אמא של א א א

אנונימי

{שלום
קוראים לי תמי
ואני אמא של שלושה בנים מופלאים ששמותיהם מתחילים בא'
וגם שמו של בן-זוגי מתחיל בא'.
גיליתי את באופן לפני כ- חצי שנה ומאז אני כאן הרבה.
עוסקת באומנות ובגינון
מלמדת ציור קבוצה של מבוגרים
ומלמדת ילדים יצירה עם הטבע בעזרת מיחזור והכרת הסביבה.

מחפשת ומוצאת ומחפשת
כותבת כאן בנושאים הקשורים למשפחתי ולחיי.
ונהנת מהפגישות הוירטואליות שמתקיימות כאן. }

דף בית אישי

כנראה שאנחנו בשלבים שונים של אותה ההתלבטות.
לי קרה דבר מעניין לאחרונה, חזרתי לנקודת ההתחלה. הבנתי שבאמת נושא מקום המגורים הוא עסקה שלצערנו לא נוכל להכניס לתוכה את כול המרכיבים הרצויים לנו, ולפיכך כדאי שנבדוק מה הכי חושב.
שאלתי את עצמי, ולמעשה שאלנו את עצמנו איפה אנחנו רואים את עצמנו בעוד 10 שנים.
המחשבה הזאת קדימה מאוד עזרה לי להתמקד. בעוד 10 שנים אהיה בת 48, בן זוגי יהיה בן 53 והבנות יהיו בגילאי 14 ו -11. מקוה שככול שהילדות יגדלו שיהיה לי יותר זמן פנוי, והייתי רוצה לבלות אותו בטיולים בנגב, אבל גם בפעילויות של תרבות (הצגות, קונצרטים וכו') וגם בחברת חברים.
בעוד עשר שנים הייתי רוצה גם לעסוק בתחומים אחרים (שאולי קשורים לאדריכלות ואולי לא) אך ולאו דווקא בתכנון אדריכלי.
פתאום הבנתי שלא בטוח שהאזור בו אני גרה יתן לי מענה לדברים האלה. פתאום נהיה לי ברור שדווקא המדרשה בשדה בוקר היא המקום שיתן לי הרבה מהדברים שאני מבקשת לעצמי .

וקצת רקע: המדרשה היא מקום הנחמד בו יש לנו חברים ומכרים, ילדים רבים, מערכות חינוך מקומיות עם דגש על סביבה (וללא הצורך לנסוע חצי שעה או שעה לבית הספר כפי שקיים באזורנו כיום) מקום השוכן ליד נוף נהדר , טבע ומסלולי טיול רבים ואהובים.
המדרשה כיום משווקת מגרשים בני חצי דונם, לבניה מרוכזת. המגרשים קטנים מידי. הבניה המרוכזת אינה מוצאת חן בעיני מאחר והייתי רוצה לתכנן את ביתי. אבל עדיין אנחנו שואלים את עצמנו מה באמת חשוב?
אני מקוה שנצליח להשיג מגרש גדול יותא, אני מקוה שיתנו לנו לבנות בבניה עצמית. אני מקוה שזה יהיה מקומנו.אני מקוה שנצליח למצא תעסוקה באזור.
לא יודעת לאן הכיוון הזה יתגלגל אבל מבחינתי אני מוכנה להתגלגל איתו, גם אם מדובר במגרש קטן ובית שלא אני תכננתי. כי אחרי הכול, מה באמת חשוב?

אני מאוד מבינה את המקום הזה של "חשוב לי לחלום אבל לא להתפשר"
וגם מאוד מסכימה איתך שרצוי שנחייה את החיים עכשיו ולא ניתן להם לעבור לידנו.

למעשה במקרה שלנו התחלתי להרגיש שהרצון שלנו לא להתפשר על מקום מגורים מביא אותנו בדיוק למקומות הלא טובים של "לאפשר לחיים לעבור לידנו" . למעשה בגלל חוסר הרצון להתפשר, אנחנו מתפשרים...
וההסבר: מרוב שאנחנו לא היינו מוכנים להתפשר על הטבע מהחלון ועל שטח האדמה הגדול הבאנו את עצמנו לחבל ארץ שכוח זה , לסיטואציה שהיא כאמור מלמדת אבל קשה.
אנחנו בדקנו את כול האופציות וגילינו שאין שום מקום , אבל באמת שום מקום בנגב שעונה על כול הדרישות שלנו! לפחות במקרה שלנו אני לא רואה פשרה פוטנציאלית אלא עליית מדרגה בתהליך ההיכרות העצמית, ובעקבותיה צעדים לקראת בית.
לגביכם: אני הייתי בודקת את באר-מילכה. קהילה קטנה ומקסימה, נוף נהדר, דונם אדמה +80 לחקלאות. אבל באמת המקום קטן ולא הרבה ילדים (בסביבות 15 ילדים בכול שכבת גן - הכוונה לגנים המורכבים מילדי האזור ).
ויכול להיות שגם לכ שווה לבדוק את המדרשה. אמנם הנוף לא נשקף לרוב הבתים מהחלון אבל המקום מקסים באמת.
אני יכולה לאמר שכאשר גרתי שם לפני מספר שנים בקראוון קטן וחסר נוף, ממש לא הרגשתי זאת, כי במרחק הליכה קטן אתה נמצא משקיף אל נחל צין ואיתו אחד הנופים היפים בארץ. טיולים רגליים יכולים לקרות כול יום, וכאמור יש גם חברה, יש ילדים וגם שלווה.
האם בדקתם את המקום?
תמשיכי לדבר, אני לומדת ממך המון...

ממלכה אפשר הרי לבנותגם בדירת שיכון, כפי שהוכיחו כבר בארצנו...
כתבת שאת באה ממשפחה של חלוצים - מה זה בדיוק עושה לך? איפה זה מעמיד אותך וכמה משפיע על הרצונות בחירות והחלטות שלך.

_כלומר לגור היכן שרוצים - כי שם רוצים. ולא כי לא רוצים משהו אחר.
לא יודעת איך עושים את זה._
את כן יודעת איך עושים את זה - חושבים עם זה מכול מיני כיוונים, עד שמגיעים. העניין היחיד פה הוא שאת כבר מרגישה מוכנה אבל מקום עדיין לא נמצא...
לדעתי זהו עוד שלב, והמקום ימצא (ובבקשה, אשמח אם תספרי לי כשתמצאו).
מאוד מבינה את התסכול הזה.

למה בעצם לא צפון? כי בן הזוג רוצה דרום?

חזרתי עכשיו ממצפה רמון, ולוקחת לעצמי כמה דקות ל'חזור לאוירת עבודה' אז אנצל כדי לענות לך...
מעבירה מספר קורסים לסטודנטים לאדריכלות בניהם: תכנון אדריכלי , עיצוב פנים, תולדות האומנות, תכנון מודע אקלים. מידי פעם עוסקת בתכנון אדריכלי
איך אני עושה את זה - כמו כולם אני מניחה - מגדירה ובוחרת את הדברים היותר חשובים לי, ומצד שני מוותרת על דברים אחרים...

עושה את מה שמעניין לי ככול האפשר, שואלת את עצמי הרבה פעמים האם אני רוצה להיות במקום בו אני נמצאת (ובמידה ולא אז חושבת איפה אני כן רוצה להיות...),עובדת בכייף (מבחירה, מרצון ובענין רב), משתדלת לעבוד מחוץ לבית עד שלושה ימים בשבוע , ובשאר הימים עובדת מהבית. משתדלת להרוויח יחסית הרבה לשעה, כך שאני יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד בכול יום.

וכמובן הכי חשוב: בן זוגי, העובד גם הוא, חולק עמי גידול בנותינו (מהשעה 16.00 שבה הן חוזרות מהגן).

האומץ? לפעמים אני שואלת את עצמי אם בעצם זו לא טפשות (ואני רצינית!). הרי מרבית חברי כבר מקובעים להם במסגרת חייהם, ורק אנחנו עדיין מחפשים...
אבל כנראה שהרצון למצוא, להגשים ושיהיה מעניין הוא חלק מאיתנו. שנינו עברנו מספיק (מקומות, ארצות וכו' )בחיינו כדי לדעת שבכול מקום אפשר להסתדר, ואם לא מסתדרים אפשר תמיד ללכת הלאה או לכיוון אחר.

תרגישי טוב! מקוה שאת כבר מרגישה.
תחושתי היא שהעיניים שלך מביעות את מה שפיך לא אומר בנחרצות - שאת לא אוהבת את הדרום...

בדרך לכוס תה, שעה שפויה של הערב, עונה לך....
כרגיל מעניין מה שכתבת
בדיוק היום (במקרה או שלא) אמרתי לעצמי שאני מרגישה שעיסוקי באדריכלות לא מחבר אותי לצדדים היצירתיים שבי. נשמע מוזר? אולי.
אדריכלות הוא תחום שבו התכנון, החלק הכפי והמעניין נשמך מספר שבועות. אח"כ באה תקופה ארוכה ומעיקה של בירוקרטיה, וגם תהליך הבניה עצמו שהוא מרתק ומרגש מלווה הוא איטי, מלווה בהרבה פיקוח, טעויות אפשריות, עבודה לעיצים בלחץ או כעס - בקיצור, תהליך סוחט מאוד.
עבודה במשרדים כשכיר היא כמובן רגועה יותר יחסית, אבל בדרך כלל פחות מעניינת, כי השכיר הרבה פעמים עוסק בשרטוט וכו', ולאו דווקא בתכנון (את זה עושה האדריכל הבכיר).
הלימודים באדריכלות נהדרים באמת, מלאי תחומים ועניין. לא יודעת אם אני ממליצה לך להשקיע זמן בהסבה לאדריכלות, חוששת שכשתסיימי תתאכזבי מה'חיים האמיתיים' בתחום.

עיצוב פנים לעומת זאת עשוי להיות מספק הרבה יותר - הזמן שעובר בין התכנון לבניה קצר יותר . לעיתים קרובות אין צורך בהיתרי בניה (מה שהופך את התהליך לפחות בירוקרטי).
הלימודים עצמם קצרים יותר - ואורכם תלוי במסגרת בה בוחרים. לימודי עיצוב פנים לאו דווקא חייבים להיות מלווים בתואר (ביחוד מאחר וכבר יש לך אחד).

גננות נראה לי יופי של תחום. יש לנו חבר שעוסק בכך (בעל תואר שני באקולוגיה דרך אגב, שגילה בסופו של דבר שרצונו לעסוק דווקא בגננות) אני רואה את ההנאה בה הוא מתכנן גינות, לפעמים מבצע, אבל לא תמיד. למדתי ממנו הרבה על התהליך שגינה עוברת משלב התכנון, והביצוע, ועד לשלב בו הצמחים גדלים ולמעשה המקום שהוא יוצר משתנה כול הזמן.
מה לגבי גרפיקה או עיצוב מוצר?

דרך אגב, לא בטוחה שאת צריכה לימודים כדי לעשות הסבה מקצועית, אני בטוחה שיש לך כלים לעבור מתחום לתחום.
במה עוד עסקת?

גינון אקולוגי - זה בדיוק מה שהחבר שלנו עושה. או ליתר דיוק, גינון מדברי חסכוני במים.

דבר נוסף ששכחתי אתמול - לפני מספר שנים עלה לי הרעיון הזה של תרפיה באדריכלות. אז למיטב ידיעתי אין כזה תחום, אם כי מתישהו יצרתי קשר עם תרפיסט מגרמניה שניסה לטפל בכיוון זה. אין לי יותר מידי מידע, אבל מטטב זכרוני הגישושים הראשונים שעשה היו מוצלחים.

יש לי ספר שנקרא the house as a mirror of self
שמראיין אנשים שעשו שינוי בחייהם דרך שינוי בבית (מראה, סדר, עיצוב וכו'). בהחלט יש קשר בין הדברים לדעתי.
שבת שלום ומחייך

בוודאי שאנחנו קרובות....

משהו שחשבתי עליו - יש לי חברה שלמדה תרפיה בגינון - לדעתי זה היה קורס שנמשך 3 שנים, לימודים פעם בשבוע, בסמינר הקיבוצים.
היא מאוד נהנתה מהלימודים. לדעתי קורס מהסוג הזה יכול לתת לך כלים טיפוליים בסיסיים, ואת בוודאי יכולה אחר כך ללכת איתם לכיוונים שמעניינים אותך.

לדעתי מקום כמו שאת מתארת יכול להתקיים ולהצליח - מעין פינה חמה ליצירה וצמיחה (תרתי משמע). ממה שאת מתארת יש לך חלום כללי. הייתי מנסה להגדיר אותו באופן יותר ממוקד - מיהו קהל היעד, מה בדיוק יעשו שם, באיזה מבנה או מסגרת הדבר יתבצע (לפחות בהתחלה, כי הרי המבנה העגול מן הסתם לא יבנה לפני שאת בטוחה לגבי השאר). דמייני את זה תוך עצימת עיניים. הרבה פעמים דברים שאנחנו מדמיינים אנחנו גם מסוגלים להגשים.

פתאום ראיתי שאת גם נותנת עצות לגידול צמחים - איזה יופי!

דפים רלוונטים
בעיות תקשורת וחיברות
בלוג אנחנו _מתמודדים

וידוי
האתר חסר לי
יש איזה קסם באתר, קסם אמיתי
ואם אני מנסה להבין מהו אז אקשור זאת במס' דברים
הוא חי , משתנה ללא הרף, "אינסופי" במימדיו, אבל כשלא יכולתי להוסיף (ובדרך כלל אנ יותר קוראת מכותבת) הוא הפסיק לחיות, הפסיק למשוך. הקסם שבו הוא יכולת ההשתנות, התחושה שאני יכולה לשנות.
לקחת חלק פעיל וישים בהשתנות. שיש לי יכולת השפעה על תהליכים שמענינים אותי. ושיש מי שמגיב לרעיונותי, מצוקותי או מחשבותי.
וכמובן התוכן והרצון הטוב שעומד בבסיס האתר הזה.
עכשיו כשאני עדין עוד לא התחברתי לפיוז' של באופן ועוד לא מכורה מחדש למה _חדש , אני עדין מרגישה
עילגת.
ודבר נוסף - כמובן שהכל גם תלוי בכך שאלו דיאלוגים וירטואיים - כך שהמחויבות שלי - שהיא כרגע די נמוכה - לא עומדת במבחן.
בקיצור - התגעגעתי לבאופן.

שלומות לך
הרבה זמן שלא...
אני סיימתי את התקופה הלחוצה שלי, צלחתי אותה בשלום - אם כי בעייפות רבה. והגיעה הזמן לנוח, וגם להמשיך את כול מה שנדחק לצד וחיכה בשקט לתורו.

יש חדש? מקוה שקרו דברים טובים?

את כותבת על כביסה ואני עכשיו ברחתי מערימה ענקית שהתחלתי לקפל,ליד המכונה יש הצטברויות מרשימות...
אבל מה אמר רבינו- אין יאוש בעולם כלל,אז מי אני שאתיאש מערימת בגדים מלוכלכים?D-:

שליחה על ידי תכ* » 28 פברואר 2007, 11:01

שלום לך אמא.
קראתי את שכתבת ב-בית החלומות. מאוד מבינה, ומבחינתי לא הגזמת. תמיד טוב לחלום, אם לא נחלום אף פעם לא נגיע....
אם נחלום, יש סיכוי שהוא יתממש (אם לא כולו אז לפחות חלקו כי אז מתכווננים אליו..).
מזמינה אותך לבקר בקיבוץ אלמוג - נכון, מדבר, הירוק הוא בעיקר קרוב למקום המגורים ומסביב הרים ובקעות שמשנים צבעם כל שעה ביום (תלוי במזג האוויר וזווית השמש), מהמרפסת שלי אני צופה על ים המלח, שגם הוא משנה את צבעו לפי מזג האוויר ולפעמים אפילו יש בו גלים.....
מבחינתי - שווה לנסות, לבדוק - אולי מתאים?
ואם כבר מצאתם את המקום בו אתם בונים את החלום - אז שיהיה המון הצלחה בהגשמת החלום!!!!!!!

יש עיניין שיתהפך הכל לטובה,
יאללה,תעשי ונהפוך הוא,תתחפשי לאחת שמחה,
ובסוף באמת תשמחי.
חג שמח מתוקה !8-)

כתבת דברים כ"כ יפים ועמוקים,
ממש ממקום אמיתי ומתבונן, התרגשתי.

יש רגיעון "אני המראה שלך" אין מקרה בעולם.

שליחה על ידי לי_לו* » 08 מרץ 2007, 07:06

מה?!?!?!?!?
אני לא מאמינה
אם יבנו לו חדר רשת ואולי יביאו לו גם תרנגולת,
היא לא תפגע בו והם גם יוכלו להנות מביצים ואולי אפילו אפרוחים...
כמה חבל...
אולי תחפשו לו איזה פינת חי שיוכל להשתלב שם עם החיות המסתובבות...
זה מה שאנחנו עשינו עם האחים שלו הזכרים
אם אתם צריכים עזרה, דברי איתי
לילך

חיבת להוסיף בדיחה,למרות שבמקור יש לה תנועת ידיים משמעותית,תדמיני טוב?

לאיש אחד היה תרנגול שעשה השכמות בשעות מטורפות,
יום אחד הוא רואה את השכן,מחזיק את התרנגול בתנוחת מליקה(כאן באה תנועת יד סיבובית...)
"מה אתה עושה לו???, זעק."אתה השתגעת?"
"שום-דבר" עונה השכן
"אני רק מכוון את השעה..."

שליחה על ידי לי_לו* » 09 מרץ 2007, 16:56

אהלן
אני שמחה לשמוע על ההתפתחויות
אני אומרת לך - הוא תרנגול איכותי עם יכולות מדהימות....
אמרו לי שבשביל שלא יפרחעו הקריאות בלילה - פשוט צריך להכין להם מדף שינה גבוה ומרופד
סביבו במזרנים ישנים - כדי שיעצרו את הקול הנישא למרחקים במיוחד בלילות בהירים וצלולים
כשיורד גשם - מי שומע משהו בכלל...
נשתמע
קוראים לי החוצה
שבת שלומות
לילך

שליחה על ידי לי_לו* » 12 מרץ 2007, 07:11

וואו
כמה מרגש... גם שהוא חזר וגם שהוא אינטיליגנט שכזה...
כבר בישרתי פה את הבשורות המשמחות שעוררו שמחה ונחת
תהנו ממנו.... והוא בטוח ישמח לחברה עם נוצות
על כל שאלה, אשמח לענות.
נשתמע
שיהיה יום עם הרבה שמחות קטנות
לילך

אשמח לדבר איתך במייל
אם תוכלי לכתוב אלי לכתובת הבאה - לחצי על הקישור
"אימייל" [email protected]

אני לא ממש מומחית...רק אמא לחמישה בנים:-)
האמת שרק ברביעי התיחסתי למעמד ברצינות הראויה,במסגרת טיול לצפון הכנסנו את מירון לתמונה,הלכנו לציון של רשב"י ושם עשינו גז סימלי,צילמנו קצת והמשכנו את התספורת בבית של סבתא,שאצלינו היא הממונה על התספורות.

למ'ס חמש (חמסה,חמסה,חמסה) נסענו למערת המכפלה,הצטיידנו בשקית של טופי,ציצית וכיפה חדשים.
הגוזל בירך בקול "...על מצוות ציצית", שמנו לו כמה טופי ביד,שוב הוא ברך על הסוכריות ועד שהוא היה עסוק עם הטופי סיפרתי אותו בעדינות והשארנו פיאות מתוקות,שהגענו לסבתא היא שיפצה את התספורת וגזזה את הפיאות...

טוב,זה בגלל שהוא עשה חודש קודם חלקה עצמאית וגזז באופן לא סימטרי פאה אחת...סבתא התעקשה שאם רוצים פיאות זה חייב להיות שווה בשני הצדדים (חוץ מזה שהיא שונאת פיאות...)

ראיתי שאין כאן הלכה מדויקת,המון מנהגים וכל אחד עושה מה שהוא מכיר,אז חיברנו את הטכס בעצמינו.
מיותר לציין שהחלק המהותי ביותר באירוע הוא הטופי כמובן!

ו...הכי חשוב-לא לשכוח לקחת מספריים ובגדים להחלפה,שלא ידקור עד שמגיעים למקלחת בבית.

לא צריך קבר,אני אישית מתחברת לקברי צדיקים ובמיוחד לרשב"י ויש לי הרגשה של העצמה וברכה במקומות אילו.
אף אחד לא אומר לך שצריך או שחייבים,הכל בא מבחירה שלך.
השאלה שאני שואלת,מה זה עושה לזהות המינית של ילד שנראה כמו ילדה? (לא מקנטרת,באמת מרגישה שזאת סוגיה לחשוב עליה)
ואם מדובר רק בעוד כמה שבועות או אפילו חודשים,לא נראה לי קריטי.

חמסה על המתוקים האלו,איך,איך זה שאין אייקון של חמסיקה???

שליחה על ידי לי_לו* » 19 מרץ 2007, 22:35

ברכות ובהצלחה...
ממש מרגש! נורה זה שם מקסים.
ללות דגירה, בקיעה וגדילה של אפרוחים זו חווייה מדהימה לילדים ולהורים
מאחלת לכם ימים יפים ולילות שקטים
ומקווה שהשכנים שלכם לא חולניים כמו אלו שלנו, משני הצדדים... עכשיו גם נעירת הבוקר של האתונות היא מבחינתם רעש מחריש אזניים -
hello - שכחתם שאתם גרים במושב?
כנראה... עזבי אני כל כך בתוך זה כי זה טרי מהיום בנוסף לעוד כל מיני טירופים קטנים מצידם
שיהיו גם ימים שקטים ולילות יפים
נשתמע
לילך

חג שמח !@}

חג שמח !

חג שמח מאד!!!
איזה מרגש!!!

חג שמח גם לך (רק עכשיו ראיתי....)

דף שאני רוצה לזכור :
כל הדברים שאני מזמנת לחיי

קראתי את התיאור שלך ב בית החלומות והרגשתי שכזה בית בדיוק הייתי רוצה...
למרות שאני מאוד שמחה בבית שיש לי היום.

אצלינו עשו כמה מפגשים כאלה בבי"ס בישוב והיה מאוד נחמד,לא הייתי אבל הילדים סיפרו חוויות.

הרעיון של סימניה הוא נחמד,למרות שלילדים בגן זה לא ממש חפץ בעל ערך מעשי...
נראה לי שכדאי להתחיל את המפגש בשירים שגם ילדי הגן מכירים.אפשר שילדי הכיתה יכינו הופעה קצרה לילדי הגן ולהיפך.זה דורש הכנה מודמת אבל לא עיניין גדול כי תמיד יש שיר נחמד שכבר מכירים ואפשר להופיע איתו.
אפשר לחלק את הילדים לחברותות של בוגרים וצעירים,לא חייב זוגות אפשר גם רביעיות.
כך הבוגרים יכולים לסייע לצעירים במה שחששת שיתקשו כמו למשל עבודה עם טפט.

אולי על אותו עיקרון של הסימניה תכינו תמונה שבאמצע יש קטע יפה מודפס והילדים מקשטים מסביב.(או שיר יפה) ואז אפשר להוסיף חוט עם כמה חרוזי עץ צבעוניים (אני פעם קניתי כאלה בחנויות של הכל בדולר).

מקווה שאני עוזרת במשהו.
בכל אופן תקחי בחשבון שילדים בגן חובה לרוב יודעים לצבוע,לגזור,להדביק...כך שאפשר להשתמש במיומנויות האלו.

קודם כל-
יום הולדת שמח !!!

שיהיו לך שנים טובות,בהם יתגשמו החלומות היפים שלך לטובה.
שתזכי לבית טוב,חם,יציב ומלא באהבה (ובפרחי לוונדר)

ושיהיה בהצלחה בפעילות שתעבירי,לא משנה מה עושים,העיקר שזה יעשה בכיף והילדים יהנו-וכמובן שגם את תרגישי עם זה טוב.

אכן הם מתוקים,כל פעם שאחד מילדי מגיע לכיתה א' יש לי כיווץ בבטן...

לאהוב את מה שאני עושה כל הזמן !
סבלנות, זרימה ,
חסד שבנצח
אהבה

דף שאוהבת :
ספירת העומר אתגר תיקון המידות היומי

שליחה על ידי לי_לו* » 03 מאי 2007, 14:41

זה בסדר... תמיד צריך לקחת את הדברים האלה - הפחות נעימים בחשבון ולהבין שאלה הם החיים
אצלנו הכל נחמד.. דוגרת לנו על 14 ביצים ואנחנו מחכים ומצפים לבקיעה - מקווה שיהיה ריבוי נקבות
למרות שתמיד אפשר למצוא בתים גם לתרנגולים הבנים...
חוצמיזה, האביב מביא איתו יחד עם השרבים והחרקים גם פריחה התחדשות והתרגשות, כל שנה מחדש.
הרבה בחוץ, הבנות ערומות - תענוג.
נשתמע
לילך

אמא,
במובן הזה, רטט זה של ההודיה, העולה מדברייך, אם כך, מזמין את העולם כולו, לצאת במחול הזה, בו חסד נגלה.

ברמה האישית, תודה.

צפריר

את יכולה לשאול גם את אורי יורמן, עושה ג'אגלינג

ותראי גם אצל נועה ברקת בדפהבית יש פרטים על דניאל

קראתי את תיאור הגינה בדף הגננים החובבים-וואו,נשמע כל כך יפה........
אני בנסיונות עלובים להרים איזו גינה ,קצת חסרת אונים כי האיש לא בעיניין,אין מספיק כלים מקצועיים - תרתי משמע...
הייתי רוצה לנסות בחופשה לקדם שם משהו.
אולי תוכלי לעזור לי בעצות?
<מתוך התחשבות בעובדה שמדובר באשה שעושה דברים די בעצמה...>

הי,

עלתה לי בראש מישהי שלמדה איתי בקרקס שהיא מהאיזור שלך, אבל היא פחות בעניין הג'אגלינג והאקרובטיקה, יותר ריקוד וליצנות, ויש לה הרבה נסיון עם ילדים. עולים לי לראש עוד כל מיני אנשים מהמרכז, אבל זה באמת תלוי בתקציב שלך... אולי תכתבי לי עד כמה חשבת לשלם, כדי שלפני שאני שואלת אנשים אני אדע מה להגיד להם? (חשבתי על כל מיני אנשים מהמרכז שלמדו איתי קרקס או שאני פשוט יודעת שהם ג'אגלרים טובים, אבל זה לא שה העיסוק העיקרי שלהם לכן אולי יפתיע אותם אם פתאום תתקשרי את - לכן אני מעדיפה קודם לדבר איתם בעצמי).

שבת שלום

קראתי את ההודעה ומחקתי אותה בגלל הטלפונים.

אנסה לשאול אנשים בהקדם ואודיע לך בכל מקרה מה קורה...

נתתי את הטלפון שלך למישהי מקסימה שלמדה איתי. היא עושה הפעלות ימי הולדת והיא ממש חמודה וטובה עם ילדים (ואנשים בכלל). אני מקווה שיסתדר לכן, ואם לא, שהיא תפנה אותך למישהו אחר... העיקר שמשהו יסתדר לך...

קוראים לה רעות, וליתר ביטחון אני אתן גם לך את הטלפון (אולי עדיף למחוק אח"כ): 052-3911989

אשמח לשמוע חוויות מהיומולדת...

רוצה להתיעץ בגינון,אבל מחר מסיבת סיום בגן ואני בסטרס של סופשנה,עוד שבוע הכל יהיה יותר רגוע,
תודה בינתיים על הרצון לעזור.

או,הנה מישהו שמבין על מה אני מדברת...
עוד שבוע...
ניחותא,אכן...לא מאמינה שזה מגיע.

איך היה היומולדת?

איך היה היומולדת?

ואו.............
היה מדהים
אספר, שטיפלה אתאושש מהשבוע הזה............(בדקתי משהו כמו 600 מבחנים השבוע חוץ מהיומלדת)

טיפול במוח אחד באזור המרכז
אירית שושני 03-5464129
אישה מד-הי-מה לטעמי, ואני מאוד אוהבת אותה.
לא חוויתי טיפול אצלה רק למדתי בקורסים שלה.
מספר אחת בארץ (גם באופן רשמי).
כמובן שמה שחשוב הוא הכימיה בסופו של דבר, אבל אני ממליצה בשתי ידיים.

מוח אחד הוא לא עניין של מפגש אחד, ואני מקוה שאפשר יהיה בכל זאת להרויח משהו.

ביקשת הצעות לתעסוקה??
הנה כמה... גינון (עשיתי גינת ירק עם הילדים וזה הלהיב אותם מאוד), כמובן יצירה (יש פורום יצירה עם ילדים ב- YNET)עם חומרים שונים אפשר גם לאסוף מהטבע בטיול בוקר, אפשר גם התעמלות בוקר בחוץ באופן קבוע, יש משחקים של בחוץ (ים-יבשה, מחניים), להכין יחד ארוחת צהריים,
מציעה לסיים את היום עם מדיטצייה - כל הילדים שוכבים על שטיח/שמיכה בעיניים עצומות (יש ספר ילדים שכזה שנקרה "אור" הוצ. ידעות אחרונות אבל אפשר גם לבד), ברקע מתנגנת מוסיקה קלאסית/עולם ואת מדקלמת לכולם משהו שהם צריכים לדמיין בעצמם (למשל מקדש האהבה/מקדש השלווה, משהו דמיוני בהחלט אבל כל אחד מדמיין לעצמו בשקט על נושא משותף)... מאוד מרגיע! בהצלחה וחופש נעים.

היי
אני מציירת/מייצרת מנדלות לצביעה (ותראפיה). פוסטרים בגדלים שונים - מקטנטנים ועד ענקיים.
זה מתאים לכל הגילאים - אפשר לצבוע ביחיד, בזוג, בקבוצה, משפחה וכו'....
כמו הפאזלים של פעם - מניחים אותם על שולחן גדול קבוע עם הצבעים (טושים בדרך-כלל) וכל יום צובעים עוד ועוד.
המנדלות קסומות ונשלחות עד הבית עם חבילת טושים גדולה.
ניתן לראות באתר - www.dream-mandala.com
,תראי אם מעניין אותך
ביי

http://www.haaretz.co.il/captain/spages/877772.html
מלא לינקים לאתרים לילדים עוד לא ניסתי מחר מתחילה אבל אחד מהם את הthetoymaker הוא האתר האהוב עלי מכולם בעולם אחרי באופן טבעי
אז תהנו

בעיני אם הם במסגרות מגיע להם חופש אמיתי בלי הפעלות .מנסיון שלי ביום יומיים הראשונים זה קשה כי כל כך רגילים להפעלה חיצונית ושאומרים להם מה לעשות שהם מחפשים מי שינענע אותם , הם ממש ב'קריז' אבל כשהם תופסים שיש להם חופש זה קסום :
קצת מזכיר לי איך אנחנו היינו בחופשים : קמים מאוחר רואים טלויזיה - מחשב ואחר כך ככל שעובר הזמן ולא 'מופעלים ' הדמיון והיצירתיות מתחילים לחזור - ציורים , משחקים , תוך כדי ריב פתאום הם במשחק תפקידים משגע (קרה אצלנו היום ) אני במינימום . זמינה בשבילם יושבת להרגיע , הרבה מגע אבל לא מציע להם תעסוקות .ובעיקר אומרת לעצמי כל פעם שהם מנג'סים או שמאוד קשה להם עם החופש (ולי) שאני לגמרי סומכת עליהם שהם יסתדרו . בעיני זו בריאות נפשית .

אז זהו, אנחנו בחופש -ישתבח שמו,
אני בחופשה מתמשכת,אושרה לי שנת שבתון.
לאט,לאט מתחילה אפילו להנות.
(בהתחלה לא העזתי...)

איך את עם החופשה והילדים?

אפשר להזמין הזדמנויות

מפארק הירדן יוצאים לכיוון הכנרת מזרחה נכנסים לאן שכתוב חוף צאלון ואז לפני שמגיעים ממש לחוף יש שבילי עפר משמאל שמגיעים עד המים מובדד לגמרי אבל : אין מי שתיה אין שירותים , אין צל .
זו התארגנות הרבה יותר מסובכת .

לאמא א א א יש מטפלת בדיבור מדהימה ברעננה - אם את מהאזור אוכל להמילץ לך עליה.
עזרה לנו המון
עריכת כל הדף

מאיפה את? מכירה מטפלת בדיבור מעולה בירושלים

אחותי מטפלת בדיבור מצויינת, עם הרבה נסיון. לפרטים צרי עמי קשר
052-4757123

קוראים לה עדית וגנר יש לה קליניקה ברעננה, היא לא מקבלת דרך קופ"ח רק פרטי וגם זה אם יש מזל ויש לה זמן- אפשר להגיד לה שריקי נעים
המליצה זה יכול לעזור, אני לא הצלחתי להבין בדיוק מה הבעיה של הבן שלך אבל שלי הוא PDD סוג של אוטיזם בתיפקוד גבוה, עדית טיפלה בו שלוש שנים בערך ועזרה לו מאוד- הוא לא הוציא הגה מהפה והמילים הראשונות היו אצלה.
היא מאוד אנושית, נעימה והכי חשוב מקצועית מאוד היא גם קלינאית תקשורת של מחוז מרכז, בעלה הוא פסיכיאטר ילדים ויש להם המון ניסיון,
בהצלחה

שלום לך
אני האומניתפלונית ובשמה הארצי- ניבה
כפי שציינתי בכיכר, אני מטפלת באומנות ואומנית שגם מלמדת אומנות, בעיקר ציור, אבל לצערי עם השנים ובעיקר הלימודים וחובות החיים, גילתי שנאי יוצרת פחות ממה שהייתי רוצה , במקביל נרקם חלום, להעביר סדנאות שקשורות לאומנות, יצירה ואף תנועה
סימים אלו סיימתי את לימודיי האקדמיים, ומתוך חיפושי העבודה גילתי שהרצון העז ביותר זה מעבר ללטפל, זה לחזור וליצור -הרעיונות של מה לעשות מציפים, הפחד ( אולי גם הכסף) הוא הדבר שעוצר מלהתחיל
עד כאן, לא יודעת איך להמשיך ולאן...אבל מוכנה בשביל לרקום את החלום למציאות, לההיכנס למכונית ולצאת מת"א, אפילו לשנות מקום מגורים ( בת"א רק שנתיים ורוצה לחזור לטבע)

אשמח לקבל תגובה, בתקווה שבאמת הצלחתי להגיע לדף הבית שלך

קיבלתי ומחקתי

קיר טיפוס - מצוקי גיתה
לגלישה - מערת קשת. מכירה משמיעה ולא מנסיון אבל יודעת שאלה מקומות ידועים. נמצאים בגליל המערבי.
הרבה טוב

שליחה על ידי חגית* » 03 מרץ 2008, 17:37

קיר טיפוס באזור המרכז- בקרית אונו,נדמה לי שהכי גדול בארץ

הי,
בענין היומולדת האינדיאני - לא יודעת מה גודל הקבוצה ומה הן אוהבות/ים לעשות, אבל אפשר בעיקרון להכין משחק מרחב כלשהו סטייל סימני דרך/ חפש את המטמון/ שני דגלים, ולהכניס אליו משימות ברוח אינדיאנית. אני פעם עשיתי משהו כזה עם ילדות וילדים בכתה ד'. כל אחת קיבלה פתק עם "זהות" אינדיאנית, כלומר שם ואיזשהי תכונה, למשל: את "עין הנץ", את חדת ראיה ומבחינה בפרטים מרחוק; יש לך קופסת גפרורים ומצפן. או אתה "נוצה כחולה", אתה זריז וקל רגלים; יש לך שמיכה וסכין. וכו'. במהלך המשחק הקבוצה מתהלכת בשטח ונתקלת כל פעם במשימה (שכתבנו על פתקים והחבאנו). כל משימה מצריכה את הכישורים של חברות אחרות בקבוצה - יש משימה שמצריכה חושים חדים, משימה שמצריכה זריזות, משימה שמצריכה שמיכה וכו'. ורצוי שהמשימות ידרשו גם שיתוף פעולה בין החברות. אפשר להחליט שהן צריכות לבצע באמת את המשימות, או שהן רק צריכות לחשוב ביחד ולהחליט מה הן היו עושות לפי הפתקים (עכשיו אני חושבת שבגיל 7 עוד בקושי קוראים, אבל לוחשוב, אם הרעיון נראה לך אז בטח אפשר לפשט אותו ככה שיתאים. מקסימום לעשות חלק מהדברים בע"פ).
בקיצור, זה היה לפני כמה שנים אבל זכור לי שהן ממש ממש נהנו. גם דאגנו כמובן להכניס אותן לאוירה עם סרטים ונוצות וצבעים על הפנים וכל זה.
מקוה שזה יכול לעזור, ובכל מקרה שיהיה בהצלחה ומזלטוב @}

תסתכלי בדף יום הולדת לילדים יש שם כמה רעיונות טובים
מזל טוב @}

היי תמי,לא יודעת אם זו את שכתבת לי כבר במייל שלי,לכן בכול מקרה
יהיה נחמד אם תרצי ותוכלי להעביר סדנת ציור למבוגרים ביום ההפנינג המתוכנן. את יכולה לחזור אליי למייל ואחזור אלייך.
כול טוב לך!@}

הי תמי, בטח שצריך,יהיה נחמד אם תעשי סדנת ציור מבוגרים למשל...
את יכולה לכתוב לי במייל שלי ולהשאיר את הטלפון שלך ואחזור אלייך.
כול טוב@}

שלום יקרה,
תודה על שנתת סדנת יצירה כה מוצלחת ועל נוכחותך המקסימה. את באמת פשוט מקסימה!
הילדים מאוד נהנו ולקחו איתם הבייתה את מה שעשו,
תודה על הפתיחות והנתינה
תבורכי בטוב@}
נהיה בקשר,
@}@}@}

בקשר לקמפינג, אני לא יודעת עם זה מה שאת מחפשת אבל הייתי עם בעלי לפני שנה יחד עם עוד זוג וילד בן שנה וזוג עם קטן בן שמונה חודשים וזוג עם קטן בן שנתיים באכזיב ומאוד נהננו. החוף מסודר להקמת אוהלים ויש גם זולות מוכנות מראש, מקלחונים עם מים חמים פעילות לילדים בשבת בבוקר, מתקן עם הספקת עצים למדורת ערב, מקרר משותף על החוף פינת חי פתוחה של תרנגולות ועוד ואוירה המשלבת תנאים ביתיים וסביבה טיבעית ונקייה. הקטנים יכולים לזחול בכיף על החול ולשחק ואין המון אנשים כמו בחופים ציבוריים. שהייה במקום בתשלום סימלי ללילה אני לא בטוחה נראה לי שעלה 40 למבוגר כולל הכל. אה גם יש פאב פתוח עם מוזיקה טובה. אני אוהבת שינה בטבע וחופשה בשבילי זה לא סופ"ש במלון עם כבר אז צימר מפנק ונהנתי מהשילוב וכיום עם קטנה בת 8 חודשים בכיף אחזור לשם. שווה לבדוק.

אפשר לעשות קמפינג על אחת הגדות של הירדן, פשוט למצוא פינה נחמדה (עם צל) ולהקים את הדברים שלכם
(כדאי להביא רשת צל לבוקר) אפשר להיכנס למיים הקפואים ןלעשות מדורה. היינו שם עכשיו והיה אחלה, לא ריק
אבל בכלל לא מפוצץ כמו בכל חניוני הארץ

גם אופציה, היינו שם ואפשר למצא את הפינה שלכם עם פרטיות ולהקים זולה וגם יש קייקים באיזור עם בא לכם אטרקציה.
אפשר גם בבניאס.

פסיכולוגית גאונה ומקסימה. יונגיאנית. בקרית יובל
אני מכירה אותה מגיל אפס, כך שלא יכולה להיעזר פורמלית בשירותיה,
אבל כבר המלצתי למספיק חברים שמודים לי עד היום, אז אני מרשה לעצמי בכל זאת...
חגית 02-6433676.
(כדאי להשאיר הודעה)

מעוניינת בהמלצה על פסיכולוגית טובה מאוד לבחורה בת 20 באזור ירושלים.
יש בירושלים את "מרכז ייעוץ לאשה", שעובדות דרכו כמה מטפלות. אני לא בטוחה שכולן פסיכולוגיות, אבל כן מדובר על פסיכותרפיה. כל מי שאני מכירה שטופל דרכם היה מאד מרוצה, מדובר לרוב על מטפלות ותיקות שמקדישות חלק מהשעות שלהן לטיפולים דרך המרכז, שהם גם מסובסדים מאד במידת הצורך (הפגישות הן בקליניקה הפרטית של המטפלת שאליה "משתבצים"). ממליצה בחום לבדוק.

שבת שלום הבנתי ממך שאת רוצה ללכת לטיול שקט עם הילדים ביום חמישי עד שבת.
אולי תחשבי על איזור הצפון גליל מערבי יש את נחל כזיב שמאוד נחמד הילדים יוכלו לשחק במים ותמשיכו הלאה לים לישון על החוף.אנח ישנה הרבה על החופים באיזור פה יש בים בריכות קטנות שניתן לתת לילדים לשחק במים בלי לחשוש.חוף אכזיב ניתן לישון בתשלום או בחופים ליד שלא זקוקים לשלם.
תהנו בטיול לא משנה לאן בסוף תלכו

הי סליחה שלא עניתי לך בזמן יש לי תינטקת בבית וילדה יותר גדולה ובינהם לא יוצא לי כמעט להיות במחשב.
בנחל כזיב לא ניתן לישון אבל יש מקום ליד נחל כזיב שקוראים לו חורבת מנות ממש כמה דקות מנחל כזיב אז ניתן להנות בנחל ואז לישון בחורבת מנות שיש שם שולחנות פיקניק ואפשר לשים אוהל ולישן זה מה שאנכנו רצינו לעשות אבל נעשה קר אז בסוף לא נסענו באופניים לשם.כנראה ניסע בחופש הבא שבועות.את יכולה ללכת דרך המטעים לנחל כזיב.שיהיה לך יום טוב

אופס ההודעה זה ממני

יש חורשה ממש ליד שניתן לישון בו

שליחה על ידי מי_מה* » 14 מאי 2008, 23:44

0507.617177

מקום רומנטי לזוגות בקרבת ירושלים נמצא על חוף ים המלח... מתחת למצוקי דרגות ישנו חוף פרוץ ולא מסודר שניתן לשים אוהל... יש ברכות מים מתוקים והרבה בוץ בריא! (רק להזהר מבולענים). היינו שם בקיץ שעבר והיה מדהים... בהצלחה!

המלצות:
זמן מדבר - www.zmanmidbar.net - מקסים מקסים, מדבר יהודה.
חאן שקדי - http://www.shkedig.com/ - לא מכירה אישית.
ויש עוד, אם תרצי, אצרף לך.

נראה לי שקצת קר עכשיו לאוהל אז אם אתם בכל זאת בכיוון של צימר אז אני ממליצה על "כוכבים בחוץ" שזה הצימר של משפחת אלקיים במושב רמות

אורי יורמן (28.05.2008 23:43):
אם אתם מכירים מקום קסום לזוג להקמת אוהל לסוף שבוע או אולי צימר לא יקר אבל מקסים
ממש אשמח להמלצות
יש כלכך הרבה מעיינות בהרי ירושליים
אפשר לבחור אחד שאנשים ממליצים אליו, ולהקים אוהל בקירבתו

אנסה להיזכר.
בעיקרון לא מדובר על מעיינות מדהימים,
אבל יש הרבה טבע ואפשר למצוא שם מקומות עם פרטיות.
אולי עין לימון, אבל אני לא בטוח.

צריך לשאול מישהו שמכיר היטב את הארץ, שמטייל המון.
אני די חדש בעסקי הטיולים, אבל זוכר שנהניתי פעם קודמת שטיילתי באיזור ההוא

אם נוסעים מנס הרים לכיוון מערת הנטיפים יש קצת לפני הצומת עם הפסל לזכרה של הצ'לנג'ר פניה ימינה לדרך לא סלולה. אם נוסעים לאורכה מגיעים לאזור שיש בו חלקת ניסוי של 'רותם' - מרכז מחקר לצמחי ארץ ישראל של החברה להגנת הטבע. יש שם נוף יפה של נחל שורק וגם עצים עם המון צל. תמיד חשבתי שזה מקום ממש יפה לאוהל. קחו בחשבון שיש שם שולחנות פיקניק אז יש מצב למבקרים בלתי צפויים בשבת. ובכלל יש המון פינות יפות באזור הרי ירושלים. סעו ותגלו בעצמכם. הכביש מקיבוץ צובה לרמת רזיאל גם מאוד יפה ובטח לאורך הדרך אשפר למצוא גם שבילים שיורדים מהדרך הראשית ולמצוא פינה משלכם. ועוד מקום ממש יפה זה עין טייסים.

מצטרף למיכלול - איזור הרי ירושלים, פשוט חפשו פינת טבע, לפי האינטואיציה. (תוודאו רק במפה שיש מעיין באיזור. לי לפחות זה חשוב)

שלולית (29.05.2008 08:49):
מקום קסום לזוג להקמת אוהל לסוף שבוע
אנחנו עשינו פעמיים קמפינג באזור, בשתיהן מיום ששי אחה"צ ועד למוצאי שבת.

הר כרמילה ע"י בית מאיר, מאושר לקמפינג, אין תשתית - רק יער
טרי טרי מלפני שבועיים: פארק קנדה בחלקו העליון והצפוני: התמקמנו בתצפית נוף עוצרת נשימה אל עבר עמק בית חורון ונטינו אהלינו בשטח. בלילה לא היה שם אף אחד, בבוקר יש הרבה רוכבי אופניים אבל את לא צריכה להתמקם ממש על השביל, יש פינות מבודדות.

והכל -
חצי שעה מביתך בעיר הקודש

עין גדי קליה
רק תיזהרו מבולענים

שליחה על ידי O_la* » 29 מאי 2008, 19:47

ליד המושב שלנו (נס הרים) יש מעיין עין חוד. מקום קסום בהחלת להקמת אוהל ולמדורה.