בהרכב מלא, וישבנו בצל. חיפשתי כל הזמן את לוטם מרווני אבל אמרו לי שהיא הודיעה שלא תבוא 
![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
אני השארתי בבית את השרוואל בגלל כמה דברים שכתבו באתר לאחרונה, ובגלל שכבר שנתיים אני לא לובשת תחתונים, העדפתי ללבוש חצאית ארוכה שאני וחשרה תפרנו יחד בקיץ שעבר משקיות של המינימרקט של עובדיה (שקיות לבנות ולכן האפקט הוא של טול 
מדהימה הילדה הזו).
בילינו את כל החג אצל חמותי וחזרנו רק אתמול בערב... היה חמים ונעים למרבית ההפתעה. כי חשרה ומחילה נדנדו לחמותי כל כך הרבה, "סבתא זה כל כך טעים, תטעמי, את חייבת", ולבסוף היא הסכימה לטעום את הרסק-סלק שלנו (המצאה של קנרס! מכניסים חצי הכמות עלים ירוקים, קורט דוחן והשאר סלק חי ומים שטוהרו בשמש). התרגשתי מאוד לראות את הפערים נסגרים בין הדורות ובין השקפות העולם, ואת הרסק האדום מתערה לגימה אחרי לגימה לגרונה של סבתא אחרי רבע ליטר כזה היא מדדה לעצמה סוכר ולחץ דם, לקחה שני א.פ.צ וחזרה לבשל גפילטע. ממש בולדוזר של קבלן מעסיק תאילנדים האשה הזו.
גם לא התרגשתי מהפרצופים שחמותי עושה בדרך כלל... היא הרי מפחדת מהתאומות פחד מוות, שלא יתפסו אותה באיזו טעות לשונית בפולנית שלה 
(עלתה לארץ בגיל שש, ובדרך במטוס נכנסה לתוך פסנתר הכנף של המשפחה ומאז היא מטנטנת). כך שאפשר להגיד שנוצר מאזן אימה 
אבל הילדות רצו לשם מייד חזרה והיא נשבעה שלא תיגע בקומפוסט עד ראש השנה, אז הם יגיעו אלינו ויביאו אותו קומפלט אני כבר מחכה לרגע...
) מפחיד!
(החתולה של התחנה המליטה שישייה ואני נותנת לה יד ככה איך לפעמים). בטלפון אחד שהגיע אליהם ממטה חיל הים ואישר לכאורה שאכן ה"ריח הרע" מקורו בנתיב תת קרקעי שפתחו אנשי צפרדע, בדרך לרמת הגולן. כך שרשמית, הקומפוסט שלנו הולאם ונמצא כרגע בבעלות ממשלתית חחחחח, אולי ימנו לו גם סגן שר... ומי נתן לו שלל עצות אם לא חמותי? כולל "לזרוק את השעון ולהסתכל על הילד" (התבלבלה עם המדריך להנקה). שאלתי אותה מה קרה שהיא פתאום תומכת בזה, והיא אמרה "נו, מה איכפת לי שילדים של אחרים יסתובבו בחוץ כמו פושטקים". > מאז אמש הבחור יושב שם ולא זז מטר ימינה ושמאלה. הולך לשירותים רק בסוף המשמרת. חמי הציע לו בעדינות שיישב ליד דלת הדירה והוא הגיב באמירה על "הפרעה לסדר ופגיעה בביטחון המדינה". איזה מזל שאנחנו לא במערכת... בטח יש לו בגרות מלאה לילד הזה 
והתחלנו לחלוק חוויות (יש לו זיכרונות מפתיחה 9!). בקיצור, הכל הלך נהדר עד שהוא ראה תולעת אדומה זזה בתוך הקומפוסט והתכונן לירות באוויר :-O למרבית המזל, הסתבר שקנרסי בעל התושייה טיפל לו בנשק בזמן ששוחחנו והחרים את הכדורים לאוסף האיצטרובלים שלו. לא נורא, לפחות נזכה להתאחד אתו בערב ראש השנה המתקרב. מה דעתכן - האם ילדות בנות שבע פלוס שירדו משמעותית בהנקה זקוקות להשלמת תמ"ל? גדול גדול גדול. יש לה קצת דיסגרפיה (אבל רוב הזמן זה יתרון כי זה עוזר לה באימוני הקליגרפיה ). ובמקום לצאת בשש אפס אפס החבר'ה יצאו בשש עשרה אפס אפס ונתקעו בפקקים. אישי התקשר מהפקק שנשמור לו קצת דוחן בטחינה. אבל עד שהגיע הביתה כולנו כבר ישנו צהריים עם בטן מלאה דוחן בטחינה... 
והוא נאלץ להסתפק בתוך של כמה גלעיני משמש. רתחתי מזעם: זה היה אמור להגיע למצע הגדילה של בוני, חולדת המחמד החדשה של התאומות (פגשנו אותה ליד המטבח והיא ממש אימצה אותנו זה מדהים איזה חיבור מיידי נוצר עם בעלי חיים!). אבל הוא רק ענה "אני מרגיש שהייתי יכול כבר להוריד שווארמה בצומת". אני מכירה כמה פתחים ויציאות של המדינה שלנו שאתה לא מעלה בדעתך... למה אתה חושב שאנחנו גרים בטבריה? לא רוצה לפרט יותר מדי אבל יש כיור אחד בתחנה המרכזית שמעורב בסיפור הזה. אבל קיבלתי החלטה לתמוך בהן. כמו שהן תמכו בי בשמירת הפיקדון של הבקבוקים לטובת פסטיבל שאקטי. ואפילו כיוון לקריירה. גם הצ'אנטינג עם איריס יוטבת היה משהו משהו, מופת של סולידריות נשית. כל פעם שאחת מזייפת השאר מגבירות קול ומחפות עליה. פשוט מחזיקים את השבשבת מול הפנים, נושפים וזה משיב רוח על הפרצוף. גאוני, לא? אין צורך יותר במזגנים ואפילו לא במאווררים! הרעיון נולד על המרפסת שם בשאקטי, היה מאוורר ומולו פיסות נייר שהתעופפו ברוח. פתאום היתה לי מין הארה כזו, שאני יכולה ליצור את המציאות שלי בעצמי ולשווק אותה... כמו בספר של זאתי, ביירון. מפה לשם קנרס ישב איתי לגזור אחרי שנ"צ, ועד הבוקר כבר היו לנו איזה 20 ניירות גזורים בצבעים שונים, מכרנו אותם ב-10 שקלים האחת וכל מי שקנתה אמרה שזה שיגעון ועוד מנייר ממוחזר! . הכנתי במיוחד גם שבשבות קטנות לילדים, וגם זוגיות עם ידית שמתלבשת על משענת הספה... הבעיה היחידה שלי כרגע היא האריזה - אני רוצה שהמוצר יהיה אסתטי (אני מאוד מעריכה אסתטיקה! זה מאוד חשוב לנפש). ומצד שני אני לא מעוניינת לארוז בצורה שתפגע בכדור הארץ בסוף מצאנו עלי תירס מיובשים ששמרתי פעם לחיפוי עציצים, וקשרנו כל עלה סביב שבשבת, עם סרט מגומי תחתונים ישן של בעלי. ככה שאפשר להגיד שיש לי ממש מלאי לחודשים בגלל שאני עסק מתחיל יהיו מחירי היכרות: 8 שקלים לשבשבת ארוזה, 5 שקלים לשבשבת ילד ו-12 שקל לזוגית. הרעיון לעשות קטגוריות שונות של שבשבות על פי כיסי הלקוחות הוא של אישי האהוב... גבר תומך ומאפשר ששיערות על הרגליים עושות לו את זה... חחחח, גם בקריירה הקודמת שלי ידעתי שקשרים זה דבר משתלם). בקיצור, צריך להחזיק את הגג כשדוביק נכנס כי הבחור הוא 2.02 מ' בגובה. אז אבל בתור התחלה צריך שם. חשבתי על "רוח רוח" אבל התאומות אמרו שזה בנאלי מדי קנרס הציע "שפשפת" (=שבשבת) והן החזיקו את הבטן מצחוק איזה חצי שעה. נראה לי שהתאומות טובות בלפסול רעיונות של אחרים...
לא היתה ברירה - ישר לקומפוסט (מזל שהגומי של התחתונים של אישי הוא אורגני מסחר הוגן, לא היינו צריכים להפריד). בקיצור, האשה הזו גרמה לנו להפסד כספי של איזה 200 שקל פוטנציאליים - אישי אומר שאפשר להגיש את זה על סעיף "בלאי". אבל הלכה לי כל המוטיבציה מהעסק... בגלל הקומפוסט זה גם קיבל צבעים פסיכדליים כאלה... כך שנכון לעכשיו יש תיק"ו וכולם חברים של כולם הגרנולה לא קלויה! היא רק מיובשת - דוביק עושה לנו טובה וכל פעם שהוא יוצא לקו שלו הוא לוקח שקית בד עם קילו גרנולה ומכניס מעל המנוע. יוצא פיצוץ. יש לי פינה חמה בלב לקבלה ובכלל לשורשים. אני תמיד אומרת שאם לא היינו בחינוך ביתי חופשי היינו בבי"ס של אגודת ישראל בגלל הכוסמת. הם יודעים שם מה לעשות עם כוסמת. הכנתי להם הפתעה לארוחת ארבע (נגמר הדוחן): צ'יפס מפשתן זהוב. אוכלים את זה עם מיונז משרף עצים ומרגישים מושחתים לגמרי אני מייצרת ומשווקת במשרה מלאה, שבשבות נייר אישיות תחת הסימן המסחרי "פפפווו". הם הזמינו שבשבת לכל לקוח שמגיע בקיץ. עשרים אלף חתיכות הלכו תוך חודש בהסכם לשלוש שנים. גייסתי עובדים מקומיים בשכר הוגן, פחות או יותר כל המושב של אחותו של דוביק נכנס לקטע של אריזה והדבקת הלוגו, ומה אגיד לכן - מעמיסים... ויש אפילו אתר בבנייה בשם wind4U.co.il אבל ייקח זמן להקים אותו כי אני מאמינה בפשטות מרצון ולכן מוכרת במחירי הפסד. חשוב לי לשרת אוכלוסיות חלשות! וגם את התיירות בטבריה. אני נמצאת בסככה די מעט אבל אישי מחפה עלי... הילדים תומכים ואני מרגישה שאני נותנת להם מודל לחיים! אמנם גדא הקטן (החלפנו לו את השם אחרי שאישי שמע בקורס קבלה לאנשי קבע, שק' וס' באותה מילה זו בעיה קוסמית) מתלונן שהוא כבר לא יכול למולל כמו פעם, אבל החלטתי שזה שלו ושאני נותנת לו מרחב לפרוק את זה וזהו. שששש.... חמותי עדיין לא בעניינים. רק שתפסיק לזרוק את הסטיקים על גדא אחר כך ולהאשים את אחותה. החיים מפתיעים אותי שוב! בגלל שאנחנו גרים שם! הנה לכם עידוד לנסיעה בתחבורה ציבורית! אני כרגע מנסה לשכנע את התאומות להעדיף את האוטובוסים הלא ממוזגים (אם כבר דוגמא אישית אז עד הסוף) אבל הן כל הבוקר לועסות ומכינות מסטיקים להדבקה על הכיסאות מלמטה 