משבר המזון בעולם
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
וואו. קטונתי מלהסביר את ווילבר.
בקווים כללים - האיש לקח על עצמו משימה (בלתי אפשרית?) למפות את סך הידע האנושי, מה שברור שיפשט בצורה מכוערת המון רעיונות, לפי עקרונות אבולוציוניים (אצלו זה מופיע כרעיון של הולון, שכל שלב חדש מכיל את השלב הקודם ומתקדם מעבר לו). הספרים 'הרגילים' שלו אכן קשים, בעיקר משום שהידע שלו עצום ושעל מנת להוכיח את טענותיו הוא יורד לפרטי פרטים כדי לא להתפס חלילה כטיפוס ניו אייג'י שטחי.
הספר שלו שאיתו כדאי להתחיל (והוא לא זה שיש לי ששמו sex, ecology and spirituality שהגודל שלו מבהיל) הוא "קיצור תולדות הכל" שיצא אפילו בעברית בהוצאת כנרת. זה ספר נגיש למדי.
הלינק שבמבי ק הביאה הוא התחלה טובה (וגם ראיון שערכה איתו כרמל ויסמן שאפשר להגיע אליו דרך הלינקים באתר).
הרלוונטיות שלו לדף הזה, היא מה שזיהיתי כעובר כאן לאורך כל הדיון (וייתכן שבטעות), וזו מין תחושה של רצון לחזור אחורה, לתקופות אחרות, כאילו הפתרון האולטימטיבי לבעיות של התקופה הנוכחית שלנו, נמצא בזמנים ובאורחות חיים עתיקים.
ומתוך מה שווילבר אומר (כפי שמופיע ב"קיצור תולדות הכל" הוצאת כנרת):
"שאלה: אתה מרבה להתייחס למה שאתה מכנה "הדיאלקטיקה של הקדמה".
קן ווילבר: כן, הרעיון הוא שבסופו של דבר כל שלב אבולוציוני נתקל במגבלות הפנימיות שלו, וההיתקלות הזאת מפעילה את דחף ההתעלות העצמית. המגבלות הפנימיות מייצרות מין מהומה, אולי אפילו תוהו ובוהו, ואז או שהמערכת מתפרקת (פירוק עצמי) או שהיא נמלטת מהתוהו ובוהו הזה על ידי כך שהיא מתפתחת לרמה גבוהה יותר של סדר ֿ(התעלות עצמית) - מה שנקרא סדר מתוך כאוס. הסדר החדש והגבוה יותר מצליח להמלט מהמגבלות של הסדר שקדם לו, אבל אז הוא מביא איתו את המגבלות ואת הבעיות שלו, שאותן אי אפשר לפתור ברמה שלו.
במילים אחרות, משלמים מחיר על כל צעד של התקדמות אבלוציונית. בעיות ישנות נפתרות או מנוטרלות, ובמקומן מופיעים קשיים חדשים, שעלולים להיות מורכבים יותר מהקשיים שקדמו להם. אבל הרומנטיקנים חובבי הרטרו - גם האקו-מסקוליניסטים וגם האקו-פמניסטיות - פשוט לוקחים את הבעיות של רמה מאוחרת יותר ומשווים אותם עם ההישגים של הרמה המוקדמת יותר, ואז טוענים שמהתקופה החביבה עליהם הכל הידרדר. זו ראיה די מסולפת של הדברים."
באקו-מסקוליניסטים הוא מתכוון למעריצי הלקטים ובאקו-פמיניזם למעריצי תקופת הגננות. (הוא מחלק את המהפכה החקלאית לתקופה הגננית, שבה משפחות גידלו אוכל לעצמם ומקום האמא בבית היה כה מרכזי עד שכל האלים או רוב האלים בתקופה הזו היו נשים, ולתקופה של החקלאות הכבדה (מחרשות וכו') שבה כדי לפעיל את הציוד היה צריך בגבר משום שנשים הפילו עוברים בעת עבודה שכזו, ולכן רוב האלים היו גברים.)
בקווים כללים - האיש לקח על עצמו משימה (בלתי אפשרית?) למפות את סך הידע האנושי, מה שברור שיפשט בצורה מכוערת המון רעיונות, לפי עקרונות אבולוציוניים (אצלו זה מופיע כרעיון של הולון, שכל שלב חדש מכיל את השלב הקודם ומתקדם מעבר לו). הספרים 'הרגילים' שלו אכן קשים, בעיקר משום שהידע שלו עצום ושעל מנת להוכיח את טענותיו הוא יורד לפרטי פרטים כדי לא להתפס חלילה כטיפוס ניו אייג'י שטחי.
הספר שלו שאיתו כדאי להתחיל (והוא לא זה שיש לי ששמו sex, ecology and spirituality שהגודל שלו מבהיל) הוא "קיצור תולדות הכל" שיצא אפילו בעברית בהוצאת כנרת. זה ספר נגיש למדי.
הלינק שבמבי ק הביאה הוא התחלה טובה (וגם ראיון שערכה איתו כרמל ויסמן שאפשר להגיע אליו דרך הלינקים באתר).
הרלוונטיות שלו לדף הזה, היא מה שזיהיתי כעובר כאן לאורך כל הדיון (וייתכן שבטעות), וזו מין תחושה של רצון לחזור אחורה, לתקופות אחרות, כאילו הפתרון האולטימטיבי לבעיות של התקופה הנוכחית שלנו, נמצא בזמנים ובאורחות חיים עתיקים.
ומתוך מה שווילבר אומר (כפי שמופיע ב"קיצור תולדות הכל" הוצאת כנרת):
"שאלה: אתה מרבה להתייחס למה שאתה מכנה "הדיאלקטיקה של הקדמה".
קן ווילבר: כן, הרעיון הוא שבסופו של דבר כל שלב אבולוציוני נתקל במגבלות הפנימיות שלו, וההיתקלות הזאת מפעילה את דחף ההתעלות העצמית. המגבלות הפנימיות מייצרות מין מהומה, אולי אפילו תוהו ובוהו, ואז או שהמערכת מתפרקת (פירוק עצמי) או שהיא נמלטת מהתוהו ובוהו הזה על ידי כך שהיא מתפתחת לרמה גבוהה יותר של סדר ֿ(התעלות עצמית) - מה שנקרא סדר מתוך כאוס. הסדר החדש והגבוה יותר מצליח להמלט מהמגבלות של הסדר שקדם לו, אבל אז הוא מביא איתו את המגבלות ואת הבעיות שלו, שאותן אי אפשר לפתור ברמה שלו.
במילים אחרות, משלמים מחיר על כל צעד של התקדמות אבלוציונית. בעיות ישנות נפתרות או מנוטרלות, ובמקומן מופיעים קשיים חדשים, שעלולים להיות מורכבים יותר מהקשיים שקדמו להם. אבל הרומנטיקנים חובבי הרטרו - גם האקו-מסקוליניסטים וגם האקו-פמניסטיות - פשוט לוקחים את הבעיות של רמה מאוחרת יותר ומשווים אותם עם ההישגים של הרמה המוקדמת יותר, ואז טוענים שמהתקופה החביבה עליהם הכל הידרדר. זו ראיה די מסולפת של הדברים."
באקו-מסקוליניסטים הוא מתכוון למעריצי הלקטים ובאקו-פמיניזם למעריצי תקופת הגננות. (הוא מחלק את המהפכה החקלאית לתקופה הגננית, שבה משפחות גידלו אוכל לעצמם ומקום האמא בבית היה כה מרכזי עד שכל האלים או רוב האלים בתקופה הזו היו נשים, ולתקופה של החקלאות הכבדה (מחרשות וכו') שבה כדי לפעיל את הציוד היה צריך בגבר משום שנשים הפילו עוברים בעת עבודה שכזו, ולכן רוב האלים היו גברים.)
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
אני חושב שהדיון לא צריך להיות בין קידמה לבין חזרה אחורה. הבעיה היא לא הקידמה. הבעיה היא שהורגלנו לחשוב ש{{}}צמיחה היא דבר טוב. מה טוב, חיוני! אבל הצמיחה למעשה דורשת מאיתנו לגזול עוד ועוד משאבים.
אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה.
אני חושב שעל השינוי המחשבתי הזה אופק מדבר.
אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה.
אני חושב שעל השינוי המחשבתי הזה אופק מדבר.
משבר המזון בעולם
כל השיח הזה סביב אבולוציה, רגרסיה, רומנטיקה לקטית ופגניזם נשי... משהו מציק לי. אנסה לזהות.
נראה לי שנציגי תפיסת 'ההתפתחות' רואים ב-'קדמה' הטכנולוגית חזות הכל. האדם יגיע סוף סוף לנחלה כאשר מכונות יעשו עבורו הכל בדרך חלקה ומושלמת: תחבורה (Beam me up, Scotty), תזונה, הפרשה ואפילו ילודה. או סתם סקס. כמו ה-'אורגזמטרון' של וודי אלן. למה לאכול קש בחיזור, זוגיות, להפעיל את הגוף, להתעייף, להזיע, אם אפשר להתממשק טלפטית למכונה שתשלח תדרים שיעשו לנו נעים בנוירונים והסינפסות, ויגרמו לשפיכה תוך מוחית של נחלי אנדורפינים ושאר נוירו-טרנסמיטרים? האם לזה התכוונו היוונים באמרם "Deu sex machina" ?
או בתרגום לעברית, "דוד הוא ממש מכונת מין"...
כל המודלים המופשטים הללו על רמת התפתחות, מגבלות פנימיות... מסירות את האחריות מכל אחד מאיתנו לגבי עשייתו, ואולי אף תפקידו בין הבריות. "תביני, זה לא אני, זו המגבלה הפנימית של הסטרוקטורה האבולוציונית שבודקת את הגבולות הדיאלקטים של עצמה"...
<בתמונה הבאה הוא חוטף סטירה מצלצלת שממחישה לו טוב טוב איך מרגישה מגבלה שבודקת את סף הכאב של קצות העצבים שלו>
למה לאכול צמחים זו רגרסיה לעומת לאכול אוכל לא ברור שיצא ממכונה?
<מחר אני מתחיל דיאטת במבה-קולה. קידמה או לא?>
ואולי ההתפתחות שלנו היא לא בלייצר טכנולוגיה שהורגת יותר ויותר אנשים תוך פחות ופחות זמן, אלא בללמוד לחיות אחד עם השני בהרמוניה ובשיתוף פעולה?
<קראתי איפה שהוא "ויכתתו חרבותיהם לאיתים" או איזו שטות דומה. רומנטיקה של חובבי רטרו>
אל דנטה , נכון שקצת התפרצתי, אך אין במילים אלו כדי לפגוע אישית. זו הדרך שלי לנסח את הספקות שמתעוררים בי לנוכח אמירות מסויימות וטקסטים מתמיהים.
נראה לי שנציגי תפיסת 'ההתפתחות' רואים ב-'קדמה' הטכנולוגית חזות הכל. האדם יגיע סוף סוף לנחלה כאשר מכונות יעשו עבורו הכל בדרך חלקה ומושלמת: תחבורה (Beam me up, Scotty), תזונה, הפרשה ואפילו ילודה. או סתם סקס. כמו ה-'אורגזמטרון' של וודי אלן. למה לאכול קש בחיזור, זוגיות, להפעיל את הגוף, להתעייף, להזיע, אם אפשר להתממשק טלפטית למכונה שתשלח תדרים שיעשו לנו נעים בנוירונים והסינפסות, ויגרמו לשפיכה תוך מוחית של נחלי אנדורפינים ושאר נוירו-טרנסמיטרים? האם לזה התכוונו היוונים באמרם "Deu sex machina" ?
או בתרגום לעברית, "דוד הוא ממש מכונת מין"...
כל המודלים המופשטים הללו על רמת התפתחות, מגבלות פנימיות... מסירות את האחריות מכל אחד מאיתנו לגבי עשייתו, ואולי אף תפקידו בין הבריות. "תביני, זה לא אני, זו המגבלה הפנימית של הסטרוקטורה האבולוציונית שבודקת את הגבולות הדיאלקטים של עצמה"...
<בתמונה הבאה הוא חוטף סטירה מצלצלת שממחישה לו טוב טוב איך מרגישה מגבלה שבודקת את סף הכאב של קצות העצבים שלו>
למה לאכול צמחים זו רגרסיה לעומת לאכול אוכל לא ברור שיצא ממכונה?
<מחר אני מתחיל דיאטת במבה-קולה. קידמה או לא?>
ואולי ההתפתחות שלנו היא לא בלייצר טכנולוגיה שהורגת יותר ויותר אנשים תוך פחות ופחות זמן, אלא בללמוד לחיות אחד עם השני בהרמוניה ובשיתוף פעולה?
<קראתי איפה שהוא "ויכתתו חרבותיהם לאיתים" או איזו שטות דומה. רומנטיקה של חובבי רטרו>
אל דנטה , נכון שקצת התפרצתי, אך אין במילים אלו כדי לפגוע אישית. זו הדרך שלי לנסח את הספקות שמתעוררים בי לנוכח אמירות מסויימות וטקסטים מתמיהים.
משבר המזון בעולם
מהעיתונות:
המשך לדיון סביב יצור הביו-דלק, מסתבר שגם בעולם הוויכוח מתלקח, והפוליטיקה בוחשת בקדירה:
הלובי החקלאי בארה''ב: משפיע על מניות הכימיה .
וזאת הערכה שמחיר הנפט הגואה הוא בועה, בהקשר של בועות שונות לאורך ההיסטוריה:
בועות מתנפחות, מיתון וחזרה לבעיית המים .
המשך לדיון סביב יצור הביו-דלק, מסתבר שגם בעולם הוויכוח מתלקח, והפוליטיקה בוחשת בקדירה:
הלובי החקלאי בארה''ב: משפיע על מניות הכימיה .
וזאת הערכה שמחיר הנפט הגואה הוא בועה, בהקשר של בועות שונות לאורך ההיסטוריה:
בועות מתנפחות, מיתון וחזרה לבעיית המים .
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
ביום שני עשיתי קניות ברשת "שפע שוק" .. שהיא נחשבת ללא יקרה במיוחד. קילו עוף עלה בין 18 ל 19 ש"ח. כנראה אף אחד לא קנה...כמה ימים מאוחר יותר המחיר ירד לכ 14-15 ש"ח. לפני העליה העוף עלה בין 11-12 ש"ח לקילוגרם. הקופאיות אומרות שזה עוד יעלה. אני מאמינה להן. ואנחנו, האנשים הפשוטים, נמשיך לחפש פתרונות.
משבר המזון בעולם
_האם לזה התכוונו היוונים באמרם "Deu sex machina" ?
או בתרגום לעברית, "דוד הוא ממש מכונת מין"..._
הרגת אותי, ז'ראר.
אגב, אני לא בטוחה כמה מכירים פה את סרטיו הישנים של וודי אלן. האסוסיאציות שלך הן לבני ה-40 ומעלה.
ומה עם "עולם חדש,נפלא"? שם עושים סקס רק בשביל פאן. אמא ואבא אלו המילים הכי גסות שאפשר להגיד.
איזה אנאכרוניסטים אנחנו....
_אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה.
אני חושב שעל השינוי המחשבתי הזה אופק מדבר._ (עודד המחפש)
הייתי משוכנעת שעל זה מדבר דווקא אל דנטה. תן לי דוגמא להתקדמות טכנולוגית שאופק מתכוון אליה? בלנדר מוט
יותר חזק הפועל בכוח אמבטיית שמש ?
או בתרגום לעברית, "דוד הוא ממש מכונת מין"..._
הרגת אותי, ז'ראר.
אגב, אני לא בטוחה כמה מכירים פה את סרטיו הישנים של וודי אלן. האסוסיאציות שלך הן לבני ה-40 ומעלה.
ומה עם "עולם חדש,נפלא"? שם עושים סקס רק בשביל פאן. אמא ואבא אלו המילים הכי גסות שאפשר להגיד.
איזה אנאכרוניסטים אנחנו....
_אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה.
אני חושב שעל השינוי המחשבתי הזה אופק מדבר._ (עודד המחפש)
הייתי משוכנעת שעל זה מדבר דווקא אל דנטה. תן לי דוגמא להתקדמות טכנולוגית שאופק מתכוון אליה? בלנדר מוט
יותר חזק הפועל בכוח אמבטיית שמש ?
משבר המזון בעולם
מצד שני, עודד, אני מסכימה איתך שלא צריך לעודד צמיחה אלא איכות הקיים.
מכוניות ומחשבים שבנויים לעשרות שנים, רפואה שמטפלת בקיים ולא מוסיפה מיליונים או משמרת מיליונים אחרים, מעט בגדים אבל באיכות משובחת, כנ"ל מזון, מחקרים מדעיים ועוד.
מכוניות ומחשבים שבנויים לעשרות שנים, רפואה שמטפלת בקיים ולא מוסיפה מיליונים או משמרת מיליונים אחרים, מעט בגדים אבל באיכות משובחת, כנ"ל מזון, מחקרים מדעיים ועוד.
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
רוזמרין
כשמדברים היום על משבר האנרגיה, ההתחממות הגלובאלית, ואפילו משבר המזון, הפתרונות המוצעים הם כמעט תמיד בכיוון של להצליח לשמר את אורח חיינו הנוכחי (הכולל צמיחה של 3-5 אחוזים בשנה כמובן אחרת איך נראה את פנינו ברבים?), באמצעות אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות חדשות וכדומה.
אבל יש גבול לצמיחה. בסרט "סיפורם של דברים" או "הכסף כחוב" ועוד אחרים, מראים יפה איך שהצמיחה לא יכולה להמשיך. למעשה, כבר עכשיו אנחנו צורכים משאבים מעבר למה שיש לנו (בהנחה שאנחנו רוצים להשאיר משהו לדורות הבאים).
מה שאני אומר, ואני חושב שגם אופק, זה שאת הפרדיגמה הזו צריך לשנות. צמיחה היא לא חזות הכל, ועל מנת שנוכל לחיות בשלום אחד עם השני ועם העולם, צריך להבין את זה ולהשקיע את המשאבים (כולל קדמה טכנולוגית, בודאי) להשגת המטרה של חיים בני קיימא.
כלומר - השאלה היא לא טכנולוגיה כן או לא, אלא מה היא משרתת. ומה שהיא משרתת זה תמיד תפיסת העולם שלנו, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו (במילים של סדרת ישמעאל הוא קורא לזה "המיתוס התרבותי שלנו").
לכן, אם אנחנו רוצים שינוי, אנחנו צריכים קודם כל לעשות שינוי בתודעה, ואז לרתום את הטכנולוגיה לקידום המטרות החדשות.
כשמדברים היום על משבר האנרגיה, ההתחממות הגלובאלית, ואפילו משבר המזון, הפתרונות המוצעים הם כמעט תמיד בכיוון של להצליח לשמר את אורח חיינו הנוכחי (הכולל צמיחה של 3-5 אחוזים בשנה כמובן אחרת איך נראה את פנינו ברבים?), באמצעות אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות חדשות וכדומה.
אבל יש גבול לצמיחה. בסרט "סיפורם של דברים" או "הכסף כחוב" ועוד אחרים, מראים יפה איך שהצמיחה לא יכולה להמשיך. למעשה, כבר עכשיו אנחנו צורכים משאבים מעבר למה שיש לנו (בהנחה שאנחנו רוצים להשאיר משהו לדורות הבאים).
מה שאני אומר, ואני חושב שגם אופק, זה שאת הפרדיגמה הזו צריך לשנות. צמיחה היא לא חזות הכל, ועל מנת שנוכל לחיות בשלום אחד עם השני ועם העולם, צריך להבין את זה ולהשקיע את המשאבים (כולל קדמה טכנולוגית, בודאי) להשגת המטרה של חיים בני קיימא.
כלומר - השאלה היא לא טכנולוגיה כן או לא, אלא מה היא משרתת. ומה שהיא משרתת זה תמיד תפיסת העולם שלנו, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו (במילים של סדרת ישמעאל הוא קורא לזה "המיתוס התרבותי שלנו").
לכן, אם אנחנו רוצים שינוי, אנחנו צריכים קודם כל לעשות שינוי בתודעה, ואז לרתום את הטכנולוגיה לקידום המטרות החדשות.
משבר המזון בעולם
כן, אין צורך להסביר לי. רק לא הבנתי איפה אופק משלב טכנולוגיה בעניין. איזו קדמה טכנולוגיות תשיג, לדעתו, את המטרות שלו? ואיזו לדעתך?
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
דוגמא לקדמה טכנולוגית שעוזרת להשיג את המטרות: אינטרנט (מידע!), מערכות משוכללות לטיהור מים אפורים, אנרגיות מתחדשות, בניה אקלימית (למרות שהרבה כבר היה ידוע בעבר, אבל עכשיו אפשר לשכלל את זה ולחקור את זה טוב) וכדומה.
לגבי אופק - תשאלי אותו.
לגבי אופק - תשאלי אותו.
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
משבר המזון בעולם
_אני חושב שהדיון לא צריך להיות בין קידמה לבין חזרה אחורה. הבעיה היא לא הקידמה. הבעיה היא שהורגלנו לחשוב שצמיחה היא דבר טוב. מה טוב, חיוני! אבל הצמיחה למעשה דורשת מאיתנו לגזול עוד ועוד משאבים.
אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה._
, מאוד מזדהה
אני אומר שכל עוד פתרונות טכנולוגיים יבואו מאותה פרדיגמה - המצב רק ימשיך להתדרדר.
מזדהה גם עם עניין הפרדיגמה המחשבתית.
אנשים צריכים להבין שהבעיה הסביבתית נובעת, בראש ובראשונה, מצורת החשיבה שלנו.
מזכיר לי פעם שקראתי על ראיון עם מומחה אקולוגיה מפורסם, שסיפר שהזמינו אותו לכנס גדול (עולמי) בנושא איכות הסביבה.
הוא סיפר שהוא מאוד כעס על המשתתפים בכנס, ושלדעתו האנשים שם היו חבורת צבועים שמכנים את עצמם ירוקים, כשבעצם כל מה שהם רוצים זה למצוא "פתרונות" שיעזרו להם להמשיך לחיות את החיים הראוותניים שלהם בעולם הזה למרות שהנפט הולך ונגמר, וזאת במקום לחשוב איך לחיות קצת אחרת..
לכן אני אומר, חשיבה סביבתית היא קודם כל שינוי מחשבתי, ורק אחר-כך חיפוש אחר "פתרונות".
רוזמרין, ההרגשה שלי שאמירה בנוסח תן לי דוגמא להתקדמות טכנולוגית שאופק מתכוון אליה? בלנדר מוט יותר חזק הפועל בכוח אמבטיית שמש ? באה ממקום של זילזול, וחבל.
אפשר היה להתנסח אחרת
אבל אפשר גם ללכת קדימה (כולל טכנולוגית) בלי כוונות לצמיחה אלא רק לשיפור איכות החיים והסביבה._
, מאוד מזדהה
אני אומר שכל עוד פתרונות טכנולוגיים יבואו מאותה פרדיגמה - המצב רק ימשיך להתדרדר.
מזדהה גם עם עניין הפרדיגמה המחשבתית.
אנשים צריכים להבין שהבעיה הסביבתית נובעת, בראש ובראשונה, מצורת החשיבה שלנו.
מזכיר לי פעם שקראתי על ראיון עם מומחה אקולוגיה מפורסם, שסיפר שהזמינו אותו לכנס גדול (עולמי) בנושא איכות הסביבה.
הוא סיפר שהוא מאוד כעס על המשתתפים בכנס, ושלדעתו האנשים שם היו חבורת צבועים שמכנים את עצמם ירוקים, כשבעצם כל מה שהם רוצים זה למצוא "פתרונות" שיעזרו להם להמשיך לחיות את החיים הראוותניים שלהם בעולם הזה למרות שהנפט הולך ונגמר, וזאת במקום לחשוב איך לחיות קצת אחרת..
לכן אני אומר, חשיבה סביבתית היא קודם כל שינוי מחשבתי, ורק אחר-כך חיפוש אחר "פתרונות".
רוזמרין, ההרגשה שלי שאמירה בנוסח תן לי דוגמא להתקדמות טכנולוגית שאופק מתכוון אליה? בלנדר מוט יותר חזק הפועל בכוח אמבטיית שמש ? באה ממקום של זילזול, וחבל.
אפשר היה להתנסח אחרת
משבר המזון בעולם
אורי, מה שאתה מרגיש -זכותך המלאה. מה שאני מרגישה-אתה טועה ובגדול
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
ז'ראר, קודם כל הארוגזמטרון של וודי אלן הוא אחלה של דבר. טכנולוגיה, התפתחות, קידמה - כל אלה הם לדעתי האישית - נפלאים.
הטכנולוגיה מאפשרת לבני אדם להיות חופשיים מהצורך לשרוד, לעבוד בעבודות רפטיטיביות, משחררת אותו לגלות תחומים חדשים בחייו - תחומי יצירה ובנייה.
הבעיה היא שאין שום איזון ובזמן שאחד יהנה מהאורגזמטרון שלו אחר לא יצליח לארגן לעצמו ארוחה, וזה משהו שצריך לתקן.
בכל מקרה אי אפשר להקיש בגלל זה שהאורגזמטרון הוא שלילי. מה ששלילי הוא האי צדק. הטכנולוגיה והקדמה לא דורשים מאיתנו דבר, המחשבים לא דורשים (עדיין) שנרעיב אחד את השני ביבשות רחוקות.
יש מבנה חברתי ושוק שכך נוהג וצריך להפריד בין השניים.
לגבי צמיחה, בכוונה הכלכלית של המושג, אין לי מושג. נדמה לי שבכל הסתכלות על העולם הכיוון הוא תמיד צמיחה וברור שיש לכך השלכות שליליות אולם גם חיוביות. האם צמיחה חייבת בהכרח להיות שלילית? אני לא יודע.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה? למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
בא לך להשתמש ב500 מזגנים בקיץ? סבבה. תתקין 60000 קולטנים על הגג שלך ותסדר לעצמך את האנרגיה לעשות את זה. זה הופך לרע כשמישהו עושה החלטה שכזו על חשבון הכלל (המצב הנוכחי והאי צדק שבו, להדליק מזגנים בלי חשבון ולפלוט לאטמוספירה רעלים שמחבלים בכולם).
אבל בהנחה וזה לא מזיק לאף אחד - אז מה איכפת למישהו בכלל?
אני חושב שהרצון לא לסגת אחורה, לשמר את הקיים, כמוטיבציה לעבור לאנרגיה חלופית בת קיימא, הוא מצויין! למה אני צריך לחזור למערות? האם אני בעונש?
האין איזו תפיסה דתית, של שכר ועונש, מסתתרת אי שם, עמוק עמוק, בבסיס הטענות הללו?
האם הקמפיינים המפחידים הללו (סרטים בנוסח the 11th hour), אין בתוכם את המסר הזה? של רצון להעניש את הזולת בעבור חטאיו?
הטכנולוגיה מאפשרת לבני אדם להיות חופשיים מהצורך לשרוד, לעבוד בעבודות רפטיטיביות, משחררת אותו לגלות תחומים חדשים בחייו - תחומי יצירה ובנייה.
הבעיה היא שאין שום איזון ובזמן שאחד יהנה מהאורגזמטרון שלו אחר לא יצליח לארגן לעצמו ארוחה, וזה משהו שצריך לתקן.
בכל מקרה אי אפשר להקיש בגלל זה שהאורגזמטרון הוא שלילי. מה ששלילי הוא האי צדק. הטכנולוגיה והקדמה לא דורשים מאיתנו דבר, המחשבים לא דורשים (עדיין) שנרעיב אחד את השני ביבשות רחוקות.
יש מבנה חברתי ושוק שכך נוהג וצריך להפריד בין השניים.
לגבי צמיחה, בכוונה הכלכלית של המושג, אין לי מושג. נדמה לי שבכל הסתכלות על העולם הכיוון הוא תמיד צמיחה וברור שיש לכך השלכות שליליות אולם גם חיוביות. האם צמיחה חייבת בהכרח להיות שלילית? אני לא יודע.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה? למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
בא לך להשתמש ב500 מזגנים בקיץ? סבבה. תתקין 60000 קולטנים על הגג שלך ותסדר לעצמך את האנרגיה לעשות את זה. זה הופך לרע כשמישהו עושה החלטה שכזו על חשבון הכלל (המצב הנוכחי והאי צדק שבו, להדליק מזגנים בלי חשבון ולפלוט לאטמוספירה רעלים שמחבלים בכולם).
אבל בהנחה וזה לא מזיק לאף אחד - אז מה איכפת למישהו בכלל?
אני חושב שהרצון לא לסגת אחורה, לשמר את הקיים, כמוטיבציה לעבור לאנרגיה חלופית בת קיימא, הוא מצויין! למה אני צריך לחזור למערות? האם אני בעונש?
האין איזו תפיסה דתית, של שכר ועונש, מסתתרת אי שם, עמוק עמוק, בבסיס הטענות הללו?
האם הקמפיינים המפחידים הללו (סרטים בנוסח the 11th hour), אין בתוכם את המסר הזה? של רצון להעניש את הזולת בעבור חטאיו?
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
משבר המזון בעולם
קידמה, לעולם נשענת על הקדום.
לא ניתן לצעוד קדימה, אלא על פי הקדום, על פי מה שהיה קודם.
כלומר, בהחלט ניתן, אלא לשם כך, על הנפש, המבדילה עצמה תדיר מהעולם, היוצרת שוב ושוב את אירועי חייה, באיזשהו רצף המאפשר זהות קיום עצמי, כנבדלת, לוותר על רצפי חייה, ובכך, לכאורה - להיעלם.
הנפש הפרטית והקולקטיבית, כאשר נמצאת אל מול בעיה, קושי או תסכול, פונה אל המוכר לה, במובן הזה, אל דפוסיה המוכרים.
מכך מובנת הנטיה להתכנס אל צמצום בו בעת שמזהה הנפש - שמבזבזת יותר מכפי הניתן לה, בחסדי האדמה הטובה.
האדמה, אם כל חי, היא זו שנצטווה האדם, לעבדה ולשמרה.
צווי זה איננו בא להעניש או לצמצם את צמיחת האדם, אלא מתייחס אל שמירה על האדמה, כפי שאדם שומר על אימו, אדמה.
צמיחה, אינה רעה ואיננה טובה. היא עובדה.
החיים הם צמיחה והבשלה. גם אם בוחר אדם להתנזר על ראש הר קירח, ולהסתפק בשורשים ואגלי טל. עדיין צומח, עדיין מבשיל.
כאשר מדובר על צמיחה, מדובר על אהבה, כוח חיים מתרחב ומתפשט, פורץ בחיוניות אל כל עבר.
עם זאת, צמיחה שאיבדה את קנה המידה, עשויה להמיט מוות. כפי שאם קן טרמיטים יצמח לא הפסק, לבסוף יתמוטט מאליו.
זו, בפועל, מתקיימת אצלנו, כאנוש.
התרבינו אל מעבר לכל פרופורציה. שכחנו את האדמה, כיסינו את האדמה בשכבות של טומאת הכימיכליים, מתוך טיפשות כלכלית למען רווח כלכלי מיידי.
נהגנו בטיפשות ואנו ממשיכים לנהוג בטיפשות, כאשר אנחנו לא מתייחסים אל הסביבה, אל האדמה, אל המים ואל האוויר.
יש בידינו כבר מזמן, טכנולוגיות, שמאפשרות ייצור אנרגיה מבלי זיהום כלל.
יש בידינו את כל האפשרויות, לשמור על גן העדן הזה, ואנחנו ביהירותינו, חונקים את האדמה, מזהמים את הים ואת מקורות המים, מטנפים את האוויר, בשם הצמיחה.
צמיחת הטכנולוגייה, צמיחת הכלכלה אינן פסולות כלל ועיקר.
עם זאת, כפי אותה מטאפורה לגבי קן הטרמיטים, כאשר הצמיחה מאבדת את קנה המידה, וכבר הופכת לערך בפני עצמו, על פני להתרחש כתופעה הנובעת מהתנהלות כלכלית נבונה, המתייחסת ראשית כל לסביבה, ומספקת רווחה הן לאדם וזולתו והן לסביבה, נמצאת כובשת ניתן לומר עוד ועוד לעצמה, עד שמכחידה את עצמה.
בגוף הפיזי אלה מתבטאים כסרטן.
לא בכדי סרטן היא מחלה ניתן לומר "נבחרת" לסיום החיים, יותר ויותר.
כאשר אנו מדברים על בזבוז, לעולם אנו מדברים על ביזה. ביזת האדמה. ביזת המים, ביזת האוויר.
בוז זה, שנמצא בבסיס העניין, מתחיל ביחסים הלא אקולוגיים בין אדם לזולתו. יהירות, התבוננות מעל, התנשאות וקביעת פערים במקום בו יש שוני.
כפי שאנו מתייחסים לעצמנו ולזולתינו, כך אנו מתייחסים אל האדמה.
לא מדובר בתוכחה עצמית או תוכחת האדם, מדובר בעובדות.
אלה הם העובדות. והעובדות מראות לנו שהתבונה מחייבת שינוי.
שינוי זה, איננו אלא שינוי זווית, שינוי תפישה, ובעיקר, שלמות עצמית.
אין הדבר פשוט כלל ועיקר.
אין פשוט מזה.
כל שמתבקש, הוא להניח לאדמה לנוח, לצרוך כמה שניתן מהסביבה, ולהיות מודעים לכך, שהסביבה חשובה מאיתנו.
עד כאן.
<שלם>
לא ניתן לצעוד קדימה, אלא על פי הקדום, על פי מה שהיה קודם.
כלומר, בהחלט ניתן, אלא לשם כך, על הנפש, המבדילה עצמה תדיר מהעולם, היוצרת שוב ושוב את אירועי חייה, באיזשהו רצף המאפשר זהות קיום עצמי, כנבדלת, לוותר על רצפי חייה, ובכך, לכאורה - להיעלם.
הנפש הפרטית והקולקטיבית, כאשר נמצאת אל מול בעיה, קושי או תסכול, פונה אל המוכר לה, במובן הזה, אל דפוסיה המוכרים.
מכך מובנת הנטיה להתכנס אל צמצום בו בעת שמזהה הנפש - שמבזבזת יותר מכפי הניתן לה, בחסדי האדמה הטובה.
האדמה, אם כל חי, היא זו שנצטווה האדם, לעבדה ולשמרה.
צווי זה איננו בא להעניש או לצמצם את צמיחת האדם, אלא מתייחס אל שמירה על האדמה, כפי שאדם שומר על אימו, אדמה.
צמיחה, אינה רעה ואיננה טובה. היא עובדה.
החיים הם צמיחה והבשלה. גם אם בוחר אדם להתנזר על ראש הר קירח, ולהסתפק בשורשים ואגלי טל. עדיין צומח, עדיין מבשיל.
כאשר מדובר על צמיחה, מדובר על אהבה, כוח חיים מתרחב ומתפשט, פורץ בחיוניות אל כל עבר.
עם זאת, צמיחה שאיבדה את קנה המידה, עשויה להמיט מוות. כפי שאם קן טרמיטים יצמח לא הפסק, לבסוף יתמוטט מאליו.
זו, בפועל, מתקיימת אצלנו, כאנוש.
התרבינו אל מעבר לכל פרופורציה. שכחנו את האדמה, כיסינו את האדמה בשכבות של טומאת הכימיכליים, מתוך טיפשות כלכלית למען רווח כלכלי מיידי.
נהגנו בטיפשות ואנו ממשיכים לנהוג בטיפשות, כאשר אנחנו לא מתייחסים אל הסביבה, אל האדמה, אל המים ואל האוויר.
יש בידינו כבר מזמן, טכנולוגיות, שמאפשרות ייצור אנרגיה מבלי זיהום כלל.
יש בידינו את כל האפשרויות, לשמור על גן העדן הזה, ואנחנו ביהירותינו, חונקים את האדמה, מזהמים את הים ואת מקורות המים, מטנפים את האוויר, בשם הצמיחה.
צמיחת הטכנולוגייה, צמיחת הכלכלה אינן פסולות כלל ועיקר.
עם זאת, כפי אותה מטאפורה לגבי קן הטרמיטים, כאשר הצמיחה מאבדת את קנה המידה, וכבר הופכת לערך בפני עצמו, על פני להתרחש כתופעה הנובעת מהתנהלות כלכלית נבונה, המתייחסת ראשית כל לסביבה, ומספקת רווחה הן לאדם וזולתו והן לסביבה, נמצאת כובשת ניתן לומר עוד ועוד לעצמה, עד שמכחידה את עצמה.
בגוף הפיזי אלה מתבטאים כסרטן.
לא בכדי סרטן היא מחלה ניתן לומר "נבחרת" לסיום החיים, יותר ויותר.
כאשר אנו מדברים על בזבוז, לעולם אנו מדברים על ביזה. ביזת האדמה. ביזת המים, ביזת האוויר.
בוז זה, שנמצא בבסיס העניין, מתחיל ביחסים הלא אקולוגיים בין אדם לזולתו. יהירות, התבוננות מעל, התנשאות וקביעת פערים במקום בו יש שוני.
כפי שאנו מתייחסים לעצמנו ולזולתינו, כך אנו מתייחסים אל האדמה.
לא מדובר בתוכחה עצמית או תוכחת האדם, מדובר בעובדות.
אלה הם העובדות. והעובדות מראות לנו שהתבונה מחייבת שינוי.
שינוי זה, איננו אלא שינוי זווית, שינוי תפישה, ובעיקר, שלמות עצמית.
אין הדבר פשוט כלל ועיקר.
אין פשוט מזה.
כל שמתבקש, הוא להניח לאדמה לנוח, לצרוך כמה שניתן מהסביבה, ולהיות מודעים לכך, שהסביבה חשובה מאיתנו.
עד כאן.
<שלם>
משבר המזון בעולם
נדמה לי שבכל הסתכלות על העולם הכיוון הוא תמיד צמיחה וברור שיש לכך השלכות שליליות אולם גם חיוביות. האם צמיחה חייבת בהכרח להיות שלילית? אני לא יודע. (אל דנטה)
מחזור החיים כולל צמיחה אבל לא רק. יש גם נסיגה וסטטיות ומשבר. וכמובן זו שאלה חשובה מהי ההגדרה לצמיחה בשיחה כאן. עוד ועוד דברים ואנשים זה צמיחה? ואולי סטטיות או נסיגה יגרמו לצמיחה של אחרים כמו אדמה, בע"ח וצמחים? נסיגה ,למשל, מרמת חיים גבוהה (נורמלית במערב) הכוללת רכב אחד לפחות לכל משפחה ועוד המון ציוד לכל אחד? עצירת טיולים בעולם והתרכזות בחיים ברדיוס קטן?
צפריר, איך אני אוהבת את משחקי הלשון האלה! קידמה מגיעה מהקדום. ביזה נוצרת מבוז...
וחוץ מזה מה שכתבת הוא מניפסט. אין מילה אחת מיותרת או חסרה. תודה רבה לך.
מחזור החיים כולל צמיחה אבל לא רק. יש גם נסיגה וסטטיות ומשבר. וכמובן זו שאלה חשובה מהי ההגדרה לצמיחה בשיחה כאן. עוד ועוד דברים ואנשים זה צמיחה? ואולי סטטיות או נסיגה יגרמו לצמיחה של אחרים כמו אדמה, בע"ח וצמחים? נסיגה ,למשל, מרמת חיים גבוהה (נורמלית במערב) הכוללת רכב אחד לפחות לכל משפחה ועוד המון ציוד לכל אחד? עצירת טיולים בעולם והתרכזות בחיים ברדיוס קטן?
צפריר, איך אני אוהבת את משחקי הלשון האלה! קידמה מגיעה מהקדום. ביזה נוצרת מבוז...
וחוץ מזה מה שכתבת הוא מניפסט. אין מילה אחת מיותרת או חסרה. תודה רבה לך.
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
משבר המזון בעולם
תודה צפריר, מאלף כרגיל.
אל דנטה,
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה?
עד כאן - נהדר!
למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
כי לא לוותר זה פשוט לא בר קיימא. כך נראה לי לפחות. לא צריך לוותר על הכל.
אבל כן צריך מוכנות להשתנות. ויפה שעה אחת קודם.
אני חושב שהרצון לא לסגת אחורה, לשמר את הקיים, כמוטיבציה לעבור לאנרגיה חלופית בת קיימא, הוא מצויין! למה אני צריך לחזור למערות? האם אני בעונש?
מישהו כאן אמר "אל תפעיל דוד שמש" ?
אני חוזר שוב לדוגמא שנתתי מקודם - "חיפוש פתרונות" לעומת "שינוי אורח החיים".
אם אדם מסויים חובב מרוצי מכוניות - כדאי מאוד שיפרוש מהתחביב הזה, למען העולם והאדמה. זה יהיה הרבה יותר יעיל מ- "לחפש פתרונות", כי הוא לא ימצא.
אני מבין שאתה בעד אנרגיה חלופית להפקת חשמל / תחבורה. זה מצויין.
אבל זה צריך לבוא בד בבד עם - לא להדליק 10 מזגנים, וגם - לא לנסוע לייבשת אחרת 80 פעמים בשנה.
גם השינוי התפיסתי, וגם החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים - שניהם טובים ביסודם, על הנייר.
אבל אם רק נחפש ונחפש, בלי לשנות את הגישה - זה לא יוביל לכלום.
ותאמין לי, אם נעשה את שני הדברים, נוכל לחיות חיים ברי-קיימא גם בלי לחזור למערות. וגם לא לאלף הקודם.
אל דנטה,
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה?
עד כאן - נהדר!
למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
כי לא לוותר זה פשוט לא בר קיימא. כך נראה לי לפחות. לא צריך לוותר על הכל.
אבל כן צריך מוכנות להשתנות. ויפה שעה אחת קודם.
אני חושב שהרצון לא לסגת אחורה, לשמר את הקיים, כמוטיבציה לעבור לאנרגיה חלופית בת קיימא, הוא מצויין! למה אני צריך לחזור למערות? האם אני בעונש?
מישהו כאן אמר "אל תפעיל דוד שמש" ?
אני חוזר שוב לדוגמא שנתתי מקודם - "חיפוש פתרונות" לעומת "שינוי אורח החיים".
אם אדם מסויים חובב מרוצי מכוניות - כדאי מאוד שיפרוש מהתחביב הזה, למען העולם והאדמה. זה יהיה הרבה יותר יעיל מ- "לחפש פתרונות", כי הוא לא ימצא.
אני מבין שאתה בעד אנרגיה חלופית להפקת חשמל / תחבורה. זה מצויין.
אבל זה צריך לבוא בד בבד עם - לא להדליק 10 מזגנים, וגם - לא לנסוע לייבשת אחרת 80 פעמים בשנה.
גם השינוי התפיסתי, וגם החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים - שניהם טובים ביסודם, על הנייר.
אבל אם רק נחפש ונחפש, בלי לשנות את הגישה - זה לא יוביל לכלום.
ותאמין לי, אם נעשה את שני הדברים, נוכל לחיות חיים ברי-קיימא גם בלי לחזור למערות. וגם לא לאלף הקודם.
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
משבר המזון בעולם
רוזמרין,
מחזור החיים כולל צמיחה אבל לא רק.
צמיחת העץ כוללת את לבלובו, פריחתו, קמילת עליו ופירותיו. גם בעת היותו ערום ועריה, חשוף אל פגעי החורף, צומח.
וכמובן זו שאלה חשובה מהי ההגדרה לצמיחה בשיחה כאן.
כל עוד חי - צומח. הכל צומח, האדמה עצמה צומחת בהצמיחה, מפרה ומאפשרת חיים, מלאה בחיים בתוכה כמו על פניה.
עוד ועוד דברים ואנשים זה צמיחה?
עוד עוד דברים הוא ביטוי של יהירות.
לעולם זה עולה לעל מנת ליצור את אשליית הפער, פער כלכלי הוא פער בנוחות אפשרית.
עניי היום, במערב, חיים טוב ממלך אנגליה לפני כמה מאות שנים.
תחושתם, או הסכמה חברתית נרחבת שמה אותם כעניים, מתוך הפערים האשלייתיים של עוד עוד.
מכונית היא מכונית היא מכונית.
תפקידה להעביר את האדם ממקום למקום, ביעילות ובבטחון.
גם ספינת פאר בסופו של דבר, נישאת על גלי הים כדוגית השטה לה על פני המים.
יהירות זו, המעוגנת היטב כתפישה חברתית, היא המאפשרת מעמדות כלכליים.
אלא שתפישה מעמדית, מכל סוג מאפשרת לאנושות שלמה להעשיר את המעטים בתמורה להנהגתם.
והמעטים, המזהים את ההזדמנויות החברתיות בעיקר, ובעיקר בתחום הגדלת הפערים האישיים, להיות יותר מכולם, להשיג יותר מהממוצע, מתוך אשלייה שכך יזכו בנחת רוח נדחפים על ידי ההמון שמתבונן בהם כמודל לחיקוי.
שוב, אין כאן בקורת אלא אבחנה בהירה, על פיה הבעיה איננה בעם או באלה המורמים מעם.
האדם האחד, אנחנו, האדם הפשוט, הוא זה שמאפשר את אלה, ברדיפתו אחרי השפעת אליליו, צעירים, חסונים, יפים, בעלי שיניים צחורות וחיוך בוהק, המפרסמים את אשליית המעמדות.
כל אחד מאיתנו, כאשר הוא משאיר כפכפים קרועים בעלייה מהים, ככה, על פני לקחת את אלה ופשוט לשים בפח, מבטא את הגישה על פיה העולם נברא לכבודו, לשירותו ולמאייו. זו ההסכמה החברתית המערבית, וזו מחלחלת אל תפישת יחסי העבודה, אין הבדל מהותי בין העובד כשכיר המנצל את מקום עבודתו מה שיותר למען עצמו, לבין החקלאי המזהם וממית את האדמה ובעקיפין מזהם מי תהום.
לא נדרשת כל הקרבה, רק מעט רצון טוב, שכל ישר, ומבט שונה על גן העדן, במובן של איך לשרת את גן העדן, בעודנו פוסעים בשביליו, איך ליהנות מפרי גן העדן, עכשיו, מבלי הצורך לעשות מזה עסק, אלא מתוך אהבת האדמה.
ואולי סטטיות או נסיגה יגרמו לצמיחה של אחרים כמו אדמה, בע"ח וצמחים? נסיגה ,למשל, מרמת חיים גבוהה (נורמלית במערב) הכוללת רכב אחד לפחות לכל משפחה ועוד המון ציוד לכל אחד? עצירת טיולים בעולם והתרכזות בחיים ברדיוס קטן?
עכשי, בזמן הזה מתבקשים שלוש פעולות:
להניח לאדמה לנוח, להציל את משק המים, להעלות את הסביבה אל קדמת הבמה, באופן אישי, כל אחד ואחת, על פי השכל הישר, של יחסי גומלין עם הסביבה.
_צפריר, איך אני אוהבת את משחקי הלשון האלה! קידמה מגיעה מהקדום. ביזה נוצרת מבוז...
וחוץ מזה מה שכתבת הוא מניפסט. אין מילה אחת מיותרת או חסרה. תודה רבה לך._
במובן הזה, אם מתייחסת אל אלה כמשחקים, הרי שרצינות מוחלטת, חוכמה שמעבר למילים, נמצאת בחיבור הזה של האדם והאדמה.
תודה רבה.
<שלם>
רוזמרין,
על פני מה שכתבתי, מה שהקלדתי, ומצטרף לתודתך ל<שלם> ומודה לך כ<שלם>.
מחזור החיים כולל צמיחה אבל לא רק.
צמיחת העץ כוללת את לבלובו, פריחתו, קמילת עליו ופירותיו. גם בעת היותו ערום ועריה, חשוף אל פגעי החורף, צומח.
וכמובן זו שאלה חשובה מהי ההגדרה לצמיחה בשיחה כאן.
כל עוד חי - צומח. הכל צומח, האדמה עצמה צומחת בהצמיחה, מפרה ומאפשרת חיים, מלאה בחיים בתוכה כמו על פניה.
עוד ועוד דברים ואנשים זה צמיחה?
עוד עוד דברים הוא ביטוי של יהירות.
לעולם זה עולה לעל מנת ליצור את אשליית הפער, פער כלכלי הוא פער בנוחות אפשרית.
עניי היום, במערב, חיים טוב ממלך אנגליה לפני כמה מאות שנים.
תחושתם, או הסכמה חברתית נרחבת שמה אותם כעניים, מתוך הפערים האשלייתיים של עוד עוד.
מכונית היא מכונית היא מכונית.
תפקידה להעביר את האדם ממקום למקום, ביעילות ובבטחון.
גם ספינת פאר בסופו של דבר, נישאת על גלי הים כדוגית השטה לה על פני המים.
יהירות זו, המעוגנת היטב כתפישה חברתית, היא המאפשרת מעמדות כלכליים.
אלא שתפישה מעמדית, מכל סוג מאפשרת לאנושות שלמה להעשיר את המעטים בתמורה להנהגתם.
והמעטים, המזהים את ההזדמנויות החברתיות בעיקר, ובעיקר בתחום הגדלת הפערים האישיים, להיות יותר מכולם, להשיג יותר מהממוצע, מתוך אשלייה שכך יזכו בנחת רוח נדחפים על ידי ההמון שמתבונן בהם כמודל לחיקוי.
שוב, אין כאן בקורת אלא אבחנה בהירה, על פיה הבעיה איננה בעם או באלה המורמים מעם.
האדם האחד, אנחנו, האדם הפשוט, הוא זה שמאפשר את אלה, ברדיפתו אחרי השפעת אליליו, צעירים, חסונים, יפים, בעלי שיניים צחורות וחיוך בוהק, המפרסמים את אשליית המעמדות.
כל אחד מאיתנו, כאשר הוא משאיר כפכפים קרועים בעלייה מהים, ככה, על פני לקחת את אלה ופשוט לשים בפח, מבטא את הגישה על פיה העולם נברא לכבודו, לשירותו ולמאייו. זו ההסכמה החברתית המערבית, וזו מחלחלת אל תפישת יחסי העבודה, אין הבדל מהותי בין העובד כשכיר המנצל את מקום עבודתו מה שיותר למען עצמו, לבין החקלאי המזהם וממית את האדמה ובעקיפין מזהם מי תהום.
לא נדרשת כל הקרבה, רק מעט רצון טוב, שכל ישר, ומבט שונה על גן העדן, במובן של איך לשרת את גן העדן, בעודנו פוסעים בשביליו, איך ליהנות מפרי גן העדן, עכשיו, מבלי הצורך לעשות מזה עסק, אלא מתוך אהבת האדמה.
ואולי סטטיות או נסיגה יגרמו לצמיחה של אחרים כמו אדמה, בע"ח וצמחים? נסיגה ,למשל, מרמת חיים גבוהה (נורמלית במערב) הכוללת רכב אחד לפחות לכל משפחה ועוד המון ציוד לכל אחד? עצירת טיולים בעולם והתרכזות בחיים ברדיוס קטן?
עכשי, בזמן הזה מתבקשים שלוש פעולות:
להניח לאדמה לנוח, להציל את משק המים, להעלות את הסביבה אל קדמת הבמה, באופן אישי, כל אחד ואחת, על פי השכל הישר, של יחסי גומלין עם הסביבה.
_צפריר, איך אני אוהבת את משחקי הלשון האלה! קידמה מגיעה מהקדום. ביזה נוצרת מבוז...
וחוץ מזה מה שכתבת הוא מניפסט. אין מילה אחת מיותרת או חסרה. תודה רבה לך._
במובן הזה, אם מתייחסת אל אלה כמשחקים, הרי שרצינות מוחלטת, חוכמה שמעבר למילים, נמצאת בחיבור הזה של האדם והאדמה.
תודה רבה.
<שלם>
רוזמרין,
על פני מה שכתבתי, מה שהקלדתי, ומצטרף לתודתך ל<שלם> ומודה לך כ<שלם>.
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
האם צפריר יודע שמילה משפחה באה ממילה "שפחה"??? ומילה עבד באה ממילה עבודה.?? בתוך מילה עבודה מסתתר עבד.
משבר המזון בעולם
צפריר, תמסור לשלם את תודותיי גם.
יפה תיקנת אותי. לא נסיגה אלא אפשרות לצמיחת האחר. לזוז הצידה בענווה ולהפסיק להתייחס אל האנושות כשחקן הראשי על הבמה המופלאה הזו.
יפה תיקנת אותי. לא נסיגה אלא אפשרות לצמיחת האחר. לזוז הצידה בענווה ולהפסיק להתייחס אל האנושות כשחקן הראשי על הבמה המופלאה הזו.
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
משבר המזון בעולם
ג'יימס,
האם צפריר יודע שמילה משפחה באה ממילה "שפחה"??? ומילה עבד באה ממילה עבודה.?? בתוך מילה עבודה מסתתר עבד.
ברשותך, צפריר לא יודע כלום, ואינו לוקח על עצמו את משא 'היודע', כפי שאין הצנצנת יודעת את תכולתה אלא היא רק הכלי היכול להכיל מה שנמצא בו, ואינו יודע דבר.
<צפריר<
כאן, אם כך, נמצאת המשפחה כולה כשפחה בעבור כל פרטיה, או לחילופין, נמצאים כל מרכיבי המשפחה, כשפחות בעבור המשפחה.
שפחה אם כך, עשויה להיות כמשרתת את השאר, ומכך אם מרגישה הנפש שנמצאת כשפחה בעבור המשפחה, במובן של משפחת האדם, זו בחירה אחת, וכאשר מרגישה שיכולה לרדות במשפחה, שכן זו שפחה בעבורה - זו בחירה נוספת.
כאשר משפחת האדם הופכת את האדמה להיות לה למשרתת, או לחילופין מהרהרת משפחת האדם, באפשרות של הענשה עצמית, במובן של להיות כשפחה בעבור האדם, שתי עמדות אלה הן אותה עמדה של יהירות או צניעות - שתיהן היינו הך.
כאשר מתייחסת אל העבדות, כהיבט של עבודה, אם כך, נמצאת האדמה הטובה, כעבד נרמס תחת מגפי האנושות, אשר בעריצותה לא מקיימת יחסי גומלין עם האדמה, עם הסביבה, אלא זורחות עיני הטיפשות הזו, בא מאמין העבד שיש לו אדון בשר ודם - מלבדו עצמו, ובה בעת מנצל את האדמה, בז לזולתו גם אם זה רודה בו, ובמיוחד כשזה מתבונן אליו מלמטה, בז לאדמה, בז לעצמו.
שכן, עבודת חיי האדם, היא שירותו את נשמתו הוא.
נשמתו אם כן, איננה רחוקה כל כך מנשימתו, שנמצא מונשם על ידי האוויר, מורווה על ידי מים חיים, ומונח על האדמה בחייו - וכחלק בלתי נפרד ממנה בחייו ובמותו.
מעפר באת ואל עפר תשוב.
וכאשר מתעלם בטיפשות חשיבותו העצמית, מתעלם מיחסי הגומלין בין האדם לאדמה, מתעלם מהיותו בלתי נפרד מהאדמה, חלק ממנה.
שכן, כאשר ששה הנפש להיות כשפחה חרופה המבקשת לשרת את משפחתה - באהבת אין קץ, מתוך שליחות וקודש, מוצאת אז הנפש את המשפחה, זו הפרטית וזו הכללית, משפחת האדם, כחלק בלתי נפרד מהאדמה, מתוך הכרת האדם את עצמו, כ אדמה חיה.
אז, על פני לראות במשפחה עריץ, פותח דרך המשפחה ערוץ אל עצמו, אל צווי נשמתו.
אז, כשאלה בהירים וברורים לו לאדם, נהירים ומוסכמים, מתוך אחדות, נמצא העבד הופך את עבודתו למקור סיפוק, גם אם עבדותו היא עצם חייו על פני האדמה.
הנה כי כן, נמצא האדם מקריב את תנאי חייו.
מזהם ומטמא את טוהר האדמה, טוהר המים, טוהר האוויר, רודה בחיים ובמציאות ובכך מרחיק עצמו ממקורו הפיזי - האדמה.
לא נדרש כל קורבן, החירות מונחת כתחושה אפשרית בכל הנסיבות.
החירות לחיות חיים מלאים אם כך התחלפה בחירות לקחת חיים, לבזוז ולבוז - וכל זה - רק כי אפשר.
תבונה במובן הזה, תהיה להקשיב אל צו הנשמה, ולחיות בתוך גן העדן של יחסי הגומלין.
יחסי גומלין ממילא טבועים בתבנית החומר, שכן זה לעולם יחסי. לעולם מתכלה.
תבונה תהיה להשתמש במה שקיים במובן של התמרת אנרגיה ממשאבים לא מתכלים, על פני שימוש באנרגיה המכלה משאבים טבעיים, במובן של התאמת צריכת המים לכמות המים שמאז ומתמיד משוייכת אל כל איזור גיאוגרפי, במובן של בחירה בטכנולוגיות לא מזהמות, ובעיקר במובן של מנוחה לאדמה.
תבונה תהיה לקבל את העולם, לברך עליו, ולהתבונן, אדם אצל זולתו, בגובה העיניים, במבט אוהד, מתוך אחווה אנושית, אחוות הברואים כולם, אחדות המאפשרת את השוני, הייחודיות ואת כל התנאים המתאימים לחיות כאן, בספינת החלל הזו.
תבונה תהיה לראות איך במו ידינו, אנו מביאים כליה על עצמינו, ומצרפים אלינו עוד קורבנות, בהתאבדות המונית, בעריצותינו כלפי האדמה וכלפי האדם.
רוזמרין,
יפה תיקנת אותי. לא נסיגה אלא אפשרות לצמיחת האחר. לזוז הצידה בענווה ולהפסיק להתייחס אל האנושות כשחקן הראשי על הבמה המופלאה הזו.
במובן הזה, לא יכולה האנושות אלא לראות עצמה כשחקן ראשי על פני במת האדמה.
עם זאת, אם ישתמשו שחקני המחזה, בעצים מהם עשויה הבמה לשם תפאורת המחזה, לא יהיה להם היכן להעלות אותו.
לכן, כפי שנדרשת תחזוקה שוטפת לבמת התיאטרון, כך נדרשת התייחסות גם לסביבה.
טוב אם התפאורה תחמיא לבמה ולמחזה, על פני שתהרוס את הבמה ובעודה מאדירה את האדם - מאדירה את טיפשותו - להרוס את ביתו במו ידיו.
ובמובן האישי, אם מתבוננת בתפאורת חייה, ומסכימה להכיל את כל היופי הזה, נמצאת הנפש אז, נחרדת מהאפשרות שהבמה, האדמה עצמה - נרמסת, מנוצלת, ומעוקרת, שכן דרך הרקע, דרך התפאורה הכללית, הטבע, מקושר האדם אל אדמתו.
והרוח, לעולם נושבת.
תודה רבה.
<שלם>
האם צפריר יודע שמילה משפחה באה ממילה "שפחה"??? ומילה עבד באה ממילה עבודה.?? בתוך מילה עבודה מסתתר עבד.
ברשותך, צפריר לא יודע כלום, ואינו לוקח על עצמו את משא 'היודע', כפי שאין הצנצנת יודעת את תכולתה אלא היא רק הכלי היכול להכיל מה שנמצא בו, ואינו יודע דבר.
<צפריר<
כאן, אם כך, נמצאת המשפחה כולה כשפחה בעבור כל פרטיה, או לחילופין, נמצאים כל מרכיבי המשפחה, כשפחות בעבור המשפחה.
שפחה אם כך, עשויה להיות כמשרתת את השאר, ומכך אם מרגישה הנפש שנמצאת כשפחה בעבור המשפחה, במובן של משפחת האדם, זו בחירה אחת, וכאשר מרגישה שיכולה לרדות במשפחה, שכן זו שפחה בעבורה - זו בחירה נוספת.
כאשר משפחת האדם הופכת את האדמה להיות לה למשרתת, או לחילופין מהרהרת משפחת האדם, באפשרות של הענשה עצמית, במובן של להיות כשפחה בעבור האדם, שתי עמדות אלה הן אותה עמדה של יהירות או צניעות - שתיהן היינו הך.
כאשר מתייחסת אל העבדות, כהיבט של עבודה, אם כך, נמצאת האדמה הטובה, כעבד נרמס תחת מגפי האנושות, אשר בעריצותה לא מקיימת יחסי גומלין עם האדמה, עם הסביבה, אלא זורחות עיני הטיפשות הזו, בא מאמין העבד שיש לו אדון בשר ודם - מלבדו עצמו, ובה בעת מנצל את האדמה, בז לזולתו גם אם זה רודה בו, ובמיוחד כשזה מתבונן אליו מלמטה, בז לאדמה, בז לעצמו.
שכן, עבודת חיי האדם, היא שירותו את נשמתו הוא.
נשמתו אם כן, איננה רחוקה כל כך מנשימתו, שנמצא מונשם על ידי האוויר, מורווה על ידי מים חיים, ומונח על האדמה בחייו - וכחלק בלתי נפרד ממנה בחייו ובמותו.
מעפר באת ואל עפר תשוב.
וכאשר מתעלם בטיפשות חשיבותו העצמית, מתעלם מיחסי הגומלין בין האדם לאדמה, מתעלם מהיותו בלתי נפרד מהאדמה, חלק ממנה.
שכן, כאשר ששה הנפש להיות כשפחה חרופה המבקשת לשרת את משפחתה - באהבת אין קץ, מתוך שליחות וקודש, מוצאת אז הנפש את המשפחה, זו הפרטית וזו הכללית, משפחת האדם, כחלק בלתי נפרד מהאדמה, מתוך הכרת האדם את עצמו, כ אדמה חיה.
אז, על פני לראות במשפחה עריץ, פותח דרך המשפחה ערוץ אל עצמו, אל צווי נשמתו.
אז, כשאלה בהירים וברורים לו לאדם, נהירים ומוסכמים, מתוך אחדות, נמצא העבד הופך את עבודתו למקור סיפוק, גם אם עבדותו היא עצם חייו על פני האדמה.
הנה כי כן, נמצא האדם מקריב את תנאי חייו.
מזהם ומטמא את טוהר האדמה, טוהר המים, טוהר האוויר, רודה בחיים ובמציאות ובכך מרחיק עצמו ממקורו הפיזי - האדמה.
לא נדרש כל קורבן, החירות מונחת כתחושה אפשרית בכל הנסיבות.
החירות לחיות חיים מלאים אם כך התחלפה בחירות לקחת חיים, לבזוז ולבוז - וכל זה - רק כי אפשר.
תבונה במובן הזה, תהיה להקשיב אל צו הנשמה, ולחיות בתוך גן העדן של יחסי הגומלין.
יחסי גומלין ממילא טבועים בתבנית החומר, שכן זה לעולם יחסי. לעולם מתכלה.
תבונה תהיה להשתמש במה שקיים במובן של התמרת אנרגיה ממשאבים לא מתכלים, על פני שימוש באנרגיה המכלה משאבים טבעיים, במובן של התאמת צריכת המים לכמות המים שמאז ומתמיד משוייכת אל כל איזור גיאוגרפי, במובן של בחירה בטכנולוגיות לא מזהמות, ובעיקר במובן של מנוחה לאדמה.
תבונה תהיה לקבל את העולם, לברך עליו, ולהתבונן, אדם אצל זולתו, בגובה העיניים, במבט אוהד, מתוך אחווה אנושית, אחוות הברואים כולם, אחדות המאפשרת את השוני, הייחודיות ואת כל התנאים המתאימים לחיות כאן, בספינת החלל הזו.
תבונה תהיה לראות איך במו ידינו, אנו מביאים כליה על עצמינו, ומצרפים אלינו עוד קורבנות, בהתאבדות המונית, בעריצותינו כלפי האדמה וכלפי האדם.
רוזמרין,
יפה תיקנת אותי. לא נסיגה אלא אפשרות לצמיחת האחר. לזוז הצידה בענווה ולהפסיק להתייחס אל האנושות כשחקן הראשי על הבמה המופלאה הזו.
במובן הזה, לא יכולה האנושות אלא לראות עצמה כשחקן ראשי על פני במת האדמה.
עם זאת, אם ישתמשו שחקני המחזה, בעצים מהם עשויה הבמה לשם תפאורת המחזה, לא יהיה להם היכן להעלות אותו.
לכן, כפי שנדרשת תחזוקה שוטפת לבמת התיאטרון, כך נדרשת התייחסות גם לסביבה.
טוב אם התפאורה תחמיא לבמה ולמחזה, על פני שתהרוס את הבמה ובעודה מאדירה את האדם - מאדירה את טיפשותו - להרוס את ביתו במו ידיו.
ובמובן האישי, אם מתבוננת בתפאורת חייה, ומסכימה להכיל את כל היופי הזה, נמצאת הנפש אז, נחרדת מהאפשרות שהבמה, האדמה עצמה - נרמסת, מנוצלת, ומעוקרת, שכן דרך הרקע, דרך התפאורה הכללית, הטבע, מקושר האדם אל אדמתו.
והרוח, לעולם נושבת.
תודה רבה.
<שלם>
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
משבר המזון בעולם
_בא לך להשתמש ב500 מזגנים בקיץ? סבבה. תתקין 60000 קולטנים על הגג שלך ותסדר לעצמך את האנרגיה לעשות את זה. זה הופך לרע כשמישהו עושה החלטה שכזו על חשבון הכלל (המצב הנוכחי והאי צדק שבו, להדליק מזגנים בלי חשבון ולפלוט לאטמוספירה רעלים שמחבלים בכולם).
אבל בהנחה וזה לא מזיק לאף אחד - אז מה איכפת למישהו בכלל?_
אבל זה משחק מלים ואשליה.
זה לא סבבה.
זה כן מזיק.
לא רק בגלל אי שיוויון.
גם אם המזגנים שלך פועלים בכוח השמש, עדיין הם עצמם תורמים להתחממות האקלים בסביבת המזגנים עצמם, עדיין הייצור, הן של המזגנים והן של הקולטנים, מזהם, עדיין יש להם אורך חיים מוגבל ולכן יזהמו עוד כשתצטרך לשדרג את המזגן ולהחליף לקולטנים חדשים כשהנוכחים יסיימו את חייהם, ואז יזהמו מזבלות - בקיצור, זה לא נכון. לא נכון להסתכל רק על פסיק קטן מכל המעגל הזה ולחפש רק בו שימוש באנרגיה אקולוגית, ולהתעלם מכל שאר ההשתמעויות של השימוש במזגן.
שינוי באורח המחשבה ידרוש ממני להשקיע בתיכנון בית, שבו אפשר להסתדר אולי רק עם דברים מבניים, בלי מזגן ואולי כמעט בלי חימום בחורף. למשל, חלונות ממילא צריך - אבל אם המיקום שלהם, הגודל שלהם, הצורה שלהם, הזגוגיות שלהם, התריסים שלהם, ההצללה שלהם וכו' וכו' יספקו את ההבדל בין בית עם מזגן בקיץ לבית בלי מזגן בקיץ, אז אותו הבית עם אותם האלמנטים הרגילים (רק בסידור אחר) יספק לי נוחיות דומה (שאני לא אסבול מהחום והלחות בקיץ) במחיר אקולוגי נמוך בהרבה.
אבל בהנחה וזה לא מזיק לאף אחד - אז מה איכפת למישהו בכלל?_
אבל זה משחק מלים ואשליה.
זה לא סבבה.
זה כן מזיק.
לא רק בגלל אי שיוויון.
גם אם המזגנים שלך פועלים בכוח השמש, עדיין הם עצמם תורמים להתחממות האקלים בסביבת המזגנים עצמם, עדיין הייצור, הן של המזגנים והן של הקולטנים, מזהם, עדיין יש להם אורך חיים מוגבל ולכן יזהמו עוד כשתצטרך לשדרג את המזגן ולהחליף לקולטנים חדשים כשהנוכחים יסיימו את חייהם, ואז יזהמו מזבלות - בקיצור, זה לא נכון. לא נכון להסתכל רק על פסיק קטן מכל המעגל הזה ולחפש רק בו שימוש באנרגיה אקולוגית, ולהתעלם מכל שאר ההשתמעויות של השימוש במזגן.
שינוי באורח המחשבה ידרוש ממני להשקיע בתיכנון בית, שבו אפשר להסתדר אולי רק עם דברים מבניים, בלי מזגן ואולי כמעט בלי חימום בחורף. למשל, חלונות ממילא צריך - אבל אם המיקום שלהם, הגודל שלהם, הצורה שלהם, הזגוגיות שלהם, התריסים שלהם, ההצללה שלהם וכו' וכו' יספקו את ההבדל בין בית עם מזגן בקיץ לבית בלי מזגן בקיץ, אז אותו הבית עם אותם האלמנטים הרגילים (רק בסידור אחר) יספק לי נוחיות דומה (שאני לא אסבול מהחום והלחות בקיץ) במחיר אקולוגי נמוך בהרבה.
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
משבר המזון בעולם
בהנחה וזה לא מזיק לאף אחד - אז מה איכפת למישהו בכלל?
כל התורה כולה על רגל אחת, ואידך זיל גמור
כל התורה כולה על רגל אחת, ואידך זיל גמור
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
אל דנטה,
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה? למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
אני אגיד לך מה רע בזה.
מה שרע בזה זה שאורח החיים הנוכחי שלנו פוגע בעולם, פוגע באנשים אחרים, ולפעמים אפילו פוגע בנו עצמנו (לטווח הארוך זה בטוח פוגע גם בנו).
אני מבין שאתה מתכוון שאתה רוצה לשמור על אורח החיים הנוכחי שלך מבלי לפגוע בעולם ובאנשים. אבל זה כנראה בלתי אפשרי. אורח החיים שהתרגלנו אליו פשוט לא מתאים לתנאים הנתונים, ואנחנו בעצם "אוכלים" את הקרן של ההלוואה שניתנה לנו בדמות "שירותי החינם של הטבע". לחשוב שאפשר להמשיך את אורח החיים הנוכחי שלנו בצורה בת-קיימא זו אשליה. לפחות לפי הנתונים הידועים היום.
אז כן, אני גם רוצה לנסות לשאוף להגיע לאורח חיים ואיכות חיים כמה שיותר גבוהים בצורה בת-קיימא. אבל מתוך ההבנה שבינתיים זה לא נראה אפשרי, אני מבין שקודם כל צריך לשנות כמה הרגלים. ואני לא מדבר על לחזור למערות. בבקשה אל תשתמש בטיעון הדמגוגי הזה.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מעוניין מאוד לשמור על אורח חיי הנוכחי. לקח לי 35 שנה למקסם אותו ואני מאוד מבסוט מהמצב שבו אני נמצא. מה רע בזה? למה אני צריך לוותר? למה שמישהו יוותר?
אני אגיד לך מה רע בזה.
מה שרע בזה זה שאורח החיים הנוכחי שלנו פוגע בעולם, פוגע באנשים אחרים, ולפעמים אפילו פוגע בנו עצמנו (לטווח הארוך זה בטוח פוגע גם בנו).
אני מבין שאתה מתכוון שאתה רוצה לשמור על אורח החיים הנוכחי שלך מבלי לפגוע בעולם ובאנשים. אבל זה כנראה בלתי אפשרי. אורח החיים שהתרגלנו אליו פשוט לא מתאים לתנאים הנתונים, ואנחנו בעצם "אוכלים" את הקרן של ההלוואה שניתנה לנו בדמות "שירותי החינם של הטבע". לחשוב שאפשר להמשיך את אורח החיים הנוכחי שלנו בצורה בת-קיימא זו אשליה. לפחות לפי הנתונים הידועים היום.
אז כן, אני גם רוצה לנסות לשאוף להגיע לאורח חיים ואיכות חיים כמה שיותר גבוהים בצורה בת-קיימא. אבל מתוך ההבנה שבינתיים זה לא נראה אפשרי, אני מבין שקודם כל צריך לשנות כמה הרגלים. ואני לא מדבר על לחזור למערות. בבקשה אל תשתמש בטיעון הדמגוגי הזה.
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
ואם מדייקים קצת יותר ומפרקים את המילה אז "משפחה" היא ממש "מי שפחה". מי שרוצה להקים משפחה, קודם חייב למצאו לו שפחה... שיהיה לו ממי להקים משפחה.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
מה שאני אומר הוא שיש משבר אנרגיה בעולם ואותו צריך לפתור, לא את מצב התודעה של בני האדם. וזה לא משחק מילים. מי שרוצה לשנות את התודעה לאנשים, עמוק בפנים המוטיווציה שלו היא אחרת מלפתור את בעיית המטמנות בעולם.
בשמת, אם הפתרון לא יתבסס על תשתיות קיימות, אז בהנחה והנתונים המפחידים נכונים (והכל נגרם כתוצאה ממעשי בני אדם), כנראה שהפסימים בדף צודקים.
לבנות מחדש את כל ערי העולם בצורה אקולוגית זה לא ריאלי.
עוד מחשבה: האם בעקבות הצבת קולטי שמש בישראל (מתי זה היה תחילת שנות השישים?), אנשים היו צריכים לשנות את התודעה? או שמא החלטה פשוטה של "מקבלי ההחלטות" פשוט שינתה מערך שלם של צריכה מבלי שמישהו שם לב יותר מדי? (ושינוי התודעה היחידי של אותו אזרח ישראלי היה שבמקום לעשות פעולה ולקבל מים חמים, צריך לא לעשות כלום ולקבל מים חמים?)
בשמת, אם הפתרון לא יתבסס על תשתיות קיימות, אז בהנחה והנתונים המפחידים נכונים (והכל נגרם כתוצאה ממעשי בני אדם), כנראה שהפסימים בדף צודקים.
לבנות מחדש את כל ערי העולם בצורה אקולוגית זה לא ריאלי.
עוד מחשבה: האם בעקבות הצבת קולטי שמש בישראל (מתי זה היה תחילת שנות השישים?), אנשים היו צריכים לשנות את התודעה? או שמא החלטה פשוטה של "מקבלי ההחלטות" פשוט שינתה מערך שלם של צריכה מבלי שמישהו שם לב יותר מדי? (ושינוי התודעה היחידי של אותו אזרח ישראלי היה שבמקום לעשות פעולה ולקבל מים חמים, צריך לא לעשות כלום ולקבל מים חמים?)
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
משבר האנרגיה...משבר הנדל"ן...משבר המזון....התפוצצות אוכלוסין...ויש עוד הרבה הרבה משברים...משבר הדולר...אולי כל זה קשור קצת לכך שכדור הארץ, בעצם, לא אמור לשאת כל כך הרבה אנשים...מספר האנשים שחיים היום בכדור הארץ הוא לא טבעי....ואין פתרון "אנושי" לבעיה כזאת וגם בכלל אין פתרון,,,ואולי מלחמות הן ה"תשובה" לכל כך הרבה משברים. מפחיד...לא חינוכי...אבל....
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 20 יולי 2006, 13:10
- דף אישי: הדף האישי של with_passion*
משבר המזון בעולם
לבנות מחדש את כל ערי העולם בצורה אקולוגית זה לא ריאלי
לא שמעתי אף אחד אומר את זה. מדובר כאן בתהליך. שינוי תודעה גורם גם לשינוי סדר עדיפויות כך שבכל צומת מכאן והלאה, נבחר בצורה אחרת, שלוקחת בחשבון את גבולות היכולת של הטבע.
אולי מלחמות הן התשובה
מלחמות עולות הרבה יותר מדילול אוכלוסין - במיוחד במלחמות מודרניות בהן משתמשים בנשקים שמשמידים הרבה יותר מאנשים. כמו כן בתקופת מלחמה הייצור הופך לגדול יותר - יותר משאבים. כלומר מלחמה תחיש את התהליך שקורה גם ככה עכשיו לאט יותר - תביא את הקץ מוקדם יותר - אבל היא לא פותרת כלום.
לא שמעתי אף אחד אומר את זה. מדובר כאן בתהליך. שינוי תודעה גורם גם לשינוי סדר עדיפויות כך שבכל צומת מכאן והלאה, נבחר בצורה אחרת, שלוקחת בחשבון את גבולות היכולת של הטבע.
אולי מלחמות הן התשובה
מלחמות עולות הרבה יותר מדילול אוכלוסין - במיוחד במלחמות מודרניות בהן משתמשים בנשקים שמשמידים הרבה יותר מאנשים. כמו כן בתקופת מלחמה הייצור הופך לגדול יותר - יותר משאבים. כלומר מלחמה תחיש את התהליך שקורה גם ככה עכשיו לאט יותר - תביא את הקץ מוקדם יותר - אבל היא לא פותרת כלום.
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
משבר המזון בעולם
מלחמות עולות הרבה יותר מדילול אוכלוסין.
מלחמות יובילו להשמדת כל האוכלוסין.
זה הסרטן.
מלחמות פנימיות בהן זמנית נדמה למישהו שהוא מנצח, עד להכחדת כל הגוף כולו.
מלחמות יובילו להשמדת כל האוכלוסין.
זה הסרטן.
מלחמות פנימיות בהן זמנית נדמה למישהו שהוא מנצח, עד להכחדת כל הגוף כולו.
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
כדור הארץ עצמו וגם מי שמאכלס אותו הם לא נצחיים. "הקץ" עלול לבוא ללא קשר למלחמות. מלחמות הן דבר מכוער, אך הן בדרך כלל לא משמידות הכל, דיברנו על זה בדף של "אבולוציה של בנות ארבע עשרה" משהו כזה.
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
מה שאני אומר הוא שיש משבר אנרגיה בעולם ואותו צריך לפתור, לא את מצב התודעה של בני האדם. וזה לא משחק מילים. מי שרוצה לשנות את התודעה לאנשים, עמוק בפנים המוטיווציה שלו היא אחרת מלפתור את בעיית המטמנות בעולם.
תודה שאתה מתנח את המוטיווציה הפנימית שלי. כמה זה עולה לשעה?
המוטיבציה שלי היא באמת לא לפתור את בעיית המטמנות בעולם. אני פשוט חושב שהדרך הכי טובה להגיע למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו היא דרך שינוי תודעתי (קודם כל - מידע, חשיפה, מודעות, אחר כך - בחירות שונות ופעולה אקטיבית בכיוון חדש).
אני לא יודע למה אתה מפחד כל כך מהמילים "שינוי תודעתי". אולי אתה רואה בראש איזו סצינה כמו בסרט "התפוז המכני", אבל לא מדובר פה על איזה משטרת מחשבות. רק מדובר על זה שאנשים ידעו, למשל, שהפעולה הפשוטה של פתיחת וסגירת הברז בבית שלהם משפיעה הרבה יותר ממה שהם חושבים, ושאם הם ישנו את ההרגלים שלהם, זה יכול לעשות שינוי גדול, ושיש לכולנו אחריות אמיתית למה שקורה מסביבנו.
תודה שאתה מתנח את המוטיווציה הפנימית שלי. כמה זה עולה לשעה?
המוטיבציה שלי היא באמת לא לפתור את בעיית המטמנות בעולם. אני פשוט חושב שהדרך הכי טובה להגיע למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו היא דרך שינוי תודעתי (קודם כל - מידע, חשיפה, מודעות, אחר כך - בחירות שונות ופעולה אקטיבית בכיוון חדש).
אני לא יודע למה אתה מפחד כל כך מהמילים "שינוי תודעתי". אולי אתה רואה בראש איזו סצינה כמו בסרט "התפוז המכני", אבל לא מדובר פה על איזה משטרת מחשבות. רק מדובר על זה שאנשים ידעו, למשל, שהפעולה הפשוטה של פתיחת וסגירת הברז בבית שלהם משפיעה הרבה יותר ממה שהם חושבים, ושאם הם ישנו את ההרגלים שלהם, זה יכול לעשות שינוי גדול, ושיש לכולנו אחריות אמיתית למה שקורה מסביבנו.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
משבר המזון בעולם
skira20080603]דר פרץ דר - מבכירי יועצי המים בישראל: הממשל מייצר פאניקה במשק המים כדי לדאוג לבעלי ההון 989584[/po]&origin=ibo&strToSearch=%F4%F8%F5%2C%E3%F8
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
משבר המזון בעולם
האם בעקבות הצבת קולטי שמש בישראל (מתי זה היה תחילת שנות השישים?), אנשים היו צריכים לשנות את התודעה? או שמא החלטה פשוטה של "מקבלי ההחלטות" פשוט שינתה מערך שלם של צריכה מבלי שמישהו שם לב יותר מדי?
כן.
אנשים היו צריכים לשנות את התודעה כדי להציב קולטי שמש על הגג.
האם זה מובן?
וזו לא היתה "החלטה פשוטה של מקבלי ההחלטות".
זו היתה החלטה מודעת של מקבלי ההחלטות, כי הם היו אנשים עם חזון, עם חשיבה לטווח ארוך, ועם כל הדברים שחסרים היום למנהיגים שלנו.
היו אז אנשים חכמים במקומות החשובים במדינה, והם זיהו את החשיבות של דודי השמש ולכן הם עברו שינוי תודעה בעקבות החשיפה שלהם לידע המדעי הרלבנטי, וכך הובילו שינוי במערך שלם של צריכה.
זה בדיוק מה שנחוץ עכשיו, אבל כיוון שאין כמעט אנשים חכמים בקרב "מקבלי ההחלטות", נדרש תהליך הרבה יותר ארוך ופתלתל של שינוי תודעה מלמטה.
כן.
אנשים היו צריכים לשנות את התודעה כדי להציב קולטי שמש על הגג.
האם זה מובן?
וזו לא היתה "החלטה פשוטה של מקבלי ההחלטות".
זו היתה החלטה מודעת של מקבלי ההחלטות, כי הם היו אנשים עם חזון, עם חשיבה לטווח ארוך, ועם כל הדברים שחסרים היום למנהיגים שלנו.
היו אז אנשים חכמים במקומות החשובים במדינה, והם זיהו את החשיבות של דודי השמש ולכן הם עברו שינוי תודעה בעקבות החשיפה שלהם לידע המדעי הרלבנטי, וכך הובילו שינוי במערך שלם של צריכה.
זה בדיוק מה שנחוץ עכשיו, אבל כיוון שאין כמעט אנשים חכמים בקרב "מקבלי ההחלטות", נדרש תהליך הרבה יותר ארוך ופתלתל של שינוי תודעה מלמטה.
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
משבר המזון בעולם
_היו אז אנשים חכמים במקומות החשובים במדינה, והם זיהו את החשיבות של דודי השמש ולכן הם עברו שינוי תודעה בעקבות החשיפה שלהם לידע המדעי הרלבנטי, וכך הובילו שינוי במערך שלם של צריכה.
זה בדיוק מה שנחוץ עכשיו, אבל כיוון שאין כמעט אנשים חכמים בקרב "מקבלי ההחלטות", נדרש תהליך הרבה יותר ארוך ופתלתל של שינוי תודעה מלמטה._
חכמים או פחות, בשם פיתוח השממה נעשו כאן מעשי טיפשות שלא תאומן.
בימינו, רבים מהעסקים הפורחים ביותר, עמודי התווך של הכלכלה, ניזונים מביזת הסביבה. פשוטו כמשמעו.
אין מה לעסוק במה היו המניעים, שכן מניעי איכות הסביבה הפכו להיות העניין המרכזי לאותם הניזונים מביזה.
על פני לבוז לאדמה, להניח כלפיה כבוד. על פני לשתות את דם האדמה, לקוות מים חיים, להינות מזיו החמה וממשבי הרוח, אנרגיה לא חסרה בעולם מבלי לשרוף את משאבי האדמה.
לא חסרים אינטרסים, חסרה תבונה. שכל ישר המכניס את האדמה למשוואת הרווח על פני לשדוד אותה, למטרות רווח אישי שממיט אסון על הכלל.
זה בדיוק מה שנחוץ עכשיו, אבל כיוון שאין כמעט אנשים חכמים בקרב "מקבלי ההחלטות", נדרש תהליך הרבה יותר ארוך ופתלתל של שינוי תודעה מלמטה._
חכמים או פחות, בשם פיתוח השממה נעשו כאן מעשי טיפשות שלא תאומן.
בימינו, רבים מהעסקים הפורחים ביותר, עמודי התווך של הכלכלה, ניזונים מביזת הסביבה. פשוטו כמשמעו.
אין מה לעסוק במה היו המניעים, שכן מניעי איכות הסביבה הפכו להיות העניין המרכזי לאותם הניזונים מביזה.
על פני לבוז לאדמה, להניח כלפיה כבוד. על פני לשתות את דם האדמה, לקוות מים חיים, להינות מזיו החמה וממשבי הרוח, אנרגיה לא חסרה בעולם מבלי לשרוף את משאבי האדמה.
לא חסרים אינטרסים, חסרה תבונה. שכל ישר המכניס את האדמה למשוואת הרווח על פני לשדוד אותה, למטרות רווח אישי שממיט אסון על הכלל.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
משבר המזון בעולם
בימינו, רבים מהעסקים הפורחים ביותר, עמודי התווך של הכלכלה, ניזונים מביזת הסביבה. פשוטו כמשמעו
אכן, לדוגמא בים המלח. אבל אני מבינה שגם עסקי ההתפלה יהיו אותו הדבר.
אכן, לדוגמא בים המלח. אבל אני מבינה שגם עסקי ההתפלה יהיו אותו הדבר.
משבר המזון בעולם
בקשר לחסכון במים יש לי בקשה קטנה אליכם.
אם אתם מתארחים בצימרים או שומעים על חברים שמתכוונים לעשות זאת בקיץ- בבקשה להפסיק לבקש צימר עם בריכה צמודה במיתחם. זה הטרנד החדש של מתארחי הצימרים וכשיש ביקוש, יש גם מי שבונה.
כמו שהיתה אופנת הג'קוזי, ככה עכשיו אופנת הבריכה הצמודה. איך אנשים לא מחברים אחד ועוד אחד?
תעבירו את זה הלאה. תודה.
אם אתם מתארחים בצימרים או שומעים על חברים שמתכוונים לעשות זאת בקיץ- בבקשה להפסיק לבקש צימר עם בריכה צמודה במיתחם. זה הטרנד החדש של מתארחי הצימרים וכשיש ביקוש, יש גם מי שבונה.
כמו שהיתה אופנת הג'קוזי, ככה עכשיו אופנת הבריכה הצמודה. איך אנשים לא מחברים אחד ועוד אחד?
תעבירו את זה הלאה. תודה.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
אני חושבת שהמונח "שינוי תודעתי" הוא בעייתי. לי זה נשמע משהו בין השתלת אונה להתגלות אלוהית. הרי בעצם מדובר רק לדעת כמה דברים שלא ידענו קודם, לשים לב לכמה דברים שלא שמנו לב אליהם קודם. זה הכל. זה לא שפתאום דורשים מהזאב לגור עם הכבש. זה בסך הכל לא שינוי גדול יותר מלהבין מה ההבדל בין ריבית נומינלית לריאלית; כלומר, זה לגמרי לא במודעות של מי שלא בעניינים, אבל כל אחד יכול להבין את זה בלי לשנות משהו מהותי באופיו.
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
יונת, אני לא מסכים איתך.
השינוי הוא לא כמו סתם להבין עוד איזה משהו. השינוי הוא להבין שלא אתה הוא המרכז וכל השאר נועד לשרת אותך, אלא שאתה חלק ממרקם עדין של אנשים וסביבה, ושיש לך אחריות לא רק כלפי עצמך.
זה לא שינוי פשוט לעשות, במַקום שבו המוטו המרכזי הוא לדאוג לעצמך, גם על חשבון אחרים.
השינוי הוא לא כמו סתם להבין עוד איזה משהו. השינוי הוא להבין שלא אתה הוא המרכז וכל השאר נועד לשרת אותך, אלא שאתה חלק ממרקם עדין של אנשים וסביבה, ושיש לך אחריות לא רק כלפי עצמך.
זה לא שינוי פשוט לעשות, במַקום שבו המוטו המרכזי הוא לדאוג לעצמך, גם על חשבון אחרים.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
אני חושבת שאם תשאל את האדם ברחוב "האם את חושב שאתה מרכז העולם וכל השאר נועד לשרת אותך" הוא יענה שלא. הוא עובד, משלם מסים, לא משתלט על שתי חניות, בקיצור -- מתחשב בסביבתו. אין שום צורך לשנות את הערכים שלו. צריך רק לשנות את הראיה שלו לגבי איזה ממעשיו פוגעים בסביבה, ולעזור לו לאמץ דרכי פעולה חלופיות.
מידע -- כן. השתלת אישיות -- לא.
מידע -- כן. השתלת אישיות -- לא.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
עודד, קודם כל על לנתח מוטיווציות נסתרות אני לא גובה כלום (אולי מלפפון מהגינה שלך).
שנינו מסכימים שהנושא הזה חשוב ומתווכחים על דבר שולי - על הטקטיקה.
למרות שאני מכיר את הנתונים, אני מסרב להתפלץ. אני מאמין שאפשר לשנות ושכל שינוי הוא מבורך.
מקסימום באמת נעלם מפה כולנו, וזה בסדר (כי זה לא שאותנו שלחו לישון והמבוגרים חוגגים בחדר אחר. לא יהיה חדר אחר. אז זה בסדר ).
יצא לי לשנות את הגישה של כמה אנשים בנושא הזה ואני באופן אישי, אם הייתי רואה לנגד עיני משימה של לשנות להם את התודעה, מאמין שמראש הייתי נכשל.
באופן כללי, אני חושב שהגישה של הכל או כלום (שאני בלי ספק ממהר להקיש על קיומה דרך שילוב המילים "שינוי תודעתי", שאצלי מתחבר ל"צריבת התודעה" המפורסמת של צה"ל, וזה באמת ייתכן שריטה שלי פרטית) לא תוביל לשום מקום.
האוטופיה שבה האנושות יוצאת מהשלב האגוצנטרי שלה ואשכרה רואה קיום של אחר, יכולה לחכות. כרגע, אני אסתפק בחקיקת חוק זכויות הטבע ושימורו. (מה שיוביל לקנסות מסיביים על מזהמים ולאי כדאיות כלכלית למזהמים. חוק שכשליאת טאוב תגיע לאו"ם בתום הקדנציה השניה (והמוצלחת) שלה כראש ממשלת ישראל, תעביר ותדאג לאכיפתו ע"י משטרה בין לאומית חשאית שהיא תקים ביחד עם אנשי גרילה גרנדנינג)
אבל אני מרגיש שלא זו היתה הכוונה שלך וכאמור - אנחנו הרבה יותר מסכימים מלא מסכימים.
| הגשת מלפפון |
בשמת, אני לא מסכים עם דברייך. למעשה אני קורא אותם ולא מבין אותם. (בניגוד לדברייך על ההשלכות של המזגן ממקודם ששם הסכמתי איתך)
הכנסת מקבלת מאות החלטות בכל שנה. החלטה אחת כזו (למשל, טרטרינה טרטמן הולכת לקדם חוק מים אפורים, ואולי יהיה חוק סיבסוד מערכות כאלו!) יכולה לשנות מציאות שלמה להמון אנשים, עם השלכה לדורות.
מבלי לדעת, אני מהמר שכך היה עם קולטי השמש. בטח היה איזה בעל אינטרס שלחץ, איזה כמה ח"כים עם בורקס בפה שהרימו את היד מבלי לדעת איזו ועדה זו בדיוק וראש ועדה אידאליסט שבמקרה גם היה חבר של בעל האינטרס הלחוץ.
שום תודעה לא השתנתה. בטח לא שלנו שאחרי שלוש דורות פשוט נכנסים למקלחת ויש מים חמים ולא צריך לפני זה להדליק פתיליה מתחת לאמבטיה.
| הגשת פקוס טרי |
שנינו מסכימים שהנושא הזה חשוב ומתווכחים על דבר שולי - על הטקטיקה.
למרות שאני מכיר את הנתונים, אני מסרב להתפלץ. אני מאמין שאפשר לשנות ושכל שינוי הוא מבורך.
מקסימום באמת נעלם מפה כולנו, וזה בסדר (כי זה לא שאותנו שלחו לישון והמבוגרים חוגגים בחדר אחר. לא יהיה חדר אחר. אז זה בסדר ).
יצא לי לשנות את הגישה של כמה אנשים בנושא הזה ואני באופן אישי, אם הייתי רואה לנגד עיני משימה של לשנות להם את התודעה, מאמין שמראש הייתי נכשל.
באופן כללי, אני חושב שהגישה של הכל או כלום (שאני בלי ספק ממהר להקיש על קיומה דרך שילוב המילים "שינוי תודעתי", שאצלי מתחבר ל"צריבת התודעה" המפורסמת של צה"ל, וזה באמת ייתכן שריטה שלי פרטית) לא תוביל לשום מקום.
האוטופיה שבה האנושות יוצאת מהשלב האגוצנטרי שלה ואשכרה רואה קיום של אחר, יכולה לחכות. כרגע, אני אסתפק בחקיקת חוק זכויות הטבע ושימורו. (מה שיוביל לקנסות מסיביים על מזהמים ולאי כדאיות כלכלית למזהמים. חוק שכשליאת טאוב תגיע לאו"ם בתום הקדנציה השניה (והמוצלחת) שלה כראש ממשלת ישראל, תעביר ותדאג לאכיפתו ע"י משטרה בין לאומית חשאית שהיא תקים ביחד עם אנשי גרילה גרנדנינג)
אבל אני מרגיש שלא זו היתה הכוונה שלך וכאמור - אנחנו הרבה יותר מסכימים מלא מסכימים.
| הגשת מלפפון |
בשמת, אני לא מסכים עם דברייך. למעשה אני קורא אותם ולא מבין אותם. (בניגוד לדברייך על ההשלכות של המזגן ממקודם ששם הסכמתי איתך)
הכנסת מקבלת מאות החלטות בכל שנה. החלטה אחת כזו (למשל, טרטרינה טרטמן הולכת לקדם חוק מים אפורים, ואולי יהיה חוק סיבסוד מערכות כאלו!) יכולה לשנות מציאות שלמה להמון אנשים, עם השלכה לדורות.
מבלי לדעת, אני מהמר שכך היה עם קולטי השמש. בטח היה איזה בעל אינטרס שלחץ, איזה כמה ח"כים עם בורקס בפה שהרימו את היד מבלי לדעת איזו ועדה זו בדיוק וראש ועדה אידאליסט שבמקרה גם היה חבר של בעל האינטרס הלחוץ.
שום תודעה לא השתנתה. בטח לא שלנו שאחרי שלוש דורות פשוט נכנסים למקלחת ויש מים חמים ולא צריך לפני זה להדליק פתיליה מתחת לאמבטיה.
| הגשת פקוס טרי |
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
איזה שלושה דורות ואיזה נעלים. מתוך הערך "דוד שמש" בויקיפדיה:
"בעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים נקבעה בחוק (ב-1976) החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל (מלבד דירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לכל הדירות). חריג ייחודי בתקנה האזרחית היא שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ובכללם נאסרת הצבת דודי שמש.
בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל.
מפעלי תעשייה אינם מחויבים בארץ על פי החוק לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט."
"בעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים נקבעה בחוק (ב-1976) החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל (מלבד דירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לכל הדירות). חריג ייחודי בתקנה האזרחית היא שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ובכללם נאסרת הצבת דודי שמש.
בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים (כ95% מבתי האב), ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל.
מפעלי תעשייה אינם מחויבים בארץ על פי החוק לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט."
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
אני חושבת שאם תשאל את האדם ברחוב "האם את חושב שאתה מרכז העולם וכל השאר נועד לשרת אותך" הוא יענה שלא.
לא כל כך משנה מה הוא יגיד אלא יותר איך הוא פועל. ובגדול, לרוב האנשים לא ממש אכפת איזה מחיר משלם מישהו או משהו אחר על זה שהם מנסים להעלות את רמת החיים הפרטית שלהם.
הוא עובד, משלם מסים, לא משתלט על שתי חניות, בקיצור – מתחשב בסביבתו.
זה, אגב, לא כל כך פשוט כמו שאת מתארת את זה. כל כך הרבה אנשים מעלימים מס, למשל, שזו בדיוק פעולה שבאה להשיג רווח פרטי על חשבון האחרים. או התופעה של תשלום "בלי חשבונית" כדי לחסוך את המע"מ, ואת מס ההכנסה של נותן השירות.
אני מסכים איתך שמידע הוא קריטי בשביל השינוי. אני לא מדבר על צריבת התודעה או על שתילת מוח או דברים כאלה. אני מדבר על מה שצריך שיקרה אצל האנשים. איך? אני לא יודע. אבל לדעתי בלי השינוי בתודעה ולא רק בכמה נקודות פה ושם, לא נגיע לחיים בני קיימא. פשוט כי אם נתקן משהו אחד אז יצוצו דברים אחרים.
ואם ניקח את הדוגמא של דודי השמש, למשל, אז אמנם היה פה מהלך יפה, אבל מאז שחוקקו את החוק ועד היום צריכת החשמל הכוללת של ישראל (ובטח גם הממוצע לאדם) עלו בהרבה. אז מה עזר החוק האחד הזה בלי שינוי כללי בתודעה?
לא כל כך משנה מה הוא יגיד אלא יותר איך הוא פועל. ובגדול, לרוב האנשים לא ממש אכפת איזה מחיר משלם מישהו או משהו אחר על זה שהם מנסים להעלות את רמת החיים הפרטית שלהם.
הוא עובד, משלם מסים, לא משתלט על שתי חניות, בקיצור – מתחשב בסביבתו.
זה, אגב, לא כל כך פשוט כמו שאת מתארת את זה. כל כך הרבה אנשים מעלימים מס, למשל, שזו בדיוק פעולה שבאה להשיג רווח פרטי על חשבון האחרים. או התופעה של תשלום "בלי חשבונית" כדי לחסוך את המע"מ, ואת מס ההכנסה של נותן השירות.
אני מסכים איתך שמידע הוא קריטי בשביל השינוי. אני לא מדבר על צריבת התודעה או על שתילת מוח או דברים כאלה. אני מדבר על מה שצריך שיקרה אצל האנשים. איך? אני לא יודע. אבל לדעתי בלי השינוי בתודעה ולא רק בכמה נקודות פה ושם, לא נגיע לחיים בני קיימא. פשוט כי אם נתקן משהו אחד אז יצוצו דברים אחרים.
ואם ניקח את הדוגמא של דודי השמש, למשל, אז אמנם היה פה מהלך יפה, אבל מאז שחוקקו את החוק ועד היום צריכת החשמל הכוללת של ישראל (ובטח גם הממוצע לאדם) עלו בהרבה. אז מה עזר החוק האחד הזה בלי שינוי כללי בתודעה?
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
והנה עוד דוגמא, מתוך כתבה על מזון לא אורגני שהתפרסמה שלשום. מדובר על כך שהאוכל הלא-אורגני לא כל כך מלא רעלים כמו שחושבים ואולי זה לא מצדיק להוציא כל כך הרבה כסף על מזון אורגני.
כלומר - אם זה מספיק בטוח בשבילי, אז אני אוציא פחות כסף על אוכל (וכמובן שכך יישאר לי יותר כסף למוצרי צריכה אחרים). לא משנה מה המחיר שהסביבה משלמת על זה, הקרקע, האויר, מי התהום, הפועלים. זה לא מוזכר ולו במילה אחת בכתבה. העיקר שאני אקנה ביותר זול.
כלומר - אם זה מספיק בטוח בשבילי, אז אני אוציא פחות כסף על אוכל (וכמובן שכך יישאר לי יותר כסף למוצרי צריכה אחרים). לא משנה מה המחיר שהסביבה משלמת על זה, הקרקע, האויר, מי התהום, הפועלים. זה לא מוזכר ולו במילה אחת בכתבה. העיקר שאני אקנה ביותר זול.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
משבר המזון בעולם
הבעיה היא שהורגלנו לחשוב שצמיחה היא דבר טוב. מה טוב, חיוני!
צמיחה והתפתחות היא חלק מהמהות האנושית.
אני לא מכירה מישהו שמעדיף לדרוך במקום.
סטגנציה לא תוביל אותנו לשום דבר טוב.
אפילו אופק, למרות שנדמה לו שהוא ברגרסיה עובר תהליך של התפתחות, יחסית לעצמו.
כך שאין ברירה אלא ללכת קדימה (או למות)
נשאלת רק השאלה לאיזה קדימה (או למעלה) כדאי ללכת?
כשאני שומעת את המילים "התפתחות" "קידמה" "צמיחה" אני לא בהכרח רואה את מה שמתארים פה חלק מהכותבים והדברים הם לא בהכרח שליליים. אני בהחלט חושבת שהשינויים בתחום התודעה האקולוגית שקרו בשנים האחרונות גם הם סוג של צמיחה התפתחות והתקדמות.
צמיחה והתפתחות היא חלק מהמהות האנושית.
אני לא מכירה מישהו שמעדיף לדרוך במקום.
סטגנציה לא תוביל אותנו לשום דבר טוב.
אפילו אופק, למרות שנדמה לו שהוא ברגרסיה עובר תהליך של התפתחות, יחסית לעצמו.
כך שאין ברירה אלא ללכת קדימה (או למות)
נשאלת רק השאלה לאיזה קדימה (או למעלה) כדאי ללכת?
כשאני שומעת את המילים "התפתחות" "קידמה" "צמיחה" אני לא בהכרח רואה את מה שמתארים פה חלק מהכותבים והדברים הם לא בהכרח שליליים. אני בהחלט חושבת שהשינויים בתחום התודעה האקולוגית שקרו בשנים האחרונות גם הם סוג של צמיחה התפתחות והתקדמות.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
משבר המזון בעולם
הכולל צמיחה של 3-5 אחוזים בשנה כמובן אחרת איך נראה את פנינו ברבים?
מבחינה כלכלית מדובר במספר שמתאים לגידול באוכלוסיה ואולי טיפה יותר (תלוי במדינה)
אז אתה בעד להגביל את הילודה?
או להאכיל את כל המובטלים שישתחררו עוד מעט מהצבא בעצמך?
מבחינה כלכלית מדובר במספר שמתאים לגידול באוכלוסיה ואולי טיפה יותר (תלוי במדינה)
אז אתה בעד להגביל את הילודה?
או להאכיל את כל המובטלים שישתחררו עוד מעט מהצבא בעצמך?
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
צמיחה והתפתחות היא חלק מהמהות האנושית.
לא יודע. למה את אומרת את זה? נכון שבתרבות שלנו זה כך, אבל האם זה נכון לכל תרבות אנושית?
קראת את סדרת ישמעאל? קראת את עקרון הרצף?
אז אתה בעד להגביל את הילודה?
גידול האוכלוסיה הוא בהחלט הבעיה המרכזית, לדעתי. מה לעשות בעניין? זו שאלה טובה, אבל להתעלם מהבעיה זה לקבור את הראש בחול.
לא יודע. למה את אומרת את זה? נכון שבתרבות שלנו זה כך, אבל האם זה נכון לכל תרבות אנושית?
קראת את סדרת ישמעאל? קראת את עקרון הרצף?
אז אתה בעד להגביל את הילודה?
גידול האוכלוסיה הוא בהחלט הבעיה המרכזית, לדעתי. מה לעשות בעניין? זו שאלה טובה, אבל להתעלם מהבעיה זה לקבור את הראש בחול.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
משבר המזון בעולם
לא יודע. למה את אומרת את זה?
עודד, אני לא מדברת על צמיחה כלכלית דווקא ולא על התפתחות טכנולוגית. אלא על המושגים האלה באופן כללי.
הבחירה של התרבות המערבית היום ללכת בכיוונים האלה היא אומנם זמנית אבל היא חלק מהנטיה האנושית הזאת שקיימת משחר הזמנים
את סדרת ישמאל לא קראתי וגם אין לי שום כוונה כזאת.
את עקרון הרצף קראתי ואני לא מבינה מה הקשר.
ואתה? מה אתה קראת בשביל מדינה?
יש עוד המון הוגי דעות וכותבים - לא כולם מסכימים על דרך אחת שהיא ה"נכונה"
עודד, אני לא מדברת על צמיחה כלכלית דווקא ולא על התפתחות טכנולוגית. אלא על המושגים האלה באופן כללי.
הבחירה של התרבות המערבית היום ללכת בכיוונים האלה היא אומנם זמנית אבל היא חלק מהנטיה האנושית הזאת שקיימת משחר הזמנים
את סדרת ישמאל לא קראתי וגם אין לי שום כוונה כזאת.
את עקרון הרצף קראתי ואני לא מבינה מה הקשר.
ואתה? מה אתה קראת בשביל מדינה?
יש עוד המון הוגי דעות וכותבים - לא כולם מסכימים על דרך אחת שהיא ה"נכונה"
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
יש עוד המון הוגי דעות וכותבים - לא כולם מסכימים על דרך אחת שהיא ה"נכונה"
ברור. למעשה, רובם חושבים הפוך ממני. אז מה?
את עקרון הרצף קראתי ואני לא מבינה מה הקשר.
לעניות דעתי, הספר מתאר חברה שחיה באותה צורה, ובאותם תנאים, כבר אלפי שנים, והם מאוד שמחים בחלקם, ולא מעוניינים "לצמוח" אלא פשוט לחיות את חייהם בנועם. זו ההתרשמות שלי מהספר.
את סדרת ישמאל לא קראתי וגם אין לי שום כוונה כזאת.
נשמע לי (אולי זה רק בראש שלי) שיש לך איזו התנגדות לספר?
ברור. למעשה, רובם חושבים הפוך ממני. אז מה?
את עקרון הרצף קראתי ואני לא מבינה מה הקשר.
לעניות דעתי, הספר מתאר חברה שחיה באותה צורה, ובאותם תנאים, כבר אלפי שנים, והם מאוד שמחים בחלקם, ולא מעוניינים "לצמוח" אלא פשוט לחיות את חייהם בנועם. זו ההתרשמות שלי מהספר.
את סדרת ישמאל לא קראתי וגם אין לי שום כוונה כזאת.
נשמע לי (אולי זה רק בראש שלי) שיש לך איזו התנגדות לספר?
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
אבל היא חלק מהנטיה האנושית הזאת שקיימת משחר הזמנים.
על מה את מבססת את זה? אני לא אומר שאת טועה, אבל איך את יודעת שזה נכון?
על מה את מבססת את זה? אני לא אומר שאת טועה, אבל איך את יודעת שזה נכון?
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
כדור הארץ במשבר...או...אולי...האנושות במשבר....האנושות שהיא לא המעמד העליון היא במשבר. אני לא דואגת למר לבייב או למר גאידמק. גם לא לשרי האריסון.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
צמיחה והתפתחות היא חלק מהמהות האנושית.
בהיסטוריה שלנו יש לא רק צמיחה והתפתחות אלא גם נפילות ונסיגות, התכווצות והתחלפות. גם הן חלק מ"המהות האנושית". כנראה שזה חלק שאנחנו מתחילים בו עכשיו.
בהיסטוריה שלנו יש לא רק צמיחה והתפתחות אלא גם נפילות ונסיגות, התכווצות והתחלפות. גם הן חלק מ"המהות האנושית". כנראה שזה חלק שאנחנו מתחילים בו עכשיו.
-
- הודעות: 293
- הצטרפות: 23 יוני 2007, 15:05
משבר המזון בעולם
בשנות ה-90 המאוחרות, כאשר התכוננו למפגש עם שנות 2000...מי היה מאמין שנדבר על משבר המזון בשנת 2008 ????
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
די הרבה אנשים, כולל ג'יימס וואטסון (החבר של קריק, מה-DNA), פול ארליך ("פצצת האוכלוסין"), קולין קמפבל (שיא תפוקת הנפט), ביל מוליסון ודיוויד הולמגרן (פרמקלצ'ר), לסטר בראון ("תוכנית ב'"), חברי מועדון רומא ("גבולות לצמיחה"), ג'וזף טיינטר וארנולד טוינבי (היסטוריונים), ...
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
משבר המזון בעולם
בהיסטוריה שלנו יש לא רק צמיחה והתפתחות אלא גם נפילות ונסיגות, התכווצות והתחלפות.
לא אמרתי שהדברים האלה לא קורים.
השאלה היא האם אנחנו רוצים שיקרו?
נראה לי שהשאיפה האנושית הבסיסית היא בכיוון "למעלה".
וזו אולי היתה הטעות שלי, השתמשתי במילה מהות כשבעצם התכוונתי לשאיפה.
לא אמרתי שהדברים האלה לא קורים.
השאלה היא האם אנחנו רוצים שיקרו?
נראה לי שהשאיפה האנושית הבסיסית היא בכיוון "למעלה".
וזו אולי היתה הטעות שלי, השתמשתי במילה מהות כשבעצם התכוונתי לשאיפה.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
משבר המזון בעולם
על מה את מבססת את זה? אני לא אומר שאת טועה, אבל איך את יודעת שזה נכון?
גם, אני מרגישה בליבי ובעצמותי וגם חושבת בהגיון שלי, שזה נכון.
נחשפתי לרעיון הזה אצל הרבה אנשים חכמים שקראתי ולמדתי מהם
גם מהשיר המפורסם של ג'ובראן חליל ג'ובראן
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם;
באים המה דרככם אך לא מכם,
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם.
גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר -
שם לא תוכל לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פניהם קדימה ולא אחור, והם לא יתרפקו על האתמול.
גם, אני מרגישה בליבי ובעצמותי וגם חושבת בהגיון שלי, שזה נכון.
נחשפתי לרעיון הזה אצל הרבה אנשים חכמים שקראתי ולמדתי מהם
גם מהשיר המפורסם של ג'ובראן חליל ג'ובראן
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם;
באים המה דרככם אך לא מכם,
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם.
גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר -
שם לא תוכל לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פניהם קדימה ולא אחור, והם לא יתרפקו על האתמול.
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
משבר המזון בעולם
זה כמובן שיר מדהים, אך זה שהחיים פניהם קדימה לא קשור לצמיחה.
אני גם לא משוכנע בטענתך שהשאיפה האנושית הבסיסית היא בכיוון "למעלה".
זה מאוד נכון לתרבות שלנו, אבל אני לא בטוח שלאנושות ככלל.
אני גם לא משוכנע בטענתך שהשאיפה האנושית הבסיסית היא בכיוון "למעלה".
זה מאוד נכון לתרבות שלנו, אבל אני לא בטוח שלאנושות ככלל.
משבר המזון בעולם
אתם חייבים לקרוא את זה!
סיכום של הרבה ממה שנכתב כאן וזוויות נוספות.
הפרדוקס של משבר המזון וארבעת הצעדים לשינוי
סיכום של הרבה ממה שנכתב כאן וזוויות נוספות.
הפרדוקס של משבר המזון וארבעת הצעדים לשינוי
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 20 יולי 2006, 13:10
- דף אישי: הדף האישי של with_passion*
משבר המזון בעולם
דוח שהוצנע על ידי הבנק העולמי על מנת לא להביש את הבית לבן - עכשיו פורסם ומגלה לנו שלדלקים ביולוגיים יש חלק של 75% באחריות על משבר המזון הנוכחי, בניגוד ל-3% שהבית הלבן דיבר עליו.
http://www.mathaba.net/[po]0 index[/po].shtml?x=597347
http://www.mathaba.net/[po]0 index[/po].shtml?x=597347
משבר המזון בעולם
בגדול, זאת בדיוק הטענה שלי מתחילת הדיון:
נשיא הבנק העולמי רוברט זואליק:''חברי ה-G8 חייבים לטפל במשבר המזון - לא מדובר באסון טבעי - צונאמי או רעידת אדמה, אלא באסון מעשה ידי אדם, ולכן על בני האדם מוטלת האחריות לפתור את הבעיה :
"מדובר בפעם הראשונה מאז 1973 שהעולם מתמודד עם שילוב מסוכן של מחירי שיא לנפט ולסחורות החקלאיות, שמגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינות רבות, ודוחף אנשים רבים אל מתחת לקו העוני. עד כה, למעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם, נאלצו להתמודד עם מהומות מזון, שעלולות לחזור על עצמן ואף להתגבר אם מחירי המזון והאנרגיה ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי.
"הנתונים היבשים מתורגמים לחיים שבורים של רבבות אנשים, ולבלימת פוטנציאל הצמיחה של מדינות רבות"
הדגשים שלי:
נשיא הבנק העולמי רוברט זואליק:''חברי ה-G8 חייבים לטפל במשבר המזון - לא מדובר באסון טבעי - צונאמי או רעידת אדמה, אלא באסון מעשה ידי אדם, ולכן על בני האדם מוטלת האחריות לפתור את הבעיה :
"מדובר בפעם הראשונה מאז 1973 שהעולם מתמודד עם שילוב מסוכן של מחירי שיא לנפט ולסחורות החקלאיות, שמגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינות רבות, ודוחף אנשים רבים אל מתחת לקו העוני. עד כה, למעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם, נאלצו להתמודד עם מהומות מזון, שעלולות לחזור על עצמן ואף להתגבר אם מחירי המזון והאנרגיה ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי.
"הנתונים היבשים מתורגמים לחיים שבורים של רבבות אנשים, ולבלימת פוטנציאל הצמיחה של מדינות רבות"
הדגשים שלי:
- משבר המזון - לא מדובר באסון טבעי - צונאמי או רעידת אדמה, אלא באסון מעשה ידי אדם, ולכן על בני האדם מוטלת האחריות לפתור את הבעיה .
- מדובר בפעם הראשונה מאז 1973 שהעולם מתמודד עם שילוב מסוכן של מחירי שיא לנפט ולסחורות החקלאיות : אני רואה כאן חזרה של אותו מודל כלכלי. זו לא מקריות, זו תבנית. הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות. שווה בדיקה.
- הנתונים היבשים מתורגמים לחיים שבורים של רבבות אנשים : אנו נוטים לשכוח שנתונים סטטיסטיים ומופשטים, כגון אבטלה, אינפלציה ו"משבר" מתורגמים לשבר בחייהם של אנשים.
משבר המזון בעולם
הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות. שווה בדיקה.
אתה מתכוון שלמסחר בבורסה יש אפקט ממש ממש מהותי למשבר? או שהם הולכים אחרי המגמה? ז"א שהם מבינים ששם, בסחורות, תמשיך להיות עליית מחירים ולכן משקיעים שם.
חוץ מזה, חשבתי לעצמי, אולי דווקא בגלל שנוצר משבר לפני המשבר האמיתי הנובע ממחסור, יווצר המומנטום לשינוי וחיפוש אלטרנטיבות. לפני שמתחילים לגווע במיליונים.
ואולי אנחנו נמצאים לפני נפילת אנשי ההון לסיבוב חדש בגליוטינה. כי צריך לזכור שהגרידיות של "ההון" יכולה להמשיך ולצמוח רק במצב שהשאר מנמנמים וכנראה שזה לא המצב כיום. (ז'ראר, ראית את סדרת הכתבות בדה-מרקר על החיבוק של השלטון וההון? נראה שהעתונות נזכרה פתאם מה תפקידה. מעניין למה זה קורה דווקא עכשיו.)
אתה מתכוון שלמסחר בבורסה יש אפקט ממש ממש מהותי למשבר? או שהם הולכים אחרי המגמה? ז"א שהם מבינים ששם, בסחורות, תמשיך להיות עליית מחירים ולכן משקיעים שם.
חוץ מזה, חשבתי לעצמי, אולי דווקא בגלל שנוצר משבר לפני המשבר האמיתי הנובע ממחסור, יווצר המומנטום לשינוי וחיפוש אלטרנטיבות. לפני שמתחילים לגווע במיליונים.
ואולי אנחנו נמצאים לפני נפילת אנשי ההון לסיבוב חדש בגליוטינה. כי צריך לזכור שהגרידיות של "ההון" יכולה להמשיך ולצמוח רק במצב שהשאר מנמנמים וכנראה שזה לא המצב כיום. (ז'ראר, ראית את סדרת הכתבות בדה-מרקר על החיבוק של השלטון וההון? נראה שהעתונות נזכרה פתאם מה תפקידה. מעניין למה זה קורה דווקא עכשיו.)
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
הטענה שלי היא שהמשקיעים מעבירים את הכסף מאפיקים שונים אל החוזים על סחורות.
קראתי עדות לקונגרס של מומחה שטוען את זה בדיוק. אם זה נכון, זה מאוד מעודד:
זה מזכיר לי את חלום פרעה, עם שבע הפרות הדשנות ושבע הפרות הרזות. הרי הפתרון שלו (באדיבות האנליסט יוסף) היה לקנות הרבה חוזים עתידיים על סחורות ובמיוחד מזון, ואחר כך למכור אותם בשבע השנים הרזות. אמנם כשפרעה קנה את החוזים העתידיים האלה אנשים התלוננו שהוא גורם לעליית מחירי הסחורות, אבל בסופו של דבר העליה המוקדמת הזו מיתנה את הקפיצה הגדולה במחיר שהיתה נגרמת אם היו מגיעים לשבע השנים הרזות בלי שאף אחד טרח לשמור סחורות במחסנים.
בקיצור, אני מקווה מאוד שאי שם יושבים להם מחסנים מלאים נפט, חיטה, וסחורות אחרות, כדי שנוכל לקנות אותם (אפילו ביוקר) בעתיד כשיהיה עוד יותר קשה להשיג אותם.
קראתי עדות לקונגרס של מומחה שטוען את זה בדיוק. אם זה נכון, זה מאוד מעודד:
זה מזכיר לי את חלום פרעה, עם שבע הפרות הדשנות ושבע הפרות הרזות. הרי הפתרון שלו (באדיבות האנליסט יוסף) היה לקנות הרבה חוזים עתידיים על סחורות ובמיוחד מזון, ואחר כך למכור אותם בשבע השנים הרזות. אמנם כשפרעה קנה את החוזים העתידיים האלה אנשים התלוננו שהוא גורם לעליית מחירי הסחורות, אבל בסופו של דבר העליה המוקדמת הזו מיתנה את הקפיצה הגדולה במחיר שהיתה נגרמת אם היו מגיעים לשבע השנים הרזות בלי שאף אחד טרח לשמור סחורות במחסנים.
בקיצור, אני מקווה מאוד שאי שם יושבים להם מחסנים מלאים נפט, חיטה, וסחורות אחרות, כדי שנוכל לקנות אותם (אפילו ביוקר) בעתיד כשיהיה עוד יותר קשה להשיג אותם.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
זה כבר ממש מדע בדיוני ולא ייאומן שקיים, אבל בסלווברד, בקצה העולם, הוקם בנק לשימור זרעים כהכנה ליום הדין.
http://www.croptrust.org
http://www.croptrust.org
-
- הודעות: 646
- הצטרפות: 25 מרץ 2008, 11:03
משבר המזון בעולם
בסלווברד, בקצה העולם, הוקם בנק לשימור זרעים.
אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)
אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)
משבר המזון בעולם
רוזמרין, יונת:
כבר כתבו זאת לפני, על הפער בין הכלכלה הריאלית לבורסאית.
על פניו, לפי התיאוריה הכלכלית השלטת, אין הפרדה.
מתי רואים שהיא אכן קיימת? כאשר שערים של ניירות משתוללים ללא קשר לנכס הפיזי שהאותם ניירות מייצגים. למשל מנייה של חברה שלא חל שום שינוי משמעותי בדו"חות שלה. או כמות עסקאות בחוזים על סחורות הרבה מעל ומעבר למסחר הריאלי בין יצרנים לצרכנים.
הדוגמה של האנליסט יוסף בעל הפסים קשורה לכלכלה הריאלית, כי הוא בנה מלאים אמיתיים.
לעומתו, סוחרים שניצלו את הביקוש שיוסף יצר כדי להצטייד בחוזים בלבד, וזאת במטרה למכור לו חזרה במחיר גבוה יותר... בזאת הם פעלו לרוווחתם הכלכלית בלבד, וזאת על חשבון הציבור שנאלץ לשלם מכיסו את הרווח שלהם.
מכיוון שזאת הנקודה המרכזית: הרווחים במסחר לא באים מהאוויר. מישהו משלם אותם. כשאנחנו משלמים 7 ש"ח לליטר בנזין, אנחנו משלמים את רווחיהם של שחקני החוזים.
הזירה הבורסאית לא עוסקת בבניית מלאים של מוצרים נדרשים לצריכה, אלא רק בבניית מלאים של מזומנים של השחקנים השונים. נהפוך הוא: לעיתים שווה לצמצם את המלאים הריאליים לטובת המזומנים. עיקרון ההיצע וביקוש. תראו איך חברות הדשנים והנפט רושמות רווחים נאים בזכות נסיקת המכירים... מישהו מחזיק במניות "פוטש"? לו הבורסה היתה מקדמת מלאי אמיתי, לא היה משבר מזון בעולם.
יונת, את מבטאת את התפיסה שהזירה הכלכלית שואפת לאיזון. או כמו שאמר קיינס, כל מצב לא רציונאלי שואף חזרה לרציונאליות, רק שעד שזה יקרה, אנחנו עלולים למות (תרגום ופרשנות חופשיים, מי שמוכן למצוא את המקור, יבורך). לכן, עלינו לשמור על איזון במו ידינו, באופן מלאכותי.
ואפרופו איזון, ההיסטוריה הכלכלית של המערב רצופה בועות פוקעות, עוד מהמאה ה-12. וכל פקיעה כזו חיסלה משק שלם. יש לי סקירה של כלכלן צרפתי בעניין שכבר זמן מה מחכה לי להמרה לפורמט "באופן".
ולגבי הגיליוטינה, ממה שאני קורה מהמתרחש בארצו של הדוד סאם (שם מעדיפים גרדום מהסוג הישן), יש התוודעות רחבת היקף לכך שהקריסה המשתוללת שם נובעת באופן משמעותי ממניפולציות של שחקני שוק ההון, ובכלל זה, מנהלים בכירים של הבנקים הגדולים. קמו כבר מספר וועדות חקירה, ואף של ה-FBI לאור חשד ממשי לעבירה על חוקי הון ועסקים.
כבר כתבו זאת לפני, על הפער בין הכלכלה הריאלית לבורסאית.
על פניו, לפי התיאוריה הכלכלית השלטת, אין הפרדה.
מתי רואים שהיא אכן קיימת? כאשר שערים של ניירות משתוללים ללא קשר לנכס הפיזי שהאותם ניירות מייצגים. למשל מנייה של חברה שלא חל שום שינוי משמעותי בדו"חות שלה. או כמות עסקאות בחוזים על סחורות הרבה מעל ומעבר למסחר הריאלי בין יצרנים לצרכנים.
הדוגמה של האנליסט יוסף בעל הפסים קשורה לכלכלה הריאלית, כי הוא בנה מלאים אמיתיים.
לעומתו, סוחרים שניצלו את הביקוש שיוסף יצר כדי להצטייד בחוזים בלבד, וזאת במטרה למכור לו חזרה במחיר גבוה יותר... בזאת הם פעלו לרוווחתם הכלכלית בלבד, וזאת על חשבון הציבור שנאלץ לשלם מכיסו את הרווח שלהם.
מכיוון שזאת הנקודה המרכזית: הרווחים במסחר לא באים מהאוויר. מישהו משלם אותם. כשאנחנו משלמים 7 ש"ח לליטר בנזין, אנחנו משלמים את רווחיהם של שחקני החוזים.
הזירה הבורסאית לא עוסקת בבניית מלאים של מוצרים נדרשים לצריכה, אלא רק בבניית מלאים של מזומנים של השחקנים השונים. נהפוך הוא: לעיתים שווה לצמצם את המלאים הריאליים לטובת המזומנים. עיקרון ההיצע וביקוש. תראו איך חברות הדשנים והנפט רושמות רווחים נאים בזכות נסיקת המכירים... מישהו מחזיק במניות "פוטש"? לו הבורסה היתה מקדמת מלאי אמיתי, לא היה משבר מזון בעולם.
יונת, את מבטאת את התפיסה שהזירה הכלכלית שואפת לאיזון. או כמו שאמר קיינס, כל מצב לא רציונאלי שואף חזרה לרציונאליות, רק שעד שזה יקרה, אנחנו עלולים למות (תרגום ופרשנות חופשיים, מי שמוכן למצוא את המקור, יבורך). לכן, עלינו לשמור על איזון במו ידינו, באופן מלאכותי.
ואפרופו איזון, ההיסטוריה הכלכלית של המערב רצופה בועות פוקעות, עוד מהמאה ה-12. וכל פקיעה כזו חיסלה משק שלם. יש לי סקירה של כלכלן צרפתי בעניין שכבר זמן מה מחכה לי להמרה לפורמט "באופן".
ולגבי הגיליוטינה, ממה שאני קורה מהמתרחש בארצו של הדוד סאם (שם מעדיפים גרדום מהסוג הישן), יש התוודעות רחבת היקף לכך שהקריסה המשתוללת שם נובעת באופן משמעותי ממניפולציות של שחקני שוק ההון, ובכלל זה, מנהלים בכירים של הבנקים הגדולים. קמו כבר מספר וועדות חקירה, ואף של ה-FBI לאור חשד ממשי לעבירה על חוקי הון ועסקים.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
בזכות עליית מחירי הנפט יש השקעות חסרות תקדים בהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים.
בזכות עליית מחירי הדשנים יש מעבר לחקלאות אורגנית.
בזכות עליית מחירי המזון יש התעניינות מחודשת בחקלאות מקומית.
אני לא אומרת שאין בכלל בועות, אני רק אומרת שבמקרה הזה, זו לא בועה שתתפוצץ אלא בסך הכל הקדמה של עליית מחירים שהיתה קורית ממילא. ובמקרה הזה עדיף שהעליה תבוא מוקדם ככל האפשר, כדי שיהיה לנו יותר זמן לערוך את השינויים הדרושים באופן ההתנהלות שלנו.
בזכות עליית מחירי הדשנים יש מעבר לחקלאות אורגנית.
בזכות עליית מחירי המזון יש התעניינות מחודשת בחקלאות מקומית.
אני לא אומרת שאין בכלל בועות, אני רק אומרת שבמקרה הזה, זו לא בועה שתתפוצץ אלא בסך הכל הקדמה של עליית מחירים שהיתה קורית ממילא. ובמקרה הזה עדיף שהעליה תבוא מוקדם ככל האפשר, כדי שיהיה לנו יותר זמן לערוך את השינויים הדרושים באופן ההתנהלות שלנו.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
תומס פרידמן (העיתונאי) אמר בראיון לדה מרקר שהוא מקווה שחבית נפט תגיע בהקדם ל200 דולר כדי להאיץ את פיתוח הטכנולוגיות הירוקות.
בהרצאה שהוא נתן לפני מספר שנים הוא קישר בצורה מעניינת ביותר את המצב הגאופוליטי בעולם לנפט. (הוא קרא לזה petropolitics(.
הוא הראה קשר בין עלות של חבית נפט לבין מצב זכויות האדם. כמה שחבית זולה יותר - יש יותר חופש. כמה שיותר יקרה - פחות חופש.
דוגמא מעניינת היא אירן, כשחבית נפט היתה 30 דולר האירנים דיברו על "דיאלוג בין תרבויות", כשהמחיר הגיע ל80 (והיום ל140) הם איימו על ארה"ב וישראל בהפצצה.
דוגמא טובה אחרת היא בחריין. מספר פרידמן שהמדינה הראשונה שייצאה נפט למערב היא בחריין. המדינה הראשונה שנגמר לה הנפט היתה בחריין. המדינה המוסלמית הראשונה שקיימה בחירות עם זכויות שוות לנשים היתה בחריין (לאחר סיום הנפט), מחסור הנפט גרם למדינה להתלות יותר במערב ובשוק העבודה העולמי (ייצוא וייבוא) ולכן אין לה שום עניין במלחמות שרק יהרסו לה את הכלכלה.
ז'ראר, מה שאני טוען בתוקף לאורך כל הדיון זה שהבעיה העקרונית והדחופה ביותר היא פוליטית - והיא העדר רגולציה ברורה. החוקים הסביבתיים לא מספיק ברורים, לא נאכפים וחסרים מאוד. למזלנו הרב, הפוטנציאל הכלכלי של אנרגיה ירוקה הוא זה שמצליח לגרום לשינוי היכן שהפרט נכשל.
אגב, אני לא בטוח לגמרי שאני מסכים עם הפירוש של תום פרידמן למצב הגיאופוליטי בעולם הערבי ולקשר לנפט. ההסתכלות שלו היא דרך עיניים מערביות על המצב בעולם הערבי. כדי לקבל איזון, שווה לשמוע אנשים מהשטח כמו רוברט פיסק שכותב בגרדיאן.
האיום של אירן לא רק קשור לנפט ואו לטירוף של אחמנדיג'אד, הוא קשור מאוד לעיתונות שמתמקדת ללא סוף באירן בזמן שזה מה שמשרת הכי טוב את האינטרס האמריקאי, הרי אירן היא זו שתוציא את ארה"ב מעירק. (ולא, אני לא חושב שכדאי שלאיראנים תהיה פצצת אטום, אני לא חושב שלמישהו כדאי שתהיה פצצה כזו).
_אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)_
http://en.wikipedia.org/wiki/Svalbard
אחלה מקום זה נראה! (פולמן ערך הרבה מקומות ורעיונות לתוך חומריו האפלים. חכי שתקראי את ספר חנוך, מהספרים החיצוניים, חצי מהטרילוגיה נמצאת שם אבל עדיף לקרוא את ניל ג'יימן וסאנדמן, גם יותר כיף וגם מתעסק עם אותם רעיונות)
בהרצאה שהוא נתן לפני מספר שנים הוא קישר בצורה מעניינת ביותר את המצב הגאופוליטי בעולם לנפט. (הוא קרא לזה petropolitics(.
הוא הראה קשר בין עלות של חבית נפט לבין מצב זכויות האדם. כמה שחבית זולה יותר - יש יותר חופש. כמה שיותר יקרה - פחות חופש.
דוגמא מעניינת היא אירן, כשחבית נפט היתה 30 דולר האירנים דיברו על "דיאלוג בין תרבויות", כשהמחיר הגיע ל80 (והיום ל140) הם איימו על ארה"ב וישראל בהפצצה.
דוגמא טובה אחרת היא בחריין. מספר פרידמן שהמדינה הראשונה שייצאה נפט למערב היא בחריין. המדינה הראשונה שנגמר לה הנפט היתה בחריין. המדינה המוסלמית הראשונה שקיימה בחירות עם זכויות שוות לנשים היתה בחריין (לאחר סיום הנפט), מחסור הנפט גרם למדינה להתלות יותר במערב ובשוק העבודה העולמי (ייצוא וייבוא) ולכן אין לה שום עניין במלחמות שרק יהרסו לה את הכלכלה.
ז'ראר, מה שאני טוען בתוקף לאורך כל הדיון זה שהבעיה העקרונית והדחופה ביותר היא פוליטית - והיא העדר רגולציה ברורה. החוקים הסביבתיים לא מספיק ברורים, לא נאכפים וחסרים מאוד. למזלנו הרב, הפוטנציאל הכלכלי של אנרגיה ירוקה הוא זה שמצליח לגרום לשינוי היכן שהפרט נכשל.
אגב, אני לא בטוח לגמרי שאני מסכים עם הפירוש של תום פרידמן למצב הגיאופוליטי בעולם הערבי ולקשר לנפט. ההסתכלות שלו היא דרך עיניים מערביות על המצב בעולם הערבי. כדי לקבל איזון, שווה לשמוע אנשים מהשטח כמו רוברט פיסק שכותב בגרדיאן.
האיום של אירן לא רק קשור לנפט ואו לטירוף של אחמנדיג'אד, הוא קשור מאוד לעיתונות שמתמקדת ללא סוף באירן בזמן שזה מה שמשרת הכי טוב את האינטרס האמריקאי, הרי אירן היא זו שתוציא את ארה"ב מעירק. (ולא, אני לא חושב שכדאי שלאיראנים תהיה פצצת אטום, אני לא חושב שלמישהו כדאי שתהיה פצצה כזו).
_אצל הדובים?
(הופתעתי לגלות שיש מקום כזה במציאות)_
http://en.wikipedia.org/wiki/Svalbard
אחלה מקום זה נראה! (פולמן ערך הרבה מקומות ורעיונות לתוך חומריו האפלים. חכי שתקראי את ספר חנוך, מהספרים החיצוניים, חצי מהטרילוגיה נמצאת שם אבל עדיף לקרוא את ניל ג'יימן וסאנדמן, גם יותר כיף וגם מתעסק עם אותם רעיונות)
משבר המזון בעולם
יונת, מסכים עם דבריך (חוסך ציטוט). ושוקד על דברי ההמשך.
אל דנטה, על הקשר בין מחיר הנפט לזכויות אדם.
ואני מנצל מעמד זה כדי להתנצל על תגובתי לדברי הסקירה שלך על ווילבר. אני חושב שקצת התפרצתי. בעיית פיוזים שנשרפים מהר.
לגבי הרגולציה, אני רואה רובד נוסף. החוקים עצמם לא מספיקים. הם רק מילים מודפסות במסמכים שעלולים לשכב כאבן שאין לה הופכין ולהעלות אבק. מה שמפיח רוח חיים באות המתה היא המודעות של הציבור. זו הזירה המרכזית לדעתי. המחשבה מחוללת את המעשה. חקיקה ורגולציה הן תוצאה של עבודה מקדימה, "הכנת הלבבות". בדברים אלו אני לא שולל את אנשי המעשה, רק מנסה להראות שיש כאן משימה בעלת כמה שלבים, כאשר לכל משימה נרתמים האנשים המתאימים. אני למשל לא יודע להתנהל ברובד הפוליטי-אדמיניסטרטיבי, ובינתיים מנסה את כוחי בבניית המודעות שלי.
אל דנטה, על הקשר בין מחיר הנפט לזכויות אדם.
ואני מנצל מעמד זה כדי להתנצל על תגובתי לדברי הסקירה שלך על ווילבר. אני חושב שקצת התפרצתי. בעיית פיוזים שנשרפים מהר.
לגבי הרגולציה, אני רואה רובד נוסף. החוקים עצמם לא מספיקים. הם רק מילים מודפסות במסמכים שעלולים לשכב כאבן שאין לה הופכין ולהעלות אבק. מה שמפיח רוח חיים באות המתה היא המודעות של הציבור. זו הזירה המרכזית לדעתי. המחשבה מחוללת את המעשה. חקיקה ורגולציה הן תוצאה של עבודה מקדימה, "הכנת הלבבות". בדברים אלו אני לא שולל את אנשי המעשה, רק מנסה להראות שיש כאן משימה בעלת כמה שלבים, כאשר לכל משימה נרתמים האנשים המתאימים. אני למשל לא יודע להתנהל ברובד הפוליטי-אדמיניסטרטיבי, ובינתיים מנסה את כוחי בבניית המודעות שלי.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
אין צורך להתנצל.
השינוי (וכתבו את זה קודם פה בדף) צריך לעבור מלמטה למעלה (מהפרט למחוקק) וההפך (מהמחוקק לפרט).
אנחנו (אפילו כאן) מייצרים לחץ משום שאנו מייצרים מודעות ודיון. ככה מייצרים תכיפות - בשיחה. זה יופי של דבר.
אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)
השינוי (וכתבו את זה קודם פה בדף) צריך לעבור מלמטה למעלה (מהפרט למחוקק) וההפך (מהמחוקק לפרט).
אנחנו (אפילו כאן) מייצרים לחץ משום שאנו מייצרים מודעות ודיון. ככה מייצרים תכיפות - בשיחה. זה יופי של דבר.
אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)
משבר המזון בעולם
אשמח לעוד אינפורמציה אם יש למישהו, בדבר הספקולנטים הבורסאיים שנכנסו לשוק הסחורות והתוצאות (והספקולציות השונות ) האפשריות עקב כך.
מספר העסקאות בחוזים שגדל פלאים בשנתיים האחרונות. קראתי על זה לפני מספר ימים בגלובס או ביזפורטל.
הסבר: חוזה על סחורה הוא עסקה אמיתית למכירת סחורה אמיתית בין מוכר (יצרן) לקונה (צרכן). כגון חקלאי שמוכר את יבול החיטה שלו לחברת אפיית לחם, עוגות ופסטות. כך שהקונה מצפה למשאית עמוסה שתגיע אליו למפעל.
וכאן נכנסת האבחנה בין ביקוש ריאלי לספקולטיבי: הריאלי הוא הלקוח שקונה סחורה כדי לעשות בה שימוש, והספקולטיבי מנצל מגמה, כגון עקב ידיעות על מחסור או עלייה בביקוש, כדי לעשות רווח מסחרי. אני לא שולל זאת ערכית, אין הבדל לטעמי בין הסוחר הזה לבין כל גורם אחר בשרשרת שפועל ע"מ להפיק רווח. הן היצרן הראשוני של חומר הגלם, להלן החיטה, והן התעשיין שמעבד את חומר הגלם לכדי סחורה מוגמרת הנמכרת בחנוית, להלן לחם. ואם אין, שיאכלו עוגות.
אז מה אני כן טוען? רק שנדע על איזה מחסור מדובר ומהי בדיוק הבעייה. האם מחסור זמני בחיטה עקב שינויים במפת ההיצע/ביקוש (כניסה של סין והודו למגרש הצריכה, ירידה בייצור לטובת ייצור תירס לאתנול), או קריסת האדמה שלא מסוגלת יותר להצמיח מזון, כמו בעייה אמיתית עם הדבורים שנעלמות במיליוניהן, או ירידת מפלס מאגרי המיים אל סף ההמלחה, ולפעול בהתאם.
חזרה למספר העסקאות שגדל: כל עוד הבורסות היו במגמת עלייה, והמשקיעים הרוויחו יפה, בזירת הסחורות פעלו רק השחקנים הקבועים. אך מרגע תחילת המשבר בכלכלה האמריקאית וממנה לשאר המערב, הבורסות גורמות להפסדים כך שהמשקיעים מחפשים חלופה. וראו איזה צירוף מקרים מופלא, בדיוק יש כזו: מחירי הסחורות עולים בעקביות והאנליסטים תומכים במגמה. כך שזה ניכר גם במספר עסקאות המכירה של סחורות, הרבה מעבר לפעילות האמיתית בשוק. אפילו ההיפך: יש ירידה בביקוש לתוצרים המוגמרים, אך עליה בכמות העסקאות בחומרי גלם. מסקנה: שחקנים חדשים הצטרפו. והם לא עוסקים בייצור.
מצטרפות לזה ידיעות שמתפרסמות יומיום בעיתונות הכלכלית ובסקירות הבורסאיות על שחקנים גדולים, כגון קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות גידור, ש-"זרקו סחורה". בדיוק אתמול בגלובס דיברו על המנהל החדש של "קרן מקפת" שעשה ניקוי אורוות וזרק טונות של מניות לשוק. גשם של קונפטי. ומנגד, באותם ימי זריקה מסיבית, הסחורות נושמות אוויר פסגות.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)
בארה"ב זה מתבשל, אחד הכלים הוא לחייב את מחזיקי החוזים בעלויות אחסנה והובלה. וגם צמצום המינוף (אשראי) שברוקרי הסחורות מעניקים לסוחרים.
ולגבי כל העניין סביב אירן, איסלאם, פונמנטליזם וכו', אני קורא עכשיו כלכלן מעניין שטוען בקצרה שכאשר הנשים בעולם הערבי ייצאו לעבודה כמו במערב, יתחולל שם מהפך תרבותי כמו שהיה במערב, עת יצאו הנשים לעבוד במלחמת העולם הראשונה כשכל הגברים נרקבו להם בשוחות ונשמו גז חרדל. בלי נקניקיות. מילת המפתח, סופרז'ט, או במקור - suffragette.
יונת, בכל זה אין כדי לסתור את טענתך בדבר נחיצותם של הספקולנטים בהשגת איזון. אחרי שראיתי היום את בזבוז המים המשווע של השקיית דשאים (כבישים ומדרכות) ע"י הרשויות המקומיות לטובת הבחירות, וזאת אחרי ההודעה על הקו השחור בכינרת ועדכון מחיר המים ב-90%, אין ספק שהציבור זקוק למשבר אמיתי כדי לבחון את הרגליו ותפיסותיו. משבר הוא בעצם מיצוי מגמה: מגמת בזבוז עד אזלת המשאבים, ומתוך זה צומחת מגמה חדשה. או בקיצור, אני מסכים עם דבריך (רגע, זו לא כניעה מוחלטת, אני עדיין מחזיק בקנאות פונדמנטליסטית בכמה נקודות מחלוקת עסיסיות ).
מספר העסקאות בחוזים שגדל פלאים בשנתיים האחרונות. קראתי על זה לפני מספר ימים בגלובס או ביזפורטל.
הסבר: חוזה על סחורה הוא עסקה אמיתית למכירת סחורה אמיתית בין מוכר (יצרן) לקונה (צרכן). כגון חקלאי שמוכר את יבול החיטה שלו לחברת אפיית לחם, עוגות ופסטות. כך שהקונה מצפה למשאית עמוסה שתגיע אליו למפעל.
וכאן נכנסת האבחנה בין ביקוש ריאלי לספקולטיבי: הריאלי הוא הלקוח שקונה סחורה כדי לעשות בה שימוש, והספקולטיבי מנצל מגמה, כגון עקב ידיעות על מחסור או עלייה בביקוש, כדי לעשות רווח מסחרי. אני לא שולל זאת ערכית, אין הבדל לטעמי בין הסוחר הזה לבין כל גורם אחר בשרשרת שפועל ע"מ להפיק רווח. הן היצרן הראשוני של חומר הגלם, להלן החיטה, והן התעשיין שמעבד את חומר הגלם לכדי סחורה מוגמרת הנמכרת בחנוית, להלן לחם. ואם אין, שיאכלו עוגות.
אז מה אני כן טוען? רק שנדע על איזה מחסור מדובר ומהי בדיוק הבעייה. האם מחסור זמני בחיטה עקב שינויים במפת ההיצע/ביקוש (כניסה של סין והודו למגרש הצריכה, ירידה בייצור לטובת ייצור תירס לאתנול), או קריסת האדמה שלא מסוגלת יותר להצמיח מזון, כמו בעייה אמיתית עם הדבורים שנעלמות במיליוניהן, או ירידת מפלס מאגרי המיים אל סף ההמלחה, ולפעול בהתאם.
חזרה למספר העסקאות שגדל: כל עוד הבורסות היו במגמת עלייה, והמשקיעים הרוויחו יפה, בזירת הסחורות פעלו רק השחקנים הקבועים. אך מרגע תחילת המשבר בכלכלה האמריקאית וממנה לשאר המערב, הבורסות גורמות להפסדים כך שהמשקיעים מחפשים חלופה. וראו איזה צירוף מקרים מופלא, בדיוק יש כזו: מחירי הסחורות עולים בעקביות והאנליסטים תומכים במגמה. כך שזה ניכר גם במספר עסקאות המכירה של סחורות, הרבה מעבר לפעילות האמיתית בשוק. אפילו ההיפך: יש ירידה בביקוש לתוצרים המוגמרים, אך עליה בכמות העסקאות בחומרי גלם. מסקנה: שחקנים חדשים הצטרפו. והם לא עוסקים בייצור.
מצטרפות לזה ידיעות שמתפרסמות יומיום בעיתונות הכלכלית ובסקירות הבורסאיות על שחקנים גדולים, כגון קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות גידור, ש-"זרקו סחורה". בדיוק אתמול בגלובס דיברו על המנהל החדש של "קרן מקפת" שעשה ניקוי אורוות וזרק טונות של מניות לשוק. גשם של קונפטי. ומנגד, באותם ימי זריקה מסיבית, הסחורות נושמות אוויר פסגות.
(אפרופו דבר שאפשר לגלגל לכדי רעיון בדבר חוק רגולטורי שיאזן במידה וצריך, התנהגות שכזו)
בארה"ב זה מתבשל, אחד הכלים הוא לחייב את מחזיקי החוזים בעלויות אחסנה והובלה. וגם צמצום המינוף (אשראי) שברוקרי הסחורות מעניקים לסוחרים.
ולגבי כל העניין סביב אירן, איסלאם, פונמנטליזם וכו', אני קורא עכשיו כלכלן מעניין שטוען בקצרה שכאשר הנשים בעולם הערבי ייצאו לעבודה כמו במערב, יתחולל שם מהפך תרבותי כמו שהיה במערב, עת יצאו הנשים לעבוד במלחמת העולם הראשונה כשכל הגברים נרקבו להם בשוחות ונשמו גז חרדל. בלי נקניקיות. מילת המפתח, סופרז'ט, או במקור - suffragette.
יונת, בכל זה אין כדי לסתור את טענתך בדבר נחיצותם של הספקולנטים בהשגת איזון. אחרי שראיתי היום את בזבוז המים המשווע של השקיית דשאים (כבישים ומדרכות) ע"י הרשויות המקומיות לטובת הבחירות, וזאת אחרי ההודעה על הקו השחור בכינרת ועדכון מחיר המים ב-90%, אין ספק שהציבור זקוק למשבר אמיתי כדי לבחון את הרגליו ותפיסותיו. משבר הוא בעצם מיצוי מגמה: מגמת בזבוז עד אזלת המשאבים, ומתוך זה צומחת מגמה חדשה. או בקיצור, אני מסכים עם דבריך (רגע, זו לא כניעה מוחלטת, אני עדיין מחזיק בקנאות פונדמנטליסטית בכמה נקודות מחלוקת עסיסיות ).
משבר המזון בעולם
תוספת מהעיתונות על הקורלציה בין המניות לסחורות:
וול סטריט סגרה יום הפכפך בצד הירוק: צניחת הנפט השפיעה לטובה על המגמה החיובית .
"הירידה במחיר הנפט ממשיכה לספק גם היום רוח גבית למניות"
וול סטריט סגרה יום הפכפך בצד הירוק: צניחת הנפט השפיעה לטובה על המגמה החיובית .
"הירידה במחיר הנפט ממשיכה לספק גם היום רוח גבית למניות"
משבר המזון בעולם
דובר על אירן, אז מצאתי את הידיעה החמודה הזו:
"יד ימין מטילה סנקציות, יד שמאל מעבירה סחורות: הייצוא מארהב לאיראן זינק פי 10 תחת ממשל בוש .
"ארה"ב העבירה לאיראן סיגריות, בגדים ובשמים - אך גם נשק."
אך הכי שווה בידיעה הזו היא הפיסקה האחרונה, בדבר "טעות אנוש". מי אמר שחדשות, כלכלה ופוליטיקה הן עסק יבש ומשעמם?
"יד ימין מטילה סנקציות, יד שמאל מעבירה סחורות: הייצוא מארהב לאיראן זינק פי 10 תחת ממשל בוש .
"ארה"ב העבירה לאיראן סיגריות, בגדים ובשמים - אך גם נשק."
אך הכי שווה בידיעה הזו היא הפיסקה האחרונה, בדבר "טעות אנוש". מי אמר שחדשות, כלכלה ופוליטיקה הן עסק יבש ומשעמם?
-
- הודעות: 646
- הצטרפות: 25 מרץ 2008, 11:03
משבר המזון בעולם
ז'ראר, תודה על ההסבר בתחילת דבריך (על החוזים)
זה עוזר למי שלא מכיר(ה) את החומר, כמוני, אבל עדיין מקוה שלה ולילדיה יהיה מה לאכול ולשתות גם בעתיד
זה עוזר למי שלא מכיר(ה) את החומר, כמוני, אבל עדיין מקוה שלה ולילדיה יהיה מה לאכול ולשתות גם בעתיד
משבר המזון בעולם
as20080709]משבר המזון: אחד מכל שבעה סובל מרעב 02[/po]&layer=hp&layer2=headarticle&layer3=world
במיוחד צד את עיניי המשפט הבא:
לפני שנה בלבד, חזו כלכלני משרד החקלאות כי בעיית המחסור במזון תתכווץ בכל אזור בעולם, למעט מדינות אפריקה שמתחת למדבר סהרה. בדו"ח הנוכחי, הסוקר את בעיית המזון ב-70 מדינות מתפתחות, חוזה משרד החקלאות כי מספר הסובלים מתת תזונה בעולם יטפס ל-1.2 מיליארד עד 2017. התחזית הקודמת של המשרד צפתה כי מספר הרעבים יירד ל-800 מיליון בעשור הקרוב.
מה זה אומר? איך התחזיות השתנו תוך שנה אחת בלבד? הבעיות עם עליית מחירי המזון והדלק לא התחילו לפני שנה אז מה התפספס פה?
במיוחד צד את עיניי המשפט הבא:
לפני שנה בלבד, חזו כלכלני משרד החקלאות כי בעיית המחסור במזון תתכווץ בכל אזור בעולם, למעט מדינות אפריקה שמתחת למדבר סהרה. בדו"ח הנוכחי, הסוקר את בעיית המזון ב-70 מדינות מתפתחות, חוזה משרד החקלאות כי מספר הסובלים מתת תזונה בעולם יטפס ל-1.2 מיליארד עד 2017. התחזית הקודמת של המשרד צפתה כי מספר הרעבים יירד ל-800 מיליון בעשור הקרוב.
מה זה אומר? איך התחזיות השתנו תוך שנה אחת בלבד? הבעיות עם עליית מחירי המזון והדלק לא התחילו לפני שנה אז מה התפספס פה?
משבר המזון בעולם
רוזמרין.
כשקראתי את הודעתך, חטפתי קריזה. לא, לא עליך. הפעם אני לא אהרוג את השליח... אני חוטף קריזה לנוכח בילבולציה של מוח. לו הייתי גס רוח (ואני אכן לעיתים , יש מספיק שיעידו כאן), הייתי אומר שכל התחזיות של החזאים האלה שוות ל-#@*!!, אבל כנאמר בפתח דברי, אני מצנזר עצמי.
ולמה אני ככה מתחרפן? אני אשמע כמו תקליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח...קליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח... אך כבר נמאס לראות איך כל הניתוחים, חוות הדעת המלומדות והתחזיות מתעלמות בעקביות מבעיות היסוד והדרך לפתרונן. למשל, אולי במקום לתת הלוואות למדינות עניות כדי שיקנו מזון ונשק, ובעיקר לחייב אותן לייבא את תוצרי התעשייה המערבית כדי לסדר את מאזן התשלומים של מדינות המערב, פשוט יעזרו להן להקים תשתיות רווחה לעצמן? אך לא, זה לא משתלם למדינות המערב ולבעלי העסקים והמניות שלהן. כדי ש-Nestle תרוויח, היא צריכה ש-"הילידות" יקנו תחליף חלב במקום להניק אות ילדיהן. ואיך חברות התרופות ירוויחו אם לא ימכרו תרופות וחיסונים לממשלות ש-"מעניקות" אותו למדינות ה-"נזקקות", במקום לדאוג שרמת התזונה וההיגיינה ישתפרו כך שהמחלות האקזוטיות יעלמו?
ושוב לתחת-זיות, הן פשוט ממשיכות מגמה קיימת ברגע ביצוע החישוב. כך שלפני פרוץ המשבר, שררה בעולם אופטימיות קוסמית, היתה אופוריה שהנה אוטוטו האנושות הנאורה והמופלאה המונהגת ע"י ארה"ב המוארת תחסל את כל הסבל והעוני בעולם בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים, הפארמקולוגיים והפיננסיים שנרקחים במערב.
ועכשיו, שחלק מהחזון מתגלה כמגדל קלפים קורס במקרה הטוב או קומבינת פירמידה במקרה הרע ('קומבינת פונזי' בלשון העסקית), יש מגמה חדשה, שלא לומר היפוך, וזו מצביעה על הרעה. לאן נעלם החזון? ואם כבר בהעלמות חזון וקריזה עסקינן, אז ברצף אסוציאטיבי מוזיקלי אקראי לחלוטין, עלתה בי התהייה של ה-Stranglers "לאן נעלמו הגיבורים". לא אתן קישור כי זה דף רציני כאן ולא בלוג מוזיקלי, אבל סתם ככה כמה מילים לדרך:
Whatever happened to all the heroes?
All the Shakespearoes?
They watched their Rome burn
No more heroes any more
No more heroes any more
כן, ולמי שתהה, אני אכן ר-ציני.
ולאפונית, תודה על התודה. נחמד להווכח שיש כמה קוראים חוץ מהצוות הקבוע שמתפלמס כאן (גילוי נאות: אנחנו טוקבקיסטים בשכר שמועסקים במטרה לייצר רייטינג לאתר, לקראת הפעלת פרסומות של Nestle לתחליף חלב), ועוד שמביעים עניין בכתוב. ומי שיותר ספציפית מתעניין בחוזים, יש לנו כאן איזו בעייה קטנה עם חוזה שהוציאו על המדינה, לפני כמה שנים על מרפסת בבזל... דרוש איזה סוחר ממולח שיקנה אותו מאיתנו בעסקה סיבובית, ואנחנו כבר נסתדר על המחיר. הכי גרוע ננפיק כמה אגרות חוב על נכסים שלא קיימים ונמכור אותן לקרנות הפנסיה של השכירים...
כשקראתי את הודעתך, חטפתי קריזה. לא, לא עליך. הפעם אני לא אהרוג את השליח... אני חוטף קריזה לנוכח בילבולציה של מוח. לו הייתי גס רוח (ואני אכן לעיתים , יש מספיק שיעידו כאן), הייתי אומר שכל התחזיות של החזאים האלה שוות ל-#@*!!, אבל כנאמר בפתח דברי, אני מצנזר עצמי.
ולמה אני ככה מתחרפן? אני אשמע כמו תקליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח...קליט שבור שחוזר על עצמ...קחחח... אך כבר נמאס לראות איך כל הניתוחים, חוות הדעת המלומדות והתחזיות מתעלמות בעקביות מבעיות היסוד והדרך לפתרונן. למשל, אולי במקום לתת הלוואות למדינות עניות כדי שיקנו מזון ונשק, ובעיקר לחייב אותן לייבא את תוצרי התעשייה המערבית כדי לסדר את מאזן התשלומים של מדינות המערב, פשוט יעזרו להן להקים תשתיות רווחה לעצמן? אך לא, זה לא משתלם למדינות המערב ולבעלי העסקים והמניות שלהן. כדי ש-Nestle תרוויח, היא צריכה ש-"הילידות" יקנו תחליף חלב במקום להניק אות ילדיהן. ואיך חברות התרופות ירוויחו אם לא ימכרו תרופות וחיסונים לממשלות ש-"מעניקות" אותו למדינות ה-"נזקקות", במקום לדאוג שרמת התזונה וההיגיינה ישתפרו כך שהמחלות האקזוטיות יעלמו?
ושוב לתחת-זיות, הן פשוט ממשיכות מגמה קיימת ברגע ביצוע החישוב. כך שלפני פרוץ המשבר, שררה בעולם אופטימיות קוסמית, היתה אופוריה שהנה אוטוטו האנושות הנאורה והמופלאה המונהגת ע"י ארה"ב המוארת תחסל את כל הסבל והעוני בעולם בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים, הפארמקולוגיים והפיננסיים שנרקחים במערב.
ועכשיו, שחלק מהחזון מתגלה כמגדל קלפים קורס במקרה הטוב או קומבינת פירמידה במקרה הרע ('קומבינת פונזי' בלשון העסקית), יש מגמה חדשה, שלא לומר היפוך, וזו מצביעה על הרעה. לאן נעלם החזון? ואם כבר בהעלמות חזון וקריזה עסקינן, אז ברצף אסוציאטיבי מוזיקלי אקראי לחלוטין, עלתה בי התהייה של ה-Stranglers "לאן נעלמו הגיבורים". לא אתן קישור כי זה דף רציני כאן ולא בלוג מוזיקלי, אבל סתם ככה כמה מילים לדרך:
Whatever happened to all the heroes?
All the Shakespearoes?
They watched their Rome burn
No more heroes any more
No more heroes any more
כן, ולמי שתהה, אני אכן ר-ציני.
ולאפונית, תודה על התודה. נחמד להווכח שיש כמה קוראים חוץ מהצוות הקבוע שמתפלמס כאן (גילוי נאות: אנחנו טוקבקיסטים בשכר שמועסקים במטרה לייצר רייטינג לאתר, לקראת הפעלת פרסומות של Nestle לתחליף חלב), ועוד שמביעים עניין בכתוב. ומי שיותר ספציפית מתעניין בחוזים, יש לנו כאן איזו בעייה קטנה עם חוזה שהוציאו על המדינה, לפני כמה שנים על מרפסת בבזל... דרוש איזה סוחר ממולח שיקנה אותו מאיתנו בעסקה סיבובית, ואנחנו כבר נסתדר על המחיר. הכי גרוע ננפיק כמה אגרות חוב על נכסים שלא קיימים ונמכור אותן לקרנות הפנסיה של השכירים...
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
כך שלפני פרוץ המשבר, שררה בעולם אופטימיות קוסמית, היתה אופוריה שהנה אוטוטו האנושות הנאורה והמופלאה המונהגת ע"י ארה"ב המוארת תחסל את כל הסבל והעוני בעולם בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים, הפארמקולוגיים והפיננסיים שנרקחים במערב.
אבל לפני שנה כבר האמירו המחירים ואפשר היה לראות את המגמה.
חוץ מזה שאתה מתוק אמיתי, ז'ראר, אף אחד לא בונה על פיתוחים שמשנים את העולם בשנה או חמש.
אני פשוט תוהה איך, עם כל הגרפים שהראו את מה שמתחולל (לא יכול להיות אחרת) יצא להם תחזית הפוכה. מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?
אבל לפני שנה כבר האמירו המחירים ואפשר היה לראות את המגמה.
חוץ מזה שאתה מתוק אמיתי, ז'ראר, אף אחד לא בונה על פיתוחים שמשנים את העולם בשנה או חמש.
אני פשוט תוהה איך, עם כל הגרפים שהראו את מה שמתחולל (לא יכול להיות אחרת) יצא להם תחזית הפוכה. מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?
משבר המזון בעולם
או, הנה, צוות הטוקבקיסטים מטעם התייצב למשמרת. אבל איך לא גוייס נציג של הימין הכלכלי שיטען שכל הבלגן נובע מעודף רגולציה ופנטזיות של מני אקולוגים הזויים שנלחמים בהנדסה גנטית שתציל את העולם ובשוק החופשי שבעזרת ידו הנעלמה (ואני לא מספר מה עוד היד הזו עושה בשעות החשיכה... די לחכימה) יעלים את כל העוולות ויחד עם זה גם את כל החלכאים והנדכאים אל גן עדן של מסחר גלובליזציוני שיסדר לנו פתרון סופי של אושר ממותג במחיר מבצע של שלוש בתשעים ותשע רק היום... ולא, יונת לא נחשבת. כי גם היא טוקבקיסטית מטעם . זה לא ימין כלכלי ליברלי זה. שנקרא לחבר שלנו, ההוא מ... טוב, תשכחו מזה. הוא עוד עלול באמת לבוא...
אל דנטה, מה עשית לי עם המאמר הזה, אני לא מבין למה כל המקורות הזרים כתובים בשפה זרה. גם כן הגלובליזציה הזאת.
מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?
אם את לא ידעת עד היום, אז אני מגלה לך: יש להם מנדט להחרים כל מני צמחים וזרעים ושאר חומרים שנכנסים לארץ. פעם החרימו מתנה שחברה הביאה לנו משוויץ. (ולא, לא הוגש כתב אישום נגד החברה הזו. תוך שבוע היא שוחררה, אחרי שכל הסימנים מהמכות היבשות דהו...). והגדול בקטע הזה, שאף אחד לא בודק מה הם עושים עם כל ההחרמות האלה... הא? וגם כאן, די לחכימה...
<בגללכם אני לא יושב על הסבב הקבוע שלי גלובס-ביזפורטל-דהמרקר-גרפים-באופן... באופן דווקא כן. יותר מדי.>
אל דנטה, מה עשית לי עם המאמר הזה, אני לא מבין למה כל המקורות הזרים כתובים בשפה זרה. גם כן הגלובליזציה הזאת.
מה הם מסניפים שם, הכלכלנים במשרד החקלאות?
אם את לא ידעת עד היום, אז אני מגלה לך: יש להם מנדט להחרים כל מני צמחים וזרעים ושאר חומרים שנכנסים לארץ. פעם החרימו מתנה שחברה הביאה לנו משוויץ. (ולא, לא הוגש כתב אישום נגד החברה הזו. תוך שבוע היא שוחררה, אחרי שכל הסימנים מהמכות היבשות דהו...). והגדול בקטע הזה, שאף אחד לא בודק מה הם עושים עם כל ההחרמות האלה... הא? וגם כאן, די לחכימה...
<בגללכם אני לא יושב על הסבב הקבוע שלי גלובס-ביזפורטל-דהמרקר-גרפים-באופן... באופן דווקא כן. יותר מדי.>
משבר המזון בעולם
יש להם מנדט להחרים כל מני צמחים וזרעים ושאר חומרים שנכנסים לארץ.
מה??? משרד החקלאות האמריקאי מחרים חומרים בישראל? טוב, זה ברור. איך לא חשבתי על זה קודם?!
מה??? משרד החקלאות האמריקאי מחרים חומרים בישראל? טוב, זה ברור. איך לא חשבתי על זה קודם?!
משבר המזון בעולם
מה??? משרד החקלאות האמריקאי מחרים חומרים בישראל? טוב, זה ברור. איך לא חשבתי על זה קודם?!
לא, אני התכוונתי הפוך. אך סביר שזהו נוהל קבוע בכל המדינות "המתוקנות". מעבר לסרקאזם, מדובר בהגנה על המאזן האקולוגי המקומי. על פניו נשמע דווקא חיובי. ולגבי האנקדוטה עם החברה הזו שלנו (ולא, לא עינו אותה במרתפי שירות הבטחון החקלאי הכללי, סתם הגזמתי נוסח מונכאוזן), היא הביאה לנו מזכרת אופיינית משוויץ, מטאטא זרדים, על פניו תמים. אך בעיניהן החדות והמיומנות של נציגי הרשויות שעינן תמיד פקוחה (ע"ע האח הגדול), הם זיהו סכנת פלישה של זן חיטה שלא אושר לגידול בארץ. וכך מזכרת תמימה הפכה לאוייב אקולוגי. לכי תדעי אם לא הסניפו את הזרעים... מה שיסביר את התחזיות שלהם.
אל דנטה, המאמר שלך קולע בדיוק לדיון סביב מצב המזון, משקיעים ומניפולציות ספקולטיביות. יש מתנדב לתמצת? אני קצת עסוק בימים הקרובים, אני צריך לבחון הצעה לרכישת כמה משקים עצמאיים שמפרנסים את בעליהם ומשפחותיהם, ולהסב אותם לגידולים לפי מחירי הסחורות הרווחיים ביותר...
לא, אני התכוונתי הפוך. אך סביר שזהו נוהל קבוע בכל המדינות "המתוקנות". מעבר לסרקאזם, מדובר בהגנה על המאזן האקולוגי המקומי. על פניו נשמע דווקא חיובי. ולגבי האנקדוטה עם החברה הזו שלנו (ולא, לא עינו אותה במרתפי שירות הבטחון החקלאי הכללי, סתם הגזמתי נוסח מונכאוזן), היא הביאה לנו מזכרת אופיינית משוויץ, מטאטא זרדים, על פניו תמים. אך בעיניהן החדות והמיומנות של נציגי הרשויות שעינן תמיד פקוחה (ע"ע האח הגדול), הם זיהו סכנת פלישה של זן חיטה שלא אושר לגידול בארץ. וכך מזכרת תמימה הפכה לאוייב אקולוגי. לכי תדעי אם לא הסניפו את הזרעים... מה שיסביר את התחזיות שלהם.
אל דנטה, המאמר שלך קולע בדיוק לדיון סביב מצב המזון, משקיעים ומניפולציות ספקולטיביות. יש מתנדב לתמצת? אני קצת עסוק בימים הקרובים, אני צריך לבחון הצעה לרכישת כמה משקים עצמאיים שמפרנסים את בעליהם ומשפחותיהם, ולהסב אותם לגידולים לפי מחירי הסחורות הרווחיים ביותר...
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
שאני אבין, יש לכם בעיה עם זה שעולה הערך של קרקע חקלאית בדיוק בזמן שיורד הערך של בתים? כי לי זה לא נראה כמו בעיה אלא כמו פתרון, תיקון, איזון, או איך שלא תקראו לזה.
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
אף אחד לא בונה על פיתוחים שמשנים את העולם בשנה או חמש.
אני דווקא כן אינטרס כלכלי מיידי לחברות הוא לסרבל, להשקיע שנים במחקר ופיתוח (=יותר כסף). שינויים בעולם של היום, עולם שבו האינפורמציה זורמת במהירות ולעשות סימולציות זה כלום זמן, יכולים וצריכים לקרות במהירות רבה.
הרעה החולה של העולם הישן, התעשייתי, עם הראיה לטווח קצר (וכל מערכת החינוך הלא רלוונטית של העולם כיום מנציחה את הגישה הזו) היא הסירבול, האינטרס שהאטוטמט שלו הוא לומר קודם כל "אההה.. זה מסובך מאוד" כדי לגרוף עוד רווחים מיידיים. (דוגמא מעניינת להתנהלות כזו מופיעה בדף מיחזור מים אפורים לגינון)
הרווחים אגב הם מיידיים אולם הם מראים חשיבה עסקית קלוקלת משום שחשיבה נבונה עסקית היא כזו הדואגת לבנייה ארוכת טווח.
ז'ראר, גדול עלי לתרגם את הכתבה הזו. כתבתי שאין לי מה לומר בהקשרו משום שאני לא מסוגל לחשוב על שום דבר שאפשר לעשות כנגד זה.
אני דווקא כן אינטרס כלכלי מיידי לחברות הוא לסרבל, להשקיע שנים במחקר ופיתוח (=יותר כסף). שינויים בעולם של היום, עולם שבו האינפורמציה זורמת במהירות ולעשות סימולציות זה כלום זמן, יכולים וצריכים לקרות במהירות רבה.
הרעה החולה של העולם הישן, התעשייתי, עם הראיה לטווח קצר (וכל מערכת החינוך הלא רלוונטית של העולם כיום מנציחה את הגישה הזו) היא הסירבול, האינטרס שהאטוטמט שלו הוא לומר קודם כל "אההה.. זה מסובך מאוד" כדי לגרוף עוד רווחים מיידיים. (דוגמא מעניינת להתנהלות כזו מופיעה בדף מיחזור מים אפורים לגינון)
הרווחים אגב הם מיידיים אולם הם מראים חשיבה עסקית קלוקלת משום שחשיבה נבונה עסקית היא כזו הדואגת לבנייה ארוכת טווח.
ז'ראר, גדול עלי לתרגם את הכתבה הזו. כתבתי שאין לי מה לומר בהקשרו משום שאני לא מסוגל לחשוב על שום דבר שאפשר לעשות כנגד זה.
משבר המזון בעולם
יונת, יש לי שאלה אליך.
גיגלתי את צירוף המילים " משבר המזון" ולא ראיתי את הדף הזה בחמישה העמודים הראשונים. כן ראיתי כל מיני אתרים לא גדולים שמופיעים שם. הייתי בטוחה שעם כל הפעילות בדף זה יופיע בעמוד הראשון. מה ההסבר?
גיגלתי את צירוף המילים " משבר המזון" ולא ראיתי את הדף הזה בחמישה העמודים הראשונים. כן ראיתי כל מיני אתרים לא גדולים שמופיעים שם. הייתי בטוחה שעם כל הפעילות בדף זה יופיע בעמוד הראשון. מה ההסבר?
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
מילא זה, אבל אנחנו אפילו לא בדף התוצאות הראשון בחיפוש על "חינוך ביתי" או "עקרון הרצף".
לדעתי יש לזה שתי סיבות:
לדעתי יש לזה שתי סיבות:
- האיטיות והנפילות של השרת. גוגל מוריד על זה נקודות.
- כל מיני בעיות לא ברורות בגוגל עצמו. למשל, לאחרונה הם החליטו שהאתר www.wildflowers.co.il עלול להתקין וירוסים אצל הגולש התמים. לכי תביני.
משבר המזון בעולם
הייתי בטוחה שעם כל הפעילות בדף זה יופיע בעמוד הראשון.
יש לנו משבר חדש: משבר אי הופעת דף משבר המזון בעולם בגוגל. ידם של הספקולנטים בדירוג פופולריות במעל. צוות הטוקבקיסטים מטעם לא מועיל. הלכה הפרסומת של נסטלה... .
<עברתי לראות מה נכתב, ואין לי ראש כרגע לתגובה אינטליגנטית. אם אי פעם היה לי >
יש לנו משבר חדש: משבר אי הופעת דף משבר המזון בעולם בגוגל. ידם של הספקולנטים בדירוג פופולריות במעל. צוות הטוקבקיסטים מטעם לא מועיל. הלכה הפרסומת של נסטלה... .
<עברתי לראות מה נכתב, ואין לי ראש כרגע לתגובה אינטליגנטית. אם אי פעם היה לי >
משבר המזון בעולם
לאחרונה הם החליטו שהאתר www.wildflowers.co.il עלול להתקין וירוסים אצל הגולש התמים. לכי תביני.
נכנסתי לאתר הפרחים, ומתנוססת שם ההודעה הזו: "מתקפת האקרים באתר "צמח השדה" 06/07/2008 "
המשך ההודעה:
"אתר צמח השדה בטוח לגלישה
בשבוע האחרון חווה צוות אתר צמח השדה מתקפת הקרים אלימה. האתר הופצץ באלפי סקריפטים ושאילתות שנועדו לשבש את האתר. מתקפה זו הינה של מקצוענים שפרצו לאתרים בכל העולם בעיקר במזרח הרחוק, משם שלחו את הסקריפטים.למזלינו המתכנתים שלנו מומחים לא קטנים , חקרו את הנושא והצליחו לעמוד בפרץ. ואז גילינו את "המכה האמיתית"... גוגל כנראה סרק את האתר בעת ההתקפה ומדווח עתה לגולשים בכל אחד מדפי האתר :
אתר זה עלול להזיק למחשב שלך
לכל גולשינו:
האתר בטוח לגלישה
גם בעת התקפה ההתקפה עלינו לא מדביקה
ובכלל עכשיו אין לנו כל בעיה
תודה לכם וגלישה נעימה
ולעניין:
משקיעים לטווח ארוך עזבו את שוק המניות וזה עלול לגרום לתנודתיות מסוכנת בשוק הסחורות :
"הנהירה לסחורות שתודלקה על ידי משקיעים הנמלטים משוק המניות עלולה להגביר את התנודתיות של התחום, אמר היום פטר טוגוד, מנהל השקעות ראשי בקרוסבי פורסייט.
"הסחורות הולכות להיות תנודתיות בצורה מסוכנת בגלל שזהו המקום היחידי בו כולם הולכים לשחק, כולל מרבית קרנות הגידור", אמר טוגוד והוסיף שזה נובע בין היתר מחוסר של משקיעים לטווח ארוך בשוק המניות, לפיכך התאוששות כרגע נראת כבלתי סבירה.
"התמיכה של נכסי הבסיס נעלמה לחלוטין, איפה המשקיעים לטווח הארוך? איפה המוסדיים שקונים? זה בדיוק המקום שהתנודתיות נוצרת", הוסיף טוגוד. מחירי המניות בשפל שלא נראה מאז 1980, ולכן הן צריכות לזנק, אך ללא משקיעים לטווח ארוך אין להם בסיס לבנות כזה מהלך, הוסיף מנהל ההשקעות הראשי בקרוסבי פורסייט. למרות הכל טוגוד עדיין שורי לגבי סקטור הסחורות, אך סבור כי השוק צפוי להיות מאוד לא יציב. "
ועוד חוות דעת, של "מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה בית השקעות" : http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bi ... mid=178966 :
"כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות. אך חייבת תמיד להיות סיבה כלכלית מאחורי עליית המחירים ולא רק טכנית. בכל הנוגע למחירי האנרגיה ניתן למנות מספר סיבות עיקריות כאשר ייתכן וספקולציה אכן העצימה את מגמת העליות אך אין ספק שלא היא זו שקובעת את המגמה."
נכנסתי לאתר הפרחים, ומתנוססת שם ההודעה הזו: "מתקפת האקרים באתר "צמח השדה" 06/07/2008 "
המשך ההודעה:
"אתר צמח השדה בטוח לגלישה
בשבוע האחרון חווה צוות אתר צמח השדה מתקפת הקרים אלימה. האתר הופצץ באלפי סקריפטים ושאילתות שנועדו לשבש את האתר. מתקפה זו הינה של מקצוענים שפרצו לאתרים בכל העולם בעיקר במזרח הרחוק, משם שלחו את הסקריפטים.למזלינו המתכנתים שלנו מומחים לא קטנים , חקרו את הנושא והצליחו לעמוד בפרץ. ואז גילינו את "המכה האמיתית"... גוגל כנראה סרק את האתר בעת ההתקפה ומדווח עתה לגולשים בכל אחד מדפי האתר :
אתר זה עלול להזיק למחשב שלך
לכל גולשינו:
האתר בטוח לגלישה
גם בעת התקפה ההתקפה עלינו לא מדביקה
ובכלל עכשיו אין לנו כל בעיה
תודה לכם וגלישה נעימה
ולעניין:
משקיעים לטווח ארוך עזבו את שוק המניות וזה עלול לגרום לתנודתיות מסוכנת בשוק הסחורות :
"הנהירה לסחורות שתודלקה על ידי משקיעים הנמלטים משוק המניות עלולה להגביר את התנודתיות של התחום, אמר היום פטר טוגוד, מנהל השקעות ראשי בקרוסבי פורסייט.
"הסחורות הולכות להיות תנודתיות בצורה מסוכנת בגלל שזהו המקום היחידי בו כולם הולכים לשחק, כולל מרבית קרנות הגידור", אמר טוגוד והוסיף שזה נובע בין היתר מחוסר של משקיעים לטווח ארוך בשוק המניות, לפיכך התאוששות כרגע נראת כבלתי סבירה.
"התמיכה של נכסי הבסיס נעלמה לחלוטין, איפה המשקיעים לטווח הארוך? איפה המוסדיים שקונים? זה בדיוק המקום שהתנודתיות נוצרת", הוסיף טוגוד. מחירי המניות בשפל שלא נראה מאז 1980, ולכן הן צריכות לזנק, אך ללא משקיעים לטווח ארוך אין להם בסיס לבנות כזה מהלך, הוסיף מנהל ההשקעות הראשי בקרוסבי פורסייט. למרות הכל טוגוד עדיין שורי לגבי סקטור הסחורות, אך סבור כי השוק צפוי להיות מאוד לא יציב. "
ועוד חוות דעת, של "מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה בית השקעות" : http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bi ... mid=178966 :
"כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות. אך חייבת תמיד להיות סיבה כלכלית מאחורי עליית המחירים ולא רק טכנית. בכל הנוגע למחירי האנרגיה ניתן למנות מספר סיבות עיקריות כאשר ייתכן וספקולציה אכן העצימה את מגמת העליות אך אין ספק שלא היא זו שקובעת את המגמה."
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
שאני אבין, יש לכם בעיה עם זה שעולה הערך של קרקע חקלאית בדיוק בזמן שיורד הערך של בתים? כי לי זה לא נראה כמו בעיה אלא כמו פתרון, תיקון, איזון, או איך שלא תקראו לזה.
א. ירידת ערך הבתים זו אגדה בעיני. היחס כיום בין משכורת ממוצעת או אפילו יכולת השתכרות של משפחה עם 2 מבוגרים עובדים לבין עלות בית באיזור המרכז היא לא פרופורציונית או ריאלית.
ב. יש בעיה עם השתלטות גורמים עסקיים על הקרקע החקלאית בעולם, בגדול זה אומר שמחירי המזון גם הם יהפכו לבועה כמו מחירי הנדל"ן.
זו הפעם הראשונה לארוך כל הדף הזה שמשהו גורם לי להיות פסימי. (וההסבר הוא הטקסטים האחרונים שז'ראר הביא. משקיעים שמחפשים לעשות אקזיט מהיר, א-לה תקופת ההייטק, בסחורות, משקיעים שלא מבינים כלום וכשהם לא יראו רווחים מהירים - יחתכו מההשקעה ויגרמו לקריסה מהירה של חוות שלמות מה שעלול להעצים פי כמה וכמה את הרעב בעולם)
א. ירידת ערך הבתים זו אגדה בעיני. היחס כיום בין משכורת ממוצעת או אפילו יכולת השתכרות של משפחה עם 2 מבוגרים עובדים לבין עלות בית באיזור המרכז היא לא פרופורציונית או ריאלית.
ב. יש בעיה עם השתלטות גורמים עסקיים על הקרקע החקלאית בעולם, בגדול זה אומר שמחירי המזון גם הם יהפכו לבועה כמו מחירי הנדל"ן.
זו הפעם הראשונה לארוך כל הדף הזה שמשהו גורם לי להיות פסימי. (וההסבר הוא הטקסטים האחרונים שז'ראר הביא. משקיעים שמחפשים לעשות אקזיט מהיר, א-לה תקופת ההייטק, בסחורות, משקיעים שלא מבינים כלום וכשהם לא יראו רווחים מהירים - יחתכו מההשקעה ויגרמו לקריסה מהירה של חוות שלמות מה שעלול להעצים פי כמה וכמה את הרעב בעולם)
משבר המזון בעולם
אל דנטה, טוב שהתייחסת לאמירה של יונת, כי אני נתקעתי. אני מנסה ללטש את הביקורת שלי על רעיון השוק החופשי שמאזן את עצמו. עמוד תווך בכלכלה הניאו-קלאסית ובמשנתו של מילטון פרידמן. הפיתוח כבר חורג מהדד-ליינס...
בינתיים, רציתי להפנות תשומת לב למשהו שהיכה בי, משפט מהמאמר שציטטתי: כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות.
מה זה המושג הזה נזילות גבוהה? ואיך מנגד זה מסתדר עם 'משבר האשראי'?
יש כסף. אך לא איפה שצריך אותו. בזמן שחלקים נרחבים בעולם לא מצליחים לקנות אוכל (בין היתר כי לא מאפשרים להם לגדל אותו, גם בגלל השתלטות חברות ומשקיעים על הקרקעות), אחרים לא יודעים באיזה אפיק להשקיע את כספם בכדי לייצר תשואה... ותראו את הפרדוקס: ככל שאותם משקיעים מחפשים מוצא לכספם, כך עניי העולם יכולים לקנות פחות ופחות מזון עקב הנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים. אותם משקיעים מעלים במו ידיהם את מחיר המזון והופכים אותו ללא נגיש עבור דלי האמצעים.
ולגבי מחירי הבתים, אותה דינמיקה ספקולטיבית: כסף זמין רץ אחרי סחורה מוגבלת, ויוצר אינפלציה במחיר אותה הסחורה. כאשר אוזל הכסף הזמין (הלוואות של חסרי אמצעים שלא מאושרות יותר ע"י הבנקים), מסתיים הניפוח, ומגיע ה-"תיקון", ירידת הערך. עד לכניסת כסף חדש, שישב על הגדר בהמתנה לירידה או שהשתתף במירוץ הסחורות.
ואני מסכים עם התסריט של אל דנטה לגבי האקזיט המהיר מהחוות החקלאיות שיביא לקריסתן, ועקב זאת לירידה בתפוקת המזון. כפי שכבר עכשיו תפוקת המזון לא הדביקה את הגידול באוכלוסיה כי לחקלאים רבים ובעלי קרקעות לא השתלם לגדל מזון במחירים שלפני הזינוק. וזאת התמצית: חסר מזון מכיוון שמי שאמור לייצר אותו לא מרוויח מספיק.
בינתיים, רציתי להפנות תשומת לב למשהו שהיכה בי, משפט מהמאמר שציטטתי: כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות.
מה זה המושג הזה נזילות גבוהה? ואיך מנגד זה מסתדר עם 'משבר האשראי'?
יש כסף. אך לא איפה שצריך אותו. בזמן שחלקים נרחבים בעולם לא מצליחים לקנות אוכל (בין היתר כי לא מאפשרים להם לגדל אותו, גם בגלל השתלטות חברות ומשקיעים על הקרקעות), אחרים לא יודעים באיזה אפיק להשקיע את כספם בכדי לייצר תשואה... ותראו את הפרדוקס: ככל שאותם משקיעים מחפשים מוצא לכספם, כך עניי העולם יכולים לקנות פחות ופחות מזון עקב הנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים. אותם משקיעים מעלים במו ידיהם את מחיר המזון והופכים אותו ללא נגיש עבור דלי האמצעים.
ולגבי מחירי הבתים, אותה דינמיקה ספקולטיבית: כסף זמין רץ אחרי סחורה מוגבלת, ויוצר אינפלציה במחיר אותה הסחורה. כאשר אוזל הכסף הזמין (הלוואות של חסרי אמצעים שלא מאושרות יותר ע"י הבנקים), מסתיים הניפוח, ומגיע ה-"תיקון", ירידת הערך. עד לכניסת כסף חדש, שישב על הגדר בהמתנה לירידה או שהשתתף במירוץ הסחורות.
ואני מסכים עם התסריט של אל דנטה לגבי האקזיט המהיר מהחוות החקלאיות שיביא לקריסתן, ועקב זאת לירידה בתפוקת המזון. כפי שכבר עכשיו תפוקת המזון לא הדביקה את הגידול באוכלוסיה כי לחקלאים רבים ובעלי קרקעות לא השתלם לגדל מזון במחירים שלפני הזינוק. וזאת התמצית: חסר מזון מכיוון שמי שאמור לייצר אותו לא מרוויח מספיק.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
משבר המזון בעולם
קודם כל, בבקשה לא להאשים אותי בסגידה לשוק החופשי וליד הנעלמה שלו. לרשימת כשלים (חלקית) אני מפנה אתכם לספר Natural Capitalism, שמסביר איך שמחיר השוק לא מגלם את העלות האמיתי במקרה של סחורות מו בטבע ועוד יותר במקרה של שירותים שהטבע מספק לנו, כמו טיהור מים ואוויר.
יחד עם זאת, העיוות האמיתי הוא העובדה שהאדמות החקלאיות (עדיין) זולות כל כך, שהמזון (עדיין) זול כל כך, שהמים (עדיין) זולים כל כך, שהשלכת אשפה (עדיין) זולה כל כך. ברור לי שאם נעבור למצב שבו המחיר של הדברים האלה ישקף את העלות האמיתית שלהם, תהיה לנו תקופת מעבר קשה וכואבת. אבל מצד שני, אני לא רואה איך אפשר להמשיך להתעלם מהעלות הזו בלי להגיע לתוצאות חמורות עוד יותר.
אל דנטה,
א. ירידת מחירי הבתים (עדיין) לא הגיעה לארץ. הכתבה שהבאת לא מדברת על הארץ.
ב. אם אתה מאמין שמחירי המזון הם בועה, אז מה הבעיה? אם זה נכון, הם פשוט ירדו עוד כמה זמן. אבל אם זו לא בועה, אז עדיף שהכסף הזמין ילך להשקעה באדמות חקלאיות ולא בדברים אחרים כמו הפיכתן לקניונים.
יחד עם זאת, העיוות האמיתי הוא העובדה שהאדמות החקלאיות (עדיין) זולות כל כך, שהמזון (עדיין) זול כל כך, שהמים (עדיין) זולים כל כך, שהשלכת אשפה (עדיין) זולה כל כך. ברור לי שאם נעבור למצב שבו המחיר של הדברים האלה ישקף את העלות האמיתית שלהם, תהיה לנו תקופת מעבר קשה וכואבת. אבל מצד שני, אני לא רואה איך אפשר להמשיך להתעלם מהעלות הזו בלי להגיע לתוצאות חמורות עוד יותר.
אל דנטה,
א. ירידת מחירי הבתים (עדיין) לא הגיעה לארץ. הכתבה שהבאת לא מדברת על הארץ.
ב. אם אתה מאמין שמחירי המזון הם בועה, אז מה הבעיה? אם זה נכון, הם פשוט ירדו עוד כמה זמן. אבל אם זו לא בועה, אז עדיף שהכסף הזמין ילך להשקעה באדמות חקלאיות ולא בדברים אחרים כמו הפיכתן לקניונים.
משבר המזון בעולם
כפי שכבר עכשיו תפוקת המזון לא הדביקה את הגידול באוכלוסיה כי לחקלאים רבים ובעלי קרקעות לא השתלם לגדל מזון במחירים שלפני הזינוק.
ז'ראר, על סמך מה הבאת את הנתונים האלו?
אני מצטטת מתוך המאמר שהבאתי קישור אליו (4.7.08):
"לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יבול הדגנים העולמי בשנת 2007 סיפק שפע מזון, שהיה די בו להאכיל יותר מעשרה מיליארד בני אדם – פי אחת וחצי מאוכלוסיית העולם הנוכחית. במהלך 20 השנים האחרונות יבולי המזון העולמיים עלו בעקביות בקצב של 2% לשנה ויותר, ועקפו בהרבה את הגידול באוכלוסיית העולם שדווקא התמתן ועומד כיום על 1.14% לשנה. ובפשטות: האוכלוסייה העולמית אינה גדלה יותר ממצאי המזון."
ז'ראר, על סמך מה הבאת את הנתונים האלו?
אני מצטטת מתוך המאמר שהבאתי קישור אליו (4.7.08):
"לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יבול הדגנים העולמי בשנת 2007 סיפק שפע מזון, שהיה די בו להאכיל יותר מעשרה מיליארד בני אדם – פי אחת וחצי מאוכלוסיית העולם הנוכחית. במהלך 20 השנים האחרונות יבולי המזון העולמיים עלו בעקביות בקצב של 2% לשנה ויותר, ועקפו בהרבה את הגידול באוכלוסיית העולם שדווקא התמתן ועומד כיום על 1.14% לשנה. ובפשטות: האוכלוסייה העולמית אינה גדלה יותר ממצאי המזון."
משבר המזון בעולם
אתם מכירים את המערכון ב"ארץ נהדרת" על דובה וקיפוד ובעל הבית החמדן שיש לו ארמון בתוך הדירה שלו?
אז אחרי שעונה שלמה אני צוחקת ומקללת את הבלבוסטים החמדנים האלה, גיליתי שזוג חברים קרוב-קרוב שלי הם כאלה בדיוק. קנו דירה של 80 מ' בת"א וחילקו אותה ל-4 דירות של 20 מ"ר ולוקחים על כל "דירה" כזו מעל 2500 ש"ח בחודש.
חשבתי שהם צוחקים עלי, אבל הבעל הסביר לי בשיא הרצינות: את לא יודעת כמה הם שמחים וכמה אנשים מחפשים דירת חדר בת"א.
אני שואלת אותו: אבל למה ה"גרידיות" הזו? למה אתה קורא ל-20 מ' דירה בכלל? ולמה אתה לוקח כ"כ הרבה כסף כשאת הוילה שלך (הוא גר בצפון) אתה לא יכול להשכיר בסכום כזה?
נו, אז הוא משך בכתפיו וטען שאלו כוחות השוק
אחרי שנפרדנו לדרכנו, חשבתי על זה בכיוון של מזון.
תתארו לכם מצב שסנדוויץ' פשוט בתל-אביב יעלה 200 ש"ח וזה ייחשב למחיר מציאה, כי פלאפל מוכרים ב-400 ש"ח וארוחה מלאה ב-2000 ש"ח.
ברור שאנשים ישמחו לשלם "רק" 200 ש"ח לסנדוויץ', לא?
אותם אנשים ש"שמחים" שמצאו דירת חדר בת"א, יש להניח שהם אנשים צעירים בתחילת דרכם. תחשבו כמה שעות עבודה בחודש הם צריכים רק בשביל לממן את הקיטון שהם גרים בו וכמה זה חסר תוחלת לצעירים לחיות בת"א היום.
יש לי תחושה שהבעל קרא ביסודיות את "אבא עשיר, אבא עני" ויישם את זה אחד לאחד. בארץ שלנו אתה נחשב לגבר-גבר אם עשית דבר כזה. (הוא קורא לעצמו יזם ומה זה גאה בעצמו).
אז אחרי שעונה שלמה אני צוחקת ומקללת את הבלבוסטים החמדנים האלה, גיליתי שזוג חברים קרוב-קרוב שלי הם כאלה בדיוק. קנו דירה של 80 מ' בת"א וחילקו אותה ל-4 דירות של 20 מ"ר ולוקחים על כל "דירה" כזו מעל 2500 ש"ח בחודש.
חשבתי שהם צוחקים עלי, אבל הבעל הסביר לי בשיא הרצינות: את לא יודעת כמה הם שמחים וכמה אנשים מחפשים דירת חדר בת"א.
אני שואלת אותו: אבל למה ה"גרידיות" הזו? למה אתה קורא ל-20 מ' דירה בכלל? ולמה אתה לוקח כ"כ הרבה כסף כשאת הוילה שלך (הוא גר בצפון) אתה לא יכול להשכיר בסכום כזה?
נו, אז הוא משך בכתפיו וטען שאלו כוחות השוק
אחרי שנפרדנו לדרכנו, חשבתי על זה בכיוון של מזון.
תתארו לכם מצב שסנדוויץ' פשוט בתל-אביב יעלה 200 ש"ח וזה ייחשב למחיר מציאה, כי פלאפל מוכרים ב-400 ש"ח וארוחה מלאה ב-2000 ש"ח.
ברור שאנשים ישמחו לשלם "רק" 200 ש"ח לסנדוויץ', לא?
אותם אנשים ש"שמחים" שמצאו דירת חדר בת"א, יש להניח שהם אנשים צעירים בתחילת דרכם. תחשבו כמה שעות עבודה בחודש הם צריכים רק בשביל לממן את הקיטון שהם גרים בו וכמה זה חסר תוחלת לצעירים לחיות בת"א היום.
יש לי תחושה שהבעל קרא ביסודיות את "אבא עשיר, אבא עני" ויישם את זה אחד לאחד. בארץ שלנו אתה נחשב לגבר-גבר אם עשית דבר כזה. (הוא קורא לעצמו יזם ומה זה גאה בעצמו).
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
משבר המזון בעולם
תודה על הדיון המעניין!
יונת, אומרים שבשנה האחרונה המחירים בבריטניה ירדו ב8%.
בשיחה עם חברים שמשכירים בית בלונדון מלפני שבוע הם אמרו שגם הם שמעו על הדבר הזה אבל בתכלס המחירים רק עולים.
אולי הדבר הזה קורה בפריפריות הרחוקות לאור המעבר הגדול לאיזורים אורבניים. לא יודע.
לגבי מחירי המזון, אם המחיר ירד אז סבבה, ואם המחיר ישקף את העלות האמיתית - אז ממש מצויין. העניין הוא שלא נראה לי שזה מה שיקרה, מה שנראה לי שיקרה זה התרסקות.
אני לא מבין גדול בכלכלה ומעט מאוד בבורסות, אולם הנסיון שיש לי מראה שהשקעה טובה היא השקעה שהמשקיע מבין במה הוא משקיע.
כלומר לתמוך בחברות שאתה מאמין בהן ומשתמש במוצריהם. עם כל הבאזז שיש היום על סחורות (וזה יחסית חדש, מרבית ההשקעות עד היום היו בחברות מסחריות שהמקסימום שיכול לקרות זה שהחברה נופלת וכולם הולכים הביתה בלי כסף. פה נפילה שווה מחסור במזון) הולך המשקיע הממוצע וקונה מה שאומרים לו לקנות, תומך בחברות שקשה להניח שיש להן תפיסה ירוקה (תרתי משמע) במה שהן עושות וכשהוא מושך את השקעתו הוא תורם באופן אקטיבי להתמוטטות החקלאות בעולם.
יונת, אומרים שבשנה האחרונה המחירים בבריטניה ירדו ב8%.
בשיחה עם חברים שמשכירים בית בלונדון מלפני שבוע הם אמרו שגם הם שמעו על הדבר הזה אבל בתכלס המחירים רק עולים.
אולי הדבר הזה קורה בפריפריות הרחוקות לאור המעבר הגדול לאיזורים אורבניים. לא יודע.
לגבי מחירי המזון, אם המחיר ירד אז סבבה, ואם המחיר ישקף את העלות האמיתית - אז ממש מצויין. העניין הוא שלא נראה לי שזה מה שיקרה, מה שנראה לי שיקרה זה התרסקות.
אני לא מבין גדול בכלכלה ומעט מאוד בבורסות, אולם הנסיון שיש לי מראה שהשקעה טובה היא השקעה שהמשקיע מבין במה הוא משקיע.
כלומר לתמוך בחברות שאתה מאמין בהן ומשתמש במוצריהם. עם כל הבאזז שיש היום על סחורות (וזה יחסית חדש, מרבית ההשקעות עד היום היו בחברות מסחריות שהמקסימום שיכול לקרות זה שהחברה נופלת וכולם הולכים הביתה בלי כסף. פה נפילה שווה מחסור במזון) הולך המשקיע הממוצע וקונה מה שאומרים לו לקנות, תומך בחברות שקשה להניח שיש להן תפיסה ירוקה (תרתי משמע) במה שהן עושות וכשהוא מושך את השקעתו הוא תורם באופן אקטיבי להתמוטטות החקלאות בעולם.