אליס בארץ המראה

[אנונימי]

אליס בארץ המראה.

גרה באנגליה ובארה"ב לסירוגין.

אוהדי הפועל תל אביב ובאיירן מינכן, חובבי הממלכה המאוחדת, אוהבי קולנוע והיסטוריוני העולם מוזמנים להפטר כאן מכבליהם הווירטואליים.

[email protected]

דף בית אישי

והדף האהוב עלי: סיפור הלידה של אליס בארץ המראה

---

[ה_עוגיה*]

הי,
אין לי אימייל שלך אז שואלת כאן -
גיליתי עכשיו שאין אבנט כחול כהה במלאי. יש את כל השאר.
מה דעתך על השילוב הזה? (אבנט תכלת קיץ במקום?)

אם מאוד חשוב לך הצבע הקודם אז אפשר לסדר. נזמין, יגיע. במילא אין דחיפות. הקייצי פשוט נמצא כבר במלאי.

[אוק*]

אהה, זוהי בלי ספק הזדמנות קורצת מדי מכדי לוותר עליה: דף בית אישי
וסתם בשביל להתחיל למלא את הדף שלך בתוכן, אז הנה חידה - למי שייך הציטוט הבא:
"ההיסטוריה תהיה נדיבה אלי, שכן בכוונתי לכתוב אותה"

<ואף מילה על מצבם של האדומים משני צדי התעלה >

[אליס_בארץ_המראה*]

אהה! הנה הוא, סימן השאלה הסורר! מתחבא כאן.

עוגיה,

אני אמחק מתישהו מאוחר יותר.

הצבעים שהצעת מצויינים בעיני, אני הולכת על זה בשמחה (קנייה ראשונה, איזו גאווה והתרגשות ). תודה על התשובה המהירה!

[אליס_בארץ_המראה*]

אוק, שלום! מה שלומך? אייך? אייה הישגי הפועל? האם יש אלוהים?

שאלות רבות ותשובות אין. אבל לפחות אפשר להתנחם בכך שגם אצל הירוקים המצב לא משהו >:)

אני לא מכירה את הציטוט. יש רמז? אני מהמרת שהדובר הוא אנגלי (והיה ראש ממשלה).

הציטוט החביב עלי הוא כמובן "לך אולי אין ענין במלחמה, אבל למלחמה יש ענין בך". כזאת אני, טרוצקיסטית-כורסא

[ה_עוגיה*]

תודה.
ותתחדשי (על הדף)

[אל_דנטה*]

תתחדשי!
תראי, הבמאי הזה הוא פשוט מתועב בעיני. הכל אצלו נכון ומדוייק ועם המון חשיבות עצמית מופרזת. בכל אופן, קשה לי להאמין שנוכל לפסוח על הסרט הזה אז אעדכן כשהיה מה.
לפני כשעה סיימתי לראות את The Fog of War: Eleven Lessons from the Life of Robert S. McNamara.
ראית? שמעת? יעניין אותך בשגעון ורלוונטי לתחומי העניין שלך. (ואצלי ארול מוריס, נתפס כאחד הבמאים הטובים ביקום. ולא פחות מעננין- באתר הבית שלו יש לינק לשיחה שלו עם ענק אחר - וורנר הרצוג. עוד אחד שאת בטח אוהבת)

[אל_דנטה*]

http://en.wikipedia.org/wiki/[po]The Fog of War[/po]

http://errolmorris.com/

[ניצן_אמ*]

אתם חושבים שאם נמלא את דף הבית מהר מהר יש סיכוי שהוא יישאר?
התחדשי על דף הבית האישי.
@}

---

יש לי חברה טובה שעושה פוסט בפרינסטון. היא גרה שם עם בנזוגה. יעניין את אישך?
אם וכאשר תהיי פה, בוסטון ממש לא רחוקה. ("רק" 5 שעות באוטו בלי פקקים... אבל היי, אפשר לנסוע ברכבת ולהפגש במנהטן...)

[ניצן_אמ*]

חוצמיזה שלא עדכנתי כבר שנתיים...
אני בת 34 עוד שבועיים.

[באופן_לייט*]

הופתעתי אז באתי לבדוק מה נהיה
עשו לך אמבוש

[טלי_מא*]

עשו לך אמבוש

[אוק*]

אני מהמרת שהדובר הוא אנגלי (והיה ראש ממשלה)
אכן, היסטוריונית מלידה (מה שמזכיר לי, מזל טוב ) - התשובה היא כמובן הפוליטיקאי היחיד אי-פעם שנראה כמו חיקוי של המפטי-דמפטי...

הציטוט החביב עלי הוא כמובן "לך אולי אין ענין במלחמה, אבל למלחמה יש ענין בך". כזאת אני, טרוצקיסטית-כורסא
אני שמח לשמוע, כיוון שמרגע שתנסי למחוק את הדף יתחוללו כאן מלחמות-עריכה אכזריות, ותשאלי את ניצן, היו לנו כאן לא מעט אפשרויות להתאמן לאחרונה. אבל ברצינות, אולי תשארי?
(ושלא תחשבי שאני סולח לך כל כך מהר על זה שנטשת אותי ככה לשנתיים. עברתי תקופה לא קלה, ובשלב מסוים הבנתי שלא תחזרי והתחלתי לעצור אנשים באקראי ברחוב ולספר אליהם על הליגה האנגלית בלי להשתמש באות ר')

[פלוני_אלמונית*]

אתם חושבים שאם נמלא את דף הבית מהר מהר יש סיכוי שהוא יישאר?

לדעתי שווה לנסות!!!
טוב לראות אותך כאן שוב. היית חסרה לי

<במקרה ואת לא מזהה ת'ניק - אמא של ליבי(ומאז גם הלל), נפגשנו פעם מזמן מזמן בסלון מזל עם עדי>

[פלוני_אלמונית*]

טוב לא יודעת איך ולמה הפכתי פתאום לפלוני אלמונית אבל זו אני בתנועה מתמדת מההודעה הקודמת

[עדי_ל*]

אחלה צבעים, גם אני מסכימה,
אחלה אמבוש,
וגם אם הכל זמני - נחמד ככה להתגפף איתך כאן

[אמא_של_יונת*]

טוב לראות אותך כאן שוב. היית חסרה לי

[פלוני_אלמונית*]

סחטן על רמת הטיעונים בדיון על לקטים - נפלתי מהכיסא (במובן הטוב). אשמח לקרוא שם ובדפים אחרים עוד. *}

[סמדר_נ*]

אם אני כותבת כאן זה אומר שאני משתפת פעולה עם אמבוש או סתם מרימה את אצבעי בעד?

[עוברת_אורח*]

רגע, רגע, אם אליס חוזרת גם אני חוזרת!

<שזה אומר שיש סיכוי שכל מיני דברים אחרים יחזרו. אמרתי כל מיני, ומי שההזהרה מופנית אליה יודעת>

[אליס_בארץ_המראה*]

תודה לכל המאחלים!

עשו לך אמבוש

זה כי כולם פה בעצם גולנצ'יקים בלב , אבל לא נעים להם להודות בזה, אז במקום הם נהנים בסתר מפרקטיקות גרילה ווירטואליות ומאיימים בקרבות מאסף. וכבר אמר קלאוזביץ הזקן: הקם לאמבשך, הקדם לזרוק עליו איזה דף כדורגל.
(זהו, כולם ברחו חוץ מאוק, מחשש לעוד ווידוי קורע לב בסגנון "איך הפועל עושים דבר כזה לאשה בהריון". באמת איך?).

תחזרו-תחזרו. באמת, אני מבטיחה לשמור את מגילות החורבן לדפים ייעודיים בנושא היסטוריה וכדורגל, שאוק ואני נציף בהם את האתר. בינתיים אני נשארת, אחרי הכל, לא לחינם אני קוראת וכותבת בבאופן כבר ארבע שנים תמימות. בזמן הזה הצלחתי ללמוד שמילה של ה עוגיה לא שוברים, באופן לייט גם ככה עסוקה עד מעל לראש ואין לה זמן לדבר אתי במסנג'ר, טלי מא היא כנראה האדם האחרון בתבל שעוד לא נואש מלנסות לעקוב אחרי מסלול נדודי על ציר לונדון-פרינסטון, עדי ל תמיד בעדי גם כשלא מגיע לי, ו אמא של יונת סולחת לי על טעויותי המזעזעות והעברית הלא-תקנית שלי. נראה לכם שאזוז מכאן?

סמדר נ, את יש לך קארט-בלאנש להרים אצבעות ולהוריד אמבושים, את יודעת את זה כבר

ו עוברת אורח, אם את חוזרת זו כבר מגמה! טרנד אופנתי! אם את חוזרת יחזרו גם הבי-ג'יז, תחזור אופנת המיני, המקסי, אולי אפילו הת'ר מילס תחזור לפול מקרטני. אני במקומך הייתי נזהרת בשחרור שדים שכאלה ממקום מרבצם. בכל זאת מדובר בהרבה מאד כסף, יוקרה וטעויות הקלדה.

בתנועה מתמדת יקרה, מה שלומך? בוודאי שאני זוכרת, אותך וגם את הילדונת המקסימה שלך. תתחדשי על הניק!

ולכל אלו שעוד שוכבים בחוץ, בחושך עם צבעי הסוואה על הפנים: אתם כולכם נשארים חמשוש, ברור?

(בברכה, לפטננט א. בארץ המראה)

[אליס_בארץ_המראה*]

נפלתי מהכיסא (במובן הטוב). אשמח לקרוא שם ובדפים אחרים עוד

תודה

[תמי_גלילי*]

[אוק*]

בינתיים אני נשארת
|יש||יש|
ברכות לכל המאמבשים על העבודה הטובה!

איך הפועל עושים דבר כזה לאשה בהריון

[טלי_מא*]

אם אני עוקבת זה רק בגלל שאפילו את כבר לא יודעת איפה את. (איפה את? לא נכון! רואה?)
יש היסטוריוניות של מלחמות ויש היסטוריוניות של נשים הריוניות מתעופפות. כל אחד ותחום המחקר שלו.
אני אישית לא מצליחה להבין העדפות למקום ששם את ההגה בצד ימין, את הכביש בכיוון ההפוך, פורש את הגשם לתשלומים יומיים ועוד לא אמרתי כלום על המבטא... ממש שום-דבר לא אמרתי על זה.
<לאמריקאים אין מבטא. אין!>

[עוברת_אורח*]

מבחינתי זו עדות לנאמנותך הנצחית, זה שאת בכלל זוכרת שיש את הפועל. את בטח גם מצליחה לעקוב אחרי שמות השחקנים, שלא לומר המאמנים.
הכל בזכות היותך הסטוריונית, המתמחה ב היסטוריה באופן טבעי (שימי לב, אני לא מסגירה את תת-ההתמחות הקולנועית שלך. זה יישאר בינך, ביני ובין תוספות)

[תמי_גלילי*]

את גדולה, את גדולה, את ענקית, אני כבר מאמינה בכנסיית אליס . we're not worthy X3 . ראי זאת כאילו השתחוויתי, קצת קשה לי בגלל עודף המשקל שנוצר בגלל דייאטה לא פלאוליתית.
(על הפוסט האחרון בדף על עלות החיים באופן טבעי. חותמת על כל מילה.)

[עוברת_אורח*]

אף אני קראתי את דברייך בדף עלות החיים באופן טבעי, ודומה כי נשתכחה ממך אמת יסודית, עליה הוצהר אינספור פעמים באתר - רוב האנשים אינם חושבים.
זה נכון על אנשי המיינסטרים שמחוץ לאתר, וזה נכון בדיוק באותה מידה על אנשי המיינסטרים הבאופני. ניחא אם היו מודים בכך (כמו כותבת שורות אלה) ומסתפקים בדברי הבאי ולצון, אלא שרובם בעיני עצמם אנרכיסטים פרועי מחשבה, חוצבי דרך חתרנית ביסודות התרבות המערבית ונכדיה הרוחניים של ג'ין לידלוף (מרומן חפוז שניהלה בסיקסטיז עם אופק). זו, כנראה, העלות האמיתית של החיים באופן טבעי.

[מזיעה*]

היי אליס,
רציתי רק להגיד שאני נהנית לקרוא אותך בדף על עלות החיים, וגם בכלל.
(-:

[איתי_שרון*]

אבל לפחות אפשר להתנחם בכך שגם אצל הירוקים המצב לא משהו
אני שמעתי את זה! למרות שלא ביקרתי כאן כבר כמה חודשים, איזה רעש מוזר מהצד השני של האינטרנט אמר לי שכדאי לבדוק מה קורה. אחרי שנתנו לכם את שלומי ארבייטמן, ככה מדברים? אין בעיה, הפנקס פתוח והיד רושמת, אותך ליעקב שחר!

[בר_עדש*]

ולכל אלו שעוד שוכבים בחוץ, בחושך עם צבעי הסוואה על הפנים
<קראו לי אז באתי>

כיף שחזרת, וכיף לקרוא אותך.

[:-D*]

שרובם בעיני עצמם אנרכיסטים פרועי מחשבה, חוצבי דרך חתרנית ביסודות התרבות המערבית ונכדיה הרוחניים של ג'ין לידלוף (מרומן חפוז שניהלה בסיקסטיז עם אופק). זו, כנראה, העלות האמיתית של החיים באופן טבעי.

[:-D :-D*]

שרובם בעיני עצמם אנרכיסטים פרועי מחשבה, חוצבי דרך חתרנית ביסודות התרבות המערבית ונכדיה הרוחניים של ג'ין לידלוף (מרומן חפוז שניהלה בסיקסטיז עם אופק). זו, כנראה, העלות האמיתית של החיים באופן טבעי

[אליס_בארץ_המראה*]

תודה ל מזיעה ול בר עדש

ול איתי שרון: אתה תמיד יכול להתנחם בעבודה שכמה שזה לא גרוע אצלכם, אצלנו זה הרבה יותר שחור. אתה לא צריך לרשום בפנקס, מספיק שתסתכל בטבלה. או שתצפה בקרבות התחתית ותגחך בשקט מתחת לשפם. לא מספיק לנו מה שאנחנו, אתה עוד רוצה להעניש אותנו???

<אייקון אדום יורד>

[אליס_בארץ_המראה*]

רגע, עוברת, אבל אם אני אודה שרוב הזמן אני לא חושבת (ואני לא. חושבת, לא מודה), זה אומר שאני בתם הרוחנית של בריטני ספירס ואב לא ידוע?

<יכולות להיות לזה השלכות לכאן או לכאן>

[באופן_לייט*]

אולי יש חוברות משומשות באמזון?
אבל אז הן באנגלית ....
< נמנעת מקריאת אנגלית כבר כמה שנים טובות>

[עוברת_אורח*]

את, יקירתי, בתו של הקוסמוס.

(אוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם)

[במבי_ק*]

היה טעים. אבל אני חולה כבר כמה ימים בצננת די מתישה, כך שזה היה מלווה בערימה טישו ודיל מקוצר - יצאנו, אכלנו (יפני טעים) וחזרנו. אבל היה כיף וטעים. אני רוצה ללכת לשחות, אבל חוששת כי אני עדיין קצת חולה אז אחכה ליום ראשון נראה לי. אתמול החלטתי שנמאס לי להיות במצב תיששון, אז שטפתי את הבית. אבל היום אני שוב סמרטוט...

[אליס_בארץ_המראה*]

בריטני ספירס שכבה גם עם הקוסמוס!?

שאלוהים יעזור לה, למסכנה.

[במבי_ק*]

תודה

בכלל, אנחנו אוכלים טוב בימים האחרונים במיוחד, כי יש לנו אורחים וחברים וסטייקים אורגניים בקצביה השכונתית, וירקות אורגניים ואני אופה לחמים שאת פשוט לא מאמינה - יוצאים לי מדהימים כבר פעמיים.

נמאס לי להיות בתיששון הזה, אני מקווה שמחר אצא מזה. יש מסיבה גדולה אצל אמא שלי מחר בלילה.

[סיגל_ב*]

וסטייקים אורגניים בקצביה השכונתית
וואלה?
איך משיגים? רוצה גם...
(עוקבת אחרי החלמתך.... שנקבע משהו לשבוע הבא?)

[במבי_ק*]

איך משיגים?

צומת רעננה, מרכז שרונה, קצביית כצל'ה.

[סיגל_ב*]

וברוכה השבה אליס @}

(וסליחה על הציתות ועל ההתפרצות באמצע השיחה... )

[טלי_מא*]

<אני לא מבינה מה זה שעוקבים אחרי>
<אחרי???>
<ועוד עד לקונדיטוריה>
<אישה בהריון!!!!>
<תתביישי לך!>
<מה עם ה{{}}תזונה ללידת תינוק בריא??>
<תיכף אני מביאה עליך איזה קפסולה של כבד של דג בקלה כדי לנקות אותך>

<אני מוחקת כתמים עם חומץ>
<תפוחים>
<אורגני>
<לידיעתך>

<אה, אז את כבר יודעת איפה את?>
<:-P>

[נבט_חיטה*]

_ולכל אלו שעוד שוכבים בחוץ, בחושך עם צבעי הסוואה על הפנים
<קראו לי אז באתי>
כיף שחזרת, וכיף לקרוא אותך._

ושבו אליסות לגבולן הוירטואלי.
נשיקות אלף.

[מיכלול_ה*]

אליס, נכנסתי לדף על עלות החיים באופן טבעי. במסגרת מעבר לחיים ' באופן טבעי' אני מנסה להמנע מלקרוא דיונים כל כך ארוכים. אני ממש אשמח אם תכווני אותי בתוך הדף הזה לנושא הספיציפי שהצעת לי לקרוא. ובכלל כמו שראיתי שם ממליצה לך מאוד לקרוא את סדרת ישמעאל ולבוא לסדנת מבוא של שומרי הגן ו/או לטיול של קבוצת המלקטים. אני חושבת שהחוויה הזו תעזור לך להבין למה אני מתכוונת ולמה כל כך קשה לי לענות לך באתר. וגם ממש תודה לך שאת מאתגרת אותי ומעוררת אצלי את המחשבה על מה שכתב. בתגובה לדברים שכתבתי.

[סמדר_נ*]

זה עלול להיות קצת רחוק לאליס, סדנת מבוא של שומרי הגן ושות'...
טוב, אחרי שתקראי את ישמעאל ספרי איך היה, כדי שאני אחליט אם לקרוא גם (כן, כן, גם אני לא קראתי עדיין את ישמעאל, אפילו שאני כבר חמש שנים באתר). בכל אופן נצלי את כל זמן הקריאה שלך, בטרם תגיעי לעידן המוח הנוזל.
>סתם מתענגת על זה שיש לך דפבית.<
>נראה לי שהולכת לישון<

[טלי_מא*]

<אה, אז את כבר יודעת איפה את?>

מדרש:
רוצה לומר - אמרי לי את מיקומך ואחליט אם שווה להיצטרף לקונדיטוריה.
מצד שני, אצלך המבחר הוא ממילא בין סקונס (מלוחות?) לבין דונאטס (אהההה... איכס!)....
נא קבלי את השתתפותי

[עוברת_אורח*]

אני גם ממליצה לך לקרוא את ישמעאל (אני קראתי רק את הספר הראשון, לא את שאר הסדרה) אבל קצת יותר סקפטית משאר המשתתפים בשיחה לגבי התובנות המדהימות שתקבלי בעקבותיו, ו/או שינויים שיחולו בדעותייך.
זה ספר שמציג נקודת מבט מעניינת, אבל הוא יותר חזק במקוריות מאשר מדעיות והוא מאד מאד מאד דמגוגי.

[אליס_בארץ_המראה*]

אני ממליצה לי לחזור לעבודה ומיד

אולי בקיץ, כי אז בטח יהיה לי מעט מאד ענין בפעילות מכל סוג שדורש תזוזה. אגב, גם עכשיו לי אין ענין בפעילות כזאת, אבל גם אין לי תירוצים טובים.

[אליס_בארץ_המראה*]

טלי מא, אני עכשיו בפרינסטון (לזמן מוגבל, אח"כ חוזרת ללונדון לחודשיים ושוב חוזרת לארה"ב, בשאיפה להתקע כאן וללדת. שאיפה שנראה לי שתתגשם, כי אף אחד כבר לא יטיס אותי בחודש שמיני. בכלל, לפפריקה יש סיכוי מצויין להיות טייסת, היא מרגישה ממש בבית במטוסים).

ואין כאן קונדיטוריה שווה אחת לרפואה, אבל את מוזמנת לעוגיות שיפון-צימוקים וללחם שיפון-תאנים בקונדיטוריה הפרטית שלי בכל עת!

@}

[פלוני_אלמונית*]

_אני גם ממליצה לך לקרוא את ישמעאל (אני קראתי רק את הספר הראשון, לא את שאר הסדרה) אבל קצת יותר סקפטית משאר המשתתפים בשיחה לגבי התובנות המדהימות שתקבלי בעקבותיו, ו/או שינויים שיחולו בדעותייך.
זה ספר שמציג נקודת מבט מעניינת, אבל הוא יותר חזק במקוריות מאשר מדעיות והוא מאד מאד מאד דמגוגי._
בדיוק, גם אני כנ"ל (אם כי קראתי שני ספרים בינתיים, ויש מצב שאקרא עוד).
אגב, רז שקרא את ישמעאל לפני הרבה שנים וקרא גם כמה מספרי ההמשך, אומר שקווין במודע במכוון ובמוצהר מנסה להקים דת חלופית. נראה שדי הצליח לו .

[תמי_גלילי*]

זו הייתי אני.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ולכל אלו שעוד שוכבים בחוץ, בחושך עם צבעי הסוואה על הפנים
רק אני נשארתי... וממתינה בחרדה לראות האם מישהו ברחובי השקט מקיים הערב מסיבת פורים, כן או לא.
כבר עדיף להיות ציידת לקטת!

[טלי_מא*]

בשאיפה להתקע כאן וללדת
למה?


<כן, קראתי את ההשוואות הגניקולוגיות... אבל נא הרחיבי עבורי. מעניינותי>

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

באתי להודות לך על דברייך בדף עלות החיים באופן טבעי . אני אישית פרשתי מהדיון אבל את בהחלט מייצגת אותי שם... אני מאוד מסכימה עם הגישה שלך.

[פידג'ט*]

מצטרפת לקהל המתפעלות. לומדת המון, וכל משפט שלך כמעט גורם לי לעצור ולחשוב.
לפעמים החיים באופן "טבעי" הופכים להליכה בתלם בדיוק כמו במיינסטרים - אסור לחשוב, כבר חשבו בשבילך (מישהו אמר קווין?...), אסור לפקפק.
שיהיה לילה טוב ושבת מקסימה

[מיכלול_ה*]

אם הבנתי נכון את בארה"ב? אם כן בניו ג'רסי נמצא בית הספר של טום בראון שמלמד את רוב מה שלמדתי בשומרי הגן. לטום יש גם כמה ספרים מרתקים על ההתנסות שלו בחיי ציידים לקטים (על פי הידע שרכש מהמורה אינדיאני שלו), אם זה מעניין אותך עוד תמצאי המון חומר באתר שלו באינרנט. אבל אם הבנתי נכון את בסוף הריון וזה ממש לא הזמן המתאים להתנסות בחוויות של השרדות, או אולי כן בעצם (אני עשיתי חלק מההתנסויות הללו בזמן הריון מתקדם וזה לא היה קל אבל עם תינוק קטן זה כבר הרבה יותר קשה).

[יונת_שרון*]

קווין במודע במכוון ובמוצהר מנסה להקים דת חלופית
אכן. קוראים לה אנימיזם.

[צל_הימים*]

אליס, אני צריך הסטוריונית שתבקר בדף ארתור סי קלארק נפטר , אפילו רק כדי לומר שכל העסק לא מעניין אותה. זרקתי שם כמה מילים על הלכי רוח תרבותיים של שנות החמישים, שישים שבעים... אולי גם שם נפתח דיון על לקטות, אינטר גלקטית...

[ניצן_אמ*]

http://en.wikipedia.org/wiki/Animism

[אבו_יותם*]

_אומר שקווין במודע במכוון ובמוצהר מנסה להקים דת חלופית
אוי אוי אוי כל כך לא מתאים לך! oh תני לי סימוכין?_
הוא אומר את זה בעצמו בספר beyond civilization. כיוון שדניאל קווין אומר את זה על עצמו בעצמו כל סימוכין נוספים מיותרים, אבל בכל זאת....
בthhe story of B דניאל קווין מיוצג על ידי B שהוא האנטי כריסט, שנועד למוטט את הדת באמצעות דת אלטרנטיבית. בספר הוא גם מתיחס לעיקריה של הדת, הטבע כאלוהות נשית והפלא שבטבע, וכו'.
בספר "ישמעאל" קווין אומר שכל תיאור של ההיסטוריה של המציאות הוא מדעי בפי אלה שמאמינים בו ומיתולוגיה בעיני אחרים. הטיעון הזה וודאי וודאי תקף להשקפת העולם האלטרנטיבית שהוא מנסה להציג ואין שום ספק מקריאה בספר שהוא מאד מודע לזה וגם משועשע מהעניין.
ספרים נורא מרתקים ונחמדים, אבל בכוונה מופשטים וילדותיים. קריאה טובה מיד אחרי זן ואמנות אחזקת הלפטופ.

[ניצן_אמ*]

רז, אם אני הייתי רוצה להקים דת, מה אני אגיד לך, זו היתה דרך מאד פשטנית ושטחית לעשות את זה. (ואלה הסופרלטיבים הכי עדינים שאני יכולה לחשוב עליהם.)
לא קראתי את beyond civilization אז נותר לי רק להאמין לך ולהתנצל.
ליל מנוחה.

[סיגל_ב*]

חן חן

[אליס_בארץ_המראה*]

פידג'ט תודה @}

[אמא_של_דגיגונת*]

איזה כיף לראות אותך פה...
ברכות <כפולות>
ואם את באיזור, למה שלא נפגש?
<יש פה גם קטנטונת שמוציאה עכשיו רשיון זחילה אמריקאי, אסור לפספס..>

[אליס_בארץ_המראה*]

_בשאיפה להתקע כאן וללדת
למה?_

מהרבה סיבות. הראשונה שבהן היא שאני לעולם לא אכניס את עצמי מרצוני לבי"ח אנגלי. ה-NHS (קופ"ח לאומית, בעצם ) הוא יופי של מערכת (ואידיאולוגיה), אבל מעקב הלידה שאני עושה שם באיזה מרתף מעופש של בנין מעופש לא פחות שהוא-הוא בית היולדות השכונתי שלי בהחלט הוציא לי את החשק.

הסיבה המרכזית והאמיתית היא שכרגע אין לנו בית בלונדון. יש דירה שאני שוכרת, אבל הבית, ההום-בייס, נמצא בפרינסטון.

סיבה חשובה אחרת היא שכאן יש לי מיילדת שאני סומכת עליה מאד ומרגישה אתה טוב. כמו בבדיחה מתוכננת מראש, היא גרמניה נמרצת ושמה אורסולה והיא מוכנה להתעלם עבורי מכמה וכמה פרוצדורות של בית היולדות כאן בפרינסטון אם רק ארצה. אני מרגישה שאני יכולה לבטוח בה לחלוטין שתהיה בעדי ותעבוד אתי, ולא נגדי - היא וכל שאר המיילדות שבצוות שלי (השיטה הכללית כאן היא הלא רפואה פרטית, כל יולדת מביאה אתה את הרופא או המיילדת שלה לבי"ח, שמצדו נותן את המכשור, האחיות, וכו').

הסיבה האחרונה היא שאני מארגנת לפפריקה שני דרכונים בלידה אחת , ובתור מי שמבלה זמן ניכר מחייה בתור הלא-נכון הן בבידוק הדרכונים בהית'רו והם בבידוק הדרכונים בניוארק, אני מודעת לחלוטין לטובה הענקית שאני עושה לה בזאת

מה שמבאס אותי זה שארה"ב רחוקה יותר ולמשפחה שלי יהיה קשה יותר לעזור לי. אבל אמא שלי הביעה נכונות לנסוע לכל יעד אקזוטי שאבחר ללדת בו, כך שאני אמנם מקשה עליה אבל לא שוברת את רוחה.

יאללה, עכשיו אני באמת הולכת לישון

ZZZZZZZZ

[במבי_ק*]

barur barur



(cant write in hebrew...)

[טלי_מא*]

המממ... מענין.
לאור העובדה שבתי-החולים ב-NY (בסדר, NJ זה קרוב מאוד) מצטיינים באחוזי הקיסרי והגניקולוגיה בארה"ב היא תחום ההתמחות הנתבע והמבוטח ביותר בעולם ושבלונדון מלווים אותך בלידת-בית אם את מתעקשת ויש לדעתי אף רובע או שניים שמעודד... זה מענין.
בשבילי זה בעיקר מראה כמה שהכי חשוב זה מי האנשים שאת מוצאת ולאו דווקא המערכות.

יש לי עוד שאלות. על הבדלי הפוסט (פוסט דוקטורט, לא פארטום.. ) וה-fellowship משני צידי האוקיינוס, זאת ועוד... בקרוב.

[במבי_ק*]

אליס, תרגישי טוב. אם השאור הצליח להתאושש, גם את יכולה

אני בכלל לא מתכווחת עם אף אחד. לפחות לא בחוויה שלי, יכול להיות שזה יוצא אחרת בפועל. לגבי קווין אני חושבת שהספרים שלו מעניינים, ובתור אחת שאוהבת פשטות, זה מצא חן בעיניי. יש שם רעיונות מאירי עיניים, ואני לא בנאדם דתי ?. מעניין לי מאוד לקרוא מה את כותבת ובכלל מה כותבים כלמיני אנשים. אין לי כל-כך כוח להיות בעמדה שאני צריכה כאילו לסנגר על התיאוריה, בזמן שחלק מהמונחים שלה לא מוכרים (למשל "לקחנים" וכו'), ויוצא שבמקום להגיב לעניין, צריך לייצר מילון משותף וכל זה תוך כדי בוז בסיסי לתיאוריה. לפחות ככה זה נקרא לי. אני לא חושבת שמישהו צריך לקרוא את הספרים כדי לדון בתיאוריה, אבל אני חושבת שזה יכול לעזור לייצר מילון מונחים משותף שבעזרתו ניתן לדון בדברים. בלי קשר, שוב, אני נהנית לקרוא את כ-ל מה שאת כותבת, כולל ביקורות קולנוע אוהדות על סרטים בלתי נסבלים . ואם האייקונים שאני תוקעת יוצאים כמו רצף מספרים, זה בגלל שאני כותבת דרך האאוטלוק, ומשהו משתבש, אז תדעי שזה אייקונים מהסוג הטוב.

[צל_הימים*]

אליס, את צריכה דחוף מרפא-מלקט לצידך שילקט ממך את מכאוביך מולדי התרבות... לצאת ליום-יומיים ביער, לישון עם עטלפים... אם אני לא טועה בצפון אמריקה יש מיני Berries בשפע, לא?
פרשתי מהדיונים כי הבנתי שתרומתי צנועה, וגם קרסתי תחת כובד טיעוניך. תמיד היתה לי חולשה לטיעונים היסטוריים... אגב בדף ההיסטוריה ראיתי התייחסות שלך ליואכים פסט. יש לי ספר שלו על היטלר, מה דעתך עליו? רלוונטי או קשקשן?
והעיקר, תחזרי לעצמך מהר ולנחת לשונך.
המלצות לרפואה:
להמנע מ- אלא אם זאת , לא לצאת החוצה ב- חזקה, וב- להעדיף על פני , לטייל ביער מלא , , ו- , להיות בשקט ולהקשיב ל- ול- צומחים.

[קיזי_הילדה_הצוענייה*]

אליס, תודה: ))

שמחה שנכנסת אליי לרגע כדי "לעזור", מאז תחילת השיחה הזו עם במבי אני מרגישה איזה קצר בתקשורת וקשה לי להסביר את עצמי. אני מסכימה עם כל מה שאמרת.

אם בא לך, אפשר להתחיל איזה דיונצ'יק על איין ראנד אחר כך:)

[ג'ינ_ג'ית*]

מה שמבאס אותי זה שארה"ב רחוקה יותר ולמשפחה שלי יהיה קשה יותר לעזור לי. אבל אמא שלי הביעה נכונות לנסוע לכל יעד אקזוטי שאבחר ללדת בו, כך שאני אמנם מקשה עליה אבל לא שוברת את רוחה.
"לא שוברת את רוחה?"
בדחנית את יא אליס. הרי בלי קצת קושי איך תשרודנה הסבתות הפולניות בעולם המוזר הזה? לפחות אפשר לסמוך על דור ההמשך בעניין הזה

עכשיו, תגידי, איך, איך זה שתמיד אני מגיעה בסוף, אחרי שהצטבר על הדף הזה מספיק אבק לעידוד התקף אסטמה משובח?

[נבט_חיטה*]

יש לך כתובת אימייל?
<איזה כיף לך שאת בהריון>

[אליס_בארץ_המראה*]

_המממ... מענין.
לאור העובדה שבתי-החולים ב-NY (בסדר, NJ זה קרוב מאוד) מצטיינים באחוזי הקיסרי והגניקולוגיה בארה"ב היא תחום ההתמחות הנתבע והמבוטח ביותר בעולם ושבלונדון מלווים אותך בלידת-בית אם את מתעקשת ויש לדעתי אף רובע או שניים שמעודד... זה מענין.
בשבילי זה בעיקר מראה כמה שהכי חשוב זה מי האנשים שאת מוצאת ולאו דווקא המערכות_

זה לגמרי נכון, במליון ואחד האחוזים הרלוונטיים.

נקודת המוצא היא שלא תהיה לידת בית, כי בנזוג חשב על כך לעומק והבין שהוא לא שלם עם זה, ואני יודעת שאם הוא לא שלם עם זה, אני פשוט לא יולדת בבית. לא כדי שהוא ירגיש טוב, כי מי שחשובה פה, אחרי הכל, היא אני , אלא כי הוא לא ישדר לי ביטחון ואני, אני פשוט חייבת שהוא ישדר לי ביטחון כדי להיות בטוחה. ככה ז'ה.

מכאן לנקודה הבאה. אם הייתי נשארת בשכונה הקודמת שלנו, במערב לונדון, הכל היה הרבה יותר טוב. הייתי מקבלת תמיכה טובה יותר, שירות מיילדות טוב יותר, ועד כמה שהבנתי מעודדים שם לידות בית, ואז אולי שנינו היינו שוקלים שנית. אבל במחוז הנוכחי שלי זו זוועה. המיילדות במעקב ההריון לא היו מוכנות בכלל לשמוע על זה (למרות שזו זכותה של כל יולדת באנגליה!), ואני לא יודעת מה גרוע יותר לחוות בלידת בית - בן זוג שלא מאמין בלידת בית או מיילדת שלא מאמינה בלידת בית...

דווקא כאן, בגלל כל מיני כיסתוחי-ביטוח, המיילדות כן היו מוכנות לשמוע על זה. אבל מסיבות שונות (שקשורות לרמת הביטחון שלי, לבית הנוכחי, לשכונה הנוכחית, ולבן הזוג הנוכחי ), אני לא מעוניינת. בכל מקרה, כאמור אורסולה שלנו תעשה לנו בית בבי"ח של פרינסטון, שכבר ביקרתי בו והתנאים בו באמת מצויינים. ואף אחד לא לוקח פה ילדים מיולדות או עושה להם בדיקות בלי נוכחות הורים, הם פשוט הזדעזעו לשמוע על הרעיון בכלל.

לגבי אחוזי קיסרי - בגלל זה (ומסיבות אחרות, כמובן) - לא הלכתי לרופא אלא למיילדת. הסיכוי של יולדת לגמור בקיסרי בלידה עם מיילדת הוא פחות מ-5%, ולקבוצת המיילדות שבחרתי יש נתונים טובים אפילו יותר. לעומת זאת, מי שהולכת לרופא... אללה ירחמה. וכמובן רוב היולדות כאן מייד הולכות לרופא - גם אני קיבלתי הפנייה מיידית לרופא, ורק כשהזכרתי את אופציית המיילדות עשו לי טובה ונתנו לי כמה שמות.

יש לי עוד שאלות. על הבדלי הפוסט (פוסט דוקטורט, לא פארטום.. ) וה-fellowship משני צידי האוקיינוס, זאת ועוד... בקרוב.

יאללה, בכיף. עד שהידע הזה רלוונטי למישהו - אני גם מחכה וגם מצפה!

@}

[צל_הימים*]

פער השעות ישראל-ארה"ב... את עכשיו פעילה, ואני מושך את הערב עמוק אל תוך הלילה... אבל זהו, הולך לישון.
סיבה נוספת שפרשתי מהדיון - אבל לא סופית ולא באופן מחאתי (ה- צ'לאק!! עדיין בתוקף?) - היא שאני קצת קצר בזמן כדי לקרוא את כל מה שנכתב שם.
לגבי תרבות הדיון: זה אכן קורא כשמעורב להט ובעיקר מתמודד אקדמי שיטתי... שהעומדים מולו, אה... כבר לא מצליחים יותר לעמוד מולו. וכאן טמון הפער הכואב בין היכולת של אדם להתמודד בדיון לבין ערך ורלוונטיות הידע שהוא מחזיק. כמו חף מפשע שנטחן בבית המשפט, כי הסנגור דרעק.
ואני לא מתכוון רק אלי, כי אני לא נעלבתי ממך, אך לכמה חובבי טבע שבתור כאלו הם גם בעלי נפש עדינה ואולי גם חסרי מתודולוגיה טיעונית. או טיעוניות מתודולוגית, אל תיתפסי אותה בתרמינולוגיה...
אך שוב, שלא יהיה ספק, אני איתך בסבבה אחותי (-: .

לגבי ארתור סי, כוונתי היתה לא שתתני תחזית למילניום הבא, אלא דווקא מהצד השני של נקודת ההווה (שכל הזמן זז לכיוון העתיד, ומייצר עבר חדש... רגע, אני עומד לתפוס אותו... שיט !! שוב ברח לי... איפה הקללות ביידיש כשצריך אותן...). אחת הנקודות המרכזיות בטיעון (הלא מתודולוגי וכו') שאני מנסה להרים שם, זה הקשר בין תנופת הבנייה מחדש שלאחר המלחמה ( post war reconstruction?) לבין התלהבות מהטכנולוגיה והעתיד. ולאחר מכן, עם פרוץ הסקס, סמים ורוק'נ'רול נהרסה כל חלקה טובה והכתיבה הפוזיטיביסטית הפכה לביקורתית ופורצת כל גבול ומוסכמה. אז למה גייסתי אותך? אם באמת את יכולה קצת להרחיב את היריעה על אווירת בנייה מחדש, וקצת לתת איזה ניתוח, יסודות למהפך התרבותי שלאחר מכן. לכן אני מדגיש וגם באלכסון , שאת לא צריכה לבוא עם ידע כלשהו במד"ב, את זה תשאירי לחובבים שאט אט צצים להם לשמחתי הרבה (כנראה בדיוק חזרו ממסע בזמן במרחב התודעה ההפוכה בהינע אל-הסתברותי וקפצו להתעדכן ב{{}}מה חדש . אנחנו מרכז היקום).

תיאור סכמטי של מערכת השמש: || || || ||
סמל "זהירות" מייצג את חגורת האסטרואידים: הכוונה שתגבירי את תשומת הלב כשאת עוברת שם. מלא עברייני תנועה שם...

כבר מזמן חלמתי להרכיב סיפור עם האייקונים. מעין Graphic novel... היום זה הפרק השני. בעצם רק המבוא.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ביום שבת הייתי בבראנץ' והיה שם חריץ גבינה הולנדית
א. אפשר להכיר את החברים שלך?
ב. גם אני לקחתי ללב את התובנה העמוקה ההיא של הג'ינג'ית
חוץ מזה רציתי לכתוב עוד משהו אבל אז עוד מעט אשוב.

[במבי_ק*]

את כזאת מותק. אני מכירה את האייקון ההריוני, באמת - ללא מילים (אבל עם הרבה דמעות).

אני מנסה מאוד להתאושש מסינוסיטיס שביומיים האחרונים ממש החמיר. נראה היום לאן זה הולך. אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב ויצאת מהבלגן שלך.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אה, ולשאלתך: לא היתה שום מסיבה! ערב פורים, יום שישי, ואף אחד לא עשה רעש! אני מאוהבת ברחוב השקט שלי, מרחק יריקה ממרכז העולם, ובשכנים החננות שהולכים לישון בעשר (שזה חצי שעה לפניי).

[אישה*]

שלום לך
אני די מזועזעת מכך שהמורה שלך מאפשר לך לתרגל אסנות על הבטן.אני ממליצה לך לפנות אל מירה ארצי פדן(מומחית בתרגול יוגה בהריון)שמנהלת את פורום יוגה נשית ב"פורטל היוגה" www.yoga.co.il . הפני גם אליה את השאלה שלך.החל משליש שני מפסיקים לתרגל אסנות על הבטן.חלופה לקוברה יכולה להיות אושטראסנה(גמל) למשל.וכפי שכבר אמרתי,יש קוברה שניתן לתרגל בעמידה.
כמורה אני יכולה לומר לך שכשנוכחת הריונית אחת בקבוצה רגילה(שמספרה עולה על עשרה איש)-זה מעורר אצלי,המורה, אי נוחות ואפילו חשש. ומאד חשוב שהמורה עצמו יודע בוודאות ובמדויק,איך לנתב תרגול הריוני.
אנא אל תקלי ראש בעניין הזה.נכון שבדרך כלל הכל בסדר ולא קורה שום אסון.אבל למה לקחת צ'אנס?

[פלוני_אלמוני*]

חוץ ממני כולם מדברים איתך?!
והנה יש זמן שאני יכולה לשבת על המחשב ואת לא פה.
באסה.

לגבי לידת בית הפתעת אותי לא ידעתי שזה היה בכלל בדיון ולאור מה שכתבת יש לי כמה מחשבות על הנסיון שלנו
אני אוהבת אותך ומאוד מתגעגעת לשיחות שלנו

[אליס_בארץ_המראה*]

אישה רוב תודות על ההתייחסות @}. לא אקל ראש בענין.

בכל מקרה התרגול הנוכחי ייפסק בעוד שלושה שבועות (אז אני עוברת למקום המגורים השני שלי), ואז אתחיל לתרגל יוגה להריוניות. מעתה ואילך אימנע מקוברה. שוב תודה

[אל_דנטה*]

פעם אחרונה שאני מסכים איתך. זהו נגמר. מהיום אני כבר יראה לך מה זה אופוזיציה!

[במבי_ק*]

מה עם הגירודים? השתפר?

[במבי_ק*]

הי אליס,

גם אצלי זה בצדדים, אבל באמת באמת שזה מאוד השתפר. זה כמעט לא קיים. לדעתי - זה הורמונלי, אבל השמן/קרם יכול לעזור או להזיק. אני הייתי מנסה איזה קרם פשוט. אצלי ניוואה עשה את העבודה, אבל באופן כללי אני משתדלת בלי כלום. איזה ניג'וס זה, אני כל-כך מבינה אותך. ניסיתי גם את השמן זית של יונת, וזה עבד יחסית טוב. אולי הייתי מנסה לעשות אמבטיה לא מאוד חמה עם קצת שמן זית, כדי לרכך את העור, אבל שלא יהיה מגע ישיר מרוכז. את עוברת ארץ בקרוב? יכול להיות גם שאקלים אחר ישנה את המצב.

לגבי השאר לכל הכיוונים - גם לך על התהליך שלך, וגם על זה שאכפת לך ממני

[אל_דנטה*]

<והכי אני מציעה לך לספר לי מה שלום הילדים שלך, ורצוי עם פרטים, ורצוי בקרוב>

הכי קרוב שהצלחתי
אין לי הרבה מה לספר מעבר לעובדה שאני עכשיו בהייטק ומתנהג בהתאם, זאת אומרת, לא רואה את הילדים שלי. (ואפילו מבלי שיש לי מאזדה 3 אפורה! מכרתי עצמי בעבור נזיד.)
מבלי חלילה וחס לפגוע בבכור, שהוא גורם לאביו אושר רב ועצום, אשמח לספר לך שתמיד ידעתי: שבנות זה העניין! וצדקתי!
בנים אוהבים, וזה לגמרי עניין ביולוגי אצלם, לקפוץ לאבא על הראש איך שהוא התיישב על הספה, אגב משחק "אני בג'ונגל ואתה טיגריס רשע אבל אני הרגע הפכתי לממותה ואקרע אותך" ובנות, אח בנות... רואות שאבא על הספה ובאות (או לפחות זו שלי) בנעימות, ומסתכלות במבט מאוהב, שכולו נקמה באמא שעושה חיים מכל התסביך אדיפוס הזה שלא עובר כבר 4 ומשהו שנים אצלנו, מניחות את הראש על הברכים של אבא ולוחשות "....אבא.... חמודי....." (ואז שאבא מחייך חיוך ללא מוח מבקשות פעם ה150 בשעה האחרונה "תשים לי את הסיכות שוב על הראש!").

חוץ מזה חדשות מישראל: יש עכשיו טרנד חינוכי חדש אצל משפחות דוסיות קיצוניות שכולל אלמנטים מספר הזוהר ביחד עם אלמנטים מהתפוז המכני. מין שילוב שאני ממש מת לקרוא על התאוריה שמאחוריו (כי אצלי בבית אפשר למצוא גם לידלוף וגם את דה-סאד. ואני מודה, שמעולם לא חשבתי לשלב ביניהם...). רוצה לפתוח דף ביחד?
באופן רצחני ?

[ג'ינ_ג'ית*]

אל דנטה
אולי תפתח איזה בלוג, משו'?!

אגב, אצלנו במשפחה יש זוג עם שלושה בנים (!) קטנטנים אל מול אחותי שיש לה שתי בנות (:-) ) קטנטנות. בכל מפגש יש דיבורים חד צדדייים על החלפות. ככה זה כשהחיבוקים, ההתרפקויות וסירוקי השיער שמעבירות הבנות לכ-ל האורחים עומדים כנגד האתגר הזכרי שלא משאיר תמונה אחת על הקיר, מזלג שלא שינה צורה, וכיסוי שלא הפך גלימה מסמורטטת. שלא לדבר על כך שעד שכל הילדים בסביבה לא בוכים אין שום תחושה של ניצחון כהלכתו באוויר. ולא משנה מי ניצח. העיקר שמישהו. כל שהוא. ינצח.
מצד שלישי, מבית הייצור של אחי היקר ואשתו ההרפתקנית (זה ממנה בא הכל, רק ממנה ;-ׂ)) נולדו שלוש קטנות שהן נינג'ות בתחפושת. בכל צורה שהיא מוצאות עצמן תלויות עליך מכל זווית שהיא. רצוי כואבת. ולחלוטין מסוכנת. במיוחד. מזלגות וסכינים כבר אין בבית. ועל זה נאמר לא לעולם חוסן (תרתי משמע) .

[אמא_ללי*]

איזה התרגשות לגלות מישהי מכאן (האתר) כאן (באזור)!
ילדתי עם אורסולה לפני חמישה שבועות, היא היתה אחלה... אני כבר רואה שיהיה לנו על מה לדבר
כותבת לך מייל....
לילה טוב ונעים להכיר

[אליס_בארץ_המראה*]

מחשבות הריון

---

אני חוששת. חוששת מתאוריות, מאידיאולוגיות, מקריאה לא-נכונה של המציאות, מחוסר יכולת לקרוא בכלל את המציאות. ראיתי כבר כל כך הרבה ילדים שההורים שלהם תמיד רצו רק את הטוב עבורם, רצו לעשות את הדבר הנכון, רצו לתקן, רצו לכפר על מה שנעשה להם כשהיו ילדים - והרצון הזה, האופן הזה שבו התבטאה האהבה הבלתי-מתפשרת שלהם לילדם, גרם להם לא לראות את הילד ממטר. מסנטימר. גם כשחיבקו אותו חזק. לראות את הילד שבך זה לא לראות את הילד שלך. היא לא אני, זה לא אותו הדבר. אני לא רוצה למלא את החסכים שלי על חשבונה.

אני אומרת את זה כי אני מתבוננת בילדים והורים וקוראת המון על הורות, כבר שנים. חיכיתי הרבה לפפריקה, ובינתיים למדתי, ניסיתי ללמוד ככל האפשר. ומה שראיתי בעיקר היה הורים שיודעים מצויין מה טוב לילדים שלהם, ומצהירים שזה הכי טוב, ושהם הכי מאושרים, ושמה שהם עושים זה הדבר הנכון לעשות. רק שכל אחד עשה דבר שונה לחלוטין.

אני לא מדברת על רמה מסויימת, כללית, כיוון. את זה יש לי. אני יודעת מה אני מעדיפה, אני מקוה שאוכל להיות קשובה ולזהות מה פפריקה תעדיף. אני מעדיפה הרבה זמן עם פפריקה, אני מעדיפה לשאת אותה ולגעת בה ולשיר לה (מסכנה...), אני מעדיפה עם חיתולים, אני מעדיפה הנקה, אני מעדיפה חינוך חופשי ובית ספר פתוח. בקווים כללים, אני יודעת מה אני רוצה.

אבל אני רק יודעת מה הכיוון, ובשום מקרה כמעט אין לי ביטחון של מאה אחוז. אני קוראת כאן לפעמים על אימהות (motherhood) מסוג אידיאולוגי מאד שנתפש אצלי כלוחמני, לעומתי. זה מפחיד אותי. דפים כמו אמא שאוהבת יותר מפחידים אותי, כי באמצע הקריאה אני קולטת, והשיער שלי סומר, שהאמהות שכותבות שם באמת משוכנעות, באמת ובתמים, שהן עושות את כל מה שהן עושות לטובת הילד, ושרק הן מבינות מה היא טובתו (של ילדן ושל כל ילד אחר), ושכל זה אומר שהן אוהבות יותר. אבל באותה מידה של אפשריות, יכול מאד להיות - בנקודה הזאת המחשבה נעשית מעוררת חלחלה - שהן לא רואות את הילד, רק את האידאולוגיה, שמשכנעת אותן שהן יודעות שמה שהן עושות זה טוב, והן הלא אוהבות יותר, עובדה, הן עושות יותר, אבל הן לא רואות שזה לא מה שהילד צריך אלא מה שהן צריכות, ואז הילד... הולך לאיבוד.

---

וה"רשימה". רשימת הציפיות לאימהות טובה. לכל אחד יש רשימה כזאת, כמובן. זה מדהים. הרשימות מגוונות, אבל בשום מקום לא תקבלי ציון לשבח אם לא תאמצי את כל הרשימה. והן רק הולכות ומקצינות, כי כל אחת כמובן צריכה להפגין כמה היא אמא אפילו יותר טובה, יותר אוהבת. כאן זה לידת בית, הנקה למרחקים ארוכים, מנשא, סוג מסויים של תזונה (נע בין נטול סוכר-קמח פשוט לטבעונות מורכבת), בלי חיתולים-בלי כפיה-בלי חיסונים-בלי חגורת בטיחות. מראה מושלמת לרשימה שחברות שלי (מי אמר מיינסטרים?) מעמידות: את חייבת עגלה (כולל תיק עגלה תואם), את חייבת סט בגדי תינוקות מעוצבים, את חייבת רופא בלידה, את חייבת לתת סימילאק מועשר, את חייבת...

וכולם כולם נשבעים שזה הכי טוב, ושהם הכי מאושרים, ושזו הדרך הנכונה. ועל מנת להוכיח את זה עושים אפילו יותר. ומאשרים קבל עם ועדה שהם הכי-סופר-מאושרים. שההורות שלהם הכי טובה.

היום התעוררתי עם המחשבה המייאשת שאולי אני פשוט לא אדע אף פעם מה באמת מתאים לה ולי ולבנזוג, וכל הזמן זה יהיה ניסוי וטעיה. ואולי בגלל שאין לי - בגלל שאני לא מוכנה שתהיה לי - מערכת אידיאולוגית הורית מקיפה, מושלמת (ובלתי חדירה לכל טיעון נגדי, לכל מציאות נוגדת, לרצונות ולצרכים האמיתיים של פפריקולי עצמה), אני תמיד ארגיש שמשהו פה לא סגור, לא עובד, יכול להשתפר, בקיצור - זה לא הכי טוב שיש, ופפריקה יוצאת מופסדת.

אחר כך שמעתי קצת מוזיקה, ופתאום עלה השיר הזה של אפריים שמיר, "הידעת את הדרך".

"לבבי יוצא אליה, ומושכני בעקבותיה, האצא ואלך אחריה, ככה אמצאנה..."

סוג של פיתרון. שהיא כבר תראה לי את הדרך לגדל אותה.

[ניצן_אמ*]

אליס,קודם כל ... אם את רוצה לקרוא צרור מחשבות הורמונליות בהריון, את מוזמנת להסיר את קורי העכביש מ כרוב ניצנים. זו תקופה כזאת, וזה יותר מבסדר. זה טוב. זה תהליך שאת עושה בדרך להיות האמא שתהיי, האמא שאת, האמא שתמיד היית.

בקשר למה שכתבת, אני יודעת שזה עשוי להראות ככה. אבל זו נשמעת לי פרשנות צרה של מה שאת רואה. אין לי ספק שיש (לא מעט) אמהות כאלה. שבשם האידאולוגיה מפספסות את הילד לחלוטין. אז תני לי להניח את דעתך שזה לא מחוייב המציאות. אישית, אידאולוגיה ממני והלאה. אני חיה את החיים שלי. הרעיונות נוצרים על הדרך ומן הדרך וככאלה הם נתונים לשינויים מתמידים. התהליך האישי שאני מזהה אצלי הוא "אני עושה ככה וככה כי ככה אני מרגישה שנכון לי." ואז מישהו שואל, ואני עונה, ואז אומרים לי משהו כמו "אבל זה מאד קשה" או "את מונעת מהילדה שלך!" וזה מאד מבלבל אותי, כי אני לא מונעת כלום... ואז אני חושבת על זה, ומבינה למה אני עושה מה שאני עושה (מאד בנינוחות ומאד מתוך התבוננות עמוקה בילדה שלי ובצרכים שלה. תצטרכי להאמין לי, כי לא ראית אותנו יחד..) ואז מתנסח לו ה"רעיון".

לפעמים נכנס איזה ספר טוב למשוואה. והספר (נגיד עקרון הרצף או ישמעאל, אם לדרוך על יבלות.. ) בא ומנסח את הרעיונות שאני ממילא חיה על פיהם. הוא לא מכתיב לי כלום, רק חוסך לי את ה"עבודה" של לנסח את זה (אם יש למישהו צורך להבין מה ולמה אני עושה מה שאני עושה. דבר שקורה פה ושם.)

מקווה שיצא לנו להפגש מתישהו בקרוב.
חיבוקים
@}