האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
עוד פלטפורמה אקהביציוניסטית מבית היוצר הפוסט מודרני שמדמה קשר ורגש ולמעשה מונעת אותם. והנה שנים אח"כ אפרת_נ* הרעיון של כתיבת בלוג, מתוך בדרך הביתה בלוג חיפוש
צוויליך יקר,
לא ידעתי שהייתי בין הדורשים דף בית אישי (אני ממילא התייחסתי כך ל ללא חיתולים)
אבל אם בכניעה מדובר אז אני תמיד מוכנה לקבל אותה באדיבות אבירית!
ג', אולי האופי שלי בהודו, אבל אנ'לא פראייר ! ( הזכרת נשכחות )
א"ש יונת - אם יש דבר אחד שאפשר להדביק לכל דבר בעולמנו, זו התוספת "זמני". זה ראשית כל. ובכן. כשאני נכנס לזה לעומק (לעומק!) אני רואה ש"דף זמני" משמעו פשוט "הדף של הזמן שלי" והנה מצאתי פה -הי!!!- עיברות ל"בלוג" !
אפרופו פטנטים אני מתכננת לקנות את D70 של ניקון (כמובן אחרי שתסדר לי כבר את הקומבינה בשכונה של האמריקאים עם המצלמות הדיגיטאליות)
הסתבר שהדבקת את ז עם החפירות הארכיאולוגיות בעיקבות מצלמות.בסוף נקנה לפניך!
צוויליכי היקר. תודה שהערתי את "המזכירה שלך". כל הכבוד. אני מחכה לטלפון המיוחל ממך.
אגב בקשר למצלמה רציתי להזכיר לך שאחד מכם הוא עוסק מורשה אז תוריד את ה17 אחוז מכל מצלמה שאתה חומד!
ועוד אגב: בקשר לג'יזז קרייסט ששמעתי היום והתפחלצתי. האם אתה יכול לבקש רשות בישבילי לצלם את המאחורי הקלעים!
טוב נגמרו לי הבקשות להיום.
הוםםםםםםםםםםם
אז מה אני העשה עכשיו?!
זה מה שעומד לנגד עיני כל פעם שאני רואה את שם הדף שלך.... צוויליך נכנע לנורמה!!
<כמה היראוי>
<הווו... איך אני מתגעגעת לימי הזקן שלי...>
<לא, לא, סתם לא מצאתי תמונה אחרת שתמחיש>
כמעט שכחתי...
ב- 11/7 בשעה עשר וחצי בבוקר מפגש לה לצ'ה במתנ'ס רמת הנגב(35 דקות נסיעה).מאד כדאי למישהי שזה ילד ראשון שלה להשתתף. נותן המון כוח, תמיכה ומידע מהימן.בדרך כלל מגיעות אימהות אבל גם הבעלים מוזמנים בשמחה רבה.אם תוכלו לעדכן את נועה של גולן זה יהיה על הכיפאק. ואפשר לשאול עוד שאלות בטלפון 052-5538835
אה לא חייבים לבוא רק אם יש בעיה. לא מדברים רק על ההנקה כטכניקה אלא למשל על זה שמתעוררים בלילה p-: על כל מיני אבל איך שבא לה.
אפשר לפרסם את זה ב"עידן הדלי", בקהילת אדמה...
שלום, שלום!
קראתי קצת את הבלוג החינני ואני מנחשת שאנחנו שכנים.
כרגע בבאר- שבע ובקרוב נדרים עוד.
קצת חוששים ומחפשים סביבה חברתית תומכת.
גם עבור הפטמונת (כמו פסמון, אוכל פטמות ממין נקבה) בת ה- 10 חודשים.
חוזרת לקרוא את הבלוג,
פיצה
חבל, חבל!
אההה זה צוויליך אחר כנראה...
כמה צוויליכים מסתובבים בעולם...
<העולם מלא צוויליכים. פיצה מבולבלת>
לא הבנתי את ההפניה לבמבי ולתנורים.
פורקה?
לא, לא מדרשה, למרות שמאוד רצינו.
רחוק מדי מעיר המחוז שאליה אנו מחוברים בקשרי עבודה- לימודים.
לכן שעות מרובות בנסיעה על הכביש במקום בילוי ביתי במחיצת הפטמונת.
עיר קטנה בלב המדבר. קרובה יותר לעיר המחוז.
זה מה שמסתמן בינתיים. למרות הבלאגנים בעיר הקטנה הסביבה החברתית בה מוצאת חן בעינינו.
וגם ההנחה במס מאוד מוצאת חן בעינינו.
טוב, לא אתפוס לך את כל הדף.
ברגע שתהיה החלטה סופית והזמנת מוביל אכתוב אצלי השתלשלות מפורשת.
איך חרשנו את כל הנגב. בינתיים רק זרענו בדמעה...
לילה טוב,
פיצה
הי צוויליך,
הערסית שלחה אותי אליך, מפה: מצאתי בית בפרדס חנה
ובקיצור
אני לקראת שיפוץ יסודי לבית שאני קונה בפ"ח
וצריכה כמה שיותר עצות ורעיונות
הנושא זר לי לגמרי
ומתברר שעברת משהו כזה...
טוב,
תודה...
יצאנו בצהריים, היה מפחיד (לא נותנים להיכנס אחרי שמרדימים), אבל הכל בסדר, הבוציק התאוששה ואנו בבית. כרגע היא זוחלת בכיוון המטבח ונואמת אל בקבוק מינרליים שעומד מולה.
מזל שבגיל 5 חודשים יש קדימות (יתרון הפוך לפז"ם...), היו שם כמה אמהות פושריות. ואנחנו צמנו מארבע בבוקר .
עברנו את פרעה. וגם את זה...
דף זמני צוויליך נכנע לנורמה
אולי תיכנע כבר לנורמה באמת ותעשה שהשם שלך יהיה גם קישור לדפבית שלך?
נכון שאתה אוהב תשומת לב, ואולי גם נחמד לך שמתאמצים בשבילך...
אבל כרגע, כדי לענות לך, למשל, צריך לעשות חיפוש בצוויליך... בלגנים איתך...
אם ת'רוצה אני אעזור לך ברמה הטכנית, רק תבחר שם.
הי צוויליך,
אם המבנה בוואדי נעם מעניין אותך אתה מוזמן להגיע איתנו.
אנחנו מגיעים בכל יום רביעי למפגש עם מתנדבים חדשים בפרוייקט.
זו גם הזמנה לראות אם אתה רוצה לסייע לנו בנושא. המבנה מדהים אין מה לומר.
בנוסף, כמו שמיכל אמרה יהיה יום או יומיים עבודה באמצע ספטמבר לשפצור סופי של המרפאה לפני פתיחה.
מעניין, גם אני הייתי בפלס ב 92 (פלס נח"ל) במסגרת שמירות כשגנבו אותי מההאחזות, וגם לי אבד שם ספר
אני תקועה מול ערוץ 24 כבר 24 קטנות .וכלום. נדה.הזמנתי אפילו את כל השכונה לבכורה. וכלום. עיחססה עליקי אתה והמסמרים. גם לדפוק מסמר בברך אתה לא יודע כמו שצריך! (אגב: אבא שלי היה נגר ושמו הוא לא ניוסף- מי אני?)
תגיד יש מצלמה?
רק תגיד הכוסות יין מחכות כבר חצי שנה.
ווי וונט קמרה ווי וונט קמרה....
תגיד לי איך היית בצפון ולא ראינו לך בחתונה איך!"
מזל טוב מזל טוב. על איזה קרציות אתה מדבר..אני אגיד כמו שכמה חוזרות בתשובה מודחקות אומרות פה באתר : ירחם השם"!
מה הזיוני שכל עם המצלמה ? אל תגיד לי שעכשיו לא בא לך עליה.!
ואיפה הקליפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ
אהלן, בענין הקמין, יש לי קמין עשוי מדוד ששימש את הבית 15 שנים וחימם היטב, שנה שעברה החלפתי לחדש עם חלון זכוכית ומוכנה להיפרד מהישן עבור 200 שקלים. הוא על רגליים, יש לו מגירה להוצאת אפר, ואין לו ארובה כי השתמשתי בה לחדש. דורש ניקוי יסודי וצביעה ויראה סבבה. עובד הייטב וחימם יפה את הבית. אני בפרדס חנה. נוגה 0547631202
אני שמחה על כניעתך לנורמה. אז אחרי שגילו לי שיש לך דף בית, אז אני רוצה להודות לך על הדיון בנסיכה הקסומה. לא ממש השתתפתי עוד בדיון, אבל החזרת אותי למקום מאד נעים. העלת תובנות חדשות - אכן !
אני לרוב רק קוראת כאן. בדרך כלל נהנית מהדרך בא אתה כותב. ברוך הנמצא. @}.
אני היחידה שכותבת כאן... רציתי לבקש ממך להכנס שוב לדף של ההורים שביקשו עזרה ולקרוא אותו עד סופו. אני חושבת שהכעס שלך קצת ירד. שתהיה שבת טובה (מה שנשאר ממנה).
צוויליך כפפפרה איפה אתה יא בורגול איפה...שמענו יש אצלכם הופעה של אהוד בנאי. רצינו לבוא אבל אזל לנו הקרדיט קארד. יקירי מזל טוב על השירותים החדשים. כן תדעו ימים עמוסי ניירות טואלט.
ואימרו אמן.
סתאם סתאם האמת שאנחנו קרועים מגעגועים..
אבל בחורף ? השתבצת?אר יו קרייזי . ?
מה שלום הנשים החמודות שלך?
תשאל את אישתך כפפרה מה עושים עם מאש..ואיך מבשלים את זה?
פעם אחרונה אכלתי את זה אצלכם עד היום יש לי באלוטה במצח!
חחחחח
שלום צוויליך
תודה על המילים החמות, זה תורם לי המון להרגשה כאן, בבאופן.
חוץ מזה אתה כותב בצורה מאוד משעשעת, ולכן אני שואלת: מהו הבלוג המדובר? הוא בטח משובח!
תודה!
אוי וויי לי!
|אייקון טופח על לחייו בבהלה|
"ממש יפה אתה כותב על עצמך," היתה אומרת הצוויליכית אגב קיפול כביסה מונוטוני ומהפנט, "בטח כולן שם חושבות איזה מושלם אתה יאללה יאללה."
|אייקון מתחבא מתחת לשולחן מטבח|
וואלאק תאמיני לי יא קצה קרחון , בערמומיות צוננת האגו שלי מתנחנח לו אל בין השורות, כאילו כלום, ובאמת בזכותו לא מוזכרים ענינים כמו: כמה אני יכול להיות ניג'ז שחצן שמצדיע לעצמו במראה כי הוא כל כך צודק... וכיוצ"ב .
אבל באמת תעזבי את החשק עז להתגרש, לכ"א יש את הסרטים והשריטות שלו... אולי פשוט תראי שמחליפים שריטה אחת באחרת וסרט במשנהו נמכר.
סליחה על הליריות, זה האגו שוב מראה כמה אני מאגניב.
אופס.
היי, רק עכשיו ראיתי את תשובתך הלירית! (נפלאות השרת ונפילותיו ושאר תירוצים) (בינתיים אפילו העזתי לפתוח דפבית, הצילו)
טוב, 'סדר 'סדר, הולכת להשלים עם השריטה הנוכחית ולמסגר אותה בסלון. לא אתגרש השבוע.
בוא ,בוא תשחק, אנחנו לא יכולים לשחק אם אתה לא בא, בוא תשחק, תהיה גבר, לא בחורה.
(חבר'ה קשוחים בגילאי 8-11 בערך, סרוגה על הראש, משכנעים ביתר אסרטיביות ילד קטן מהם להשלים קבוצת כדורגל)
אם אין ברירה אז אין ברירה, רק שלא יתעסקו לו עם הג'נדר.
בוציק (לבושה כולה בפסים ירוק ואדום) עומדת בשולי תחום "ה"מגרש", מדשאה שליד מתקן המגלשות אליו הלכנו, אחרי שכבר גלשנו בקטנות ובצינור ובסללום ובמתקן העשרת האורניום או מה שזה לא יהיה - וזחלנו ודידינו במבוכים של המתקן. אפילו התנדנדנו בנדנדות של הגדולים! התעקשנו.
נָה-אָאאא! היא מצטטת את ההברה הראשונה המשוכה מ"נד-נד" כדי להיות בטוחה שהבוק מבין למה היא מתכוונת.
אבא דוחס את עצמות האגן אל בין שני משולשי המתכת. טורקמדה לא היה חושב על מכשיר מוצלח יותר לעינוי יהודים. נד נד, נד נד, שנינו שווים במאזניים.
אבא נחלץ בקול גירוד מתכת, לא יודע בקשר ללידות בעתיד, עצמות אגן מעוכות (מאוחות) נחשבות לקונטרה אינדיקציה ללידת בית?
עכשיו אני לבד, היא מחזיקה במושב. תור בן ילד אחד מסולסל פאות וסבלני נעמד לו ומביט בנו.
היא יושבת ומחזיקה בשרשראות, אבא תומך מפה ומשם ומנדנד לאט.
על פניה חיוך של שמחה פשוטה, של לעשות משהו כייפי בפעם הראשונה.
ילדה אחת לשתי ילדות: מה יותר, מאתיים או אלפיים?
אבא מתאפק לא לענות.
על המגלשה, ילדה בת גילה מתקרבת לבוציק שבתנועה חלקה שולפת לה את המוצץ מהפה ואומרת "לא!!"
צודקת. באמת אסור לשלוף לילדות זרות את המוצץ מהפה.
החזרנו את המוצץ והתנצלנו וגלשנו למטה. עדיין יש מה לפתח במדור ה"כל העולם רכושי ותשתקו".
ריצה מהירה אל תוך המגרש, ילדי הכדורגל מביטים בבוז באבא שרץ אחריה ומפריע להם במשחק. זאת מסכנה, אין לה מה לעשות, כניראה תהיה בחורה.
בודקים מקרוב כל מי שיושב על המדשאה, יש לה שיטה בדוקה לוודא שאתה לא חייזר מסוכן ע"י בהיה אינטנסיבית לתוך העיניים שלך במשך חמש שניות, והיא אכן בודקת את כולם.
שני נוער צעירים שואלים: מה יש לה בעיניים? אבא מסביר: פזילה, וגם הן זזות ככה מצד לצד. מה, לספר גם שהיא רחוקת רואי? נו...
בשבוע שעבר נכנס הביתה הילד של השכנים ושיחק איתה קצת, עשה לה פרצופים פוזלים ואמר שזה משונה בטון לא הכי נחמד...
בפעם הראשונה חשבתי כמה לא קל יכול להיות בחברת ילדים אחרים. כמה תלויה אווירת הביטחון במי שמנהל את העסק (גננת, מורה, הורים).
נחמץ לי קצת אבל מה לעשות. אומר תודה שהיא רואה ולא מראה שומכלום בעיות תפקוד טפו טפו. שדה משחת.
אחרי המשחקים ביקרנו אצל ג' שפעם פעם שמרה עליה פעמיים שלוש ומזמן לא ביקרנו.
בינתיים אמא התקשרה לברר מה קורה איתנו אז יצאנו בריצה מהירה עם העגלה והבוציק כל הדרך מקפצת עם הגלגלים וזורקת את עצמה בצווחות הנאה קדימה אחורה, קדימה אחורה... יותר מהר, יותר מהר!
פרצנו הביתה בדהרה וזיגזגנו בסלון להראות לאמא. אכלנו כמו נמר ודאגנו להאכיל גם את החתולה הניג'סית מהצד. אין לשבת לאוכל בלי לזרוק טששש טששש!! לחתולים, שיבואו לקחת חלק בכרה.
עכשיו אנו ישנים כמרמיטה. הזכרנו ששלשום עשינו פיפי ראשון בסיר?
נָה-אָאאא! היא מצטטת את ההברה הראשונה המשוכה מ"נד-נד" כדי להיות בטוחה שהבוק מבין למה היא מתכוונת
שונאת ת'שיר הזה ואת ההטעמה הזאת... ובכלל, למה יש רק שיר אחד על נדנדה? כל ההורים כמו אוטומט, מגיעים ומתחילים לנדנד, דופקים סשן אחד של "רד עלה עלה ורד" ושותקים בהקלה. עד שמגיע עוד ילד לנדנדה הסמוכה, ואמא שלו גם כן נענשת בלשיר אותו שיר בדיוק.
שנינו שווים במאזניים ?!?! צוויליך תתביש! ביאליק מתהפך בקברו! שנינו שקולים במאזניים. במילעיל אשכנזי כמובן.
קומה ג' - יש שיר נדנדות מצוין מ"בוא אלי פרפר נחמד". קוראים לו נדנדה. אנחנו שרים אותו כמו שניים סינים כל פעם בתנועה אחת (תנועות של ניקוד, כלומר, פתח, חיריק, שורוק וכו').
וכמובן מצטרפת לברכות ל הפיפי בסיר!
>
אין לך אופי.... 
)
)
.
