על ידי צל_הימים* » 09 יולי 2008, 04:24
אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.
מספר העסקאות בחוזים שגדל פלאים בשנתיים האחרונות. קראתי על זה לפני מספר ימים בגלובס או ביזפורטל.
הסבר: חוזה על סחורה הוא עסקה אמיתית למכירת סחורה אמיתית בין מוכר (יצרן) לקונה (צרכן). כגון חקלאי שמוכר את יבול החיטה שלו לחברת אפיית לחם, עוגות ופסטות. כך שהקונה מצפה למשאית עמוסה שתגיע אליו למפעל.
וכאן נכנסת האבחנה בין ביקוש ריאלי לספקולטיבי: הריאלי הוא הלקוח שקונה סחורה כדי לעשות בה שימוש, והספקולטיבי מנצל מגמה, כגון עקב ידיעות על מחסור או עלייה בביקוש, כדי לעשות רווח מסחרי. אני לא שולל זאת ערכית, אין הבדל לטעמי בין הסוחר הזה לבין כל גורם אחר בשרשרת שפועל ע"מ להפיק רווח. הן היצרן הראשוני של חומר הגלם, להלן החיטה, והן התעשיין שמעבד את חומר הגלם לכדי סחורה מוגמרת הנמכרת בחנוית, להלן לחם. ואם אין, שיאכלו עוגות.
אז מה אני כן טוען? רק שנדע על איזה מחסור מדובר ומהי בדיוק הבעייה. האם מחסור זמני בחיטה עקב שינויים במפת ההיצע/ביקוש (כניסה של סין והודו למגרש הצריכה, ירידה בייצור לטובת ייצור תירס לאתנול), או קריסת האדמה שלא מסוגלת יותר להצמיח מזון, כמו בעייה אמיתית עם הדבורים שנעלמות במיליוניהן, או ירידת מפלס מאגרי המיים אל סף ההמלחה, ולפעול בהתאם.
חזרה למספר העסקאות שגדל: כל עוד הבורסות היו במגמת עלייה, והמשקיעים הרוויחו יפה, בזירת הסחורות פעלו רק השחקנים הקבועים. אך מרגע תחילת המשבר בכלכלה האמריקאית וממנה לשאר המערב, הבורסות גורמות להפסדים כך שהמשקיעים מחפשים חלופה. וראו איזה צירוף מקרים מופלא, בדיוק יש כזו: מחירי הסחורות עולים בעקביות והאנליסטים תומכים במגמה. כך שזה ניכר גם במספר עסקאות המכירה של סחורות, הרבה מעבר לפעילות האמיתית בשוק. אפילו ההיפך: יש ירידה בביקוש לתוצרים המוגמרים, אך עליה בכמות העסקאות בחומרי גלם. מסקנה: שחקנים חדשים הצטרפו. והם לא עוסקים בייצור.
מצטרפות לזה ידיעות שמתפרסמות יומיום בעיתונות הכלכלית ובסקירות הבורסאיות על שחקנים גדולים, כגון קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות גידור, ש-"זרקו סחורה". בדיוק אתמול בגלובס דיברו על המנהל החדש של "קרן מקפת" שעשה ניקוי אורוות וזרק טונות של מניות לשוק. גשם של קונפטי. ומנגד, באותם ימי זריקה מסיבית, הסחורות נושמות אוויר פסגות.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)
בארה"ב זה מתבשל, אחד הכלים הוא לחייב את מחזיקי החוזים בעלויות אחסנה והובלה. וגם צמצום המינוף (אשראי) שברוקרי הסחורות מעניקים לסוחרים.
ולגבי כל העניין סביב אירן, איסלאם, פונמנטליזם וכו', אני קורא עכשיו כלכלן מעניין שטוען בקצרה שכאשר הנשים בעולם הערבי ייצאו לעבודה כמו במערב, יתחולל שם מהפך תרבותי כמו שהיה במערב, עת יצאו הנשים לעבוד במלחמת העולם הראשונה כשכל הגברים נרקבו להם בשוחות ונשמו גז חרדל. בלי נקניקיות. מילת המפתח, סופרז'ט, או במקור - suffragette.
יונת, בכל זה אין כדי לסתור את טענתך בדבר נחיצותם של הספקולנטים בהשגת איזון. אחרי שראיתי היום את בזבוז המים המשווע של השקיית דשאים (כבישים ומדרכות) ע"י הרשויות המקומיות לטובת הבחירות, וזאת אחרי ההודעה על הקו השחור בכינרת ועדכון מחיר המים ב-90%, אין ספק שהציבור זקוק למשבר אמיתי כדי לבחון את הרגליו ותפיסותיו. משבר הוא בעצם מיצוי מגמה: מגמת בזבוז עד אזלת המשאבים, ומתוך זה צומחת מגמה חדשה. או בקיצור, אני מסכים עם דבריך (רגע, זו לא כניעה מוחלטת, אני עדיין מחזיק בקנאות פונדמנטליסטית בכמה נקודות מחלוקת עסיסיות
).
[u]אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.[/u]
מספר העסקאות בחוזים שגדל פלאים בשנתיים האחרונות. קראתי על זה לפני מספר ימים בגלובס או ביזפורטל.
הסבר: חוזה על סחורה הוא עסקה אמיתית למכירת סחורה אמיתית בין מוכר (יצרן) לקונה (צרכן). כגון חקלאי שמוכר את יבול החיטה שלו לחברת אפיית לחם, עוגות ופסטות. כך שהקונה מצפה למשאית עמוסה שתגיע אליו למפעל.
וכאן נכנסת האבחנה בין ביקוש ריאלי לספקולטיבי: הריאלי הוא הלקוח שקונה סחורה כדי לעשות בה שימוש, והספקולטיבי מנצל מגמה, כגון עקב ידיעות על מחסור או עלייה בביקוש, כדי לעשות רווח מסחרי. אני לא שולל זאת ערכית, אין הבדל לטעמי בין הסוחר הזה לבין כל גורם אחר בשרשרת שפועל ע"מ להפיק רווח. הן היצרן הראשוני של חומר הגלם, להלן החיטה, והן התעשיין שמעבד את חומר הגלם לכדי סחורה מוגמרת הנמכרת בחנוית, להלן לחם. ואם אין, שיאכלו עוגות.
אז מה אני כן טוען? רק שנדע על איזה מחסור מדובר ומהי בדיוק הבעייה. האם מחסור זמני בחיטה עקב שינויים במפת ההיצע/ביקוש (כניסה של סין והודו למגרש הצריכה, ירידה בייצור לטובת ייצור תירס לאתנול), או קריסת האדמה שלא מסוגלת יותר להצמיח מזון, כמו בעייה אמיתית עם הדבורים שנעלמות במיליוניהן, או ירידת מפלס מאגרי המיים אל סף ההמלחה, ולפעול בהתאם.
חזרה למספר העסקאות שגדל: כל עוד הבורסות היו במגמת עלייה, והמשקיעים הרוויחו יפה, בזירת הסחורות פעלו רק השחקנים הקבועים. אך מרגע תחילת המשבר בכלכלה האמריקאית וממנה לשאר המערב, הבורסות גורמות להפסדים כך שהמשקיעים מחפשים חלופה. וראו איזה צירוף מקרים מופלא, בדיוק יש כזו: מחירי הסחורות עולים בעקביות והאנליסטים תומכים במגמה. כך שזה ניכר גם במספר עסקאות המכירה של סחורות, הרבה מעבר לפעילות האמיתית בשוק. אפילו ההיפך: יש ירידה בביקוש לתוצרים המוגמרים, אך עליה בכמות העסקאות בחומרי גלם. מסקנה: שחקנים חדשים הצטרפו. והם לא עוסקים בייצור.
מצטרפות לזה ידיעות שמתפרסמות יומיום בעיתונות הכלכלית ובסקירות הבורסאיות על שחקנים גדולים, כגון קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות גידור, ש-"זרקו סחורה". בדיוק אתמול בגלובס דיברו על המנהל החדש של "קרן מקפת" שעשה ניקוי אורוות וזרק טונות של מניות לשוק. גשם של קונפטי. ומנגד, באותם ימי זריקה מסיבית, הסחורות נושמות אוויר פסגות.
[u](אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)[/u]
בארה"ב זה מתבשל, אחד הכלים הוא לחייב את מחזיקי החוזים בעלויות אחסנה והובלה. וגם צמצום המינוף (אשראי) שברוקרי הסחורות מעניקים לסוחרים.
ולגבי כל העניין סביב אירן, איסלאם, פונמנטליזם וכו', אני קורא עכשיו כלכלן מעניין שטוען בקצרה שכאשר הנשים בעולם הערבי ייצאו לעבודה כמו במערב, יתחולל שם מהפך תרבותי כמו שהיה במערב, עת יצאו הנשים לעבוד במלחמת העולם הראשונה כשכל הגברים נרקבו להם בשוחות ונשמו גז חרדל. בלי נקניקיות. מילת המפתח, סופרז'ט, או במקור - suffragette.
יונת, בכל זה אין כדי לסתור את טענתך בדבר נחיצותם של הספקולנטים בהשגת איזון. אחרי שראיתי היום את בזבוז המים המשווע של השקיית דשאים (כבישים ומדרכות) ע"י הרשויות המקומיות לטובת הבחירות, וזאת אחרי ההודעה על הקו השחור בכינרת ועדכון מחיר המים ב-90%, אין ספק שהציבור זקוק למשבר אמיתי כדי לבחון את הרגליו ותפיסותיו. משבר הוא בעצם מיצוי מגמה: מגמת בזבוז עד אזלת המשאבים, ומתוך זה צומחת מגמה חדשה. או בקיצור, אני מסכים עם דבריך (רגע, זו לא כניעה מוחלטת, אני עדיין מחזיק בקנאות פונדמנטליסטית בכמה נקודות מחלוקת עסיסיות :-) ).