להרגיש לא רצוי

[בת_ההרים*]

אף פעם לא הייתי טיפוס של חבר'ה ככה שאני לא מופתעת אבל מצד שני אני לא מבינה למה...
יש מישהי מהיישוב שעזרתי לה בעבר ותמיד הייתי לבבית כלפיה. היא מבוגרת ממני, אם ל-6 ילדים ומעצם עיסוקה יש לה קשרים על כל הנשים ה"נחשבות" ביישוב. שמתי לב שהיא לא אוהבת אותי וזה ממש לא בראש שלי/פראנויה. כבר כמה פעמים שהיא מתעלמת ממני ברחוב(וזה מקום קטן ככה שאי אפשר לפספס) והשיא היה שבשוק המקומי,אחרי הלידה, היא ראתה אותי והתעלמה. אפילו לא באה לומר מזל טוב. עכשיו גיליתי שהיא מארגנת מפגשי מעגל נשי שבועיים ואני נשארתי בחוץ כי אף אחד לא טרח להזמין אותי. ויש לה את מספר הטלפון שלי בטוח כי היא התקשרה אליי כמה פעמים כשהיתה צריכה ממני משהו. אני ממש מרגישה שהיא רוצה אותי "בחוץ" ומרגישה אנרגיה רעה ממנה. אבל בגלל שהיא כביכול "חזקה" מבחינה חברתית היא מטילה עליי נאחס חברתי. וזה קצת מכאיב לי ופוגע בי כי אני בתקופה שבה אני אשמח לקצת חברה נשית.
אז מה עושים עם מצב כזה?

[תבשיל_קדרה*]

נשמעת הרגשה רעה )-:

מה עם להיות בקשר עם אחרות, ולנסות להתעלם ממנה?

[אממ''פ*]

גילה צודקת ,
את צריכה ליצור קשר עם נשים אחרות בקבוצה ,
או להגיע למפגש ,
או לתפוס איתה שיחה ברחוב למשל או להתקשר אליה ולהניח את הקלפים על השולחן,לשאול "למה"?
בדרך כלל זה גורם להן לשטוח סיפור לא הגיוני לחלוטין על משהוא שקרה לפני מלא זמן שלפי דעתה את פגעת בה או משהוא,ואז תפתחו דף חדש או משהוא.

[עודד_לבנה*]

שעזרתי לה בעבר

אולי כאן הנקודה: יש אנשים שלא מרגישים נח להיות חייבים טובה. אם זה המקרה, אז לבקש ממנה עזרה יכול להיות פתרון: כאשר מבקשים מאדם עזרה זה עשוי לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו - הוא חשוב, מחשיבים אותו, באים אליו מעמדה של חולשה, ויש לו יכולת לשנות דברים שלאחרים אין.

[ארני*]

נועה - הרגשה בהחלט מייבשת להרגיש ככה. ממש עצות אין לי כי דבר כזה יכול לנהל לך את כל החיים אם הוא נתקע בראש . קרה לי פעם מיקרה דומה שמישהי שעבדה איתי פעם התעלמה ממני ובמשך חודשים זה ביאס אותי למרות שאני חברותית אבל במעגל הזה הייתי תקועה . בסוף התקשרתי אליה לשאול למה והיא בכלל לא שמה לב שהתעלמה והתנצלה ואמרה שטוב שהתקשרתי והכל והרגשתי מטומטמת שלא התקשרתי כמה חודשים קודם ובניתי תסריט שלם בראש. מצד שני , אם הגברת שלך באמת מרגישה מאויימת ממך ויש סיכוי כזה או שהיא נוטרת טינה על השד יודע מה ואם היא גם הטיפוס של הקלפטע אז באמת קשה לשנות את המצב.

[חגית_ל*]

אני לא חושבת שדברים כאלה זה רק בנדמה. אולי היא התביישה ואמרה כך, אבל בדר"כ בן-אדם מרגיש נכון.
אין לי עצה.

[עירית_ל*]

אותי תפסה העיצה של עודד. נשמע לי שיש בזה פוטנציאל.

[ענת_גביש*]

נשמע שהיא כועסת , ואם את לא יודעת על מה אז כנראה שיש פה איזה אי הבנה. היא "שמעה" שהתחלת עם בעלה בתור בדואר, למשל. לכי תדעי.
צריך לקחת הרבה אויר כדי להעיז לשאול . אולי לכתוב?

[.מי*]

אני לא יודעת אם שייך לברר
יכול להיות שכן
אבל אם אני חושבת כעת על מישהי שאני לא מחבבת
נניח שהיא היתה ניגשת אלי מחר לברר למה
אם הייתי צריכה לענות בכנות, הייתי צריכה לומר:
יש לך דעות מטומטמות
אני שונאת איך שאת מחנכת את הילדים שלך, בצביעות ובהתחסדות
את העובדה שתמיד נדמה לך שאת יודעת הכל
שאת צדיקה עולמית ובעצם את לא שמה לב כמה אטומה וחסרת רגישות את

אבל אם היא היתה ניגשת
לא הייתי אומרת את כל זה
ואם הייתי אומרת, זה גם לא היה מועיל

לכן אולי לנסות את הכיוון הזה:
יש אנשים שלא סובלים אותנו, צריך להיות מסוגלים לעכל את האינפורמציה המדהימה הזאת
ולהשתדל לדבוק באלה שכן אוהבים אותנו

לנסות לראות מסביב את אלה שכן יש פוטנציאל של קשר אתם
ולבנות אתם מעגל תמיכה פרטי

ואם נמשכים דווקא לאלה שלא סובלים אותנו
בתסמונת וודי אלן "אני לא רוצה להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי"
זה כבר שייך כנראה לדף אחר

[בת_ההרים*]

האמת היא שבאמת שאלתי את עצמי אחרי שכתבתי מה שכתבתי; "מה בדיוק מעצבן או מעליב אותי במקרה הזה. עצם זה שהיא לא אוהבת אותי בלי סיבה נראית לעין/מוצדקת מבחינתי?. עצם זה שהיא לא מזמינה אותי לפעילות שהיא יוזמת?. האם אני באמת רוצה בחברתן של אותן נשים שמשתתפות בפעילות או שזה רק האגו שנפגע על אי- ההזמנה?"

אז באמת...אני לא מתה עליה יותר ממה שהיא עליי רק שאני בנאדם קצת יותר נחמד, כנראה. שעוזר גם למישהו שהוא לאו דווקא החבר הכי טוב שלי...
לא מתאים לי "לפתוח" את העניין איתה כי גם לדעתי זה חסר טעם. אז אחרי זה היא תשנא אותי יותר בשקט, זה הכל. ואני לא חושבת שזה בגלל שהיא "חייבת" לי. אני חושבת שיש טיפוסים כאילו שכמה שיותר נחמדים אליהם הם יותר מאנייקים וככל שיותר "לא זורקים עליהם" הם מתרפסים. בטוחה שלכולכם יש דוגמאות ללפחות בנאדם אחד כזה שאתם מכירים.
זה חרה לי כי במקום קטן מרגישים יותר כאילו מיקרים ואני גם צמאה לחברה יותר מבדרך כלל אז כנראה שהייתי רגישה מהרגיל.

[אממ''פ*]

נועה לדעתי אל תשאירי את זה סגור,
זה מציק לך כי את זקוקה לחברה,והיא והחבורה שלה יכולות לספק לך משענת חברתית.
חבל ,תשמעי מה קרה לי במעון של הילד,הוא נכנס למעון ,והגננת ממש לא מצאה חן בעיני ובעיני כול ההורים,
אישה דקה ומטופחת אבל מאוד קרה ומרוחקת כולנו סוברים שזה לא מתאים לגילאים האלה,מאחר והמעון כולו הוא חדש,
והצוות לא מגובש,והגננת חדשה עם מטפלות ותיקות ממעון אחר והילדים כולם בוכים,היה באלאגן נוראי ,ולכן נשארתי לשבת עם הילד ב 10ימים הראשונים,ישבתי אתם כול יום עד 12:00 ועזרתי להם כי אני לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים,היא מאוד לא אהבה את זה,וממש הרגשתי את העוינות שלה,ראיתי כבר שזה נהיה בעייה ואפילו לא ישנתי לילה אחד בגלל זה,בגלל שדאגתי מה יהיה עם הילד,שהיא לא נגשת אליו ומרימה אותו.
יום אחד הזמנתי אותה לשיחה דיברנו 10 דקות פתחנו קלפים,אמרנו אחת לשנייה שאנחנו לא אחת נגד השנייה(למרות ששאר ההורים כן),ומאותו יום היא לוקחת את בני על הידיים כשאני יוצאת והוא נקשר אליה.
וכך אני הרווחתי(:-)),וחשוב מכול לא השארתי את המצב כדי שיידרדר הלאה,היא רק הייתה נכנסת יותר למגננה ממני.תנסי.

[עדינות*]

עבר המווון זמן..בת ההרים, השתנה משהו מאז?

[רן_אלמוג*]

עודד לבנה כאשר מבקשים מאדם עזרה זה עשוי לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו מדוייק!!! פותר המון בעיות תקשורת ומוריד המון א.נשים שטיפסו על עיצים גבוהים מידי וקשה קצת לרדת בלי עזרה.