בבית או בבית חולים חסרונות ויתרונות

אנונימי

הצורך בדף זה עלה בעקבות התלבטות ללידת בית
התהיה למעשה היא כזו: יש בלידת בית יתרונות וחסרונות. כמו כן לביה"ח. כאנשים לוגים אנו יודעים שיש לכל נושא יתרונות וחסרונות. רק דיון מעמיק בהם יתן לנו כוח להחליט החלטה הגיונית ולעמוד מאחוריה.
בחירה בלידת בית אינה בעיני בחירה טובה אם היא גחמה בלבד. על הבחירה להיות מושכלת שכן יש אחריות רבה בהחלטה זו. להעלות חסרונות ללידת בית , זה לתת כוח ללוגיות של ההחלטה. ולכן בהחלט יש מקום להעלות טיעונים שכאלו.

מונו, מותר לצטט פה את אילנה שמש או שזו הפרה של ז. יוצרים? כי נראה לי שזה מקום טוב להתחיל ממנו אבל אולי אסור?

ציטוט פסקה רלוונטית ודיון בה אינו הפרה של זכויות יוצרים (גם שיר שלם של משורר, למשל, מותר להביא כלשונו, בתנאי שמתקיים עליו דיון "לימודי").

אני מבינה, מונו, שהדף נחוץ לך, ובכ"ז אני רוצה לקטרג:
לדעתי, אחרי הכל - מחליטים מהבטן.
עם כל היתרונות והחסרונות - אני ילדתי בבית כי אני לא מסוגלת ללדת בבית חולים, כי אני לא רוצה את הרופאים, כי אני רוצה בית - הכל תחושות נורא חזקות שלי, מהבטן. לא כי עשיתי רשימה של יתרונות וחסרונות, משקלתי אותם, וסכמתי.
ככה גם רבות מהיולדות בבית חולים - מעבר לזה שהן לא מעלות בדעתן ללדת בבית, הן מפחדות מהרעיון הזה (אפילו לגבי חברותיהן/בנותיהן/אחיותיהן). ואשה שמפחדת ללדת בבית - באמת ייטב לה בבית חולים.

מאחלת לך לקבל החלטה מיטבית עבורך באופן שמתאים לך

הי גילה
האם לדעתך אין מקום לדון ביתרונות והחסרונות הללו?
שימוש אפשרי: בקבלת החלטת לגבי לידת בית, בהעלאת הנושא לפני המשפחה, בהתמודדות מול טענות של המערכת

קראתי את דבריה של גילה ואני נוטה לצדד בגישתה.

בהעלאת הנושא לפני המשפחה.
זו לא בעיה של לידת בית.
זו בעיה כללית של אסרטיביות.
לא בלידת בית ולא בשום החלטה משפחתית אין שום מתכון ייחודי לעניין המשפחה.
במיוחד לאנשים שהולכים "באופן טבעי" חיוני ללמוד אוטונומיה ואסרטיביות, וכמו שכתבתי פעם בהקשר אחר - להפסיק לשכנע ולהפסיק להסביר.
מומלץ לאמץ את גישתה של מרי פופינס: I never explain

בהתמודדות מול טענות של המערכת
מה?
מי אלה המערכת?
לריב עם רופא הנשים על החלטה ללדת בבית? בשביל מה?
מחליפים רופא. אחד שלא מבין במקצוע שלו לא שווה ללכת אליו. שיקרא את המחקרים בעצמו. זה בכתבי העת של הרפואה.

האם לדעתך אין מקום לדון ביתרונות והחסרונות הללו?
חשוב לזכור שיש גם אנשים שעל מנת להחליט חייבים לשקול את הצדדים השונים וכמובן להוסיף נתונים ועובדות. עבורם חשוב שיהיה דיון ביתרונות והחסרונות.

עבורי היתרון הכי גדול בלידת בית היה אי ההגעה לבית חולים... (-;

יתרון ללידת בית: תהליך הלידה בשליטת היולדת, מתנהל בקצב שהיא מכתיבה (או בקצב שקובע הגוף ), אינטימי ומורכב מאנשים בהם בחרה להיות שם לידה.
יתרון לבית החולים: בטוח יותר במקרי חירום אמיתיים (לא כאלה שבית החולים יוצר)

בחירה בלידת בית אינה בעיני בחירה טובה אם היא גחמה בלבד. על הבחירה להיות מושכלת שכן יש אחריות רבה בהחלטה זו.
מונו המשפט הזה שלך עורר בי מחשבות:
בבקשה תגדירי גחמה בהקשר זה, האם תחושת בטן היא בעינייך גחמה?
אני יכולה לתת לך סיבות רציונליות להחלטתי ללדת בבית אבל עובדה היא שההחלטה ללדת בבית באה אצלי מתחושה שזה הדבר הנכון לעשות, תחושה עמוק מבפנים... אח"כ באו הניתוחים וההסברים להחלטה.
לגבי האחריות הכרוכה בהחלטה: בעיני כול החלטה ללדת היא אחריות. האם הבחירה בהליכה לבית חולים אינה כרוכה באחריות? איכשהו זה הפך לכבררת המחדל ואף אחת אינה נדרשת לתת על כך דין וחשבון. מדוע?

גם אני מרגישה כמו גילה. אחרי שהיה לי ברור שאני לא יכולה אחרת, ניסיתי לבדוק למה אולי לא.
אבל זאת אני. לא כולם ככה.

זה לא דף דיון אם צריך למצוא יתרונות וחסרונות. זה דף לפרט אותם. מי שזה לא משמעותי עבורו, לא חייב להעזר בדף.
בהמשך, כדאי לערוך לפי קבוצות (יתרונות / חסרונות כל שיטה, או לפחות אמירות נפרדות).
אני אנסה להתחיל לפרט.
יתרונות לידת בית
המצאות בטריטוריה של היולדת. אספקט כוס התה (והמשכו: אספקט כוס התה ובטיחות
גישה מיילדותית / היולדת מובילה את מהלך הלידה, כבוד למהלך הטבעי של הדברים ולרצונות היולדת
אפשרות לעבור לבי"ח בעת הצורך.
נכונות. זה משהו שקשה להסביר, אבל זה פשוט כל כך נכון וברור, שאני לא מבינה (היום) איך אפשר אחרת. לידה כחלק ממארג החיים.
שותפים בלידה לפי בחירת היולדת. בין אף אחד, ל"מסיבה" שלמה.
בטיחות: אינספור מחקרים הוכיחו שלידת בית מתוכננת (¹) בטוחה לפחות כמו לידת בי"ח, ואולי אף יותר, מבחינת האם והילוד גם יחד. (¹) - במגבלות מסוימות, לגבי סוג הלידה שמיועדת להתרחש בבית.

חסרונות לידת בית
יקר.
דורש תכנון והתארגנות מראש.
לא מקובל חברתית.

יתרונות בי"ח
חושבת. עוד לא מצאתי... למעט מה שנאמר: טיפול במצבי חירום. לדעתי, זה לא מצדיק לידה בתוך בי"ח, במצבים רגילים (והאמת היא שגם בלידות בסיכון גבוה, אם היה פתרון אחר, של לידה צמודת-בי"ח-אבל-לא-בתוכו, זה היה עדיף בעיני).

חסרונות בי"ח
רולטת בית חולים: הסתמכות על המזל (X מספר המשמרות במהלך הלידה).
מדיניות רפואה מגננתית - מזיקה. התערבויות ללא הצדקה. סיכון היולדת והילוד.
למה יולדים בבית חולים
נהלים שכל קשר בינם לבין רפואה מבוססת עובדות (Evidence based) הוא מקרי בלבד.
יציאה מהטריטוריה שלי. סיכון לסיבוך מעצם המעבר לסביבה זרה.
צורך באסרטיביות, שהוא נוגד-לידה.
פיתוי גדול להעזר במשככי כאבים כימיים (אם היה זמין, היה קשה לי לעמוד בפיתוי, בשעות הכאב. למרות כל הידע והבחירה המושכלת שלא להעזר בהם, אלא במקרה צורך מיוחד).

אסתפק בזה בינתיים. יש עוד.

תודה שהגבתם. יש מקום לדבר על האם לידת בית היא החלטה רציונלית או אמוציונלית.?
אולי זה קשור לדרך בה כל אדם מקבל החלטות ממילא. עובדה היא שיש אנשים שבעלי צורך להעלות יתרונות וחסרונות של כל נושא לפני שהם מחליטים.(נחשו מי?) לגיטימי לומר שיש הפועלים לפי תחושת בטן. ב"גחמה" התכוונתי לומר שללדת בבית יש בה הרבה מעבר ל"אופנה" או חשק. זו החלטה. בקשר למי שאמרה שגם בבית חולים יש בעית. זה נכון:-) זה בדיוק אומר שלכל עניין יש יתרונות וחסרונות. וזה מקום מצויין לכתוב אותם.

ב"גחמה" התכוונתי לומר שללדת בבית יש בה הרבה מעבר ל"אופנה" או חשק. זו החלטה
לא יודעת איך בדיוק לנסח. אז פשוט אשאל ישירות:
מניין הרעיון לצרף את המלים "אופנה" ו"חשק" ללידת בית? לעניות דעתי, זה לא משקף שום מציאות, וגם עומד בניגוד לעצם ההחלטה.
"אופנה" ו"חשק" יותר מתאימים ללידת בית חולים. זו האופנה ("כולם" יולדים בבית החולים, זו האופנה היום), וזה ה"חשק" (מה שנראה טבעי, מתאים, וכל היתר לרוב המכריע של הנשים).
מי שבוחרת לידת בית, עושה את זה מתוך ידיעה . צריכה להיות לה סיבה מאוד טובה לא ללדת בבית חולים , לא ללכת לברירת המחדל.

לא מקובל חברתית.

זה חיסרון כפול:

א. צריך לחשוב פעמיים אם לספר ולמי לספר (ע"ע שיתוף הורים בהחלטה ללידת בית ).

ב. אם וכאשר המידע על הכוונה ללדת בבית מגיע לאדם ה"לא נכון", הוא מפגיז בהפחדות. אמרה לי חברה: "תגידי, את השתגעת? זאת לידה ראשונה שלך, מה את לוקחת סיכון?". ואחרת, שמלגלגת עלי בכל פעם שאני חוגרת מאחור באוטו שלה, עשתה פרצוף דאוג ואמרה "את יודעת שדעתי בנושא שלילית".
לאי-שביעות הרצון של החברים הקרובים צריך להוסיף את סיפורי הזוועה של אנשים רחוקים יותר: על תינוק שנולד מפגר בגלל חוסר חמצן (בבית חולים, אז מה) ועוד סיפורים כאלה שעושים התכווצויות בלב ובבטן, וזורעים ספקות.

יתרון נוסף ללידה בבית חולים, שבכלל מתקשר לעוד דברים באופן לא טבעי, הוא תעודת הביטוח שהחברה מעניקה כנגד רגשות אשמה. אני רואה כעת את התגובות ללידת הבית המתוכננת שלנו, שלא פעם סובבות סביב השאלה "איך נחיה עם עצמנו אם יקרה משהו כתוצאה מן ההחלטה הזו". לא איך נחיה עם המשהו, אלא עם רגשי האשם שינבעו כתוצאה מן העובדה שהאסון, כביכול בניגוד לאסון בבית חולים, יהיה "בגללנו".
כך גם בחינוך ביתי: (נדמה לי שכבר התייחסנו לזה באיזה דף): תלמיד בית ספר שלא יודע לקרוא זאת אף פעם לא "אשמת" ההורים: המערכת דפוקה, לתלמיד יש לקות, אבל ההורים בסדר: ואילו אם אותו תלמיד יהיה בבית, הרי מיד זאת "אשמת" ההורים. ילד שקיבל חיסון ואפילו עקב החיסון יהיה חולה מאד, זאת לא "אשמת" ההורים, אבל ילד שלא יקבל חיסון ויחלה הוא בן ל"הורים רשלנים".
אני חושבת שסוג החשיבה הזה (ההסתמכות על המערכת כדי כביכול להקטין אחריות ולרכוש תעודת ביטוח עתידית בפני רגשי אשם) נמצא עמוק בהרבה דברים שאנחנו עושים עם הילדים, וכדאי להיות מודעים לו ולאשליה שבו.

שניה. בטח שיש מקום לדף כזה יש אנשים שרוצים לדעת יתרונות וחסרונות של לידה בבית וביבת חולים (-:
רק ציינתי שאין קשר, לדעתי, בין רשימת יתרונות/חסרונות להחלטה.
זהו.
אם פי 3 צודקת, סתם לא התאפקתי למעלה.
בעצם - אולי כן חשוב שמדף זה יהיה לפחות קישור לאמירות האלה על החלטה מהבטן - בשביל מי שמתקשה להחליט, נתקל בערמה של יתרונות וחסרונות, ועדיין מתקשה להחליט.

זה נשמע אדיוטי לגמרי, להרגיש יותר בטוחה בבית חולים
לי זה לא נשמע אידיוטי בכלל למרות שאני רוצה ללדת בבית אני מאוד מתחברת לתחושת הביטחון ש"לעשות כמו הרוב" מספקת.

_מניין הרעיון לצרף את המלים "אופנה" ו"חשק" ללידת בית? לעניות דעתי, זה לא משקף שום מציאות, וגם עומד בניגוד לעצם ההחלטה.
"אופנה" ו"חשק" יותר מתאימים ללידת בית חולים. זו האופנה ("כולם" יולדים בבית החולים, זו האופנה היום), וזה ה"חשק" (מה שנראה טבעי, מתאים, וכל היתר לרוב המכריע של הנשים).
מי שבוחרת לידת בית, עושה את זה מתוך ידיעה . צריכה להיות לה סיבה מאוד טובה לא ללדת בבית חולים , לא ללכת לברירת המחדל._
צריכה להיות סיבה. אני מסכימה . אבל בעיני סיבה לא מספיקה בנושא כה רב משקל. כמה שלא ינסו לסובב את הדברים עובדה היא שבלידת בית יש על לוקחי ההחלטה יותר אחריות. לכן מי שלוקח החלטה כזו צריך לדעת מה ההשלכות שלה. ולצורך העניין זה פחות משנה אם ההשלכות הן בגלל אופי הלידה או הנושא החברתי שהוא חלק מכל לידה.

באמת אם אני מנסה לחשוב על זה:
בלידה הראשונה ילדתי בבית חולים. נכון שבחרתי לידה טבעית, ובסוף גם לקחתי מיילדת פרטית, ובחרתי בית חולים שידעתי שיכבד את הלידה שרציתי, וקיבלתי את הלידה שרציתי, אבל - בהחלט לא העליתי על הדעת ללדת בבית.
בהחלט פחדתי.
בהחלט הרגשתי בטוחה ב"בית חולים". "אם יקרה משהו".
הדבר היחיד שגרם לי לשקול בכלל לידת בית וללכת לקרוא על זה היה - שמשגב לדך נסגר. אילולא היה נסגר הייתי בוודאי יולדת שם שוב (אם כי, איזה סיוט, חצי מהלידה הייתי מעבירה באוטו, יואו...).
בגלל שמשגב לדך נסגר - נשארתי מול שתי אופציות ששתיהן לא נראו לי, בזמנו:
או ללדת בבית חולים, ולהסתכן ב"לידת בית חולים" (קראתי את התחלת הדף התלבטויות ללידת בית וכתוב שם בדיוק: איך בלניאדו אמרו לי שהן מחייבות הכנה לאינפוזיה בכל מקרה, איך בהדסה עין כרם דורשים מוניטור כל חצי שעה, וכו') - או ללדת בבית, משהו שנראה לי בהתחלה מתאים לכל מיני, לא יודעת, לא בחורות רגילות וקונבנציונאליות כמוני (-;

לכן מי שלוקח החלטה כזו צריך לדעת מה ההשלכות שלה
ההשלכות שלה זה שנולד ילד, לא?

ילדתי פעם אחת עד כה, אצל אילנה שמש בצימר (איך קראנו לזה "לידה אישית"). בכנות, אני לא זוכרת שישבנו ועשינו בעד ונגד. בעיקר היה לנו חשוב לבחור במיילדת שנתחבר אליה, שנדע שהיא מהימנה (גם קיבלנו המלצות מאנשים איתם שוחחנו). ידענו שיש לה ציוד למקרי חרום, וגם שבית חולים ממש קרוב באם יקרה משהו. בן זוגי קצת הסס בהתחלה (זה יקר, בשביל מה בעצם) אבל הלך איתי בעניין לאורך כול הדרך. אני חושבת שהבטחון שלי שזהו הדבר הנכון היה מה שהכריע בעניין מבחינתו.
ההחלטה ה'אחראית' שלנו בעניין היתה ללדת בצימר של אילנה, שיש בקרבתו בית חולים ולא בביתי המרוחק 40 דק' נסיעה מבית החולים.

מה ההשלכות? מדוע לא נדרשת יולדת בבית חולים לשקול את ההשלכות?
כמה שלא ינסו לסובב את הדברים עובדה היא שבלידת בית יש על לוקחי ההחלטה יותר אחריות
מכבדת את דעתך מונו נוקי אבל לא מסכימה איתך:
איכשהו חשבתי תמיד שהאחריות היחידה שלוקחת היולדת בלידת בית היא על גופה שלה. אולי בכלל האחריות הזאת היא זכות, ואולי היא אפילו חובה...

דרך אגב מצאתי יתרון לבית החולים: בייבי אפרופו. הייתי במלונית בתל-השומר בשבוע שעבר בביקור יולדות- פינוק אמיתי!

דרך אגב מצאתי יתרון לבית החולים: בייבי אפרופו. הייתי במלונית בתל-השומר בשבוע שעבר בביקור יולדות- פינוק אמיתי!
לא ליולדות בתה"ש:
בין הלידה לבין בייבי אפרופו תל השומר מכריחים את התינוקות לבלות 6 שעות בתינוקיה שלהם.
אי אפשר לעבור קודם לבייבי אפרופו.
מי שלא רוצה להפקיר את היילוד הקטן שלו לשש שעות בתינוקיה - האופציה היחידה שלו היא לשבת עם התינוק 6 שעות בתינוקייה, ויש הרבה שעשו את זה.

יתרון לבית החולים: בייבי אפרופו
אוי, זו תיבת פנדורה. יש לזה כזה מחיר (לאו דווקא הכספי) שממש לא הייתי מסווגת את זה כיתרון לבי"ח.

מי שלוקחת החלטה לדת בבית בהחלט מחליטה: ראו לדוגמא את הסיפור שהיה עם אחת המיילדות שלא אמרה ליולדת איזושהי זריקה שעליה לקחת. בדיון ההוא מדובר על כך שמי שיולדת בבית צריכה להתכונן לנושאים הללו.

Advantages to homebirth (though probably more unassisted than midwife attended

)

You can have sex
You can chose the birthing position with no ones hands sticking up your yoni. You don't even have to chose, just let it happen!
No need for cloths
your favorite food when ever you desire (if you have it in the fridge)
you don't need to time contractins so time really does pass much faster.
Your kids stay with you through out (if you so desire)
Your husband is not a fifth wheel!
it can be as expensive or cheap as you decide to make it (uc)
Nothing really has to change. Birth can fit into your normal flow of your daily life.

Advantages of hospital (especially first time moms):

No laundry, cooking, or (elder) child minding for a few days (6 in Japan)
You meet your child's birthday brothers and sisters (met my best friend there)
If you're lucky, vital nursing support during the critical days.
You realize you are not the only one who still looks pregnant AFTER BIRTH

though probably more unassisted than midwife attended
למה? כל מה שכתבת נכון מאד גם ללידה עם מיילדת (חוץ מהנקודה הראשונה אולי... אבל תמיד אפשר לבקש מהמיילדת לצאת לטיול קטן בחוץ).

מונו, למרות שידעתי שאלד בבית בכל מקרה, קראתי על ההשלכות הבטיחותיות די הרבה, וגם שאלתי רופאים. שני הטיעונים שהרופאים אוהבים לשלוף הם "מצוקה עוברית" ודימום אחרי הלידה. עד כמה שהצלחתי לברר, מצוקה עוברית זה משהו שמתפתח ולא מופיע פתאום (בהנחה שאין התערבויות מיוחדות בלידה) ולכן זה פחות הדאיג אותי -- אפשר לעבור לבית החולים לפני שזה מחמיר. לגבי דימום אחרי הלידה -- זה נראה לי הסיכון העיקרי שאני לוקחת, וקיבלתי אותו כמו שאני מקבלת את הסיכון לתאונת דרכים כשאני נוסעת או את הסיכון למות במלחמה/פיגוע כשאני גרה בארץ.

בסופו של דבר, באמת היה לי דימום אחרי הלידה. דימם, דימם, והפסיק. כמעט התעלפתי. השקו אותי, נתנו לי ארניקה וענבים, ובעיקר -- חיכו. ולאט-לאט התאוששתי. אני יודעת על מקרה אחר שחיכו וחיכו ובסוף נסעו לבית החולים והיולדת קיבלה מנות דם. אז מסתבר שלפחות חלק מהמקרים של דימום אחרי הלידה הם גם דברים שמתפתחים ולא קורים פתאום בלי שיהיה זמן להתאושש או לעבור לבית-חולים.

אם את או בעלך מוטרדים מהצד הבטיחותי, אני מציעה שתבררו ספציפית לגבי סיטואציות שנראות לכם בעייתיות (נגיד -- חבל טבור כרוך סביב בצוואר, מים מקוניאליים, ירידות דופק) ותלמדו עליהן קצת. מדהים מה שמגלים כשנכנסים קצת לעומק.

יונת, מה מגלים לגבי מים מקוניאליים?

זה למשל סיבוך שאי אפשר לחזות - ומצד שני, אני קוראת על מקרים שבהם מתייחסים אליו בשוויון נפש, ומקרים אחרים שבהם הוא יצר מצב חירום.

אוי, זו תיבת פנדורה. יש לזה כזה מחיר
מי משלם איזה מחיר? (איבדתי אותך)

בשלב מאד מוקדם של ההריון היה לי ברור שאני רוצה ללדת בבית. לשמחתי, גם בן זוגי הרגיש כמוני ומאותו רגע למדנו מה שצריך על לידה בבית.
קראנו ספרים, שמענו חוויות מחברות שילדו בבית, ראינו סרטים, וכמובן בחרנו מיילדת.
אז היתרונות של לידה בבית:

את בבית!!!!!!
את יכולה לבחור מי יהיה איתך.
את בוחרת את המיילדת שתהיה איתך ברגעים האינטימים האלה, שיודעת בדיוק מה את רוצה ולא רוצה לעשות.
את יכולה לאפות עוגת יומולדת לתינוק כל עוד הצירים רגועים.
את יכולה לשמוע איזה מוזיקה שאת רוצה.
את יכולה לרקוד באמצע הסלון. (מנסיון - זה כייף אמיתי)
את יכולה להסתובב ערומה.
את יכולה להחליט בעצמך באיזה תנוחה את רוצה לקבל את הצירים ולבסוף את התינוק.
את יכולה להוציא את התינוק מתוכך אחרי שהכתפיים בחוץ. (זו הרגשה מדהימה!!!!!!)
את לא נמצאת תחת לחץ/פיתוי לקחת משככי כאבים או זירוז.
אף אחד לא דוחק בך או מפחיד אותך.
התינוק/ת נולד לתוך המקום המוגן - הקן שאתם יצרתם בשבילו.
לא עושים חתכים מיותרים מראש.
את יכולה להתקלח במקלחת שלך תוך כדי ואחרי הלידה.
את תמיד יכולה להחליט שעכשיו את רוצה ללכת לבי"ח.
את יכולה להיעזר בשיטות שלך להרפייה, ללא ביקורת מאף אחד. (מדיטציה, תרופות הומאופטיות, ריקוד, שירה.....)
את בבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(יש עוד סיבות שלא עולות לי כרגע.)

חסרונות של לידה בבית:

יקר.
צריך לשכנע את מי שמסביב - משפחה, אוהבים ואת הממסד שאת לא משוגעת או חסרת אחריות, ואין לך "ביצים ענקיות" (ביטוי שבו השתמשה רופאת נשים כשביקשתי ממנה הפנייה לבדיקה).

למה לא ללדת בבית חולים?
כי את לא חולה!

בהצלחה רבה!

"למה לא ללדת בבית חולים?
כי את לא חולה!"
זה נשמע קצת נחרץ ולא מתפשר, אז כמובן שזה ב.

גילה - בערך מה שבשמת כתבה מעלי.

מותר לצטט פה את אילנה שמש או שזו הפרה של ז. יוצרים?
בתור מחזיק זכויות היוצרים של ללדת בבית המדריך ללידות בית בישראל, ובהנחה שלצטט מהמקור הזה התכוונת, מותר גם מותר.

יונת, מה מגלים לגבי מים מקוניאליים?
למיטב הבנתי, מים מקוניאליים הם לרוב סימפטום למצוקה של העובר, אחד מיני רבים. זה לא שהעובר מחרבן ומיד בולע מה שעשה ונחנק, אלא זהו תהליך שנמשך כמה זמן. במים אחרות: סביר שיהיה אפשר לעבור לבית החולים בזמן אם יש בעיה.

"תגידי, את השתגעת? זאת לידה ראשונה שלך, מה את לוקחת סיכון?".
אני הייתי עונה "וואללה, אני באמת לא רוצה לקחת סיכון, לכן החלטתי ללדת בבית!"
יתרון נוסף ללידה בבית חולים, שבכלל מתקשר לעוד דברים באופן לא טבעי, הוא תעודת הביטוח שהחברה מעניקה כנגד רגשות אשמה.
כל מילה!
האחריות היא שלנו, בין אם נלד בבית או בבית חולים, לא משנה כמה ננסה להסתיר את זה מעצמנו.

עוד יתרון לבי"ח - לא חייבים לקרוא מאמרים וספרים, לראות קלטות ולחפש מידע באינטרנט על לידת-בית. גם לא צריך לחשוב יותר מדי (מהבחינה הזאת זה באמת פחות אחריות למרות שזה בעצם רק פחות "עבודה)
והיתרון הזה הוא גם "חיסרון" של לידת בית.
למרות שאפשר להסתכל על האספקט הזה גם בצורה הפוכה לחלוטין.

מיכל, מסכימה איתך - זו באמת עבודה קשה ללמוד את כל מה שקשור לנושא (-:. גם בעיני זה קושי, לא יודעת אם חסרון אבל בהחלט אתגר שאני מניחה לא הייתי מתמודדת עמו בלידת בי"ח
(עכשיו כבר אבוד לי כי גם אם אלד בבי"ח כבר למדתי... או זה עוד חסרון (-: אולי עדיף לבוא לבי"ח בורה? לא לשאול שאלות? לא לחשוב שהם לא בסדר? מתנסח לי חסרון נוסף בב"יח:
ידע ועמדה של היולדת הם בניגוד ל"רוח" הרפואה הביתחולימית עלולה לייצר אנטגוניזם של הצוות.

_עוד יתרון לבי"ח - לא חייבים לקרוא מאמרים וספרים, לראות קלטות ולחפש מידע באינטרנט על לידת-בית. גם לא צריך לחשוב יותר מדי (מהבחינה הזאת זה באמת פחות אחריות למרות שזה בעצם רק פחות "עבודה)
והיתרון הזה הוא גם "חיסרון" של לידת בית._
כמו שכתבת, אני דווקא רואה את זה כיתרון. בבי"ח, קל לבוא לא מוכנים, ולאפשר ש"יעשו לי". לא משנה מה הגישה שלך ללידה (אפילו אם את מעדיפה קיסרי, סתם בשביל הכיף), חשוב, לדעתי, לבצע בחירה מודעת ומושכלת. לדעת מה את הולכת לעבור, לדעת מה התינוק הולך לעבור (זה חלק שרוב המשפחות היולדות בבי"ח בכלל לא מודעות אליו, וליכולת השיקול והבחירה שלהם). כל כך הרבה נשים "רוצות טבעי" אבל לא מתכוננות ומוצאות את עצמן (בכרוניקה של לידה צפויה מראש, לא בסיבוך פתאומי) בקיסרי או בוואקום.
בבית אין ברירה. אין (כמעט) נהלים, וצריך להיות אקטיביים אם רוצים בדיקות/טיפולים מסוימים לילוד, צריך ללמוד מספיק על לידה (אפילו אם נעזרים במיילדת) כדי לדעת מה רוצים - ומה לא.
זה אולי לא פשוט, אבל זה חשוב. אלו החיים שלנו ושל התינוקות שלנו.

עוד יתרון לביה"ח
מקבלים שמלה ורודה אופנתית

מכבסים ומבשלים לך. מנקים אחריך . כשמישהו בא לבקר לא מצפה שתשרתי אותו. אפשר לקבל הדרכה איך לטפל בילוד וגם הדרכה בהנקה:-P

אחות שלי אמרה לי שכדאי לי ללדת בבי"ח, כדי לנוח. (בעיקר מהאינטנסיביות ההורית, אני מניחה).
אני דווקא מצאתי שהרבה יותר קל לי לנוח בבית, במיטה שלי, בסדר היום שלי (כשההפרעות הן רק של התינוק, לא של האחיות והרופאים).
הדרכה לטיפול בילוד והדרכה בהנקה אפשר לקבל מהמיילדת (אולי לא מכולן, כדאי לברר מראש). (ולמרות ה- P-: חייבת להדגיש לטובת קוראות תמימות שעוד לא ילדו: הדרכת ההנקה בבי"ח גם היא חלק מהרולטה. הרבה הנקות נהרסו בגלל "הדרכת הנקה" שגויה של אחות מחלקת יולדות חסרת ידע בהנקה. יש גם בעלות הכשרה, ובחלק מבתי החולים אפילו יועצות מוסמכות (IBCLC) אבל צריך לדעת להגיע אליהן, ולקוות שיהיה להן זמן. טלפון זמין של יועצת הנקה הוא בעיני חלק מהציוד ללידה, באשר היא).

מכבסים ומבשלים לך. מנקים אחריך.
בטח...
את מתכונת שאחרי שאני מסתובבת בכל המחלקה למצוא מישהו שינקה את הדם של שכנתי לחדר מהמקלחת המשותפת הם עושים זאת?
לכך שכדי שיחליפו מצעים אני צריכה להפסיק הנקה?
לכך שמחכה לי מגש קר כי ביקרתי את בתי בפגיה?
לכך שבנחמדותם מוכנים שאוכל בחד"א באיחור, עם אותה סיבה? (פגים הם אנשים, ולפיכך שעות הארוחות שלהם זהות לשלי

)
לכך שלא מרשים לי לדרוך על הרטוב עם בלי על הידיים, אלא רק בקופסה, כדי שלא ניפול?

מכבסים ומבשלים לך.
מישהו כבר בדק את הקשר בין העצבות שאחרי לידה ובין האוכל שמוגש בבית חולים?

<כשעוגיה בכתה יום אחרי הלידה ורופאה אחת באה ושאלה מה היא יכולה לעשות כדי לשמח אותה, היא ענתה "תגידי לי שכבר מותר לי לאכול אוכל נורמלי">
<אוכל אחרי ניתוח. בעעעעעעחחחחח>

For homebirth:

Your baby is not blinded half a minute after entering the world
He smells the true smell of people not their antiseptics
he's first touch is human (skin) not plastic (gloves)

נכון!!!

עוד לא ילדתי בבית אבל זה התכנון...
אינך צריכה להפרד מילדייך ולחזור עם ההפתעה החדשה.
אפשר לישון בלילה בלי נחירות ואנחות של שכנותייך לחדר. (אחרי הלידה הראשונה שלי הייתי עסוקה בלילה להביא אקמולים לשכנותיי - אני הייתי בלי תפרים ורציתי גם שקט).
אינך לבד במהלך הלידה - בלידתי השנייה הגיעה מיילדת כשהראש כבר החל לצאת - היה לחץ של לידות בתל השומר.

<אוכל אחרי ניתוח. בעעעעעעחחחחח>

על כל הטרדות שהטרידה אותי חמותי אני סולחת לה, משום הסנדוויץ' המפואר שהביאה לי כמה ימים אחרי לידתה של הזערורה. אח אח אח איזה סנדוויץ', עם פסטרמה וחמוצים ומיונז וירקות ולחם טרי... <לא, אני לא יולדת שוב רק בשביל לקבל סנדוויץ. צ'כחו מזה>

יתרון אדיר לבי"ח: החניה עולה המון כסף, מה שמסנן אוטומטית מבקרים אחרי הלידה (-:

ואני רוצה להוסיף את השני גרוש שלי- הלידה הראשונה שלי הייתה בבית חולים. היא לא הייתה טראומטית, היא הייתה נחמדה, הייתי מאוד נלהבת מבית החולים ומהצוות, ולמרות שרציתי לידה טבעית (ללא אפידורל) ובסופו של דבר ויתרתי (הצירים שיתקו אותי מכאב, וזה קצת קשה כששוכבים על מיטה מחוברים למוניטור)- הייתה לי חוויה חיובית. במידה ולא יתאפשר לי לידת בית, מכל סיבה שהיא- לא תהיה לי בעיה לחזור עליה, אם כי עכשיו אגיע חכמה יותר ואחפש חוויה בכל זאת, טבעית יותר. אבל!! זה שונה מלידת בית, אני בטוחה, כי שם החוויה ללא ספק עמוקה יותר. אני פשוט רוצה לחוות משהו ביתי יותר, טבעי יותר, עוצמתי יותר, וזה למרות החשש הגדול שלי מהכאב. ואני מסכימה מאוד עם גילה שזהו ענין אמוציונלי. החלטתי- ועכשיו אני מחפשת את הטיעונים שיחזקו אותי בדרך שלי (סליחה על ההשוואה, אבל זה בדיוק כמו חינוך ביתי או חינוך סטנדרטי- גן-ביה"ס וכו'. את מחליטה לפי מה שמדבר אלייך, בכל דרך שהיא יש יתרונות וחסרונות, רווחים וגם אבידות).

מישהו כבר בדק את הקשר בין העצבות שאחרי לידה ובין האוכל שמוגש בבית חולים
אני יודעת שזה נשמע חולני, ביזארי וטעון טיפול, אבל אני חולה על אוכל של בית חולים. הנה, אמרתי את זה. פעם אושפזתי על היפר סטימולציה, ובצהריים בדיוק כשהגישו פתיתים (אחחחחחחח, מאכל ילדות אהוב שלי) באה חברה לבקר אותי עם מנת פלאפל. יופי פלאפל, אבל למה ביום של הפתיתים?????????????

מרב- אנחנו מחפשים יתרונות ללידת בי"ח. את יכולה לפרט? (ואוכל בי"ח לא לוקח (-; )

לדעתי, לידה היא תהליך של כמה שעות, מבחינת האשפוז בבית החולים זה התהליך המינורי (אולי אני עושה לעצמי רציונליזציה אחרי שתי לידות בסורוקה), מה שקריטי פה לשיקול בעד או נגד לידת בית הם דווקא היומיים אחרי. ז"א בדיונים לגבי האופציה ללדת בבית אני לא שמה בראש מעייני את תהליך הלידה (בשביל 4 שעות להסתבך כ"כ) אלא את שני הילדים שמחכים בבית, שאמא לא נעלמת להם וכמו שאמרו פה "חוזרת עם הפתעה". ז"א שיבינו שאח זו תוספת ברוכה למשפחה ולא משהו שאמא צריכה להיעלם כדי להביא.
ושוב, הטיעון שלי מבוסס על סורוקה - עם חדרי לידה מזעזעים (וילונות בין כל יולדת, צרחות של כולן, 3 מיילדות 30 יולדות, חייבים (כשאני ילדתי היום אולי לא) להתחבר למוניטור, מיטה, אינפוזיה וכל דבר מגביל אחר, ומשתדלים להכריח חיתוך חיץ. מצד שני מחלקות היולדות, ובעיקר הטובה שבהן - לא רעות בכלל, יש ביות מלא, הגבלה על שעות ביקור, וצוות נעים. לגבי לקיחת התינוק וחיסונים - כמו שאמר לנו רופא - בלידה בב"ח מותר להתעקש, אבל רצוי להתעקש רק על משהו אחד. ז"א לא להפוך לנודניקית של בית החולים שמשום דבר היא לא מרוצה (כי אז באמת עדיף ללדת בבית) אלא לבוא עם דבר אחד שמפריע ולהתעקש עליו. אצלי אלו הולכות להיות השעתיים שבהן לוקחים את התינוק מהאמא. בפעמים הקודמות הצלחתי לקצר אותן, ובפעם הבאה אני אלחם שזה לא יקרה.
ונקודה אחרונה - את אחת התרומות השוליות אך חשובות למען לידות בית נתן לנו, שלא בידיעתו - ביבי. לכל מי ששקלה לנסוע לבה"ח בשביל מענק הלידה - היום הוא כ"כ שולי שחבל על הטרחה.

אם פי 3, לא ילדתי בלידת בית, אז אני לא בטוחה שאני באמת יכולה להשוות. קראתי על לידות בית וראיתי את הסרט, אז רק מתוך הלמידה התיאורטית שלי את נושא לידות הבית, היתרון הכי משמעותי שיש לבית החולים, לגבי- הוא האפשרות לאפידורל. אני מקווה שאלו לא דברי כפירה בפורום הזה, אבל בשבילי זו הייתה הצלה, השעה של הצירים הכואבים שעברתי (עד נקודה מסוימת זה היה נסבל והמיים במקלחת עזרו) הייתה בלתי נסבלת. זה כמובן סובייקטיבי לגבי, כי אני מפחדת מהכאב (והולכת לכתוב על כך בדף התלבטות ללידת בית). מעבר לכך, יש את ה"נוחות" שלא צריך להגיע במיוחד לבית חולים, שאת המבקרים אפשר לקבל שם (אם אלד בלידת בית לא נראה לי שארצה מבקרים), וכנ"ל לגבי הטיפול בתינוק (למי שמחליטה כן לחסן, למשל).
מה שכן, צריך לבוא לשם מוכנים. גם ללידת בית צריך להתכונן, זה ברור, אבל שם אף אחד לא יעשה דברים בניגוד לרצונך, ובבית חולים צריך לעמוד על המשמר כל הזמן, גם בזמן הלידה וגם לאחר מכן, בכל הקשור לתינוק.

יתרונות לא חייבים להיות בניגוד ללידת בית..
הנה, מצאת יתרון - אפידורל. מסכימה איתך (יש לו חסרונות, אבל גם יתרונות).
לא הבנתי את המשפט: יש את ה"נוחות" שלא צריך להגיע במיוחד לבית חולים זה נשמע לי כמו יתרון של לידת בית....

לא הבנתי את המשפט

אני מניחה שמרב התכוונה לצורך להגיע לבי"ח תוך 24 שעות ממועד הלידה בבית כדי להיבדק ולהירשם.

אבל כמובן, בכל מקרה צריך להגיע לבי"ח, השאלה רק לכמה זמן

אכן צדקת, קומה ג' (-:- מכיוון שאני חושבת שכן אגיע לבית חולים (במידה ואלד) כדי להסדיר את נושא הרישום ולקבל מענק לידה, היציאה מהבית נראית קצת מיותרת ומעצבנת. אבל כן, את צודקת אם פי 3- זה בעיקרון בהחלט יתרון של לידת בית...

אני מנסה חודשים להבין מה יש בבית חולים שמקנה תחושת ביטחןן. מזויפת ככל שתהיה.

והבקשר של לידת בית. אני מדמיינת את עצמי יולדת כשהשכנה הצמודה אלינו מגיעה לבקש סוכר או חלב:-D

אבל ממש לא חייבים להגיע לבי"ח. בטח לא בשביל רישום (זה אפשר לעשות בנחת, גם חודש לאחר הלידה, בחלק מהמקומות אפילו בלי נוכחות האם והתינוק, רק האב והתעודות, במשרד הפנים, ובשביל 400 ש"ח מענק לידה (ליולדות פעם שניה ומעלה), להגיע לבי"ח (במיוחד לאלו שדורשים אשפוז של 12 ש' לאחר לידת בית כתנאי לקבלת המענק), נראה לי מוגזם (וה-400 ש"ח האלו ממש לא שוליים בעיני, אבל היממה הראשונה לחיי בני, שווה לי יותר).
בדיקת רופא אמנם חשובה בעיני, אבל אפשר לעשות אותה עם פחות טרטור (או בביקור בית או בקופ"ח).

חסרון ללידת בית - אין תעודת אחריות, ואין לאן "להחזיר" את התינוק (-; טוב, סתם בדיחה פרטית שלנו, אחרי לילות קשים במיוחד וכד' - את הבכורים טענו שנחזיר לרמב"ם, כל עוד הם בתקופת האחריות. את הצעיר אין לאן. שלנו For good.

וזה לא יותר טררם לעשות את הכל "בנפרד" ולא בבית חולים? מסכימה שלמען 400 ש"ח לא בטוח ששווה לרוץ לבית חולים. אבל איכשהו היה נראה לי שזה הליך יותר מסודר. ובלי שום קשר, לי אישית, כיוון שכמדומני שמגיע לי דמי לידה מביטוח לאומי (אני חותמת עכשיו) יכול להיות שכן ישתלם להגיע לבית חולים, עוד צריכה לברר את זה.
ואין לאן "להחזיר" את התינוק אצלינו ההחזרה תגיע עד "אסף הרופא", שם החזירו את ילדי הקט לרחמי, כעובר בן 4 תאים, ולאו דווקא בליס, שם הוא נולד (-;

אין קשר בין דמי לידה למקום הלידה. רק מענק הלידה מותנה בלידה בבי"ח או הגעה אליו תוך 24 שעות. "דמי הלידה באים לפצות את היולדת על אבדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שהיא אינה עובדת לרגל ההריון והלידה" (ציטוט מאתר בט"ל).
טררם? לא יודעת. לא הרגשתי ככה. פעם אחת קפצנו לקופ"ח, 5 ימים מהלידה (רצוי לעשות את זה קודם), פעם אחת טיול למשרד הפנים, חודש+ מהלידה. (PKU המיילדת עשתה לנו כשיילדה מישהי אחרת בסביבה, צהבת B בדקתי נשאות לפני הלידה במרפאה המקומית). לא נראה לי בר השוואה לנסיעה לבי"ח 24 שעות מהלידה, עם סיכון לטרטורים ולהאשמות/צורך בהסברים על בחירתנו (לא מחויב, אבל יתכן). ממש לא נכנס לרשימת השיקולים בעד או נגד הלידה בבית, אצלנו לפחות.

לפעמים אנחנו כל כך שבויות בתוך אמונות והרגלים, שלהתחיל לטפל בהן בזמן לידה נשמע לי קצת גדול, עלי בכל אופן
פשוט קראתי והתחברתי - סתם הייתי חייבת לציין את זה.

עם כל הידע שצברתי בינתיים על לידות בבית ובבית החולים,הדברים שכתבה יונת הכי נוגעים להתלבטות
העיקרית שלי.אם סיבוכים הם דבר שמתפתח לא -תוך-שניות,ויש אפשרות להיות עירניים אליהם ולהתפנות בעת הצורך,זה בהחלט עונה לי על הפחד הכי גדול.
כי היתרון של לידות בית מעבר לזה הוא ממש חד משמעי לדעתי.
בעיקר העובדה שרוב הבעיות המוכרות בציבור נוצרות עקב הלחץ שמופעל בבית החולים-מה שאומר
שללדת שם זה פשוט יותר מסוכן.
וגם מסכימה עם מי. לגבי "איך נוכל לחיות עם רגשות האשמה" וכו.ולמרות ההסכמה שלי זה עדיין
נורא מפחיד לחשוב על זה.

ממליצה לקרוא את סיפור הלידה של חגית ו שילדה בת"הש במרכז לידה טבעית ,שזה איכשהו פשרה בעיניי .

כמישהי שנתונה בדיוק בהתלבטות הזו עכשיו, אני בהחלט יכולה לציין יתרונות של בית החולים-

כלכלי. ההוצאות על לידת בית פשוט עצומות. מעבר לשכר המיילדת, יש כל מיני אביזרים שצריך לקנות (בעלות של כ- 200 ש"ח), צריך להזמין ביקור פרטי של רופא ילדים... בבי"ח את מקבלת גם טיטולים ופדים לימים הראשונים.

שקט. הלידה השניה שלי היתה בקפלן. בקשתי ביות מלא ונתנו לי סוויטה פרטית, רק לי ולתינוקת. אף אחד לא הציק לנו, יכולתי להכיר אותה בשלווה ובלי לחץ. כשאחיות או רופאים נכנסו לבקר הם היו כל כך אמפתיים ותומכים שזה היה נהדר. בבית, אני חוששת, לא אוכל לנוח אחרי הלידה- גם בגלל הילדים הגדולים, שירצו את תשומת הלב שלי, וגם בגלל ביקורים בלתי נמנעים של המשפחה.

נוחות בירוקרטית. כל הרישומים נעשים במקום, לא צריך לטרטר את הילד ואת היולדת.

וחוץ מזה, אני חברת קיבוץ ונורא חוששת מ"עליהום". עוד לא העזתי בכלל לברר מה הפרוצדורות במידה ואלד בבית (או אצל אילנה, יותר הגיוני בגלל המרחק מבית החולים).

בעיני, היתרון העיקרי של לידת בית היא העובדה שהמיילדת לטובתך. ממש רבתי עם המיילדות שהיו לי בבתי החולים, וממש אין לי כח ורצון לזה הפעם.
ועוד, אחד היתרונות הגדולים של לידת בית- הבית!- לא קיים אצלי בגלל המרחק מבית החולים.

הי סלעית
מזמן הצעתי גמח ללידת בית. אם תחליטי על זה תבקשי ובטוח שהרבה נשים תשמחנה לתת לך מה שאפשר
לגבי שקט - זה משהו שאפשר להתארגן ולבקש מראש המהשפחה - כולל עזרה.
לגבי הבירוקרטיה- לא חייבים לסדר הכל מיד.
בכל מקרה אני מאחלת לך שתמצאי מה שטוב עבורך(())

רק רוצה להוסיף שגם ללידת בית יש יתרונות כלכליים-לטווח הארוך.
לידה שבה פוחת הסיכוי לטראומה לאם ולתינוק <מכל סיבה שהיא החל בהתערבויות וחיתוכים וכלה בהפרדת התינוק מהאם>
חוסכת לנו המון כסף,או לפחות זוהי תקוותי

כסף על טיפולים למיניהם,על זמן התאוששות,על בעיות עתידיות שנמנעות <בעיות בריאות,בעיות שינה,בעיות בהנקה,ועוד>
לא תמיד מה שנראה כחסכון בזמן או בכסף הוא באמת כזה.לדעתי מדובר באשלייה.
לפחות לגבי חלק מהאנשים,כך שכל אחד יעשה את החשבון שלו לפי היכרותו עם עצמו.
אני עצמי עוד לפני הלידה,ולכן לא מדברת מנסיון אישי,אך ממה שאני מבינה-שומעת-קוראת ,לי זה נראה יותר חסכוני-בכסף ובאנרגיה.

כמישהי שנתונה בדיוק בהתלבטות הזו עכשיו
הי סלעית. בתור קוראת מן הצד אני מתרשמת שאת די מחפשת צידוקים ללמה לא ללדת בבית או אולי למה כן ללדת בבי'ח. זאת אומרת שעל כל טיעון כזה שהבאת אפשר להביא טיעון שכנגד.
ההוצאות על לידת בית פשוט עצומות
נכון ששכר המיילדת הוא גבוה אבל שאר ההוצאות מסביב הן ממש לא must ולא חייבים ללכת לפי הרשימה הרישמית של כל הסדיניות,פדים ושות'.אפשר להיות יצירתיים ולחסוך המון כסף.אפשר גם להזמין רופא ילדים מהקופת חולים הביתה ולא חייבים לשלם פרטי.אם תרצי בעתיד אשמח לשתף אותך מנסיוני.
בבית, אני חוששת, לא אוכל לנוח אחרי הלידה
אם תדאגי לתמיכה הנכונה ותערכי הכנה לגדולים,לא צריכה להיות בעיה.האם גם עכשיו בהריון את לא ישנהנחה כשאת זקוקה לכך? האם אינך יכולה לבקש מהמשפחה לבקר מתי שנוח לך? לידת בית רק משקפת את מי שאת בתא המשפחתי שלך. אם תקחי לעצמך את הזמן לנוח-אף אחד לא יעשה לך דווקא.
נוחות בירוקרטית
עם כל הכבוד,זה לא שיקול להחלטה היכן ללדת.
בגלל המרחק מבית החולים
זו החלטה גדולה אבל המרחק מבית חולים לא תמיד חייב להוות סיבה. אני גרה במרחק 45 דקות נסיעה מבי'ח ובכל זאת בחרתי ללדת בבית.אחר התייעצות עם מספר מיילדות בית.
אני מרגישה מדברייך שלפנייך עוד דרך ארוכה להחלטה אם ללדת "בבית".אולי כדאי לך להתחיל מלשאול את עצמך בכנות מדוע את רוצה ללדת בבית? אולי משם תוכלי להמשיך עם ידיעה יותר ברורה של מה נכון לך. בהצלחה והריון נעים

שקט. הלידה השניה שלי היתה בקפלן. בקשתי ביות מלא ונתנו לי סוויטה פרטית, רק לי ולתינוקת. אף אחד לא הציק לנו, יכולתי להכיר אותה בשלווה ובלי לחץ. כשאחיות או רופאים נכנסו לבקר הם היו כל כך אמפתיים ותומכים שזה היה נהדר. בבית, אני חוששת, לא אוכל לנוח אחרי הלידה- גם בגלל הילדים הגדולים, שירצו את תשומת הלב שלי, וגם בגלל ביקורים בלתי נמנעים של המשפחה.
בעיני זה שהילדים הגדולים לא איתך כשאת יולדת , לא חווים יחד איתך את החוויה הזאת, וגם לא נמצאים ברגע שאחרי ולמשך שעות וימים, זה חיסרון אדיר.
לא יכולה לדמיין מצב כזה, לא מבינה איך אפשר. מבחינתי אין הבדל בין זה לבין להשאיר את התינוק שרק נולד בתינוקיה כדי לנוח. איזו מן מנוחה זאת? איך אפשר לנוח ככה?

בקשתי ביות מלא ונתנו לי סוויטה פרטית, רק לי ולתינוקת.
בקפלן יש חדרים עם מיטה בודדת שמיועדים להתאוששות מניתוח קיסרי. אם יש חדרים פנויים הם נותנים אותם לנשים שרוצות ביות מלא. אם יש עומס, את יכולה למצוא את עצמך בחדר עם עוד שני נשים, ועם המשפחות שלהן.
בכל מקרה, שאלת האישפוז אחרי הלידה מנותקת משאלת מקום הלידה. את יכולה ללדת בבית חולים ולהשתחרר הביתה ישר אחרי הלידה, או ללדת בבית ואחרי הלידה להתאשפז בבית חולים.

בעיני זה שהילדים הגדולים לא איתך כשאת יולדת , לא חווים יחד איתך את החוויה הזאת, וגם לא נמצאים ברגע שאחרי ולמשך שעות וימים, זה חיסרון אדיר.

לגבי המשך - הניסוח נראה לי קיצוני מדי. (לנו לפעמים נחמד קצת לקחת "חופש" ולשלוח את הצאצא לסבא וסבתא, לשמחתו הגדולה מאד. רק שהלידה והתקופה שאחריה הן ממש לא זמן טוב לעשות את זה.)

אני מרגישה שמתקיפים את סלעית ולא מקשיבים לפחדים ולחששות הלגיטימים שלה. לא לכל אחד מתאימה לידת בית ומותר להתלבט. לא צריך להוכיח כלום וגם לא לזכות במדליה מיוחדת.

נראה כי את בוחרת לראות את הדברים מתוך חוסר השלמות שלך עם לידת בית. זה בסדר, רק תהיי מודעת שמתוך תחושת שלמות תוכלי לראות את הכל בעיניים חיוביות.

וחוץ מזה, אני חברת קיבוץ ונורא חוששת מ"עליהום".

כשתהיי שלמה עם הדרך החדשה תוכלי להתרגש לקראת הפירגון שתקבלי מחברים תומכים. (מנסיוני האישי)

ראי גם לידת בית רחוק מבית חולים

לא לכל אחד מתאימה לידת בית ומותר להתלבט. לא צריך להוכיח כלום וגם לא לזכות במדליה מיוחדת.

תודה.

אני אכן מתלבטת, לא קשה לראות...
הרצון שלי איננו דווקא ללדת בבית, אלא ללדת בשלווה ובביטחון. ואת זה, לצערי, לא הצלחתי לחוות בלידות הקודמות שלי. אני חושבת שמבחינתי, הטוב ביותר היה ללדת עם מיילדת שאני מכירה מראש וסומכת עליה. המיקום פחות משנה לי, אם כי הייתי שמחה להימנע מנסיעה ארוכה תוך כדי הצירים ואח"כ, עם תינוק קטן.

להבנתי, מיילדת פרטית בבי"ח זו אפשרות המוגבלת רק ללניאדו (אני גרה בנגב. לא שייך), ולכן אני שוקלת לידה בבית או אצל אילנה.

סלעית
מונו וגם אני התלבטנו ארוכות בעניני לידת בית פה באתר אולי שווה לקרוא את הדפים ההם

כמו מונו אני חושבת שההבשלה (לכאן או לכאן היא תהליך)
לידת בית כמו לידת בי"ח לא מתאימה לכל אחת. ורק את יכולה להחליט.
ואחרי שתחליטי אולי עוד יהיו לך פיקפוקים, חששות ו"מחשבה שניה"
ממליצה לשקול היטב ולאט ולעומק.
ולא להבהל מהקולות הנחרצים שלעיתים עולים פה ומטענתם: אם את לא שלמה אל תלדי בבית - שעולה בנוסחים שונים.
מותר להתלבט המון זמן (הי יש כמה חודשים טובים) ואז להחליט כך או כך.
דפים שעשויים להועיל:
התלבטות ללידת בית
בן הזוג וההחלטה ללדת בבית
שיתוף הורים בהחלטה ללידת בית הדף הזה זה יכול לענות לך לגבי התגובות בקיבוץ. מעצמי אני יכולה לומר לך שמה שנעמי כתבה פה הוא ממש נכון - ברגע שהחלטתי לגמרי והייתי שלמה עם עצמי לא היה לי אכפת יותר, ומי ששאל איפה את הולכת ללדת עניתי לו "בבית" ובאופן מוזר גם התגובות היו סקרניות - אוהדות - מתפלאות ולא כל כך ביקרותיות כמו שחששתי (וכמו התגובות שקיבלתי כשעוד התלבטתי)

ובכלל יש את מדור לידת בית שיכול לתת לך הרבה רעיונות

בכל מקרה שתהיה לך לידה מצויינת

יש אפילו ללדת בבית בקיבוץ

בהצלחה במה שתבחרי @}

הי סלעית
לפי מה שאת כותבת השיקול המרכזי שלך בעד לידת בית הוא השלווה והבטחון,וזה שהמיילדת לטובתך.
אני מאוד מסכימה איתך.לדעתי זה שיקול מנצח!
שיקולים כמו כסף, או "מה יגידו", או נוחות הם לדעתי שוליים מול השיקול הנ"ל.
מה יכול לעמוד מול הבריאות והתמיכה שאת מבקשת לעצמך ולתינוקך?
אני לא אומרת זאת בתור ביקורת כמובן,אלא רק כי זו דעתי האישית ובעיקר כי את כתבת שזה חשוב לך.

<מנסה לעשות סדר בבלאגן,מקווה שלא פספסתי כלום...>

|אייקון מנקה את האבק|

טוף, אז בYNET התפרסמה כתבונת בדבר הצפיפות במחלקות הלידה בבתי החולים.
לא שזה חדש או מפתיע.

אני קראתי מהר וחשבתי, אולי אוסיף תגובה בתור הבנזוג של יולדת ביתית, להעלות קצת את החשיפה של האפשרות הזאת...
מצאתי שכבר תגובות 2 ו-3 הן כאלה, ושמחתי. קראתי הלאה, ונהיה לי שחור בעיניים.

מלא תגובות גסות, בהמיות, גזעניות (נגד ערבים, בדואים, חרדים מה לא), לא עניניות.
גועל נפש זה אנדרסטייטמנט.

מענינת תגובה 44 שמתייחסת לפשטנות ("חפיפניקיות") של הכתבת ביחס לאינטרס הכספי של בתי החולים.
וגם תגובה די בהתחלה של סתימת הפה ליולדות בבית מ-2 ו-3.
החלטתי לא להשאיר תגובה - איכס. זה העם שלי?

צוויליך, תשאיר!
ולו למען אנשים טובים שירגישו פחות בודדים במערכה.
אם אנחנו כבר פה, אז בא נשאיר את חותמנו...
אחרת מה עשינו בעצם?

תודה שהעלת את הדף הזה מהאוב.

את יודעת, לוונדר -

כל הטוקבקיזם הזה, טוקבק-אוטיזם הזה...
זה משהו מפליא, הכוונה הרי היא ליצור איזה דו שיח, שלא יהיה כותב וקוראים, one way .
והנה נוצרו שני חדי-שיח (טוב, מונולוגים)!
עבור הטוקבקיסט המצוי, הכתבה היא לא הנושא, היא רק הגרוי, כמו הדיגדוג בגרון שגורם להקאה.

כנסו!!!באיממא שלכם!!!!

P-:

סרטון של מונטי פייתון שמסביר בהומור בריטי את חסרונות הלידה בבית חולים
הסרטון

כדאי לשנות את השם ליותר ברור:
ללדת בבית או בבית חולים

(שיהיה ברור שהנושא הוא לידה, ולא צריך לכתוב 'יתרונות וחסרונות' זה ברור)

<דף לשינוי שם>

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 17 יולי 2011, 22:04

בעצם זה שייך ל{{}}התלבטות בנוגע ללידת בית, אבל אולי דף _למחיקה?

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 21 יולי 2011, 00:40

מקפיצה

מישהי?

הייתי משאירה
בכול זאת נושא ליבה
בנוגע לשם הייתי מוסיפה לידה ומשאירה את הדף כמו שהוא כרגע

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 25 יולי 2011, 23:32

מה, בדף משל עצמו? לא ב{{}}התלבטות בנוגע ללידת בית?

בעיקרון זה דף קלאסי לאיחוד, אבל בגלל שזה נושא ליבה יש גם ערך בלהשאיר אותו נפרד (כך שהרבה מה"רעש" במפתח נושאים יהיה של נושאי ליבה)
אם משאירים בנפרד- כדאי להוסיף "לידה" לשם הדף.

ואולי טיפה לערוך אותו.

סתם חיפשתי דף לכתוב בו

בשבת קראתי את נועה ירון דין בפנימה, היא כתבה על האכזבות שחווה התינוק מיד לאחר צאתו מהרחם
וחשבתי לעצמי כמה רציתי שיהיה מישהו קרוב לתינוקת שלי כשהיא תצא מהרחם
ואיך זה לא קרה בסוף
ונהיה לי עצוב קצת בשבילה ובשבילי ( ואולי זה גם היה סמוך לצאת שבת, זמן עצוב כידוע)
ותהיות : למה בתי החולים לא דואגים שמישהו יהיה עם התינוק ? למה המדינה לא דואגת שמישהו יהיה עם התינוק ? זה לא ברור שצריך ללוות אותו צמוד צמוד בעת יציאתו לאוויר העולם ? ולהעניק לו חום ואהבה ותמיכה ולא לזרוק אותו לחדר גדול, עזוב לנפשו.
אלוהים - כמה נורא זה נשמע לי פתאום

בלידה האחרונה - זה היה ניתוח מוזמן ולקחתי איתי חברה שתלווה את התינוק כשיצא למרות שלא ידעתי אם יתנו לה להיות איתו, בסוף היה בלאגן ושליה נעוצה ודחינו את הניתוח למחרת כדי לחשוב קצת.
ולמחרת אמא שלי הייתה צריכה להיות איתי והיא איחרה מעט כי זה היה ממש מוקדם ורק ראתה אותי ולא הספיקה לקבל צמיד ליווי
עניין של ביורוקרטיה
אז לא נתנו לה להיות עם התינוקת ורק לראות אותה מרחוק ושמונה שעות היא הייתה לבד, לא עזרו כל בקשותיי ותחנוני, רק כשצרחתי ובכיתי ופשוט השתחררתי מהעירוי ותכננתי להגרר אליה עם כל הצינורות הם גילו פתאום שזה לא כזה מסובך להביא אותה אליי.
למה זה לא הכי טבעי וברור בעולם שהבת שלי צריכה להיות אתי ?
ובאה רופאה להסביר לי (כי הם די נבהלו ממני) שזה היה מתוך דאגה אליה (ואי אפשר לדאוג לה כשהיא לצידי ? אני הרי בבית החולים)

אחר כך היא כבר נשארה איתי צמוד כל הזמן בביות מלא, גם זה היה מטורף לטפל בה לבד בלי עזרה אחרי ניתוח קשה ובלי תנאים מינימליים
אבל עברנו את זה
ורק השאלות נשארות למה אנחנו לא עושים מה שצריך כדי לאפשר את המובן מאליו - שאמא תוכל להיות עם הבת שלה כשהיא נולדת ולהשאר איתה כל הזמן?

כי אחרי שאנחנו יולדות, אחרי שאנחנו סובלות שם מהשפלות והפרדות ודמעות, אנחנו חוזרות הבייתה ושוקעות ברך הנולד שלנו, וכל כולנו בו, ועד שאנחנו מוציאות את האף מהעולם הזה - מהתינוק החדש שלנו, כבר שכחנו את העוצמה של הרגשות האלו, ואז אנחנו לא מספיק מרגישות חזק את הצורך להניע תהליך, זה פשוט לא בראש שלנו.
אנחנו קהל הלקוחות שהכי קל להתעלל בו שוב ושוב, ונחזור שוב ושוב לקבל את אותו שירות נוראי.

תודה דנדי, באמת הייתי זקוקה לחיבוק