחות.

לשאלת בתים של אחרים: אפשר פשוט לשאול האם אפשר לפשפש את התינוק בכיור. לרוב אפשר להרגיש את התשובה עוד לפני השאלה, ורק כדי להיות מנומסים ולקבל אישור רשמי, לשאול. לנו היו תקופות שהם לא היו מוכנים לעשות פיפי בכיורים של אחרים (גם עם אישור מצד המארחים) כי הכיור לא היה מוכר.

יש לי תחושה שלפיפי בגינה מתייחסים בסלחנות, אבל לקקי קצת פחות.
אהה!! וקקי של כלבים זה בסדר?
נשבעת לך בהן צדק שאחרי שעה בשמש לא ישאר זכר מהקקי שלה.
בבתים של אחרים אני (לפי סדר ההעדפה:)
א. יוצאת לגינה.
ב. מפשפשת בכיור (בהנחה שזה כאלה שלא איכפת להם. לאו דווקא מפשפשים. יש גם "רגילים" שלא איכפת להם).
ג. בשרותים.
ד. כשזאת נסיעה ארוכה למשל שבת אצל ההורים אנחנו לוקחים סיר.

קשה לי להאמין שהיא תבין רק ע"י הסבר מילולי
היא תבין. מה שמדהים הוא שהם מבינים הרבה יותר ממה שאת מאמינה. אולי היא לא תיישם מייד (זה תלוי בהרבה גורמים), אבל ברגע שאת אומרת את זה באופן גלוי, מפורש ואוהב (כלומר - אין שום צליל שלילי, ואת לגמרי מאמינה בכל גופך במה שאת אומרת), היא פשוט תקבל את זה.

אתמול נפטרנו מהטיטול בלילה והיא קמה יבשה להפתעתי הרבה.
את רואה? (-: היא הבינה אותך... D-:
(מה שלא אומר שלא ייתכנו איזה פיספוסים בעתיד... במיוחד כשחולים או בייסורי שיניים. אבל זה לא חשוב. חשוב שבעיקרון לא צריך חיתול בלילה, איזה כיף, ובעיקרון היא יבשה).

נשבעת לך בהן צדק שאחרי שעה בשמש לא ישאר זכר מהקקי שלה.
נכון, ככה זה עם קקי של תינוק יונק.
אבל גם במצבים כאלה נהגתי לעשות כמה דברים:

לפשפש ממש בפינה מאוד צדדית, שאף אחד לא יופרע מזה עד שזה ייספג כליל.
לשפוך אדמה או עלים או גזם על הקקי לאחר מעשה. במקרים שזה לא היה אפשרי, גם מים שפכתי (זה פשוט נכנס לאדמה וזהו).
כשהקקי כבר היה יותר מוצק (אחרי שהתחיל לאכול) פרשתי ניירות טואלט או שקית ניילון והוא עשה על זה (תמיד היו לי בתיק. הבגדים להחלפה בשקית ניילון, ונייר טואלט קבוע בתיק לכל מטרה), ואז עטפתי וזרקתי הכל לפח. פעם בגן השעשועים פשוט זרקתי עטוף בניילון לפח של הקקי של הכלבים...

עם הבכורה, שרצתה קקי על שפת הים באילת בגיל שנתיים וחצי ולא היו שירותים קרובים, גם כן פרשתי שקית ניילון, שמתי אבנים שלא תעוף בארבע פינות, ואחרי שהיא עשתה עטפתי היטב עם ניירות הטואלט, הכנסתי לעוד שקית ניילון, וזרקתי לפח.

בעיקרון, אני הולכת לפי הרגישות של המארחים, וכאמור, הכי נפוץ היה בבית השימוש שלהם או בסיר הפרטי שלי.

הי, בתור מישהי שתהיה מחר בכנס של לה לצ'ה ומנוסה בבלי חיתולים, האם יש לך הצעה מה אפשר לעשות עם יובל, בן 3 חודשים כמעט שאני משתדלת לגדל "בלי חיתולים" עם חיתולים בזמן הכנס?
מקווה שתספיקי לענות עוד היום.

אני אגיד לך פשוט מה אני עשיתי כשהייתי בכנס לה לצ'ה עם שי, שהיה בן 3 חודשים ובלי חיתולים בזמן הכנס D-:
הלבשתי לו חיתול חד פעמי, וברגע שנגמרה כל הרצאה רצתי לפשפש אותו בסיר שלו או בשירותים או ליד איזה עץ בחוץ, מה שהיה אפשרי.
מציעה לסחוב סיר מחר, כי השירותים יהיו מוצפים עם 400 משתתפות... עצים בחוץ - יש. אם הוא לא קופא במזג האוויר הזה.
הוא עשה גם בחיתול, רק פיפי. אבל רוב הזמן בהרצאות ישן או ינק או שניהם ביחד.
מקווה שזה עוזר לך (-:

תודה

סיכום פשפושי היום: שניים ועוד אחד חלקי בשירותים (בחוץ היה מעניין מדי/לא מוכר בשביל לפשפש). מבחינתי זאת הצלחה בהתחשב בנסיבות.
[email protected]

מבחינתי זאת הצלחה בהתחשב בנסיבות.
הצלחה כבירה בהתחשב בנסיבות!

מה עושים ב'עיר הגדולה', כשאין פינות חי זמינות בכל רגע נתון לפשפש אותם?
רעיונות יתקבלו בברכה

.

הממ... אם את מתכוונת ללונדון:
אחותי קנתה שם סיר מתקפל (שכחתי באיזו חנות) ששמים בתוכו שקית ניילון והילדה ישבה בכל מיני פינות והשתמשה בו בלי בעיה. את השקית זורקים לפח או לשירותים שמוצאים אחר כך.

אנחנו מצאנו בלונדון שפע של עצים לפישפושים. הרבה יותר מאשר בתל אביב. אם לא היה עץ, החזקתי מעל שירותים. ובכל מקרה, הוא היה בן שנתיים כך שעדיין הסתובבתי עם סיר קטן וגליל של נייר טואלט בתיק, ואם באמת לא מצאתי שום עץ (ממש נדיר) אז התיישבתי באיזו פינה עם הסיר.
אבל באמת, בכל מקום היה איזה שיח או עץ להשקות.
אגב, בפריז הביאו אותי באיזה כלבו לשירותים של העובדים בשביל הילד, כי זה היה כלבו נטול שירותים ציבוריים. נחמדים כאלה!

גם אני בעיר גדולה ואף פעם לא היתה לי בעיה...ההיפך בגלל שיש הרבה אנשים לא שמים לב אליי...
יש גם שירותים ברשתות כמו מקדנולד וכאלה אם אין שיח קרוב..
אבל כמעט תמיד יש שיח או עץ...@}

יוטי עכשיו ראיתי ששאלת על הרכבת. אני הייתי עוצרת בדרך ולוקחת אותה לשירותים. היא התרגלה ולא זכור לי אפילו פספוס אחד בנסיעה. (בבית היו לי ועדיין יש לי יותר פספוסים...).

לא ראיתי איפה יוטי שאלה על הרכבת, אבל בסטוקהולם הסתובבתי בתחתית עם תינוק בן 11 חודש בלי שום בעיה. הוא תמיד הצליח לחכות עד תחנה. תמיד פשפשתי לפני ואחרי. תמיד היה עץ. אם חושבים על זה, אז גם בלונדון לא זכורה לי שום בעייה בתחתית. לפני שנכנסים ואחרי שיוצאים - תמיד יש עץ. או שיח. באמת.

ולא זכור לי אפילו פספוס אחד בנסיעה. (בבית היו לי ועדיין יש לי יותר פספוסים...).
בדיוק.
בחוץ לא היה לי אף פספוס. אף לא אחד.
בבית - הרבה.

ואם מדברים על עצים ברחוב, דווקא יכולה להיות עם זה בעיה...
פעם ישבנו במסעדה בחיפה, והבכור, שהיה אז בן חודשיים בערך, היה צריך.
בגלל שהשרותים היו קצת רחוקים (בפנים המסעדה), יצאתי איתו לרגע לרחוב.
עמדתי מול עץ שהיה מאחורי תחנת אוטובוס, ממול לקיוסק ריק מאדם, מה שכנראה גרם לבעליו תסכול רב...
לאחר שהגור סיים לפשפש, הסתובבתי ונתקלתי בפרצופו הזועף של בעל הקיוסק שמציץ אלי מאחורי הדלפק
(כנראה שאין לו ילדים, ואולי לא שם לב לגילו של הגור),
מלווה במטר צעקות: "איזה מין חינוך את נותנת! להשתין ברחוב?! ועוד מול הקיוסק שלי!" (אפשר לחשוב שהוא נטע שם את העץ ומחבק אותו כל בוקר...).
פשוט התעלמתי וחזרתי למסעדה, אבל בהחלט היה לא נעים.
אולי מומלץ לשים לב גם על איזה עץ בדיוק מפשפשים...
דרך אגב, מאז המשכתי לפשפש ברחובות ואף אחד אפילו לא שם לב לזה
(כנראה לא מדמיינים שתינוק כה קטן בלי חיתול אז לא רואים מה קורה במס' השניות הללו)

ולפני שבועיים בערך, עברנו ב"טבע מרקט בנתניה,
במהלך הקניות, הגורה (אז בת חודשיים וחצי) הייתה חייבת פיפי,
ביקשתי ממנה להתאפק ויצאנו החוצה, התיישבתי על שפת המדרכה לא רחוק מהכניסה ופישפשתי אותה.
גם השומר וגם אחת העובדות שעברו שם חשבו בכלל שאני מיניקה והציעו לי כסא בפנים... (-:

ומנסיוני אם הרכבת צפופה, עם גור (שהתחיל לשלשל...)
כדאי חיתול P-:

תודה רבה

.
אני רק אזכיר שברכבת התחתית אין שירותים בתחנות ולוקח המון זמן לצאת לרחוב עם ילדה בת 3 וחצי ותינוק בן חודש וחצי אפילו אם אין עגלה.
מה שכן, זה רעיון מצוין לרדת בתחנה לפשפש בסיר המתקפל שבשמת הזכירה (שיש לי בתיק כי הגדולה עוד משתמשת בו). פה מגיע הקטץ'- איך לעזאזל מפשפשים אותו בתוך סיר מתקפל קטנטן כשאני בקושי מסתדרת בבית עם דליים גדולים? למעשה, כשקראתי את ההודעה של בשמת כבר חשבתי שהמצב חסר סיכוי ושאני לא נוסעת בתחתית בחצי שנה הקרובה אבל אז אז ראיתי אתמול בסופר משטחי החתלה חד פעמיים, כאלה כמו השמיכות חיתול ששמים מתחת ליולדות בבית החולים, רק הרבה יותר דקים וזה נראה לי פתרון טוב- להניח את זה מתחת לסיר המתקפל לכל השפרצות שלו שיהיו מסביב...

אבל, בסופו של דבר, הפנמתי גם את הרעיון לפשפש אותו לפני שנכנסים למקום שבו זה קשה ומסורבל, או כמו שאומר הפתגם המפורסם- מה ההבדל בין פיקח לחכם? פיקח יודע יפה מאד לצאת ממצבים שחכם לא היה נכנס אליהם.

[הערות אחרונות- את הרכבת הזכרתי בהודעה ב לגדל ילדים בלי חיתולים , את הסיר המתקפל אפשר לקנות ב mothercare או בחלק מהחנויות הגדולות של boots ואין לי אומץ ליסוע ברכבת בלי חיתול ח"פ עליו

]

זה מזכיר לי איך בהתחלה, כשהשבלולון היה עוד ממש, ממש טרי והלכתי איתו ועם אחותו ברחוב בלי חיתול בכלל והוא הודיע לי רשמית שהוא חייב עכשיו קקי. זוכרת איך הלכתי וחיפשתי איזה עשרים דקות מקום מתאים בעוד הוא נאנח ונאנק ומתאפק באופן יוצא דופן לפרעוש כל כך צעיר עד שמצאנו מקום שבו יכולתי להרגיש נוח... היום, ארבעה חודשים בעסק, הפרעוש מסמן, מקסימום מחכה חמש דקות וזוכה במענה ולא, לא בגלל שיכולת האיפוק שלו התקצרה אלא בגלל שאני כבר לא מרגישה מוזר לפשפש תינוק זעיר באמצע הרחוב ליד כל עץ ושיח רענן (ואם אין ברירה אז גם פח זבל... מעדיפה עדיין את האיזורים האורגניים יותר, הם מריחים טוב יותר).
במקומות שאני חוששת שאין סיכוי לפשפש אני כמובן מעדיפה להתארגן עם חיתול רב"פ ותמיד שמחה לא להשתמש בו ולגלות שהצלחתי להסתדר בלי.
אחרי הנסיון שלי עם הגדולה, אני מעדיפה לחלוטין להרגיל אותו לעשות בתנאי שטח ללא סיר, לא שמנו יד על מתקפל נחשק וגם ככה היא סימנה טריטוריה על סיר אחד וסרבה לעשות בכל כלי קיבול אחר בזמנו, מצאתי את עצמי נסחבת עם סיר ענקי ומגושם לכל מקום.

כשהגדולה היתה קטנה הסתובבתי עם סיר עגול וקטן יחסית שיש לו שתי ידיות. אחת מהן קשרתי לתיק שלי מבחוץ.
פעם אחת נכנסתי לאוטובוס והנהג סגר את הדלת על הקשר בין הידית לתיק והסיר נפל החוצה. עד ששמתי לב האוטובוס התקדם והסיר אבד לנצח.
מישהי יודעת איפה אפשר להשיג סיר כזה?
(את הסיר ההוא קיבלתי מאמא שלי - הוא היה הסיר שלי...)

ואין לי אומץ ליסוע ברכבת בלי חיתול ח"פ עליו ]
בן חודש וחצי? גם לי לא היה.
בתחתית בסטוקהולם הוא היה בן 11 חודש. בלונדון: בן שנתיים בדיוק.

זוכרת איך הלכתי וחיפשתי איזה עשרים דקות מקום מתאים בעוד הוא נאנח ונאנק ומתאפק באופן יוצא דופן לפרעוש כל כך צעיר
ממש לא יוצא דופן. כנראה הנורמלי: הם פשוט מסרבים בתוקף לעשות קקי על עצמם, מגיל אפס. כנראה הנדיר יותר זה הפרעוש שכן עושה. אפילו הייתי אומרת: מחשיד לאלרגיה או למחלה אחרת.

אוי, ליאת טאוב )-: איזה כאב לב!

אני מעדכנת בשמחה שבחג הסתובבתי איתו יום שלם בחוץ והחיתול הח"פ שלו נשאר יבש לגמרי.
פעמים הוא ביקר בשירותים בבית הרב שלנו (אכלנו שם צהריים) ועשה פיפי וקקי כמו גדול. הרב היה מבסוט מזה לאללה והזהיר את שאר האורחים לא לשרוק לידו

(זה הסימן המותנה שאנחנו מנסים ליצור לו ).
א"כ בטיול בפארק הוא השקה עץ וניסה לראשונה את הסיר המתקפל של אחותו- הצליח יפה עם קקי ואת הפיפי עשה בקשת מדהימה מעל לסיר ישר לדשא.

היום הוא כבר עשה שני טיולים קצרים מחוץ לבית בלי חיתול ויבש לגמרי... והוא רק בן 6 וחצי שבועות <אייקון של אמא גאה>.

אני חיבת לספר לכם את זה:
היום הייתי במרכז ומצאתי את עצמי מגיעה לחנות מוצרי תינוקות, בה יש פינת חדר החתלה והנקה, עם תינוק מתפתל שרוצה להתפנות.
חדר ההנקה/החתלה היה עמוס באמהות ותינוקות שבכלל לא שמתי לב אליהן כי מיהרתי להוציא את הסיר המתקפל ולשים את יותם עליו. הוא כבר עשה קצת פיפי בחיתול שלו אבל כמעט תמיד יש לו לפשפש א"כ עוד.
לאחר שהוא גומר לפשפש אני מסתובבת ורואה 5 או 6 אמהות המומות, אני לא יכולה לתאר לכם אפילו כמה המומות, ואז אחת מהן ניגשת אלי ואומרת לי "הגזמת, הוא צעיר מידי בשביל זה" מצביעה על הבן שלה ומוסיפה "הוא ,למשל, בן שנתים וחצי ועוד לא התחלתי לגמול אותו".

אולי אפשר לפתוח דף הערות של אנשים לבלי חיתולים .

נדמה לי שיש דף כזה, שכחתי את שמו. אבל אני מוותרת. יש מספיק אנרגיות שליליות.
מה אמרת לה?
(הרי את לא גומלת אותו בכלל).

לא ממש עניתי, זה הצחיק אותי עוד שעות א"כ.
חייכתי ואמרתי שאני חושבת שזה זמן מאד מתאים, הגדולה דרשה את תשומת ליבי אז לא היה לי זמן לענות כמו שצריך.
לאנשים ששאלו עד כה אמרתי שאני לא גומלת אלא פשוט מרגילה מהתחלה לא להיות עם חיתולים.

רוצה להתייעץ עם המנוסות, השאלה היא יותר מהותית מאשר לוגיסטית (כבר בעודי כותבת את זה ברור לי שבסופו של דבר אני אצטרך למצוא את התשובה בפנים, אבל בכל זאת יעזור לקבל הכוונה).
רקע: מאיה בת שלושה חודשים, בענייני קשב מאז גיל שבוע. רוב הזמן שילוב של חיתולי בד ופשפושים, פה ושם גם יש כבר ימים עם כמה שעות ללא חיתולים בכלל. יש ימים עם יותר פספוסים, ימים עם פחות וכו'.
בעוד שבועיים וחצי אנחנו נוסעים לשבוע של טיול. נעבור בין מלונות וכאלה, ככה שאין לי אפשרות לקחת את חיתולי הבד, נשתמש בחד פעמי במהלך הנסיעה. כמו כן, נהיה עם ההורים שלי, שלא מכירים את זה בכלל וגם לא ראו את זה אף פעם כי אנחנו גרים בחו"ל (יודעים שאני עושה משהו כזה, לא בדיוק מבינים למה ומה זה אומר, לא יהססו להעיר אם משהו לא נראה להם

).
הכי הכי חשוב לי, לא להיות בלחץ מזה במהלך הנסיעה. מכיוון שזה רק שבוע, אני מרגישה שגם אם זה אומר בשבוע הזה לא לפשפש אותה בכלל או אפילו מעט מאד, לא יקרה שום דבר בטווח הארוך. לא בטוחה שאני ארגיש מספיק נוח לחפש אפשרויות פשפוש בכל מיני מקומות בחוץ.
מצד שני, נניח בשעות של הלילה והבוקר בחדר המלון אני אפשפש אותה בכיף כמובן, ובכל זמן אחר שבו זה יתאפשר. והייתי רוצה שגם מבחינתה זה לא "ילך לאיבוד" (אם כי נראה לי שזה בטח כבר קיים ויציב, לא?).
מה בעצם אני שואלת?
אם יש למישהי ניסיון של נסיעה כזאת ומשהו שיכול לעזור?
איך הכי נוח לפשפש מחוץ לבית למשל בחדר של מלון (בבית אני מפשפשת רק לתוך קערות כשאני יושבת על הרצפה, נורא כבד לי להחזיק אותה מעל הכיור)?
האם כדאי לדעתכן לשים משהו בתוך החיתול הח"פ (אולי טישו, או ליינר כזה של נייר אורז) כדי שאני וגם היא נרגיש מייד כשהיא עושה פיפי ואוכל להחליף לה כמו שאני עושה תמיד כשהיא בחיתול בד ואני מפספסת? או שזו סתם התעסקות מיותרת?

גם אנחנו היינו במלון בגיל 3 חודשים עם הילד. מפגש משפחתי, מסעדות וכו' וכו' (לכבוד יומולדת של חמי, הזמין את כולם).
גם אני לקחתי חד פעמיים. ופשפשתי אותו ליד עצים, בשירותים ציבוריים של מסעדות וכו', בחדר במלון בסיר שהבאנו ועוד (נזכרתי שבמסעדת "ארקדיה" הוא תרם לאחד העצים בפינת הגן).

כמה רעיונות:

האם יש גם אבא בתמונה? אם לך כבד, הוא יכול להחזיק אותה, לא? אפשר מעל כיור ואפשר מעל אמבטיה (יותר קל לקלוע).
לפעמים ממש כבד לנו ואנחנו בכל זאת מחזיקות. קרה לי מיליון פעם בשירותים ציבוריים וכאלה. למשל עם הילדה כשהיתה בת 3 או 4 והייתי חייבת להחזיק אותה באוויר מעל אסלה ציבורית, אוי כמה כבד, ואי אפשר לגייס את הבעל לשירותי הנשים (-:
אפשר להביא קערה איתכם.
לא הייתי ממליצה על טישו או ליינר או משהו. את תהיי במצב לחץ ובמקומות שלא תמיד מאפשרים להגיב מייד, ולכן עדיף שיהיה לה נוח ושאת תחליפי כשאת יכולה, אם לא ידעת שהיא עשתה והיא לא ביקשה. טיפ: להחליף לעתים קרובות, ולקחת לעתים קרובות לשירותים או לעץ כשלא רואים אותך, להציע לה.
כשלא יהיה לה נוח, כלומר אם היא תבקש לעשות פיפי במפורש, או למשל אם מדובר בקקי, אז ברור שאת תלכי איתה לשירותים איפה שתהיי, כי היא הרי מבקשת.

כמה רעיונות, מקווה שעוזר לך.

עוזר מאד, תודה

יש אבא נהדר בתמונה אבל הוא לא בענייני פשפוש, לפחות בינתיים. בכל מקרה נתת לי כמה טיפים וכיוונים טובים למחשבה.

כמו כן, נהיה עם ההורים שלי, שלא מכירים את זה בכלל וגם לא ראו את זה אף פעם כי אנחנו גרים בחו"ל (יודעים שאני עושה משהו כזה, לא בדיוק מבינים למה ומה זה אומר, לא יהססו להעיר אם משהו לא נראה להם

תנשמי עמוק ואל תתנצלי. אם את מרגישה טוב אם זה, אף אחד (כולל ההורים) לר יעז לצייץ לכיוון שלך.
(יד1)

תנשמי עמוק ואל תתנצלי. אם את מרגישה טוב אם זה, אף אחד (כולל ההורים) לר יעז לצייץ לכיוון שלך.
אמן

(רוצה להכין את עצמי גם ברמה הטכנית, למקרה שלא יקרו כאלה ניסים....)

שליחה על ידי מורן* » 02 יוני 2008, 20:55

קקי במנשא! בזמן טיול בחוץ, בהליכה ותוך כדי שינה!
זה בניגוד לכל החוקים, לא?
טוב, יכול להיות שעצרתי והוא התעורר לקצר ולא שמתי לב, אבל זו בהחלט היתה הפתעה. היינו בטיול בזאכי ואני שלפתי תינוק ישן מהמנשא כדי להפוך אותו למשה בתיבה ומצאתי קקי. מזל שזה נחל ואפשר לשטוף מיד.
בכלל נראה לי שאיך שאני מושיבה אותו במנשא מעודד בגלל התנוחה
ננסה לעבור בקרוב למנשא גב אולי זה יעזור

במנשא מתוך שינה? אולי הוא חולה?
באמת מזל שזה נחל ויכולת לשטוף. לי זה קרה באמצע חנות צילום P-:
ואיך מנשא גב אמור לעזור בזה? (רוצה גם!)
הרבה בריאות ובהצלחה

שליחה על ידי מורן* » 05 יוני 2008, 09:15

מנשא גב יכול לעזור בזה שהברכיים רחוקות מהבטן וזה לא דומה לתנוחת פשפוש

גם לנו, השבוע פעם ראשונה קקי במנשא (4 ח').
יש לה שלשול אמנם, אך אפילו כשמשלשלת היא מתאפקת לרוב...
מזל שהיינו ליד הכנרת, נשטף ויובש בתוך דקות בשמש (אכן יש לה תיזמון טוב והעדפה למקום טוב לפספס בו).

גם אצלנו בלי יוצא מהכלל עד עכשיו (שנה ו-3) - קקי מתוך שינה/בהליכה/עלינו - מחלה או שיניים. כל פעם.

וגם סתם אנקדוטה בנושא חיתולים מחוץ לבית -

היינו בספרייה העירונית. הגוזל זחל, דפדף בספרים, נהנה ופתאום - פיפי.
אני כמובן רציתי לקבור את עצמי מבושה, אבל האיש ניגש בשלווה להביא טטרה ספוגה במים, הלך, חזר, ניגב והכל כ"כ בשנטי שרציתי לצרוח... מה אם איזו ספרנית רטננית תקלוט אותנו...

מיותר לציין שאפחד לא ראה או לא היה לו אכפת. אח"כ הוא הסביר לי את הרציונל: עושים מה שצריכים לעשות בביטחון ובידיעה שזה מה שצריך לעשות ואנשים קולטים את זה, לפעמים במודע ולפעמים בתת מודע.

טוב, אני פשוט חייבת להתגאות: היינו משהו כמו 7 שעות מחוץ לבית, כולל שתי נסיעות של 20 ד' כל אחת, בלי פספוס אחד! יש!

מישהו פעם ניסה לפשפש בטיסה?

(המפושפש הקטן בן 4 חדשים ויטוס שבוע הבא מאנגליה לישראל)

מישהו פעם ניסה לפשפש בטיסה?
לא ניסיתי, אבל נראה לי ששירותים של מטוס הם די אידיאליים בשביל זה (הכל נגיש, ואין בעיה לפספס (-;{{}})
הבעיה יכולה להיות עניין התורים, או זה שלא תמיד מותר לקום...
טיסה נעימה

ולשאלתי: מה עושים באוטובוס?
אנחנו בקטע של לפשפש עם חיתולים{{}} בנסיעות (כלומר ביניהן). יש פתרונות אחרים?

תלוי כמה זמן נמשכת הנסיעה. אנחנו מפשפשים לפני ואחרי ועד כה אין פספוסים באוטו. (הנסיעה הכי ארוכה- שעה וחצי)

הבעיה יכולה להיות עניין התורים, או זה שלא תמיד מותר לקום...
האנשים נחמדים. אני ביקשתי, ואיפשרו לי לפשפש אותו לפניהם בתור. הרי זה תינוק קטן, הוא לא יכול לחכות הרבה...
לקחתי איתי סיר, אבל אז ראיתי שאין מקום לעשות את זה בטיסה. בסיר השתמשתי בנמלי התעופה. וגם בשירותים.

מישהו פעם ניסה לפשפש בטיסה?

טסנו עם אלכס כשהיתה בת 4 ח' לטנריף (שתי טיסות עם קונקשן במדריד). זה היה אחרי 3 ח' של פשפושים בקערה קטנה או מעל כיור. אחרי התלבטות לקחתי ח"פ למרות בד"כ משתמשת בבד. היה ממש בסדר בטיסות, במחזוריות של הנקה-פשפוש-שינה-משחק למרות שהכנתי את עצמי שיכול להיות קשה. בעלי גם ממש עזר בריקון ושטיפת הקערה. בכלל, כל הנסיעה הזאת (8 ימים) עשתה לה יופי להתפתחות ובמהלכה החלה לעשות המון דברים חדשים.

כל הנסיעה הזאת (8 ימים) עשתה לה יופי להתפתחות ובמהלכה החלה לעשות המון דברים חדשים.
כן, אה? הנסיעות האלה זו קפיצת התפתחות בשבילם...

אני טסה לבד, עם ילדה כמעט בת 4, תינוק בן 4 וחצי חודשים ובלי בעל לעזרה.
יהיה בסדר, אני מקוה

.

אוף, נשמע קשה אבל שיהיה בהצלחה!
אני פשפשתי בת חודש וחצי במטוס. אז היא הייתה עם חד פעמי והייתי מורידה את הטיטול לפשפש. פשפשתי בשירותים. אפילו לקחתי אותה עירומה לשירותים (בחלק התחתון) והחזרתי וקבלתי חיוכים.
זוכרים את הטיסה לתורכיה שהנוסעים היו סגורים 3 שעות בלי מיזוג? אז שם. היה ממש לא טוב אבל הפשפושים לא היו בעייה.

מישהו פעם ניסה לפשפש בטיסה?
כן, בערך באותו גיל.
ץראי, הפשפוש הטכני זה קלי קלות, גם בטיסה וגם בשדה התעופה. שירותים כל מטר, ולרוב הם נקיים, ויש משטחי החתלה שאפשר להיעזר בהם. אבל תתכונני לזה שהקשב יילך פייפן, בגלל כל הלחצים והריצות,, והלו"ז שלא נקבע על ידך. למשל, הפשוש היה צריך קקי לפני הטיסה, שלוש פעמים לקחתי אותו והוא לא שחרר כלום בגלל הלחץ שלי להגיע למטוס בזמן, ורק אחרי שנכנסנו למטוס והתיישבנו והתארגנו וחגרנו חגורות והמטוס התחיל לזוז לכיוון משטח ההמראה - הפשוש קלט את הרגיעה שלי, וחירבן יופי של כמות, ונאלץ להישאר אתה עד אחרי שהמראנו

לנו היו ביום הטיסה את הכי הרבה פספוסים, וגם ביום שאחריו. עייפות...

<תמרוש>

תודה @}
אני לוקחת איתי סיר לטיסה אותו אחזיק (מקוה שאצליח) בין ברכי. מתחתיו, מכסה אותי, יהיה משטח החתלה חד פעמי לפספוסים מהסיר.
בעזרת השם יהיה בסדר.

אני דוקא די מרוצה. מכל הדברים שעלי לעבור זה הדבר היחיד שמטריד אותי- לא הטיסה עם שניהם, לא שאני נסחבת עם מזודה ועגלה ושני כיסאות בטיחות ומחשב ומזודונת למטוס... רק שאני צריכה לפשפש אותו בטיסה, ליד זה כל שאר הדברים נראים קלים לאללה

.
אז יהיה בסדר.

אגב, זה גם תלוי באיזו חברה. כשטסתי בסוויס זה היה כמעט בלתי אפשרי.

_ולשאלתי: מה עושים באוטובוס?
אנחנו בקטע של לפשפש עם חיתולים בנסיעות (כלומר ביניהן). יש פתרונות אחרים?_
כשהיינו בטיול של שבוע השתמשנו בח"פ, ואז לפעמים פשוט פשפשתי אותה מעל חיתול פתוח והחיתול ספג הכל. היו איזה פעמיים או שלוש שהיא עשתה ככה קקי וגם היה לזה את היתרון שלא היה צריך ללכת למקום אחר בשביל זה (המעבר בין הרבה חדרי שירותים ומקלחת שונים הוציא אותה לגמרי מאיפוס בטיול הזה ומאד פגע בתקשורת), אלא פשוט עושים איפה שנמצאים באותו נוף שהיה לה מול העיניים בדקות האחרונות.

רכשתי אתמול ב15 ש"ח קערה של אוכל של כלבים (איקאה, אבל קניתי בחנות חיות שכונתית) נראת ממש כמו סיר נייד ועושה את העבודה יופי. לוקחת בתיק למקומות כשאין לי את העגלה כסבל לסיר רגיל. נוח. מפשפש, שמה טישו עד שאגיע למחוז ריקון.
ויוטי, טיסה נעימה!
_רק שאני צריכה לפשפש אותו בטיסה, ליד זה כל שאר הדברים נראים קלים לאללה .
אז יהיה בסדר._
אמן ואמן!

טוב, לא היה כזה בסדר בטיסה ובשדות תעופה די בגלל שהוא פשוט סירב לעשות בסיר. יכול להיות שחלק גדול מזה הוא גם בקושי שלי בראש לפשפש אותו מחוץ לבית אבל הנה עמדתי לספר משהו חדש ונפלא והתחלתי בנימה מעט פסימית.

קרה משהו ששינה את חיינו. ממש כמו הסתימה בשד שהיתה, שיתקה מכאב חצי גוף, השתחררה בהנקת לילה ולפתע כל גופי חזר להיות קליל וחסר כאב כך גם קערת פלסטיק ישנה שמצאתי אצל ההורים שלי הפכה את הסתובבויותי עם יותם בחוץ לקלילות הרבה יותר.
הקערה הולכת איתנו לכל מקום (בעגלה) וכשהוא צריך אני פשוט מחזיקה אותו מעלהו בלי צורך ללכת הצידה או לחפש מקום נוח. זה לא מפריע כמעט בכלל למה שעשיתי באותו הרגע.
אם זה פיפי אז שטויות- פשוט מנגבים. אם זה קקי אז או שאני הולכת לשטוף בשירותים או (אם אין ברירה) אני מנקה עם מגבונים וזורקת לפח.
שווה לנסות!!! הפשפושים מחוץ לבית השתפרו פלאים!
אני יודעת שאת כל זה כבר אמרו לפני אבל רק כשמתחילים להסתובב עם קערה קטנה לחוץ לבית מבינים באמת כמה זה באמת עוזר.
הטיסה חזרה כבר בטוח תהיה קלה יותר.
(חוץ מהפשפושים הטיסה היתה נהדרת ושניהם ישנו כל הטיסה, עדיף לראות את הצד החיובי של זה

)

או, בדיוק הדיון שהייתי צריכה!
אני עוד חודש טסה לבד עם שלושה ילדים (8, 4 ו-8 חודשים), טיסה טרנס-אטלנטית עם קונקשן.
אני שוקלת לקחת חיתולים חד-פעמיים ולכבות את הקשב ליום אחד אבל לא מצליחה להביא את עצמי להיות שלמה עם זה.
חוץ מזה מתלבטת מה לעשות בשבועיים וחצי של השהייה אצל בני משפחה - לקחת או לא לקחת חיתולי בד, להיות עם או בלי, ומה עם הכביסות - לא רוצה להיות להם מטרד תברואתי אבל קשה לי כשהוא עם חד פעמי, וזה גם מקהה לי נורא את הקשב. אני עכשיו אחרי סופשבוע אצל חמותי שבו הוא היה עם חד-פעמיים וכמעט לא התפשפש מחוץ להם. אני יכולה לדמיין לעצמי אותו מתבשל במיציו בחיתולים חד פעמיים במשך שבועיים. בעלי אומר שפשוט לא צריך להתעסק בזה בזמן הנסיעה, אבל קשה לי לוותר.
לפעמים אני מרגישה פשוט קונטרול-פריקית שלא יכולה להניח לתינוקי שלה לעשות פיפי וקקי בלי שהיא יודעת מזה בזמן אמת. ואולי הפיתרון הוא באמת להרפות ולהשתכנע שזה לא כזה נורא אם הוא יעשה (כמו אחיותיו הגדולות) בחיתולים. אבל אני ממש מרגישה עם זה רע.

אנחנו בעוד כמה ימים עושים אותו דבר (אבל בעלי יהיה איתי).
ל- 24 שעות או פחות של הנסיעה היא תהיה בח"פ. אולי ננסה לפשפש אבל אנחנו בכל מקרה בשביתה די מסיבית מצידה כך שאלא אם כןהיא ממש תבקש לא נראה שיהיו יותר מידי ניסיונות.
לשהות עצמה החלטתי כן להביא איתנו את החיתולים הר"פ, אני ממש מתבעסת שהיא תהיה 3 שבועות בח"פ, לא מתאים לי. בכל מקרה אני מכבסת אותם בנפרד מהבגדים אז נראה לי שאני אכבס אותם בעצמי כדי לא להכביד.
ובקשר לבלי חיתולים - אני לוקחת בחשבון שאלא אם כן תהיה הסכמה מפורשת של המארחים (ההורים של שנינו) שהיא תהיה בלי ושיהיה פיפי/קקי על הרצפה, אז רוב הזמן היא תהיה מחותלת בבד. בגלל זה גם כ"כ חשוב לי להביא את החיתולים.
נשתדל להיות הרבה בחוץ כדי לאפשר אוורור מקסימלי, אבל מאד חשוב לי לא לעורר אי נוחות ומתח, במיוחד כשכרגע היא מסכימה להתפשפש כמעט אך רק בלילה.

עוד משהו - ביקשתי מראש עזרה עם התארגנות - חומר כביסה מתאים, גיגית לפשפוש ודלי לאחסון חיתולים עד הכביסה שיחכו לנו בשני הבתים.

דרך אגב - בנסיעה הקודמת שלנו היינו שבוע עם ח"פ אבל זה לא כיבה את הקשב בכלל, היא התפשפשה בשדה התעופה, במטוס, במלונות ובשלל מקומות, ובין לבין היתה עם ח"פ (היתה אז בת 4 חודשים כמעט).

גרתי חצי שנה בסין ועוד חודש במונגוליה ויצא לי לעקוב מקרוב אחרי תינוקת שגדלה בלי. כשקר ויוצאים מהבית הם משתמשים בחיתול חד פעמי (זה לא הקור שלנו). בכל אופן התינוקות מסתדרים עם זה, וברגע שמגיעים לבית כלשהו מורידים את שכבות הבגדים ואת החיתול. בשבועות הראשונים אם התינוק שוכב הם לא מרימים אותו לפיפי אלא מחליפים הת הבד הסופג שמתחתיו אחרי הפשפוש.

אני צריכה עזרה ממנוסות, התחלנו לפשפש, (הקטנה בת חודשיים וקצת) אין לי אומץ להוריד לגמרי את החיתול, אנחנו או עם ח"פ או עם טטרה וכיסוי.
אני לומדת פעמיים בשבוע, ובימים האלה אנחנו לא מפשפשות, אם אני מרגישה שיש לה אני מדברת איתה על זה, וגם אני לא מרגישה מספיק קשובה אליה.
הבעיה שאני מרגישה שזה קצת משגע אותה שיש ימים עם הקשבה ויש ימים בלי...
ההרגשה שלי הגיונית?
יש לכן רעיונות מה עושים??
אשמח לשמוע תובנות שלכן! תודה@}

_הבעיה שאני מרגישה שזה קצת משגע אותה שיש ימים עם הקשבה ויש ימים בלי...
ההרגשה שלי הגיונית?_
אה, בטח הגיונית!

אבל מה לעשות? יש לך ברירה?
אני אגיד לך מה דעתי: גם עם הבלבול, זה עדיף על 100% עם חיתולים וחוסר קשב. בסדר?
אז אוקיי, היא תפתח שליטה חלקית. היא תעשה את זה יותר לאט, עם יותר פספוסים וקצרים בתקשורת, כי היא לא תדע מתי את מקשיבה לה ומתי לא.
מה שכן:
מה פירוש כשאת לומדת אתן לא מפשפשות? את איתה ומתעלמת מסימנים? או שפשוט את לא איתה ומי ששומר עליה כשאת לומדת לא יודע לעזור לה?
הראשון, בעייתי. השני, הם לומדים להתרגל למטפלים שונים, כאלה שמקשיבים וכאלה שלא.
את יכולה קצת לפרט יותר?

אם אני מרגישה שיש לה אני מדברת איתה על זה
למה את מתכוונת, מדברת?
איפה אתן? האם יש עוד אנשים? האם עושים משהו פיזי?
תתארי קצת מה קורה בזמנים שאת לא קשובה אליה, אולי יהיו לנו רעיונות איך לשפר את המצב.

תודה בשמת שענית.
כשאני בלימודים, לפעמים אני איתה ואז אני נאלצת לא להקשיב כ"כ ולפעמים מישהי באה לשמור עליה ואני איתה בהפסקות ובהנקות.
היום למשל מישהי שמרה עליה וכשבאתי גם פשפשתי אותה, זה היה כיף, הרגשתי שהיא מחכה שאגיע כדי לעשות:-)

וכשאני כן מקשיבה ואין לי איך/ איפה לפשפש אני מדברת איתה, מתוקה, יש לך פיפוש /קקוש (ככה אנחנו קוראים לזה) ואני עושה לה קולות פשששש...
ואני מסבירה לה שאין לנו איפה לפשפש...

חשבתי אולי להסתובב עם קופסא קטנה, מה את אומרת? זה יהיה קצת הזוי גם כי אין לי כוח לתגובות חברתיות וגם אנחנו בלי רכב... סתם רעיון שעלה לי עכשיו.

אגב, הייתי איתה בקורס מסג' לתינוקות וכמובן שהיא הייתה בלי חיתול, (במסג', עדיין אין לי אומץ להוריד לגמרי ביום יום...) והרגשתי שהיא צריכה, המורה שאלה אם מספיק חיתול בד, הסברתי לה בחצי פה על השיטה ושאלתי בנימוס עם יש לה סיר או משהו של אחד הילדים, היא התלהבה והביאה לי קערה (מהמטבח:-)). פשפשנו כמה פעמים בלי פספוס אחד, בזמן שהתינוקות האחרים פשפשו על אמא שלהן, היה כיף @}
מחכה לשמוע...
תודה!

היום למשל מישהי שמרה עליה וכשבאתי גם פשפשתי אותה, זה היה כיף, הרגשתי שהיא מחכה שאגיע כדי לעשות
איזה יופי! זה ממש אומר שהיא מתקשרת ושהיא מצפה לך! (-:

גם התלהבתי מהסיפור בקורס המסז'!

חשבתי אולי להסתובב עם קופסא קטנה, מה את אומרת?
אני הסתובבתי עם סיר פנימי קטן (יש סירים, שבתוכם הקערה ניתנת לשליפה, ואז יש לך קערה אובאלית קטנה יחסית ומאוד נוחה לתינוק קטן). החזקתי אותו בין הירכיים שלי ופשפשתי לתוכו, ותמיד היה לי נייר טואלט לנגב לו. זה היה מעולה. את הסיר שמתי בתוך שקית ניילון עם נייר הטואלט, ובתוך עוד שקית. אם השירותים היו רחוקים, ריפדתי בנייר הטואלט שספג את היציאה.
השאלה היא אם את לומדת בכיתה? אם יש שם עוד אנשים? מה המרחק לשירותים? האם אפשר לצאת רגע באמצע השיעור? האם זה אולם הרצאות גדול או מקום קטן שמרגישים אם את נכנסת ויוצאת, ואת מפסידה הרבה חומר? האם את יכולה ללכת לאחורי הכיתה כשהיא צריכה, וכשכל העיניים מופנות למורה - את מפשיטה בקצה הכיתה, מפשפשת לתוך קערה עם מכסה או סיר קטן כנ"ל, ומלבישה מחדש?
אני נעשיתי מומחית במהירות הבזק להפשטה והלבשה של התינוק באוויר בכל מיני פינות נסתרות (-: במלים אחרות, זה עניין של תירגול.

סליחה על העיכוב בתשובות...
אני לומדת בשני מקומות שונים, יום אחד אנחנו קבוצה נורא קטנה, של 6 בנות (לפעמים פחות) ככה שלא אפשרי לפשפש בלי שזה ימשוך תשומת לב. אפילו אם אביא קופסא מהבית (אגב, איפה קונים סיר כזה?)
ביום השני זה באיזה בית גול ומישהי שומרת עליה בקומה אחרת ככה שבהפסקות אני יכולה לפשפש אותה בשירותים...

עוד שאלה, כשאנחנו מטיילות ברחוב, איך מפשפשים? קר בחוץ בשביל לפשפש באיזשהי פינה.

קר בחוץ בשביל לפשפש באיזשהי פינה.
כמה קר עכשיו בישראל?

אני לא מפשפשת עכשיו ברחוב (3 מעלות ביום) אלא נכנסת לאנשהו ומפשפשת לתוך הקערה.
גם כניסה של בית יכול להיות "אנשהו" במקרה הזה. רק שלא יהיו לו גשם ורוח על הטוסיק. קצת קור לקצת זמן לא כזה נורא D-: .

< יוטי לונדון ממחשב אחר>

אני קניתי קערה קטנטונת בשקלים בודדים בחנות כלי בית,
בקוטר של צלחת קטנה לעוגות, נכנס לשם בדיוק מה שצריך מבחינת גודל, בעיקר אם זו בת...
נראה לי חבל להשקיע בסיר עם סיר פנימי, אם כל מה שצריך זה את הקערה הקטנטונת שבפנים,
בבית יש לנו סיר עם משענת שהיא יכולה לשבת בכייף,
ובנסיעות/במיטה/בבית או בניין אחר וגם בחוץ, כשלא מתאים לפשפש בטבע אנחנו משתמשים בהנאה רבה בקערה הקטנטנה שמלווה אותנו כבר חצי שנה (וחבל שלא חשבתי על זה כבר מההתחלה).
מאוד נוח להניח בין הרגליים שלי ולפשפש/לקייק, למי שמסתכל ולא מתעמק זה נראה פשוט כאילו שאני מושיבה את הגורה על הברכיים שלי
כך שרוב האנשים בכלל לא שמים לב מה באמת קורה שם וזה היה לי נהדר בלימודים כשלא משכתי תשומת לב...

היום האיש הלך עם הילדים לבריכת השחיה בעיר.
הבן (שנה וחמישה) נכנס למים בלי מכנסיים. האב ננזף ונאמר לו שאין אפשרות להיכנס למים בלי חיתול מיוחד לשחיה (שחיה??).
במה החיתול הזה שונה?
האם קקי שנעשה בחיתול כזה לא יבוא במגע עם המים?
הוא לא שאל מאיזה גיל הם לא דורשים חיתול...

האם יש כאן עוד אימהות/אבות שנתקלו במצב כזה? מה עשיתן/ם?

כן, זה סטנדרטי לגמרי. בכל הבריכות שאני הייתי ביקשו.
אולי הקקי בא במגע עם המים אבל הוא נלכד בחיתול ולא מתפזר בבריכה ולא צריך לשלות אותו מהמים.
אני השתמשתי במכנסיים קצרים עם גומי סביב הירכיים. אחר כך קיבלתי בגד ים רב פעמי של קושיז. נראה לי שאת יכולה לתפור כזה בלי בעיה (הוא בצורה של חיתול רב פעמי רק מבד כמו של מעיל רוח) או למצוא/לתפור מכנסיים תפוחות מבד כותנה (לא טריקו).

בחיתול רגיל (חד פעמי) יש גבישים קטנים שמתפזרים בכל הבריכה ואז מוציאים את כל המים וצריך לנקות.
אני אמרתי שהיא גמולה ושמתי לה בגד ים או תחתונים רגילים.

אמנם זה לא הדף הכי מתאים אבל לא מצאתי מקום יותר טוב.
בשבוע הבא אני נוסעת עם קטנתי לחו"ל. היא בת שנה ו-9 חודשים, בלי חיתולים כבר חודשים רבים, פעם ביומיים-שלושה יש פספוס פיפי. לא ביג דיל.
אני תוהה אם אני צריכה לסחוב אתי סיר למטוס. אולי מתקפל כזה? למקרה שיש תור היסטרי בשירותים כשכולם מתעוררים לקראת נחיתה? או שעלי להידחף בתור בתירוץ שהפעוטה צריכה פיפי? בכלל, אני לא משתגעת על הרעיון להושיב אותה על אסלה של מטוס.
מה דעתכן? אשמח לשמוע מניסיונכן.
תודות לרוב.

אנד לוסיה, בהצלחה וטיסה קלה!
אנחנו מנוסים למדי בטיסות ארוכות עם קטנטנים לצערי. ואנחנו מתרגלים קשב חלקי.
לפיכך בטיסות יש חיתולים. אני לא לקחתי סיר אף פעם. נראה לי קצת יותר מדי, בנוסף לאוכל, בגדים להחלפה ופעילות שאנחנו צריכים לסחוב ל כמעט יממה שלמה של נסיעות.
אבל--- אכן לא תמיד אפשר לסמוך על זה שתוכלי להגיע לשירותים בדיוק בזמן שהקטנה רוצה, ואם היא עדיין לא יודעת להתאפק לפי דרישה (יש לי חברה ש אחת הפעמים הראשונות שהיא תרגלה את זה הייתה בטיסה), אולי שווה לקחת סיר כלי פלסטיק קטן שאפיל ותוכלי לזרוק אח"כ. לפעמים יש תור ולא תמיד נעים להדחף, וגם אם את כבר נדחפת, יכול להיות שבדיוק הדקה עד שמסיים מי שבפנים היא הקריטית לקטנה שלך, לפעמים צריך לשבת כי נוחתים ולכי תסבירי לדיילת על שיטת הקשב וכו' וכו'.
ואגב אנחנו אף פעם לא מושיבים על אסלה של מטוס. איככככססססססססססססססססססססססססס!!!
(סליחה אם אני פוגעת למישהו במשהו אבל מטוסים נורא מלוכלכים בעיני...) אנחנו מחזיקים באויר מעל לאסלה, אפילו את הילדה שלנו בת ה 4.5...

בכל מקרה שיהיה בהצלחה עם הפשפוש ועם הטיסה, שיעבור מהר ובקלות!

אנד לוסיה, אנחנו חזרנו עכשיו מאמסטרדם (טיסה של 4 וחצי שעות) עם ילדה בת 3 וחצי ופעוט בן שנה ו4 בקשב מלא מלידה...
זאת הפעם השניה שאנחנו טסים איתו (הראשונה היתה כשהיה קטן יותר) וסהכ הפעם השלישית- כי עם הגדולה טסתי כשהיתה בגיל דומה,
בקשב מלא, לבד (ללא בן הזוג).
בשני המקרים לא היתה שום בעיה.
בראשונה סחבתי סיר מתקפל, שהיה אחכ יעיל בטיול לקקי.....
אבל הקטן, לעומת אחותו, לא אוהב סיר, ולא ראינו סיבה לסחוב כזה.
אין בעיה ללכת לשירותים, יש כמה וכמה בתי שימוש במטוס (אנחנו טסנו בבואינג קטן והיו 3 אחורים ועוד 2 בביזנס)
ואם הם תפוסים, אין בעיה, מאפשרים לקטנטנים לחרוג מהכללים ולהשתמש בשרותים של הביזנס.
מה שכן, לקחנו 4 זוגות מכנסיים+תחתונים לטיסה, ומגבת קטנה...
כשהיה סיבה לחשוב שיהיה פספוס (למשל בנחיתה.... כשהתעורר ישר לנחיתה והיה "מחוייב" לינוק ולא יכולנו להשתחרר מהחגורות בכדי ללכת לפשפש)
שמתי עלי את המגבת מקופלת.... ואם הוא היה מפספס.. אף אחד ושום דבר לא היה "נפגע".
בסהכ אין סיבה לדאגה... לא רואה סיבה לקחת חיתול..... אבל.. חשוב לי לומר...
זה לגמרי שלך...
זאת אומרת. אם את מרגישה שזה יגרום לך להיות רגועה יותר, עשי זאת.
ואם הקטן רגיל לסיר, קחי כזה.. זה ירגיע את שניכם אולי
ממילא אם תבקשי בצ'ק אין יתנו לך כסאות טובים יותר (לנו נתנו שורה ראשונה אחרי ביזנס, שזה הכי טוב שאפשר לקבל.... גם בהלוך וגם בחזור - רק בזכות הקטנצ'יק)בהצלחה!!! וטיסה נעימה

תודה לכן. אין מצב לשים חיתול, היא בלי חיתול ביום כבר מנובמבר וגם בלילה כבר לא מעט זמן, וגם אם אני אשים לה היא תוריד אותו. אני מאוד לא נוטה לקחת סיר: זה מסורבל וגדול, וכאמור אני לבד איתה ועם עגלה ותיקים. אני יודעת שיש כאלה שלוקחים את "הסיר שלהם", כי הילד רגיל אליו. גם לזה אני מאוד לא נוטה. מחוץ לבית יש כללים אחרים, היא גם יודעת לעשות באסלה או כשמחזיקים אותה.
בקיצור, חיזקתן אותי.

גם אנחנו טסנו בלי חיתולים פעמיים, אפילו בגיל צעיר יותר
אנחנו מחזיקים באויר מעל לאסלה, אפילו את הילדה שלנו בת ה 4.5
וגם
לקחנו 4 זוגות מכנסיים+תחתונים לטיסה, ומגבת קטנה
ועוד דבר: לקחנו איתנו במזוודה (שבבטן המטוס) ישבנון, כדי שיהיה לה נוח כל זמן השהות בחו"ל לעשות בשירותים
(היינו במלון, אבל גם אם אתם אצל קרובי משפחה או משהו כדאי לשקול את זה).

לא היתה לנו בעיה מיוחדת לפשפש בעת הצורך
לדעתי מה שהכי חשוב זה שאת לא תרגישי לחץ סביב העניין.
אולי להלביש תחתונים מרופדים כדי שאם יהיה פספוס הזנק ימוזער?