המדענית הצעירה הציעה לשים שקיקי תה יבשים נגד הריח. הכוונה לשקיק תה רגיל -שחור? שקיק שלא נעשה בו שימוש?

<t>גם אני מרגישה ש<br/> _משהו בשאלה הזאת נראה לי מעט....אנוכי.<br/> יש הרבה הרבה רגעים של אושר צרוף ובו זמנית יש גם תסכול,עייפות,כעס....<br/> הסיבה שהבאתי ילדים לא הייתה רק כדי להוסיף אושר לחיי,למרות שעם הילדים הגיע גם אושר גדול.<br/> הסיבה היא,כי שיש לי יעוד שכולל בתוכו המשכיות,נתינה,חסד.<br/> כל י...

עכשיו ראיתי שגם קן לציפור כתבה אותו הדבר. אולי באמת זה המקום שבו, הבחוץ עוזר לנו להבין משהו בבפנים שאולי בשל להיות מובן או נראה.

<r>מבינה מאוד את תחושת הכאב והגועל הפיזי והנפשי מהבדיקה ומתגובת הרופא, אבל מה שעולה מאוד חזק מהתאור שלך, זה דווקא התגובה שלך לבדיקה ולא הבדיקה עצמה. תגובה כל כך קיצונית, פיזית ונפשית שנמשכת כבר כמה ימים, דומה בהחלט יותר לפוסט טראומה מאשר לתגובה לבדיקה פיזית, פולשנית ובלתי נעימה ככל שתהייה.<br/> יכול...

<r><U><s>[u]</s>יש לה כישורים טובים מאוד להסתדר עם אחרים - בבית הספר או בקבוצה גדולה אין לזה כל ביטוי.<e>[/u]</e></U><br/> אצלנו זה אחד הקשיים, יכולת חברתית טובה מאוד באחד על אחד, אבל קושי לצור אותו בתוך קבוצה גדולה- ליזום, להזמין לסמן שאתה רוצה להיות חלק מהמשחק. אז נכון שאפשר לתת להם להתמודד לבד ול...

<r>הי ללי,<br/> שואלת בעצמי את השאלה הזו שוב ושוב. מכירה היטב את הסיטואציה שתארת מהבן הפרטי שלי. נראה לי שאין תשובה טובה אחת. מצד אחד לכל ילד יש את המסלול האישי שלו, את קצב ההתפתחות ואת תחומי העניין שלו. לא תמיד זה דומה לאחים שלו או לנו או למה שאנחנו מצפים. ובהחלט <U><s>[u]</s>לילדים יש נטייה להכליל...

<r>_יש לי משבר אמון קטן בהנקה שלי. אני תוהה איך הילד יקבל את מה שהוא צריך אם הוא לא אוכל. וכרגע הוא מסרב לאכול.<br/> אני לא יודעת כבר מה לתת לו ואיך._<br/> זה לא נדיר מחסור בברזל אצל תינוקות יונקים. לא יודעת למה אבל זה פשוט ככה. וזה לא משנה בכלום את העובדה שהנקה היא המזון הטוב ביותר לתינוקות.<br/> א...

<t>אני מצטרפת לכל הדברים החכמים שנאמרו למעלה ואין ספק שאת יודעת הכי טוב, ואם את מרגישה שמשהו לא בסדר, כדאי תמיד ללכת ולבדוק. אבל מהנסיון שלי ושל אחרים טווח הגילאים לזחילה, ישיבה ותנועה בכלל הוא הרבה יותר רחב ממה שכתוב בספרים ובטיפת חלב. ויש ילדים שכל ההתפתחות הפיזית שלהם איטית יותר (יש לי אחד כזה בב...

<t>לא יודעת אם יעזור, אבל אנחנו העברנו את השלישית בערך בגיל הזה למיטת תינוק בגלל שהיא התעוררה קבוע בלילות בחיוך ממזרי והתחילה לזחול... הזחילות אומנם פסקו אבל ההתעוררות לשעתייים ערניות באמצע הלילה המשיכו. בהמשך היא חזרה לשון במיטונת צמודה אלינו כמו כל האחים שלה.ככה שהכל הפיך...<br/> <br/> לגבי המעבר-...

ארבעה ילדים, לחמישה עוד לא הגעתי, וכנראה גם לא אגיע...


מתחיל "לבעור" בי לחזור לטפל אז אני מאמינה שזה יבוא.... איזה כייף.

הי טליה,
פתאום ראיתי איזה הודעה מבולבלת שלחתי לך.
אבל טוב שהבנת.
טליה מדהימה ולפני 4 חודשים ילדתי את יהב (עוד בת) בלידת בית מהירה ולא מתוכננת.
שאלה קצת אידיוטית, ובכל זאת, איך הולך לכם ביפן?
אני אכנס לבלוג לראות.
את מטפלת עדין?

<t>הי טליה,<br/> התמכרתי סופית לבאופן טבעי, אז בסוף החלטתי גם להגיע לדף הבית שלך.<br/> הייתי בקורס אצל נורית שני כשאת היית אסיסטנטית. לפני שטסת ליפן.<br/> בסוף הקורס ילדתי את טליה שלי. (בת 3 וחצי כבר, הזמן רץ..), את היית בתחילת ההריון השני.<br/> ראיתי את הכתבה שעשו עליך ועל לידות בית ללא מילדת ב"האר...

יכול להיות שזה לא אתה, וסתם התבלבלתי. בכל אופן דודתי נורית נפתרה לפני כ10 שנים ובנותיה כבר עזבו את הקיבוץ.

<r>אהבת עולם, עוקבת אחרי הבלוג שלך.<br/> שאלה, את לא חייבת לענות - למה את גרה עם ההורים? ניסית פעם לעזוב?<br/> כי _לדעתי, המעבר הוא זה שיכול לעשות את השינוי. הרי את מאד מודעת לעצמך (יש שיאמרו אפילו יותר מדי...).<br/> ככלל, אני לא מאמינה שמעבר למקום אחר משנה מאד את ההתנהלות של האדם אבל במקרה שלך, את ...

הי צוויליך,
קראתי באיזה דף שאצלך בקיבוץ היו שלוש בנות, נגה זהר והילה, ולאמא שלהן קוראים נורית.
סתם היה נחמד למצא את משפחתי היקרה מוזכרת בבאופן.

<t>מהנסיון שלי אכן בלי הנקה או מוצץ לחילופין שנת הצהרים נעלמת לה...<br/> אני בכל זאת נעזרתי ועדין נעזרת בקלטת לשעת הצהרים. זה מאפשר לי לנוח ולקטנים שעה רגועה במצב מאוזן, לפעמים הם גם נרדמים ככה.<br/> אני מבינה שאת לא בעניין קלטות, אבל אם זה שומר על שפיות שלך ושל הקטן לדעתי זה שווה את זה.<br/> <br/> ...

<t>כן, קראתי אותך בסוף ההריון עם ההורמונים והדמעות שיוצאות בלי שליטה. וזה דווקא התאים לי הפורקן הזה.<br/> את יודעת קיבוצניקים ורגשות שאף פעם לא מצליחים להגיע לקצה, שתמיד נמצאים בשליטה. ובהריון הכל כל כך פשוט, העצב הוא עד הסוף, הכל כל כך נוגע, בלי הגנות, ובלי רציונל ששומר על הסף שלא נרגיש באמת.<br/> ...

שחף אהובי,
קוראת אותך כבר הרבה זמן, בסוף ההריון ואחרי הלידה.
מזדהה, כואבת ובוכה יחד איתך.
תודה על השיתוף. את מדהימה.