משבר המזון בעולם

רוזמרין, שילוב של תפיסה אורבנית בנוסח ג'רמייה לרנר ושל חוק דיור מוגן בנוסח סקנדינוויה יפתרו את הבעיה של ההיפר קפיטליזם הזה.

אולי הדבר הזה קורה בפריפריות הרחוקות לאור המעבר הגדול לאיזורים אורבניים.
בדיוק. מה שקורה זה ההפך מפירבור.

לגבי מחירי המזון, אם המחיר ירד אז סבבה, ואם המחיר ישקף את העלות האמיתית - אז ממש מצויין.
זה דבר והיפוכו.

לגבי השקעות: משום מה אתה מניח שהסחורות זה בועה, בעוד אני חושבת שאנחנו רואים רק את תחילת העליה ושעוד בכלל לא מגרדים בועה. נחיה ונראה. בכל מקרה, מצחיק אותי שאתה מתלונן על:
הולך המשקיע הממוצע וקונה מה שאומרים לו לקנות, תומך בחברות שקשה להניח שיש להן תפיסה ירוקה (תרתי משמע)
כי הרי גם קודם לא השקיעו בדברים ירוקים במיוחד. הכסף שהולך עכשיו לסחורות לא הלך קודם לשמירה על חיות הבר או להגנת יערות העד. אם כבר, עלית מחירי הסחורות גורמת לאנשים לנסות פחות לבזבז אותן. ומהבחינה הזאת השקעה בסחורות היא ירוקה יותר מאשר השקעה בקניונים (למשל) או חברות מוצרי צריכה.

זה דבר והיפוכו.
נכון. ועם שניהם אחיה בשלום. משום שמחירים זולים מייצרים עודף מה שאומר שיש מספיק אוכל לכולם (כעיקרון) ומחירים ריאלים זה גם טוב משום שהם משקפים את המצב כהוויתו, ויש בי אמונה (רומנטית) שהאמת היא תמיד טובה ותמיד אפשר להתמודד איתה.
יכול להיות שאני ניזון משמועות מנופחות אולם ההתנהגות והדיבור על "סחורות" נראה שמוביל חברות ענק לדרוס עוד שטח שהן טרם דרסו והכל במימון אנשים שמקודם התלהבו מ"הייטק" והיום מ"סחורות".

זה שהכסף הזה שמסתובב לא היה ירוק קודם זה נכון, אולם יש לי תחושה שעכשיו הכסף הזה, החברות הללו, מתיישבות על עורק ראשי יותר, משהו שיכול לגרום להרס רב יותר.

הרצאה חמודה של מארק ביטמן על אוכל בted.
http://www.ted.com/index.php/talks/[po]mark bittman on what s wrong with what we eat[/po].html

מחירים זולים מייצרים עודף מה שאומר שיש מספיק אוכל לכולם (כעיקרון)
ועל זה נאמר שההבדל בין העקרון למציאות הוא זניח בעקרון, אבל משמעותי במציאות.

זה שהכסף הזה שמסתובב לא היה ירוק קודם זה נכון, אולם יש לי תחושה שעכשיו הכסף הזה, החברות הללו, מתיישבות על עורק ראשי יותר, משהו שיכול לגרום להרס רב יותר.
וואו, אני לא מאמינה שאני פוגשת משהו יותר פסימי ממני!

העיוות האמיתי הוא העובדה שהאדמות החקלאיות (עדיין) זולות כל כך.
מהזתומרת? באופן מסורתי האדמות החקלאיות בכלל שייכות לחקלאי מדורי דורות, ולא עולות לו כסף. לכן עלות הקרקע בכלל לא נכנסת לחישובים של עלות המזון. ובכלל, החלק של החקלאי בעלות המזון לצרכן היא הקטנה ביותר, רוב הכסף מגיע למשווקים. כך שעליית מחירי האדמה לחקלאות היא דבר רע ולא טוב. כי חקלאים קטנים כבר לא יוכלו לקנות קרקע, כי הרווח בחקלאות מסורתית גם ככה מזערי, ורק תאגידים לייצור מזון יוכלו להרוויח מייצור מזון אם גם קנייית אדמה תהיה יקרה. נגיד, כשהייתה עלייה במחירי האורז, אתם חושבים שהחקלאי באינדונזיה הרוויח יותר עבור היבול שלו? לא נראה לי.

ואם קרקע חקלאית תהיה שווה הרבה כסף, חקלאים קטנים ימכרו לתאגידים האלה שצריכים שטחים גדולים כדי להכניס את הטרקטורים הענקיים שלהם, כדי לחרוש שדה שלם בבת אחת.

לא פסימי לחלוטין. מתרחשים גם דברים מעוררי השראה כמו זה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Community-[po]supported agriculture[/po]

טרה, נניח שבבעלותך קרקע. ונניח שאת יכולה לנצל אותה

לחקלאות
לבניית קניון או מלון או שכונת מגורים.

במה תבחרי? בתשובה תלויה בערך שיהיה לחלקה שלך בכל אחת מהאפשרויות. אם הערך שלה בתור קרקע חקלאית הוא נמוך (כמו היום) ודאי תרצי לבנות עליה. אבל כאשר הערך של קרקע חקלאית עולה (כמו בכתבה שהביא אל דנטה) הרי שתעדיפי לנצל אותה לחקלאות.

ולגבי השאלה מי יקנה את הקרקע ואם ישתלם לעבד אותה בטרקטורים שפועלים על דיזל שהולך ומתייקר -- זה כבר דיון אחר.

מה זה משנה הערך שלה, אם אסור לבנות עליה? אם לקרקע ייעוד חקלאי, אי אפשר למכור אותה לבניה. נכון שיש ספקולנטים שרוכשים קרקעות וממתינים שתופשר. אבל אם ההפשרה לבנייה תיפסק, יפסיקו לעשות את זה. אני חושבת שיש גם מיסים שהופכים רכישת קרקעות למטרות ספקולציה, לפחות כדאיים.

מה זה משנה הערך שלה, אם אסור לבנות עליה?
"אסור" זה מלה יחסית. הלחץ הכלכלי משפיע ומביא (לפעמים, אחרי זמן) להפשרת קרקעות. אם משתנה הכיוון של הלחץ הכלכלי, תהיה פחות הפשרת קרקעות, אולי אפילו ההפך.

"קבוצת ההערכה הבינלאומית למדע וטכנולוגיה חקלאיים (IAASTD) פירסמה באחרונה את התוצאות של מחקר גלובאלי רחב היקף שבוצע בידי 400 מדענים. השורה התחתונה של מחקרם היתה קריאה לרפורמה מקיפה בחקלאות הנשלטת בידי תאגידים רב לאומיים וחוקי סחר בלתי הוגנים. הדו"ח מזהיר מפני פתרונות קסם של הנדסה גנטית לייצור מזון, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של גישות אגרו-אקולוגיות מקומיות לחקלאות. היתרונות העיקריים, מלבד ההשפעה המיטיבה על הסביבה, הם שלצד ייצור המזון לשווקים נוצרת הן תעסוקה והן יכולת הזנה לרעבי העולם. במדידה של כמות תוצרת כללית לשטח קרקע (בניגוד לתנובת גידול מסוים) מצאו החוקרים כי תפוקת המשקים המשפחתיים הקטנים עלתה על זו של המשקים התעשייתיים המתקדמים ביותר. הם גם צורכים פחות נפט ומקטינים עוד יותר את הצריכה, כאשר התפוקה נסחרת על בסיס אזורי. חלופות אלו ברחבי העולם הן איים של קיימות באוקיינוסים כלכליים וסביבתיים סוערים יותר ויותר. כאשר החקלאות המתועשת והסחר החופשי מכשילים רבים ברחבי העולם דוגמאות אלה הופכות למפתח להחזרת העמידות (resilience) למערך ייצור המזון הגלובאלי המתקשה לתפקד."

הסיכום הזה של הדו"ח של IAASTD מופיע במקור באתר של הגדה השמאלית (http://www.hagada.org.il/hagada/html/mo ... t&sid=6045)

טוב לדעת שיש גם קולות כאלה!
של מי הארגון הזה, אגב?

אל דנטה, המאמר שהבאת אתמול? אני הבאתי אותו כבר ב-4.7.08!!! פשוט מאתר ישראלי אחר...
הנה המאמר באנגלית עם כל הלינקים הנדרשים בסופו

יונת, הארגון הזה קם בחסות הבנק העולמי. מדהים למדי...

רוזמרין, אני מתנצל. כל הקרדיט אליך וסליחה שלא פתחתי את הלינק כשהבאת אותו. תודה על ההפניה.

רוזמרין, אל דנטה, אין מילים. פשוט לא נותר לי מה לומר. או כמו שאמר ג'ורג' קונסטנזה:
I'm speechless. I just have no speech
<פורש לפנסיה מוקדמת. אולי זו ההזדמנות להקים משק משפחתי קטן מבוסס פרמקלצ'ר>

חוזר בי מהפנסיה המוקדמת. עדיין בוער בי משהו. כנראה נפט, כי בדיוק על זה מדובר:

ושוב בגלובס, מצאתי את אחד מאבירי השוק החופשי במלל כאילו נהיר אך מתפתל מסתירות פנימיות ומונחים חלולים, מגנה את את הספקולציה בחוזים העתידיים שמשבשת את הפעילות הכלכלית האמיתית. כך שאם בקפיטליסט גאה נפלה שלהבת...

להגביל את המסחר בנפט :

"בעוד שהסוחרים האמיתיים בנפט גולמי הינם היצרנים (מפיקי הנפט הגולמי) והצרכנים (בתי הזיקוק), הרי במסחר של חוזים על אספקה עתידית של נפט גולמי נמנים בנוסף אליהם גם קרנות גידור, קרנות השקעה וכל אדם או תאגיד החפצים בכך. ובקיצור: שוק החוזים העתידיים של נפט גולמי פתוח כיום לכל "ספקולנט" (במובן החיובי של המונח) גם אם אינו יצרן או בית זיקוק."

"לדעת אנליסטים ומומחים בינלאומיים, הספקולציה בחוזים עתידיים (בנוסף לחולשת הדולר) גורמת למחסור מדומה בנפט גולמי להאמרת מחירים ולנזקים בסכומי עתק לכלכלות העולם. דומה שהמצב הנוכחי מצביע על כשל שוק (אולי זמני) שהוא נטע זר בכלכלה חופשית. אכן, הכלכלה העולמית חופשית וטוב שכך, אולם על המדינות המתועשות, ה-G8, כמו גם על סין והודו, להתעשת להיאבק בכשל השוק ולאסור בהוראת שעה מסחר בחוזים עתידיים על אספקת נפט גולמי ולהותיר זירת המסחר זו רק ליצרנים (מפיקי הנפט הגולמי) ולצרכנים (בתי הזיקוק)."

ממליץ לקרוא את כל המאמר. שיעור מעניין ב... כל אחד יראה שם מה שהוא רוצה.

דומה שהמצב הנוכחי מצביע על כשל שוק (אולי זמני) שהוא נטע זר בכלכלה חופשית

<ומכיוון שבעו"ד חד וחריף מדובר, אגן על עצמי ועל באופן טבעי ב-'לכאורה'>

דוגמה למלל מתפתל וחלול: מה זה כשל שוק, ואיך זה עולה בקנה אחד עם גדולת יעילות השוק החופשי? כשל או יעילות? גם וגם?תחליטו. אם יש כשל, אין יעילות (לכאורה). יעילות, זה כשאין כשלים. אחרת, על איזו יעילות מדובר? כשל, זה בלגן. בלגן, זו יעילות? האם בשביל לייצר כאוס צריך כלכלנים ועו"ד המתמחים בחוזים ובמניפולציות פיננסיות? אז מה יהיה בלעדיהם? על זה נאמר, עם כאלו חברים, מי צריך אויבים. עם כאלו אנשי מקצוע, מי צריך חאפרים (לכאורה).

ומה זאת הקביעה הזאת נטע זר בכלכלה חופשית_? האם באותה מידה לי יש זכות לקבוע ש-"חשיבה הגיונית ובעיקר הגונה היא _נטע זר בתודעתו של כותב זה (לכאורה), עו"ד דין מפולפל של בעלי הון"? או ש-"עקרון הכסף עצמו הוא נטע זר באורחות חייו של האדם, ולראייה תראו לכמה נזק הוא גורם, מלחמות, דיכוי, רעב, זיהום, אורגיית צריכה של מעטים על חשבון חליבתם של רבים? (לכאורה)"

אם הכשל שם, הוא לא נטע זר. הוא צמח חוקי שצמח לו באופן טבעי מתוך הקרקע של השוק החופשי. קרקע עשירה בזרעי כשלי שוק. תראו כמה מהם צמחו לתפארת, אחדים כבר פורחים ואף הניבו פירות. באושים (לכאורה).

<אני אכן בקריזה. מתחרפן מהרטוריקה הזאת, המניפולציות המפגרות, ההטעיה, הולכת השולל במסווה של דיבור "מקצועי" (לכאורה)>

בהקשר זה: מסתבר שמסיבות היסטוריות אין אפשרות לסחור בחוזים עתידיים על סחורה אחת: בצל. לכן הבצל מהווה ניסוי שמאפשר לבחון את ההשפעה של מסחר בחוזים עתידיים על מחירי הסחורות. ומה מסתבר? מחירי הבצל תנודתיים יותר מאשר סחורות אחרות. הו, כמה מפתיע...
http://money.cnn.com/2008/06/27/news/economy/[po]The onion conundrum Birger[/po].fortune/?postversion=2008062713

מישהו מוכן להסביר להדיוט לא אדיוט כמוני, שמנסה איכשהו לעקוב אחרי הדיון המרתק כאן, מה זה בדיוק חוזים עתידיים?

תמר בן-יוסף, הגדולה מכולם, על השפעות בנושא צמיחה
ז'ראר, שים אותה במועדפים. ההיפוך של סבר פלוצקר הלקקן.

עודד, לבקשתך, על קצה המזלג

עודד, מעבר לפירוט שבלינק שנתנה רוזמרין, זווית נוספת:

במקור, מכירת הסחורות עברה מעסקאות שוק רגילות כמו שאנו עושים בדוכן העגבניות למתכונת של בורסה, במטרה לייעל את המסחר ולהגן על האינטרסים של שני הצדדים.

השלב הבא, ביטוח. כריתת חוזה עכשיו** על אספקת הסחורה בעתיד, למשל אחרי הקציר, אפשרה לחקלאי להתגונן מפני סכנת צניחת מחיר, שעלולה לרושש אותו, ומנגד, קונה הסחורה מתגונן מפני סכנת עליית המחיר, שתפגע בו באותה המידה..

למה ששני הצדדים יעשו זאת לעצמם, ויפסידו את הרווח הפוטנציאלי הטמון בתנודה בכיוון הנכון להם? על זה פותחו בשנים האחרונות תיאוריות בתחום של הפסיכו-פיננסים, תחת הכותרת 'שנאת סיכון':

כל צד בעסקה מוכן לוותר על רווח פוטנציאלי, בתמורה להתגונן מפני הפסד. יש על זה מלל בשפע. וזה גם הגיוני. גם אני מעדיף עכשיו לוותר על רווח של 1000 ש"ח אם ההפסד (ביחס של 50%) הוא 500 ש"ח. ייגרם לי יותר נזק מהפסד הכסף מאשר תועלת מקבלתו (זה יכול להיות המעט שידחף לפשיטת רגל, אם אני כבר על הקצה).
עם התפתחות ענף הפיננסים ובעיקר המחשוב והאינטרנט, ניתן היה להמציא תחת הכותרת חוזים עתידיים כל שטות אפשרית, כל עוד מצד אחד היא משלמת כסף, ומצד שני, יודעת גם לקחת אותו. כך שתחת מטריה זו ניתן למצוא גם את ה{{}}אופציות*. מההיבט המעשי, חוזים ואופציות, היינו הך.

כתוצאה מכך, יותר ויותר כסף של משקיעים ושאר שחקנים פיננסיים עבר לזירה הזאת, ויצא מהזירה של הנכסים היותר ריאליים, כגון אגרת חוב. שוק החוזים העתידיים הינו בעל גמישות ויכולת צמיחה אינסופית. בעצם, את הסוף כן מתחילים לראות. שזה המשבר המתפתח לו כבר כשנה.
העצוב בפרשה, שגם המשקיעים וגם הכלכלנים לא רואים עד כמה כל תעשיות החוזים/אופציות הזו היא מגדל הפורח באוויר שכבר מזמן התנתק מכל בסיס. לדוגמה: נאמר ששנינו משחקים בבורסה בחוזים על שער הדולר-שקל, כל אחד מאיתנו יכול לייצר חוזה חדש יש מאין בלחיצת מקש עכבר. כל מה שהוא צריך זה להפקיד ערבות אצל חברת מסחר (בנק, חברת ברוקראג'). כך שאני 'מייצר' ('כותב' בלשון המקצועית) חוזה, ומוכר אותו לך. השער עלה? הכסף עובר ממך אלי. ירד? ממני אליך. עסקה סיבובית שלא קשורה לשום נכס ממשי אמיתי בר קיימא. לא צריך לשאוב נפט, לגדל חיטה או לחתוך בצל .

המובאה הבא משמשת כהמשך לדברי על החוזים, ועוד:

עסקאות Short הינן ספקולציה טהורה ללא שום קשר ל-"השקעה" במשמעות המכובדת של המילה (הסבר בגוף הכתבה)
איפה עקרון ה'שוק החופשי' וה-'שוק היעיל'? נכשל אולי?

יו''ר רשות נ''ע בארה''ב: נגביל את עסקאות השורט על ענקיות המשכנתאות ובתי ההשקעות :

"בנוסף לפעולת החירום, אנו נחוקק חוק חדש שיטפל בנושא ויחול על כל השוק", אמר קוקס בהערותיו בפני הקונגרס בארה"ב. קוקס גם אמר כי הרשות תמנע מכירת שורט במניותיהן של בתי ההשקעות המובילים הכוללים את מורגן סטנלי , מריל לינץ' , ליהמן ברדרס וגולדמן זאקס. נזכיר כי נפילתו של בר סטרנס החלה אחרי שבוצעו עסקאות שורט אדירות על מניותיו של הבנק לפני שקרס.

ה-SEC יוציא הוראת חרום הגורסת כי מכירת שורט במניות אלו תהיה מחוייבת בדרישה ל"הלוואה מראש". הוראה זו תהיה תקפה ל-30 הימים הקרובים. בנוסף, הרשות לניירות ערך מתכוונת להשיק תקנות נוספות לגבי כלל השוק.

בעסקת שורט טיפוסית, הסוחרים מוכרים מניות שלוו בתקווה לרכוש אותם מחדש במחיר נמוך יותר ועל ידי כך לגרוף רווח. בעסקת שורט "ערומות" הסוחרים מוכרים את המניות לפני שלוו אותם קודם לכן, ולעתים נוצר מצב שהמניה נמכרת לפני שהגיעה לרוכש, במה שמהווה עבירה על חוק המסחר במניות בארה"ב.

רשות ניירות הערך בארה"ב חוקרת כעת האם נעשה שימוש לרעה במסחר, כזה שתרם לקריסתו של בר סטרנס ב-78% בחודש מרץ ולירידת ערכה של ליהמן ברדרס ב-81% מאז תחילת השנה. כמו כן, פרדי מק ופאני מיי צנחו גם הן בעשרות אחוזים ברקע לספקולציות שהמשבר בשוק המשכנתאות יוביל את החברות לחדלות פירעון. "

נראה לי שמבלבלים כאן בין סיבה לתוצאה: השורט אינו הסיבה להתמוטטות בר-סטרנס; גם השורט וגם ההתמוטטות הם תוצאה של מצבו הרעוע של הבנק. אם מצבו היה טוב, קוני השורט היו מפסידים את כספם.

ושוב אני רוצה להזכיר שגם לסוחרי מניות וספוקלנטים יש ערך בעולמנו: הם "מחליקים" את קפיצות המחירים (ראו הכתבה על הבצל), מקדימים את אותות המחיר (כמו במקרה של בר סטרנס), וכך גורמים למי שמושפע מהמחיר (יצרנים וצרכנים) לקבל מידע אמין יותר וכך לעשות החלטות טובות יותר (כמו להשקיע יותר בחקלאות בגלל עליית מחירי המזון, או באנרגיות חלופיות בגלל עליית מחירי הנפט).

בקיצור, עדיף לוותר על הנסיון למצוא את מי להאשים ומה צריך לאסור לעשות, ובמקום זה לחשוב מה יכול לעזור לנו להמשיך מכאן ומה כן כדאי לעשות.

טוב, חזרנו לשאלת צמצום הילודה בעולם
addressing]וזה המאמר המקורי כולל קישורים רלוונטים overpopulation as c[/po].asp
וזה משפט המפתח:
"לדבריו, האנושות צריכה ליישם אמצעים להגבלת הריבוי הטבעי, באופן שמכבד את זכויות האדם אך מתוך מטרה ברורה לצמצם את האנושות בטווח של כמה דורות לכדי מיליארד בני אדם. זהו לדעתו המספר שבו יכולים בני האדם והטבע לשרוד בדו-קיום לעד."

מעצבן התקציר הזה. הוציאו את דבריו של פול ארליך מהקשרם, ובכך שינו לחלוטין את הנקודה שהוא ניסה להעביר. הוא הרי אמר בבירור בהרבה הזדמנויות שהאוכלוסיה שצריך להגביל היא זו של העולם הראשון, וספציפית ארה"ב, כי היא הצרכנית והמזהמת הגדולה של העולם. אבל על החלק הזה דילגו, ורצו ישר הלאה אל העתיד הרחוק יותר ואל האוכלוסיה העולמית. כמה נחמד להאשים את הסינים וההודים במקום להסתכל על עצמנו.

כמה נחמד להאשים את הסינים וההודים במקום להסתכל על עצמנו.
מסכימה איתך לגמרי. אבל באוכלוסיה המערבית קשה לרדת. הממוצע הוא מתחת לשני ילדים ויש ארצות אירופיות שהגידול שלהן הוא רק כתוצאה מהגירה (אם בכלל יש גידול) שזה דווקא חיובי בעיניי.

עדיף לוותר על הנסיון למצוא את מי להאשים ומה צריך לאסור לעשות, ובמקום זה לחשוב מה יכול לעזור לנו להמשיך מכאן ומה כן כדאי לעשות.

הדיון ביננו חוזר על התבנית שלו, או שאנחנו חוזרים על עצמנו. אפשר גם וגם?

אני לא מחפש אשמים, ולא רוצה להקים עמוד קלון. יתרה מזו, אביע עמדה רדיקלית בסוגיית האשמה: אני דוחה אותה מכל וכול. התמקדות ב-so called אשמה וחיפוש אשמים מסיטה בעצם את הדיון מהמהות. מעין תרגיל אד הומינם. מניפולציה רטורית כדי להתחמק מהדיון, ולקבור אותו בעוד ועדה שלא תתכנס או שתחליט לא להחליט.

מה שאני מנסה לעשות זה לחשוף את התהליכים במטרה להבין אותם, וזאת במטרה לזהות את הליקויים ע"מ שנוכל לתקנם. as simple as that.

לא השורטיסטים מרסקים חברה עסקית. ההנהלה, הבעלים והמדיניות שהם מכתיבים מרסקים אותה. ושחקני שוק ההון עושים את מה שהם אמורים לעשות, את מה שהם באו לחפש שם מלכתחילה: להפיק רווח. הרי מי מוכן להשקיע כסף בחברה אם יובטח לו שהכל ירד לטימיון? לכן מניפולצית השורטים לגיטימית (בינתיים הרשות לניירות ערך האמריקאית שוקלת לאסור עסקאות שורט על חברות קורסות. סתירה, לא?

ובארץ, השורט אף פעם לא הותר. מעניין למה...).

אך בקנה מידה רחב יותר, של המשק כולו, של מדינה בודדת והגלובלי, ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.

הרי זו בדיוק תמצית משבר הסאב-פריים: הבנקים מכרו לציבור נכסים לא קיימים, צ'קים ללא כיסוי.
תיאור התהליך:

בנקים למשכנתאות נתנו הלוואות לרוכשי בתים, ללא שום בקרה לגבי יכולת ההחזר (ראה סעיף 3).
שפע הכסף הזה יצר ביקוש לבתים, שהעלה את מחירם.
ולמה הבנקים לא היו מודאגים מיכולת ההחזר של הלווים?
מכיוון שהבנקים דאגו לכסת"ח עצמם ע"י מכירת ההלוואות הללו בבורסה, בצורת אגרות חוב.
והרי ללווים אין יכולת להחזיר את המשכנתא.
מה שהפך את הצ'קים האלו לצ'קים ללא כיסוי.
מתי כל הארכיטקטורה (קומבינת פירמידה קלאסית) הזאת קורסת?
כאשר דולף המידע לציבור שלצ'קים אין כיסוי, ולכן לא שווים את הנייר שהם מודפסים עליו: מי שקנה אחד כזה, איבד את כספו. בחלק מהמקרים, כספי פנסיה.
ומי האידיוטים שקנו את הצ'קים האלו? כולם. כל המשתתפים בזירה הבורסאית. כולל קרנות פנסיה.
ואיך הם לא ראו את הקומבינה? כי כלכלנים מאוד מכובדים נתנו לזה הכשר מנומק ומקצועי.
שזו בדיוק הטענה שיש לי נגד הכלכלנים והתיאוריה שמעצבת את תפיסת עולם והחלטותיהם המקצועיות.
שניתן לנסח כשאלה: הם יותר סתומים, או רמאים שמשתפים פעולה עם השחקנים הגדולים נגד שאר הציבור נטול הידע וההבנה?
לא המצאתי כלום, הכל מרוח במדורי הכלכלה ונחקר ע"י ה-FBI.

הרחבה לסעיף 7, בדבר הפירמידה: עסקת פירמידה מאפשרת לראשונים שהצטרפו, אלו שבקוקוד להרוויח, על חשבון המצטרפים הבאים, בסיס הפירמידה. מתי שהו נגמרים המצטרפים החדשים שמזרימים כסף חדש, וכולם מבינים שהפירמידה לא יכולה יותר לייצר הכנסה: קריסה.

ואיך מזהים את המודל הזה בקומבינת מכירת המשכנתאות כאגרות חוב?

קודקוד הפירמידה הוא אותם שחקנים שמכרו את אגרות החוב של המשכנתאות, קיבלו הכסף, ושמו אותו בצד (בעסקאות שורט על מניות בנקי המשכנתאות שעתידים לקרוס בזכות המניפולציה הזו )
בסיס הפירמידה הוא הרוכשים, שמגלים יום אחד שנייר הערך שבידם הינו נטול ערך. לחלוטין.

אז מי נפגע מהקומבינה וקריסתה (החטא ועונשו)?

רוכשי הבתים שלא עומדים בהחזר ההלוואה, והבנק מפקיע את הנכסים: הדיירים נזרקים לרחוב.
רוכשי אג"ח המשכנתאות (הצ'קים ללא הכיסוי) שמחזיקים כעת ניירות חסרי ערך.
בעלי בתים שכן עומדים בתשלום, אך ערך הבית צנח בעשרות אחוזים עקב הצפת השוק בבתים שהופקעו ע"י הבנקים, וציבור רוכשים פוטנציאלי שכבר לא מקבל משכנתא מהבנקים שסוף סוף הבינו מה קורה, ולכן לא יכול לרכוש בתים.
שוכרי בתים, אשר רואים את דמי השכירות טסים לשמיים: כל אותם מופקעי/מפוני הבתים מסתערים על הבתים להשכרה, ובכך יוצרים עודפי היצע שמעלים את דמי השכירות.
מי שקורא את כל זה ולא מבין למה עושים לו את זה, ועוד באתר באופן טבעי שאמור לספק תמיכה בנושאים כמו חינוך ביתי, לידה טבעית, הנקה... .

ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.

למה רק כלים פיננסים? האם המזון לא הפך להיות משהו כזה שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן
האם החלומות והשאיפות והתשוקות של האדם המודרני לא הפכו להיות כאלו (ומתבססים על דימויים מהקולנוע והטלוויזיה)?

ולמה בעצם שהכלים הפיננסים לא יגיעו למופשטות? זה הגיוני מאד. המצאת המטבע כמתווך בין סחורות כבר הוביל לכיוון הזה ואנחנו בעצם רק משתכללים. בדיוק כמו האמונה באל מטפיזי בניגוד לעובדי האלילים.
איכשהו יש לי תחושה, שגם בעולם הפיננסים, מי שמוביל את המופשטות הזו- אלו בני עמנו.

ז'ראר,

מה שאני מנסה לעשות זה לחשוף את התהליכים במטרה להבין אותם

תעשה חיפוש על peak oil. הדברים שהאנשים בתחום הזה כתבו כבר לפני שנים (פעם ראשונה שקראתי על זה היתה ב-1998) קורים עכשיו אחד לאחד. מדהים לראות את זה.

ההתפתחות של הכלים הפיננסיים הביאה לכזו מופשטות שאף אחד כבר לא מזהה את הקשר (יותר נכון הנתק) עם הכלכלה האמיתית, זו של סחורות ממשיות, וכולם צפים להם במרחב ווירטואלי של 'נכסים' שכל קשר ביניהם לבין משהו אמיתי התפוגג מזמן במרחבי המטריקס.

אני לא מסכימה. אמנם יש גם מזה, אבל מה שאנחנו רואים עכשיו בשווקים קשור קשר הדוק למציאות האמיתית. זו לא בועה ולא מניפולציה, אלא השוק משקף כאן את הערכים האמיתיים של מזון ונפט מצד אחד, והבטחות של אמריקאים מהצד השני.

הרי זו בדיוק תמצית משבר הסאב-פריים: הבנקים מכרו לציבור נכסים לא קיימים, צ'קים ללא כיסוי.

גם כאן אני לא מסכימה. אם מחירי הבתים בארה"ב היו ממשיכים לעלות, אז החישובים ההסתברותיים לגבי המשכנתאות היו עובדים: אמנם חלק מהלווים לא היו מצליחים לשלם, אבל אחרים היו מרוויחים מעליית ערך הבית שקנו וכך משלמים לבנק. כלומר, למרות שהיה מדובר בכלים פיננסיים טיפה מסובכים, הם היו יכולים לעבוד כל עוד כלכלת ארה"ב היתה בצמיחה מספיקה. ברגע שהצמיחה האטה, הכלים האלה התחילו להכשל. ככל שההאטה גברה, נכשלו גם כלים פחות אגרסיביים.

לכן האשם הוא לא באובר-חוכמעס אלא בכך שכלכלת ארה"ב הפסיקה לצמוח. והסיבות להפסקת הצמיחה הן לא משהו שנהוג לחפש בתחום הכלכלה, אלא בתחומים כמו אקולוגיה וגיאולוגיה: זרם הדלק שהניע את הצמיחה הזו התחיל לדעוך. ובמלה דלק אני מתכוונת בדיוק לכך: נפט. הנפט מניע לא רק את המכונית שמגיעות לפרברים המרוחקים שערך הבתים בהם ירד, אלא גם את הטרקטורים שמייצרים מזון והמשאיות שמביאות אותו לצרכנים, את כריית המתכות שמתייקרות (שמעתם שסין עצרה את כריית האלימוניום בגלל מחסור בדלק?), ואת הייצור של כל דבר אחר שיש סביבנו ולא הכנו לבד.

יונת, יש כאן פער מסויים בהנחות יסוד. כפי שאני מצליח לפענח אותו באופן חלקי, הוא קשור לשתי התפיסות הכלכליות שמתנגשות: הכלכלה הניאו-קלאסית אל מול 'יריבתה', שאני בכוונה לא רוצה להדביק לה את התווית 'סוציאליסטית', כי היא יותר רחבה מזה. אני יותר מתחבר לקשת הרעיונות שחוסות תחת התיוג 'בר-קיימא', גם כן מונח מופשט שאף אחד לא ממש יודע מה הוא אומר. מה שאני מוצא שם זה את הניסיון לראות שוב את האדם מאחורי כל הטרמינולוגיה הגבוהה כגון 'צמיחה', 'שוק חופשי', 'שוק משוכלל ויעיל', 'אינפלציה', 'אחוז אבטלה טבעי של 4%'...

הצעד המתחייב מבחינה הגיונית לפי הבנתי, הוא לנסות לגעת בהנחות היסוד הכלכליות.
זה נשמע על פניו כיומרה אדירה, כי הרי זהו תחום העיסוק של כלכלים עתירי ועטורי השכלה, חוכמה ושאר כיבודים, אך לטעמי זו עוד מצודה מטעם עצמה המסתתרת מאחורי ענני מיסטיפיקציה כבדים שנועדו להרחיק אותנו משליטה בחיינו. אני בכל מקרה יצאתי לדרך, מפלס את דרכי שלי מבעד להררי המלל, שרובו סותר את עצמו - וזה בדיוק מה שפותח את הפתח להפריכו.

יש פרק מעניין בספר "קטן זה יפה" של שומאכר, שנקרא "תפקידו של מדע הכלכלה".
הוא בדיוק מנסה לגעת בהנחות היסוד הכלכליות
מומלץ.

ז'ראר, אם המכונית שלך היתה מתחילה להשתעל, לא היית מציץ במד הדלק? נכון שיכול להיות שזה בגלל שהיא תוצרת פורד ולא פז'ו, אבל גם יכול להיות שזה בכלל לא קשור לתוצרת.
אני מפנה אותך שוב לקרוא על peak oil. אם לא בא לקרוא, אפשר גם לצפות או לשמוע. הנה לדוגמא מה שאמרו היינברג והולמגרן לפני שנתיים (שווה ביותר). כמובן שהם אמרו את זה גם קודם, אבל לפני שנתיים הקליטו את זה. בהרצאה של היינברג הוא מסביר את הגורמים למה שכבר קורה עכשיו, ובהרצאה של הולמגרן הוא אומר מה אפשר לעשות.

מיקום זמני לקישור, שדן בדינמיקה אחידה של משבר כלכלי לאורך השנים:
ההיסטוריה חוזרת: קווי דמיון בין המשבר הנוכחי והמשבר הגדול ב-1929

מעניין מה קרה למשבר המזון... מספיק להסתכל על גרף המחירים של החיטה בגלובס כדי להווכח שככה לא נראה מחסור היסטרי... או שההיסטריה היתה במקום אחר: בספקולציה. (ללחוץ על הטאב הירוק "גרפים חדש" ולבחור לסרוגין פרקי זמן של 6 חודשים, שנה, 3 שנים... זה מכניס את הפרספקטיבה לפרופורציה)

חברי החקלאים אומרים שבחיטה יש מחזור של שנתיים. נראה מה יהיה בשנה הבאה...

בעקבות התעוררות הדף משבר הנפט ואנחנו, הגיע גם זמנו של דף זה לחזור לתודעה. לא מפאת מחסור במזון (ואולי כן דווקא?) אלא בגלל סמיכות ואופי הדיון.

חברי החקלאים אומרים שבחיטה יש מחזור של שנתיים. נראה מה יהיה בשנה הבאה...
להצביע על קיום המחזוריות, זה בדיוק עקרון שבבסיס הניתוח טכני.
ומה עם קצת ניתוח כלכלי-פונדמנטלי - מהם הגורמים והמאפיינים של אותה מחזוריות?

וואן ז'ראר! קראתי עכשיו את כל הדף ואנחנו כולנו חזינו את ההתמוטטות הנוכחית לפני שנה! למה לעזעזל אף אחד לא כתב פה על מי לעשות שורטים?!?

(ואני משוכנע שאתה ויונת ידעתם ופשוט כתבם פה תוך כדי צביעת לק על הרגליים בזמן שהכסף זרם כמו נהר האמזונס לחשבונות שלכם!<

אני שמתי פוטים על הנאסד"ק, ובאמת הם עלו פי 4...
אבל זהו, נראה לי שגמרתי עם הבורסה.

אני שמתי פוטים
עד שכבר שמחתי שהצלחתי לצלוח פחות או יותר את כל הדף המרתק והמחכים הזה ולהבין את רוב מה שכתוב בו - באה יונת שרון ושוברת אותי עם פוטים. מה זה פוטים???

צל הימים, רוזמרין, אל דנטה, יונת שרון - תודה לכם על הדף הזה! @}

מה זה פוטים???
בקצרה, אופציות מסוג Put. זהו כלי להרוויח מירידות. במקור שייך לתחום החוזים ופוליסות ביטוח. שזהו הרובד הבאמת מאסיבי למה שאני מכנה ה-"פיננסוספירה" - Finance sphera. חלק משמעותי מהתחום הפיננסי תפקידו הוא לבטח. ואם נחדד, בין השחקניות היותר גדולות נמצא את חברות הביטוח. לדוגמא, חברת AIG שהפסידה כ-60 מיליארד $ ברבעון האחרון של 2008.

דוגמא למצב של חוסר בייצור מזון לא מסיבות של מחסור בקרקע ושאר משאבים אקולוגיים אלא עקב תהליכים כלכליים-משבריים:
skira20090319]התפוצצה עסקת מכירת ויטה פרי גליל: חצי חינם לא תרכוש את המפעל 5453333[/po]
ולקטע הרלוונטי:
" "החקלאים מאוד מודאגים מההתפתחות הזאת, מפני שההסכם נתן הזדמנות גם לחקלאים וגם לעובדים להציל את כספם ואת מקום עבודתם והם מקווים שההדורים יתיישרו - אחרת כולם יפסידו". עוד אמר נעמתי כי על הצדדים לדעת שכל שבוע שלא זורעים הוא נזק בלתי הפיך לסיכוי להפעלת המפעל. לאחר שחצי חינם הודיעה לפני שבועיים על רכישת התשלובת, החלו החקלאים לזרוע תירס, חומר הגלם העיקרי למפעל השימורים והירקות הקפואים בחצור הגלילית. מייד עם היוודע הפיצוץ במו"מ הופסקה הזריעה. עד כה נזרעו 500 דונם בלבד מסך 17,000 דונם שטח מזרע התירס המיועדים למפעל.

גורם המקורב למו"מ אמר בתגובה להפסקת הזריעה כי: "התנאי שהחקלאים יקבלו את חובם (26.8 מיליון שקל) ויוכלו להמשיך לספק חומר גלם למפעל הוא שיהיה הסכם. לכן מוקדם מדי לקבל הודעות על הפסקת הזריעה כפשוטן". "

או בעברית פשוטה: כדי שחקלאי יגדל מזון, כדאי שהוא גם יקבל תשלום (הוגן) בעבורו. ובניסוח אחר, צדק בחלוקה.

שליחה על ידי ser* » 02 יולי 2009, 14:08

החברה המערבית זורקת כמויות של אוכל. צריך לדעת איפה לחפש ויש אוכל בחינם :]

לא בטוח שזה הדף הכי מתאים, אבל לא מצאתי דף על פיצוץ האוכלוסין.
הרצאה טובה על גידול האוכלוסיה ואיך אפשר יהיה לעצור אותו:
hans]Hans Rosling on global population growth rosling on global population growth[/po].html

"דו{}ח: שליש מהאוכל שמיוצר בעולם נזרק

זה סותר את הטענה שיש מחסור של מזון בעולם.

זה סותר את הטענה שיש מחסור של מזון בעולם.
אני לא יודע איך הם עשו את המחקר הזה. מה הם מדדו כמה קוטג' יש בזבל ? תמיד שמכינים אוכל, נשאר חלק לא מנוצל. אפילו אם אוכלים אבוקדו נשאר קצת דבוק לקליפה. אישית, לא טענתי מעולם ש{{}}כרגע אין מספיק אוכל לכולם. אני לא בטוח לגבי זה. עושה רושם שאנחנו על גבול היכולת של כדוה"א וזה כולל גם את הים (בלי הים היה בודאות מחסור). אבל האוכלוסיה ממשיכה לגדול והתוצרת לא כל כך. תינוק שיונק מאימו עדיין לא מורגש כל כך. אבל הוא יגדל וירצה מקום משלו ועבודה ואולי תהיה לו כבר משפחה. ועד שכל זה יקרה יהיו עוד איזה 2 מיליארד תינוקות חדשים. בו זמנית, הנפט הולך ונגמר מה שישפיע מאוד על היכולת לייצר מזון.
גם הטכנולוגיה שתולים בה תקוות כל כך גדולות - לא כזו משנה את החיים שלנו, כפי ששינתה לפני מאה שנה או לפני חמישים שנה.

הדיון כאן מאוד קשור ל הסרט צייטגייסט

למה נטפלים דווקא לנושא האתנול ? שדות האתנול באים על חשבון שדות החיטה זה נכון. אבל, בכלכלה המסורבלת, האפלה, העקלקלה שיצרנו, אנשים מתפרנסים מכל מיני מקצועות מטופשים. ובשביל המקצועות המטופשים הללו, שאינם מיצרים דבר בעל ערך בר-קיימא, ויותר מכך, גורמים נזק רב - בשבילם מקימים בניינים ומגרשים וכבישים. ומה היה יכול להיות במקום זה ? נכון שדות. אז מבחינתי זה כל כך פרימיטיבי לבחור דווקא את האתנול, רק כי במקרה הוא גם גידול חקלאי. ביחוד שהוא נועד בעיקר לאותם עסקים הרסניים.

חשבת שאתה אוכל בשר? גלידה? מיץ? טעות! אתה אוכל תירס
פשוט לא יאמן איך עובדים עלינו.

אה, זאת אני, רוזמרין, שמעדיפה לא לרשום את שמי במחשב הזה.

טרי מהיום, ממשלת ישראל נערכת למשבר מזון עולמי

ועדה.
יש לנו היסטוריה של ועדות מצוינות, ויישום לא כל כך.

ברור. הייתי צריכה לשים את המשפט במרכאות. לפחות יש הבנה. תודי שגם זה משהו...

שלום חברים הוזכר פה לפני ׳נצח׳ אתר פרוייקט הזנה עולמי
פתירת שאלות בכמה תחומיי ידע לפי בחירה
תמורת תרומת כוס אורז .
cup of rice לא הצלחתי למצוא בדוק׳ גוגל
אולי מישהו זוכר ויכול לתת לי את הקישור לאתר ?
אפס חמש שמונה ארבע אפס שתיים שתיים ארבע אפס שלוש
תודה רבה