לפחות את מנסחת את התחושות והמחשבות - שלך אבל גם שלי - בצורה יפיפיה. הלואי שידעתי להתנסח כמוך.

ברוכה הבאה @} @}

(תגידו, זה מסמכותה לנזוף בנו ש"אנחנו לא מספיק מתאמצים להשיג הריון נוסף"?).
ממש לא נראה לי שזה סמכותה. זה תפקידה? נראה לי...עקום.

עבר מעט מאד זמן מאז ששחר נעלם...

אם היית מתעסקת בנסיבות ההעלמות, ובשחר, במידה רבה מאד עוד נגיד...לא יודעת, כמה שנים, אז אולי היתי חושבת שאת שוקעת בסיפור הזה ולא נותנת לעצמך להמשיך לחיות. תני לעצמך זמן, לעבד את הרגשות, את המציאות. וכמו שלוונדר כתבה, שימי לב. שימי לב לעצמך.

ברוכה הבאה @} @}

אזי לא קיבלתי אותם
מעניין מי קיבל את המסרים שהעברתי אליך...
לכן גם כתבתי
תמשיכי, תמשיכי לכתוב ב ב ק ש ה
תודה.

<r><U><s>[u]</s>משהו מהשקט שהיה לנו כשהיינו רק שנינו הלך לנו לאיבוד. כשהיא ישנה, אנחנו עדיין במעיין כוננות בכי, למרות שרוב הזמן היא ישנה מאד יפה.<e>[/u]</e></U><br/> זה כ"כ כ"כ מוכר. אני לא חושבת שחזרתי להיות כמו שהייתי לפני הילדים. אני לא ממש זוכרת איך הייתי בלי ילדים, איך הייתי בלי בעלי. אני מנסה ...

ובחוץ יער אפל
כן.

תמשיכי, תמשיכי לכתוב ב ב ק ש ה
(אמנם שלחתי לך מסרים מחשבתיים, כמכשפה אל מכשפה, אבל שיהיה גם כתוב.)

תרגישו טוב @}

מתרגשים ממנו (ואחר-כך רצים לאנדקס אותו ב מדור ניסים)

עבר המווון זמן..בת ההרים, השתנה משהו מאז?

מה שלומך? מה קורה איתכם?
אני כבר מתייגת את הדף.

<r>_הם עברו חוויה קשה<br/> הם מלאי כעס<br/> הם צריכים לעשות עם זה משהו_<br/> <br/> אני מכירה אנשים שעברו חוויות קשות.<br/> הם הפסיקו ללכת לבית הכנסת, לא כי השתנתה להם האמונה,<br/> אלא כי לא נוח להם עם <B><s>[b]</s>אנשים אחרים<e>[/b]</e></B> , ואיפה שיכולים לצמצם - צימצמו מגע.<br/> הם לא הצהירו על זה...

ברוכים הבאים @}

הסביח של ננה מי זאת ננה?

פסטיגע!
איזה יופי..
אני לא אוהבת שייגעו בי, לא אהובי ולא זרים, אבל מי שקל לה עם מגע, שאוהבת להתחבק, למה שיהיו חסרים חיבוקים אמיתיים בחייו (או בחייה)?
דווקא נשמע לי נחמד, למי שזה מתאים לה/לו.