באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני התחלתי לנגן גיטרה חשמלית לפני שנה ופסנתר לפני חדש יכולת הקליטה בכלי נגינה בגיל מבוגר היא מהירה מאוד בגלל שמחפשים לנגן נטו בשביל הנפש ולא בגלל פוזות ופירסום אז התפיסה היא ענינית וחזקה

על ידי אמא_של_יונת* » 07 מאי 2017, 00:03

חלילית אלו היא רעיון מצויין.
הצליל שלה נעים, וקל יחסית ללמוד לנגן בה.
אפשר בהחלט ללמוד באופן עצמאי בעזרת חוברת לימוד לחלילית אלט.
יחד עם זאת, בהמשך כדאי להצטרף לקבוצת מנגנים. זה הרבה יותר כיף.

על ידי אפרת* » 05 מאי 2017, 18:20

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בת 49. רוצה ללמוד לנגן על כלי נשיפה מעניין. אף פעם לא ניגנתי ואינני יודעת לקרוא תווים. אני גם לקוית שמיעה. האם כדאי להתחיל עם חלילית אלט? אני רוצה ללמוד באופן עצמאי עם חוברת. בגלל בעיית ניידות ובעיה כספית. האם זה אפשרי? מה אתם מציעים לי?

על ידי פלונית* » 23 נובמבר 2015, 22:32

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז לסיכום, אורגן הוא כל כלי בעל מקלדת שנשמע (או מנסה להישמע) כמו עוגב.

תודה על ההסבר.
האם עדיין מנסים שאורגן חשמלי ישמע כמו עוגב?
וגם - התחלתי לבדוק גם אפשרות של פסנתר חשמלי.

על ידי בילי_באד* » 23 נובמבר 2015, 12:08

מה בעצם ההבדל בין קלידים לאורגן?

קלידים זה למעשה שם כולל לכל הכלים בעלי המקלדת שהם חשמליים ו\או דיגיטליים. לדוגמא: פסנתר חשמלי, סינתיסייזר, אורגן חשמלי וכו'.

מקורו של האורגן הוא העוגב (שבדר"כ נמצא בכנסיות) ופועל בעזרת צינורות ולחץ אוויר, ובעל צליל ייחודי מאוד.
בשנות ה-30 פיתחה חברה בשם האמונד אורגן חשמלי שמחקה את צלילו של העוגב. האורגן נמכר בעיקר לכנסיות קטנות שלא יכלו להרשות לעצמן עוגב אמיתי.
בשנות ה-50 וה-60 התחילו להשתמש באורגן ההאמונד גם במוזיקה הפופולרית ולאט לאט הוא הפך לחלק מצלילן של להקות בלוז, ג'אז ורוק. דוגמא טובה לכך הוא השיר המופלא Whiter shade of pale של להקת Procol Harum.
באמצע שנות ה-80 התחילו לייצר אורגנים דיגיטליים שמחקים בעזרת סינתזה (סינתיסייזר) את צלילו של אורגן ההאמונד (שמחקה את צלילו של העוגב

).
בשלב מסויים נוצר בילבול בין השמות אורגן, קלידים וסינתיסייזר וכדי להוסיף על הבילבול הוסיפו גם את השם אורגנית

- מעיין סינתיסייזר קטן לילדים או מתחילים.
אז לסיכום, אורגן הוא כל כלי בעל מקלדת שנשמע (או מנסה להישמע) כמו עוגב.

על ידי פלונית* » 23 נובמבר 2015, 10:32

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ג. הצליל הבסיסי והתחושה של קלידים מתחת לידיים - צריך פשוט לנסות כמה דגמים ולראות את ההבדל.

תודה רבה. כתבת לי דברים חשובים.
גם אני מעדיפה להמנע מכלי עם מנגינות מוקלטות בילט אין.
לא ידעתי על נושא גובה הקלידים - וגבוה יותר נראה עדיף לי.

במחיר נוח, מינימום חמש אוקטבות?
לחפש יד שניה.

היי פלונית,
יש כמה דברים שאפשר לשים לב אליהם:
א. מה האפשרויות שהפסנתר (משתמשת במילה כשם כללי) מציע מבחינת סאונד וכן הלאה? האם הן מתאימות לך?
אני, למשל, מאוד רציתי להימנע מכל המנגינות שמוקלטות בילט-אין לתוך הפסנתר, והתברר לי שכל הדגמים הזולים מכילים אותם, וכדי להימנע מאלה אני אצטרך להשקיע יותר ממה שחשבתי.
ב. המקלדת עצמה - הפסנתרים היותר זולים הם בעלי קלידים נמוכים יחסית. פסנתרים מאיכות טובה יותר הם בעלי קלידים מוגבהים, בדומה לפסנתרים אקוסטיים, וזה יוצר חוויית נגינה נוחה וטובה יותר. האם זה משנה לך?
ג. הצליל הבסיסי והתחושה של קלידים מתחת לידיים - צריך פשוט לנסות כמה דגמים ולראות את ההבדל.

אולי יש עוד, אבל זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו.
נ.ב. אין לי מושג מה ההבדל בין קלידים לאורגן

על ידי פלונית* » 22 נובמבר 2015, 19:21

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם יש למישהו המלצה איזה אורגן, קלידים, כדאי לקנות למי שמתחילים ללמוד ולמה כדאי לשים לב, במחיר נוח, מינימום חמש אוקטבות?
מה בעצם ההבדל בין קלידים לאורגן?

על ידי אל_הלב* » 30 ספטמבר 2014, 06:44

תודה על התזכורת שכל כך רציתי פסנתר חדש וקניתי.
והוא שוכב ללא שימוש.
עם מיליון תירוצים שאין לי זמן לנגן.
מתכננת עליו לטווח ארוך, ללמוד תואר שני בתרפיה במוזיקה.
וגם לחזור לכתוב עליו שירים ולנגן כשמלווה את עצמי.
מקוה שאצליח לפרוץ את המחסום הזה ששנים חוסם אותי בנגינה.
האיש ממליץ לעשות כל יום עשר דקות תרגילים, לזה חייבת למצוא זמן.
ולגזור ציפורניים...
שנה מוזיקלית שמרחיבה את הלב והנשמה

תודה לש מים וארץ על הדף המקסים מקסים הזה, ולאהבת עולם על שהחזירה אותו אלינו.
תודה גם לאש"י על כתיבתה המחכימה.
אולי גם אני אחזור סופסוף השנה לנגינה.
שנה חדשה זה בדיוק זמן מתאים להתחלות...
שתהיה לנו שנה של מנגינות והקשבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מנגן בפסנתר ואני בן 9 ואני יודע כבר את התוים דו רה מי פה סול ולה ואקורדים c g g7

על ידי נמוש* » 01 אוגוסט 2013, 20:20

מתה לפסנתר.. ובינתיים אין לי מימון... חושבת ללמוד גיטרה לבינתיים...

על ידי אופיר* » 12 מרץ 2012, 17:51

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין כמו לנגן בפסנתר.
אם התווים יהיו לך קשים או תרצי להתקדם תמיד כדאי לנסות אלטרנטיבות
www.organit-online.com/land3.html

תודה לממליצים על מכוונים. עכשיו זה נראה ישים וקרוב.
אני חושבת על המפונים מאזורי השריפה עכשיו- מי שמשאיר מאחור פסנתר יקר ללבו..

אנחנו משתמשים בשירותיו של משה פורת ומאוד מרוצים.
הוא עושה עבודה טובה, מאוד נחמד, וגם מבסוט מכך שהילדים שלנו בחינוך ביתי....

יש מכוון מסנתרים נהדר בשם איליה גורוביץ אאל"ט מחיפה.
יש מכוון פסנתרים בשם פטר מנהריה ואחר בשם פטר מגבעת אבני.

על ידי אהבת_עולם* » 02 דצמבר 2010, 01:30

איזה יופי ש-ש מים וארץ נעתרה והחזירה את הדף.
תודה רבה !

אני חושבת שזה אחד מאותם דפים שיש להם ערך מתמשך, או לפחות ערך והשפעה על אנשים נוספים, שחלקם רק קוראים בו. אינך יכולה לדעת כמה אנשים חזרו - או התחילו - לנגן בעקבות הדף הזה.

כבר ה-מ-ו-ן זמן שלא ניגנתי...
מקווה שהחזרת הדף תעורר בך שוב את החשק...

יש עוד מכווני פסנתרים טובים - גם אם שמם לא פטר והם לא מרוסיה...
אם לא תשיגי אחר - אשמח לתת לך פרטים.

ו - שמיים,
שמחתי כשהדף הזה נפתח מחדש לפני כמה ימים, והתבאסתי לגלות שכולו מחוק.
יופי ששחזרת.
אני חושבת שזה אחד מאותם דפים שיש להם ערך מתמשך, או לפחות ערך והשפעה על אנשים נוספים, שחלקם רק קוראים בו. אינך יכולה לדעת כמה אנשים חזרו - או התחילו - לנגן בעקבות הדף הזה.

ואם כבר כוון - פטר מנהריה - חלום או מציאות? שמיים אם את עדיין כאן - יש לך פרטים שלו ?

וואו...שמיים באה ובכלל מתחיל קונצרט נעים כאן...
קראתי את הדף מתחילתו. נראה לי שאאמץ כמה רעיונות - אולי להתחיל מכיוון וכשישמע נעים אתידד לי ברוגע. אני מסתכלת על הפסנתר ופתאום מתחילים לצוף זכרונות. המורה שהאמינה בי. ומורה אחרת שפחדתי ממנה (פעם דיברתי מתוך שינה ואמא שלי קלטה שאני מבועתת), מיד פוטרה המורה - אבל עד שזה עלה..
למזלי האחרונה שבהן היתה נהדרת.

השכנה שלי מנגנת הרבה אחרי 22:00. אבל היא כל כך מעולה שאני פשוט אומרת לה בלב תודה על הקונצרט הפרטי שאיתו אני שטה אל ארץ החלומות.
מבורכת, השכנה@}
אצלנו מגיע מורה הביתה פעם בשבוע ומלמד את הילדה.

הכותרת הזו תפסה אותי בדיוק בצומת מיוחד בחיי: שנים שאני מיטלטלת בין דירות שכורות ונמנעת מלקבל החלטה משמעותית.. פתאום נוצרה סיטואציה ו - הפסנתר שלי, שנקנה כשהייתי בכתה ג' (וחלפו הרבה אקורדים מאז) נחת בסלוני. נדודי הפסנתר והרפתקאותיו אולי עוד יסופרו ליד איזו מדורה. נכון לעכשיו הוא שוכן כמו לב פועם וחם במרכז הבית והאצבעות מדגדגות..
אז בעצם, אני לא ממש חדשה בעסק. אבל אני מתיחסת לעצמי ככמעט כזו. בנוסף לכך - אני רוצה מאד לשתף את ילדי.
אשמח אם מישהו/י יכול להמליץ על צעדים להתחלה באופן עצמאי.
אולי שיתופים ועידודים כמו שהתחילה השקדיה לא רחוק מעלי..

וצוויליך - צודק. עם זאת יש יוצאים מן הכלל:
השכנה שלי מנגנת הרבה אחרי 22:00. אבל היא כל כך מעולה שאני פשוט אומרת לה בלב תודה על הקונצרט הפרטי שאיתו אני שטה אל ארץ החלומות.

על ידי צוויליך* » 27 נובמבר 2010, 15:58

אישית ניראה לי שאחרי 22:00 זה מאוחר מדי - יש שכנים, נימוסים וכו'.

(בהצלחה (-: )

צוויל

מסכימה עם הקביעה שבשם הדף. אשמח מאד אם תהיה בו פעילות. אני תכננתי שנים ללמוד בפסנתר "כשיסתדר", ובאיזשהו שלב אף עשיתי זאת, בהנאה מרובה, אבל אז עברנו בית (שכור, שהיה בו פסנתר), עברנו, יבשת, ובעיקר, אז נולדו ילדים והזמן להתאמן נעלם. ועכשיו אני עם אותה תכנית ישנה של "אלמד פסנתר מתישהו כשיסתדר". וזה יקרה!
ואתם?

אגב, מי שהייתה ההשראה שלי לכך הייתה אמא של אקס מתקופת הצבא שלמדה כשהקטל שלה היה בן 12. אז יש לי עוד סיכוי.

תודה לאמא של יונת וגם לש מים וארץ על העיצות והברכות.
אני מנגנת בגיטרה כבר הרבה שנים (את הראשדונה קבלתי בגיל 9 אחרי שאבי החליט שנמאס לו שאני הורסת את שלו...) ולמדתי ללוות את עצמי בשירה - קצת בהנחייתו, קצת עם חבר ובעיקר לבד מהספרים הנהדרים ישל יגאל טב-אל ואבי ברק - אז הקונספט האוטודידקטי די מוכר לי...
א ב ל אז היה לי כמה זמן שרק רציתי לשבת ולהתאמן ו ג ם לשיר ואילו עכשיו אין רגע דל, ו"משום מה" הראשנים מעדיפים לבדוק את יכולותיהם המוזיקאליות, הוואקליות והפיזיות (כגון טיפוס לגובה הספרייה והטלות כדור) דווקא כשאני סוף סוף מתיישבת ומתחילה לתקן ת'טעויות באמצע הנגינה.....
אז... שיהיה בהצלחה.
ץ

על ידי אמא* » 19 פברואר 2009, 20:35

יש חוברות לימוד, שעם קצת הקפדה ותרגול אפשר להעזר בהן ללימוד עצמי של השלבים הראשונים.

גם אני התחלתי לנגן פסנתר לפני שנה.... בגיל מופלג כמובן. ומאוד נהנית, ואני חושבת שגם מצליחה.
בקושי ידעתי לקרוא תוים (איזו חויה קצרה בילדות) ולא ניגנתי אף פעם בפסנתר.

אבל אני כן לומדת עם מורה, אפילו שהיא לא מורה מקצועית - מישהי שניגנה הרבה שנים ולמדה בתיכון אומנויות. מישהי שאני מתחברת אליה וממש אוהבת אותה, מישהי שמעודדת ותומכת ותמיד חיובית, וגם (נראה לי) שיודעת מה היא עושה.

אני מרגישה שדווקא לקבל שיעורים זה מאוד חשוב. אני לא עושה כל שבוע שיעור, אלא בערך פעם בשבועיים-שלושה, ומשתדלת להתאמן כמעט כל יום, אפילו אם זה רק כמה דקות. כשהתחלתי חשבתי שאפשר ללמוד לבד, פשוט מסתכלים בספרים של המתחילים, באמת כתוב שם איפה לשים את האצבעות, ועושים. אבל היום אני חושבת שאם היתי עושה ככה, זה לא היה מחזיק מעמד. המורה מלמדת אותי את מה שלא ידעתי בכלל שהוא העיקר - איך לעבוד עם האצבעות, וגם איך לעבוד עם כל היד, ואיך להחזיק את הגוף. כשלא עשיתי את זה נכון, לא יכולתי לנגן יותר מעשר דקות - כאבו לי הידיים מיד. וככל שאני מתקדמת ושולטת בטכניקה, אני יכולה לנגן בכיף חצי שעה ויותר. אני לא חושבת שהיתי מתמידה אם הייתי עובדת כמו שהתחלתי, אצבעות לחוצות ומתוחות מאוד, לא נעות נכון. זה לא היה מחזיק ולא היתי יכולה להתקדם ולהשתפר ולהגיע ליצירות (קצרות אמנם) יפות ממש, כמו שהגעתי. המורה גם מתקנת טעויות מוסיקליות (דגשים במקום הלא נכון וכאלה) וזה מאוד משפר את התוצאה.

ראי, די ברור שכשמתחילים לנגן בגיל מבוגר, ובעיקר כשלא מתאמנים מי-יודע-מה, אי אפשר להגיע לשליטה של ממש

לא בטוחה. ברור לי היום שלפחות אני, ללא אימון (כמעט) יומיומי, לא היתי יכולה להתקדם. אבל קודם כל זה לא באמת חייב להיות כל יום. נניח 4-5 פעמים בשבוע. ולא כל אימון חייב להיות ארוך. לפעמים יש לי מעט זמן/סבלנות/שקט מהילדים ואני עושה רק את התרגול אצבעות, דקות ספורות. ואני מתקדמת ממש ממש יפה. אז לא יודעת אם אי אפשר להגיע לשליטה. אולי לא לנצח בתחרויות, יתכן, אבל אפשר להגיע לנגינה יפה ממש (לא שמה את עצמי שם עדיין, כמובן).

מה שכיף הוא להרגיש איך הבגרות הנפשית והאהבה וההכרה של מוסיקה משתלבות ברגע שמתחילים לנגן. זה עושה חשק לא לדחוף ילדים לנגן מוקדם מדי. אני רואה שהמקום הוא אחר לגמרי כשמנגנים בתור אדם בוגר. אני שואלת את עצמי אם יותר אנשים היו נהנים מנגינה לאורך החיים, אם היה מקובל להתחיל נניח כתיכוניסט, ולא בכיתה ב' או ד', יעני כדי לנצל את הפוטנציאל, ואז להפסיק אחרי שנה או שנתיים.

תודה על הדף הזה
אני חשבתי שאני ממש מוכרחה ללמוד פסנתר אז כבר 5 שנים אני מחפשת פסנתר בסביבות 4000 ש"ח ובינתיים מתלבטת על יקרים יותר בהרבה- כל השכנים שלי כמעט כבר קנו פסנתרים (השראת הרצון) ןרק אצלי בבית עוד לא צנח אחד
אני חלמתי שאנחנו עוברים דירה לבית עם פסנתר... איזה חלום מתוק זה היה

ובכן
אני כבר יכולה לשתף שאתמול ניגנתי את האקורדים של - אם תלך מי יחבק אותי ככה...
תוך כדי שירה
וזה היה כיף כיף ומרומם נפש
אני עדיין קצת איטית ומקרטעת אבל גם ככה זה כבר כיף.
הולכת להתאמן על זה עוד

וגם כחוויה זוגית (הוא המורה) זה היה מעולה

מה הכוונה?
במרחק הזמן אני מצליחה לראות איך ויתרתי לעצמי,
והיכן איבדתי את האמונה בעצמי.
חלמתי לנגן מוזיקה
והצטמצמתי לכמה אקורדים וליווי שירי א"י.....

בכל זאת אפשר להגיע לרמה סבירה ולהפיק הנאה.
כן, נכון...באמת אין לי יומרה מוגזמת. אני מאוד נהנית מהטיפ טיפה שכבר הישגתי ובטוחה שעם עוד קצת השקעה אשיג חלקה נוספת לנשמה.

ואני מתחילה ללמוד פסנתר
לוונדר יקירתי:-) שיהיה בשעה טובה ובהצלחה! @}

וגם לצפרדעית בהצלחה@} - מוזמנות תמיד לשתף על הדרך ב לעולם לא .....

צפרדעית,
יש חוברות לימוד, שעם קצת הקפדה ותרגול אפשר להעזר בהן ללימוד עצמי של השלבים הראשונים.
אני בטוחה שאפשר למצור באינטרנט אתרים ללימוד נגינה עצמאי.

אוי, ההיא מלמעלה זו אני...
ץ

גם אני רוצה!!! (לרגל הגעתי לחצי הקצר של החיים קבלתי פסנתר מהנסיך -) ועכשיו אני מנסה ללמוד... לבד... אם לא אצליח אחפש לי מורה....
לוונדר - בהצלחה לנו!
ץ

אני כבר 3 שנים חיה עם פסנתר חשמלי בבית
ועשרות שנים חיה עם הפנטזיה לדעת לנגן
נראה לי שהגיע הזמן לאחד את השתים...
ואני מתחילה ללמוד פסנתר

אמא של יונת, איזו כתבה נעימה.
ואיזה מרגיעון יצא - הכלי יכול להכיל ולשמור את תוכנו, ובכל זאת מתחדש מרגע לרגע, במיוחד באביב.

ובסיבוב הבא בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב.
תרגום בבקשה:
מה זה וא"י?
בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב. - מה הכוונה?

ראי, די ברור שכשמתחילים לנגן בגיל מבוגר, ובעיקר כשלא מתאמנים מי-יודע-מה, אי אפשר להגיע לשליטה של ממש. ובכל זאת אפשר להגיע לרמה סבירה ולהפיק הנאה. ואם מצאת מורה שגם כיוונה אותך לליווי ואלתור - עוד יותר טוב.

תודה אש"י

נחמד לי שזכרת והקפצת אותי לכאן@}
וואו, איפה אני ואיפה לימודי הפסנתר היום?....
החיים שאבוני.

הפסנתר פתוח אמנם, ומנגנת מדי פעם, במיוחד כשצריכה להתנתק ולהתרחק מנסיבות מכבידות, זה באמת עוזר, אבל לא מתפתחת.

לא מזמן נחת פה חבר מהמילואים. עם כל העייפות והמדים התיישב על הפסנתר. בלי למצמץ הוא הריץ ברצף את כל השירים מהמחברת שלי ואז עבר ליצירות מרשימות, מהראש.
הקירות ממש רקדו פה...

הוא התלונן על כפייה בילדות (מגיל 8 אימונים קפדניים ומשמעת של אבא מוזיקאי ויקה...)
והוא התלונן שהיום אישתו לא נותנת לו לנגן (עד שאתה כבר בבית, תהייה קצת עם הילדים...)
אבל הוא ניגן,
ואני (ירוקה מקינאה) שרתי לנו והכנתי קפה וגם רחצתי כלים...

הלוואי הלוואי אמן שאצליח לחזור לשגרת לימוד ואימונים,
ובסיבוב הבא בלי להתקטנן ולהתפשר על אקורדים וא"י וכלי הקשה וכיו"ב.

שמיים,

ראי מה מצאתי בשבילך: למה כדאי ללמוד פסנתר בגיל מבוגר

על ידי ש_מים_וארץ* » 24 יוני 2007, 13:09

כל כך הרבה שמעתי על נועה זולו (ואמיר יעקבי והטראבל דאנס) עד שהלכתי לראות אותה בלייב.

מלכה

שעורי התיפוף מתקדמים על מי מנוחות,
מעמתים אותי עם ה'זיקנה' שלי.
אולי יש דברים שבאמת כבר מאוחר מדי בשבילם,
או שאני פשוט עצלנית מדי...
בכל אופן, לא מצליחה לעבור את מחסום הבושה, לא מביאה את עצמי להתיישב עצמאית עם התוף, מתופפת רק פעם בשבוע, באולפן במרתף כשאף אחד לא רואה.
נשאר עוד שעור אחד ואח"כ יש פגרת קיץ.
עד ספטמבר יש לי זמן להתלבט אם לחזור לקלידים או להתחיל בגיטרה

הפסנתר בעינו,
כל יום מנגנת עליו, ושרה...
song]שיר אהובת הספן id[/po]=2953&singer id=2880&song title=4845a , song]החול יזכור id[/po]=1032&singer id=383&song title=5a06a , song]אילת אהבים id[/po]=168&singer id=971&song title=5cd07 , song]כמו בלדה id[/po]=1741&singer id=966&song title=29c86 ועוד אחרים שאני אוהבת....

על ידי שירי_בן_דב* » 06 יוני 2007, 02:32

מחפשת מורה ל פסנתר לבתי בת ה-8. אנחנו גרים בעין הוד

על ידי ציפ_ציף* » 05 יוני 2007, 18:50

אויש,איזה חתול מדליק!!!

ש מים את ענקית, משו משו
מתהלכת לך בעולם כמו בקייטנה
חווה דברים חדשים וטובים
כיף לקרוא אותך
כמו משב רוח רענן....

על ידי ש_מים_וארץ* » 05 יוני 2007, 10:18

אף פעם לא מאוחר מדי

על ידי ש_מים_וארץ* » 16 מאי 2007, 19:21

בפלייר של פסטיבל סגול 14 שהגיע עם הגליון של 'חיים אחרים' היה רשום 'מוגבל ל1000 איש', אז סימנתי ביומן את החופשה השנתית שלי, ודמיינתי את המחנה הנפלא שלי על החוף.
פנטזתי על תוכנית סדנאות ופעילויות בין צ'אי שופ, ים ומִתחם והייתי די סגורה על הל"וז,
יומיים מהפוסט הקודם בבלוג הזה, ארזתי, נסעתי, התמקמתי למשעי (כהרגלי בפסטיבלים) ויצאתי לסיבוב הכרות עם pest]סגול details[/po].php?pest id=1&category id=99&secid=99

בפינת מתחם הבסטיונרים נעצרתי.
דיג'ים בשלל גדלים ומינים

הלכה תוכנית האב.
אבל בין רגע נהיה משהו חדש.
נהיה לי דיג' למתחילים, נהיו לי שני מדריכים מסורים, נהיה לי מקום טוב בבסטה, והמון זמן פנוי.
ככה שלושה ימים.

נשימה מעגלית זה לא עניין פשוט כלכך כמו שזה נראה אבל אני כבר די קרובה לזה. וכשמסתכלת (בהערצה) על מי שמצליח, מרגישה חזק בבטן את הפוטנציאל הבריאותי של זה.
את הצליל הנכון (בפעולת השפתיים) הצלחתי לעשות תוך חצי דקה.

על ידי ש_מים_וארץ* » 01 מאי 2007, 18:42

בתאום עם המורה לקלידים עברתי לקחת כמה שעורים (ככל שליבי יחפוץ) בכלי הקשה.
להבין קצת את קצב הלב...להרגיש אותו בגפיים.

הכל התחיל בכלל מההשתוקקות שלי לדיג'רידו ול- Hang Drum המדהים הזה

המחשבה על לנגן יצירות שלמות בתו אחד ולהפיק קול מנשימה מעגלית ממש מדליקה אותי.
והשילוב של שני הכלים הללו זו השלמות בהתגלמותה

טרם התנסיתי אבל אני יודעת שגם אני אשב פעם בתוך מעגל כזה

http://didgeridoo.republika.pl/[po]didjefestival italy[/po].jpg

או בשילוש כזה ובזיווג כזה

אבל בנתיים ולפני הכל אני רוצה להבין, להרגיש ולתפוס לפחות קמצוץ מהמהות של הדבר הזה

על ידי עדי_ל* » 13 ינואר 2007, 14:48

נחווה וניצרב בי הארוע הזה כאחד מרגעי השיא בחוויית האמהות הגלובלית שלי
ואני בטוחה שעבורה הוא ניצרב כאחד מרגעי השיא בחווייה של להיות ביתך..
איזה כייף לשתיכן.
נשמע שהפסנתר הוסיף יותר מקורטוב של הנאה לחייך..

וואו, יותר מחצי שנה חלפה מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה....
חשוב לתעד ולעדכן סימני דרך, לא?

אז המורה שלי יצאה לחופשה ואז פרצה מלחמת לבנון ולא הצלחנו לחזור לשגרה.
בנתיים גיליתי אלטרנטיבה מעניינת במתנס האיזורי ועברתי ללמוד אצל מורה אחר.
שינוי מבורך בתיזמון מדוייק.
זמן קצר אחר כך ביתי הגדולה חזרה לנגן (!) אמנם לא חזרה לחליל-צד שלה אבל לומדת עכשיו לנגן בפסנתר אצל אותו מורה.

לפני שבועיים הופענו יחד בקונצרט תלמידים
ערב הצדעה לשירי נעמי שמר,
על במה גבוהה
באולם מופעים אמיתי
מול קהל גדול...
בכורתי ואני
בשני פסנתרים
דואט,
בשני קולות
שרות ומנגנות את song]לילה בחוף אכזיב id[/po]=1928&singer id=332&song title=2d23e

למרות שבמנגנון הביקורת העצמית והפרפקציוניזם הקפדני שלי זה לא היה מושלם
בכל זאת נחווה וניצרב בי הארוע הזה כאחד מרגעי השיא בחוויית האמהות הגלובלית שלי

הייתי מאושרת מהזכות הזו שנפלה בחלקי,
מהעובדה שאיפשרתי לעצמי להגיע עד הלום,
מהתמיכה ההדדית האינטימית כלכך והרגישה כלכך שיכולנו להעניק אחת לשניה בהתמודדות עם ה'שדים' שבדרך...
ובעיקר שמחה ומאושרת מזה שאחרי ההתרגשות הגדולה יכולתי לדעת הרבה יותר במדוייק מה ואיך הכי נכון לי בשירה וניגון.

בזמן הזה כבר מנגנת ושרה להנאתי את song]לפעמים id[/po]=2005&singer id=884&song title=2e9cc 'השוטר אזולאי', 'צעיר לנצח', song]דברים שרציתי לומר id[/po]=866&singer id=459&song title=12fd9 'דון קישוט' song]שיר לשירה id[/po]=3004&singer id=862&song title=49fe1 ועוד רבים אחרים....

http://inkfinger.typepad.com/photos/[po]yellowstone by niff[/po]/cody piano.jpg

על ידי אמא_חדשה* » 16 דצמבר 2006, 00:46

בצעירותי נגנתי בפסנתר ,ואף כי לא ממש "השקעתי", מאד נהנתי מהמוסיקה.
מאז חלפו הרבה שנים, ואני מפנטזת על חזרה לפסנתר, אבל מכל מיני סיבות טרם ממשתי.
הדף הזה נותן לי תקוה.
תודה.

על ידי ש_מים_וארץ* » 21 יוני 2006, 08:55

הולכת לנסות....

המורה שלי יוצאת לחופש. במשך כמה שבועות לא יהיו לי שעורים. זה זמן טוב בשבילי לייצב ולקבע את מה שהכרתי עד עכשיו.
אולי אני אלך לחפש סוף סוף את החוברת שהמלצת לי עליה בזמנו.

ה פלוני אלמונית שלמעלה הייתי אני ממחשב אחר.
אם את רוצה לשיר וללוות את עצמך, יתכן שעדיפה השיטה של "אילו ציפורים", שבה אינך מנגנת בכלל את המנגינה אלא רק את הליווי.
נסי לבנות בעצמך: אינך צריכה לחפש את האקורדים, כי הם כבר כתובים לך ליד שמאל. מצאי מהו הבאס של כל אקורד, נגני אותו ביד שמאל בתחילת כל אקורד מפורק (תיבה שלמה?), והעבירי את האקורד המפורק ליד ימין - אוקטבה גבוה יותר.

על ידי ש_מים_וארץ* » 20 יוני 2006, 16:01

כי זה מבלבל. לא יודעת...לא מצליחה כרגע.
אולי כי המנגינה כבר קיימת שם והאמצע (השירה) מתקשה להתחבר לימין....
בשיר הקודם הייתי צריכה להתאמן על יד ימין לחוד, אח"כ יד שמאל לחוד, אח"כ שתי ידיים יחד ורק בסוף הוספתי שירה. בהתחלה גם זה היה קשה אבל כשהצליח הרגשתי שוב איך האימון על הפסנתר מפתח ומאמן אותי למשהו הרבה יותר עמוק מזה. היתה לי הרגשה שהשירה (אני) מעגנת את מה שמשני צדדי.

פה (לפחות כרגע) אין לי שום יכולת להצטרף בשירה.
למה לא?

על ידי ש_מים_וארץ* » 20 יוני 2006, 12:31

ממשיכה להתמקד בליווי
ומגלה דבר מעניין.

כשאני מנגנת את 'אילו ציפורים', יד ימין מנגנת אקורדים ויד שמאל מנגנת את ה'באסים' (תו אחד מכל אקורד) - במצב כזה אני מסוגלת גם לשיר את המנגינה, את המילים.
את 'ארצנו הקטנטונת' למדתי לנגן כשיד ימין נותנת את המנגינה ויד שמאל מפרקת אקורדים.
פה (לפחות כרגע) אין לי שום יכולת להצטרף בשירה.

על ידי ש_מים* » 01 מאי 2006, 19:00

תודה לך עיר ואם@}
בדיוק היום תהיתי אם לדף הזה יש עוד זכות קיום.
אז כנראה שכן.

לפעמים כשאני קוראת דברים שכתבתי במרחק הזמן אני מרגישה חשופה ופגיעה מדי עם כל הקשיים והבורות.

בדיוק שנה חלפה מאז השעור הראשון.
אחרי כל החששות (האם זה יהיה עוד כישלון קוגנטיבי?) והלבטים (מה כדאי ללמוד- אורגן/פסנתר/תווים/אקורדים, מה אני באמת רוצה מעצמי) החלטתי לחזור לחוברת 'אורגנית' הראשונה ממנה התחלתי.
לפני חודשיים כשבאתי למורה שלי בבקשה להתמקד בליווי ושירים היא חשבה שיהיה טוב ללמד אותי קצת תיאוריה כדי שאוכל גם להבין משהו על האקורדים ובנייתם. שאוכל לאלתר על כל שיר שארצה. אבל זה היה ממש ממש לא טוב מבחינתי. עברתי כמה שעורים מבוזבזים ולא הצלחתי להפנים דבר. שוב הרגשתי טובעת בים של מושגים ששייטו לי מעל הראש בלי קשר לשום דבר. הייתי קצת אבודה. לרגע כמעט שוויתרתי. אבל איכשהו זה לא קרה. לקחתי נשימה עמוקה, והזכרתי לעצמי שכבר הצלחתי להשיג פה דברים שלא האמנתי שאשיגם ושרק צריכה להמצא הדרך המתאימה ביותר עבורי. חשבתי שאם ילדים צעירים מצליחים ללמוד אקורדים מהחוברת הראשונית ההיא שקניתי לפני שנה והנחתי בצד, אז אולי שווה לחזור ולהציץ בה שוב. פתחתי אותה, והתחלתי ללמוד ולהפנים את האקורדים הבסיסיים. התאמנתי על המעברים בינהם וחזרתי למורה שלי כשהייתי מוכנה.
נכנסתי להלך נפש של שינון. שזה נוגד לגמרי את הנטייה הטבעית שלי אבל מאפשר לי להיות ב'כאן ועכשיו' ולא לחשוב ולרצות לרוץ מהר מדי קדימה.
חזרתי אל המורה כשאני מנגנת כבר את האקורדים C G G7 F והיא בקפיצה קלילה דילגה איתי בחוברת אל סולם לה מינור Am . (אומרת שזה סולם שמאוד נוח לשיר אותו) ועכשיו אני מתרגלת ומשננת ומפנימה את Am ו- Dm ו- E7 ומנגנת ושרה לי להנאתי את "אילו ציפורים".

מאחרי פסח אני בגישה קצת אחרת ממה שהייתי קודם. אני מרגישה ששיחררתי את הרצון לדעת ולהיות יכולה לנגן ויותר פנויה ומתעניינת ב תהליך הלמידה עצמו.
זה הבדל גדול מבחינתי והשינוי הזה מאפשר לי להתחיל שוב, בסבלנות, מהתחלה.

על ידי עיר_ואם* » 01 מאי 2006, 17:07

וואו איזה דף מקסים ואופטימי! כל הכבוד לך.
ממש מדגדג באצבעות... (פעם ניגנתי, כבר שנים שלא)

על ידי ש_מים_וארץ* » 07 מרץ 2006, 15:28

ג'ינ ג'ית תודה על המילים הטובות @}

מה זה "לנגן את קליידרמן"?
אני מניחה שגם היא התייחסה לקטעי המוזיקה הפופולריים שקליידרמן רק מנגן.
וגם כמוך היא נשמעה מלגלגת משהו על עבודתו.
אני קטונתי בכדי לשפוט את הערך המוזיקלי של זה. לאוזני הבלתי מלומדת זה נשמע דווקא דיי הרמוני קליל וקליט.
פעם כשנכנסתי לשעור אצלה שמעתי נער צעיר מנגן בחינניות רבה את הלהיט הזה שמשוייך לקליידרמן ואהבתי לחוות את התענוג בו הוא ניגן אותו.

בכלאופן, בלי קשר למעמד המוזיקלי של קליידרמן, החלטתי לוותר על המאמץ כרגע ועשיתי החלטה להתמקד בשאיפה הבסיסית שלי - להיות מסוגלת ללוות ולנגן שירים שאני אוהבת לשיר.

עכשיו צריך להחליט רק עם איזה שיר להתחיל

על ידי אמא_של_יונת* » 07 מרץ 2006, 13:44

המורה שלי אומרת שהיא מאוד לא אוהבת ללמד את התלמידים שלה לנגן את קליידרמן.
מה זה "לנגן את קליידרמן"? קליידרמן כותב מוסיקה?!
למיטב ידיעתי הוא מבצע מוסיקה של אחרים. ואם יורשה לי - הוא מנגן רק קטעים ברמה של שנה ג' (ומטה). הפופולריות שלו לא נובעת מכשרונו המוסיקלי אלא מכשרונו להביט מעל לפסנתר במבט כחול מצועף ישר לעיני הצופים (יותר נכון, הצופות...). גם זה כשרון חשוב ובעיקר מועיל... אבל לא לומדים אותו בשעורי פסנתר.

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 07 מרץ 2006, 09:38

וואו, רק עכשיו קראתי את הדף, ואני חייבת לציין - כל הכבוד על הרצינות!
מהנה לראות את ההתקדמות וההנאה

על ידי ש_מים_וארץ* » 04 מרץ 2006, 10:31

המורה שלי אומרת שהיא מאוד לא אוהבת ללמד את התלמידים שלה לנגן את קליידרמן.
זה רדוד וסתמי בעיניה.
אבל לפעמים באים לה תלמידים שבמיוחד מבקשים את זה , אז היא בכל זאת מלמדת.
פעם אחרי שפגשתי אצלה תלמיד שניגן נעימה מוכרת של קליידרמן כלכך יפה, שאלתי אם גם אני אוכל יום אחד לנגן ככה....
אז בשעור האחרון היא התחילה ללמד אותי (שכחתי את שם היצירה...).
הפעם בלי תווים.
"ככה יותר קל" היא אומרת.
אז רשמה לי במחברת אקורדים ליד שמאל וצלילים ליד ימין,
וככה בנתיים אני מדדה לי לאיטי על היצירה המפורסמת של קליידרמן, זו הראשונה שמתנגנת richard]פה clayderman[/po]/the best of richard clayderman/
.

עכשיו תודה לאל יש אתגר חדש.
Scarborough Fair (יריד תבלינים או משהו?)

Are you goin` to Scarborogh fair
Parsley, Sage, Rosemary and Thyme
Remember me to one who lives there
She was once a true love of mine

מנגינה שקטה, נעימה ומוכרת.
הנגינה ביד ימין פשוטה וקלה יחסית וגם הליווי ביד שמאל כשאני מנגנת אותו לחוד לא מסובך בכלל.
האתגר הוא בתאום בין השניים כי הליווי מתנגן ב'אקורדים מפורקים' (ארפג'ו?)
בהתחלה כדי להסתגל ניגנתי את הליווי באקורדים (Dm, C, G, F), אח"כ ניגנתי אקורדים 'מפורקים' ו שרתי את המנגינה. עכשיו אני כבר מצליחה (לאט) גם 'לפרק' את הליווי לשלושה צלילים וגם לא להתבלבל עם יד ימין.
קורדינציה היא מיומנות נרכשת מסתבר. אני חווה את זה גם בשעורי אירובי שאני משתתפת בהם. בהתחלה היה ממש מצחיק ומביך לבלבל רגליים וידיים מול המראה בסטודיו השכונתי, היתה לי הרגשה שאני כבר זקנה מדי בשביל זה. אבל עד מהרה התבדתי. זה הלך ונעשה קל ומהנה עד מאוד.

תמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם

פשוט גאון קטן של אמא

איזה כיף להגיד: "אמרתי לך!"

שמיים,
איזה יופי!
זה כל העניין, לא?

המנגינה האחרונה בחוברת Bastien Piano Basics שסיימתי השבוע נקראת The Entertainer.
כמו רוב המנגינות בחוברת, גם זו מאוד קצבית וקצת ג'אזית.
מנגינה ידועה ומוכרת.
לפני שבועיים בקושי דידיתי בה,
תַו, תו...תו, תו.
זה היה כל-כך מסובך וקשה והפעם באמת הרגשתי שזה בשמיים.
גדול עלי.
הנמכתי ציפיות,
הזכרתי לעצמי שאני לא חייבת, ושמה שאני מחפשת זה להנות.
המשכתי לדדות בהנאה <:-)>
עד שלאט לאט...
נכנסתי לקצב.
בלי לספור את המקצב כמו שהמורה שלי היתה רוצה אבל עם להרגיש אותו.
כעבור שבוע ניגנתי אותו בקצב מאוד איטי אבל נקי ובשלמותו כפי שהוא מופיע בחוברת.
כעבור שבועיים ה 'בדרן' נעשה קליל, קופצני, זורם ומשעשע יותר.
<מי היה מאמין...>

@}הנאה צרופה@}

הפסקתי ללמוד באופן מסודר כבר לפני 10 שנים. עכשיו אני פנוייה אבל אני עוסקת בעבודות של איסוף ועריכת חומר משפחתי לפני שילך לאיבוד. חלק כבר נמצא באתר באינטרנט באנגלית.
אני מנגנת הרבה מנגינות רוסיות שאיתן גדלנו, שירים ישראליים, כמה שירי נשמה ישנים שאני מכירה, שירי תנועות הנוער אינני אוהבת את השירים הפופולריים של היום, זה, כנראה ציון "נכשל" שלי אבל מה לעשות זאת,כנראה, בעייה של גיל...
שבת שלום ולילה טוב

יפה סבתא @} כמה זמן עבר מאז שהפסקת ללמוד באופן מסודר? את עדיין בתפקיד שלא מאפשר לך להמשיך ללמוד? איזה שירים את מנגנת?

תחילת הסיפור שלי בדף של אמא של יונת מתאריכים 9.1.2006 ו - 14.1.2006.
כאשר הייתי ילדה להורי לא הייתה אפשרות כלכלית לממן לי שעורי נגינה ובוודאי לא לרכוש פסנתר. כאשר הייתי בכיתה ז' קנו לי חלילית וחוברת לימוד. למדתי לקרוא תווים בעצמי אבל גיליתי שגם אצבעותי "הולכות" מעצמן לנגינה לפי השמיעה ולכן ניגנתי לפי תווים רק מנגינות שלא היכרתי - בינתיים הגעתי לחוברות מתקדמות יותר ומצאתי שם גם קטעי מוסיקה קלאסית שעובדו לחלילית. האזנתי עם הורי וחברים בתנועה להרבה מוסיקה קלאסית. אביה של החברות, (כמובן יקה) שהיה גם שכן שלנו והוא ואשתו היו ידידים של הורי, היה אספן תקליטים של מוסיקה קלאסית והיה מארגן לנו ערבי מוסיקה.
בתיכון קיבלתי במתנה מנדולינה ובירושה מדודן שנפל במלחמת השחרור קיבלתי מפוחית יד (הוריו שמרו על הכלי שנים רבות וכאשר החליטו שאני מספיק גדולה להחזיק את הכלי נתנו לי אותו). על המנדולינה ניגנתי גם לפי שמיעה וגם לפי תווים שהשגתי. על המפוחית ניגנתי רק לפי שמיעה, לא הצלחתי להשיג תווים.
ברבות הימים הגעתי גם לפסנתר שעליו חלמתי משחר ילדותי אבל על זה בפעם אחרת.
מה שחשוב הוא שאפשר להנות ממוסיקה עם ובלי תווים ולפעמים אפילו בלי מורה.

ועכשיו ההמשך:
כשביתי הבכורה היתה בכיתה ג' התחילה ללמוד לנגן בחלילית והתקדמותה היתה מטאורית. המורה אמרה לנו שהיא צריכה לעבור לפסנתר. לא מיהרנו לרכוש פסנתר. רופאה ידידה ושכנה שלנו הציעה שהבת תנגן אצלה כאשר היא בשעות העבודה. עוד בת של ידידיה ניגנה אצלה והיתה מורה שבאה הביתה. מכיוון שליוויתי אותה למקום הנגינה כדי להקפיד לנעול לאחר שעוזבים את הבית נוכחתי בשעורים וניגנתי אף אני מה שהבת למדה. לאחר 5 חודשי נגינה, כאשר המורה אמרה שהיא מתקדמת מאוד ביקשתי מאחות גיסי שהיא מורה לפסנתר (לא בעירנו) לשמוע אותה. היא בחנה את הבת ואמרה שלאחר שתי שנות נגינה היא מנגנת יפה. כאשר אמרנו לה שמדובר רק ב -5 חודשי נגינה היא אמרה שאנחנו חייבים לקנות פסנתר והיא תמצא לנו פסנתר גרמני ישן טוב ואכן מצאה פסנתר בעל צליל נהדר וקנינו אותו למרות שעדיין גרנו בדירה שכורה. הבת המשיכה לנגן אצל המורה שבאה הביתה ואני הקשבתי וניגנתי גם כן.
מאוחר יותר עברה למורה מתקדמת יותר לא בביתנו וכבר התקשיתי לעקוב. היא ניגנה חומר מורכב, בדרך כלל 4 שעות ביום מרצונה הטוב, לפעמים ביקשנו שתפסיק קצת מפני שהפסנתר היה בחדר המגורים, לא היה לו מקום אחר.
היא המשיכה לנגן עד שהתגייסה וגם כשהיתה סטודנטית שכרה פסנתר בשותפות עם שני ידידים שלמדו מוסיקה והמשיכה לנגן ,אם כי מקצועות הלימוד שלה היו מתמטיקה ופילוסופיה..
בשנים יותר מאוחרות לא היה לה מקום לפסנתר בדירת המגורים בקיבוץ והפסנתר נשאר אצלנו. ביתי השנייה נגנה הרבה לפי שמיעה וגם למדה תקופה קצרה אבל לא היתה לה סבלנות לאימונים. היא רקדה ושרה במקהלה. בני ניגן בחלילית בכית ג' באופן מכני לחלוטין ולאחר שנה לא המשיך ובצדק. וכך נותר הפסנתר אצלנו מיותם אם כי אני ניגנתי להנאתי ואז יצאתי לשנת השתלמות מחולקת לשניים והחלטתי שעכשיו אני אלמד לנגן באופן מסודר בנוסף להשתלמות במכון ויצמן. באמת למדתי לנגן במשך שנתיים ומאוד נהניתי. אישי קיבל בסבלנות את האימונים שלי וגם עודד אותי ואמר שהוא מרגיש התקדמות. בתום השנתיים עברתי לתפקיד שלא איפשר לי להמשיך בלימוד סדיר ומאז ועד היום אני מנגנת להנאתי בעיקר שירים ואנחנו עדיין מקווים שהבת תיקח אליה את הפסנתר לאחר שצעיר הבנים יעבור למגורים עצמאיים.
בין שמונה הנכדים יש רק אחד שמנגן. הוא מנגן על גיטרה יפה מאוד ואומר שהוא נעזר במחשב ללימוד. אל תשאלו אותי איך - אני לא מבינה בזה שום דבר.
יצא סיפור ארוך - אני מקווה שמישהו יקרא אותו.

על ידי שרון_לרנר* » 25 ינואר 2006, 22:07

חזרתי לנגן לפני 4 חודשים (ניגנתי בילדות)כל כך התרגשתי לחזור לנגן מצאתי לי מורה טוב,הובלתי את הפסנתר לבית העכשווי, התאמנתי כל יום וראיתי איך אני מתקדמת ונהנית מכל רגע אממממה...ילדתי את בני השני לפני שלושה חודשים והגדול בן שנתיים ותשעה חודשים נמצא כרגע איתנו בבית ואני לא מוצאת זמן לנגן. מסתכלת על הפסנתר היתום שהחל להעלות אבק ומתבאסת .איך מוצאים את הזמן הפנוי ? ברגעים המעטים הפנויים אני מעדיפה לנוח או קצת לסרוג או לקרוא כי תיכף התינוק יקום...

עולה חדש מרוסיה...

איש טוב הפטר הזה. גר בנהריה.
עם שם יקי כזה הוא חייב לגור בנהריה...

אחרי שהתאמנתי טוב על שעורי הבית שלי חזרתי לנגן את היצירות שלמדנו בשעורים קודמים. לדאבוני גיליתי שמה שבעבר כבר ניגנתי בע"פ וקראתי בקלות, הייתי צריכה 'לשנן' מחדש כדי לנגן טוב.
היה קצת מתסכל אבל אני כבר יודעת שיום יבוא ואני אקרא את התוים ב'שליף'.

ביום שישי בערב במזג אויר חורפי וסוער במיוחד הגיע אלינו פטר מכוון הפסנתרים המסור והנאמן שלנו כדי לתקן את ה סול שהשתתק פתאום.
ככה על כוס קפה ועוגה הוא טיפל יפה בסול, העביר מבט גם על האחרים וסיפר לנו סיפורים על הויולה שלו ועל הקונצרט הקרוב עם ההרכב הקאמרי.
איש טוב הפטר הזה. גר בנהריה.
@}

A לה
B סי
C דו
D רה
E מי
F פה
G סול

תודה תבשילה, ואת תמיד מוזמנת, גם בלי קשר לאש"י.

טוב, זה באמת עושה עוד קצת סדר בראש אבל מודה שזה גם כבר מעלה עוד 2-3 שאלות סקרניות/חקרניות.

אתבחבש לי בהן איזה זמן.

בנתיים, במקביל לדברים שאני מנגנת מהחוברת לפסנתר, חזרתי להציץ שוב בחוברת "אורגנית א"
שם נורא קל לנגן את המנגינות ביד ימין אבל מאוד אתגרי לרכוש מיומנות טובה למעבר בין האקורדים.
בלי בכלל להבין את מה שמאחורי השמות אני פשוט מתרגלת לפי הסדר שבחוברת.
מעברים בין
G
C
G7
F
ומגלה שמבחינה טכנית הרבה יותר קל עכשיו ממה שהיה בשלושת השעורים הראשונים.

_מפתח דו הוא עיטור האות E ??
ו- פַה? מעטר את....F אולי??_

מתחילים ב-לה, זה A, וסופרים כלפי מעלה (ימינה) - סי הוא B.
כך -
דו הוא C
פה הוא F
וסול הוא G

> חוסכת לאש"י <

להתמצא ב"מפה" הזאת שנקראת מוסיקה מערבית.....חפשי מישהו שיסביר לך מהו סולם, מהי הרמוניה, הסבר בסיסי של אקורדים
מחפשת

תודה לך @}

שמים,

איזה יופי! ההתרגשות, ההתלהבות. בשביל זה המציאו את המוסיקה, לא?

עצה -
עברתי על תחתית הדף וממנו למדתי שהמורה שלך לא הסביר לך את הרעיון הכללי, המבנה, המסגרת של המוסיקה המערבית. אני מניחה שהוא בדרך כלל מלמד ילדים ונראה לו שזה לא מתאים להם. אני מאמינה שגם לילדים אפשר להסביר את המבנה הכללי כדי שיוכלו להתמצא ב"מפה" הזאת שנקראת מוסיקה מערבית, ולמבוגרים - על אחת כמה וכמה.

פסנתר הוא כלי שכל המבנה של המוסיקה מונח בו, כמו מפה, שאם יודעים להתמצא בה, אפשר לעשות המון לבד.
נראה לי שכדאי לך לחפש בכוון הזה.
ובמילים אחרות - חפשי מישהו שיסביר לך מהו סולם, מהי הרמוניה, הסבר בסיסי של אקורדים, ותוכלי להתחיל לשיר וללוות את עצמך. לאט, לאט, בצורה מאד פשוטה, אבל נראה לי שתוכלי מאד להנות מזה ולהתקדם בדרך, כפי יכולתך.

בהנאה!

פתאום עכשיו ראיתי משהו ש נגה שפרון כתבה פעם ב לימודי מוסיקה לילדים
הצורה של מפתח סול היא בעצם עיטור של האות G לא?
שאלת מפתח מבחינתי

- ומאוד מסקרנת.

מפתח דו הוא עיטור האות E ??
ו- פַה? מעטר את....F אולי??

אם תזיזי אותו לקו השלישי הוא ימשיך להיקרא סול, והצליל סול יזוז יחד אתו לקו השלישי. ואילו סי יימצא על הקו הרביעי.
כן, את זה לגמרי הבנתי.

וככה, בעודי תוהה כיצד נוצרה המוסכמה אני מגלה שמפתח דו הוא מפתח מרכזי. מפתח סול טיפה גבוה ממנו, ומפתח פה טיפה נמוך ממנו. ועכשיו ברור גם ההגיון.
ה'חיים' מתחילים ממפתח דו פשוט.

אבל אני שואלת אם אי אפשר היה למשל לבחור בתו סי. לצייר את המפתח כשהקיפול שלו על הקו השלישי, לקבוע את המושג "מפתח סי"
אפשר.
אפשר גם להסכים שלמאור הקטן קוראים שמש ולמאור הגדול קוראים ירח. זה הכל עניין של מוסכמות.
כרגע מוסכם שהמפתח שדומה לפא סופית מסוגננת נקרא מפתח סול. זאת אומרת שהקיפול הפנימי שלו מראה איפה נמצא סול, ולא שום צליל אחר. אם תזיזי אותו לקו השלישי הוא ימשיך להיקרא סול, והצליל סול יזוז יחד אתו לקו השלישי. ואילו סי יימצא על הקו הרביעי.
מה שמבלבל אותך זו העובדה שרובנו רגילים לזהות את הצליל עם מיקומו בחמשה. כלומר, אנחנו קוראים לקו השני סול, אנחנו שוכחים (או בכלל לא יודעים) שלקו אין גובה קבוע. הוא תלוי במפתח שבראש השורה.

אני מבינה שהוא מסמן את דו על הקו האמצעי בחמשה.
נכון.
אם אינני טועה, המפתחות התפתחו בימי הביניים. אינני יודעת מי עיצב אותם, ואינני חושבת שהם נוצרו בידי אדם אחד.
אני אנסה למצוא את תולדות התפתחות כתיבת התווים והמפתחות.
החמשה ורישום התווים (דומים לאלה שבשימושנו היום) הומצאו בידי הנזיר גוידו מהעיר אָרֶצוֹ באיטליה, במאה העשירית.
אבל גם לפני כן היה רישום כלשהו של צלילים, הרבה פחות מדוייק.
רישום הצלילים העתיק ביותר המוכר לנו הם טעמי המקרא. הם אינם מסמנים צלילים מדוייקים, אלא מעין תזכורות לקטעי מנגינות - למי שמכיר אותן. מתוכם התפתחו אצל הנוצרים הקדומים סימנים בעלי עקרון דומה - נוימות, ומתוכן התפתחו מאוחר יותר מעין תווים.

לא יכול להיות שאינך מכירה את song]שדות של אירוסים id[/po]=2898&singer id=975&song title=46e7c יהודה סעדו שר אותו קצת אחרת...

,
אם אני שומעת נכון אז הוא מתחיל אותו ב'מי' (נמוך יותר מדו1 - נקרא מי2?) אבל זה נמוך לי מידי ו-מי באוקטבה המרכזית הוא גבוה לי מידי.
הכי נוח היה לי לשיר אותו ב-לה בסולם דו מז'ור ולא 'פה-מינור' כמו שכתבתי בבַּלבַּלַתי

(מה שהתכוונתי להגיד שם זה שמדובר ב-לה שהוא משמאל לדו1. וחשבתי שכל מה שאני מנגנת משמאל לדו נחשב כמתנגן ב מפתח פה. נו, זו הסמטוכה שהיתה לי). בכלאופן, בסוף ראיתי שאם אני מתחילה ב-לה אז אני מסתבכת עם החצאי טונים, אז חזרתי ל-מי.
עכשיו כשהאצבעות כבר מנגנות בעצמן את השיר הזה אני רואה שזה בעצם דיי דומה גם אם מתחילים במקום אחר (בסולם אחר?).
כשניסיתי למצוא את האקורדים לשיר הזה הבנתי כמה אני עוד לא מבינה וחיכיתי.

ההבדל היחידי שאני מכירה בנתיים (רק מהאזנה) בין מינור ל- מז'ור הוא ב'מצברוח' שלהם אני חושבת. המינור נשמע קצת פחות שמח מהמז'ור.
אבל בעצם עוד לא למדתי כלום על המינור.
עד עכשיו ניגנתי רק בסולם דו-מז'ור ורק השבוע התחלתי לנגן שני דברים ב פה-מז'ור.

ומיקום הקיפול שלו מסמן איפה נרשם הסול הזה
כן, אני חושבת שאני מבינה את זה, אבל אני שואלת אם אי אפשר היה למשל לבחור בתו סי. לצייר את המפתח כשהקיפול שלו על הקו השלישי, לקבוע את המושג "מפתח סי" ולפיו לדעת את מיקומם של השאר.
אני מצליחה להסביר את עצמי או שהשאלה הזו מעידה על עוד משהו בסיסי שטרם נקלט אצלי?

Music]מפתח דו Do alto key[/po].JPG גם חתיך!
אני מבינה שהוא מסמן את דו על הקו האמצעי בחמשה.
מעניין מי עיצב וקבע את הציורים האלה ומתי בכלל. למה במפתח דו הוא צייר שני 'קיפולים' גם מעל הקו השני והחמישי, ולמה הוא קישט דווקא את הפה והסול למפתחות יפים....

למה בעצם בחרו דווקא את סול ופה למפתחות?
לא בחרו דווקא את סול ופה. היו גם מפתחות אחרים. סול ופה הם המפתחות שמקובלים היום.
כמה מכלי התזמורת (ויולה, למשל) משתמשים עדיין גם במפתחות דו. גם כשמנגנים בכלים עתיקים משתמשים ביותר מפתחות (וגם ביותר כלים) ממה שמקובל היום.

אפשר היה גם לצייר מפתחות על תוים אחרים, נכון?
הערה מצויינת.
הקיפול הפנימי של מפתח סול מראה את מיקומו של הצליל סול. הרישום המקובל הוא בקו השני של החמשה, אבל אם נזיז אותו למשל לקו העליון - יירשם הצליל סול (אותו צליל - לא סול גבוה יותר) על הקו העליון. המפתח הזה מראה שהצליל המסמן הוא סול, ומיקום הקיפול שלו מסמן איפה נרשם הסול הזה (סול1).
מפתח פה מראה שהצליל המסמן הוא פה, ומיקום הקיפול שלו מראה את מיקומו בחמשה של הפה הזה (פה קטן).
כיום מקובל לרשום כל אחד מהם במקום קבוע, אבל לא תמיד זה היה כך.

התחלתי אותו ב'לה' בסולם פה מינור
עברתי לנגן את שדות של אירוסים ב'רה' בדו מג'ור.
משהו פה לא ברור לי:
בסולם פה מינור אין לה - יש לה-במול.
אינני מכירה את השיר, אבל אם הוא במינור בגובה אחד הוא נשאר מינור גם בגובה אחר, הוא לא הופך למז'ור כשמנמיכים או מגביהים אותו.
האם מורתך הסבירה לך מהו מז'ור ומהו מינור?

בהצלחה רבה לך הפלא ופלא, אם היינו שכנות הייתי באה ללמוד איתך קצת @}

למה בעצם בחרו דווקא את סול ופה למפתחות?
אפשר היה גם לצייר מפתחות על תוים אחרים, נכון?

על ידי הפלא_ופלא* » 07 ינואר 2006, 23:03

זה אולי לא המקום לכתוב את זה ואולי המדוייק ביותר...
אני מנגנת פסנתר מילדות ועוברת תהליך ארוך שעדיין בהתהוותו של 'הקלאסיקה המקובעת' - ועד לחופש היצירה ההלחנה ו'הריקוד החופשי' שבנגינה.
אני מלמדת שעורים מרמה של אפס וגם מזמינה ל'מסע' של טנגו עם הפסנתר (לכאלה שניגנו פעם ובא להם לחזור אבל מכיוון אחר...) מתאימה את השיעור באופן אישי לתלמיד (ילד, מבוגר, למד, לא למד, עם תוים, בלי תוים)
ושמחה ללמוד ולצמוח עם כל תלמיד ותלמיד
אני בכרכור - מלמדת בבית וגם לא
04-6272956
שבוע מקסים ופורה

איזה יופי, אני כלכך אוהבת שמסבירים לי בפשטות.

אני אחפש את הספר,
תודה רבה לך אמא של יונת @}

טוב, את באמת עשית סמטוכה, ואני מאשימה בזה את המורה שלך.
אז ככה:
המפתח שעומד בתחילת השורה קובע את מיקומו של כל צליל בחמשה.
למשל, הדו המרכזי, שנקרא גם דו1, נכתב במפתח סול כצליל עם קו עזר מתחת לחמשה.
אותו דו1 עצמו נכתב במפתח פה כצליל עם קו עזר מעל לחמשה.
המיקום השונה מאפשר לכתוב בעיקר צלילים גבוהים (מפתח סול) או בעיקר צלילים נמוכים (מפתח פה).
וכך משתמשים במפתח סול ליד ימין בפסנתר, וגם לכנור, חליל, תפקידי סופרן ואלט בשירה; ובמפתח פה - ליד שמאל בפסנתר, תפקיד הבס בשירה, לצ'לו, קונטרבס.

סולם דו (שהיא משום מה קוראת לו דו מז'ור..) מתחיל בדו וזה הגיוני לי.
סולם דו מתחיל בדו רק כשמנגנים אותו כתרגיל סולם. שירים שכתובים בסולם זה לא בהכרח מתחילים בו, אבל כמעט תמיד הם מסתיימים בו.
היא קוראת לו דו מז'ור כי יש גם סולם דו מינור, וגם הוא "יושב" על הצליל דו אבל חלק מצליליו שונים.
אני ממליצה על הספר "אֻמָנות המוסיקה" מאת הרצל שמואלי. הוא ישן, אבל לפני זמן לא רק ראיתי אותו בחנויות תווים. כנראה הודפס מחדש.
תיהני!

אויאויאו....איזה בושות אני עושה לעצמי פה....

חשבתי למחוק את השטויות כאן מלמעלה אבל בסוף החלטתי להשאיר. גם כי יהיה מעניין להביט בזה במרחק הזמן וגם כי ממילא עד שאבין יותר אכתוב פה עוד כמה מבולבלים כאלה...
<שיסלחו לי המקצוענים, אה?>

היום קלטתי שאני מבלבלת גם בין מפתח ו סולם .

שורת התוים של יד ימין מסומנת בציור היפה של מפתח סול http://upload.wikimedia.org/wikipedia/h ... /[po]Music Sol key[/po].JPG/70px-Music Sol key.JPG
ושורת התוים של יד שמאל מסומנת בעיטור מפתח פה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/c/c0/[po]Music Fa key[/po].JPG

עדיין לא הצלחתי להבין למה ומה המשמעות של זה .
עד היום חשבתי שמה שאני מנגנת ביד שמאל נקרא סולם-פה-מינור

<סלט פירות>

ה סולם שהיכרתי וניגנתי עד היום נקרא סולם-דו-מז'ור ומנגנים אותו מדו עד דו על הקלידים הלבנים.

היום למדתי שיש גם סולם-פה-מז'ור ומנגנים אותו מפַה עד פַה כשאת הסי מנגנים חצי טון למטה. (סי במול).

עוד למדתי היום שהתו האחרון ביצירה 'מגלה' באיזה סולם המנגינה מנוגנת.

ואחרון שלמדתי היום,
שאולי כדאי להניח בשלב זה למושגים ולהיגיון ופשוט להמשיך לנגן לי בשקט.

גם במפתח סול
מפתח דו התכוונתי.
(זה החולַם שתמיד עושה לי להתבלבל בינהם. הם כמו אחים בעיני)

יש עוד משהו שנראה לי מאוד בסיסי ועדיין לא התיישב לי בראש:
סולם דו (שהיא משוםמה קוראת לו דו מז'ור..) מתחיל בדו וזה הגיוני לי.
אבל
סולם פַה (שהיא קוראת לו פַה מינור) גם מתחיל בדו ובכל זאת נקרא פַה...- על שום מה?

רק במפתח פה (ליד שמאל)?
לא, גם במפתח סול כמובן. (רק תמונות ממפתח פה הצלחתי למצוא בגוגל

).

אוכל להמליץ לך על ספר מצויין שמסביר בדיוק את הדברים האלה ובנוי ללמידה עצמית
אווו...אני מאוד אשמח. המורה שלי אומרת שהיא לא רוצה לסבך אותי אז היא לא נכנסת לזה. אבל אני מרגישה שההבנה הזו עשויה לעזור לי ולקדם אותי.
אנא רשמי לי את שם הספר.
@}

איכשהו תמיד יוצא שאצבעות יד שמאל ממהרות יותר.
מעניין. אצלי יד שמאל תמיד איטית יותר.

בין השאר יצא לי גם להכיר את הסימונים והכללים של סי במול ו- פה דייאז
רק במפתח פה (ליד שמאל)?

אני מתארת לעצמי שיום אחד יפול לי האסימון ואני אבין את ההגיון והחוקיות של האקורדים האלה.
אכן, יש חוקיות. זה לא כל כך מסובך כשמכירים את מקלדת הפסנתר.
אם המורה שלך לא יסביר לך - אוכל להמליץ לך על ספר מצויין שמסביר בדיוק את הדברים האלה ובנוי ללמידה עצמית

מתאתגרת בקריאת האקורדים.

יש לי איזו תחושה שהסיגנון הרוסי של המורה שלי הוא לא אידיאלי בשבילי.
אני מתארת לעצמי שיום אחד יפול לי האסימון ואני אבין את ההגיון והחוקיות של האקורדים האלה.
בנתיים אני מנגנת מהחוברת, מנגינה ועוד אחת, ככה מקריאה ושינון ותירגול שוב ושוב...
ממש לאט וטיפין טיפין מפנימה ולומדת לזהות את התווים.

חברת הובלה שמתאימה להובלת פסנתר
אנחנו העברנו את הפסנתר על עגלה רתומה לג'יפ. ארבעה גברברים ואנוכי.
אחר כך למדנו ממכוון הפסנתרים שאפשר לפרק את המנגנון הכבד מתוך הפסנתר ולשאת אותו לחוד. זה מאוד מקל על הסבלוּת.

אחרי שלמדתי לנגן מהר את סולם דו מז'ור בשתי ידיים הבנתי שיותר חשוב לשים דגש על הדיוק במרווחים מאשר על המהירות.
http://images.animationfactory.com/imag ... /[po]piano keys moving up down[/po]/piano keys moving up down sm wm.gif לדייק בתרגיל 'חמישיה' בשתי ידיים זה קצת יותר קשה ממה שזה נראה. איכשהו תמיד יוצא שאצבעות יד שמאל ממהרות יותר.

ה- ארפג'ו בהחלפות של דוֹ-מי-סול נשמעות כמו מנגינה נעימה ובשעור שעבר גיליתי שיש גם ארפג'ו נחמד ב רה-סול-סי.

פעם חשבתי שלעולם לא אדע לזכור בעל-פה את המיקום של כל צליל על הקלידים ועכשיו זה נראה כלכך פשוט.

שעורי הבית שלי מתמקדים בקריאת התווים. מקבלת עמוד חדש בחוברת ומוציאה מבין השורות מנגינה אמיתית, עם ליווי והכל. זה האתגר כרגע. לראות את הציור של התו ולזהות מיד את שמו והיכן הוא נמצא בין הקלידים.
לאחדים מהם כבר ממש נקשרתי ומזהה אותם בקלות.

בין השאר יצא לי גם להכיר את הסימונים והכללים של סי במול תמונה

ו- פה דייאז תמונה

@}

הדף הזה מעורר השראה וחשק. מישהו יודע על איזו חברת הובלה שמתאימה להובלת פסנתר? (המונית שלי לא מתאימה).

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: לעולם לא מאוחר מדי לנגן בפסנתר